.*•י
.


- •'־ ' \
V. •	י'.־ . - .. 'Xf.
&
■

X
. ’ ■■■'.; !


1


■














1 >v - w■ ׳]
!
\





' -




■


■
	•		
			
	-		
			
			
			
			
			
			
			
		•	
			
			
			
			
			






V	.	. י . .


'
•יי/










■ ,






'

י ■

:
, '

*
§!t§hv־׳״־־‘	’־^C
MÁKZÓR

IMADSAGOS KÖNYV
az év minden ünnepnapjára.
Benne vagyon minden imádság
és
áhitatos elmélkedés,
melyeket a zsinagóga számára
elfogadtak.
MAGYARRA FORDÍTOTTA:
SOHÖN JÓZSEF.
NYOLCZADIK KÖTET:
peszách-ünnep utolsó napjaira.
Bécs 1899.
Sohlesingor Jós. kSny kereskedésének kiadása
és tulajdona L Seitenetettengasse 5. 82. a. Budapest, Király utcza 1.





%■
J2- ÍZ
45 03023׳-
■״T
מעקגתיךיעהאתואגי
♦ T
(A templom előcsarnokában im’ ezt mondják.)
.:אני בריב חשךך אבוא ביתך אשתחוה אל־היבל ך־שך ביךאתך:
(Egy pát lépés után.)
בבית אלך,ים :־,לך ברגש:
Mily szépek sátraid,	13Í5 Pi£2
Jákob, lakóhelyeid, Izrael!
A mi engem illet — kegyel-med bősége által — jövők a házadba, meghajlok szent Itajlékodban, irántad való tiszteletből. Örökkévaló! szeretem házad menedékét és dicsőséged tartózkodó-sónak helyét. És én meg
is hajlok, meghajtódom és'	^
térdet hajtok az Ölökké- 1 való. az én Teremtőm előtt.
Most pedig imádságom hozzád Örökkévaló, ked-vesség idején; Istenem, kegyelmed bőségében, hall-gass meg valóságos üdvös-ségeddel.
יי
t:
ברבהסךךאבאביר. אעתהוה אל־־היכל"
'־W '“א”־
אהבתי מעון בית־ ומקום מעכן כבודך:
אברכה לפני־יי עשי • ואני תפלתי לך 1 יי עת רצון אלהים ברב־־
חסדך
עגני באמת
יעעך: י
אני קראתיך כי תענג־ אל. הפר־ אונך לי שמע אמרתי: אני בצדק אדווה, פניך, אשביתה בהקיץ תמונתך. ואני ?גליך בטחתי ק.
אמרתי אל1,' אתה ! שמע ק1יל dóm . Te vagy Istenem ' Hall י ־ : י	ad fohászkodásom szavat, \ 1 T T!
תחנוני בשועי אליך. בנשאי ידי midőn Hozzád kiáltok; midőn .a Scheíiiiui Azereth VI
Hozzád imádkozom hogy meghallgass, Isten, hajtsd felém füleidet halld beszédemet. Én igazságban logom arczodatlátni . élvezni fogom, a midón feléb• redek, alakodat. En pedig Ben-ned bízom Örökkévaló; inon-
אל־דביר קקשק: !־י אלדד וזרעתי אליק .ותרפאני: אליך וי אקרא ףאל־־אדני אתדזנן: האירה פניק על־עבדק. הושיעני בהסדק: כי לק יי הוחלתי אתה תענה אדני אלדד: שמעה תפלתי יי. ושועתי 1 האזינה. אל־דמעתי אל־תהרש: שמע ע והנניק הוד. עוזר לי:
שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית יי נלק: שיש אנכי על אמרתק כמוצא שלל רב: הקשיבה לקול שועי מלכי ואלדד כי אליק אתפלל: י; בקר תשמע קלי בקר אערק לק ואצפה: אני קדתיק כי תענני אל הט אזנק לי שמע אמרתי: הלי עמדה במישור במקהלים אברך ו::
közeimet szent hajlékod felé emelem. Örökkévaló Istenem! kiáltottam Hozzád, és Te meg-gyógyítottál.. Hozzád imádko-z.om, óh Örökkévaló 1 és az Örökkévalóhoz könyörgök. Oh, hadd világítson orezád szol-gádra, segíts rajtam kegyel-medben!. Mert Benned remény-kedem Örökkévaló, Te. pedig hallgasd imádságomat Örökké-való és rebegésemre ügyelj; könyeimre. ne maradj szótlan. Hallj óh Örökkévaló és kegyel-mezz nekem, Örökkévaló, légy az én segítőm.
Fokozatos ének Dávidtól. Örülök, ha nekem mondják: menjünk Isten házába. Örven-dek a Te beszédeden, mint a ki bó zsákmányt talál. Fordulj rebegésem hangja télé, királyom és Istenem, mert Hozzád imád-kozom, örökár való, reggel hall-jad szavamat, reggel állok ren-delkezésedre és várakozom Hoz-zád imádkozom, mait meghall-gatsz, Isten, hajtsd felem fülei-det, halljad beszedőmet I •áh a in egyenesen áll, gyü>t! eietl-en fogom áldani az Öröskí'aió't.
תפלת מנחה לערב יום טוב
Mincha ima .	׳	!
Üdv házad lakóinak még ל יהללחד^ ^ns2 '2^T אשלי
L1-. A WT> n Ír nHAivnrl I O rí / \ 1 •i V־l I '	*	^	1 .
פלה:
dicsérnek Téged! Szelah !
Örökkévaló.
Dicsérő ének Dávidtól Fel magasztallak, Istenem királ» és áldom neveáei órökketig Minden nap áldalak és dicse-
11,°wP™Pjn,a kr«d°ek. אשד העם שכבה * אשד
népnek, melynek Istene az	♦ העם שיי אלליו
קמה ההלהלתר ארוממך אלוהי המלך ואבלכה שמך לעולם וער: בכל־יום אברכך
dicse- 'I ' 7 ־: ; . : T :	ז ן־י
rém nevedet örökkét lg Nagy « אהללה שמל לעולם וער] az Örökkévaló és telette dicsért, '!5לול יי 1מהלל מאך ^ל^ךלןך de nagysága ■ kikutatbatlan. T	: . 7 '■■ ■ T:
Nemzedék nemzedéknek dicséri לל|ל ♦ ל[ל לי יל יש3ל p^S tetteidet és erődet elbeszélik. מעשיה ובבךרוך[יזך ין!וףן ♦ ךףר Felséged dicsőségének szépsé- ־".־יו . י■ י ־ י 1 :־ ־
gérő! és csuda dolgaidról כבור הולך והברי ולאורך
énekelni én akarok; beszélnek 3^ך^ךךוך	t !“llT^'íS
rét entőségeid hatalmáról, de 1 ״	! T
nagyságádról én szólok. Jóságod I אמלר שללהך אם2ל|ה« ״כל bősegének emlékét rebesgetik לב טובל י^י^ן! ^לךן-ןק és igazságosságodat zengedezik. I : h : • :	־ I :
Kegyelmes és irgalmas az 0 ל אלךm) ftil! !«3T Örökkévaló, hosszútürő׳ és nagy	א55'ם !ערל״הסד } ט^ יי
mindenkihez és könyörülje ^לל l על־3ל־מעשיו VOT] minden müvein. Hálát adnak יי כל^״״מעשיהי רחחיךיך Neked óh Örökkévaló mind a ־=־ ' ׳' ׳ I 1 ־
müveid és jámboraid áldanak. בל3ו3ל"״ו ♦ 3בול מלכול״^ך. Birodalmad dicsőségét hirdetik, ^אמלוו^בולודקילבל[: לך[ךי' és erődet elbeszélik. Hogy ־,	-:	: r :	r
tudassák az ember fiával a* ö 331ול ''ÍT*n3Jj 0ל1אל
erejét és birodalma fenségének ההל מל3וודו: מלכוודךמל3וח
dicsőségét. Birodalmad mind- L	W • "	L~ c!-
örökkétig birodalom és uralko- “3ל־עולמ'ם ו^משללל 33ל dásod nemzedékről nemzedékre r u ' i	—T
Támasza az Örökkévaló minden "“^3לו ל [לל ♦ 3ומך יי ל
a*
4 מגהה לערב ירט האפלים ולור״ת לכל־היפופים:
wM _ ,	^_e. . _	^
עיני כל י אליך' ישברו ואתה נותן להב 1 את־אבלב בעתו־: פותה את ידך ומשביע לכל־ חי רצון: צדיק י; בכל־דרכיו והבי־ בכל־מעשיו: הרוב1 יי
לכל־־קראיולכלאשר ירראהו
״ Ti* V -i T ;| T.*
באמת: רצון יו־איו ועשז־ז ואת־שועתם ישמע ויושיעם: שומר יי את־־כל־אהביו ואת כל־הרשעים ישמיד:זתהלת יי ידבר־פי ויברך כל־בשר
: T	* V - $ T ״ T T T I
שכב קדשו תעולם ועד:

ואנחנו:ברך ;ה מעתה ועד־ עולם הללויה:
T	«־	1
v	roskadozónak és felegyenesíti
mind a görnyedezőket. Mindnyá-jának szemei Benned bizakodnak, Te pedig n.egadod nekik eledelii-két ann«k idején. Megnyitod kezeidet, és jóltartsz minden ,	élőt — jóakarattal. Igazsá-
gos az Örökkévaló minden utaiban, és kegyelmes minden tetteiben ; közel az Örökkévaló minden Hozzá imádkozóhoz, mindazokhoz, kik Hozzá igazán imádkoznak. Tisztelői kivan-ságát teljesíti és rebegésiiket meghallja és segít raj'uk. Vigyáz az Örökkévaló minden-kire, a ki őt szereti; de mind a gonosztevőket kipusztitja Az Örökkévaló dicséretét hirdesse szám és minden halandó áldja szent nevét örökkétig. Mi pedig áldani akarjuk Istent mostantól tnindörökkig. Haleluja!
הש״ן אומר in’ תדוש s ?י יבב י; אק־א הבי צדל לאלדדנו:
אדני שפתי תפתה ופי.יגיד הדלת־:
ברוך אתה יזי אלהינו ואלדד אבותינו. אלדד אברהם אלדד יאחק ואלדד יעקב! האל־1 הגדול הגבור והגוךא. 1אלד1 עליון. גומל הסדים טובים.
Ha az Örökkévaló nevét imádom, járul-elé:
זקנה הכל וזוכר חסדי אבות.
ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:

jatok tisztelettel Istenünk Uram, njiad meg ajak imát, akkor szám elbeszéli dicsőségedet.
Dicsértessél Örökkévaló Iste-nünk és atyáink Ltene, Ábra-hám Istene, Izsák Istene és {I Jákob Istene, a nagy, erős és rettenetes Isten, a legmaga-sabb Isten, ki jóleső kegyel-mekkel jutalmaz és a minden-ség szerzője és megemlékszik az atyák jámborságáról, és megváltót hoz gyermekeik gyér-mekeinek az ö neve miatt,
szeretettel
מלך עוזר ומושיע ומגן, ברוך אתה יי מגן אברהם:ז
I I ־ ד :ד T T : - I • T
אתה גבורלעולם אדני מחיה מתים אתה רב להוגיע: ?*בלבל חיים בחסד מחיה מתים־ ברחמים רבים סומך "?לים ורופא הולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר: מי' כמוך" בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומומיה ישועה:
ונאמן אתה להחיות מתים. ב־וך אתה יי מחיה המתים:
r אתה קרוש ושמך קרוש וקדושים ’בכל־־ץש ;חלליך
Segítő és üdvözítő király és pajzs' Dicsértessél Örökkévaló, Abraháui pajzsa.
Hatalmas vagy Te örökkétig, Uram, holtak feltámasztója vagy Te, sok, a hogy segitsz.
A7. élőket kegyelemmel tápiá-lód, feltámasztod a holtakat nagy irgalommal, támogatod az el-dűlőket, és gyógyítod a hete-geket, megszabadítod a foglyo-kát és feutarija hőségét a föld-ben alvóknak. Vi olyan mint Te, a hatalmak gazdája, vagy kicsoda hasonlítható Hozzád halálhozó és feltámasstó király és üdvöt növesztő.
Hiteles vagy, hogy a holta-kát feltámasztod Dteeérteeaéi Ö!okiéval* Istenünk, ki * h•'•׳ lakat feltámaszt!*.
Szent vagy Te, *s szent 1 Te neved és a szentek minise
.קרושה לעוץ •!
(Cházán) Szentelni akarjuk 3ע1ל0. 3שם qcr ליין את
SffkVSs eVSen-í W2' T>4 3'tf'W
mint Írva vagyon prófétáid אל ,If וקיא .ÍK’2J T. 3 על in?? által. És kiált az egyik a	״״״ .	' יי' ׳. ...
másikhoz és mond ■	•	• ’ ■'
szent, szent, szent כייח הדוש 1 דדוש הדוש יי
az Örökkévaló a seregek ura,	“1' 1 ך ,״ ך 7־, . K
tele az egész föld az Ó dicső- צבאוף־[ ר«לא ד{-1—ך-ןאףץ
ségével.	I .ד -. ז	:	■
(Cházán). Az ezekkel szem-	? m*2"■
SLS™’ לןטתם בתף יאטרו: ־*־*’״״״־ p '
téSd!S.*t«ör61'!’י״ ?י? ?ניי י'מיקיטו
יי׳״ WTR *W ״יו
פלה. בחך אתה יי האל1 הקדוש:
אתה חונן לאמם הערת ומלמד לאנוש' בינה. חננו מאתך זיעה בינה והשבח1. ברוך אתה יי חונן הדעת: י השיבנו אבינו לתורתך. וקרבנו מלכנו לעבודתך. והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה ;י הרוצה בתשובה:
קלה לנו אבינו כי חטאנו. קהל 1 לנו מלכנו כי פשענו. כי מוחל ופולח אתה.7 ברוך אתה יי חנון המרבה לפלוח: ראה בענינו ודיבה ריבנו. וגאלנו מהרה למען" שמך כי גואל חזק אתה. ברוך אתה יי גואל ישראל:
nap dicsérnek Téged, szelá. Dicsértessél Örökkévaló szent Isten.
Te ajándékozol az embernek megismerést és tanítod az em-bért értelemre. Tőled kapunk eszmét, értelmet és megfigye-lést. Dicsértessél Örökkévaló, a megismerés ajándékozója.
Vigy vissza bennünket óh atyánk, a Te tórádhoz, hozz közelébb óh királyunk a Te szolgálatodhoz és engedj Blibéd visszatérnünk tökéletes meg-téréssel. Dicsért essél Örökkévaló, a ki a megtérést szereti.
Bocsáss meg nekünk óh atyánk, 11a vétkeztünk, engedj nekünk óh királyunk, ha gono-szat tettünk ; mert engesztel-hető és megbocsátó vagy Te. Dicsértessél Örökkévaló, a ki kegyes és nagyon sokszor megbocsát.
Tekints a mi nyomorusá-gunkra, és küzdj a mi küzdel-műnkben és szabadíts meg mi-hamarább a Te neved miatt, mert erős megváltó vagy Te. Dicsértessél Örökkévaló Izrael megváltója.
קו״ח ימלוך יי לעולם אליהיך ציון לדר ודר הללויה: י
חזן לדור ודור עיר ןךלק לנצח
_ (Közs.) Uralkodni fog az Örökkévaló mindörökké, a te Istened Czion, nemzedékről nemzedékre. Halelujah!
Nemzedékről nemzedékre hir-
נצחים קקשתק נקדיש. ושבה־ אלהינו מפינו לא זימ.יש לעולם ועד. כי אל מלק גדול וקדוש אתה ו כרוק אותה יי האל הקדוש:
detjük nagyságodat, és szünes-szüntelen szenteljük a Te szent-ségedet, dicséreted pedig nem fogy ki szánkból örökkétig, mert nagy és szent király vagy Te. Diesértessél Örökkévaló, szent Isten.
רפאנו יזי ונרפא. הושיענו ונוגעה. ’כי תהלתנו אתה. והעלה רפואה שלמה לכל־ מכותינו. כי'אל מלך רופא
נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יי רופא חולי עמו ישראל:
ברך עלינו יי אלהינו את־ הישנה הזאת ואת־־כל־־מיני תבואתה לטובה. ותן ברכה ער־*1 פני ’האדמה ושבענו מטובך וברך שנתנו כשנים הטובות. ברוך אתה ין מברך השנים:
תקע ב שייפ־ נדולולחרותנו ושא נס ילקבץ כליותינו. וקבצנו:הד ’ מארבע' כנפות הארץ. ברוך אתה יי מקבץ ;דחי עמו ישראל:
השיבה שפטינו כבראשנה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו
:	־	׳ T : T •	...
;גון ואנחה ומלוך עלינו אתה
יזי הבדך בחסד וברחמים וצדקנו"במשפט. ברוך אתה :י מלך אוהב צדקה ומשפט: ולמלשינים אל תהי תקוה
וכל עשי רשעה כרגע יאבדו
Gyógyíts meg bennünket Örökkévaló, és meggyógyúlunk, segíts és segítve lesz rajtunk, mert Te vagy a mi diesősé-günk. Iis szálljon tökéletes gyógyulás minden csapásunkra, mert hatalmas király, bű orvos és könyörületes vagy Te. Dicsér-tesséí Örökkévaló, Izrael népe betegeinek gyógyítója.
Álád meg nekünk örökkévaló Istenünk ezen esztendőt és mindennemű termését javunkra, és áraszsz áldást a föld színére tarts jól bennünket javaidból és áldd meg éveinket, mint a jó éveket. Diesértessél Örökké-való, az esztendők megáldója.
Fújj a nagy sáfárba a mi megszabadításunkra, és emelj zászlót, hogy összegyüjtsd szám-iizöttjeinket. És gyújts minket egybe a föld négy széléről. Dicsértessél Örökkévaló. Izrael népe elűzöttjeinek összegyüj-tője.
Ültesd vissza bíróinkat mint annak előtte, és tanácsosainkat, mint egykoron, és háríts el rólunk gondot és bánatot. De uralkodjál rajtunk egyedül Te Örökkévaló kegyelemmel és irgalommal és mondj ártatla-noknak az Ítéletnél. Dicsértes-sél Örökkévaló igazság- és jog-szerető király.
De a rágalmazóknak m legyen reményük és mind a gonosztevők, mint pillanat, úgy
ובלם 1 מהרה יכרתו והזדים ן מיהרה תעקר ותשבר והמגר ותכניע במהרה ממינו. ברוך אתה יי שובר אויבים ומכניע זרים:’’
על הצדיקים ועל החכידים ועיר1 זקני עמך בית ישראל ועל■1 פליטת ו סופריהם (bv נירי ד־־וצרק ועלינו ;המו רחכדף "'א5>ה-;י ור.ן שנו טוב לכל הבוטחים בשמך באמת זושים חלקנו עמהנב לעולם ולא נבוש כי־־בך בטחנו. ברוך אתה ין משען ומבטה לצדיקים:
ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת 'ובנדה אותה בקרוב ממינו בנק עולם'וכסא מד מהרד־, לתוכה תכין. ברוך אתה יי בונה ירושלים; 1
־ ד :T	:	ד-
את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כיי לישועתך קוינו כל־היום. ברוך אתה ץ מצמיח קרן ישועה;
veszs.enek el és mindnyájan niibasnatibb 1:Umr.»k ki. És
S .1. 1 Gü'áa ü'í b:)LU»• Ulihl'Lll'ilb
,.Órii í» iául 91.י» 'Caiidi le fői. 1• iliz.d uc! atiu.vlira 1» *׳I oapjíiokt«d Di^s.rxmél OrökkéTfcló, a .il.uiígel •Ziíg-
rootóji í. 1 .lindékos Vénülök megalázó;*.
Az Igit.igosekra él 1 vitető-ro.ra és 1,׳m! Láza népének sínjeire és idiiudiik mar.ie-kára 11 a! tgazbitn idegenre indulja1 u.1>g könyörült■‘,*.• örökkévaló l-reaink es adj nép vutalir.at iLinJizokoak. kik híz-nak neveiben Igazán — És ledet 1 mi soriunkat u övéik-11 e> hasonlóvá mindörökké , és ne essünk Hegyenbe hogy Benned bíztunk Dicsértessél Örökkévaló, az igazságosak támasza és bizalma.
Jeruzsálembe pedig a Te városodba térj vissza irgalom-mai es lakjál benne, a mint igened volt és építsd fel azt legközelebb a mi napjainkban örök épületié es Dávid trónusát mihamarább rendezd be abban. Dicsértessél Örökkévaló, Jeru-zsálem felépítője.
Dávid szolgád sarját miha-rnarább növeszd és üdvét emeld 9 Te segélyedben, mert a Te segélyedre várunk minden napon Dicsértessél Örökkévaló » segítség üdvének nővesztője
שמע קולנו ין אליהינו חום ויחם עלינו וקב־ל ברחמים וברצון7 את־תפלתנו י כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה. ומלפניך מלכנו י רקם hV תשיבנו. כי אתה שומע תפלת עמך י.שיאל ברחמים. ברוך אתה יזי שומעי תפלה:
רצה » אל־ד־נו ןע?ןז לשי?1 ובתפלתם<השב את העבודה לדביר ביתך. ואשי ישראל
* Z *	•י I V : *	־•	1 : T "
ותפלתם. באהבה תקביל
** I S	T - I	T T * J
ברצון ותהי לרצון תמיר. עבודת ישראל עמך:
אלהינו ואלהי אבותינו.
דרצה וישמע ויפקד ויז-בר זביוננו ופקדוננו רזכ^תון אבותינו וזקרון משיח בן־דוד עמיף. וזכרון ירושלים עיר קדקזןד. וזברון כל־עטף בית ישראל 1 לפניך. לפליטה לטוני, לדון ולחסד ולרחמים. לחיים ולשלום ביום חג המצות הזה. זכרנו יי אלהינו בו לטובה. וסקדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה ורחמים חום וחננו. ורחם עלינו והושיענו. בי אליף עינינו. כי אל מלן1 חנון ורחוס אתה:
Bár láthatnák szemeink, a ^3^3 hogy visszatérsz Cionba konyo- I :	:	••	ד w: v: .
riiiettei. Diesértessói örökké- לציו ברחמים. בחך אתה יי
való a ki visszahelyezd szék- ז־:	r- I t	״:
helyét Cionba.	\ ^לצי
■ !	T 1	:	•*־“:־
Halljad szavunkat Őrökké-való Istenünk, kímélj bennün-két és könyörülj rajtunk és fogadd el könyörületességgel és jóakarattal a mi imádsága-inkát; mert az imádságokat és könyörgéseket meghallgató Isten vagy Te, és előled oh királyunk ne engedj üresen visszatérnünk; mert Te meg-hallgatod Izráel néped imád-ságaiköny őrülettel. Dicsér-tessél Örökkévaló az imádság meghal Igát ój 1.
Vajha megkedvelnéd Örök-kévaló Istenünk Izrael népedet és az ő imádságát, es helyezd vissza az isten liszteletet házad csarnokába. És Izrael tiiz-áldozatait és imádságát eze-retettel fogadd el, — kegye-lemben, és mindig kedvedre legyen Izrael néped isten-tisztelete.
יעלה מבא ומניע ויראה
mondja, addig a község a (* jelzett .(mondja el
e מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו.ואלהי אבותינו לעולם' ועד. צור היינו מנן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על חיינו ־ המסורים 'בןךך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבנל־יום עמנו ועל נפלאותיך’וטובותיך שבכל־ עת ערב י ובהר וצהרים. הטוב י בי־־לא כלו’רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך:
ועל בלם יתברך וירזדומם שמך מלכנו ’ תמיד לעולם ועד:
(Míg az imamondó a kővetkezőt imát
Hálát adunk Neked, mert Te vagy örökkévaló Istenünk
és atyáink Istene mindörökké. Életünk szirtje, üdvünk pajzsa: Te vagy az, nemzedékről nemze-dékre. Hálát adunk Neked és elbeszéljük dicséretedet. Él-tünkért, melyet kezeidre bízunk, és lelkűnkért, melyet neked ajánlunk, és csudáidért, melye-két minden nap velünk tészsz, és csudatetteidért és jóságaid-ért, melyek mindennaposak, estve reggel és délben. A jósa-gos! mert meg nem szűnik könyörületessége, és a könyö-1'ületes, mert nem fogynak el kegyelmeid, öröktől fogva ben-ned bízunk.
És mindezekért dicsértessék és magasztaltassék a Te neved királyunk, mindig, örökkön örökké.
e מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואלהי אבותינו אלה• כל בשר יועדנו יוצר כראשית ברכות והודאות לשמך והנדויל והקדוש על שהחיתנו וקימתנו בן תחיינו !תקימנו ותאסוף כליותינו לחצרות קדשך לשמור חקיך ולעשות רצונך ולעבךך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך: ברוך אל ההודאות:
* Hálát adunk Neked ; mert Te vagy örökkévaló Istenünk és atyáink Istene, minden teremtmény Istene alkotónk, a kezdet alkotója, áldások és hálák a Te nagy és szent nevednek, mert életben hagytál és megtartottál, igy fogsz életben hagyni, és ezután is fen tartani, és cgybegyüjteni száműzött-jeinket szent csarnokaidba, hogy meg-tartsuk törvényeidet, megtegyük akara-tódat, és szolgáljunk néked egész szívvel, úgy a mint ezt hálásan mond-juk. Dicséi tessék a hálaadásokra méltó Isten
És mind az élók hálát mond- 4^17B ”,iIÍ*1	בל*
nak Neked Szela! és dicsérik	ידך^ן אח״^ן
nevedet igazsággal; Isten, iid-	־ ;־ . " : ׳ '־
vünk és segítőnk Szela. Di- >^D	UT)VW'; האל
csértessél Örökkévaló, a jóságos	2^■—ברול אתד־*) יי ן
a Te neved és Téged illet a I :	" ■ I:- L T ~ LJ
hála.	:ילך נאה להורות
Sok békét áraszsz Izraelre a שלום ל3 על 'ש״ראל ע2)ך Te népedre mindenkoron, mert	תש'ם לע1ל0 3' אתה
Te vagy királya és ura minden- 21£*i ♦011| ל3ל־הע1ל“S* "מל nemű békének, és tetszik Neked, ו*[*ןץ ארה--ע2!ך^
hogy megáldjad népedet Izraelt	ישראל 32ל עת ו32ל'
minden időben és minden őrá- ' T ‘ 1	"	1 :
bán a Te békéddel.
Dicsértessél, Örökkévaló, a ki את :| j2‘»11 ’2ר'|: אתל! י megáldja népét Izraelt békével.	I 1 ישראל בשלוםÍ2>’
אלהי נצור לשוני מדע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לבל ותהיה. ־ פתח לבי בתורתך ובמצותיך תךדוף נפשי. וכל החושבים עלי רעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. ;עשה למען שמך, עשה למען ימינה־.' עשה למען קדישתך. עשה למען תורתך. למען 'הלצון ידידיך.’הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי'וגואלי:' עשה שלום במרוימייו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: :הי רצון מלפניןז יי אלוהינו ואלה,י אבותינו, 'שיבנה ביח המקדש־ במהרה בימנו ותן'חלקנו בתוךתןז:ושם נעבך־ ב:ךאה בימי עולם ובשנים קדמוניות: וערבה ליזי מנחת :הודה וירושלם
כימי עולם ובשנים קדמוניות:
רןוושה׳ ואומר קדש שלם, pu הש״ן מוזר המפלה
סדר ערוב תבשילין
Ha az ünnep második napja péntekre esik, akkor az ünnep előestéjén kenyér és bús eledel mellett a következőt mondják:
Dicsértessél örökkévaló ^3ל*לל אתה יי אלהי Istenünk, a világ királya,	Vi T:	! 1 י ־*
a ki megszentelt minket ^ D	ל yö
parancsolataival és az Erub ״	^	L
parancsát hagyta meg ne- ל2£ל3ל rJH12fcö3 W \p.
k“Dt•	' '!על מצות ערוב
Ez™ Erab ilul 1”ct™ בהריי עדיך״ יהא
nekünk megengedve, hogy	: .7	••. I •• ־: -
süthessünk és főzhessünk, ^$55^3/ melegíthessünk és pörköl- $^^£2£3ל1/	ללא
hessünk, gyertyákat gyújt- ,.ןזלאךל^ך hassunk, hogy minden ־ ־ ־' " ן • ־ ־ ״1 ן szükségletünket ezen ün- 'r '-:v:	!17
nepnapon a szombatra elkó-	3לל33א ^ל^א
szithessük, — valamint	«,*U 4
nekünk, ép úgy minden ׳r :	W * ^>74^ 7
izraelitának, a ki e város■ *TJ?3
tanait	"	"־	.r>5•-
סדר ברכות הדלקת הנרות
A szombat előestéjén előbb kell gyertyát gyújtani és aztán az áldást mondani, de ünnepnap előestéjén előbb kell az áldást mondani azu• tán meggyujtani•
ברוך אתה יי אלוזינו מלך העולם
אשר קדשנו'במצויתיו וצוגו' להדליק'גר
של(1 ענת יעל) יום טוב! י" י 1"
v	־ V S T
מבלת שבת
Ha az ünnep előestéje péntekre esik, akkor a minelia-ima után im’ ezt mondják:
Jertek énekeljünk az	^^7
Örökkévalónak, ujjongjunk ♦ íjtt**•, 5י-^ןף üdvünk szírijének. Járul- *	" : ‘	:	1 t ■Í
junk eléje háladatossággal, 7771/15 7|757 35לv dalokkal ujjongjunk neki, * 1 /	3773	r7l773í5
mert az Örökkévaló na״y	*2י	ין
Isten, és nagy király mind *	^	u,׳*,,
az istenek fölött, kinek “7173 ?ל אל kezében a föld mélységei 77א^«71 5^17 7175ן7^ א és a hegyek magasságai ♦ל“ין	r7Í537/lÍ
6T^*':5:tr אשר לו הים והיא
det'is kezei alkották. Jöjje- ♦1737 77^ /15*57^11773/
Nls-v5k ZÁ ו נשתחוה וםך?ה,ti
hajtsunk térdet az Örök- ♦ 13t73^ ^ 1357 757733 kévaló teremtőnk előtt;
mert ő a mi Menünk, mi ”“-2י ילא *אל"”. ייא pedig legelőjének népe, és íTT |1 1צא/T570 I 55
:±:Z^■ היוםאם־בקלות^מעי־
Ne daczoljon szivetek mint C35557	1t5p/T"
Merivában, mint azon
napon, midőn Massában a 1 ’ t -	™י 7 '* : י : •
pusztában voltatok. Amidőn 13153 7t£^$ ♦757/55 megkíséreltek atyáitok,pró- «ךץיייי י!ח J bálgattak velem, ámbár	■ * 7 : !|י ־ י
látták műveimet. Negyven 5175571 0/55 א^í7
שנה אקוט בדור ואמר עם העי לבב הם. והם לא־לעו הרבי: אשר נשבעתי,באפי. 'אם יבאה אל־מנוחתי:
;	| v	ד
"שירו ליי שיר הז־ש. שירו לי.י כל־־הארץ! שירו ליי' ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו, ספרו כנוים כבודו. בכל העמים נפלאותיו:‘כי נחל יו ומהלל י מאד נורא הוא על־כל־אלהים: כי 1 בל״אלהי העמים אלילם וייו שמים עשה: הוד־־וההרילפניויעוז ותפארת במקדשו ן הבו לוי משפחות עמים הבו לוי בבור ועול: הבו לל כבוד שמו: שאר־מנדזה. ובאו
esztendeig utáltam a nem-zedéket és mondtam: Tévedező szívű e nép, és nem ismerték meg utaimat. Hogy esküdtem haragom-bán : Nem is jönnek az én nyugalmam helyére.
Énekeljetek az Örökké-valónak uj éneket, énekel-jetek az Örökkévalónak országok, énekeljetek az Örökkévalónak, dicsér■ Jetek nevét, hirdessétek napról napra segítségét, beszéljétek el a népek kö-zött dicsőségét; a nemzetek közt csudáit Mert nagy az Örökkévaló és felelte ma gasztalt, rettenetes Ö mind az istenek fölött. Mert a népek istenei bálványok, de az Örökkévaló az eget alkotta, fény és fenség van előtte, győzelem és pompa szentségében. Hozzatok az Örökkévalónak népcsalf dók, hozzatok az Örökkéval ónak tiszteletet és győzőmet, hozzátok az Örökképp ínak az ő neve dicsőségű' t, ve-gyetek ajándékokat él t,öjje-
tek az ő udvaraiba, hajtsa-	t THTHÜinb
tok meg magatokat az ליר 2ךןךף»-ך|ך^ -י^ן Örökkévaló előtt szent disz-	'■>	_	־ : ־ : JV
bén, rettegjetek előtte or-	*f	1
szagok mind. Mondjátok a ~123י3 *י $<י^ךי״
népek közt: az Örökkévaló ^יד^—ךיר.*ןי}	Í13H
király, Ő erősítette meg, ־	'	.
és a világ nem inog; ♦ LP !U»^w3 megítéli a népeket igaz- ףן-^5־-י sággal. Örvendjenek az "	:	' ־ * -
egek és ujjongjon a föld, CD^H D>' j.
ידין עמ ישמחו ד־וארץ.
V 7 T
ומידאו: יעל־יוז שדי וכל־אשר־בו אז ירננו כל־עציץער: לפני יי 1 כי בא כי בא לשפט הארץ. ישפט־תביל בצדקועמים באמונתו:
tomboljon a tenger, és a mi benne van, vigad a mező s a mi rajta van, ikkor kurjongatnak az erdő minden fái az Örökkévaló előtt, mert jött, jött a föld felett bíráskodni, birásko-dik a világon igazsággal s a népeken hűségében.
Az Örökkévaló uralkodik, |צז ל מלל ח2ל חאד4׳ ujjong a föld, örül a sok \ fr2n sziget: Felhő és köd kör-	♦ ו^דסל"1 33י3יו
nyékezi, igazság és jogos- >	EDSt^l
,'8 .,ímsimk alapja. Tű11^4	־
סביב'יצריו': האירו ־“"'08“;׳דד“™
segei korul. Villámai meg-	• ״	! T T	י
világosítják a világot.	z	(ל! לל
Ezt látván, reng a föld,	♦לאלל /,Hlpl
בדוננ נמסו מלפני יי. מלפני אדון בל הארץ! הנידו השמים צדקו. וראו כל־־תעמים בכוח: ׳ .יבשו' ביל־־ עובדי פסל המתהללים באלילים. תשתחוו לו כל־אלהים: שמעה ותשמח 1 ציון. ותנלנה בנות יהודה. למען משפטיך יי! כי אתה י: עליון ?ל כל־הארץ מאד נעלית עה בה אלהים: אהבי יי שנאו דע שמדי נפשית חסידיו• מה רשעים יצילם! אור זרע לצדיק ולישרי־־לב" שמחת! שמל צדיקים ’ ביי והודו לזבד קדשו!
:	• ״ T V
™מזמודשידולייושיה
חדשבי־נפלאותעשה.
T T	T •	•	T T
kegyek viaszkéntolvadnak el za Örökkévaló előtt, az egész föld ura előtt. Beszélnek az egek az Ö igazságáról, és mind a népek látják az Ő dicsőségét. Megszégye-nülnek mind a képimádók, a kik bálványaikkal dicse-keduek. Előtte borulnak le mind az istenek. Ezt hallja és örül Czion, ujjongnak Jehuda leányai Ítéleteid miatt, Örökkévaló! Mert Te Örökkévaló a legma-gasabb vagy az egész föld fölött, felette magas mind az istenek fölött. Kik az Örökkévalót szeretik, gyű-lölik a gonoszt; őrködik jámborai lelkén, a gonoszok kezéből n!egmenti őket. Világosság van bevetve az igazságos számára, az egye-nes szívnek részére öröm. Örüljetek, igazságosak, az Örökkévalóban, és adjatok hálát szent emlékezetének.
Zsoltár. Énekeljetek az Örökkévalónak uj éneket, mert csudákat tett. Jobbja
הושיעה־לו ימינו וזרוע מרשו/ הודיע יי ישועתו
IT • *	• ־ :7 : T•
לעיני תנוים נלת צדקתו. זכר חסדו! ואמונתו לבית ישראל ראו כל־־אפםי־־או־ץ את 'ישועת אלהינו: תריעו' לי כל־הארץ פצחו ורננו וזמרו: זטדו לי בכינור בבנו־ וקול זמרה: בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני 1 המלץ יי: יועם הים ומלאו חבל ולבי בה נהרות ימחאו־בף יחד הריס ירננו: לפני־י: כי בא'־לשפם הארץ ישפט־־חבל בצדק. ועמים במישרים:
•••־ יזי מלך ירנזו עמים. ישבי ברובים תנוט הארץ; י: בציון גדול♦
(ך .Pessach X. '1®I
és szent karja segített neki. Hirdette az Örökkévaló az ő segítségét, a népek szemei előtt nyilvánította igazságát. Megemlékezett Izráel háza iránt való ke-gyeiméről és hűségéről, A föld minden határa látta Istenünk segítségét.Zengje-tek az Örökkévalónak mind az országok, kezdjetek, har-sogjatok, énekeljetek! Éne-keljetek az Örökkévalónak hárfával, hárfával és ének-szóval. Trombitákkal és sofárszóval harsogjatok a király előtt, a ki Örökké-való! Tomboljon a tenger és a mi benne van, a világ éslakói. Folyók tapsoljanak, hegyek egybe zengjenek az Örökkévaló előtt, mert eljött bíráskodni a földön.
5 Ítél a világ lölött igaz-!ággal, és a népeken egye-!ességgel.
Az Örökkévaló király, remegnek a népek ; Kern-bíin közt lakik, inog a föld. Az Örökkévaló Czionban
» קבלת שנת
ורבם הוא על־־כל־־
העמים: יודושמךנדול ונורא. קדוש הוא:’ועוז מלךמשפסאחב:אתה כוננת מישרים. משפט וכךקה ב־עקב אתה ?נשית: רוממו יזי אחינו והשתחוו להדום רגליו 'קדוש הוא משה ואהרן ככהגיוושמואלבקראי שמו. ק־א־בם אל—ן והוא ־עגב: בעמוד עגן ידבר אליה□. שמרו עלתיו רוחק נתן למו: יי אלהינו אתה עניתם אל'נשא היית להם ונק□ על־עלילויתם: רוממו י,י אלהינו והשתחוו'’להר קדשו כי קדוש ן,י אלהינו:
» מזמור לדוד הבו ליתד בני.אילים הבו
Icmbkt eltwMjéa
aagy 48 magas 0 mind a népek fölött. Nejedet rali-ják nagy, rettenetes és szent. A király hatalma szereti a jogosságot. Te ala-pítottad a becsületességet, ítéletet és igazságot Te szereztél Jákobban.Magasz-taljátok az Örökkévalót, a mi Istenünket és borulja-tok le lábai zsámolyához, szent ól Mózes és Áron valának papjai között és Sámuel neve imádói közt. Imádkoztak az Örökké-valóhoz és ö meghallgatta. Felhőoszlopban szólt hoz-zájuk, megőrizték tanú-bizonyságait, és a rende-leteket, melyeket nekik adott. Örökkévaló Istenünk, Te meghallgattad őket. Megbocsátó Istenük voltál Te nekik, de baltetteiknek boszulója is. Magasztaljátok az Örökkévaló Istenünket, és boruljatok le szent hegye előtt, mert szent az Örökkévaló a mi Istenünk.
Dávid zsoltára. Hozzatok óh ti gyermekei az Istennek 1 hozzatok az Örökkévalónak
ליהוד כבוד ועוזו הבו ליהודה כבוד שמו השתחוו'ליהוה בהדדרדקדש: קול דוח על־המים. אל־ הכבוד הרעים. יהד על־מים רבים: קול־ יהודה בכה קול י: בהדר: קול יי עזבר ארזים וישבר דוה את־ ארזי הלבנון: וירקידם כמו ענד לבנון ושריון כמו בן־ראמים: קול־ יהד'חוצב להבות אש: קול דוה דיל מרבד דיל דד ברבר הדש: קול דדו דולל אןלות ודשף יערות יבהיכלו כלו אמר עבד: דוה למבול ל$ב "?כ יהד מלן לעולם: דד עוז לעמו
dicsőséget és győzelmet. Hozzátok az Örökkévalónak neve dicsőségét, boruljatok le az Örökkévaló előtt szent díszben. Az Örökkévaló hangja a vizek fölött; a dicsőség Istene mennydörög a temérdek vizek fölött. Az Örökkévaló hangja erő-ben, az Örökkévaló hangja fenségben. Az Örökkévaló hangja czédrusokat tör össze; összetöri az Örök-kévaló aLibánonczédrusait. Engedi őket ugrani, mint borjút, Libanont és Szirjont mint Bémfiakat. Az Örök-kévaló hangja tűzlángokká hasad. Az Örökkévaló szava rettegésbe hozza a siva-tagot, megrengeti az Örök-kévaló Kades pusztáját. Az Örökkévaló hangja meg-rengeti a tölgyeket, ko-paszszá teszi az erdőket: ós csarnokában mindenki mondja:	tisztelet! Az
Örökkévaló az özönvízen tartózkodott, mégis marad az Örökkévaló örökös király-nak. Az örökkévaló győ-
y
zelmet ad népének, az	י^ףזד HliT 71י
־épé! békével.	:עמו בשלום
הלוי. neLr שם המחיר נראם, החרוזים Jer barátom a meny- ^1X111 ך*, ךיןיףי“®? asszony elé, foyadjulc nyájas	í 'י י	. T '
arczczal a szombatot.	♦ 1131vj12Ur^ v2 •1 !12
T : | ־ í T ־	•* :	t	־
A	לכי׳
״Őrizz és Emlékezz’“ H212 11271 112$ csak egy igében, hallatta L-v	Z■^
velünk Isten az egyetlen, az ״ T 1 1 ■ *	* tv
Örökkévaló egy és egy a 12 tél 111X 1111211♦ ל neve, tiszteletére, dicsőité- 11X2111 2211♦ לX
sére, és dicsőségére.	41ל11ל1ו
A szombat elé menjünk	12tH
siessünk, mert az áldás . ' T ~	'^c
forrása az nekünk, ősidők ' p : ^ V *r' •י f
kezdetétől lön felszentelve, 21112 t2X12 ♦12121
mint miuikabefejező első• H$22 172 ♦H21DJ nek tervezve.	-,L
1,122122 ולו לכה
Királyi szentély, koronás	■L—:
város,	fel,	indulj a pusz- •	1	1	-V■■ •
iolásból, elég soká időztél 2י^'1ל 'X«k 21♦ 1ן1י Iw112
a siralom völgyben, mert 122 122111♦ ל2 לל
0 könyörül rajtad köuyö- ^ייע1ל	ןך)ן
יהמולעליך־המלה: לרה
kelj föl, öltözködjél óh
népem dicsőséged öltönyé- pllX^I ^1,32 *,^^í (* Szombat OMVI-kor התנערי nem mondatik.
עמי. על יד בן־ישי בית הלחמי. קרבה אל־ נפשי נאלח:	לכי.
התעוררי התעוררי.
כי בא אורך קומי אורי. עורי עורי שיד. דברי. כבוד י; עליךננלה: לכה ילא'תבושי ולא תכלמי מה תשתוחחי ומה תהמי. בך יחסו
t • v ן ••• :•••
עמי עמי. ונבנתה עיר על תלה; ' י לכה והיו למשסה שאסיך. ורחקו ביל' מבלעיך. ;שיש עדיך אלהיך כמשוש חתן על'בלה:
;מין ושמאל תפרוצל ואת י; תעריצי. על ד איש בן־פרצי. נשמחה ונגילה:	י לכה
בואי בשלום עטרת כעלה. גם בשמחת
vei; Jisai fia által Betlehem szülöttétől, jön a lelkemnek megváltás.
Ocsúdj’, ocsúdj', hasad a hajnalod fénye, fel tűn-dökölj, ébredj,ébredj! zengj éneket, Isten dicsősége megnyilatkozik neked.
Ne szégyenkezz, el se pirulj, miért görnyedezel? miért jajdulsz ? Benned bíz-nak népem szegényei, és felépül a város a romjain
És kifosztandók lesznek fosztogatóid, el is távoz-nak megrontóid, örvend rajtad Istened, mint örül a vőlegény arájának.
Jobbra és balra terjesz-kedel, és az Istent dicsőíted, a Parczitól való férfi által örvendezzünk és ujjongjunk.
Térj be békével férjnek koronája, örömben é« vi-
ובצהלה. תוך אמוני עם סגלה. בואי כלה. בואי כלה: לכה'דורי לקראת כלתפנישבתנקבלה:
T Z I - :	7
« מזמור שיר לייום השבת:
טוב להודות ליי ולזמר לשמך עליון:’להניד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: עידי־־עשור ועלי־נבד' עדי הגיון בכנור: כי שמחתני יי בפעליך ממעשי זידיך ארנן: מה־נרלו מעשיך יהוה מאד ?מקו מחשבתיך: איש בער לא ירע וכסיל לא״בין את לאת: בפרח רשעים כמו עעיב הציצו ’כל־ פעלי און: להשמדכם ערי ער: ואתה' מרום לעולט יי: כי הנת
gazságban ; a kiválasztott nép hívei közé, térj be Jra térj be ara!
Jer 'barátom, a menny-isszony élé, fogadjuk nyájas irczczal a szombatot.
Zsoltárének szombat napra.
Szép dolog hálát adni tz Örökkévalónak és éne-telni a Te nevednek, Lég-magasabb, hogy hirdessük !egyetmedet reggelen és aűségedet estelenkint, a tizhúron, a hárfán és a szítéra hangjain. Mert megörvendeztettél, Örökké-való, tetteiddel, kezed mű-vein örvendek. Mily nagyok 1 Te műveid, Örökkévaló, igen mélységesek a Te gondolataid! Üres elméjű 3mber azt nem érti, a balga észre sem veszi. Ha virulnak a gonoszok fű-szálanként és sarjadzanak 1 gonosztevők, hogy kiír-:assanak örökre. De Te magasztos vagy örökre, örökkévaló. Mert ime el-
קבלת שנת
איביך 1 ;י בי־־הנת איביך יאבדו יתפרדו כלפעלי און! ותרם כראים קרני בלותי
בעמן רענן ז ותבט עיני
בעורי בקמים עלי מרעים תעמענה אזני! צדיק קתמר יפרח בארז בלבנון יענה עתולים בבית יהוה בחצרות זלינו ופריחו עוד ינובון בעיטת דענים ורעננים יהיו! להניד בי יער יזי צורי ולא עולתה בו!
TTI-	:
« יו מלך נאות לבע לבע יי עז התאזר אף־ תכון יתבל בל תמיט נכון כסאך מאז מעולם אתה! נעאי נהרות ך נעאונהרותקולסיעאו נה,ר1ת'ךב;ם! מקולות
28 Sz#Jub»t elíeatfyen
lenségeid, Örökkévaló, mert ime ellenségeid elvesznek, elzüllödnek mind a gonosz-tevők. Pedig fölemeled mind a Kémét az én szarvamat, friss olajjal kensz fel engem. Szemem leske-lődőimre tekint, az ellenem támadó gonoszokról hall fülem. Az igazságos mint pálma úgy virágzik, mint a Libanon czédrusa nö-vekszik, az Örökkévaló há-zaba ültetve, Istenünk ud-varaiban felvirágoznak.Még agg korban is sarjadzanak, levelesek és zöldek, hogy hirdessék, hogy egyenes az örökkévaló, az én szír-tem s nincs rajta hiba.
Az Örökkévaló király, pompába öltözködött, öltöz-ködött az Örökkévaló, gyó-zelmet övedezett, meg is alapitá a világot, nem in-gadozik. Kégtől fogva erős a trónod, öröktől fogva vagy Te. Fölemelik hang-jukat, folyók emelik fel hangjukat, folyók erőseb-
מים רבים אדירים 1 מעז^רי:ם אדיר במרום יי: עדדויך נאמנו’מאד לביתך נאוה־קךע י:
לאלל ?מ'ם1 קדש יתום.
ben zúgnak, nagy vizek zúgásánál, a tenger hatal-más csapkodásainál hatal-masabb a magasban az Örökkévaló. Tanubizonysá-gaid nagyon hitelesek, há-zadat szentség díszíti, Örökkévaló, örök éltig.
מעריב ליל שביעי של פסח
Maárib ima Peszách hetedik napja előestéjén.
,Cházán Dicsérjétek az H1Í2OT יי Pl# 1312*) Örökkévalót, a dicséretest! I T . ■ ־ T- v : t
Község. Dicsértessék az Örök- ♦ 7)^1 0712^*^ 7730217 " 7173 'p kévaló a dicséretes, mindörökké. '11	'	' T 1 י, י
Dicsértessék az Örökké-	יי.	*^IIS
való mi Istenünk, a világ
királya, a kinek szavára	מעליב
beesteledik az este. Bölcse- .	"i.־ ־'
Béggel nyitja meg a kapu- OH??	705^0
kát, és értelemmel változ-	HiSt^p ilJttlO*!
Mig a Cházán ״Borchu’t“ mond, addig a község ezt mondja:
megértessél és dicsöittessék. hirdet- □0*178 .107־BJT1 7201371 ^730' *) t«,ék é, magasztal tassék es emeltessék qv-L,.^^ ^ 7üMtttt18Wl7 fel s királyok királyainak neve. a szent	t : ־	:
dicsértessél Ö; mert Ö az első és az JÍIWO W7tf 817 1(173	17(37
utolsd és rajtad livül nincs Isten. ;72?775 78 8ל7,יםÖ1 ?1778 8171
Egyengessetek az ég területén vonuló- ״ י י . ׳ י	, י ־". ן >, *
nak (utat), a kinek neve Isten és vidul- IH^l 1í2t^ tV2 7112*1 J?2 22^9 1ל&
jatol előtte Az ő nere magasztalt ;על־רל־בי-ך □ Í317D 112137 73Bל
fölötte minden dicséret es dicsőítés tt; t	t	זד_ן'
fölött. Dicsértessék birodalma, dicső- 17112133ל 12ל D2’ ^J1*12 51171^11*1
SXStr2í£SlS njwinfc:* '׳ לליww
mindörökké.	«g^*jy ן|ך
tatja az időket, és felváltja
az időszakokat és rendezi *.4*-	■.44	^^*■.4*4
a csillagokat pályáikon az * t* -	־. ־׳ •
égboltozaton tetszése sze-	CZ3n^r1'1í2^í23
rint; teremti a nappalt és >ןין ‘ ' w«, »>«׳■«	«
éjjelt, elgörditi a villágos-	"??•
Ságot a sötétség elől, a ,,5S3 לליללו 7715 א1ל sötétséget pedig a világos-	jftn Wni Wfl
palt és hozza az éjjelt és
választékot tesz nappal és 4.4-4 ן^a» L4*-*444	66466
éjjel közé, Örökkévaló ^	| 7‘1 ' ״: í
Czebáot a neve. Az élő 7ל^ל^ו ^ ^3א1|״ p31
שמו. אל חי מים תמיד
tünk mindörökké.	♦12ל10^2ל^ z 15
Ha az. ünnep szombatra esik מערבית nem mondatik.
Az Örökkévaló megsegj-telte a segítségre váró nemzetet, és Izrael látta, hogy Egyptom miként bűn-hődött; ekkor dicsőítést zengett Neked, oh gyózel-mekben hatalmas! Győzel-mem! Világosság tört ki és elűzte a sötétséget. Di-csértessél Örökkévaló, a ki az estéket beesteledni en-gedi.
וירש ע יי din למושעות• ירא ישראל בפרועפרע1־ת.אדשיר. גלה חסן ישועות. שי דגול יגיה ואישון להשעות: ברוך אתה יי המעריב ערבים:'
אהבת עולם בית ישראל־ עמך אהבת.
Örök szeretettel szeretted Izráel házát, népedet, tör-vényre és parancsolatokra, Qlpn n"12£/£5l H^tPl
86 טעריג ליל ד דפסדו
ומשפטים 1 אותנו למדת. על־כן יי4חינו בשכבנוובקומנונשיח כחפןיך. ונשמח ?דםרי תורתך ובמטותיך לעולם ועד כי הם.
V T	T	:
חיינו וארך ימינו, ובהם נהנו־, יומכם ולילות.
T : T T
ואהבתך את־־תסיר ממנו לעולמים:
• T	:
יי הכין בלי מלחמה. מרכבות פרעה !שלישיו נהג במהומה. תהומות זמנם באף ובחמת. ימינך חבת נחלתך רחמה! ברוך אתה יי אתב עטו ושראל!י
(אל 0לןו נאמן:>
שמע ישראל יהות
VT .*	A“ T :	•	:
אלהינו יהוד, 1 אחד!
* jt 1 v « זו
Esti imádság
rendeletekre és ítéletekre oktattál minket. Azért Örökkévaló Istenünk fog-lalkozunk rendeleteiddel, mikor lefekszünk és mikor felkelünk és örvendünk tórád mondásaiban és párán-csolataidban mindörökké. Mert azok a mi életünk és napjaink hosszabbitói és rajtuk elmélkedünk nap-pal és éjjel. Azért ne vond meg tőlünk szer etetedet soha.
Az Örökkévaló rendezte a hadi fegyvereket, Fáraó szekereit és tisztjeiét za-varba ejtette, a tenger hűl-lámáit felbőszítette, tóm-boltatta; de a jobbod bir-tokolt népedet megsajnálta Dicsértessél Örökkévaló, a ki szereti népét, Izraelt.
Itten hűséget király.
Halljad Izráel, az Örök-kévaló a mi Istenünk, az Örökkévaló Egy.
27
Esti imádság	HDB1 't 117113*3 ליל
3דר־ך שם 1133* מלמרתו־לע־ולם nyi
ואהבח אח mm
: JT « : * V* T : ~ J7
אלתיל ?כל־לבבן־ ימל נ??זןל וקבל־־
מאדל: וליו הדברים הארה אשר אנכי ?גבול הלם על־לבבל! ושננתם לבגילודברת ב= בשבתך בביתך וקלכתל בדרך ובשכבך וםקומל: וקשרתם לאות על־ :דל/והיו לםטפת בין עינןל: וכתבתם על־ ?גזוזות ביתלובשעריל}
Dicsértessék birodalma dicsőségének neve mindörökké.
És szeressed az Örökké-valót, Istenedet, egész sziveddel és egész lelked-dél és minden erőddel. És legyenek ezen igék, melye-két én ma neked párán-cselek, a te sziveden; és vésd be azokat gyerme-keidnek, és beszélj azokról, mikor ülsz a te házadban és mikor jársz úton és mikor lefekszel és mikor fölkelsz. És kösd azokat jelűi kezedre és legyenek homlokdíszül szemeid kö-zott és ird azokat házad ajtófeleire és kapuidra.
והיה אכם־־שמוע תשמעו איל־־מצותי
:	:	v	־	:	־־
אשר אנכי טצוהאתכם
V•• : v vv ן. ־•	xv ־:
אלהיכםיולעבל1 בכל
T ?	T :	V •• I :•.־ ן
לבבבביבב-נישבב:
És lészen, ha engedel-meskedve engedelmesked-tek parancsolataimnak, me-lyeket ón ma nektek parancsolok, hogy szeres-sétek az Örökkévalót, Isié-neteket, és hogy szolgál-játok őt egész szivetekkel >s egész telketekkel: akkor nini fogok esőt földeteknek,
Esti imádság	28 מעריב ליד ז׳ ףפסח
idejében, korai és késői ^ד^ן^ין	רןיףף) ן^קיקין^
esőt és begyűjtőd gaboná- ך^ך ןןץיף^ך
d״t meg édes borodét és	y«i« ;ייצךרך
olajodat; és adok füvet	T:	I IV 7 •־ ־:
meződön barmodnak, és l-v•• : '••• eszel és jóllakol. Vigyáz- *	^.1	7 / 5 ^ ל
zatok magatokra, hogy	|2 3337 1733^17
szívetek el ne csábittassék, 37731 3333772 ל^
hogy elpártolnátok és szol- Q 77 7 ^ £377327
gálnátok idegen istenek- Q77773Í71 C3*I77K nek és leborulnátok élőt- ןך>ף»ך»־ ^ן1*-ךךןךך * toki mert akkor .־ Örök-
kévaló haragja fellobbanna ''7: ־,____ v,_'־ T: .׳ין T
ולדא־־־ידרידר מטר
ellenetek és bezárná az	T T .׳ י••• : !•;
eget, hogy ne legyen eső,	^
és a föld nem adná gyű- D773fr^1 7א7 ^13ל
mölcsét és ti csakhamar |77 7וא>j3 1*777/3
elvesznétek a jó földről, íflj 71773137 א?73 י
melyet az Örökkévaló ád “"7337♦ 337337 אף״ tinéktek. És vegyétek e	״í ? ״ LL::^	'"־ T
szavaimat szivetekre és	!1 : -; ׳ ' í ^ ^^!37
lelketekre és kössétek I 37737133312J727
:*•*	•	־ I "	־ ™ :< *•’\יץ	:
azokat jelül kezetekre, és £3^7א37 לא71 ?72“י
meitek között. Es tanít- | ^	712337	1^71
sátok azokra a ti gyerme- 37ע7י33 ♦ 1ל3773א
17	w : - • ;	,״ ״ w~
אה־בניכם לרבך בם בשבתך בביתך
ובלכתך בידו ז בשכבך ובקומך־ וכתבתם על־־מזוזות ביתך ’ובשעריך;
למען ירבו ימיכם וימי בניבם .על1 האדמה איבר נשבע ידוה לאבותיכם לתת להם כימי השמים על-
ז v T - j" AV
הארץ;
י ויאמר יהוהאל־משה
W	V vT	V J -
לאמר: רבר אל־בני־ ישראל ואמרת אליהם
: T ••	« :	דו ־־ :	v •• -í JT *
ועשו להם ציצית על־ כנפי בגדיהם לררתם ונתנו על־ציצית הכנף פתיל תכלת: ותה לכם' לציצית וראיתם אתו וזכרתם את־־כל מצות יהוד ועשיתם
:	ז ־1:•	•
keiteket, hogy szóljanak azokról mikor ülsz a te házadban és mikor az úton mégy és midőn lefekszel és mikor fölkelsz. És írd azokat házad ajtófeleire és kapuidra.
Hogy napjaid sokasod-janak meg és gyermekeitek napjai a földön, mely felől ez Örökkévaló esküdött ősatyáitoknak, hogy nekik adja, mint az ég napjai a föld fölött.
És mondá az Örökké-való Mózesnek következő-képen Szólj Izráel fiaihoz és mondd meg nekik, hogy csináljanak maguknak szemlélő szálakat ruháik széleire minden netaze-déküknél és tegyenek a szemlélő szálakhoz kék fonalú zsinórt, és ez legyen néktek szemlélő szálul; látván azokat, emlékezzetek az Örökkévaló miiden parancsolataira és tartsatok
אתם ולא תאוירוי אחרי
. T(• :י ו T	־1 :“.**(יי
לבבכם ואחרי עיניכם
: ־	:	:	-ן :־••v •• •• J
אשר״אתם ונים אחריהם: למ'ען
-I .״•	J- : IV ־ ן
תזכרו ועשיתם אס™
•	:	:	־־1:־	* v S.V
כל״מצותיו והייתם קדושים לאלהיכם:אני יהוה אלהיבם אשר
V •• I VJ	JT :
הוצאתי אתכם מארץ מכלים להיות לכם ילאלהים אני יתווה
•*« ן	*(.	:־ VT í V
אלהיכם:
IV •• I V:
אמת ואמונת כל™
:־•* v v :־•־	T ן T
זאת וקום ,עלינו כי הוא ץ'אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל־ עמו. הפורנו’מיד מלכים:מלכנוהנ1אלנו מכףכל ד!עריצים.האל הנפרע ידנו.מצרינו. והמשלם נמול לכל™ אויבי נפשנו. העושה
meg azokat, ne kémked-jelek szivetek és szemeitek után, melyeket szerettek rosszra követni; hogy megemlékezzetek és meg-tegyétek mind a paraneso-lataimat, és szentek legye-tek Istenieknek. Én vagyok az Örökkévaló a ti Istene-tek, a ki kihoztalak benne-leket Egyiptom országából, hogy legyek nektek Iste-netek, ón vagyok az Örök-kévaló a ti Istenetek,
Igaz és hiteles mindez és áll reánk nézve, hogy Ó az Örökkévaló Istenünk és nem más, és mi vagyunk az Ő népe Izrael, Ő szaba-ditott meg minket királyok kezéből, Királyunk, ki meg-váltott minket a halai-maskodók kezeiből; az Isten, a ki megbüntette értünk ellenségeinket és megtorolta mind a gyűlő-tőinket. A ki végtelen
טש״ג י1'?* ד ר8סח
גדולות ?11 אין חרך ונפלאות עד אין מספר. השם נפשנו בחיים ולאותן 'למוט רגלנו. הפדריכנו על־־במות אויבינו דדם קרננו על־־כל־־שונאינו. העשה לנו נסים וגקטה בפרעה אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל־־ככורי מצרים. ויוצא את־עמו ישראל מתוכם להרות עולם. המעביר בניו בין גזרי ום סוף. את־רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע. וראו בנד גבורתו שבחו והודו לשמו. ומלכותו ברצון קבלו עליהם.
§1 Esti tmádeág
nagyokat művel és meg-számlálhatatlan csudákat, a ki lelkünket életben tartja és nem engedi, hogy lábunk ingadozzék; a ki felvezet ellenségeink magaslataira és fölemeli szarvunkat gyűlölőink fölé. A ki csodát müveit értünk és qoszut állott Páráén, jele-két tett és csuda-tüne-ményeket Chám fiai föld-jén, a ki haragjában suj-tóttá Egyiptom minden elsőszülöttjét és kivezette közülük Izraelt, népét örök szabadságra ; a ki átvezette fiait a nádas tenger köze-pén, üldözőit pedig és gyűlölőit a mélységbe sülyesztette. Midőn pedig látták fiai az Ó hatalmát, dicsérték és hódoltak az Ó nevének, kormányát pedig szívesen magukra fogadták.
מעה ובני ישראל 1 לך ענו עירה: י'
פסח אמונים עיר עוררוהו.' ויועע " ביום ההוא, פסח מצרים:
פסח בת קול •עמע ממרומים. יעחל. נועע ביי תעועת עולמים. פסח לעתיד:
v ־	T V *
פסח נאולים עברו במעאתיד-ירא יעך^ את היד.’פםדו יעראל.
פסח ךנול בעז כבודו יוסיף אדני ענית ידו. פסח לעתיד:
פפחהמוןהיליובטוב דים. הלכו ’ביבשה בתוך הים.
’פסח מצרים:
פסח והניף ודו ברוח בעים, והחרים יי את
• v: v :	T :
Mózes és Izrael fiai éneket pendítettek meg neked.
Peszaehkor dalt zengtek neki hívei. Ezen napon segített rajtuk az őrökké-való Egyptomban, pe-szachkor.
Peszaehkor égi szózat hallat szik mennyekből: Az Örökkévalótól érkezik íz-ráelnek segítség, örökké-tartó segítség, jövendőbeli peszáchkor.
Peszaehkor felemelt kéz-zel vonultak át a megszaba-dúltak és Izrael látta az isteni hatalmat Egyptom-bán peszaehkor.
Peszaehkor dicsősége hatalma által magaslik és mindenhatósága másodiz-ben is mutatkozik jővén-aőbeli peszaehkor.
Peszaehkor roppant se-rege kincsekkel bővelkedve ment át a tengeren szárazon Egyptomban peszaehkor.
Peszaebker lebegteti ke-zét erős szélvészben és megszáritja a tenger nyel-
סעריב ליל 1 רפסה
לשן ים. פסח לעתידן י פסח זלעף במכתב שן. מחנה מצרים בעמוד אש וענן.
פסח מצרים ן פסחחדושמופתעלי ישן. דם ואש ותמרות ’עשן. ׳ פסח לעתידו פסח טכס בצריו להחרימה. וכני ישול יוצאים'ביד רמה.
פסח מצרים ן פסח ישועות' בום שלום. בשמחה תצאו ובשלום. פסח לעתיד: פסח כלל ענבים להצמח כי אין'בית אשר אין שם 1 מת.
פסח מצרים:
פסח לאמים והנו ריק לננפה.'וזאת 'תדעה המנפה.'פסח לשעיר:
Peszach 2. V11L
88 Biti imádiíg
rét jövendőbeli peszachkor
Peszachkor, igj erősiti az irás, Egyptom táborát tüzoszlop és felhő által megfélemlítette Egyptom-bán peszachkor.
Peszachkor nj csudák-kai járul a régiekhez : Vér, ttiz és füstoszlopok (lesz-nek) jövendőbeli pe-szadikor.
Peszachkor felszerelke-dett, hogy ellenségeit ki-irtsa, Izrael fiai pedig ki-vonultak felemelt kézzel Egyptomból peszachkor.
Peszachkor üdv és béke fog virulni, örömben és békében fogtok érkezni, indulni jövendőbeli pe-szadikor.
Peszachkor végpusztu-lássál fenyegette az egyp-tombelieket, mert nem volt ház, melyben halott nem volt Egyptomban pe-szachkor.
Peszachkor hiába törek-szenek a nemzetek oldok-lésre, mert az öldöklés őrökre el lesz törölve jővén-dőbeii peszachkor.
*ti i-áasáe	rém 84 מעריב ליל ד
Peseaehkor megnyitotta ?~לן*ו ^«זדיר)£ f]D3 az elzárt ajtókat, de átkelt !	־ T =	־■׳ ־ ־
az Örökkévaló az ajtókon ^ e T. HŐSI ♦H £1 3 Bgytomban peszachkor. :מצלים HD3 ♦Í1J311[־
Peszachkor csudadolgo- יחי לי\\ו־ד ף*ףי nnttt kát teszen a hatalmas ural- * -	*'י/ [•-V •10S
kodó, megója, megmenti, HWW י ־י י ít .ושליט megkíméli és megszaba- • • : I » t ■ - : ditja (Izraelt) jövendőbeli	♦ÍDV/PHl fllDS
p“•	י "יפסחלעתיד־
Peszachkor megerósi-	jJ '	!_
tette gyenge és csekély-	3 vIJiD 1133
számú választottait, az	'	־ v
Örökkévaló harczoltBgyp- 311/ DH/J ^שי1^3*3ל tóm ellen érettük Egyp- . *,'*■,,,**	L'—w,
tómban peszachkor.	*3^3	llB3t3n333
Peszachkor majdan ki- 71^13*1	1V1Í? HD3
0tkí&‘hS"é1" שבוים. ויצא יזי ונלחם
n^ttel jövendőbeli	.ל^תיף	nD|	.D'ti3
Peezaehkor keidé meg פתיס^ ליןלל Mp2
Öík “ö^ ענתה נביאה. שירו לד
lónak, mert magasztalva	*?1^65	1 די
magasztalódott“ Bgyp tóm-	* t t
bán peszachkor.	♦ B^1!2£3	HB3
Peszach jelentős lön a 1133 3א11״ך HBS
csudajelek által, melyek	ז
akkor történtek; de fogtok 37^ יי 5י ♦ilfcWJ אשל énekelni az Örökkévalónak, Ti :	יי	״ ל' "
mert még magasztosabba-	♦Hvi?	311»א
k־־^־ jövendőbe״ p, ־3םח לעתיףן '
פסח קדו־ לצריו מאורי אור. ולבל בגי ישראל. היה אור. פסח מצרים:
פסח רצוי במאמר צורך. קומי אורי כי בא אורך.פסחלעתיד:
פסח שבחוהו כעוו תעצומו. כי גאל ליאת עטו. פסח מצרים:
יי! פסח הקף תהלות ר ש ו ט ו. גואלגו יי צבאות שמו.
פסח לעתיד:
פסח יוסף על ישועות ישועה. בריתו' וזכור להושיעה. עם קרובו באהב ל־הושעדה. באשי שמע למצרים לצור ;שמעה. בגילה בר;ה בשמחה רבד־, ואקדו מלם!'
Peszachkor feketébe bo-ritotta a napot ellenségei-nek, de Izrael minden há-libán világosság lénylelt Egyptomban peszachkor.
Peszachkor vigasztal az isteni szózat: Fel! vigadj! hasad már a világosságod! jövendőbeli peszachkor.
Peszachkor dicsérték vég-télén hatalmát, hogy meg-emlékezett az Örökkévaló az Ó népéről Egyptomban peszachkor.
Peszachkor dicsőséges hatalma kifejeződik. Meg-váltónknak Örökkévaló Cze-báot a neve jövendőbeli peszachkor.
Peszachkor üdvösséggel toldja meg az üdvösséget, megemlékszik frigyéről, hogy segítsen, a Hozzá vonzódó népnek szeretettel segít. A mi hirlett Egyp-tóm felől, ugyanaz fog hir-leni Czor felől; ujjongással énekkel és nagy örömmel mondják mindnyájan;
מי כסכה באלים ץ. מי כמכדד' נ!אךר בלודוט. נורא תהלוות עשה־פלא:	"
מלכותך ראו בניך ביקע;ם לפני מוטרד: וברוב טובך נחית ורידים. וברוח;ם,עברו נדודים. אמד יבושל להציל בדודים. נוטפת להיורת כסאפאו־ד נמהרים: זה צור ישענו פצו פה ואמרו: ך ימלוך לעולם ועד: ונאמר בי פדר־, יי את־יעקב. וגאלו מיד חזר, ממנו*
V ״ I T T
מי במוך משנב לעתות'בצרה. נטית
T * T	T T
נואציך בזעם ועברה. נחית סנלתך בזרוע ןבוךה. váp ?®ים
Ki olyan mint ״Te az istenek között Őrökké-való? Ki olyan mint Te szentség által dicsőítve, rettenetes dicséretekben, csudatevő!
Kormány ódat látták gyér-mekeid, midőn meghasi-tottad a tengert Mózes előtt.
Végtelen jóságodban ve-zetted ki kedveseidet, és a szélszáritotta tengeren keltek át seregeid; a esel-szövő ugyan a tengerbe vélte sülyeszteni a szőke-vényeket, de Te fútál és ugyanazon mértékkel mér-tél nekik Ez a mi üdvünk szírije! igy kezdek és mondák :
Az Örökkévaló uralko-dik mindörökké.
És mondva vagyon : Hogy megszabaditá az Örökkévaló Jákobot, és megváltá nálánál erősebb kézből.
Ki olyan mint Te! me-nedékvár a szükség idején meghajtottad elleneidet bo-szusággal, haraggal; meg-választottaidat pedig ha-tál más karral vezetted. Népek hallották és esa-
נאולרתך להגבירה: ברוך אתה י:.מלך צור ישראל וגואלו:
השכיבנו יזי אלהינו לשלום. והעמידנו מלכנו לחיים. 'ופרוש עלינו סכת שלומך. ותקננו בעצה 'טובה מלפניך. והושיענו יל מען שמך. והנן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר והרב לעב ו;נון. 'והפר שטן מלפנינו ומאחרינו
יר v •
ובצל כנפיך תסתירנו. בי אל שומרנו ומצילנו אתה. בי אל מידך 1 הנון ורחום אותה. ושמור צאתנו יביאנו לחיים ולשלום 1 מעתה ועד עולם:
dáliák megváltásodat. Di-csörtessél Örökkévaló, ki-rály, Izrael szírije és meg-váltója.
Engedj lefeküdnünk örökkévaló Istenünk beké-ben és kelts fél minket ki rá-lyunk életre, terjeszd ki ÍÖléuk békeségednek sátrát és igazgass bennünket tő• led való jó tanácscsal és segíts rajtunk neved miatt. Óvj meg minket és háríts el rólunk ellenséget, ra-gályt, kardot, éhséget és fájdalmat; távolítsd el tő lünk és mogulunk: a sátánt, és rejts minket szárnyad árnyékába, mert őrző é.1 mentő Istenünk vagy Te, mert hatalmas, kegyelmes és könyörületes király vagy Te. őrködjél rajtunk ha elindulunk s ha megjö-vünk éltünkre és béke-segünkre mostantól mind-érékké,
88 מעריב ליל 1 הפסח
Esti-imádság
ופרוע עלינו סכת עלומך־ י
אז נבהלו פחוזי דינים. ־פייה עליהם צוחותומדנים.תביאמו קד“?"י ביגע מעיונים. יי ימלוך עומר תעועת
אמונים: ברוך אתה יי דהפורע סכת עלום עלינו ועיל בל״עמו יעראליועל ירועלים:
És terjeszd félénk békeséged sátrát.
Megijedtek az előitéle-tüek, maguk közt tört ki lárma és viszály. Szentel-telijeidet diadallal vitted lakóhelyükre. Az Örökké-való uralkodni fog, ki a híveinek üdvét megőrzi. Dicsértessél Örökkévaló, a ki békessége sátrát fölénk terjeszti, és népe Izrael fölé és Jeruzsálem fölé.
(Szombaton)
És őrizzék meg Izrael fiai a בני״ישראל“1 אךץ־ Ttótíh
השבת לעשות' אודהשבת לדרתבם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. כי ששת ;מים עשה יי את־השמיכם ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש:
szombatot, megtartván a szóin-Latot minden nemzedéküknél ölök frigyül. Köztem és Izráel fiai között örökre való jel. mert hat napon feremté az Örökké-való az eget és földet s a átfedik napon megnyugodott s iiitgpihent.
És Mózes lurdeté az	12 משהTI
מועדי יזי איל
יעלאל itn J• קד״ע.
Örökkévaló ünnepeit Izráel gyturmekeinek.
סעריב ליל ד הפסח
אדני שפתי תפתח ופי tjt תל^סןז:
ברוך אתה יי אלהינו ו^הי אבותינז אלדד אברהם אא־יי ?!דוק ואלהי ;?קב האף הנדויל הנבור והנורא אר עליון נוטל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא נואר־11 לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך' עוזר ומושיע ומגן. ברוד אתה יי מנן אברהם: אתה־,7 נבור 7לעולם אלני מחיה מתים אתה רבלהושי״ע:
מכלכל חיים בחסד מדדה
מתים ברחמים רבים סומך נופלים 'ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוץ" בעל גבורות ומי דומה 7לך. מלך י ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ’ונאמן אתה להחיות מתים. כרוך אתה י; מהיד, המתים: אתה קדוש י ושמך קדוש וקדושים7 בכל־־יום יהללוד סלה:
ברוך אתה יזי האל הקדוש.
39	É.M-imái.áff
tinrn nyitói mAg ajkamat, akk*r 684x0 •!beszáll dicsőségedet.
Megértessél Örökkévaló Iste-nőnk és atyáink Istene, Ábrahám Istene, Izsák Istene és Jákob Is-tene, a nagy erős és rettenes sten, • legmagasabb Isten, ki jóleső kegyelmekkel jutalmaz és a mindenség szerzője, s megemlé-kezik az atyák jámborságáról, e megváltót hoz gyermekeik gyermekinek az ő neve miatt szeretettel.
Segítő és támogató király és paizs. Diesértessél Ábrahám paizsa.
Hatalmas vagy Te mindörö-kétig, Uram, holtak feltámasz-tója vagy Te, sok, a hegy segiszt.
Az élőket kegyelemmel táp-lálod a holtakat nagy irgálom-mai feltámasztod; támogatod az eldülőket s gyógyítod a betegeket, megszabadítod a foglyokat és fenntartja hűséget a földben al-vóknak. Ki olyan mint Te a hatal-masok gazdája; vagy kicsoda hasonlítható hozzád halálhozó és föltámasztó király és üdvöt növesztő.
Hiteles vagy, hogy a holta-kát feltámasztod. Dicsértessél Örökkévaló Istenünk, ki a hol-tak feltámasztója.
Szent vagy Te és széni a Te neved és a szentek minden-nap dicsérnek Téged Szelá.
Diesértessél Örökkévaló! szent
Isten.
אתה בחרתנו מכל העמים:'אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מ כ ל*־ הלשונות, וקדשתנו 'במצוותיך. וקרבתנו מלכנו ידעבורתך. ושמך הגדול והברוש עלינו
־ ד	: ־ t ן	ו •
ר!ךאת:
־‘ותתן־־־לכו גי אלדזייגד
באד|^ךן(לשבת'שבתיות למנוחה
0מועדים לשמחה הנים וזמנים לששון.' את יום 11-naé ר™,?™ ־'° דג
המצוות וחזרה. זמן שמחתנו ־»־?־> מקרא קרש. זכר ליציאות מצרים:
אלהינו ואלה' אבותינו.יעלה הבא ויגיע "יאה הרצת, וישמע ויפקד ’ 'הזכר זכרוננו ופקתננו.
• :	•־	• :I
Minden nép közül min-két választottál, szeretsz minket és kedvelsz ben-ntinket, kiemeltél minket minden nyelv közül, meg-szenteltél parancsolataid-dal; közelítettél minket, óh királyunk, a Te szolga-latodhoz és nagy, meg szent nevedet rólunk ne-vezted el
És adtál nekünk Örök-kévaló Istenünk szeretettel (szombatokat nyugalomra) ünnepeket örömre, ünnep-ségeket és időszakokat vig-Ságra (a szombat ezen napját) és a máczczosz ün-nepnek ezen napját, ölt-műnknek időszakául (ss,c-r etettél), szén telés h 1 rd et ése, Egyptomból való kivonulás emlékéül.
Istenünk és atyánk Is-tene, hadd szálljon föl, és jusson és érkezzék és láttas-sék, kedveltessék és hali-gattassék meg, figyeltessék meg és emlittessék meg a bú emlékezetünk és ránk
מעריב ליל ז■ דפסח
הברון אבותינו. הבחן משיח בן דוד עבדך חברון ירושלים עיר ך,ךשך. וזיכרון בל עטך ביות ישראל לפניך. לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום חנ למצות ל ז ת, זכרנו לי אלהינו בו לטובל ופקך־נר בו לברכה. ולישיעני בו החיים. ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו• ורחם עלינו והושיענו. בי אליך עינינו. בי אל מלך 1 חנון ורחום אתה : י
לשיאנו ין אלחינו את ברבה מועדיך לחיימולשלוסלשמהה ולששון כאשר רצית
41 Siti iwidiig
való gondolás és atyáink emlékezete, meg Dávid, szolgád fiának, a felken-tednek emlékezete, meg Jeruzsálem szent városod emlékezete, és egész néped-nek, Izrael házának emlé-kezete: megmenekülés vé-gett, javunk végett, ked-vesség, kegyelem, irgalom élet és békehozás végett a máczczosz ünnep ezen nap-ján. Emlékezzél meg rólunk, Istenünk ezennel :javunkra, figyelj ránk ezennel: ál-dásra, és segits rajtunk ezennel: életre. A segít-ség és köuyörület követ-keztében kímélj benuün-két, kedvezz nekünk és könyörülj rajtunk és se-gits; mert Hozzád tekin-tünk, mivel Te, Isten, irgalmas és könyörületes király vagy.
Hadd viseljük örökké-való Istenünk ünnepednek áldását: életre, békére, örömre és vígságra, a mint akarod is, és megmoudtad,
hogy megáldasz bennünket ^3 3 ד J7| ן ^ ך
(szombaton: Istenünk Is atydink	' אל^ ואל^י" mW
Istene, kedvelt a mi nyugal-	. '־	.־
רצה במנוחתנס מדשנו . ’
munkát) szentelj meg pa- 1 • w 1	"T : ״ ־ !
rancsolataiddal, add meg	ÍT"H1 ^P^Í1333
részünket tórádból, hadd •)	ך ■ךך »j ךך ^
bővelkedjünk jóságodból és * * '1J *T k*.* J L״״A örvendeztess meg üdvöddel. "	••:'1 :־	■
tisztítsd meg szivünket, *)23ל	♦**|JH2^lt2^3
hogy Neked igazságban j"™! 3	3 T| 7^ ?2 3 לי
szolgáljon. Örökkévaló Is-	ןך_^ך|י^ן יי י
tenünk add nekünk örök-	'״ ' ״ T:	•••:־:
ségüK^^^ם&מחדיז(״ <r™ ™>
örömmel és vígsággal, (a 13?2די ^
szombatot) és szent ünnepei- 1 מךH 3 '3 ד ש ך* 1 י ש det, hogy Rajtad örüljön Izráel, Neved szentelői. ♦ 5לף :	J|<3
Dicsértessél
ki megszenteli (a szombatot)
Izráelt és az időszakokat.
örökkévaló, 3דוד אתה יי ממך
(a szombatot)	I ־ :	t:	t -	| t
.t ״־&?״ ?‘יקרא והזמנים
Vajha megkedvelnéd Örökké-	לצה יי בעמק
való Istenünk Izrael népedet mmT • י ;	T• ! ־
és az \ imádságát; és helyezd	31^1^11	♦Qjl*?S3n3}
vissza az istentiszteletet házad ף»זזרףךך לדריף ר י ף, זך ףאיזיי csarnokába. És Izrael tüzáldo-	ז,:; 1 זי • < ■ • ו
zatait és imádságát szeretettel	02ייצלא^	1ל£2לל
fogadd el, kegyelembe, és min- ללצןין 'HÍTl ♦?13לצ S3PH dig kedvedre legyen Izrael I T: 1 '	' .T :	־ I':
néped istentisztelete.	♦ tJÍ3% 0מיל♦ ?1132*71 יימלאל
^,SS&SSy: W "ותחזינה '
SfKSS לצי1]"בהמ־ם• י״ו
helyét Czionba.	2?!יי המשיי;121 לצי
־ | *	T * :	• ־ 1־ - T;
מעריב ליל ד דפסח
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו־ואלהי אבותינו לעולם"ועד. צור חיינו מגן ישענו. אתה הוא להור ודור נורה לך תספר תהלתך. על חיינו המסורים בידך. ועל ;שמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבכל־יום עמנו ועל נפלאותיך 7וטובותיך 1שבכל־ עת ערב ׳ ובקר ™ים י הטוב כי־־לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי־ מעולם קוינו לך: ־ ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד: וכל החיים יודוך 1פלד־! ויהללו את־שמך באמת האל ישועתנו ועזרתנו סלה: ברוך אתה •י הטוב שמך ולך נאה להודות:
־ שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם. כי אתה הוא מלך אדון לכל־השלום וטוב בעיניך לברך את־עמך ישך^ בכל עת ובכל שעה בשלומך: ברוך אתה יי1 המברך את עמו ושךאל 5עןלום:
45 Esti imádság
Hálát mondunk neked, mert Te vagy Öiökkévaló Istenünk és atyáink Istene mindörökké. Éle-tünk szirtje üdvünk pajzsa: Te vagy az nemzedékről nemze-dékre. Hálát mondunk neked és elbeszéljük dicséretedet:	él-
tünkért, melyet kezeidre bízunk és lelkűnkért, melyet neked ajánlunk, és csudáidért melye-két mindennap velünk tesz, és csudatetteidért és jóságaidért, melyek mindennaposak, estve reggel és délben A jóságos, mert meg nem szűnik könyö-rületessége és a könyörületes, mert nem fogynak el kegyel-meid, öröktől fogva benned bíztunk.
És mindezekért dicsértessék és magasztaltassék a Te neved királyunk mindig örökkön örökké.
És mind az élők hálát adnak neked, szelah ; és dicsérik neve-det igazsággal, Isten, üdvünk és segítőnk; szelah; diesértes-sél Örökkévaló, a jóságos a te neved és téged illet a hála.
Tartós békét tégy népedre, izráelre mindenkorra, mert Te vagy ura és királya mind a béké-nek, hadd tessék szemeidben, hogy megáldjad népedet Izraelt minden idfben és minden órá-bán békéddel.
Dicsértei sél Örökkévaló, a ki gaegáldja népét, Izraelt békével.
אלתי נצור לשתי מרע ושפת; מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף/פש*. וכל ’החושבים עלי רעה מהרה הפר.עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך. עשה למען ימינך. יעשה למעלק־שתך. ?שה למ?ן תורתך.' למ?ן •חלצי; :-ךף. י T=*r־ ימינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורייוגאלי: עשה שלום במרומיג הוא יעשה
•ץ	•	•	•	/•	v t I * T
שלום עלינו ו״על כל ישראל ואמרו אמן:
יהי רצוץ מלפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בת־ורתןז: ושם נעבז־ןז ביראה כימי עולם ובשנים *קדמוניות: וערבה לק מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות:
קדיש תתקבל, קידוש:
Szombaton ezt mondják:
ויכלו השמים וך,אףן ^ל- megvolt az צבאם: ויכל אלהים ביו□ השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל־ מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהי□ את־־יו□ ויקדש אחו. כי בו שבת מכי^־־מלאכתו אשר־בו־א אלהים לעשות:
TH|	אתל, יי אלהינל ואל|־י,י -Dicsértessél örökkévaló Iste
אבותינו אלהי אברהם אלתי יצחק hámkhSteantÍn1»ákI6í1sLebrés
Bs tökéletesen
ég és föld és minden seregük.
És Mejezé Isten a hetedik napon a művét, melyet szerzett. Megnyugovék a hetedik napon minden művétől, melyet szer■ telt, és megáldá Isten a hete• השביעי dik napot és meg is szentelte, mert azon nyugodott meg min-den munkájától, melyet Isten teremtett ée szerzett.
ואלזזייעקב האל הגדול הגיור והנורא אל עליון קונה וצמים וארץ:
קהל מגן אבות בלברו מחיה מתים במאמרו המלך החידוש שאין כמוהוהמגיח לעמו ביום שבת קדשו ביבם רצה להגיח
Hm'-húrrf'un
ופחד וגולה לשמו בכל־יום תמיד 'מעין הברכות. אה1 ההולאותאדון השלום מקדש השבת ומברך שביעי ומגיח בקדשה לעם מלשגי עונג זכר למעשה בראשית:
חזן אלהיגו ואלדד אבותינו רצה " במנוחתנו. ־ קדשנו במצותיך ותןחלקנובתורתך שבענו מטובך ושמח גו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יי אלהינו. באהבה וברצון שבת קלשך. וינוחו בה'1 ישראל־1 מקדשי שמך. ברוך אתה יזי מקדש
לשבת.	קדיש שלם
•י■’ 7-
Jákob Istene, a nagy, erős és rettenetes Isten, legmagasabb Isten ég és föld szerzője.
Szava által paizsa az ősök-nek, halottak feltámasztja az ö mondása által, a szent király, mert nincs olyan mint Ö, a ki nyugalmat szerzett népének szent szombat napján, mert őket megkedvelte, adván nekik nyugalmat. Előtte szolgálunk félelemmel és ijedelemmel, és bálát mondunk nevének minden-nap folytonosan legáhítatosabb áldásainkkal. Istené, a hála, ki a Léke ura, ki megszentelé a szombatot, megálda a hetedik napot és nyugalmat d szent-ségében gyönyörittas ntpenek a teremtés müve emlékéül.
Istenünk és atyáink Istene kedveld a mi nyugalmunkat; szentelj meg parancsolataiddal és add ki részünket tórádból, adj bőségben javaidból és örven-dez.tess minket üdvöddel; szi-vünket is tisztítsd meg, hogy neked szolgáljon igazsággal, add nekünk örökségbe Örök-kévaló Istenünk szeretettel és jóindulattal szent szombatodat hogy azon nyugodjék Izrael neved szentelői. Dicsértessél Örökkévaló, ki a szombatot meg-szentelte.
ר, י ד ו ש
Dicsértessél örökkévaló Istenünk a világ királya,
közűi és felmagasztalt minden nyelv közűi, és
כר1ןיאתהי;^הינ1סלך
ki a szólótő “gyümölcsét ♦ÍSiri	D^iríl
teremtette.	I T -	• :	•• T t
Dicsértessól örökkévaló	יי HJ1X ^3(״
Istenünk, ki minket meg-	uD/,iríl
V •:7 ן	T	IV V
választott mind a népek	^<ך»ך ף
00111*1 30? לשון
1	T#	T *	T :	:
megszentelt bennünket pa-	^A^ Ppl
rancsolataival. És adtál ne- ^Pí/^ יי UP künk örökkévaló Istenünk 0) למנוהה fliflZí’)
szeretettel	öwWfc^
gaiomra) ünnepeket örömre . • ־ T : L ’ ünnepségeket és időszakokat	371^3	לששלן
vigságra (a szombat ezen nap•	tDV fitt"!	!השבי)
/^)ésamáczczoszünnepnek	*™ךייי*ץ!ן r112"״fi3í"™7
eaennapját örömünk idösza- j״i<:4אד» «nntí» kául ('■׳*״***^)szentelés hir- *־. ■■■\- יJ ־	••T: ■
detése az Egyiptomból való	/ 2ן^ש 37ד
kivonulás emlékéül, mert |1 3הף״ףv3 23^3♦ 3י minket Tilwztotíki mag *is ־קך^׳ מכל Vní!S!1
népek közűi (*,	ומועךי <n^?> העמים
és szent ünnepeidet (לד^וך (באהבה וביצול) ■׳׳׳״׳
tettel és j'iaiaralist) örömre	T	‘	| •••	: | t
és vigságra adtad nekünk j 1 1 3 ש Hp2^3
הנחלתנו. ברוך אתה יי מקדש <מ?ת !> ישר:ל והזמנים;
örökségül. Dicsértessél Örökkévaló, ki megszentelte (o teombatot) Izráelt és az időszakokat.
ספירת העומר.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
T T | V V •• V: T: T “ I T	:־ T ;| * V
?מעותיו רצונו על ספירת העמר:
היום ששה:מים לעמר:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלד,י אבותינו*נזיבנד־! ביות המקוים במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: הנזם נעבדך ביראה בימי עולם ובבנים "קדמוניות: למנצח בגרנות וכר
עלינו לשבה לאדון הביל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו' במשפחות האדמת. שלא שם חלקנו בהם וגדלנו ככל־חמונם: ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארך. 'ומושב ייקרו' בשמים ו ממעל. ושכינת עזו'בגבהי מרומים הוא אלהינו אך עוד: ^מתמלבנואפס זולתו. בכתוב
Bájtunk áll, hogy dicsérjük a mindenség urát, hogy magasz-talással adózzunk a kezdet alkotójának, mert nem úgy bánt velünk, mint a többi országok népeivel és nem tett hasonlóvá a föld-kerekség csa-ládjaival; hogy nem vetette részünket mint az övéiket és sorsunkat, mint az ö tömegű-két. Mi pedig térdet hajtunk, leborulunk és vallomást teszünk a király előtt, ki a királyok királya, a szent, dicsértessék az ö neve; mert ö hajtotta meg az eget, és alapította a földet, s dicsőségének lakóhelye az égen fent és hatalmának szék-helye a magasság magaslatain ; ő a mi Istenünk, egyéb senki. Igaz a mi Királyunk, más nincs a mint Írva vagyon az
festi ín•	48 מעריב ליל ר רפסה
Ő tórájában: Tudd meg ma ^^,11 01=71 7WT1 17111715 é. vedd ״־vedre, hogy az qs■^ אל־לבס־^ * ךןא Örökkévaló ó az Isten az égen	" T?	' *v T :
fent, a földön lent, egyéb	^1 *»MD I D'^S
ninc,.	Hír מתחת אין
Azért reményiünk benned !11115 לד י' אלהיט I f3 על Örökkévaló Istenünk, hogy nem- "	!"*L'
sokára látunk hatalmad dieeö- ♦
־égében, hogy elűzöd a bál- V-jXH » I 0'להגביר 5ל1ל vány okát a földről és a bál- ' J_TJ	*.a■,.[
ványistenek gyökeresen kiirtat-	♦|3רתי m־J □ 7 7N1T1
nak, hogy rendezed a világot 'J3/31 ♦'ע1ל0 3מל13ת של a hatalom birodalmával és "A «	״u,-
minden földi teremtmény neved-	־ ן ^?
hez imádkozik, hogy Hozzád !1*^♦ י^יףןK sVt71/3 אליד fordulnak a fó!d minden gonosz- L,וידעו 3ל־י'^י ־ י
a világ minden lakója, hogy "3ל y3tí^r1 *5P13™/3 1^311
ÍZ	ל# לפניו" אלהינו יררעו
Előtted Örökkévaló Istenünk ^]1י63ל1♦ 1ל133ר שמף יקף יךי hajtanak térdet és borulnak le, . ' LJJ LV״ *v, , JLJ és neved dicsőségének tisztelet- ״ 0־3"־W את I 03" 3־jTl
ותמלון^ליהם מהרה לעולם SJSrSwSSU t$ וער. 3' המלכות עלו היא
ילעולטי 8י י׳9י7 ???יי
6ABknMórad,ban	ככתוב 3תורר7ך יי 1 ימלוך
״Az Örökkévaló uralkodik mind- I * t:	I ־•• t	> * ־
לעולם ועד: ונאמר והיה יי
T:	דד־ :דד v :	. vr ד :
01למלך על־י־כיד־־הארץ 3י ידהוא יהיה יי אחד ושמו אחד:
T V	;	T V tJ f|
קדיש יתום• אתן עולם•
örökké“, és mondva van : ״És leszen az Örökkévaló királyija Ti az egész földön, azon nap leszen az Örökkévaló Egy es neve Egy.“
שהרית
שיר תהלה
מן נ׳ תנועות ויתד וב׳ תנועות ת׳ תנועות גדלת וכן גסוגר! ובתוכו לצוף י*ג העקרים.
ינדל אלחים חי וישתבח נמצא ואין ?ת אל מציאותו: אחד ואין;ח י ד כוחות.
נעלם׳וגם־אין סוף לאחדותו: אין לו דמות ־־׳גוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדשתו: קדמון לכל דבר אקוד גברא. ראשון ואין ראשית לראשיתו: הנו אדון עולם לבל־ נוגןד. יודח׳גדולתו ומלכותו. שפע נבואתו ניגנו* אל אנשייסנלתו ותפארתו: ’לאי קם כישראל כמשה עוד נכיא ומביט את"
Dicsérő ének,
melyben a 13 bitágazat versbe van szedve.
Magasztalt az élő Isten és dicsőített. Most is jelen és megvoltára nincs idő, egy de nincs egyes mint .z Ő egysége; (homályba) vész, de vége nincs az Ö egyedüliségóuek. A testnek még árnyéka nincs neki, mert nincs teste, nem be-cstilhetjük Hozzá szentse-gét. Előbb, mint bármely dolog, melyet teremtett, első és nincs kezdete az 6 elsőségének.Ime Ó világ ura, minden alkotásnak mutatja nagyságát és birodalmát. Előretudása bőségéből át-enged kiválasztott és jeles embereinek. Nem támadt Izraelben több olyan, mint Mózes próféta, ki látta az
תמונתו: תורת אמת נתן ’לעמו אל. על־ה נביאו נאמן ביתו: 6ד יחליף האל ולא ןמיר התו, לעולמים לזולתו: צופה' ויודע פתרנו. מביט ל־ם1ף'ךבר בקדטתו: גומל 1 לאיש חסדי במפעלו. יתן לרשע 'רע'כרשעתו: ישלחלקץימץמשיחנו. הפדות מחביקץ ישועתו: מתים ידדה אל ברוב חסדו. ברוך עדי־עד שם תהלתו:
:־•*	־	״*	:	* T
שיל מורכב מיתד ו3׳ תנועות ויתד וב' תנועות בדלת וכן בסוגד:
אמן עולם אשר מלך בטרם כל־יציר נברא: לעת לעשה בחפצו בל אד מלך שמו נקרא: ואחרי ככלות הבל. ל-בדו'ימלוך נורא: והוא היה והוא חוח. והוא יהיה בתפארה: והוא אחד
T r	1	? T Í • X	T X 0
ó alakját. Igaz tórát adott Isten az ö népének prófé-tája által, háza meghittje által Nem változtatja és nem cseréli fel Isten az Ó törvényét másra sohasem. Látja és ismeri a mi rej-tekéinket, előre látja, mi lesz a dolognak vége. Meg-jutalmazza a jámbor em-bért tettei szerint, bünte-tést szab a gonoszra, go-:jászságához mérten. Idők teltével elküldi fölkeltün-két, hogy megszabadítsa azokat, kik bevárják üdvé-nek végső idejét. A hol-takat feltámasztja Isten nagy kegyelmében. Dicsér-tessék folyton-folyvást di-csőségének neve.
A világ nra uralkodott, mielőtt valamely teremtmény megterem-tetett. A midőn az Ő akaratára a mindemég meglett, akkor király néven neveztetett. És midőn vége lesz mindennek, egyedül fog uralkodni a rétté-netes. ő volt és ó most is van és lészen dicsőségében, ő egy
ואין שני. לדזמשי^־^ו־ להחבירה: בלי ראשית בלי תכלית ולו העוז והמשרה: והוא אלי וחי גואלי. 'וצור הבלי בעת צרה: והוא י נפי ומנוס לי. מנת כוסי כיום אקרא: בידו אפקיד רוהי. בעתאיש־ןואעירה: ועם־ רוחי נדתי. 'יי לי ולא אירא:
ברוך אתה יי 4הינו מילך דך,עולם י אשר קרענו במצותיו וצרבו על ונטילת ידים:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אער:צר את האדם בחכמה וברא מנקבים נקבים חלולים חלולים':, נלוי רדוע לפני כפא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יפתם' אחד מדום אי אפשרי ילהתקים ולעמוד לפניך׳. ברוך
és nincs második, hogy vele összehasonlítható vagy össze-kötésbe hozható volna. Nincs kezdete, nincs vége, övé a ha-talom és az uralkodás, ö az én Istenem, éló megváltóm és sor-som szírtje szorultság idejében, ö az én zászlóm és menedékem, üdvösségem kelyhe, midőn hozzá imádkozom. Az ő kezébe aján-lom lelkemet, akár alszom, akár ébren vagyok, de lelkemmel együtt testemet is. Az Örökké-való velem van és én nem félek.
Dicsértessél örökkévaló Istenünk, a világ királya, a ki megszentelt minket parancsolataival és meg-parancsolta a kézmosást.
Dicsértessél örökkévaló Istenünk, a világ királya, a ki az embert bölcseség-gél alkotta, és teremtett rajta különféle nyílásokat és csöveket. Nyilván való és ismeretes dicsőséged trónusa előtt, hogy, ha megnyitódik közülök akár csak egy, vagy egy közü-lök bezáródik, akkor lehe-tetlen életben maradni és Előtted megállani.
Dicsértessél Örökkévaló,
אתה יי רופא כל בער ומפליא לעעות;
ברוך אתה יי אלהינו
I T ־ V. t: T “
מלך מעולם א‘:־ קרענו במצותיו וצונו
T * I	T :	*	:	T :| *
לעסוק בדברי תורה;
־ :־	|	: ־	: •*	T
והערב־נא יי אלהינו את־דבריתודתךבפינו ובפיות עמך בית יער^ ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאיעמךביחיער»> בלנויודעיעמך ולומדי תורתך לעמה.' ברוך אתה י,י המלמד תורה לעמו יעראל:
ברוך אתה וי אלהינו מלך דהעולטי אער בהר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אמה ך נותן הת1ךה;
ki minden embert gyó-gyitsz és csudálatosán mű-ködöl.
Dicsértessél örökkévaló Istenünk, a világ királya, a ki megszentelt minket parancsolataival és meg-parancsolta nekünk, hogy tóra igéivel foglalkozzunk.
Engedd oh 1 örökkévaló Istenünk, hogy kedvesek legyenek szánknak és né-ped Izrael háza szájának tórád igéi, hogy mi és iva-dékaink és népednek, Izrael házának ivadékai mind-nyáján neved ismerői és tórád tanulmányozói le-gyünk. Dicsértessél Örökké-való, a ki tanítja a tórát Izrael népének.
Dicsértessél örökkévaló Istenünk, a világ királya, a ki minket választott a népek közül és adá nekünk tóráját. Dicsértessél Örökké-való, a ki a tórát adta
יברכך גי (W : :*<־־
יי ופניו אליך ףחנץי:^איי פניו אליך וישים לך שלום: אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים
:	T :* T	ן	:־ T •
ותלמוד תורה:
T	: - :
אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם זבעולם Tהזה והלןרן קימת לעולם הבא.’ ואלו הן"בבודי אב ואםז וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש שחרית וערבית והכנסת אורחים ובקור הולים והכנסת כלה והלוית המת'ועיון תפלה והבאת שלום בין אדם לחברו' ותלמוד תורה כנגד


כלם:
י'אלהי. גשמה שנתת כי טהורה ליא. אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה כי ואתה
T : “ í	T
משטרה כהיכי ואתה ?נתיר לטלה 'ממני ולהחזירה'בי לעתיד
י ־ ר • T
T r
Áldjon meg téged az Örökké-
való és őrizzen meg; világit-són az Örökkévaló arezával reád és kegyelmezzen neked; fordítsa az Örökkévaló az ö arczát feléd és adjon neked békét.
Ezek a dolgok, melyeknek nincs mértékük: a mező széle, a zsengék, a szentségben való megjelenés, a jótékonyság és a tóra tanulmányozásának.
Ezek a dolgok a melyek-nek gyümölcsét az em-bér még e világon élvezi; de a tőke megmarad a jövő életre. Ezek azok : atya és anya tisztelete, jótékonyság, a kész-ség, melylyel reggel és este a tan- és imaházba megyünk, a vendéglátás, a betegek látoga-tása, a menyasszonyok felsze-relése, a halottak elkísérése, az áh itatós ima, kibékitése az em-bertársaknak, de a tóra tanul-mányozása mindezek fölött áll.
Istenem, a lélek, melyet belém adtál, tiszta.
Te teremtetted, Te al-kottád, Te lehelted belém,
6 Te őrződ bennem, 8 egykor Te vissza követeled tőlem, de ismét belém adod majdan a jövendő időben.
לבא1כל־זמןשהנשמה כקרבימוךהאני לפניך יי אלדד ואלדד אבותי רבון כל המעשים אדון כל הנשמות: ברוך אתה יי המחזיר נשמות לפנרים מתים:' י
בתך אתה יי אלינו מלך העולכש איבר נתן ליבנו• כינל להבחין ביין יום ובין לילה־ י י
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם יברא עשני נוי: י ברוך אתה'יי אלהינו מלך העולם יבלא עשני עבד: י בא•אלהינו מלך העולם
איש אומר. I נשים אומרת.
שלא ןגשיני אשה: תעשיני כרצונו:
ברוך אתה יי אלחינו מלך
I » T ־ I V V	•• V! TI T
העולם פוקח עורים: ’ ברוך אתה י: אלהינו מלך העולם מלביש ;עךמים.♦ ז ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם מתיר אסורים: T ברוך אתה יזי אליהינו מלך ך,עולם זוקף כפופים.4
Minden időben, mig a ló-lek bennem van, hálát mondok neked örökkévaló Istenem, és atyáim Istene, minden műnek mestere, minden lélek Ura! Dicsér-tessél, Örökkévaló, ki vissza-adja a lelket az elhalt testeknek.
Diesértessél örökkévaló Iste-mink, a világ királya! ki a kakasnak annyi értelmet adott, hogy megkülönböztethesse a nappalt az éjtől.
Dicsértessél örökkévaló Iste-Iliink, a világ királya 1 ki en-gém nem teremtett pogánynak.
Diesértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! a ki nem teremtett engem rabszol-gának.
(Nőszemély mond-ja:)
ki engem aka-rata szerint teremtett.
Férfiszemély mond-ja:)
ki engem nem teremtett asz-szonynak.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! ki meg-nyitja a vakok szemeit.
Diesértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! ki ru-házzá a mezteleneket.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! ki meg-szabadítja a foglyokat.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya 1 ki föl-egyenesíti a görnyedezóket.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם 11.yp הארץ על־המים: ברוך אתהיי״אלהינו'מלך העולם שעשה ל כל־צרכי: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר הכין מצעדי 133;
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אוזר ישראל בגבוח־ז ♦♦ ברוך אתה יי אליהינו מלך העולם עוטריש־הל בתפארה: ברוך אתה ייזאלהינו מלך
I % T ־ V: T: T ־•	v V |
העולם הנותן ל:ע־ כח!
בתך אתה ',ייאלהינו מלן העולם המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי:
ויהי רצון'מלפניך יי אלוהינו ואלוהי אבותינו לזתרנילנו ברהוה־זך ודבקנו במצותיך ואל תביאנו לא לידי חטא 1לא'לידי מברה וינלן ולא לידי נפיון ולא לידי
מיון ואליתשלט־בנו
£ד הרע ,ולרלוקנו
Dicsértessél örökkévaló Iste-ntink, a világ királya 1 ki ki-terjeszti a földet a vizek fölé.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya I ki meg-szerzi nekem minden szükség-letemet.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! ki a férfi lépteit irányítja.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya 1 ki Izraelt övezi erővel.
Diesértessél örökkévaló, Iste-nünk, a világ királyai ki Izraelt dicsőséggel koronázza.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya! ki erőt ad az elfáradt embernek.
Dicsértessél örökkévaló Iste-nünk, a világ királya 1 ki az alvást elűzi szemeimről és az álmot szempilláimról.
És legyen kedves élőt-ted, oh, örökkévaló Istenünk s őseink Istene ! hogy szók-tass minket a tórádhoz, és fűzz minket parancsa-Maidhoz! — Ne engedj jutnunk valamely hibához, vétekhez, bűnhöz, kisér-tetbe vagy szégyenbe, s ne uralkodjék rajtunk a bűnös vágy I Tarts távol
מאדם רע ומחבר ךע ודבקנו ב־ צר טיוב ובמעשים טובים וכוף את'יצרנו להשתעבד לך ותכנו רדיום ובכל ייום ' לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני בל רואינו ותגמליינו חסדים טובים! ברוך אתה ין נומל חסרים טובים לעמו ישראל!
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתציליני היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים מארם רע ומחבר רע ומשכן רע ומונע רע ומשטן המשחית מדין קשה ומבעל דין
זקשחביןשהואבןברית ובך שאינו בן ברית!
minden rossz embertől és rossz társtól; engedj meg-szilárdulnunk jó hajlamok-bán és jó cselekedetekben és törd meg ösztönünket, hogy néked szolgáljon és hogy ma és mindennapon kedvet, szeretetet s irgal-mát találjunk szemeidben s mindazoknak szemeiben, kik minket látnak, s jutái-mazz meg minket üdvös kegyelemmel. Dicsértessél, örökkévaló Isten, ki meg-jutalmazza üdvös kegyel-meivel népét, Izraelt!
Oh legyen kedves élőt-ted, oh örökkévaló Istenem s őseim Istene, minket megóvni, ma és minden napon, arczátlanoktól, s arczátlanságtól, rossz em-bértől, rossz társtól, s rossz szomszédtól, baleset 8 ve-szedelmes vádlótól, szigorú Ítélettől valamint szigorú ellenféltől, akár hitsorso-sunk, akár nem hitsorso-§UBk•
לעולם יהא אדם ירא שמים זבסתר ומלה על־ האמת ודובר אמת בלבבו
T :	*	V VÍ	”	:	V VI T
ויימים ויאמר:
רבון בל העולמים לא על צדקותינו’אנחנו מפילים תהנונינולפניך כי על רחמד הרבים מה אנחנו מה חיינו מה חסדנו’ מה,־צדקותינו מה־ישועתנו מה־בחנו מה־נבוךתנומה־נאמר לפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו ההא כל הנבורים כאין לפניך ואניצי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי חשיבל כי דוב מעשיהם תהו וימי דדיהם חבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין'כי הכל הקל;־
Az ember mindig istenfélő legyen rejtekben, és vallja meg az igazat, és szóljon igazat szivében, s keljen föl korán reggel s imádkozzék:
Az egész világ Ura! nem érdemeinkre nézve ejtjük fohászainkat előtted, hanem végtelen könyörületedre te-kintve. — Mik vagyunk mi? mi a mi életünk, mi a mi jóságunk, mi a mi igazságunk, mi a mi se-gitségünk, mi a mi erőnk, mi a mi hatalmunk ? Mit is mondhatunk mi előtted örökkévaló Istenünk és atyáink Istene ?
Valóban mind a hatal-masak mint a semmi élőt-ted, és a hires férfiak mint-ha nem is lennének, és a bölcsek mint kiknek nincs ismerete és az értelmesek mint elme nélkül valók, mert cselekedeteik soka-sága hiúság 6 életök nap-jai múló perez előtted, és az ember !elsőbbsége az állatok fölött semmi, mert múlandó mind 1
אבל אנחנו עט־ בגי בריתך. בגי אברהם אהבך. שנשבעת לו בהר הטוריה. זרע יצהר, יחידו'שנעקד
נ T ן : •	v: v v - ן
על גב הטובח עדות
ועקב בג שמאהבת
בכורך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת־בוקראתאת שטו ישראל וישרון?
לפיכך אנחנו חיבים להודות לך ולשבחך ולפארךולברך ולקדש ולתת־שבח והודיה לשמך: 'אשרינו'מה-
טוב חלקנו ומה־נעים גורלנו וטה־יפה ירשיתנו: אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר וא1מריםפעמיםבכליום!
Hanem mi vagyunk a Te néped, frigyed gyér-mekei. Ábrahámnak, a Te kedveltednek gyermekei, kinek esküdtél Morijjáh hegyén egyetlenegy fiának, Izsáknak ivadékai, ki meg-kötöztelett az oltáron, Já-koknak elsőszülött fiadnak közönsége, kit a szerete-tétből, melylyel őt szeret-ted és örömödből, mely-lyel neki örültél elnevez-ted az ő nevét.: Izrael-nek és Jesurun-n&k.
Ezért tartozunk Neked meghálálni, Téged dicsői-teni, és dicsérni és áldani és szentelni dicsérettel és elismeréssel adózni szent Nevednek. Üdv nekünk! Mily jó a mi osztályré-szünk, mily kellemes a mi sorsunk és mily szép a mi örökségünk! Üdv nekünk, mert mi korán és későn, estve és réggel naponta kétszer mondjuk:
שמע ישראל יה1ה
! •ין • : jt : a•■ t
אלדזינד יחוד! ואחד:
IT V J T :	J" ~
כרוך עם כבוד מלכותו לעולם י ועדג ־
אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה היא משנברא העולם אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא קדש את ישמך על מקדישי שמך' וקדש את שמך בעותמך ובישועתך תרים ותנבל קרננו; ברוך אתה יי מקדש את
T: T :	־ {••	V
שמך ברבים: אתה הוא יי אלהינו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים*אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים. קבץ קרך
Halljad Ierael, ae Örökkévaló a mi Iste-
nünk, ae Örökkévaló Egy!
Dicsértessék uralkodásának felséges Neve mindörökké I
Te voltál, még mielőtt a világ teremtetett, Te vagy mióta a világ teremtetett, Te ugyanaz vagy e világ-bán és Te ugyanaz leszel a jövő világban is. Szenteld meg a Te nevedet mind-azokban, kik Nevedet, szén-telik, szenteld meg a Te nevedet az egész világon és segítségeddel emeld föl üdvünket magasra. Dicsér-tessél Örökkévaló, a ki nevedet megszenteled vi-lágláttára.
Örökkévaló Istenünk, ugyanaz vagy az égben és a földön s a mennyek lég-magasabb egeiben is. Igaz, Te voltál az első, Te leszel az utolsó, rajtad kívül nincs Isten. Gyújtsd egybe — a
IS
שחרית
imM.íg
מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו כל באי
־״*:••:	T T ••
עולם כי אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ. אתה עשיות את השמים ואת הארץ.' את הים ואת כלאשרבם.ומיבכל־ מעיכה ידיך. בעליונים או בתחתונים', שיאמר לך מה־תעשה. אבינו שבשמים עשה עטנו חסה בעבור שמך הנדול שנקרא עלינו יקים לנו'יי אלהינו מה-
: ־־ |v. TI T V ••
#כתוב בערת ההיא אביא אתכם ובעת

קבצי אתכם כי אתן
־־־ ן : •	*.* * :	•••	•	•• ן
אהבם לשם ולתהלה בבל עטי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם
föld négy sarkáról — mind-azokat, kik benned bíznak. Ismerje el és lássa be a jövő nemzedék, hogy egye-dili Te vagy Örökkévaló a föld minden birodalmán. Te teremtetted az eget, földet, tengert és mindent, a mi bennük él, és melyik teremtmény azok közül mondhatja, akár a legelső, akár a legutolsó: mit esi-nálsz? Örökkévaló Istenünk a mennyekben! kegyelmezz nagy Nevedért, melyet mi nevezünk és teljesítsd rajtunk örökkévaló Istenünk a mint Írva van : ״Egykor majd újra összehívlak ben-neteket és ugyanakkor, ha megint egyesitlek és fog-lyaltokat szemetek láttára visszavezettem, akkor a föld minden népe között nektek hirt és dicsőséget szerzek, igy szólt az örökké-való Isten.״
שחרית	18
סייוי ל׳ ״וו	,	.
וידבר יהוה אל־משה לאמר ועשית כיור נחשת
וכנו;חשת 'לרחצה לנסותה אתו ביךאהל מועד ’ובין המזבח ונתת שמה מים:"ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ ידיהם ואת־תליהם: בבאם אל־אהה מועד ירחצו־ מיסללא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשררת להקטיר אשה"ליחות: ורחצו ’ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חרן־עולם לו ולזרעו לדריתם:

xv T
ייקרא ו׳ ג׳

ולבש הכהן מדו לד ומכנסי־בד ילבש _על־בש'ר4ו והרים און־הדשן אשר תאכל האש את־העלה על־הטזבדז ושמו אצל המזבח: ופשפז את־בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מחוץ למהנה אל־מקום טהור ל
גמדגר נ׳ר.	,	.
וידבר יחוחאל-משחלאמר: צו את־בני ישראלי ואמךת אלהםאת״קךב;י לחמי לאישי ריח Aנידזחל תשמרו ־ להקריב לי 3מו?דו: 'אמךתללם" ?אשה איבר תקריבו ליהוה ?נ&ים בני־שנה תמימים שנים ליום בלה תמיר; את־ תגבש' אחד ’'ntojn בבקר ואת הכבש השני תעשה בך ליעךבים: .ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן ?וזית רביעית ההין: עלת תמיד העשירו בהרי סיני לריח גידתח אשה ליהוה: ןגסכוי
Az örökkévaló Isten szól! Mózeshez:	Parancsold meg
Izrael gyermekeinek és szólj hozzájok: ״Áldozatomat, tűzben elégetni való eledelemet nekem jó illatul, őrizzétek meg, hogy azokat határozott időben elhoz-zátok. Mondd meg nekik ezt is: Ez a tűzre való áldozat, melyet az Örökkévalónak áldoz-zatok. Egy éves ép bárányokat, kettőt egy napra, minden napi áldozatul. Az egyik bárányt reggel, a másikat a két est között és egy tized éfa liszt-lángot lisztáldozatul, egy ne-gyed hin tört olajjal vegyítve. Ez a mindenkor égő áldozat, mely készíttetett a Szinai he-gyen, kellemes illatul tűzre való áldozat az Örökkévalónak
és italáldozata egy negyed hin 11'? האחד־H
!יר|ך׳פ הפ־ןי נ?ן^כר לייהיה>
Örökkévaló tiszteletére. A máso- ה^עי ך[י^^ךן ^ריי	llKl
dik bárányt pedig áldozd a i V" ^
két este között; a reggeli liszt- Í3W3Í 1[^!! lYQD? D.S^Íl áldozat és italáldozat szerint	1ןך-|
rendezd tűzre való áldozatnak 11	z" ,טל_ו;״«♦ ־ י
kellemes illatul az Örökkévaló	* 1!r	!-
tiszteletére.
ושחט אאו על ירך המזנה
És vágják le azt az oltár ?£־ ^ ‘ tfíT ל£:י északi oldalán az Örökkévaló _J I. :,T:	t : j•• : • y ^T
előtt, Áron fiai a papok pedig	^	j 'OS
hintsék a vérét az oltár köré.	♦ 3'3D 1127^51*1
nitDp אתה הוא יי אלהינו ^הקטירר אבתינו לפניף את הסמים בזמן *מבית המקדמי מים. כא^זר עוית א־ותם על ידי ..............................ס׳־ה;ביאןי' ככתיב בת1ךתןז:־
י g שמוח ל׳ ל״ד
ויאמר יהוד־! אה־משה קח־הך סמים נטף ו ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה״בד בבד יהיה:
ועשית אתל'מפזרת רקח מעשה" רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק וינתתה ממנה לפני הערת באהל מועד אשר אועד לד שמה קדש קדשים תהיה
ז I- *	:־ V• 7| IT v| V TAT : J" T *V	•ו : V
לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את־הנרת יקטירנה: ובהנאת אהרן
את-חא ל! W? m'rm * PW
יהוה לדרתיכם:
תנו רבנן פטום הקטרת. הצדי והצפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים‘מנה. מור וקציעה. שבולת נרד ו3ךבום. משקל ששה י עשר ש^ה עשר
•שחרית	15
מנה. הקושט שנים עשר רקלופה שלשה. וקנמון תשעה. בויית כרשינה תשעה קבין. יין.קפריסין סאין תלתא. וקנין תלתא. ואם אין לו יין קפריסין. מביא חמר הורק.עתיק. זמלח סדומית רובע הקב. מעלה עשן בל שהוא. רבי נתן אומר אף כפת הירדן בל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סטניה היב מיתה:
־־ T V T ־ T * T
רבן שמעון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשיינה ששפך בה את הצפין בדי שתהא נאה. יין קפריסין ששויך בו את הצפין כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסי? מי רגלים בעזרה מפני הכבות
*•* V T *•	|	”	:	־	ן **	־ : ־ •	7 :־ TT	*	! ”	־ T
תניא רבי נתן אומר כשהוא שוחק. אומר הדק היטב היטב הדק♦ מפני שהקול ןפה לבשמים. פטמה להצאך בשרה. לשליש' ולרביעי לאי שמענו. אמר יביז יהודה זה הכלל. אם במיתה כשרה. להצאין ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה:
תניזא בר קפדא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה ”של שירום לחצאך: ועוד תני בר קפרא. אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם ;כולו לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבך בה דבש. מפני שהתורה יאמרה כי־ כל שאור וכל דבשי ah תקטירו' ממנו אישה ליי:
יזי צבאות עמנו משגב לנו אליהי ועקב סלה: יי צבאות אשרי אדם בוטח בך: יי"הושיעה המלך ועננו כיום זקךאנו: אתרה סתרזלי מצר תצרני רני פלט
תסובבני סלדה: וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות:	T
אביי חוה מסדר סדר המערכה משמא לגמרא. ואליבא דאבא שאול. מערכה גדולה קודמת למערכה



שנידה של קטרת. ומערכה שניה של קטלת קדמת לסדור שני גזרי עצים.7 וסדור שני גזרי עצים קדם ללשון מזבח הפנימי. ולשון מזבח י הפנימי קדם להטבת המש נרות. והטבת המש נרות קודמת לדם התמיד♦ ודם התמיד קולם להטבת שתי נרות. והטבת שתי נרות קדמת לקטרת. ־ וקפזרת 'קדמת לאברים. ואברים קודמך למנחה. ומנחה קדמת להביתין. והביתין קידטק לפסכין. 'ונסכין לךמי־ןייטןספן.'ומלםפין'קדמין לבזיכין. ובזיכךקדמך לתמיד של בך הערבים. שנאמר הגרך ?גליה העלה והרןט;ר ,עליה חלבי האילמים. ?גליה השלם כל המרבנות כלם:
־	:	- T ־t|:	ז	.־ T
תפלת רבי נחוניא בן הקנה:
אנא בלח גללת ימינך תתיר £רוךה. קבל רנת עמך שנבנו טהרנו־ נורא. נא נבור דורשי יהודיך כבבת שמרם. ברכם טהרם לחמם צדקתך תמיד נמלם. בטר״צתג חסין קדוש ברוב טובך7ינהל עדתך. י	חקב״טנע
יהיד נאה לעמך פנה זוכרי ?!השתך.	יגל״פיק
שועתנו קבל יושמע צעקתנו יודע תעלמות. שקו״צית בתל שם כבוד מלכותו לעולם ועד ג לבון העולמים. אתה צויתנו להקריב זקךבן התמיד במועדו ולהיות כהנים בעבודתב׳ולוים בדוכנם. וישראל במעמדם. ועתה בעונותינו חלב כיור’המקדש ובטיל התמיד ואין לנוי לאי כהן
אבנ״נתץ
קרע״שטן
נגד״יכש
שהדת	17
בעבודתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל במעמדו. \nm אמו־ת ונשלמה פרים שפתינו: לכן יהי רצון מלפניןז יי אלודנו ואלד,י אבותינו שיהא שיה שפתותינו חשוב ומקבל, ומרצה לפניןז 3אלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ועמדנו על מעמדו. כמה שנאמר ונשלמה פרים שפתינו: ונאמר ושחט אותו עלי ירק המזבח צפונה לפני יי וזרקו בני אהרן הבה,נים את דמו על המזבח סביב: ונאמר זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים.
(Szombaton.)
És a szombati napon két ד,ש2ת ♦היי רדהייח CÍ'21
egyéves ép bárányt és két tized < 1 :	:	T	.:
lisztlángot lisztáldozatni olaj- '}P"	™VT'#
jal vegyítve és a hozzá tartozó בלולה
yr :	t : •	v x	:
italáldozatot. Ez a mindenkori
szombatra való égő áldozata £־ H?^ÍT־Ö3 mindenkori égő áldozaton és 1 v V -1 *	j
italáidozaton kívül.	♦ •üSDw]
י איזהו מקומן של־זבהים זקךשי זקךשים'שחיטתן בצפון פר ושעיר של ירם הכפורים שחיטתן בצפון וקבו4 דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הדה על־1" כין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על־יסוד מערבי של־־מזבח ך־זחיצון. אם־־״לא נתן ידא עכב ז פדים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול זימן בכלי שררת בצפון ודמן טעון הדה על־־־הפריכת ועל־1 מזבח'הזהב. מתנה־, אחרת מהן”מ״עכברת. 'שלי הדם היה שופך על "יסוד מערבי של מזבח דתחיצון אס לא נתן לא עכב. אלו ואלו נשרפין בבית הדשן נ הטיאת הצבור והיחיד אלו" הן חטאת הצבור שעירי ראשי חדשים ושל1 מודדות שחיטתן בצפת ןקבו?"*
B
דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות Sy ארבע קרנות. כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא־לו לקרן דרומית מזרחית. מזרחית צפונית. צפונית מערבית. מערבית דרומית. 'שירי הדם היה שופך "על יסוד דרומי. ונאכלין לפנים מן־הקלעים 7לזכרי כהנה בכל־מאכל־1 ליום ולילה "עד חצות: העלה קדש קדשים שחיטתה בצפון וקבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן 7ארבע וטעונה הפשט ונתוח וכליל לאישים: זבחי שלמי צבור 7ואשמות. אלו הן אשמות אשם נזילות אשם מעילות7אשם שפחה החפה אשם נזיר אשם מצורע אשם תלוי שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון7 שתי מתנות שהן 7ארבע. ונאכלין לפנים מך־ הקלעים לזכרי כהנה בכל־1 מאכל ליום ולילה "עד חצות: התודה ואיל נזיר7קךשים7קלים שחיטתן בכל־
מקום בעזרך׳ m m שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין בכל־העיר לכל-אדם בכל־מאכל ליום ולילה עד־חצות. המורם מהם ביוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכיהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם: שלמים ,0'8hp הלים עוחיטתן כבל־מקום מגזרה וימן’טעי) עוזי מתנות ימהן ארבע. ונאכלין נכל־העיי ??ל" אךם בכל־מאכל לשני ע*ים ולולה אהד: המורם מהם כיוצא בהם ־ אלא שהמורם ־ נאכל לכיהנים 7לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם: הבכור והמעשר והפסח זקךשים קלים שחיטתן בכל־־מקום בעזרה ודמן טעון7 מתנה אחת. וכלב־דימיתן בנניד היפות שנה בא״לת{ הבכור נאןל לבד,נים ודמעתי ד?ל־אךם ונאכלין בןל העיד
»	mrfr
ככל מאכל ל#י ומים ולילה אחד: הפסדו אינו נאכל אלא בלילה ואינו7 נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנוע ואינו נאכל אלא צלי:
רבי ישמעאל אומר בשלש־־עשרה מדות התודה נדרשת בחן:7 מקל וחומר ומגזרה' שוה. מבנק אב מכתוב אחד. ומבנק אב משני כתובים. מכלל ופרט ומפרט וכלל. כלל ופרט ובלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מכלל שהוא צריך לפרט. ומפרט שהוא צריך לכלל. כל־דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא 7ללמד על'יעצמו/יצא אלא ללמד על הכלל כלו :צא. כל־־דבר שהיה7בכלל /צא לטעון טוען אחר שלא ?עדנוייצאילהקל ולהחטיי• ?ל־־דכי עהיה ככלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו'עד־ש^חזיךנו 7 הכתוב לכללו בפירוש. דבר הלמד מעמנו. ’ודבר הלמד מסופו. וכן שני כתובים המכחישים זה את־־זה עד־שיבא הכתוב השלישי
V V V ־	T “	T f	•
ויכריע ביניהם:
יהי רצון מלפנקז ר אלהינו ואלדד אבותינו *ביבנה בית המקריב במהרה ממינו ותן חלקנו בת1ךתןז: ויבם נעבד/ ביו־אה כימי עולם וב/נים קךמוניות: וזעךבה ל:י מנחת,יהודה ךח*בל:ם כ־מי עולם וכשנים.קךמוניות:’ז
בשעה בדיקה הציצית יאמר פהוקים אלו:
ברכי נפשי את י: ו י: אלהי גדלת מאד הוד וההד לבשת. עטה אור כשלמה נוטה *בכים ביריבה:
קודם עטיפה הטלית אומרים:
לשם :חוד קורבא בדיד הוא ושכינתיה בהחילו ורחיטו ?וחודא שליטא בשם 3ל.ישראל: הריני מתעטף ?טלית bp
SFFfW
%n$ rrr ל3ן?ם ממת 3$ *huו*ב תל* להם S» 1m 3נםי מדיהם לללתם: וכ#ם #אני מתבפה בט?ית בעולם הזה 3ןי א!בה #תתלב# נ#טתי בטלית נאה לעולם הבא בגן עדן. ןעל יד מצןה v תנצל נפ#י חחי ונהמתי ותפלתי טן החיצונים?
ואהל זה יחענוף ממומד ועין:
ברוך אתה ך W1H מלך העולם אער קרענו במצותיו וצוגו להתעטף בציצית:
וינקה לאמו בטלית ויאבל ד פקוקים אלו:
מה ילך חסדך אלד,יכם רבני אתם בצי4 כנפיןד יחסיון: ירויון מדשן'ביתך ונחל עדניך תשקם:’בי
•#V לדם גאורך נראה אור: ?#'חסדף
ליוךעיך וצדקתך לישרי לב:
י ’יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו #תהא חבובה מצות י ציצית זי ?אלי קימתיה בכל פרטיה וךקחקין, וכונותיה והדי׳־ג £צ<ת התלוים בה. אמן? י
קודם ברוך שאמר אומלים מזמור זה:
ל מזמור שיר חנכת הבית לדוד: ארוממך יי כי דליתני ולא־־שמחתיאיבי לי: ק אלך,י‘שתתי אליך ותרפאני. יי העלית 1מך־שאול נפשי חייתני מיו־די־־ בור: m ליי' חסידיו וחודו לזכר קדשו: כי רגע באפו חיים ברצונו: בערב :לין בכי, ולברךותדר: ואני אמרתי בשלד בל־־־־אמוט לעולם: יזי ברצונך העמדת’להררי־עז הסתרת פניך הייתי נבהל: י אליך יי־־'אקרא ואל־־אדני אתחנן: מדר בצע בדמי ברדתי אל־שחת היודך' עפר העד אמתך:’ שמע י: והנני י: ודדדעוך לי: הפכת מספדי למחול 1 לי פתחת שסי
™	I í TIT י 1 V	* י ? f
שחרית	»
יתאזרני שמחה: למען יזמךך כב1ד (לא ירם יי אלדד
לעולם א1ךןי J קדיש יתום,
(.diiva mondják ?!-בתשבחות imát ברוך שאמר)
ברוך שאמר והיד“! העולם. ברוך הוא, ברוך עושה בראשית. ?רוך אומר"ועושה־" כרוך גווך ומקים. ברוך מרחם על הארק. ברוך מדהם עלי י הבריות. ?רוך משלם שבר טוב ליראיו. ברוך חי לעד וק;ם לנצח. ברוך פודה ומציל ברוך שמו. ברוך אתה יי אלהינו מלך לעולם. האת תאב תרחמו המהלל' בפי כמו משבח' ומפאר כלשון' חסידיו ועבדיו. וכשידי דוד עבדך. נתללך' יי אלוהינו ?שלחות וממירות,
Dicsértessék, a ki monda és meglett a világ, di-csértessék 0; dicsértessék, a ki a kezdetben szerzett; dicsértessék, a ki monda és tett; dicsértessék, a ki határoz és végrehajt ; dicsértessók, a ki a földön könyörül; dicsér-tessék, a ki a teremtmé-nyékén könyörül; dicsér-tessék, a ki bő jutalmat ad azoknak, kik Őt félik; dicsértessék, ki örökké él és mindenkorra fenmarad; dicsőítessék, a ki meg-szabadit és megment, di-csértessék az Ő neve. Di-csértessól örökkévaló Is-tenünk, a világ királya, az Isten, a ki könyörületes atya ; a ki dicsértetik népe szája által, dicsőittetik és tisztelteik jámborai és szol-gái nyelve által és szolgá-jának, Dávidnak énekeivel. Dicséretekkel és dalokkal
נגדלךונשבהךונפארך ונזכיר שמך ונמליכך מלכנו אלהינותידחי העולמים. מלדמשבח ומפאר עדי עד שמ1 הנחיר. כרו־ אתה ל מלךמהללבתשבחות:
הודו ליי קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו: שירו לו זמרו לושיחובכל־כפלאתיו: התהללו בשם יקדשו ישמח לב מבקשי יזי: ררשוגיועזו בקשו פניו תמיר:, זקרו נפלאתיו אשד עשה מפותיו ומשפטלפיהתזרע .ישראל עבדו בני ועקב בחיריו: הוא יי אלהינו ככל־הארץ משפטיו: זכרו לעולם בריתו וכר צוי־־׳ לאלף יור
akarunk Téged, örökkévaló Istenünk, dicsérni; ma-gasztalunk, dicsőítünk és tisztelünk Téged és neve-det emlékezetbe hozzuk és uralkodóvá teszünk Téged, királyunk, Istenünk, egyet-len, örökkön élő; óh ki-rály, kinek nagy neve szüues-szüntelen dicsőitte-tik és tiszteltetik. Dicsér-tessék Örökkévaló, király, a kit zsolozsmákkal dicsérünk.
Mondjatok hálát az Örökkévalónak; imádkoz-zatok nevéhez; ismertes-sétek a népek közt az ó tetteit, énekeljetek neki, daloljatok neki; beszélges-setek minden csudáiról; dicsekedjetek szent névé-vei, örvendjen a szive azok-nak, kik az Örökkévalót keresik. Kutassatok az Örökkévaló és az Őhatalma után; keressétek az Ő ar-czát szüntelen. Emlékez-zetek csodáira, melyeket mívelt, csodajeleire és szája Ítéleteire. Szolgájának, íz-raelnek ivadékai! Jákob-nak, az Ő megválasztott-jának gyermekei! Ő a mi örökkévaló Istenünk, itó-létéi az egész földön. Em-lékezzetek mindig az ö frigyére — az igére, párán-esolva ezredik nemzedék-
שהדת
M IUruI imidtif
אשרכו־תאת־אבךהם ושבועתו ליצחק: ו־עמירה ליעקב'לחוק לישראל ברית עולם:
לאלי לך אתן ró
בנע? חביל נחלתכם: בהיותכם מתי מספר ־מלט וגרים בה: ויתהלכו מנוי אל־גוי ומטמלכהאל־עםאחר: לא־הניחלאישלעשקם לכח עליהם מלכים: אל תניעו במשיחי ובכביאיאל תרעו: ימירו ל;י בל הארץ בשרו מיום־אל־יום ישועתו: ספרו י בו• וים ארל־בבודו בבל־־ העמים נפלאותיו: כי נלול יזי ומחלל מאוד [נורא'הוא על־כל־ אלהים. בי בלאלחי
”	*	T	*
Iiek — a mit kötött Áb-rahámmal, és esküjére, az Izsákhoz szólóra, a mit Jákobnak törvényül sza-bott, Izraelnek örök frigyül, mondván: ״Neked adom Kanaán földét, a sors által nektek esett birtokul." Mi-kor még csekély számnak voltatok, alig hogy benne tartózkodtak; midőn még vándoroltak néptől néphez és birodalomból más nép-hez: nem engedte, hogy valaki őket elnyomja, ki-rályokat fenyitett meg mi-attuk. ,Ne nyúljatok fel-kentjeimhez, és ne bánt-sátok prófétáimat!“ Éne-keljen az Örökkévalónak az egész föld; üzenjétek napról napra az 6 segít-ségét; beszéljétek el a né-pék között az ó dicsőségét, minden nemzetnél az ó csudáit; mert nagy az Örökkévaló és felette dicső 48 rettenetes ó minden istenek felett; mert a né-
?rm	84
העטים אלילים. יי שמים עשה היוד
T ־־ "	- "*
והדר לפניו עי וסחי־י במקומו! הבו ?,ירוה משפחות עטים הבו ליי כבוד ועז: הבו ליזי כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליי בהדרת קדש: חילו מלפניו בל הארץ אף־ תבון תבל בל תטוט: ישמחו השמ:ם ותנל הארץ ויאמרו במים יי'מלך: ירעם הס ומלאו יעלוץ השדה וכל־אשר־בו: אז ירננו עצי היער טלפט יי כי־ בא ?שפט את־הארץ: הודו ליזי כי טוב כי לעולם הטרו: ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן
Reggeli imádéig
pék bármely istenei: bál-vány ok, de az Örökkévaló az eget teremté. Dísz és fenség előtte, hatalom és vigasság tartózkodásán. Hozzatok az Örökkévalónak, népek családjai, hozzatok az Örökkévalónak dicsősé-get és hatalmat. Hozzátok az Örökkévalónak neve di-csősógét. Vegyetek aján-dékot és jöjjetek elébe, boruljatok le az Örökkévaló előtt szent díszben; rét-tegjen előtte az egész föld • Ő alapitá a világot, nem is ingadozik. Örülnek az egek, vigad a föld és mondják 8 népek közt: Az Örökkévaló király; tóm-bol a tenger és a mi benne van, örvend a mező és a mi rajta van; még az erdő fái is suhognak az Örökkévaló előtt, mert jön, hogy ítéljen a földön. M ondjatok hálát az Örökké-valónak, mert ó jóságos, örökké tart az ó kegyelme. Mondjátok: Üdvünk Istene! gyújts össze minket s sza-
הנדם לתחת לעם קדשך ?־1השתבח
עחהלתךןבחדית־ת
ישראל מן־העולם ועד העולםויאמיחכל־העם אמן'והלל ליין חממו יהוה אלהיגויוהשתחוו להדםרגליורךושהוא; רוממו' יי׳אלהינו והשתחוולהררךשוכי קדוש יי אלהינו: והוא רחום יכפר ערן ולא־ ושהיה והרםהלהשים אפוולאיעירכל־חמתו! אהה'יי לא־תכלא רחמיך 'ממני חסדך ואמתך המיה יצרוני: זכר רחמיך יזי וחפחך כי מעולם המה: הגו עז לאלהים על־ישראל גאותו ועזו כשחקים: גוראאלהים ממקדשך
badits meg a népek közül, hogy hálát mondhassunk szent nevednek és dicse-kedhessünk dicsőségeddel. Dicsértessék az Örökkévaló, Izrael Istene öröktől örökké, és mondja az egész nép: Ámen; és dicsérje az Örökkévalót.Magasztaljátok az örökkévaló Istenünket, és boruljatok le lába zsá-molyához, szent Ó; ma-gasztaljátok az Örökkévaló Istenünket és boruljatok le szent hegye előtt, mert szent az Örökkévaló Iste-nünk, ö pedig az irgalmas, megengesztelődik a hiba miatt és nem pusztít el; sokszor vonja vissza ha-ragját, hogy ki ne törjön egész heve. Te, oh Örökké-való, tőlem nem vonod meg könyörületedet, kegyelmed és irgalmad mindig oltal-maznak. Emlékezzél, oh Örökkévaló, irgalmadra és könyörületedre, mert örök-tői fogva valók. Adjátok Istennek a hatalmat! íz-raelre fenségét és hatalmát az egekbe. Rettenetes Isten
אל ישראל הוא נותן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים: אל־נקמות ך איה נקמות יהופיעי: הנשא’שופט ל־,ארץ השב נמול על־נאים ליי הישועה על־עמך ברכתך פלה: יןצבאות עמנו משינב לנו אלהי .יעקב סלה: יי צבאות אשרי אדם בוטח בך: ץ הושיעה המלך.יעננו ביום קראנו: הושיעה את־עטך וברך את נחלתך ורעסונשאפער העולם: 'נפשנו'הבתה ליי עזרנו־ ומנננו הוא: בי־בו ישמח לבנו בי בשם קרש* בטהני: יתי־־חסךך ך י עלינו באשרןחלנולך:הראנו * דזסדך יש?ך תתן־
az Ó szentségéből, Izrael Istene, ó ad a népnek hatalmat és erőt, dicsér-tessék Isten. Boszuálló Isten, Örökkévaló! Boszu-álló Isten, jelenj meg! Emelkedjél fel föld bírája, fizess a kevélyeknek! Az Örökkévalóé a segítség, népedre szálljon áldásod szelá! az Örökkévaló Öze-baoth velünk van, Jákob Istene menedékvárunk, szelá! Örökkévaló Czebaoth! Üdv az embernek, ki ben-ned bízik. Örökkévaló, se-gits! a király hallgasson meg minket, amikor hozzá imádkozunk. Segíts né-pednek, áldd meg öröksé-gedet! legeld és vidd őket örökké. Lelkünk az Örökké-valóban bízik, Ö segítőnk és pajzsunk. Csak Ő benne örvend szivünk, csak szent nevében bízunk. Vajha kegyelmed ránk szállna, a mint mi benned remény-lünk. Mutasd nekünk, Örökkévaló, kegyelmedet, és üdvödet add nekünk.
לנו; קומה עזרתה לנו ופדנו למען חפדך אנכי יי אלהיך המעלה
T *	:־ד	ד., v ן - - -	:
מארץ מצרים. הרהב פיך ואמלאהו! אערי העם שככה לו. איטרי העם עיי אלהיו: ואני
T VI T: •• T T	־ :־ • 4
בחסדך כמהתי על לבי ביעועתה אעירה ליי כי נמל'עליי;
" למנצח מזמור
להוד: העמים מספרים כב—אל: ומעעה יךיו מניר הרקיע:'יום ליום וכיע אמר ולילה ללילה יחוהלעת: אין אמר ואין דברים בלי נעמע ק1לם:בכל־הארץ:צא קוכם ובקצה תבל מליהם. לעמע עכב 1 אהל בהם: והוא ברורדן יצא מחפחו
Kelj fel! Segíts rajtunk és szabadíts meg kegyel-med miatt. Én vagyok az Örökkévaló Istened, a ki felhozott Egyptom földéről, tárd fel szájadat, én majd megtöltöm. Üdv a népnek, kinek Istene az Örökké-való. Én pedig kegyelmed-ben bízom, lelkem örvend segélyednek; énekelni aka-rok az Örökkévalónak, mert jót tett velem.
19. zsolt.
Dávid, az énekmester, zsoltára.
Az egek hirdetik Isten dicsőségét és az égboltozat hirdeti kezeinek művét. Nap nappal közli a mon-dást és éj éjjellel tudatja a szót. Nem beszéd, nem szavak, nem hallható a hangúk. Az egész földet átfutja az ő zsinóruk, sza-vük a világ végéig. A napnak sátort tett rajtuk. És az, mint vőlegény, ki előlép mennyezete alól,
28
שחרי־ת
Reggeli imádság
mint bajnok, úgy örvend, j	*1132.3
hogy a pályát megfuthatja. ’ ״ Jí^
Az ég szélén van a fól- aWH ־Xpa > kelése és körfutása határai	.Iflfiph1! ♦1K2Í10
fölött és semmi sem rej-	k .JA1 ־
tőzhetik hevétől. Tökéletes l<1PV | *US] aV H ־ az Örökkévaló törvénye, a 11 r״H^	♦ IJTTÖHÖ
lelket örvendezteti. Tanú- Tjkíb. h ״״״.״^ *a.**‘'.***, bizonysága hileles, , butát •PBI nD'Pt? okossá teszi. Az Örökké- ץ־ך j £ j 11	]",!,HJ?
való rendeletéi egyenesek, ״,—.LI '"״".,J	e*
felvidámitják a szivet. A, *TpB $'111 flO'SIlQ Örökkévaló parancsai vilá-	Q^^l 11
gosak, felvilágosítják a "	" :	=	יי nVm
szemeket. Az Isten félelme öl! *P 1 ' í t t:	- : •
tiszta, örökkön tartó, Isten HUHEp I ילאה יי ♦
%£%£%&£ !í!W׳W
való Ítéletei igazak, egy- ♦1 1ףןךןp*13	72^1־^
mi 3np10H0n:n
szinaranynál, édesebbek,	I 033 1?3171£י
Sl:dt™,5= w Dl ;וצפת צופים
általa és megtartásával nagy 033^3 ♦DH3 3P1T2
SSIf V אותW tó] $)>.
nőktől tarts tisztán. De ♦Ijj^j r3TÍTlPÍÖ ]13J tartsd vissza a szándékos J" 1.1 , , ־ bűn elkövetésétől is szol- 333«* pw M D 370 I DJ
ÉÍflibStJti" 7=31' או אייתםm ,?א S,«'TétkS.וגקיתימפשע רב; להיד
לרצון 1 אמרי־פי והגיון לבי ל־פגיך יי צורי
*	* י :	TS I V T	•
וגאלי:
: :־ •
לדוד בענותו, את־טעמו לפני אבימלך ויגרעהו וילך:
אברכה את־יי בכל־
:* V T : T	ן:T : T
עתתמידתהלתובפי} מיתתחללגפשיישמעו עלוים .וישמחו: גדלו ליי אתי וגחממה שמו וחדו: דרשתי אר־ד־יי רגגגי ומכל־מגורותי הצילגיזיחביטו אליו וגדודו ופגיחכם אלי־ וחפרו: זה עגי קרא ויי
״•• :	T V T י t| T ־ : T
שמע ומכל־ צרותיו הושיעו: חוגה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם: טעמו וראו בי' טוב יי אשרי הגבר יחםה־בו:
:	־־ v v v ד.* v
יראו את־יי קדושיו בי־ ילשין מחסור ליראיו:
I ־ 1	• ” T
szavaim tetszetősek Élőt-ted és szivem gondolatai is, oh! Örökkévaló, Szír-tem és Megváltóm!
34. zsolt.
Dávidról, ki elferdíti eszét Abimelech előtt, ki elkergette őt és 6 ment.
Mindig akarom az Örök-kévalót dicsérni, szám min-dig telve van dicséretével. Az Örökkévalóval dicse-kedjék lelkem, hallják az elnyomottak és örüljenek rajta. Dicsőítsétek az Örök-kévalót velem és zengjétek nevét! Kerestem az Örökké-valót és ő meghallgatott engem, minden bajomtól megszabadított. Föltekin-tenek Hezzá és ragyogtak, de arczuk el nem pirult. Esedezett ez a szegény és hallá az Örökkévaló, és minden bajtól megszaba-ditotta. Isten angyala kör-nyezi azt, ki őt féli és megmenti. Nézzétek és lássátok, hogy jóságos az Örökkévaló, üdv annak, ki benne bízik. Féljétek az Örökkévalót, ti szentéi, mert mi sem hiányzik azoknak,
בפידים זרשו ורעבו. ודורשי יזי 'לא־לחסרו כל־טוב: לכו בנים שמעו״לי' יראת יי אלמדכם: מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב: 'נצר לשונך מרע ושפתיך מהבר מרמה! סורמרע ועשה טוב כקש שלום לדפתו: עיני יי י אל צדיקים ואזל אל שועתם: פני ץ בעשי רע י להכרית " מארץ וכרם: צעקו ויי שמע ומכלצרותם הצלם: קרוב יזי לשבדי לב ואת־דכאי רוח יושיע: רבות ־ רעות צדיק ומכלם וצלנו יי: שמרבלעצמתיואחת מהנה ידא נשברה:
kik Ót félik. Fiatal orosz-lánok koplalnak és éhez-nek, de kik az Örökkévalót keresik, nem nélkülöznek a jóból. Jertek gyermekek, rám figyeljetek. Istenféle-lemre tanitlak benneteket. Hol van az ember, ki éle-tét óhajt, napokat kíván, s jót lásson ? Óvd nyelve-det a gonosztól és ajkadat a hamis beszédtől. Kerüld a gonoszt és tedd a jót, keresd a békét és járj utána. Az Örökkévaló sze-mei a jámboron nyugsza-nak és fülei hallják kiál-tásaít. Az Örökkévaló ha-ragja a gonoszt sújtja és emlékét kiirtja a földről. Kiáltanak és az Örökkévaló hallja őket és megszaba-dilja őket minden bajtól. Közel van az Isten azok-hoz, kik törődött szivüek és a sújtott lelküeknek segít. Sokan vannak, kik szenvednek az igazságért, és Isten megmenti őket. Minden csontját megőrzi és egy sem törik el. Meg-
שחיית
31 Rígrfcl! i mi híg
תמותת רשע רעד־, ושנאי צדיק יאשמו; פדה תפש עבדיויולא ;אשמו כל־החסים בו:
1תפלה למשה איש תאלהים. אלגי מעון אתת היית"לנו בדר ודר: במרס ו תריס לח ותחולל ארץ ותבל ומעולם עת־ עולם אתה אל: תשב אנוש עד־דכא ותאמר שובו בני אדם: בי אלף שנים בעיניך כיום אתמות כי יעבר ואשמורה בלילה: ירמתסשנהיהיגבבקר בחציר יחקל: בבקר ןציץוחלף.לעךבימ1לל גיבש: בי כלינו באפך ובחמתךנבהלנו:שתה עוצתנו לנגדך' עלמנו
öli a gonoszt az ő rossza-eága és az igazság gyűlölői lakóinak.
Az Örökkévaló megváltja szolgái lelkét és nem bűn-hődnek azok, kik oltalma alá mennek.
90. zsolt.
Mózes, az isteni férfi imája.
Istenünk, oltalmunk vol-tál minden ivadékon. Mi-előtt a hegyek születtek, a föld, a világegyetem va-judoit. Örök időktől örök időkig Te vagy az Isten. A legvégsőbb határig en-geded a halandót menni és szólsz: Vissza, ember-fia! Mert ezer év szemed-ben annyi, mint a tegnap, miként az éj egyik szaka eltűnik. Elmosod őket, mintha eső ázta volna el őket, mint az álom eltün-nek, reggelre sarjad mint a fű. Reggel fakad, virul, este lankad, elszárad. Mert elpusztulunk haragodban, elpusztulunk boszuságod miatt való félelemben. Ma-gad elé állítod bűneinket, titkos bűneinket átható
fűm!! imídiif	38 שחרית
szemeid elé. Mert napjaink
elvonulnak előtted és el-	13 ^3ךןS
tűnnek, mint az álom.	♦ 133 !™ו^ו״ו
Hetven évünk, és ha sok	QH3
•	:	•	VT	“	:
nyolczvan minden bajával | J"}1^3»!3 ÖfcO ♦7Tjt£^ és gondjával elmúlik, [s □211^1־ Í־W D^lÓ# nekünk mennünk kell. Ki ^hj“J	+|1&$1 32ל?
ismeri haragod hatalmát?	371773 ♦733^1
8 ki fél eléggé boszudtól? ♦•^“]33?	^0^731
Taníts megbecsülni nap- ^*8| ףץןיןp	J"|1^3*?
jainkat, hogy szivünk oko- ♦33 ך|3(£ך-י"^ fc^3r31
sodjék. Térj vissza, oh! Qff3n1Tl3“737*"Olt# Örökkévaló—meddigmég? 1־־ע^ףדך ♦	^ל«^ן"■^
könyörülj !.olgidon I Tip-	ףן0ךך ■njgB
“בכיד־שגון ר3“^י nneto
egész nap örvendjetek. ״ T T :	T • ׳ ־
aכימות ?*״»,*•	*־־ ynw
a hány UhU**.*
boldog évet, a hány *e-	73ןל<^
rencsétlen volt. Hadd lés- ♦ Dn*03”73^ *Tj 1™HmI
sák szolgáid müveidet és ;	,
fenségedet g,.m.k.«. &	B? j I Wl
Isten irgalma legyen ry1.373	־^
שחרזז
כוננה :נלינו ומעשה :דינו כוננהו:
" יושב בסתר עליון כצל שדי ותלק: אמר ל:י מחסי ומצודתי
אלהיאבטח־בו:כיהוא -יצילך מפח יקוש מדבר הוות:באברתוזיםןי לך [החתכנפיותחסהצנה וסדורה אמתמלא תירא מפחד לילה מחץ יעוף
'ומט: מדבר באפל ־סלך מקטב:שיור #ולבב: יפל מצדך! לנלף ורבבה מימינך *?ל לא ינש: רק ?לנל תביט ושלטת רשעים תראה: כי־אתה גי מחסי כליון שימת 1W לא־תאנידה אלל חנה וננע‘ לא־ יקרב ?אהלך: כי
88 Seggeh imádéig
tank, kezünk munkája gyümölcsözzék és sikerül-
jön.
91. *sóit.
Ki Isten oltalmában ül, az Isten árnyékában nyug-szik. Szólok az Őrökké-valóhoz: Erős támaszom és menedékem az Isten, a kiben bízom. Mert meg-ment a cselvető hálótól és a döghaláltól. Védő karja föd és szárnyai alatt biz-
tonságban vagy. Paizs és pánczél az 6 hűsége. Nem félsz az éj fortéiméitól és a nyíltól, mely nappal röp-köd, sem a dögvésztől, mely Blattomban jár, a ragálytól, mely fényes nap-pal pusztít. Ezren esnek oldalad mellett és tízezren jobbodnál, de téged nem ér a baj. Látod szemeid-dél, hogy bűnhődik a bű-nős, mert Te, Örökkévaló, vagy védelmem; a legma-gasabbat tetted menedé-keddé. Nem ér szerencsét-lenség és baj nem lepi
מלאכיו יצוד־,־־לך לשמרך ככל־ךרכיך: על־כפים ישאונך פך ועוף באבן רגלך: על שהלופתןתדר'ךתרמם כפיר ותנין; כי בי היבק ואפלטהו; אשגבהו כי־הע שמי:' יקראני 1 ואענתעמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו; ארך זימים אשביעהו ואראהו בישועתי: איו
ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:
לייהללויהוהללואת־ שם ייז הללו עברי יי: שעומדים בבית 'יי בחצרות בית אלהינו: הללויה כי־טוב יי ומרו לשמו כי נעים: 'כי ועקבבהרלוהושראל לסגלתו: כי אני ידעתי כי' גדול ן: י וארנינו
sátradat, mert angyalait küldte ki, hogy őrizzenek minden utadon, kezeiken hordanak téged, hogy kőbe ne botoljék lábad. Sakálra és viperára lépsz, oroszlánt és sárkányt lábbal tiporsz. ״Öröme telik bennem, és megmentem, magam-hoz emelem, mert ismeri nevemet. Imádkozik és én meghallgatom, minden ba-júban vele vagyok, sza-baddá teszem és kitüntetem. Hosszú életet adok neki, hogy lássa üdvömet és segítségemet.“
135. zsolt.
Halelujah! Dicsérjétek az Örökkévaló nevét! Di-csérjétek Istent, szolgái! Ti, kik Isten házában vagytok, kik Istenünk háza udvarában vagytok, dicsér-jétek az Istent. Dicsérjétek Istent, mert ő jóságos. Zengjétek nevét, mert ked-vés, Jákobot választotta magáénak, és Izraelt bir-tokául. Tudom, hogy Isten nagy és hatalmasabb min-
מכל־־אלהים: כיי אשר־־הפץ יזי עשה בעמים ובארץ ביטים וכיד תהמוה: מעלה ;שאים 1 מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו: שהכה בכורי'מצרים מאדם עד בהמה: שלח אחות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה וככל־ עבריו: שהכה 'נדם רבים והרג מלכים עצומים:לסיהוזימהך האמרי ולעוג מהר לבשן ולכל ממלכות כגען:וגתןארצםגחלה. גדולה לישראל עמו: יי שמר לעולם יי זכרה
לדר־ורר!בי יהין'יזי עטו
ועל עבדיו ותגחמעצבי
דוג1:םב?ף,וזהב.בעשה
den Istenségnél. Mit Isten akar, azt megteszi az égen, a földön, a tengerekben és a mélységekben. A fel-hőket a föld végéről viszi föl, villámokat ad az eső-nek és a vihart kibocsátja hajlékából. Egyptom első-szülött gyermekeit és bar-mát megölé. Tüneménye-két és csudáit küldé Egvp-tómra, Pharaora és szol-gáira. Ki legyőzött sok népet és hatalmas királya-kát halállal sújtott. Szichon Emori királyát, Og, Básán királyát és Kanaán tartó-mányait. Országukat bir-tokul adta népének, Izra-élnék.
Isten, neved örökkévaló, emlékezeted minden időn át tart; mert igazságot szerez népeinek és kegyel-mez szolgáinak. Ezüstből és aranyból vannak a po-
gánvok bálványai, kezük ללא	H£ t D1K '*T
műve. Van szájuk, de nem	0י W יל ד לן
beszélnek, szemük van, de > :	,•••־•־ ״ ״ ־• •י
nem látnak, fülük van, de ^לר!ם לל nem hallanak. Még lélek- fTH^ |יא|י^ אף אי zeni sem tudnak szájukkal, ij)^ ^1■ןיך^^ *QiTSS
rrt:tlit“í הם כל אער בטח#
Izrael háza! dicsérd Is- *0*13 13״ו£2י3^^ל^ל^ל tent! Áron háza! dicsérd	את״יי	5ית אללין
r; את־ימביתה^י בלט “,1‘ל‘״
Istent! Istenfélők! dicsér- : T '" “	" T:
jétek Istent!	tt"Ö ” את־יי! ולאי
DicsértessékOzionIstene, MWtA יי ♦ לדיז^ דד ן"f™lhí ki Jeruzsálemben trónol, I 1' ־ T: 11 T. *T: ,'",
Hahiujah!	xשכן ירושלים הללרה
136. zsolt.
T,	קלו הודו ליי בי־טוב
Adjatok hálát az Isten- .	L■ L 1י	'
nek, mert 6 jóságos, örökké ♦^Pö 2713י לע tart kegyelme!	111,1 לאל1,י האל1\ם
Adjatok hálát az istenek ♦ ,),3י לע1לם חסך Istenének! mert örökké tart :	!;ךןיך
kegyelme.	ן .' r: T ־ “ ״
Adjatok hálát az urak ♦ HPö 071^7 3י
urának, m. 0. t. k. לעשה נפלאות נדלות לבדו
Ki nagy csudákat miveit, ♦ ^pn ויי ל^ןילם
m• ״• *•k•	לעשה השמים בתבונה ׳
Ki bölcseséggel teremtó .	' ' ־: t *	"	־
3י לעולם חסדו! , .
az eget, m. ó. t. k.	♦ 1 ,t- “/׳״.:	•
Ki a földet terjesztő a ל111ןע 1!א1ך על״המים vizek fölé, m. ö. t. k.	3י לע1לם
í ־ T # J *
לעשה אורים גדלים
כיי לעולם חסדו:
את־השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו:
את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו: למכה מצרים בבכוריהם
כי לעולם חסדו:
ויוצא ישראל מתוכם
כי לעולם חסדו:
ביד חזזקה ובזרוע נטויה'
כי לעולם חסדו:
לגזר ום־סוף לגזרים
כי לעולם חסדו:
והאביר ישראל בתוכו
כי לעולם חסדו:
ונער פרעה וחילו בים־סוף כי לעולם חסדו:
למוליך עמו במדבר
כי לעולם חסדו:
למכה מלכים גדולים
כי לעולם חסדו:
גיהרג מלכים אדירים
כי לעולם חסדו:
לסיחון מלןהאמרי
בי לעולם חסדו:
Ki a nagy világítókat alkotá, m. ö. t. k.
A napot, hogy nappal uralkodjék, m. ö. t. k.
A holdat és a csillaga-kát, hogy uralkodjanak éjjel, m. ö. t. k.
Ki Egyptomot megverd elsőszülötteiben, m. ö. t. k.
És Izraelt kivezette kö-rükből, m. ő. t. k.
Erős kézzel és kinyújtott karral, m. ö. t. k.
Ki a tengert darabokra hasitá, m. ö. t. k.
És Izraelt keresztül ve-zette rajta, m. ö. t. k.
És Pharaót és seregét bele fullasztá, m. ö. t. k.
És népét vezérlé a pusz-tában, m. ö. t. k.
Ki nagy királyokat vert meg m. ö. t. k.
Hatalmas királyokat suj-tott, m. ö. t. k.
Szichont, Emori királyát, m. ö. t. k.
מ)עונ טלןד הבען
בי לעולם חסדו:
ונתן אמם לנחלה’
כי לעולם mén נחלה לישראל עבדו "!־T ־':Tכי לעולם חסדו: שבשפל נו זכר־לנו
כי לעולם חסדו:
דפקנו מצרינו'
Tכי לעולם חסדו:
נתן לחם לכל־בשר
בי לעולם חסדו:
הודו לאל השמים ז
בי לעולם חסדו:
* רננו צדיקים ב:י לישרים נאוה תהלה: היות ליי בכנור כנבל עשור זטרו־־לו: עירו ליו עיר הרע היטיבו נגן בתרועה: כי;ער דבר־־יי וכל־־מעשהו באמונה: אהב צרמה ומשפט חסד יי מלאה הארץ: בדבר יי שמים נעשו וברוח פיי כל-
T	1	:	":-
És Ogot, Básán királyát, m. ö. t. k.
És földjüket birtokul adta, m. ö. t. k.
Örökül Izrael fiainak! m. ö. t. k.
Ki elnyomottságunkban megemlékezett rólunk! m. ö. t. k.
És megszabadított ellen-ségeinktől, m. ö. t. k.
Ki kenyeret ad minden élő lénynek, m. ö. t. k.
Adjatok hálát az ég Is-lenének, mert örökké tart kegyelme!
Ujjongjatok, ti igazak, Istenben, mert a becsüle-teshez illik a dicséret. Adjatok hálát Istennek czi-terával, a tizhúros hárfán zengjetek neki. Uj dalt daloljatok neki és legszebb örömrivalgással énekeljetek neki. Mert egyenes Isten szava, minden cselekedete hűséges. Szereti az igaz-ságot és az illendőséget, Isten szeretetével telve van a föld. Isten szava teremte az eget és lehellete a csil-
צבאט: בנם כנד מי ותם נתן באוצרות תהומות ייראו מיי כל־ הארץ ממנו:גורו בל־ ישבי תבל: בי הוא ^5מר ויהי. הוא צוה ניעמד: יי: הפיר עצת נוים. הניא מחשבות עטים: עצת יי לעולם תעמוד. מחשבות לבו להר ורד: י אשדי. תגה אשר יי: אלתו העט 1 3חרלנחלהלו:משמים הביט יי. ראה את־בל־ בני תאדם:־ ממכון שכתויהשניה אל כל־ ישבי הארץ: תצר:דוד לבם. המבין איל־בל־ מעשיהם: אין המלך נושע ברב־־חיל גבוה לא־ינצל ברב־בח: שרך הסום לתשועה
י	י T I
lagokat. Mint a falat tor-nyositja a tengerek vizét és ágyat ad az áradatnak. Az egész világ féli az Is-tent. és minden lakója a földnek szent félelmet érez iránta. Mert Ö mondta, hogy legyen és lön, párán-esőit és meglett. Megvál-toztatja a népek tervét és meghiúsítja a nemzetek gondolatát. De Isten terve állandó és szivének akarata minden időkön át tart. Üdv a népnek, kinek Ő az Istene, a népnek, kit kiválasztott magának. Látja Isten az égből az ember minden fiát, erős várából le-tekint az emberekre. Ki a sziveket alkotá, meg-figyeli cselekedeteiket.Nem segít a királyon a nagy sereg és a hőst nem menti meg az ereje. Nem elég a ló a segítségre, sem a
וביב חילו לא ימלט: הנה עין יזי אל־־יראיו למודולים לחסדו: לחציל מטות נפעם ולחיותם ברעב: נפשנו חכתה לןי עזרנו ומגננו הוא: כי בו זעמה לבנו כי בעם קרעו בטחנו: ידיי חכיך ין'עלינו כאשר זחלנו לך:
צב מזמור <םיר ליום ה^בת:
טוב להודות ליי ולומר לעמך עליון:’להניד בבקרחסךך.ואמונתך בלילות: עלי־־עשור ועלי־־נבל.' עלי דהניון ככנור: כי שמחתני יי כפעליך כמעשי ידיך ארנן: מה־נדלו מעשיר
,ידוה מ^י עמקו
מחשבתיך: איש בער לא ;דע וכסיל לא־יבין
r	־ ־	ל • I
nagy erő nem szabadit. Lám ! Isten szemei a jám-borokon, kik bíznak ke-gyeimében, hogy megmenti lelkűket a haláltól és nem engedi őket éhen halni. Azért bízik lelkünk az Is-tenben, Isten a mi segi-tőnk, a mi támaszunk, paizsunk. Eajta örül lel-künk, az ó szent nevében bízunk, ügy legyen rajtunk kegyelmed, Örökkévaló, mint a mi bizalmunk ben-ued.
Zsoltárénak szombat napra.
Szép dolog hálát adni az Örökkévalónak és éne-kelni a Te nevednek, Lég-magasabb, hogy hirdessük kegyelmedet reggelen és hűségedet estelenkint. A tizhúron, a hárfán és a ezitera hangjain. Mert megörvendeztettél, Örökké-való, tetteiddel, kezed mű-vein örvendek. Mily nagyok a Te műveid, Örökkévaló, igen mélységesek a Te gondolataid! Üres elméjű ember azt nem érti, a balga észre sem veszi. Ha
41 Btgg* iB.Ad.4g
virulnak a gonoszok fű
lenségeid, Örökkévaló ime ellenségeid elvesznek,	ן—))
elzüllödnek mind a gonosz-
שחרת
אתזאת!3פלחרעעים
szálanként és sarjadzanak í ’ T	.luu
. gonosztevők, hogy tűr- 73 ÜPJM 2S>1’ TÖ3 tassanak örökre. De Te Q73t7 77^״^ v3?Í3 magasztos vagy örökre,	T= T^:	1
Örökkévaló. Mert kne el- Ul lö mímíS] ♦
',mert 773773^־ tיי C27ty7
*!5יך
יב1ידד י^דך* »״״,״,״״*^
tevők. Pedig fölemeled mind 1	:7:•	״ | ,” ״ ;
a rémét az ón szarvamat, C37Í71 ♦ ]INI ^/3?ÍS 73 friss olajjal kensz fel 23 73ן*ךץו^X73
2r׳ ,!t" ״lesteפעמזו<נז;ות3טעיגי ־
lödőimre tekint, az ellenem .. ־ k ־ I • • . •
támadó gonoszokról hall	^3^3|73 ^71t73
fülem. Az igazságos mint	733?33^7 3^3? 73
pálma úgy virágzik, mint 7צ7יק 713^7 י7£ן a Libánon czédrusa nö- *j• T	'
vekszik, az Örökkévaló bár ♦77|^17 13373[ יSp zába ültetve, Istenünk ud- 1^7171 I^^33 D^71Í7V* varaiban fel virágoznak. Még ♦ *|7^727 137 ^7172273 agg korban is sarjadzanak, ן—Q^3	7313	713?
levelesek és zöldek, hogy 7	:	1	^	_
hirdessék, hog, egyenes !?>?! ='•־?״* Q'^7 az Örökkévaló, az én szír-	3' ^^73 ״
"	T:	7	7•	" ־ •
tem s nincs rajta hiba.	♦ *77713 הין? K/1
Az Örökkévaló király	צנ יי
pompába öltözködött, öltöz- ■״ י ■í	| 7 7 t:	ן
ködött az Örökkévaló, győ- “F^ 71N717 13?	t£?37
*elmet övedzett, meg 18 ♦ £^,££1ת3ל 3^־ ?ISH
alapitá a világot, nem in-	” L• ״־
gadozik. Régtől fogva erős 07 WU TNO	[ LJJ
a trónod, öröktől fogva V) |	}3^א ♦
;z ,^“,‘1;אוגהחתק1לםיק1או^
hangjukat, folyók erőseb-
ben zúgnak, nagy vizek י
zúgásánál, a tenger hatal- I “ í	CD 3 j D.3
más csapkodásainál hatal- QÍHÍD3 3^3לי יסאליל
masabb a magasban az ■	'	M
Örökkévaló. Tanubizonysá- 9^י WVí ך	♦T1
gaid nagyon hitelesek, há- ל3יתןל* 3א11|־5ץ^ יי
*adat szentség díszíti, T:	v* tL: * . L-LZzm
Örökkévaló, örök éltig.	”T 7י*^ ך
Legyen az Örökkévaló t—.LwttL רך»י יי dicsősége örökre, örüljön ( '* :	t:	**:	1 ■ :
az Örökkévaló az ő müvei- יי 33^י£^י1 * י]**^י H3t£^ ben. Legyen áldott az	** ■»«««
Örökkévaló neve mostantól “J?3	יי CT
mindörökké. Napkelettől H*1T33 * napnyugatig dicsőített az
a népek fölött az Örökké- “ /3”יי* ^5ל Qt2^ való, az égen az Ő dicső-	bÚ 1י0 | יי]|
sége. Örökkévaló a Te ne- r•1 - 1??׳	T:_1 U• U
ved mind éltig. Örökké- 0/11?3!^ לtí^ 13133 * יי való a Te emlékezeted ^	«.	^
nemzedékről nemzedékre, t:	* t :	| : : ■ r:
Az Örökkévaló az égen 13י33י3 ל^ו3י| 03א rendezte trónusát és kor- 4	Li■!™,
mányával mindenen ural- T t t ~ -	: -
kodik. Örvendjetek egek!	3י^13י11! 1^ו^3י
- T J • ־ T	1 s •
| T T t: ♦ | V V t:	| T T t;
יי ימלוך לעולם ועי־ז יי מלך שלם ועד אמדו ג1ים ו מארצו: יי הפיר עצת נויכם הניא בחשבות עטים! רבות מחבבות בלב־־איש ועצת ;י היא'תקום: עצת יי' לעולם תעמוד מחשבות לבו י להר והר: בי הוא אמר ויהי הוא צוה העמד: כ™ בחר :י בציון אוה למושב לו: כי •ער,ב בהר ידו ד ישראל 1 לכנלתו: כי לא־יטש גי"עמו ונחלתו לא נעזוב: והוא רחום יכפר עוין ולא .ישחית וחרבה להשיב אפו ולא'יעיר כל־חמתו:
T ־X	T
ujjongj oh föld! és mond-ják a népeknek: Az Örökké-való király. Az Örökkévaló uralkodik, az Örökkévaló uralkodott, az Örökkévaló fog uralkodni mindörökké. Az Örökkévaló örökös ki-rály, pusztulnak a pogány-népek az Ő országából. Az Örökkévaló megváltoz-tatja a népek tanácsát, meghiúsítja a nemzetek gondolatját. Sok a gondo-lat a férfi elméjében, de csak az Örökkévaló tanácsa az, mely valósul. Az Örökké-való tanácsa örökre áll, szive gondolatjai nemze-dékről nemzedékre. Mert Ö mondta: és meglőn, Ő parancsolta és támadt. Cziont meg kiválasztotta az Örökkévaló, lakóhelyül akarta magának; mert Jákobot választotta magá-nak Isten, Izraelt, hogy tulajdona legyen. Mert népét el nem taszítja az Örökkévaló, és örökségét nem hagyja el. Könyörii-letes Ő, kiengesztelődik a vétek iránt és nem ront meg, sőt nagyon is vissza-tartja haragját, hogy ki ne törjön heve. Örökké-
Reggeli imádéig	r״HW	44
SLríi,1 EfiiS י,י ומדן״מזלדשמני
a midőn hozzá imádkozunk.	J ^^לל D1^3
Üdv házad lakóinak, még	לי^^
dicsérnek Téged! Szelá! ♦	^15ל יל«לל?
Üdv a népnek melynek |531ל^ D^H א^לי ilyeténképen jut ki, üdv a T, T ־ : * י ״,L népnek, melynek Istene az T. y	j.íp ^ ♦ j
Örökkévaló!	♦	אל־ל|ין
Dicsérő ének Dávidtól. Fel-	״ ' לךןך
«, i1d.m ״,.״,« «w!. אלוד,י המלןד ואט־כה ש?ך Minden nap áldalak és dicsé- א312ל Dl"1 ""732 ♦ 1J1 2ל*׳1$ל rém nevedet örökkétig. Nagy ♦ *^1 1אהללד! *32(1 לע1לם az Örökkévaló és felette diesóitett L, J,י U,1 »■;*»« Lk«u> kJ c;_, rét, de nagysága kikutathatlan.	7?™	113ל	יי
Nemzedék nemzedéknek dicséri !1117 י^ד Hl ♦ “Dl 7SN tetteidet es erődet ejbeszelik.	^5י>*י«»******
Felséged dicsőségének szépsé- 11-?	1^לל
géről és csuda dolgaidról én ^flIiOfiJ H211 1111 1123 énekelni abai ok, beszelnek	4
rettentőségeid hatalmáról, de	í
nagyságodról én szólok. Jóságod 1137 íljlBDN IflllH HŰ י א
és igazságosságodat zengedezik. 21 <212ל ןצךיןםך
Kegyelmes és irgalmas az *7|1$S " DUll 71il í 1331'
“'J;"kS W? Ste !אפום ?דל־חסד
mindenkihez és könyörüJete י1תף l Vfc^£7£"3^־־ VOjTVl mindn müvein. Halát adnak	^■15*■*
neked óh Örökkévaló mind a YTP?A TW ^ müveid és jámboraid áldanak.	1123	♦ H313121
Birodalmad dicsőségét hirdetik,	is
és erődet elbeszélik. Hogy $?'1^1.=112111231לל י lltttf tudassák az ember fiával a* Ó 11231 m11l2jl 011א 'J27
t ! ni -t '
דזדר מלכותו: מלכותך מלכות כל־עולמים וממשלתך ככל־ דור ודור: סומך יי לכל1־ הנפלים וזוקף לכל־הכפופים: ?ניני כל"אליך־ ישכרו ואתה נתן־להם את־אכלם בעתו: פותה את־ידך ומשביע־ לכל־ הי רצון: צדיק יי ככל־דרכיו וחסיד ככל מעשיו: קרוב יי לבל-קרא-ולצלאערייקראהו נאמת! ,רצון ילאיו.n|r ואת־שועתם ישמעויושיעם: שומר יי את־בל־אהביו ואת בל־הרשעים ושמיד:זתהלת יי ידבר־פי ויברך כל־כשר שם קדשו ל־עולכם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה־ ועד עולם הללדה:
ק־יהללדההללינפשי את < אהללה יי בחיי
:t !-ן־ :t: Ti :	־ T
אזמרה לאלה־ בעודי? אל־תבטת בנדיבים.
מך־מ־ם עאין ל* תשו?5דר: תצא רוחו לטוב לאדמתו ביום
erejét és birodalmi fenségének dicsőségét. Birodalmid mind-örökétig birodalom és uralko-dásod nemzedékről nemzedékre. Támasza az Örökkévaló minden eldiilőnek és felegyenesíti mind-a görnyed ezőket. Mindnyájnak szemei Benned bizakodnak, Te pedig megadod nekik eledelii-két annak idején. Megyitod kezeidet, és jóltartója minden élőnek — jóakarattal. Igazsá-gos az Örökkévaló minden tetteiben ; közel az Örökkévaló minden Hozzá imádkozóboz, mindazokhoz kik Hozzá igazán imádkoznak. Tisztelői kivan-*ágát teljesíti és rebegésnket meghallja és segít rajtuk. Vigyáz az Örökkévaló minden-kire, a ki őt szereti; de mind 1 gonosztevőket kipusztitja. Az Örökkévaló dicséretét hirdesse szám és minden halandó áldja szent nevét örökkétig. Mi pedig áldani akarjuk Istent mostantól mmdörökkig. Halelujah I
Haleluja! Lelkem di-csérje az Örökkévalót! Él-temen át dicsérem az Örökkévalót, dalolok az Istennek, a míg vagyok. Ne bízzatok a hatalmasok-bán, mert ők is emberek, kik nem segíthetnek. Ha elhagyja a lélek, visszatér a földbe, é» vége van azon
ההוא אבדו עשתנתיו: אשחשאלתנקב^זרו שבח על־־ון אלהיו: עשה שמים וארץ אה־ הים ואת־כלאשר־בם והשמד אמת לעולם: עשה משפט לעשוקים נתן לחם'לרעבים יי מתיר אסורים: יזי &קח עירים. ץ זקף כפופים, ק אהב צדיקים: ין שמר את־נחם ,יתום ואלמנה יעודד ודחי
:	T T	:	״	: V V |
רשעים יערת: ומלד יי לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה:' 1
:	T	־ T J
זסן הללרה כי טוב זמרה אלהינו. כי נעים נאוה תחלה: בונה ירושלים וי נדתי ישר4 יכנס: הרופא לשבורי לב.ומחבש לעצבותם:
naptól fogva minden tér-vének. Üdv annak, kinek Jákob Istene segítője, ki bizalmát helyezi az Örökké-való Istenébe. Ő csinálta az eget, a földet, a ten-gert és mindent, mi benne van. Megőrzi hűségét mind-örökké. Igazságot szolgál-tat az elnyomottaknak és az éhezőt eteti. Az Örökké-való megszabadítja a fog-lyot és a vak szemevilágát visszaadja. A meggörnyed-tét felegyenesiti és szereti az igazat. Az idegent meg-védi, özvegyet és árvát oltalmaz, de a gonoszok útját megrontja. Isten ural-kodik mindörökké! Czion Istene! nemzedékről nem-zedékre. Haleluja!
Haleluja! Csak szép Istenünknek énekelni, mert kellemesen hangzik mellette dicsérete! Felépiti Isten Jeruzsálemet és Izrael számüzötteit összegyűjti. Meggyógyítja a tört szi-vüeket, és behegeszti se-
מוגה מספר לכוכבים לכלם שמוה יקרא: גדול אדונינו ורב כה. לתבונתו אין מספר: מעודד עגוים יי. משפיל רשעים עדי־ארץ: עט יליי בהורה. זמרו ל¥הינובכנ1ר:המכפה שמים בעבים המכין לארץ מטר. המצמיח הרים חציר: נותן לבהמה לחמה. לבני ערב אשר יקראו: לא־ בגבורה הפום וחפץ. לא־בשוקיהאיש ורצה: רוצה יי את־־יראיו את־המיחלים לחפרו. שבחי י ירושלם I את־ וי.'חללי אלהיך ציון: כי חזק בריחי שעריך. כרך בניך בקרבך: השם גבולך שלום
bőket. Megszáinitja a csil-ragokat és megnevezi őket. Nagy a mi Istenünk, vég-célén az ereje és érteimé megmérhetetlen. Az aláza-tosakat támogatja az Örök-kévaló. Földig sújtja a bü-nőst. Zengjetek az Örökké-valónak, a czitera mellett daloljatok neki, ki befödi az eget felhővel és esőt ad a földnek, fűvet nö-veszt a hegyen. Ki élei-met ád a marhának és a holló fiainak kívánságát teljesiti. Nem telik öröme a ló erejében és a férfi izmaiban, az Istenfélőt sze-réti, ki bízik kegyelmében. Jeruzsálem! dicsőítsd Is-tent! Czion Istenét, mert megerősíti kapuid zárát és megáldja gyermekeidet kö-rödben. Megőrzi a békét
חלב חטים ישביעך! השלח אמרתוארץעד מהרד־, ירוץ דברו: הגותן שלג כצמר. כפור כאפר יפזר: משליך קדחו בפחים לפגי 3ןךח1 מי'ממור! ןשלח דברו רמכב "ישב
רוחו יורו מים 5 מגיד 1 דבריו" למנקב. חקיו ומשפטיו לישראל: לא ?נשה י כן'1 ל^ל־־גוי ומשפטים בלידעום הללויה:
- ד T
?=״ הללדה 1 הללו את־־ין מך־השמים הללוהו במרומים: הללוהו כל־־מלאכיו הללוהו כל־צבאיו: הללוהו שמש וירח:
־ v V . -I ן :T••	-
71־1!^ dicsérje minden világító *,3313" z3 csillag. Dicsérje az egek TDjbH t *Í1N
és jóltart bóiával. A földre küldi igéjét, hogy terjed szava! Most pelyhekben hull a hó, a dór mint hamu lep el, a jég elborít és ki nem dideregne? És ismét szót szól és olvad. Szelet támaszt és a viz folyik! így adta szavát Jákobnak, törvényéi és aka-rátát Izraelnek. Még egy nemzettel sem tett igy. És más nem ismeri tör-vényét. Hakhqa.
Halelnja 1 Dicsérjétek az egek Istenét, dicsér-jétek fönt a magasban! Dicsérjétek angyalai, Di-cserjétek csillagseregei! Dicsérjétek nap és hold!
והשמים והטים ו־אשר מעל השמים: יהללו ארדשם ין כי הול. צוד! ונבראו: ויעמידם לער לעולם חררנתז ולא ועבור: הללו אה־־" מן הארך תנינים ובל־ תהמות: >6ש וברר שלג וקיטור, רוח סערה עשה דברו: ההרים ןבל־־נבעות עץ פרי וכל־־ארזים: החירד [כל־בהמהרמשוצפוך ענף מלבי־ארץ וכל־ לאמים שרים ובל־ שפט־ ארץ: בחורים ־גם בתולות וקנים עם־־נערים: יהללו 1 את־שם ין. כי־נשינב שמו לבדו. הודו על־ איץ ושמים: הרם קרן לעמו. החלה לבל־־
גיד	: t
ege! és a vizek az ég felett! Dicsérjétek Isten nevét, mert Ő parancsolt és lett, mindörökre álli-tóttá helyükre és törvényt szabott és az megmásít-hatlan. Dicsérjétek Istent a földön. Ti sárkányok és vizárak, villám és jégeső, hó, köd, zivatar, szélvész ! Hegy és völgy, gyümölcsfa és czédrus. Szelíd és vad-állat, bogár és madár! Királyok és nemzetek, her-czegek és hadvezérek! Ifjú és leány, aggastyán és gyermek, dicsérjétek Isten nevét, mert magasz-tos az Ö neve. Az 0 fen-sége égen és földön egy-aránt. Magasra emeli népe üdvét. Ez büszkesége a jámbornak és dicsősége
4
Peszach 2. VIII.
חסידיו לבני ישראל ?נם קרובו הללויה *
קמט הללויה 1 שירו זליזי שיר חדש ומחלתו בקהל חסידים: ישמח' ישראל־ בעשיו בני ציון ידיתו במלכם: יהללו שמו זבמחול־ י בתף 'וכינור יזמרו־לו: כי רוצה יי בעמו. יבאר ענוים בישועה: 'יעלזו חסידים זבכבוד ירננו של-משכבותם: רוממות Sk בגרונם וחרב פיסיות בידם: לעשות נקמה בנוים תוכחות בלאמים:זלאסר מלכיהם ?זלף ונככדיהם ?כבל' ברזל: לעשות בהם 1 משפט כתוב הדר הוא לכל־חסידיו
T :	T T « * T :־ • T
הללויה:
י ?< הללויה 1 הללו־אל בקדשו הללוהו ברקיע וגוו: הללוהובגבורותיו הללוהו ברב'ודלו: הללוהו בתקע שופר חללוהו בנבל ומנדל: חללוהו בדף ובהול
Izrael fiainak. Ez a nép áll hozzá legközelebb! Haleluja!
Haleluja! Üj dalt énekeljetek Istennek a jámborok községében. Örüljön teremtőjének, Izrael Czion gyermekei örvendjenek királyuknak. Tánezközben di-csőitik nevét. Czitera és hárfa hangja mellett dalolnak neki 1 Mert öröme telik Istennek né-pében, magához emeli a meg-alázottat és kegyes hozzá. Hogy örülnek a jámborok a dicsőség-nek, hogy ujjongnak nyugvó helyükön. Isten magasztalása torkukon, kétélű kardja kezeik-ben. Megboszulják magukat nemzeteken, megfenyítik a népeket, lánezra bilincselik a a királyokat, és az ünnepelte-két vasra verik. Az Írott Ítéletet véghez viszik rajtuk. Ennek örvend a jámbor, ez a büszke-sége. Haleluja I
Haleluja ! Dicsérjétek Istent, az Urat! Dicsérjé-tek Istent szentélyében, dicsérjétek hatalma bolto-zatán. Dicsérjétek csuda-tetteiben, dicsérjétek tel-jes nagyságában. Dicsér-jétek Istent kürtharsogás-sál, czitera és hárfa hangja mellett, dicsérjétek Istent
הללוהו בטנים וענב: הללוהו בצלצלי־שמע הללוהו בצלצלי הרובה,: בל הנשמה תהלל יה הללויה:'
Í ־	•*	T	־	:־ T
בל הנשמה ההלל יה הללויה:
ברוך ץ לעולם אמן 1 ואמן: ברוך יי.מציון שכן ירושלים הללרה: ברוך ויי אלהיםאלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך' שם בבורו לעולם וימלא כבודו אודכל־הארץ אמן! ואמך י ויברך דויד את־־יי לעיני בל־הפןהל ויאמר דויד ברוך אתה יי ילה י
ישראל אבינו מעולם ועד־עולם:לךיי הנדלה ומכורה והתפארת והנצח וההודי בי״כל
dobszóval és tánczczal, di-cserjétek czimbalommal és
csengőkkel. Dicsérjétek zengő hangokkal, dicsérje-tek harsogó hangszerrel.
Minden élő lélek dicséri az Istent! Haleluja !
Minden élő lélek dicsérje az Istent! Haleluja!
Dicsértessék az őrökké-való mindörökkén. Ámen! Ámen! Dicsértessék Czion Istene, ki Jeruzsálemben trónol! Haleluja!
Dicsértessék az örökké-való Isten, Izrael Istene, ki csudákat mivel, egye-dűl, diesértessék dicsőségé-nek neve mindörökké, di-csőségével teljék meg a föld. — Ámen! Ámen!
És Dávid dicséré az Örökkévalót az egész gyű-lekezel előtt, mondá pedig Dávid: Dicsértessél Örökké-való, Izrael Istene, atyánk, öröktől fogva mindörökké. Tiéd, oh Örökkévaló, a nagyság, az erő, a dicső-ség, a győzelem és a fen-ség, mert mindenen, a
ביזמים ובארץ לך יי הממלכה ’ והמתנשא לבלוילראש: והתשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח mm ובירך לנדל ולחוק לבל: ועתר". אלח־נו מורים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך: אתה הוא ו; לבדך אתה ?שית את־
השמים שמי השמוט
וכל־צבאם הארץ וכל אשר עליה• הומים וכל אשר בהם. ואתה מחייה
:־ V* T V	:	־	7	:	־ V
את־כלם.וצבאהשמים
לךמשתהוים’:אתההוא
ייהאלהים.אשדבחרת
:7	7 :V •	:־ T V ־ :	7
באבדם והוצאתו מאור כשליט ושמת שמו אברהם: ומצאת אה־ לבבו נאמן לפניך־
mi az égen és a földön van, Tied Örökkévaló az uralom és mindenki fel-magasztalásának felsősége. Gazdagság és dicsőség tőled való és Te uralkodói mindenen és kezedben van, hogy mindent nagy-gyá és erőssé tégy. És most oh Istenünk, hálát mondunk neked és dicsér-jük nevednek dicsőségét. Te, oh Örökkévaló, egye-dűl vagy ! Te szerezted az eget, az egek egeit és minden seregüket, a föl-det és mindazt, a mi rajta van, a tengereket és a mi bennök vagyon, és Te adsz életet mindezeknek és az egek seregei lebo-rulnak Előtted. Te vagy az Örökkévaló, az Isten, a ki megválasztottad Ábra-mot és kivezetted ót Ur-Kaszdimból, elnevezvén őt Ábrahámnak, mert úgy találtad, hogy szive hű Te hozzád.
kát hallottad a nádas ten-gernél, akkor tüneménye-két és csudákat tettél
Ekkor frigyet kötöttél rTH2H 10? fTOl vele, hogy a Kanaáni, a	»לתל אך*-אף
Chitti-Emori, Prizi, Jebu-	]	■■■■.■	1	■■ (
szí és Girgasi országát
ivadékainak adod, meg is	^D12'H)
tartottad szavadat, mert דברי1ד J1X D12D1 *ÜHT? igazságos vagy. Mikor lát- 1תךא t /2י צדילן אתל tad atyáink nyomorúságát *ך»־ןך*ץ^ן^
Egypíomban és kiáltásu- ןא^ ץעלתם +Q^22
שמעת על־־ים־פוףן ותתן אחות ומאתים
Fáraón és minden szol- 2?ל ^>| 1 221ל ^2לל gáján és országa minden ^2 ♦ 12221,*1 < 22 אלצ népén, mert tudtad, hogy	'2 2ת^
v *•	־ : 7 * 4 ״ 1 :־T
roszszul bántak velük és Q^j־p !־־W? hirt szereztél magadnak a	C2?M*1	♦ ת!?“
hogy ma, a tengert pedig ףעדףןז '-!•,•ך’ CSTJfi? meghaeitottad előttük és	-ן^׳י^^ן
átkeltek szárazon a tenger	"•־ t - - - r
közepén, üldözőiket pedig t:	- :	• ^!לל?יל
a mélységbe vetetted mint	122 22צ'1ל1^ת
követ hatalmas vizekbe.	♦ 2*?^ 2^22
Azon a napon kisegité az	Dl'2 !-־!In' 1^1י1ש
Örökkévaló Izraelt Egyptom ךרףא Q¥£g£ T12 את־־י^ראל kezéből, Izrael pedig a tenger ? :<־־ • “ : • j- • v ■י : ז•
nartján látta Egyptomot meg- 5^־? íHű	Í2־*X לשלאל
שפת הים: וירא ישראל את־ היד הנהלה אשר עשה יהוה !מצריםזוייראו העם את־ ייהוד, ויאמינו'ביהוה ובמשה


עבדו:
אז ישיר־מ^ה ובג^ ישראל את־־השירד־ז הזאה ליהוה ־ויאמרו לאמר אשירה ליתד? כי־גאה'נאה סום ורכבו ךמה בום: עד חמלת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אב־ ואלממנהו; יהוד. איש מלחמה יהודה שמו:
•	:	VT : AT T	:	ן
מרבבה פתנה וחילו ירהביטומבהר שלישיו
JTT ־ VT * T J- : AT
טבעו בים־סוף: תחימת יכסימו דרו במצולות במו־אבן: ימיגןי יתה נאדרי בכת ימינך
V T . : V	־ A ־	8 *J |: I
יהוה תרעץ אויב: ובלב נאונך ההלם
halni. Látván Izrael a nagy hatalmat, melylyel az Örökké-való Egyptomon sújtott: ekkor félt a nép az Örökkévalótól és hittek az Örökkévalóban és az ö szolgájában Mózesben.
Akkor énekli vala Mózes és Izrael gyermekei, ezen éneket az Örökkévalónak és szálának, mint követ-kezik: Énekelni akarok az Örökkévalónak, mert ma-gasztalódva magasztalódott, lovat és a rajta ülőt a tengerbe vetette 1 Erőssé-gém és diadalénekem az Isten, és Ő vala nekem segítségemre. Ez az én Istenem, ót akarom di-csőiteni, atyám Istene, Őt magasztalni akarom! Az Örökkévaló a harcz ura — Örökkévaló az ó neve. Faraó szekereit és hadse-regét vetette a tengerbe, és hadnagyainak váloga-tottjai — a nádas tenger-ben sülyedtek el. Hullá-mok borítják vala el őket, alászálltak a mélységekbe, mint kő. A Te jobbod Örökkévaló! — felmagasz-talt erő által — a Te job-bőd Örökkévaló! ellenséget zúz össze. És fimséged
קמיך תשלח 1 חינך יאכלמו בקש: וברוח אפך'נעךמרמים נצבו כמינך נזליבב זקפ^ תהמת בלב־ים: אמר אויב ארדף אשיג **חלל. ^לל ת0לאמ1
:־	־	."T : • AT T ) J - .
נפשי אריק חרבי תורישמו' ירי: נשפת ברוחך בםמ1:ם צללו בעופרת במים
אדירים: מי־־כמכה באלים יחלה מי במכה
נאדר בקדש נורא
VT V V,	־ Jt v| A
תהלות עשה־־פלא: נטית ימינך תבלעמו אלץ: נהית בחסדך עם־־זו נאלת נחלת בעזך אל־נוה קדשך־ שמעו עמים יתזון חיל אחז ישבי פלשת: "אז
T ־ I י: ” • :1 T	V T>
נבהלו אלופי אדום
:	ד־	••J	דד
nagyságával megrontod elleneidet; kibocsátód fel-lobbant haragodat, ez meg-emészti őket, mint a tar-lót. És orrod lehellete által feltorlódtak a vizek, meg-álltak mint fal, folyóvizek, hullámok megsürösödtek a tenger szivében. Mondta az ellenség: Üldözöm, utói-érem, zsákmányt osztok, teljék rajtok boszúvágyam, kardomat kirántom, kezem semmisítse meg őket! — Pútál lehelleteddel, tenger borította el őket, alásülyed-tek, mint az ólom hatal-más vizekben. Ki olyan mint Te — a hatalmasok között ? Örökkévaló! Ki olyan, mint Te felmagasz-talt szentség által rettene-tes dicséretekben csoda-tevő ! Kinyújtottad jobbo-dat, a föld elnyeli vala őket. Vezéreld kegyelmed-ben a népet, melyet meg-váltottál, elvezeted hatal-madban szentséged lakó-helyére. Népek hallják, felháborodnak, remegés fogja el Plaseth lakóit. Akkor megháborodtak
Edom fejedelmei, Moab אילי 13^*36 יאח^י hatalmasait elfogj? vala . '7 ■_!' ל"־ = J" " rettegés, elcsüggedtek 3ל י^3י NÉÜ
Kánaán minden lakói. 01ל101ל ?1ליה * íl? J3
Megszállja őket félelem és ! jV י : :־ ״	* ' V7 •י
ijedelem, karod nagysága 13 ל IHÖI אי3חח miatt megmerevednek mint דך*^!ןי לא{■* יי ך־ a kő. míg átmegy a Te 7 1:" ' ־	" '•I1 :־:
.éped Örökkévaló í mig ־־I#' !TIT ^ 13% átmegy a nép, melyet •j־pj n ־ ןי g V -]g־M szereztél. Beviszed őket és *	«• \7 v 1 ־
beülteted őket örökséged '^5־ I £2 hegyén a kijelölt helyre, %לחל הל	ל^2ל
melyet lakóhelyednek al- lL:j1 7 * ‘ : ־ # J!1 kottái. Örökkévaló ! ászén- V M p ö ilj, 11 * 1ד / Jr S tély Örökkévaló ! melyet | לךיך ♦ דךין־ןךן í|^j(13 אלגי megerősítettek a te kezeid. 17 I v 7	: ?	1-7	־:
A־ Örökkévaló fog ״al- I” H%l 3^7 י0ל]י
kodni örökkön és örökké; VJ ♦ י^לל ל^יל^ ן^ך az Örökkévaló fog ural- ^י . ..	“'T y7 ? = I : ־
kodni mindörökké! Mert !3! (131731J יי /
az Örökkévalóé az uralom	11^ל	♦ DS1J13
es uralkodik a népeken. m ' '	.	7
Ks felmennek segítők Czion *13לל לי3121£ א
hegyére, hogy elitéljék 1^1־‘, ל^יי'ni lt3? 1־*,ל Kzsau hegyét és akkor az * 7 ^ ־ : T :	7 " í ־
Örökkévalóé lesz az uralom. T. 1 I.MJ	♦/ 1317S1J
És az Örökkévaló királya ^ל3לל ^לי^״^ל״לאל lesz az egész földnek, az ' v7 7	7	1111 ־
— ,------------a......ביום הה!א יהיה יי
אחד: w! אחד
mondván: Halljad IzraeíT az לאמי שמע ÍVD Örökkévaló a mi Istenünk, az	" ןT I: ןז ! .
Örökkévaló egy.	í *־!ilN 1 יי «\TW י^יאל יי
1 * t:	- יי rí רן ־ •
napon leszen az Örökké- T. való egy és neve egy. Tórádban pedig Írva vagyon,
נשמת בל־חי תברך ארת־שמך" יזי אלהינו. ורוח כל־בשר תפאר ותחמם זכרך.מלבנו תמיד. מן העולם ועד־ העולם אתה איל. ומבלעדיך אין לנו מלך נואל ומושיע: פורה ומציל ומפרנס ומרחם בבליעת צרה וצוקה. אין לנו מלך אלא אתה! 4הי הראשונים והאחרונים. אלוה בל־ בריות אדון בל תולדות המהלל ברוב התשבחות. יהמנהנ עולמו בחסד ובריותיו ברחמים: לי לא־ינום ולא־־יישן * המעורר ישנים והמקיץ נרדמים והמשיח אלמים והמתיר אסורים.
Minden élő lelke dicsérje nevedet, örökkévaló Is te-niink és minden halandó szelleme dicsőítse és ma-gasztalja emlékezetedet ki-rályunk, folyton-folyvást. Örökkévalóságtól örökké-valóságig vagy Te Isten, és rajtad kívül nincs ne-künk királyunk, megvál-tónk és segítőnk, megsza-baditó és megmentő, gon-doskodó és könyörülő az Ínség és szorultság min-den idejében, nincs nekünk királyunk, csak Te! Az ősök és utódok Istene, minden teremtmény Istene, minden szülöttnek ura! a ki dicsértetik a dicséré-sek sokaságával, a ki ve-zérli világát szeretettel és teremtményeit könyörüle-tességgel. Aztán az Örökké-való nem szendereg és nem alszik, a ki felébreszti az alvókat, felrezzenti a szunyadozókat, megszólal-tatja a némákat és (a ki) megszabadítja a foglyokat,
והפומךנופלים.והזוקף כפופים. י לך י לבדך אנחנו מודים. אלו פינו מל» שי/רה כיס ולשוננו רנה כהמון נליו. ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע. ועינינו מאירוח כשמש וכירח. וידינו פרושות כנשרי שמים.'ותלינו קלות כאןלות: אין אנחנו מספיקים להודות לך ילאלהינו ואלחי אבותינו. ולברך את־ שמך. על־אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו. ממכרים נאקתנו ין ארחינו ומבית עבדים פדיתנו. ברעב זנתנו
és a ki megtámasztja az eldtilőket, és félegyenesül a görnyedőket, Neked, egyedül Neked adunk hálát. Hogyha szánk megtel-nék énekkel, mint a tenger, nyelvünk pedig rianással, mint annak tomboló hűl-lámái, ajkaink meg dicsé-rettel, mint az égbolt tér-jedelme, szemeink pedig világítanának mint a nap és a hold, és kezeink ki-terjeszkednének, mint az ég sasai, lábaink pedig gyor-sak mint a szarvasünőé: nem volnánk elégségesek, hogy megköszönjük Neked, örökkévaló Istenünk és apáink Istene csak egyet is a sok ezer meg ezer, tizezerszer tízezer jóság közül, melyeket tettél apáinkkal és velünk. Egyp-tómból megváltottál min-két örökkévaló Istenünk és a szolgaság házából megszabadítottál, éhségben
ובכובע כלכלתנו מחרב הצלתנו. ומלכר מלכתנו. ומחלים רעים ונאמנים ד־ליתנוזיער־ הנה עזרונו ’ רחמיה ולא עזבונו חסחיך. ואל־תטשנו ך אלהינו לנצח: עליכן אברים שפלנת בנו. ורוח ונעמה שנפחת באפנו. ■ללוץ אלו־ עזמתכפינו
דחן חכם' יורו ויברכו וישבחו ויפארו וירווממו •יעריצו" ווקדיכוו רמליבו אות—שמך מלכנו: כי'כליפה לך יודח־! וכל״לשה לך השבע. וכל־ברך לך ותכרע. וכל״קומד־׳ לפניך תשתחוה. וכל־ לבבות ייראוך. וכל־ קרב וכליות יזמרו
:	:	T :	V| V
tápláltál minket, bőségben pedig eltartottál, kard ellen megmentettél, ragályoktól pedig megóvtál, gonosz és súlyos betegségekből kiragadtál. Mostanáig se-gitett rajtunk a Te kegyel-med és nem hagyott el minket a Te szereteted, és nem is fogsz minket örökkévaló Istenünk elta-szítani örökre. Azért a ta-gok, melyekre bennünket osztottál, és a szellem meg a lélek, melyeket orrunkba fújtál, valamint a nyelv, melyet szánkba tettél, mind, mind áldják, dicsérjék, hir-dessék, dicsőítsék és ma-gasztalják, tiszteljék és uralkodtassák a Te neve-det királyunk; mert min-den száj Neked köszön, és minden nyelv Reád es-küszik, és minden térd Előtted hajlik meg, és minden álló Előtted lebo-rul és mind a szivek Tő-led félnek, és minden
לעמך. כדבר עכתוב כל־עצמותי תאמרנה יי מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מנוזליו ז מי'ידמה־לך. ומייעוה־לך.ומי וערך־ לך. האל הנדולהנבור והנורא אל עליון קונה עמים וארץ: נהללך ונעבחך ונפארך ונברך את עם קדעך. כאמור. ילחד 1 ברכי נפעי את־יי'וכל־קרבי
־ :	T| S T : Ti V ־
ארדשם זקדשו*
־ האל בתעצמיות עדך.
T ” < :־:״.•	\ ־•־ I
הנדול בכבוד שמך הנבור לנצח והנורא בניוראיותיך♦.
benső és vese nevednek zengedez, az ige szerint, mely Írva van: Mind a csontjaim mondják: Örök-kévaló, ki Hozzád hasonló ! Megmenti a nyomorgót a szorongatójától a szegényt és ügyefogyottat nálánál erősebbtől. Ki képzel-hető olyannak, mint Te vagy ? ki hasonlítható Hozzád? és ki ér föl Ve-led? nagy, erős és rétté-netes Isten, legmagasabb Isten, mennynek és föld-nek szerzője 1 Téged aka-runk dicsérni és hirdetni, és dicsőíteni, és áldani szent nevedet, a mint mondva van: Dávidtól: ״Dicsérd lelkem az Örök-kévalót és minden bensőm az Ó szent nevét.“
Az Isten — győzelmed hatalmasságában — a nagy neved dicsőségében, az erős, hogy győzzön, és rettenetes rettenetességeid-ben.
מפלה לש״ץ הנדפסת כאן בהרבה מחזורים הדפסתי בהחלת המחזור. «♦ אסור להפסיק כאן בשום דבר?
האל
Hatalmas vagy hatalmad erőteljessége által, nagy vagy neved dicsősége ál-	♦ T| 1,«^
tál, erős vagy minden- ^33H	333לה
korra és rettenetes rét- 1 3 ל ה H V ^7
י T	í	“VT
tentőségedben. A király, a ki magas és magasztos	3ל?
T	־ ״	••
trónján ül.
Örökké trónol. ״Magasz- ^ף-ןךן Qllti 11^31־# tos és Szent“ az 0 neve. w ' '1 7 :	־*1 ?״I ״ IV
És írva vagyon: örvendez- 3 3 ל H 3 313ל♦ ל 313 ל 2.etek igazságosak az	צדימיח *יד
Örökkévalóban, a becsüle- “	17 :-	7^ u |<
teshez illő a dicséret.	♦ÍT^HJn H1N3
VSS? “*״ í,tal:תתרומם eV בפי ' *jrt5,is0"k *""״s““ : ובדברי צזיקים תתבחי m^izín'tdMlÍ ”í־l™ ‘“*י ! KHprW CTCÍ! fÍS׳S^ csőitődöi.	: ובקרב קדושים תתהלל
Izrael néped tízezreinek ל33קהלל!ד ך*33לת
n:ez^k ״rí עמך־ביתישך^ בינה
királyunk, minden nemze- 3 3ל33לX331^ dékben. Mert az köteles- |3pt3 ♦333ל הלה ל3ל sége minden teremtmény-	חלדוי-ץ יד*^'־־דדי^רד^יו־
nek. Előtted Örökkévaló J =	* ־ ^ יי L
Istenünk és atyáink Istene, ™M>WN ״JB? hogy hálát mondjon, hogy f! ליל ל H א 3 ל ת י 3 ל♦ ל
Heggel; imádság	62 שהרית ליום 1 הפסח
dicsérjen, dicsőítsen, tisz-	לי^יללל
teljen, magasztaljon, ki- " ,L^g	nM.*».E6
tüntessen, áldjon, emeljen ן /.■“*?	'!Jj( ÜOl 1/
és ünnepeljen. Dávid a Te
!zolBád és f6lkented׳Isái דבריעיחתותש3ח1ת■
fiának minden mondásé- ‘ 111 t :	־־־■ ד 11 _• ׳
val, énekével és zsolozs-
májává!.	:משיחך'
Dicsértessék a Te neved !]^ישתבח שמך לעף ^ל mindörökké, királyunk, az Isten ^האל -י^ל ךהקף a nagy és szent király az égen	I T ־ = T־	I ••••■• -	״ !
és a földön, mert Téged örökké- 3 ובאל^♦ 3 ל|* ^אה. való Istenünk és atyáink Istene	'יי אללו'{{	ואליה
ínét ének és zsolozsma, dicsé- שיר ושבחה הלל וזמרה ^ןץ
י™ י™ ;"ד,ד^ד.^ג"
dicsőítés és tisztelet, szentség	!"™HNSril
és bírodíiloni, íildíisok és liíilíi- ■mií6*614*4
adások mostantól fogva mind-	™33
örökké. Dicsértessél Örökké- ^n3 í	1^1	!"Wl?
való, hatalmas király, ki nagy L_il, -L~ Hs? T'יי ,—!nv
a dicsőségekben, Isten, kit a י11־ V?	r: '׳V*
hálaadás iiiet, a csudák ura,3תש3חות אל ההוראות ארון
הנפלאות הבוהי בשירי זמרה 010 isten.	:מלך אל חי	העולמים
יתגדל יתכ,דש 1 שמה לבא בעלמא די־ברא ?רעותיי המליך מלכותה בחייכון וביומכון ובחיי דכל־בית ישראל
בעגלה ובזמן זקריב. ואמרו אמן:
יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: יתברך וישתבח יתפאר יתרומם יתנשא יתהדר יתעלה התהלל שמה דקודשא ברייך הוא לעלא(ולעלא)מן בל־־ברכתא ושירתא תשבחתא ונהמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:
Miközben a Cházán 1312-t mond, addig a Község יתברך mondja,*)

{Imamester.) Dicsérjétek az Örökkévalót, a dicséretest!
ברוך יי המברך לעולם nsn
(Közs.) Dicsértessék az Örök-kévaló,a dicséretes mindörökké.
ברוך אתה יי להינו
7	|	־ v: T: T ”
בלך העולם. יוצר אוד ובורא חשךעשה שלום ובורא אה־הכל:
Dicsértessél Örökkévaló Istenünk, a világ királya, ki a világosságot alkotta s a sötétséget teremtette, béke szerzője, mindenség teremtője.
Az örök világosság az	יךף^
életkincstárában (van), a .
világosságot a sötétségből ' v ^	H
szólitá ki s meglett.	*1Í3X
• V -	־ T
(*:ודברך השתבח ויתפאר רתרומב דתנשיאשמושל מלך מלכי המלכים
Dicsértessék és dicsőittessék, hir-dettessék és magasztaltassék és emel-tessék fel a királyok királyainak
הך!ר1ש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעךיו אין אלהים: סולו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו: ושמו מרומם על־כל־ברכה ותהלה: ברוך שם בבור מלכותו לעולם וער: יהי שם ין מברך .מעתה ועד עולם:
neve, a szent, dicsértessék Ő; mert Ö az első és az utolsó és rajtad kívül nincs Isten. Egyengessetek az ég terű-létén vonulónak (utat), a kinek neve Isten és viduljatok előtte. Az Ő neve magasztalt fölötte minden dicséret és dicsőítés fölött. Dicsértessék biro-dalma, dicsőségének neve mind-örökké. Áldva legyen az Örökkévaló neve mostantól fogva mindörökké.
mondatik. אהובוך Ha az ünnep szombatra esik, a vonal alatti (*
£ףך| -És segitelt a viruló Ró ־״.׳■•־	-zsán a világosság 1 érj esz
tője, mint szemfényt őrizte,
" ‘ ־־ •	־־	־ ~ ~	־mírlrín n f ő rvnlz Vvo1fr\ffol7
כאישוןבררפואחורים. בצאת ••s-t ממצרים: פרא משפת מסחולל בוילהלעז. ממשך מפלה ב:ה רמה'להעז. בית יעקב מעם לועז: אז ישיר עניו וסיעתו
midőn utánuk hajtottak, mikor Izrael kivonult Egyiptomból.
Látván a faggatást és gunyüzést, fölemelt kézzel ragadta ki a rabságból Jákob házát, a zsarnok nép közül.
Ekkor énekelt a legsze-rényebb és a kísérete, hogy Őt szenteljék: jobbja ha-	7772^	♦1t£7^pH7
tolmát ־־ karja szentségét. -ף-וחך	jrnfl
Es Jehuda szentségévé t : 17: ד	:
1e».	:יהורה לפרעו
e יוצר לשבת חול הטועה
השץ מתחיל שובן עד, ובמקהלות, ישתבח, ברבו יוצ־ אור, אור עולם ואח״כ יוצר זה. מיוסד ע״פ א״ב מרובע בראשי החרוזות שניות חתום שמעון בר יצחק יגד בתורה ובמצות טובים אמן סלה.
אהוביך אהבוך מישרים. שירתך נו־גגים ושוררים. אהרימו קדמו שרים שיר השירים: אמונת עתיהקות. מפה אל־פה נעתקות. אמרותיו ־ דדך ממתיקורז. ישקני מנשקות: בעשותך נוראות להמוניך. עדס נסו מפניך. באורים בברוך מרנניך. לריח שמניך: בהורי/יהם 1 משחריך. ויועדו לקראת דבריך. י באהב הביאני הדריך. משכני אהריד: נדלני ורוממני לתאוה
.שמך.עלכל'.ת3ילן:תקיש
®JüSSÖiíSSá!:־!;•שבןי?הם והייקזי 3לורע־
Tanúbizonyságod mindig hi- 3א0^ 0א1 לביתך t’des, szentség díszíti háza- I > " !	: v v |
«h!t. szent! נאוה קדש. קרוש: ״
״Győzelmem és éne- TT!^ fT^Í 'W kém Isten“, éneklék . :	. T r י ״ י י י :
Neki gyülekezetei, fé- TÍH	♦ל ל 30ל|1"ול1^ל
íJttUn ta"nmg־tt“í והדר בתהלוליודשדל
Izrael az () birodalma. ‘	. ן.	>.*
Az Ö,6ktétió meg- ך|יןת ^ -fry é ־
menedéke legyen; a 103 1J1ÜÍ D vtU ♦D1JÖ hullémok Íeltornyoaul- ףאה q',-, oy^ -fj tak, akar tál, a tenger 7 7	7 -	: •
látta és szökött,	. D1 j** I
־־ 7
(ליממה חול המועד)
ננעמתי ?שמור מצוד,. נדר בשומי עוה. שחורה.אני ונאוה: נפי מרומי קרת. ברדתי מהיות גברת. נאלי חי אני מזכרת. אלי תראני שאני שהרהרת: דברתי בפי למחוללי. רבצו ־?צחר־ להשכיל. דודי ,פודי וגואלי.' הנידה ליי: דרכי הורים ידעי. יונקת חמד מטעי. דירת משכנותם תדעי. אם לא תדעי: הפלא ׳פלא הראיתי. צאתילשערעןתי.המון לוחההתעית* לססתי: הקשרת יופיי כתרים. חמדת נצול ?צרים. הקימותי ברית‘בתרים.‘ נאוו לחניך בתורים: 'ואלי קרבתי ך באהב. קול השמעתיץ מלהב. .ותעדי יעדי מוצהב. תורי זהב: ועם בחרתי בו. :צא שכל מלכו. והמיר כבוד משגבו. עד שהמלך במסבו:, זעף אשא
5	l'eszacli 2. VIII,
A hűtlenek szekereit ^3 "^)13 DIMpÖ elnyelték a Nádas és a	♦PlfTttp ^102
Nílus; a folyókon látszott Í|3ÖPÍ1 15^ H1H haragja, mert örvénylettek, 3D' |PP?,,'I”'""Í >tolln‘"'lHD a Jordán hátrafelé áramlott.	J ״,!lnN‘7
Mélységek háborogtak, ףיףן£ןי	JHlÖirW
hullámok zajlottak, meg- ” ''־	* T ^	' L י
láttak a vizek és irántad C-J .0 ף	♦LU /J
való félelemtől reszkettek,	.3*ך*ןלי
a hegyek pedig mint kosok 'TV	' ' *	" "
szökdeltek.	♦ U ל SJ 1 lp I
Kívánatos időben hozott
T * T	־־V	| :	* í
a jobbod segítséget; a he-	*|ÍííP
(לע1בת חול .־־.מועד)
לפמרר. נעל פשע ל^זמ1ר. ז2ת א1לת לזמויר. ניר1ר חמוד: זעם עצר ע0ר. 2111' צחן 163♦ זפהון 3תוב 1332, אשכיל ה3פר: חבש חעt ויתרופה. לבנפיבסף :הפה. חן וחסד מקנפה. הנך ;פה: חנון בשש פה. 313? רחם מצפה. חי iné צופה. הנך;פח: טירת מצוקי נ^זזים. תאר איתני חרוזים. טכס זרועי מפזזים. קורות פתינוי ארזים :Tפחח על סובלת ולא נכזבה תוהלת. ממון וספון מנצלת. אני חבצלת :יקי!מנדב כניהחים. רחש תדון נאנחים♦.ידעם בגיא כסלוהיבם. כשושנה בין החוחים:’יורשי הר למ^יעד. הכירואהב מנער.’יחדוהו זקן ונער. ’כתפוח בעצי היער: כלכלני בציה 13332<' תפרע נשיון מגבת. 3נםני הא1ך
gyek megrendültek, ősz- ,TH^n Q1 H H /I
TV7 * :־
lopai inogtak : halmok mint VQ3
צאז:
a bárányok.
וברב צ ד ל! תך מפלתם תקנום.'צולה הרבה ונדהרוחידה תאנוס. מה לך הים בי
Végtelen igazságodban határoztad el bukásukat, megszáradt a mélység és folyóinak gátot vetettél; mi lelt téged, tenger, hogy
megszököl ?	*
T
Hatalmas szélvészszel	HptH
לילותés T:yht■ סחרחר. חומה ומפלה
ted, fal es ösvény lett meg- 7 ׳■ ׳ y	: ־ =
választott népednek:	a	(
Jordán hátrafelé áramlott.	♦	3DF1
(לשבת הול המועד)
נושבת. תביאני אל בית: כללני בעז מדרשות. ?שבעים פנים נדרשות. כבודם הקור מלחשות. במכוני באשישות:7לא עזבני לנטשי. מניני ומרים ראשי. לודים מררו בקושי. שמאלו תחת לראשי. לנחך קק ישעכם. צאת מאסר כבליכם. להמתין בא עתבם. השבעתי אתכם: מסבל על רוחי.־ויעדני צור פודי. ממהר ישע'בעדי. קולי דודי: מקצר זמן אבי. תת צרי למכאובי. מדלג מקפץ להאהיבי. דומה דודי לבבי7: נגדשה סאת שודדי. והניע' עת מועדי. נסעי נא והכבת. ענה דודי: נגדע על ונשבר. באין מחסור דבר. נאמן רועה גבר. כי’הנה הסתו עבר: שרי מופת
אמרקב^כעמירשלי אוילים. קדעינפשותם חפצו להשלים. ההרים
í SV ־ T V * Í *
תרקדו כאילים: 'נשפת חמתך תבער פנימי והיצר. המר התפרדה תוך וקיצר,
״ :	: I • : V T T	ן
נבעות כבני צאן: ימי כ 25 כ דר זמיר עריצים יענה במרק. זרועך חשפת
!־" T I ־	:	T
Parancsolt és egy csoportba gyűltek a l>alga fejedelmek, kocz-kára tették életüket, hogy az ő (Páraó) aka-rátát teljesítsék; a he-gyek akár kosok szök-deliek.
Hevességeddel fútál és égettél kívül és belül, a föld is rengett a kö-zepén és a sarkain, a halmok miként báni-nyok.
Ki olyan mint Te, ki az erőszaknak ha-talmaddal felelsz! karodat ki nyújtót-
(לשבת חול המיעד)
נבראו. מליצי ישר נקראו. סוררים תמהו נראו. הניצנים נראו: סבו .עגילה הורליה. אבותיה לר־ןצץ ועוגיה. סוף להשבית סייגיה. התאנה חנטה פגיה: עז תוישיה מלגלע. סביב הגבלו בצלע. זעמךה במישור מל_קלע. יונתי בחגוי הסלע: ערלים הוצעו חללים. 'ציאי עקרבי אמללים. עומרים לזנב נחשלים. יאחזו לנו שואלים: פלש זענן להאהיל'. מגיה בליל הלי. פגול,ים'שלש האכילי.'דוךי ’לי: פעלת שכר קפוח. טפלתי סינאר נפוח. פלצתי בשאת וספוה. ער שיפוח: צפיתי עוצב בי. ותיק רחק ’ מקרבי. צגתי 'לבקש אוהבי. על משכבי': ציר עלות בתחנה. ’בקשי כפור למי מנה. צעוק וחלות.אנא. אקומהנא: ך,שרו לרם
tad, és a föld ingott: az ,1111^1555513! ךאךץ
Ur előtt reszkess föld! :plíT^T! [!!מל5{י א
Íjadat feszítetted, hogy	3יךץ ק^ןלןך^
a seregek fejeit meglőijed, #31 קףיןיךיןp5'^7 1115
városok és várok össze- !) 3 3* fi V Ü—1 3 3 52 3 י
omlani látszottak Jákob	\J£&3 ♦31pl?
Istene előtt.	♦ 3351
Te vezérietted és vezet-	Jl^i^Jl fn^H5
ted a megvédett népedet ־ T " = T ' f és nem vontad meg szi- J1JUO K^.B'801'D105? jaktól az égi eleséget, _'—<££*	‘•■ץ
e=é,é lei.	;ההופכיהצוראגפמיס
(לשב תחול־ המועד:!
קיעדרים. יופי תמים ראררים. קומם להבות בותוים. ??צאיבי השומרים: קבל מרו^תפלתי. מה? פשת חמאתי♦ קרבתו שת ב;תךתי. כמעט שתברתי : ראו בהיתי בסם♦ אל־תנהצו יציאתכם. חגורת בציד־־; תתוודכם. ?שבתת' 'אתכם: ימה קין סגלה. ממדבר :צאה נתלה. רוזנים ;ובהו למללה. מי'זאת תולדה: שכן באים שכינתו. נכללה מציון יפתתו. שתת'אבן שתיתו. הנהיממתו: שלמים ותולות לקרב. סיר בקר ;#־ב. שת כהני7להתקרב, כלם אחוזי חרב: תכן איון "׳בלולו. לוחות מונהותבצלויתבנית ברובים להאהילו. 5תב״ון תשה לו: תתוהה נתונה בחם(?. המון תם בהתאסף. תאי ספרה בכם!,?. תמוהיו תשה כסף:ז
שמעו ^מצך כל־־
T	| T :	T	:	T
A föld szélei hallották erődet, földön és égen való
fényedet és fenségedet,	1)1^	על״אלץ
midőn, hogy a kavicsból	חלמיש
vizforrás lett, megtetted.
Az atyák akkor kegyel- *ן- nlISÍ *1SÍV* tSfr " met találtak és árnyékod- [U J 1	W«SÖ TJS
3	ובצלך לנו. אנא.הבט־
mindnyájan ! Nem ismiat-	1♦ 7אJ73 עמל KJ
tünk Örökkévaló, nem is T	T '■ J.: ־.? T
miattunk.	♦^7 יי /א
Ejtsd bajba az önmagával ה5ל צ11ל כעליינלה eltelt ellenséget, hogy vesz- J,, ' ־L־־■. VLLT szén az emberek közül. 1	.f '■ס?•'״
Parancsold Jákobnak a !*^Kl^S ישוע1ה יעקת
(לשבת הול המועד)
יקצאינה וראינה ק״וח שור בעטרה המעטרת: חזזך!נך יכה ק״וח מור ולבונה מקטרת: הז! שניך	ק׳־יח עורבי טעמי מסרת:
הזז כחוט השני ק״וח ותק שבתותיך מדברת: הזזכמידל דויד ק"" נושקי הנבורים נאזרת:
הזז שני שדיך♦ קהל במלכות וכהנה מכתרת. עד ־שיפוח. רגש המולה עוברת. כלך ייפה. יפיפות להיות גברת." אתי מלבנון כלה'צעדי טוטפת מקשרת. לבבתני חסן יקרי מזכרת. מה יפו קשוטיך מעוז ותפארת. נפת חכך הרים עוקרה. גן נעול. זורעת חסד
שחרית ליום ז׳ דפסח	7! Reggeli imádság
7!n1SÍ״ לעי!ל. 3י	segitségit. hogy félelemmel
szolgáljon Néked; neved- I : ■ ? • f T|VW [ל[*	!uek szerezz dicsőséget
ת3יאמיו	ין-ןך Egyetértve, egyesülve
למכחיעבתך.ותטעמו!::;1::;::ír;““;
birtokodat, dicső hegyedre, ♦^P g H.J t£^*!p ^33 *1H3 kegyelmed és hűséged miatt.	ppDH JV
Öiökkévaló! Kik benned CZD'‘731^^2 W : ♦	: ־ I vl : ־1 = ־ reménykednek, magukra
13p3!״vállalják birodalmad tér- ♦31J*1/ Jk _ pr beit. kérünk, légy oltal- * <.>«L *
1 >..U *V ״ ״ ׳7	,mazójuk megtámadom ellen
שדדיהם. למה יאמרי S: ■ytSrj הבוים איהנאאלהיהם:	!iftt
3' 3119)13X3?־ח1ל1 Mikéi,I a jógii!)ró és serege vízbe jutott, akké- •• ZT: ^ w
3733. 2א tp׳H, א1י3יןל pen add ellenségeidet a
(לשבת הול המועד)
וקוצרת. שלחיך. קבוצי סלסול מגברת. נרד וכרכס, בשומך באפי קטרת. מעין גנים♦ תעודה דורשת וגומרת. עורי צפון ובואי. להעלות תמרת. באתי לגני. ראות גלת הנותרת. אני ישנה הלב ער במשמת. פשטתי. אדר כתנת 'משורת דודי מושיע פליטת הנשארת. .קמתי. נצוח לרשתו מספרת. פתחתי. סנוב תהילתו מזמרת. מצאני. לישעו מקות ומכבדת. השבעתי. המון מלאכי חשרת.־ חזן מה דודך♦ שאלוני תמיד מהטבת ומאמךת\נעךץ ונשגב תכן שחקים כזרת. הנערך בשלוש קדשה המאשרת:
nádas férgének prédául.	לן2(*ד t^*V!2*T
l!ogy megtudják, hogy mi - _ ך", יי" Qr az ő népe vagyunk és : -	~	:	־ T
Istenünk az égben.	♦	^?0&לל
Milcépen az első nemzedéknek .חי! כהעלאת לךן-ףי ףא,^ף sok csndát tettél, azonképen I	:	r	:
tégy csudákat az utódokkal is, הפלא אך)ךן^ט .TpDw 31ל kik Henned reménylenek és \ י ׳ ״	' v _.
Keád támaszkodnak. Ezért min- ין־|ללק nS-^DI.TDÍrTlTrSnE den száj dics érni fog, mily 1: v 1 '■׳ • ־ ; '	: ' v ־ ;
rengeteg a Te müved! Szent.	i ל1ש^
*) Szombat napon a vonal alatt levő S;n-t mondják:
világosságot áraszt a המאיר לאךץולךרים
,öldre és a rajta lakókra	tQ^nl2 PTW
könyörülettel, és jóságában .	L'־ L/ 1 *
megújítja mindennap és ~ ״V Cl '7״י !.U^ mindig a teremtés müvét. ^2' ♦
M«1״yi a Te müved oh L	' -,w״״
örökkévaló, mindnyájat - "	*7:	j -
bölcseséggel csináltad, tele	JTtPI? ™22H2
(Szombaton)
») הכי יודוןז והכיל ישבחוןז. והכל יאמרו אין קרוש כיי: הכל ירוממוןז ?לה יוצר הכל. האל הפתח ככל־ יום דלתות שערי מזרח. ובוקע חלוני ךקיע: מוציא המה ממקומה ולבנה ממכון *מבתה: ומאי־ לעולם
Mindönki hálát mond neked és mindenki dicsér, és mindenki mondja: senkisem szent, mint az Örökkévaló, mindenki magasztal Téged, szela, roindenség alkotója! Az Isten, aki mindennap megnyitja a keleí kapuinak fijíait, és az égboltozat ablakait kitárja, kivezoti a napot helyéről és a holdat fai lózkodása hajlékából és világit az egész világnak és lakosainak, kiket
ל־ארץ קדניך: הטל1 המרומם לבדו מאז. המשבח יה2פאי והמתנשא nio'o עילבם: אלהי עולכם ברחמיך הרבים רחם ;כלינו' אחין עונו. in־ משגבנו. סנן ישענו משגב בעדנו. אל ברוך
:	T	- ....	״	I T
a föld birtokoddal: régidők-tői egyedül magasztalt király, a ki dicsőiltődött tisztelhetett és magaszta-lódott, mióta a világ kéz-dődött. Örök Isten! Nagy irgalmadban könyörülj raj-tünk, győzelmünk ura, menedékvárunk szirtje, üd-vünk pajzsa, ki körülöt-tünk őrködik. Isten, a di-
(Szombaton!
בלו וליידמביו שברא במדת רחמים: המאיר לארץ ולדרים ,עליה ברחמים. ובטובו מהדש בכל־יום תמיד. מעשיה בראשית: המלך המרומם לבדו מאז• המשבח והמפאר והמתנשא מימות עולם. אלתי עולם ברחמיך הרבים. רחם עלינו אדון עזנו. צור משגבנו. מנן ישענו. משגב בעדנו: אין כערכך ואין זולתך. אפם בהתך ומי דומה לך: אין כערכך ין אלהינו בעולם הזיה. ומין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא. אפם כלתך גאלנו לימות המשיח. ואין דומה לך מושיענו לתדדת המתים:
irgalmasságával teremtett. A ki vilá-gosságot áraszt a földre és a rajta !.tkokra könyörülettel és jóságában megújítja mindennap mindig a teremtés művét; rég időktől egyedül magasztalt király, :1 ki dicsőittetett, tisztelteiéit éa magasztalodéit, mió ta a világ kéz dődött. Örök Isten 1 Nagy irgalmadban könyörülj rajtunk, győzelmünk ura, menedékvárunk szirtje, üdvünk pajzsa, ki körülöttünk Őrködik. Nincs hozzád fogható és nincs más mint Te, senki ninscs rajtad kívül és ki hasonlítható Hozzád ? Hozzád fogható örökkévaló Istenünk, nincs ezen a világon és a jövő életben sincs más. vb királyunk, senkj rajtad kívül, oh megváltónk a Messiás idejében és seuV: som hason!ii llui-rád, óh Segítőnk » holtak feltámadásakor
גז־־לדעה הכין ופעל זהרי חטה, טוב יצר בבן־ לשמו. מאורות לתן סביבות עזו. פ;1ת צבאיו קדושים רוממי שדי תמיד מספריים בבור 'אל וקדשתו: תתברר י״י אלה־;־ על שבח מעשה יריך,
csért, a nagy értelmű, ren-dezé és alkotá a nap fényét, a jóságos, dicsőséget szerzett az 0 nevének, világítókat tett hatalma koré, szentjei seregének minden oldaláról magasz-talják hatalmát, mindig Isten dicsőségéről és szent-sógéről beszélnek. Áldás-sál örökkévaló Istenünk kezeid műve dicsősége által
(Szombaton)
אל אדיון על כיל המעשים ברון ומבורןד בפי כל נשמה. גדידו וטובו מלא עולם. דעת ותמנה סובבים אתו: הטתנאהעל חיות הקדש. ) ונהדר בכבוד .על המרכבה: זכות ומישור 7פני כסאו. חסד ורחמים לפני כבודו: טובים מאורות שברא אלהינו
Isten ! minden műnek ara, dicséi-és áldott minden lélek szája által, nagysága és jósága betöltik a világot, tudás és értelem környékezik, a ki fé-gyeskedik a szent Cliajot fölött és dicső-ségben tündöklik az ég szekerén. Tisz-taság és becsületesség trónja előtt, kegyelem és irgalom dicsősége előtt. Alkalmasak a világítók, melyeket Iste-nünk teremtett, tudással, értelemmel
תירם בדעת במנה ובחשבל: כה ונמרה נתן בהם. להיות מושלים בקרב תבל : גזלאים זיו ומפיקים נגה, נאה דום בכל־העולם, שמחים בצאתם ושישים בבאם. •עושים באימה רצון קונם: פאר ובבור נותנים לשמו. צהלה ורנה לזכר
< י	* ;	(T * T TI T • ״ *
és gondolkodással alkotá azokat. Erőt és hatalmat adott beléjük, hogy ural-kódjának a világ közepette. Fénynyel öltenek be mindent és sugarakat, árasztanak, fényük az egész világba árad ; örülnek, mikor felkelnek és vigadnak, mikor lenyagosznak, félelemmel teljesítik Uruk parancsát, tisztelettel és dicsőséggel adóznak sefépek, ujjongássa 1 és zengedezéssel
ועל מאירייאור שעשיית יפארוך פלה: תו־ננוץ צורנו מלפני וגאלנו בורא קדושים ישתבח שמף
és a világitó világ! estek által, melyeket szereztél, tisztelnek Téged, szela!
Áldássá! szíriünk, királyunk és megváltónk, a szentek terem-tője; dic-sőittessék neved mindig,
(Szombaton)
מלכותו: קרא לשמש ויזרח איור, ראה והתקין צורת חלבנה: ישבה נותנים לו בל צבא מרום. תפארת ונחלוה שרפים ואופנים וחיות הקרש:
birodalma emlékénél. Híva a napot és lövelli sugarait, látta és meghatározta 1 hold alakját. Dicsérettel adóznak •.neki.a magasság Összes seregei! tisztelet-tel és magasztalással:	a szereáfok,
,ofánok és szent Chajotok.
לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי1 התעלה וישב ;יל כפא כבודו; תפארת עטה ליום המנוחה. ע1ננ קרא ליום הישבת: זה שבה של יום השביעי שבו שבת אל מכל־־מלאבתו: ויום השביעי משבה ואומר. מזמור שיר ליום השבת טיוב להודות לקו לפיכך יפארו ויברכו לאל בל" יצוריו. שבה יקר ונקלח יתנו לאל מלך יוצר כיל. המנחיל מנוחה לעמו ישראל בקרשתו כיום שכת קרש: שמך יזי אלהינו יתקרש. וזכרך מלכנו יתפאר. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת: תתברך מושיענו על שבה מעשיה זיךיך. ועל מאורי איור שעשית יפארוך פלה: (תתברך צורנו a vonal fölött)
Istennek, a ki nyugodott minden munkájától; a hetedik napon felemel-kedett és ült dicsősége trónjára. Diszhe : burkolódzott a nyugalom napjára, gyö-1 nyörüségnek nevezte a szombat napot; ez . dicsősége a hetedik napnak, mert azon ;megnyugodott Isten minden munkájától. A hetedik napot így is dicsőítik mond-van : ״Zsoltárének a szombat napra : Jó, hogy hálát adjunk az Örökkévalónak“ Azért tisztelik és dicsérik Istent minden alkotásai, dicsérettel,hódolattal és magasztalással adóznak Istennek, a királynak, a mindenség alkotójának, a ki az Ő szentségében nyugalmat adott Izrael népének, a szent szombat napján. Szenteltessék a Te neved örökkévaló Istenünk és dicsértessék a Te emlékezeted királyunk, az égen fent, a földön lent. Áldássá! segítőnk, kezeid müve dicsősége által és a világitó testek által, melyeket alkottál, légy magasztalva szela t
oh királyunk, ki teremtél szol-	-לעל מל3נו 'יצן
gákat és a kik Neki szolgálnak,	אשי משרתיו כלם!
mindnyájan a világ magaslatán	.	״	'i־״' *s־" - ״״
állanak és egybehangzó félelem- 3 « איי C V ptPÖÍ	ÜT\^
mel engednek az élólsten és a világ D"H D'yt/X '1/ ר3יp3 חי^ királya szavának. Mindnyájan 3ל3 אהובים J	ומלך
gzeretvék, mindnyájan kiválasz-	3לם D'^13	33ל
toltak, mindnyájan hatalmasak, _	'	' (	_ié_,
«, ״״״!״,ÍJ,- félelemmel «. *Vty «TO =V» borzadálylyal teljesitik uruk 13תחי3 את D731 Dvlp ?1יצ akaratát, és mindnyájan tiszta- n1níp31 i־l^lp3 BH'B .?ággal, szentséggel, énekkel és	3’3'1!™! ו73מרה
ומשבחים ומפארים ומעריצים
tisztelik, szentelik és elismerik:	♦ 0'3ומקדישים ^ממלי
A nagy, hatalmas és rettene- ח13ול pSíSH את ש0 11אל tes király, az Isten nevét, szent ♦ ךן1א £Ti-n וך^ירא 6, t. mindnyájan M« ל	^	^
egyik a másiktól, az égi bíró-	•־ • ־:	• I י־ :
dalom igáját, és megengedi D'jíllJ1] ♦HTÍ3 HT	מלכות
egyik a másikának hogy di- £להקךי	,—[T nflíh
cserje alkotójukat; derült han- • I •	•י ז•
gulattal, tiszta és kellemes kiej- r!33’3 !ליוצי3 3נחת	רול
léssel kezdik mindnyájan egy- Qi^ קף־^י	TTTí^
szerre a megszentelest es fele- 7 •	7 ־:I :	7	*
lemmel Így szólnak :	'. ־S‘T3	D'JU' 13אח
קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל הארץ ?בודו:
3רו<: הקהלוה אומרים אופן 1ה: ש״המח יעקב.
ismerték	^TP
(לשבת חול ד.מועד1
שמעון בר יצהק בר אבונא ח״נ היזיוזוח היאשונוח, ובשניו" הקטן יזכה לחיי עד אמן.
דוךי. שליט ככל מפעל. הכל למענהו פעל. מרכבה דגול ומועל. קדוש ־ כמטה ובמעל:
Kik nevét
tisztult lélekkel és za-vartalan képzelettel: mi-kor szabadultak és ki-vonultak Egyiptom ko-hójából. Neked daloltak és el sem fáradtak, úgy az apák,
לבנקילן לעיונים: עת פלטו. ונתמלטו. מכור ברזל סוגים: קול נופפו. ולא רופפו. כמו אבות
mint a fiák. ^PP
Egyszerre így kezdték,	יו	'1"י־־־"
egyhangúlag énekelték:	׳ i-■	♦díjN 7 Ijv
A ki az egek hatalmas	♦ W *A
lakója •	,	־
AJ '.. . T. ,	:ד־,וא **הי האלחיםואד־וניהאדונים
0 az istenek Istene es az ־ ־: T ־ ־•־ ״	« T ״ «
urak Ura.	TOg	711%
Egyiptom közönségére, h4-,^ -יןוייייח ־ ״,-ן-ך mivelhogy kegyetlen- “ '7ל	״Jí.
kedett, egyekből rádör- +Q	♦0לולעי
gött elítélte, meg is 3 ״ £ 'ך ך Q jj 3 |ן ך
semmisítette, beleve-	♦ 3£3ליי£ל
בלב ומים נטבעינם;
mentettek és megvál- לנ25לל♦ לננ^לל♦ £לי{£י
látták az üdvözült nép	* L-.mÚÚ L 4 * 7 ^
menekültjei ; ekkori	PO?
éneklék és dicsőiték, ez	י£לל^ל♦	ל^ל
az ének, ez a dana .	. n n n^^.. .h
A .....	♦ 1 יס לברנניםut3
0 az istenek istene es az	7 • ■	,	• t : •
urak ura!	:הוא אחי האלהים ואדוני האדנים
.	T	"I “	־ VI T ״ V:
(לשבת חו5 המועס
ראשיו. עטור פז כתר. טהור צופה כל סתר. ומאזין למול.עתר. נערץ בשפת/יתר:
עיניו. ננזי1.;ישירו חוזים.	יזה7חכם הרזים.'
בחור נעים כארזים♦ זך עיושההזיזים:
tette, a tenger szivébe sülyesztette; de meg-
.קבל מר1מו.י1ם כיומו. p י יברכו שם 1133־1: וכשמעם. כן י ברעם. מאחורי פרגוד1: יסנודון. ויקוחץ. מחזות שכינת הודו: ומייהזה. זה א1 זה. נסתר בעבי
*	־	; T ••
:;עננים:
ד,וא אלה׳ ד,איד,׳ם ואדוני האדונים:
והחיות. כרום עליות. כם יקרו תש>$נ־־. :
ככנפיהן נכיר,ן. ונוי'תיהןת3פנה:3קול נ'ומ<ז!
ככנפיהם תרימנר־.: בעת עמרם. במעמדם. כנפיהם תרפינה: נם בלכתם. לעמתם. ילכו
! ”	T T •	:	T V
האופנים!
הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים:
Az egeken ilyképen di-csérik mindig dicsőséges nevét. Es ha mennydörgés hallatszik és erősen vil-lámlik: meghunyászkodnak meghajolnak, hogy ne lát-hassák dicsősége fényét. De ki is láthatná? ezt is azt is sűrű felhő borítja:
Ő az istenek Istene és az ural; Ura.
A Chajot pediglen, ott
fenn az égen dicső trón • ját hordják, szárnyaikkal,
hátaikkal és tagjaikkal ta-kárják; riadót fiinak, mikor neki fognak és szárnyaik • kai felemelik; ha pedig vesztegen állanak helyeiken, akkor szárnyukat leboesájt-ják, körülöttük az ofánok körjárata:
Ö az istenek Istene és m urak Ura!
לחיו.
(לשבר. הול המועד)
רקח מגדלות בשמים. בביר משיב טעמים. ישר אמריו נעימים. הגיוניו בין מהימים;
1	V־ T \ ; } * T IV • • : T T ־
Kiválasztott népe kezdettől 41173 1173♦ 3לן1ל fogva itt a földön magasz- ♦,1333 137י’ש r"l3|—I
talta. Midőn szót emel és *311^ |113113 1|311. א
Téged dicsér világok Ura, M^l #3118 ל a ki öltözködik és barkó- .1^V3^3 ♦1^131 ?81 iódzik világosságba : akkor í N53333	11113^1^
fönt Téged köszönt az an- 411311*71 8ל♦ 1773 $אל gjalok serege, sorba, álla- ♦	31133
nak és magasztalnak, £^1131 ♦3*1833 8ל dicsőítve Így szól az ég ._־ :יו =	=	"
es föld kara:	™ ♦DlttlM Dljj
Ő az istenek Istene és az	* 31717?
uraknak Ura!	. iD'JHKn ':11־X1 אלל,1־ האלחים X1,־I
És a Ghájot énekelnek és a	־״.,״,	____
Kerubim dicsőítik és Szeműm	ת *שללי r(J1_í1
(לשבת Sin המועד) ,
יחיו. צדקומשפטמפלאים. לגללי תלשיזם ממלאים חיל צבאיו 1:ולאים. חתים ^פ:יוןלאים:
שוקיו. ק1מתעמוחי שש, יסוד שלם _ להתאשש.
בשביעילמ^להמשש, יפה נסאו לשש:
היו־. לבי תולות ךדזקים. יחוחו בתבל ובשהקים.
אלילי חשמליברקים. שצב קחשתו מפיקים;
אנה. בלוח ומבולך ישמו. חולשים או־־אל מלומג וזח אל זח קולא:ואמו. אוב! קלוש בשלשמו:
חוחי. :ותן לעמו שז. מפימו יתבלןיבמשל. א:י אחזק תחלה ועוז. מנם לשם מנחל שז:
יפארו ושרפיםילנו ואראלים ,יברכו פני כל־־־חיה ואופן וכרוב לעמת שרפים♦ לעמתם משבחים ואומרים:
ברוךכברדייסטקומו:
_ לאל ברוך נעימות ותנו למלך אל חי ורןים זמירות יאמרו ותשבחות ושמיעת כי הוא ’לבדו7 פועל גבורות עשה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח !שועיות בורא רפואות נורא תהליות. אדון ׳ הנפלאות♦ המחדש בטובו בכ^־־ייום תמיד מעשה בראשית:' כאמור לעשה אורים גדולים כי לעולם חסדו: אור חדש על־ ציון'תאיר ונזכה כללו מהרה לאורית ברוך'אתהין;'יוצר המאורות:
אהבה רבה אהבתנו י; אליהינו חמלה גדולה }יתרה חמלת. עלינו♦ אבינו מלכנו בעבור אבותינו7 שבשחל בך !תלמדם חקי חיים"כן תחננו ותהמדנו1:	אבינו האב
I ־ I ״	T T • T
zengedeznek és az angyalok áldanak. Minden Cilája, Ofán és Kerub arcza a Szerafim felé van fordítva és igy izemközt dicsőitnek és mondja' :
Dicséretnek az Örökkévaló dicsősége az Ö helyéről.
A dicsőített Istennek kelle-metessóget ajánlunk, az élő és fenmaradó istennek, a király-nak dalokat hangoztatnak és zsolozsmákat hallatnak, mert egyedül Ő működik hatalom■ mai, teremt újságokat, a há-boruk ura, az igazság vetője, az üdv termesztője, a gyógyító szerek teremtője, rettenetes dicséretekben, a csudák ura, a ki jóságában megújítja min-dennap a teremtés művét. A mint Írva vagyon: ״A nagy 1 ilágitó testek teremtőjónek! mert örökké azt az Ő ke-gyelme.“ Oh, világíts uj vilá-gossá/gal Czion fölött, hogy mihamarább mindnyájan része-süljünk világosságában. Di-csörtessél Örökkévaló, a vilá-gitók alkotója.
Nagy szeretettel szerettél minket, örökkévaló, Istenünk, nagy és különös könyörülettel könyörültél rajtunk. Atyánk, királyunk atyáink miatt, kik benned bíztak és kiket az élet törvényeire tanítottál, azonképen kegyelmezz nekünk is, és taníts minket is, Atyánk a könyöiii-
הרחמן המרחם יחם עלינו ותן' בלבנו להבין ולהגביל־1 לשמוע ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקום את כל דברי תלמוד תוךתך באהבה: והאר עינינו בתורתך י ודבק לבנו במצותיך ודוד לבבנו לאהבה וליראה י שמד י'ולא נבוש לעולם 'ועד.’ כי בשם קדשך הגדול והנורא בטהנו נגילה ונשמחה בישועתך: והביאנו לשלום מארבע כנפות הארך. והוליכנו קוממיות לארצנו: י כי אלד1 פועל ישועות אתה ובנו בחרת מכ^־־עם ולשון. וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת. להודות לך וליהדך באהבה. ברוך אתה יזי הבוחר בעמו ישראל באהבה:
־	: T ־•	:	־ :־ T
׳״יי אי״י אל מלך נאמן:
שמע ישיראת יתד־, אלתנו'.יתהו אחד:
IT V	J T :	V
ברוןד שם כבור מלכותו לעולם וער:
ןאה?ת את תה אלדייך
Peszach 2. VIII•
a könyörületes atya, a ki meg-könyörül, könyörülj rajtunk, és indítsd szivünket, hogy értsük, megfogjuk, hogy hall-juk, tanuljuk, és tanítsuk, hogy őrizzük és megtartsuk, és végrehajtsuk szeretettel tóra tanaidnak minden szavait. És világosítsd meg szemeinket tórádban és hadd ragaszkod-jók szivünk parancsolataidhoz, fűzd egybe érzelmünket, hogy nevedet szeressük és tiszteljük, és soha szégyenbe ne essünk, mert bízunk szent, nagy és rettenetes nevedben, örven-dünk és örülünk segítségeden. És hozz össze bennünket béké-ben a föld négy széléről, és vezess minket egészségben országunkba, mert Te segély-hozó Isten vagy, és minket választottál meg minden nép és nyelv közül és közelítettél nagy nevedhez, szelá, igazság-bán, hogy hálát mondjunk Neked és szeretettel hirdessük egységedet. Dicsértessél Örök-kévaló, a ki Izrael népét szere-tétből választotta,
Isten hűséges király.
Halljad, Izrael, az Örök-kévaló a mi Istenünk, az Örökkévaló Egy.
Dicsértessék birodalma di-csőségének neve mindörökké.
És szeressed az Örökkévalót, 6
82 שהרית ליום ז׳ דפסה בכל־־לבבך ובכל־־נפשך
: v: IT : . T| ^	: ד	־ : : V I
ובכל מאדך: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוף היום על־קבבך: ושננתם לבני:ך ודברת בם בשבתך בב5תך ובלכתן! ״ בדילך ־ / ובשב^ ובקומה: וקשרתם לאות על־ :דף והיו לטטפת בין עיניך: וכתבתם על־־מזזוה ביתך
:	־	:	J\ : - VT	־־ ••IV
ובשעריך:
ורזיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצור.
־	:	-	V - : V IT XV;
אתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבח בכל־לבבכם ו?כל־נפ׳טבם: ונתתי־מטר-ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספתדגנך ותירשך ויצהרך: ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: השמרו לכם פך־יפתה לבבכם וסרתם
* ׳ I ־ : ••V	: ־ :A	: ־ :	v
ועבדתם אלהים אחרים והשתהויתם להם: והרה אף־ יה;וה בלם'ו,עצר או־דהשמים ולא יודה טטר והאגדי לא תתן את־־יבולה ואבדתם
JV --:1-	AT	V I V •
מהרה מעל הארך הטבה אשיר יהוהנרקילכם: ושמתם
Keggei imádság
Istenedet, egész sziveddel és egész lelkeddel és minden erőd-dél. És legyenek ezen igék, melyeket én ma neked párán-csolok, a te sziveden ; és vésd be azokat gyermekeidnek, és beszélj azokról, mikor ülsz a te házadban és mikor jársz úton és mikor lefekszel és mikor fölkelsz. És kösd azokat jelül kezedre és legyenek hóm-lokdiszül szemeid között és írd azokat házad ajtófeleire és kapuidra.
És lészen, ha engedelmes-kedve engedelmeskedtek párán-csolataimnak, melyeket én ma nektek parancsolok, hogy sze-ressétek az Örökkévalót, Iste-neteket, és hogy szolgáljátok őt egész szivetekkel és egész lelketekkel: akkor adni fogok esőt földeteknek idejében, korai és késői esőt és begyűjtőd gabonádat, meg édes boro-dat és olajodat; és adok füvet meződön barmodnak, és eszel és jőllakol. Vigyázzatok maga-tokra, hogy szivetek el ne csá-bittassék, hogy elpártolnátok és szolgálnátok idegen isteneknek és leborulnátok előttük ; mert akkor az Örökkévaló haragja fellobbanna ellenetek és be-zárná az eget, hogy ne legyen eső, és a föld nem adná gyii-mölcsét és ti csakhamar el-vesznétek a jó földről, melyet az Örökkévaló ád tinektek. És
•את־זיברי אלה על־לבבכם ועל־נפשכם וקשרתם אתם לאות על־יךכם והיו לטוטפת בין עיניכם: ולמךתם אתם •את־בניכסלדבר בם בשבתך בביתך' ובל־כתך בדלזד ובשכבך ובקומזי: וכתבת□ על־מזוזות ביתך ובשעריך:
תמען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמהאשל נשבע יהוה לאבתיכם לתת לה= בימי השמים על הארץ:
_ ויאמר יהוד־, אל־־משה לאבזר: דבר'אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם
T S| ־ : JT :־ •־ V T	T : V;
ציצית על־־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו /על־ציצת הכנף" פתילי תכלת: והיד־!
J T T :	VI••:	V :	_ IVTT
יכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם י את־כל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא־־תאורו אחרי'לבבכם ואחרי עיניכם
1 :־	:־:•••	: ־!:־ •״v •• r• j
אשו—אתם זנים אחריהם:
- V >v	־1:־•־ IV
למען תשלו ועשיתם את־ כל־מצדתי והייתם קדושים לאלהיכם: אנייהוה אלהיכם

vegyétek e szavaimat szive-tekre és lelketekre, és kos-sétek azokat jelül kezetekre és legyenek homlokdíszül ,sze-meitek között. És tanítsátok azokra a ti gyermekeiteket, hogy szóljanak azokról, mikor ülsz a te házadban és mikor az úton mégy és midőn le-fekszel és mikor fölkelsz. És ird azokat házad ajtófeleire és kapuidra.
Hogy napjaid sokasodjanak meg és gyermekeitek napjai a •földön, mely felől az Örökké-való esküdött ősatyáitoknak, hogy nekik adja, mint az ég napjai a föld fölött.
És mondá az Örökkévaló Mózesnek következőképen: Szólj Izrael fiaihoz és mondd meg nekik, hogy csináljanak maguknak szemlélő szálakat ruháik széleire minden nem zedéküknél és tegyenek a szemlélő szálakhoz kék fonató zsinórt, és ez legyen néktek szemlélő szálul; látván azokat, emlékezzetek az Örökkévaló minden parancsolataira és tartsátok meg azokat, ne kém-kedjetek szivetek és szemeitek után, melyeket szerettek rosszra követni; hogy megemlékez-zetek és megtegyétek mind a parancsolataimat, és szentek legyetek Istenieknek. Én va-gyök az Örökkévaló, a ti Is-6*
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאליהים
•	־ •	יו : J ן	I” V•• T	־A
אד יהוה אלדויכם!
אמת ויציב ונכון לקים השד ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר: ומתקן
יס־^־י־י־ ו:פה
הדבר הזה עלינו העולם ועד: אמת אלה עולם' מלכנו צור לעקב מנן ישענו לדור ודור הוא קים ועמו קלם וכקאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת: ודבריו חיים ו ק ימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים עיר אבותינו ועלינו על בנינו ועה דורותינו ועה יכה דורות זרע ישראה עבדה: י
tenetek, a ki kihoztalak benne-teket Egyiptom országából, hogy legyek néktek Istenetek, én vagyok az Örökkévaló, a ti Istenetek.
Igaz, áll, sziláid és ma-radó, egyenes és hiteles, kedvelt és szeretett, kivá-natos és kellemes, rétté-netes és fenséges, rendes és elfogadott, jó és szép ezen dolog reánk nézve mindörökre. Igaz, a világ ura a mi királyunk, Jákob szirtje,	üdvünk paizsa;
nemzedékről nemzedékre fennmarad, neve is fenn-marad és trónja szi-lárd, és birodalma és hű-sége őrökre femnaradnak; és ígéretei élnek, fennma-radnak, hitelesek és ked-vesek mindörökké, mig a világ tart, atyáinkra nézve, reánknézve.gyermekeinkre nézve és utódainkra nézve, és Izrael szolgáid, ivadékai-nak minden utódaira nézve.
על הראשונים ועת האחרונים דבר 'טיוב והים לעולם ועד: אמת
: ־ |7	:	V T T י	:V v
ואמונה חוק ולא יעבר: אמת שאתה הוא י: אלהינו •אלה• אבותינו מלכנו מלך אבותינו שאלני נואל אבותינו
Az elődökre nézve és az utódokra nézve üdvös szó az és örökké fennmaradó. Igaz és hiteles, törvény, a mi nem évülhet. Igaz, hogy Te vagy az örök-kévaló Istenünk és atyáink istene, királyunk és atyáink királya, megváltónk és
יוצרנו צור ישועתנו פודנו ומצלנו מעולם שמך. אין אלה ים זולתה:
atyáink megváltója, alko-tónk, üdvünk szír tje, meg-szabaditónk és megmen-tőnk volt mindig a neved, nincs Isten, csak Te.
זולת מיוסד ע״פ א״ב וש״המח חתום לנסוך שמעון בי •צחק הזק.
Át vonultál Egyiptom föl-	(*
«״. hogy a רא.צ תנין ל1ד;ד'^,־8־,־,ץ־־
letiprod, bűne elerte tető-	" T . :
pontját, de büntetése is	1p2D
teljes mértékkel méretett
*) (לשבת הול המועד)
זולת ע״פ א״ב נרחשי החרוזות הראשונות. ובשניות חתום שמעון בר יצחק חזק ואמץ אמן.
אלה ובאלה הראיתני. שמעה אזני והבנתני. לא יהעת* נפשי שמתני: פבואך לה־ך האב*. מלל פצת ^היטיבי. שלבי שובי: גיא'חזיון תחומיןד.:.על“ןתץד
Reggeli imádság	i־lC2~ 'T CTb	86
neki. A kik a peszách f| 2 2 fi 3 2י i“l 2 S áldozatot ették, azok uj 7	:	' ־
énekkel megszentelték ne-	♦ חל£ו ( rw7^
vedet. És ezen éneket	A
jövőben is a szent ünne- .1 3, ל חג הה״קדש tfcil
pen éneklitek.	צ2א1תי$רי
istenfélők serege, csudát “ !4 107^721 I .75> tetté! érette, jóságod, mint	,75-4	'““H“
*^0223' תהומרבה raa^
ted, hogy a feneketlen	ל_ו1ל&ל
mélység nyelje el, akkor	אז י^יר מ><ןה •בני
énekelt Mózes és Izrael ^ gyermekei.	VTW >*2״
A kút mellettörömdalt r™lptí^r™12 !"212 2?2ל zengettek, hegyek érültek J.^U, ^ ~א egymással, hogy lássák a	7_ '־־ ־ ״י ־ ־־
harczot és a háborúk köny- }"" 'ן *j 1™! 1" 2 לי S D 21 vében fel van jegyezve ^	“2^2
Izrael ezen éneket.	:nm לילה nx ל»יר .י&ראל TX
,	(לשבת חול המוער)
להגיש שלטיך. מה ן2ו פעמיןי: דגליך יזהירו פז1זר. רפעצם השמים לטהר. #ודך אגן הםהר:'הדר להון א6וףן. נעם מלכות כבוו־ל. ש:י שדז; ונהרז שלחן דשן. בנכה מנורה הדשן♦ צדארך כמגדל השן:. זבול קדש הלוליך. רפד '21' מכלוליך. ראשך עליך: חיל למאה עצמת. ברבי תורות נתהכמת. מה יפית 1 מל נעמי!: טכסיס 'ג1' ותדהלתך. יו־עארר תאמים לראותך. זאת למתך: ידועיך נטועים כמסמר..
זהר שמע הדמים דודי ומאמיר,.' וירה העמיד כיום תמים ממורי. חקוקה כספר הישר שירה מזמורי:
־ 7 T	*	־	•	:
אז ידבר יהי״שד ל:י ביום תת י; את 'תאמרי:
טפשו הנף מלכו ממוקשי עבט. ושבו ושהרו אל וציוה להושיעם. יבין ונגיד חרושה המפלה
:־	V	:	־7	7
הבניעם.
ותער ךנ1ךד, וברק בן D?i';s :
בלל והוקם על במלכים להתאשרה. זמירוה הנעים והלך ארה ישרה.לעת זקנתו הוסיף שבה לשורדה.
וידבר דוד ליי את דברי השיירה:
A nap fényét, meggá-tolta az én barátom és Uram, a holdat pedig meg-állttá egy egész napra; mindez be van írva a Jasar könyvébe, énekbe és dalba szedve. Ekkor szólott Józsua az Örökkévalónak, a mikor az Örökkévaló Emórit az ő kezébe adta.
Mikor a nép elvete-medett, zsarnokok ural-kodtak rajta, demegtérvén, keresték Istent, ekkor se-gitséget küldött nekik és Jáchint és Charoset feje-delmeit kudarczczal alázta meg; ekkor éneklé Debóra és Bárák Abinoam fia.
A hős és jámbor, a lég-boldogabb király zsoltára-kát költött és az egyenes ösvényen járt’; agg korában még szaporította zsolozs-•máit. És Dávid mondá az Örökkévalónak ez ének szavait.
(לשבת הול המועד)
צנועים בכל־ משמר. אמרתי אעלה בתמר; כתורה hzt'í טוב. המורה מזהב טוב. לחכך כיין הטוב: לאל א_קוה לפערי. קדושי פודי וכבודי.'אני לדורי;
מסר האב לבניו צרכי בנין להזביד. למצוא מקום ינפשו 3נךר העביד. נקרא על שמו S’ במשאו' הכביד.
110:0־ *ביר חנכת הבית לדוד:
שמחות רבו והונה כיד 1מאפל־,. ביסוד הבית נבצר בהן הנפל. עולות'וזבחים ידלוב ובלמים להטפל.'
אז אסר׳כלסו־," אסר לסכן בןך0ל:
פגרו שעיר ועמון ומואב חיל מדני. במעלי הציץ ראות ישועת יי. צורכו
T	T:	:
Az apa átadta fiának mindazt, a mi a templom építéséhez szükséges, sok álmatlan éjjeleket töltött, hogy alkalmas helyet talál-jón; azért is mivel a tem-plom megépítéséhez 01-hathatós előmunkálatokat tett egyik zsoltár az ő ne-vére igy czimezi: Zsoltár ének Dávid házának fely avatására.
Vigasságokat sokat sze-reztek, derült az arcz, szó-moruság eltűnt, midőn a templom alapja meg lön vetve, mely erős várrá leszen, égő- és vágóáldoza-tót hozzá még békeáldoza-tót nagy számban hoztak ; ekkor mondá Salamon : »Az Örökkévaló mondá, hogy párázatban akar lakni.«
A hol ellenségeim : Széir, Ammon és Moáb serege elvesztett, Czion felé vezető utón mutatkozott az Örök-kévaló segítsége ; maga az
(לשבת הול המועד)
מפזרת מקצה ?־קצה. חנון קגוריה היצא. לכה דודי נצא: נהל מעטי עמים. זרח אורך לעמומים. נשכימה לכרמים: שוש מסבה להאריח. קול קורא להצריח. דדדודאיבם נקנו ריח: עמך בועד להאהילי.’ולבוא בשמחת נילי. מי יתנך באח לי: פנות דרך בבואך.
שהרית ליום ד דפסח
למשחית איש ברעהו לעיני.
נקהדז לעמק ברכה 3- יבם ברכי
את״:
קול שירורז תשע f מענו במךץ.
והעשירית עוד נשמע מכנף הארץ. ך נו שמים והריעו תחתית
T ־	:	T •	־	י
ארץ•
שירו לק שיר הרוע ההלתיו בקעה
הארק:
שירות’'אלה לשון
שירה מיוסדים. כי תשועתם י כיולדה
לבוא צרות ומספרים. תקף שיר אהרון כזכרים לא יולדים:
* :	* T :
שירו לק שיד הדיש תהלתיו בקהל
חסידיס:
S9 Reggeli imá dság
ellenség gyilkolta egymást szemem láttára, mire a Bracha völgyben össze-gyűltünk és ott dicsértük az Örökkévalót.
Kilencz éneket hallót-tünk már kiváló alka-lomkor, de a tizediket is hallani fogjuk a föld szé-leiről: Dalolj ég! riadjatok föld mélységeiÉnekelje-tek az Örökkévalónak uj éneket, dicsérete a föld végein!
Mindezen énekek gyen-géd nyelvezeten szerzet-tek, a legnagyobb szűk-ségben váratlanul jött segítség fakasztotta azokat a bánatos kebelből, de az utolsó ének erős, hathatós leszen:	״Énekeljetek az
Örökkévalónak uj éneket, dicsérete a jámborok gyű-lekezetében.“
(לשבת הול המועד)
אל־ מכונך ומקךאך. אנהגך אביאך: nssir ממסגר נ?שי. מבן מעבידי בקושי. שמאל־ו תהת ראשי: הוות מועד עתנם. ציון עלות קריתכגם. השבעתי
f שעבוד מלכי־ות עקר ונסים סרבים. בראיות מפלתם ישמחו איים רבים. יציאת חנם קרוא ?:טפל נאהבים. חוק קז־שרנך בעל זאת שקהו אהובים:
Atyáink segítője voltál	VVllDM עזל1ל
Te öröktől fogva,; paizs és |	^ H
segítség gyermekeiknek Q H *י J 12 *7 V 21^1^ 1י utánok nemzedékről nem- 77*27 ^^-1־־־“ךיןף^ zedékre. A világ magas- |	ÜT\% . 7171
tatán van a lakóhelyed és י ך ^	pj Q 1 *116 ^ ב ל
ítéleteid és igazságod a י p	ל ^ TJJ-) לצל לן
(לשבת הול המועד)
אתכם: רואי מופתי הגאלה. יאמר.יענו במילה. מי לאת עלה: *מוכני בגיא גהותכם. מהר מאתךליזדהלתכם. שימני כחותם: חין ■תקף עוז אהבים. נגן שירים ערבים. כעל מים רבים:
קהל מים רבים. שמת נתיבה* אחות משעת ידך באהבה. אם ענתי ונפשי1 תאבה. אני הומרה. ושרי לאין קצבה. כרם נעיכם ונחלה השובה. כרמי בזז! ושמוני הרבה. היושבת רבוצה וישע מקוה. ערה■.ישע הפלא דגול מרבבה. דורי צור י נעיץ'באלפי'רבבה. והמה ילך חי כעל מי תחויב רבה. קדושים שבחוף שירה ערבה. בגילה ברנה בשמה רבה: עזרת איותינו ונו׳
•7	:־•*7	:	י 7	: 1 T	:־:T-T
ארץ: אשרי אישו שישמע למצותל ותולתל ולמרד ישים על' לבו: יאמת אתה הוא אתן לעמל ומלל נבדר לריב ריבם: אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון. ומבלעדיל אין לנו מלל נואל
ומושיע: ממצל יכם נ איך ת ני יי אלוהינו ומבית עבדים מליתנו: כל־־בכוליהמ הלנת ובכולל נאלת. מם פוף בקעת. וזליכם'טבעת. וידידים העברת ויכפו מים צליהם אהד מהם לא נותר: על זאת שבהו אהובים ורוממו אל ונתנו ידידיםזמירות שירות ותשבחות כלכותוהולאותלמלל
föld széléig. Boldog az éra-bér, ki parancsolataidnak engedelmeskedik és tórá-dat és szavaidat szivére veszi, Igaz. Te vagy néped ׳ura és hatalmas király, hogy érettük küzdj, Igaz, Te vagy az első és az utolsó és rajtad kívül nincs nekünk királyunk, meg-váltónk és segítőnk. Egyip-tómból kiváltottál minket örökkévaló Istenünk és a szolgák házából megszaba-ditottái. Minden elsőszü-lőttjeiket megölted, de a Te elsőszülöttedet meg-váltad, a nádas tengert ketté hasítottad és a gonosztevőket belesülyesz-tetted, de a kedveltjeidet átvezetted, és vizek boriták elleneiket, egysem maradt meg közülök. Ezért dicsé-rik a szeretettek és magasz-talják Istent és dalokkal, énekekkel és zsolozsmák-kai, áldásokkal és hálákkal •adóznak a királynak, az
אל הי וקים: רם וגשא גדול ־:"א. י משפיל גאים'ומגביה שפל•:. מוציא אסירים ’ופודה ענוי□ י ועוזר ך־ליבם. ועונה לעמו בעת שועם אליו: י התלול לאל עהיון. ברוך הוא ומבורך. משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו
:	*	:	7	־	7	7	:
כלם־
מי כמכה באלים ך מ־במבהנאד־בך־ש נורא תדלוה עשה פלא־
élő és fennmaradó Isten-nek, a ki magas és rétté-netes, megalázza a kévé-lyeket, felmagasztalja az alázatosokat, kivezeti a foglyokat, megszabadítja az elnyomottakat, megsegíti a szegényeket, és meg-hallgatja a népét, midőn Hozzá esedezik. Dicséret ezért a legmagasabb Isten-nek, dicsértessék és áldás-sék. Mózes és Izrael gyér-rnekei nagy örömben kezd-tek meg Neked éneket és mindnyájan mondták:
Ki olyan mint Te az istenek között Örökkévaló, ki olyan mint Te,dicsőített szentség által, rettenetes dicséretekben, csuda tevő !
שירה חדשה שבחו גאולים לשמה על שפת הים.יחד כל□ הודו והמליכו ואמרו:
:	7 Í	*	:	*
יי ימלוך לעולם ועד:
:7 י :	|:	7	7 V
Uj énekkel dicsérték a megváltottak a Te nevedet a tenger pártján, hódoltak és hálát mondtak egy-szerre mindnyájan,szólván:
Az Örökkévaló mind-örökké uralkodik !
Izrael szírije! kelj fel J־־fftp ^צלל י^לא
írnél segítségére és sza- 102־1־; ד^יףאד' ןפיףךן
baditsd meg igeretedhez ? ״ :
képest Judát és Izraelt : ♦י1"*!ולת1ל£^לאל
Megváltónk az Örökkévaló	נאלינל יי צ3א1ת
Czebáot, az Ó neve Izrael ^»*<■***	****!■ ^
szentje. Dicsértessél Örök-	1”	™p;
kévaló, ki megváltja Izraelt. :אתה יי 5אל י&לאל
T .־	־ T 7:	7 ־
גאולה ש״תמח יהודה הלוי התום גראשי החרוזות.
Midőn szárazzá vált a	י21 לי2יצה (*
tenger, a megszabadultak	22צ(ילי
dicsérték uj enekkel: Hűl- : שיך“ “שה. שבח;: נאילים lámákba sülyesztéd Egyip-
tóm népét, de Izrael talpa	ל3לי	2ת
szárazon halada, — hang- "־ ־י T 7 : " ־ !־
שלמירת. יפו בנעלים.
zott a szabadultak uj dala. • ד : - t	• - •,
,,	: שידה חדשה. שבחו גאולים
És a kik Izraelt látták,	' ; T T"! T
hálaénekemet dalolták: 31ל ל1אי ישל1ך .3בית Nincs olyan Isten, mint L״	: "״LL•—
Jesuruné,más; erről ellen-	11 י יש1לל1|. אי| 2אלh
ségeink tesznek vallomást,	■■*66.1■*. >	**^■*♦*
hangzott a szabadultak ♦“פלילי dala•	: צירה חדשה. שבהו גאולים?
(לשבת חול המועד)
*) ברה דודי אל שענן נרה. ואם הלאינו דדך הערה. הנה לקינו בכל מהוה. ואתה יי מעוז ומקורה. עליך ?ל היום ;קיה. לנאלני וליט־תנו כגן רוח! י
כרה דודי אל מקום מקדשינו. ואם עונות עברו ראשנו. הנה באה בברזל’ נפשנו. ואתה יי נאלנו
-	”	T T	־	- :	T. 7 : - V	:־	••
דגלי כן תלים. עיר הגשאריכם. ותלרןט גפזרים, כמידלט
■ : T •	־ ״ I
שבלים.
שירד, הדשה. שבח* גאילים :
הבאים עמך. בברית חותמך. ומבטן לשמך• הטה גמולים.
שירה חד־שה. שיחו גאולים : י
הראה אותותם. לכל רואי אותם. ועל כנפי שסותם. ועשו גדילים.
שירה חדשה. שבהו גאולים :
למי האח'כרשמת, הבר גא דבר אמת• למי החותמת. ולמי הפתילים. י
שירה ח־שה. שבחו גאולים :
Emeld ekként zászlóm, hogy a maradékom össze-szednéd, ősszegyüjtenéd, mint a drága kévét: hangzott a szabadultak uj dala.
Kik születésüktől kezdve lépnek frigyedbe és jelesen megpecsételik, hogy csak nevedet tisztelik: uj éne-két zengenek a megszaba. dúlt seregek.
Tüntesd ki azokat ki-váltképen minden ember szemében, a kik még ru-bájukon is jelezik, hogy úgy élnek, mint Neked tetszik, uj éneket zengenek a megszabadult seregek.
Ki előtt is jelesked-ném ? valld meg csak őszintén! az Ő szövetsé-gét, törvényének jelet viselem. Őt dicsőíti uj énekem!
(לשבת חול המועד)
קדושנו. זעיךיך נשפוך שיח רחשינו. ?־‘גאלנו ממעון קךשך לההפישנו:
־ ברה דודי אל עיר צדקנו. ואם לא שמענו לקול מצדיקנו. הנד־־,. אכלונו בכיל פה מדיקנו. ואתה ק שופטנו מחוקקנו\עליך'נשליך _יהב חלקנו. ל־גאלנו -בהשמט ובבטחה להחזירנו:
: ־	:	ן	: • : 7	: ־:־••• ן
וקוב קנית לקדקה. ואל תוסיף ל־נרקה. והעלה איור קמקה. ונסו הצללים.
: T	־	:	7	־
שירד, הדשה. שבחו גאולים :
ידידים רוממוך. בקידה, קהמךו. מי כמוך יי באלים.
שירח ך1ךשה. שבחו• גאולים :
בגלל אבות תושיע בניכם. ותביא גאלה לבני בניהם: ברוך אתה יי גאל ישראל:
Oh kelj megint vele egybe, de többé ne válj el tőle, hadd süssön a napja és tűnjék az árnyéka, hangzik a szabadultak uj dala.
Kedveseid magasztal-nak. Eléd énekkel járul-nak. Ki olyan az istenek között, mint Te? hang-zik a megszabadultak uj éneke.
Az atyák érdemében segitsz a gyermekeknek és megváltást hozol gyermekeik ״gyermekei-nek. Dicsértessél Örökkévaló, a ki Izraelt megváltja.
(לשבת חול המועד)
ברה דודי אל ועד הזבול. ואם עלך שברנו בלי סבול. הנה לקינו בכל מיני חבול־1. י ואתה יי משמה אבהל. עליך נסביר להתיר כבול. לגאל־ינו להתגדל
V T T ן I ־ :	•	:	־־ •	7:7: T ••
מעל לגבול:
ברח דודי אל; נשא מגבעות. ואם !דנו בפרוע פרעות. הנה השיגנו צרות רבות ורעות. ואתה יי אל למושעות. עליך נשפוך שיח שועות. לגאלנ^ולעמרנו בבע 7ישועות:
בגלל אבות תושיע בנים. ותביא גאלה לבני בניהם.' ברוך אתה יי גאל ישראל:7
־•*	I T ־ T *- T: T ־	•	: T ”
: .־ T	־	:
אדני שפתי תפתח ׳יפי נגיד תהלתך:
ברוך אתה יי אלהינו ואלד,י אבותינו אידוי אברהם אלדד וצחק ואלה* יעקב. האל הגדול היגבור והנורא. אל עליון. גומל הסדים טובים. וקונה הכל וזוכר חסדי 'אבות ומביא גוא4 לבני בניהם למען שמו באהבה 1
מלך עוזר7ומושיע ומגן. ברוך אתה ין מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: מבלבל חי*ם בחסד מחיה מרדם ברחמים רבים סומך'נופלים ורופאי חולים ומתיר אסורים. ומקום אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית'ומחיה ומצמיח ישועה:
י ונאמן אתה להחיות מתים.' ברוך אתה יי מחיה המתים:
*) אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בנל־־־יום יהללוך פלה ל ברוך אתה יי האל הקדוש:
*) קדושה לש״ץ לשבת חול המועד
נקדש את־שמך בעולם. בשם שמקדישים Í אותו בשמי מרום. ככתיב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: V״ רךל־׳ן רךו<קדוש ־: צבאות מלא בל הארך כבודו:
הזן אז בקול :עש גדול אתר וחזק משמיע־ ם קול. מתנשיא־ם לעמת שרפים לעמתם בתך יאמת:
Megszenteljük a Te nevedet, a mint azt megszentelik a magas mennyekben.
A mint meg van Írva pró-fétáid által: És kiált az egyik a másikához és mond :
Szent, szent, szent az Örökkévaló, a seregek ura, tele az egész föld az Ó dicső-ségével.
(Közs.)Dicsértessék az Örök-	ליתזזל
kévaló dicsősége, helyéről. * “ [	:	■ t:	:	j t
.mondják ישמח משד, Félünnepen, szombaton a vonal alatt levő
אתה בחרתנו מכל־העמים. אהבת אותנו. ורצית בנו. ורו״ממתנו"מכל "הלשונוית. וקראתנו י במצותיך וקרבתנו מלכנו "לתבודתך ושמך דהנדול ’והקדוש עלינלקראת:r
Tartózkodásodról, oh Mrá- ממקומך מתכנו תופש
sssssss ®**.יי
kor fogsz uralkodni Czionban. לך . מתי תמלוך בציק }J1136<
SS&SBSSZ:י?־^ לעילם ועי
taiodjái esszenteiődjéi jemzsá- תשכון : תתנלת תתקלש
בתוך ירושלים עירך לדי
télén. És szemeink látni fogják	. ולל ולנצלו נצל|י3נ
birodalmadat, az ige szerint, '	'	_ ' '	*
mely mondatott dicséreteid כלב״	U “jfS ]־
énekeiben. Dávid, a Te igaz לוא^ל בשילי ^ץך ^י^״״יךי
י :י־ " ■ ■־ד-בתדיד
Az Örökkévaló mind-	11■ ן; • ־
örökké fog uralkodni,	D /	^ *Tj/í? .
Istened, Czion, nemzedék-	í Z	:	H . ־ ,
ről nemzedékre, Haleluja. ♦ rvl / <M 111 I״ / |rjjC
.הזן לדור ודו־ ׳"ניד נדלך. ולנצל נצחים זקךשתך נקדיש ושבה־ אלד,־נו מפינו לא :מוש לעולם ועד. כי א? מלן? נדול
דמדויבז אתה:
(לשבת הול המועד)
*) ישמח משה במתנת הלקו כי תבל נאמן קראת לו. כליל תפארת בראשו נתת. בעמלו לפניך תל־ הר־סיני. ושני לוחות אבנים" הוריד בידו. וכתוב בהם שמירת שבת. וכן כתוב"בתורתך:
ושמרו בני״ישראל ארד־השבת. לעשות את"
.Peszach 2. VIII י 7	י	’	7'
98 שחרית ליום שביעי של פסח
ותתן־לנו יזי אלהינו באהבה <שבת1ת למנוחה!=) מועדים לשמחה"'חגים וזמנים לששון אית־יום (ה^ובח הזה ואת יום) חג המצות הזה. זמן חרותנו (?אהבו“,) מקרא קדש. זכר ליציאת מצרים:
אלהינו ואלד,י אבותינו.'נעלה וזיבא ונניע ויראה ןזךצה" וישמע ויפקד ונזכר זכרויננו״ופקדוננו וזכרו] אבותינו. וזכרון משיח 'בין־דוד יעביד. וזיכרון ירושלים ?ניר קף8ך. תכר1ן כל־!נ?וןז 3ית &btr' לפניף. לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחנים ולשלום ביום י חג המצות הזה. זקרנו יזי אלהינו לטובה. ויפקדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו. ורחם עלינו. והושיענו כיי אליך עינינו.־ כי אל מלך חנון ורחום אתה: והשיאנו יזי אלהינו את־ברכת מועדיך. לחיים ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ואמרת
T V ~ | T : T : : T.Í ׳ T : T ־־ T i
תברכנו. (אלהינו• ואלדד אבותינו5 ךצה במנוחתנס קדשנו
(לשבת חול המועד)
השבת לדרתם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות הוא'לעולם'כי־ששת ימים עשה יי את־השמים ואת־ הארץ. וביום השביעי ישבת ויינפש:
ולא נתתו יזי אלהינו לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי זרים. וגם במנוחתו'לא ישקנו רשעים. כיי לישראלי עמיך נתתו באהבה. לזרע נעיקב אשיר בם בחרת:'עם מקדשיי שביעי כלם ישביעו ויתענגו־מטובך. ובשביעי רציית בו וקדשתו'חמדת יזמים אותו קריאת זכר למעשה בראשית: !
במצוותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך. וטהר לבנו'לעברך באמת. והנחילנו יי אלהינו(באהבה ער־צ־ון) בשמחה ובששון(שבת 0 מועדי קדשך. וישמחו בך ישראלימקךשיי שמך.' ברוך אתה יקי' מקרש (השבת ק ישראל והזמנים. ־
רצה ך אלהינו בעמך ישראל שתפלתם; והישב את־העביודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם בארבה תרןבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ברוך אתה ין הט־זיר שכינתו לציון:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואלדד אבותינו לעולם'ועדי. צורי חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על חיינו המסורים בידך. ועל נשמותינו'הפקודות לך. ועל נסיך שבבל־ יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל־עת יערב ובקר וצהרים. הטוב כי־לא כלו רחמיך. והמרחם כי 'לא תמו'חסךיך. מעולם קוינוילך:־
ועל כלם יתברך ותרומם שמך מלבנו תמיד לעולם ועד:
וכל החיים יודוך סלה. ויהללו את שמך באמת. האל ישועתנו ועזרתנו סלה.'ברוך אתה 'יי
T “ T	V Ví V ־־ ן : TS T - | T T V " T : V
הטוב שמך ולך נאה להודות:
׳(לשבת הול המועד)
אלהינו ואלדד אבותינו רצה במנוחתנו קרשנו במצוותיך ותן חלקנו כתורתך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעברך ’באמת. והנחילנו י; אלהיינו באהבה וברצון שבתיקדשך ’וינוחו’ בו ושראל מקרשי שמך. ברוך אתה יי מקרש הישבת: רצה" *־
100 שחרית ליום שביעי של פסח
שיים *עלום טיובה וברכה חן והסד ורחמים עלינו ועל כלי ןשראל .עמך. ברכנו אבינו יכלנו כאחד'באור פניך, כי באור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת הןים ואהבת ך1םד'וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך את עטך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך: ברוך אתה יזי המברך את־עמיו ישראל בשלום:
אלתי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמרה ולמקללי נפשי תרום ונפשי כעפר לכל תהיה. י פתה לבי בתורתך ובמעותיך תךרוףזנפשי. וכל'ההושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך. עשה למען ימינך.' עשה למען' קלשתך. עשה למען תורתך. למען .יהלצון ידידיך. הושיעה ימינך וענני: יחיו לרצון אמריי פי והנדן לבי לפניך יזי צורי וגאלי: עשה שלום במרומיו. הוא ועשה שלום עלינו ועל כל :שראל ואמרו אמן:
יהי רצון מלפניך יזי אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה ביוד המקדש במהרה בימינו ותן"חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות: וערבה'ל;י מנחת הדה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות:
PD שבת חו״ד, "ילד יי״ תפלה יייט קדושה 5ן!לבננטער וויעדננלה$זט"
ד0:| 11 יל־ הלל !ייטע 144 מוכר שיר השירים !ייטע 151 גע:טגט.
תפלה לשליח צבור בקול
בתך אתה יי אלהינו ואלה* אבותינו אלה* אביהם אלהי ;יצחק .ואלה•.;עקב האל הגדול הגבור והנורא אל אליון גומל •חסדים טובים.וקונה הכיל הובר הבה* אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:
מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בעויר ורננים. להודות ולהלל פני עוונן
T : : T	־	:	•	: T ־	:	: ־־ ••	: ••	•• I
מעונים:
Ha pénteki napra esik ezen ünnepnap, akkor a rákövetkező napra mondandó אימת נוראותך felcserélődik ezen אותיתיך dicsőítő imádsággal.
.מיוסד ע״פ א״ב ובסוף חתום שמעון בר ■ יצחק
Szemeinkkel láttuk
akkoron csudatetteidet,	ורעדו
midőn fegyvert, akar ru- ־ : י I :	־ :־ . I : ־
״־ .־״ötté,	־ népek הלבשת 7ין. נוים נגדך
előtted megsemmisültek,	♦VXD VH
:	7 :	|	־	:	T
tántorodtak, elestek mint	דע♦ ך ^VIDtí^D
a részegek. Szépséges	TJj
népedről leverted a rab- "?3 17D!tD nfígfí! bilincsét és válláról levet- V 2D3 VD1f™V f"H3DtVl ted a jármot. A vad sár-kány gúnyolta, nevette, utána űzött, hogy tönkre
tegye. Seregei repülve	T	:	.
siettek, a vitézek bátor-	VtiV-jD
ságra intettek, igy már	יעצל ^וידךין י
másodízben ostobaságra • - :	.7 • -
vetődött a balga, nem ^VV1&$3 /*OD ♦VH"! f
סבל. וד תנין מנאץ ימנבד. חפוז אחריזז להשחית ולחבל: טסו
שנה להתיהר. לא;דע להביןיולהזהת מחנהו קבץ וכל־ יועציג נ בבד י ו שריו ונם מליציו. סעו' כאחת להשאת מפלציו. ערוכי מלחמה' נוספו נקכציו: לחזו כמים בלי'להותיר. צבאות קדש לרדוף ולהכתיר. קדוש סכבתם דרך לתאתיר. רחפתם כ צ לי ובמג! 1 להסתיר * של־חת בצריכס הרי וזעם. שמלת כאברתך יפיפי פעם. f הקף פלאות הפלאת בנעם! תנין בעת שלח את העם:
T T	V	-	*	“	:
ל אזני שמעו מופתי ענ״יניך, ונצח ברכתך יזכירו צפונקד, י״ז חפצת
figyelt, nem hederitett a tapasztalatra. Összegyüjté táborát és minden tanácsa-sát, a nemeseket, a feje-delmeket, sőt még a szó-nokokat is; a bálványok unszolására mind egy szá-lig kivonultak és szapori-tolták a roppant hadsere-get és mint az őzön űztek a szent sereg után, hogy bekerítsék. De Te Szent, kerülő utón vezetted, ár-nyékoddal fedetted és oltal-madba vetted; haragod elérte az ellenséget, néped pedig védelmedben pihen-betett. Hatalmas csudákat miveltél szívesen, midőn a sárkány a népet elbocsá-tolta. Füleim hallották szándékolt csudatetteidet és gyámoltjaid áldásodról mindig megemlékeznek, a miként tetszett átkelned
védelmezz bennünket!
103 Reggeli imádság ftDS? 'í Dl'?
és védelmezned népedet, ffiDS?
azonképen, oh szent Isten,
במגנןד t
ברוך אתה יי מגן אברהם:
אתה נביור לעולם זארני מחיה מתים אתה רב להושיע: מכלכל ח?ים בחסר מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אפורים ומל,ים אמונתו ליומני ?גפר. מי כמוק בעל נבורות וטי רומה לן1 מלןי ממית ומחיה ומצמיח י׳מועה: ונאמן אתה להחיות מתים:
מיוסד ע״ס תער״ק ואח״כ ש״החנו יהודה,
Te voltál, ki lábuknak	n^JHD
nyomot mutattál, midőn	^0
pártfogoltad Egyiptomból *1	!_! :	' ־ ‘ 8 ־,
kivonultak, ők meg akár ♦ ■ / Z	17
fuvolások, énekeltek és di- ♦01ס3ל3ל0 33לן!לל11ל csértek gyülekezeteikben ;	ŰH^ÖIÍ^
üldözőiket a tenger mély-ségébe sülyesztetted;szer-	T״^P
zeményedet karodba vet- í♦ 025? ללל12ל? ted. Harczra gyülekezett ♦ל ל0ל011ה^$
Czoin (EB,iptom) hullái"פגריהם' הממת וערפו ־

kát elragadta a hullám,
Egyiptomban tiz csapás	־ל£^ ♦HÖ*H
erte őket, de a magas kéz	^	^^
tizenegyed Ízben végkép	♦3ל .pPPP
elpusztította őket. Bátor- H3pJ ♦?5^'ל ^ל לול3/ל
רוחם ונגלתה ?צתם•
okoskodás útvesztőbe ve- 13D3J	£3^12^ ?JDÖ
להתעותם. לבם נמם ונמקו גרתם. כד1 ו בבה ל 1 ת המון שאריתם יזמו לרדוף ולדהסיר כתר. י טרח עבודה ונכוה חתר חזקה להוסיף שבועת בתר. והבי חורים ונקדח יתר: וטרם
: .* ן־	••• v	:	•••
הןעת עתותי ד1דיכמ. הפכו בקרב אפרתים ידידים.’ דגלם י בהפז גאלתם ■להקדים. גדעום אניע• נח הנולדים: בעבור זאת הסבו מדרך. במפלתם מראות ליראים במוך•. "׳זאמעת חוקת כוזטלי ברך.' אישורינו כוננת
I V	:־	״	־ T t
כהפכת דרך:.
ה אשורי שמרתעקב צךקותיך. ונגה’באור
zetle őket. Szivük elolvadt, testük sorvadt, ijedségben múlt ki a megmaradt tömeg. Szándékba vették, hogy utánuk űznek és el-veszik ékszerüket, a nehéz munkával megszerzett va-gyóntál megfosztják; de hathatósabb volt a frigy-kötésnél tett Ígéreted és arany a megváltott nép-nél bőségben növekedett. A megváltás ideje még be sem köszönt és Efráim harczra készen, gyorsan tűzte ki a lobogót, hogy a megszabadulástsiettesse, de Gát szülöttei előtt ku-darczot vallottak; ez okon kellett kerülőt tenniük, nehogy az elesettek hűl-Iáit lássák és csüggedés vegyen rajtuk erőt. Te bátorítottad és szilárditot-tad az ingadozókat, a kerülő utón egyengetted ösvényünket.
Lépteimre vigyáztál igaz-ságod miatt, dicsfénynyel díszítettél bennünketszere-
!eteddel. Szeretteid miatt,
frigyed megőrzői miatt T	ב.?^בול
שיו מר י בר יתיך
6ri־־ meg és éltess éltető	,.-jj,-,״
־־- : ־ í	” I :
harmatoddal.	♦
I V T •	:
נרו־ אתה יי מחיך, המתים:
’י"‘ שבטי יה הוצאת לפדיום. שלמים בצהרים בעצם היום. שדי כמו כן החיש בצביון. שגת' שלומים לריב ציון: מגרת ונארת שבט הרשע. מכביר אזניו ועיניו השע.’מהלומות וכהת לניו נפשע. מחצת ראש מבית רשע: י עורי עורי זרוע ץ־ הנתלה. עדינה תמחץ ושיחה כלה. עריה תעור'מאנוש'לחללה. ערותייסוד ער צואר סלה: ובצאתך תשע בעוז אזור. וצאן'ילך כעדי. סור. ועוינים נפרדו'כאפר פזור. וכשל עוזר ונפל עזור: נאור בראותך כדם מתבוסס. נניפת פורכיים פרים למוסס.
,v׳n■	,	־ - : T • : t •	.	:	ו-
נפש וכשיר כמסוס נוסם. נתת ליראיך נס להתנוסס: ביטח ומחר שנת גאולים. כנך בונרים וחלף אלילים. בטופלי שקר הפל חללים. ביום הרג רב בנפול מגדלים.
• T ! •	Í •	- V V	!	• T
רחם וחמול־ בןוקיר. רוח נפשי שוקקת להקל. ראה כי נברר־, יד הטדקיר, רוח עריצים כזרם קל: יום יום נצפה נאלתנו.
W : * * T	* |	: ־	'״	: \ T "
יגענו בקראנו נחר גרוננו. יד אזלה ותש כחנו. יזי חננו לך קוינו: צאנך פקוד והשב תפוצתו. צפה'בי שדדה מרעיתו. צמות עוין בתת להשיתו* ציצת נובל־ צבי תפארתו; חפשו עם מפרך בכסף. ורשוקי חמד והב וכסף. חרות'המציא והשמיענו בד1םף.יחגם' נמברתם תגאלו ולא בכסף: קהלת ועקב בשם' יקראוך. קוינו לו לו ללז לאוך. "ח קדשתך .יעריצו ובהון ’נשאוך. קרות עטים' עריצים ייראוך:'
ימלוךיילעולם^היךצי1ןלדורודורהללויה: ואתה קדוש יושב' תהלות ישראל אל נא:
ח״וק ?על גמולות כעל יעלם. לחיק זדים לא זיךעו הכלם. לאיים ’גמול יעלם. מדוע: י
״ T ־*	! ‘ ־	:	: ־ ־־	1 T
כוונת השייפן להזכיר כל המכעיסים אם ה׳ מדור אנוש עד המן ואחל כך חזור למצרים. וחתום שם המחגר כראשי החרוזות אני שמעון בם יצחק בר אנון חזק ואמץ בתו־ה.
’יי"‘ אמרו לאלהים
אדירים. מאד מעשיו
Magasztaljátok a hatal-más Istent, kinek tettei győnyörködtetők és dicsé-retesek: Ellenségein lát-	♦D'Hlim 0אי^
אות ומופת בצרים: נהרגים הורגים את הורגיהם. 'וגצלביים צולבים את צולביהם. וגשקעים שוקעים את שוקעיהם: יתירים אשר זדו בזדון. נמדדו בפאבאה בפעלם לדון והורד גאונם שאות ואבדון! שטופי י זעם נשכחי רגל1: ההפך עליהם בלהות לגלגל. כהוחל לקרוא בשם ולרגל: מרום קרא לסי הים. וארבת השמים פתח "בעים. וימה יקומם בשטף דכים: עליהם הדרי בראשית גשתגו. בשחתם את דדבם גתגגו, ברוהחין קלקלו וברותחץגדוגו: ובגסוע'מהדם יושבי
...	•• v •	:
ható csudát tett; halált osztogatnak a halálra el-ítéltek, hóhér munkát végeznek, kik a hóhér kezébe adattak, azok fullasztanak, a kiket meg-"fullajtani akartak. És a mely gonoszságon fondor-kodott az elbizakodott ■ellenség, lön neki min-denért hasonló mérték, úgy, hogy büszkeségük a föld alá temetődik. Szilaj áradat mosta el azok emlékezetét, kik a bálvá-nyakat tisztelték, tenger-nyi vizét szólitá rájuk a mennyek Ura, megnyílt az ég összes csatornája és a hullámok áradata minden teremtést elpusztita. A teremtés törvényei meg-változtak, mivel az em-berek is elfajultak, a mint ők kicsapongtak, úgy a ■hullám is rájuk csapott. És a keletről elköltözők,
108 שחיית ליום ז׳ דספה
שגערלבבגין ד־־-טגדל דבכם 'נבער. ויזמו להגביהו לאין משער: נועצו לב ונוסד? מוטות, אבי נצטלך לטפ' מימות. נעלה 7 ־ י, ־ ? ונבנו בקרדטות: בל7 ל ליו נ ם וחלל ם ותחילם. ובניינם לצחיח עבור לבילם. ולץ יזי אתם מלם * רעים בנופם וחטאים במאדם. גאון י לבעת להם’ חת ייכתב. 'ועני ואביון לא החזיקה תם:
.T T I T • V: v	)	:	v :
ת בראות ?נתמלא ספקם. פחים' ורוח זלעפות הליזקם. תחת דיצעים ספקם: צדקת אזרח אדון זכר. ובן אחיו נמלט מלהתמכר
T ־	־	:	־־
Reggeli imádság
Sineár lakosai balgasá-gukban tornyot akartak építeni és pedig oly ma-gasra emelni, hogy a mi-dőn esőcsöppekre fognak szorulni, azokat fejszékkel tudhassák az égről le-vágni. De Ő megzavará nyelvöket, gyengité és estig-geszté őket, elrontá épü-létükét, hogy szégyenbe ejtse őket és elszórja őket onnan. Testben, lélekben romlott és bűnös volt Sodorna és Amora népe. Dölyfösségük jó életmód-jukban gyökeredzett, de szegényen, űgyefogyotton egyik sem segített. Látván Isten, hogy a mértékük tele, ekkor kénesőt hull aj-tott fejükre, perzselő szél söpörte el a gonoszokat és városukat; csak Lótot mentette meg, mert Ábra-hám érdemeiről meg-emlékezett, midőn Isten
בשחת אלהים את ערי הבכר: חרפו וגדפו מלאכי'מלגת. 'בצווי אחגיהם לגדל לעגת. ומלאך יצא ובעמם כגת: קנוא גלחו בתער ‘השבירה. בעברי גהר מלך אשורה. ולא גותר בם כי אם'עשרת: בהשתהות! לנסרוך לרבו ירט. ובניו הכוהו בזין ממורט.1 והמת גמלטו ארץ אררט: רם וגתגרל משור על ’מניפו. ואמר לעלות על מרומי גפו. כי פקד עליו' חרון אפו: ארן הסירו ממלך במלכה ומכני אדם טרדו לשלקה. עם בהמות שבע'להלכה. 'בבוא
?הודחו גכהף פגרו.
e környék városait elpusz-titotta. Tiglát (Asszíria királya) követei gúnyol-ták és szidalmazták, uruk parancsolatára, a Minden-hatót, ekkor angyal szállt le és összemorzsolta őket. akár borsajtóban. A bűz-gólkodó Isten lekaszabolta a népeket, melyek Asszíria királylyal a folyón túlról jöttek, éles karddal, úgy, hogy csak tiz maradt meg közülök. A király a bál-vány templomba szökött, de ott saját gyermekei ütötték agyon, kik ezután Ararát földére menekül-tek. Nabukodnozor na-gyón is elbizakodott, gőg-jében egekbe szállni óhaj-tott: de Isten haragja el-érte legott. Trónjától meg-fosztotta, az emberek közül kitaszította és hét évig álla-tokkal volt társasága. Még a sir sem fogadta be
Reggeli imádság	,!db! 1 nvb 110 שחרית•
־וכנצר נתעב הושלך מקברו. כפנו־ טובם הוכאש בשירו: ובעזות פנים העיזיבלשאצר. וצורה והוציאו מן האוצר. י בלים אשר הנלה נבו כד נ צר: נחנאח לשתות בם תירושיו. הוא ושריו ■ונשיו’ ופילגשיו. ופפת יד י כתבה י פרושיו: חמודות נא־ יהיו האותיות. כי קצף עליו רב העלילות. ובו בלילה נהרג בשאיות: זד ’אגני להרוג ולאבד. בנים אשר בם אב מהכבד. פתאום היה ככלי אובד: קצץ עץ משנה ■לתלות. ולעצמו הכינו עליו להתרות.
testét, hanem kivetette mint undok dögét és a földszinén érte enyészetét. Mikor Belsáczár orczát-lankodott és a kincstárból hozatott azon edényekből, melyeket Nabukodnozor hozott a szentélyből, di-csekedve itta ezekből a bort, úgy ő, mint fejedel-mei és szolgái, feleségei és ágyasai: ekkor egy kéz látatlanba verset irt a falra. Dániel megfejtette neki a jeleket, hogy a Mindenható haragja iránta fel gerjedt, és még azon éjjel a város ostroma alatt megöletett. Hámánkifőzte a gonosz tervet, hogy megöleti, elpusztítja a népet, melyet a mennyei atya kiválóan szeretett, de váratlanul megfeneklett. A mely bitóra Mordecheust akarta akasztani, azon kel-lett önmagának függeni,
ויהודי ,עש מלחמה בותחבלות: ובגומץ אשר חפר נשדד. ובמאה' אשר מדד המדד. וענו עליו הידד
T •*	T T	T :	T Í *.
חידד 5 אמנם כל אלו המכעיסים;' היה להם על 7ב להשיבם, להערים ולחומר טמלד הנמים: מאן לשיה עם המוני• ושאג'ואמר מי וי. לא'ודעתי יאה ": צור נגפו בעשר להכו. ובעבור זאת העמידו האריכו: להודיע לכל מה הניעו בכה: בחברות ופצעים אותו אלה. וביריות חציו בברו פלח, ואחרי, כן דוור!ה ידו לשלח: תחום מצרים עד לא הדהימו, הוא ועבדיו
mert a zsidók okosan tudtak védekezni. Amely vermet ásott, abba esett; amely mértékkel mért, neki is avval méretett. Beája mondták a dalt: Hédád, hédád! Valóban mindezen lázitók tanul-hatlak volna az egyiptusi király esetéből, attól, a ki vonakodott, 'hogy Isten népét szabadon bocsássa és dühödten kérdé: Ki az az Örökkévaló ? Nem ismerem az Örökkévalót! Erre a Teremtő tiz csa-pással sújtotta, de élet-ben mégis meghagyta, hogy mindenki előtt el-ismerje, mennyire terjed az ő ereje. Sok baj és szenvedés után, már nem segíthetett másként ön-magán, hanem kibocsáj-tolta a népet az országán. De még nem is voltak a határán, már szolgáival
עצה־‘. העמיקו. לרדוף אחריהם מנז החזיקו t
- :־ •• t v •• ן v :••• • ן
וצור נערץ 1103־ קדועויס רבה. ועת את הים לחרבה. ביס נתז
־7	7 7 T V	־ T T ־ I
דרך ובמים עזים נתיבו-,; רסן מסעד־, הרסין ענמים. ונתנם ברברית’לגלי הומים. וצללו בעברת בעממי ומיס; הול־כי נתיבות במעמר,׳ מים. עזבהו והודו לאל ד־,יעמים. אוער נלחם'להם במצרים: מאז והלאה הוקבע לדורת 'לספר לעד בור וגבורות.
ולהזכיר יציאת מצרים
: ־ : • : • : ־־ •
בשירות:
יין ובבן ויוועע גי ביום ההוא:
eltökélték, hogy a népet űzőbe vegyék és legott fegyvert ragadtak. De az egekben a Mindenható is tanácsot ült szentjeivel és azt határozta el, hogy a tengeren át utat vág és a hatalmas áradatban átvonulnak szárazon. Az egyiptusokat is bele csalja, de azok nagy nehezen haladhatnak előre a ten-gerben, végre mint az ólom úgy sülyednek a tenger mélyébe. A kik pedig a vizek közepett száraz ösvényen átmentek, azok dicséretet és hálát mondanak az egek Urának, a ki érettük harczra kelt Egyiptom ellen.Ettől fogva meg lön állapítva örök időre, hogy hatalmát és csudatetteit őrökkétig el-beszélik és az Egyiptom-ból való kivonulást éne-kekben emlitik.
Ugyan; az Örökkévaló segített azon napon!
ננ״פ א״ב.
אילי הצדק ידועים. בנים''מגדלים בגטיעים, גזע תפארת מטעים. דבקים וחלקים דרדעים. ההוגים הנוגים וגשמעים. וותיקים גבחרים למטעים. זרעם בעמים נודעים, חמודים ומעשיהם נעים. טוקם בארצות מודעים. יודעים ידועים ומיודעים. כחותם בזרוע נקבעים. למורי גפים ונושעים:
נושעים מבין קצרי;ד. תמה למיו שם ויד:
ולא ישראל את היד: מחוללת תנין בגערה* "תנת בים מעברה. סוערת גלים. בסערה• ליבת מפלה ישרה.
Peszach 2. VIII.
Az erényéről ismeretes népnek, gyermekeknek, kiket mint a csemetéket neveltek, dicsőségben meg-nőtt törzsnek, azoknak, kik a törvényen odaadás-sál csüggnek, mindent megtesznek és engedel-meskednek; a hetven nem-zet közül kiválasztott nép-nek, melynek ivadékai a nemzetek közt ismerete-sek, jótékonyságukról hire-sek, erkölcsükre minden országban rámutatnak, tu-dománykedvelők és a tu-dományért sokat áldoz-nak. Mint pecsét vésődtek (Isten) karjára, a csuda-tettekre szoktattak és min-denha megmentettek. Meg-mentve a rövidkezüek közül, hirt és hatalmat szereztél nekik.
És Izráel látta a (hatal-más) kezet,
hogy miként dorgálja a szörnyeteget, átjárót ké-szit a tengeren, szélvész-szel viharozza a hulláma-kát és egyenes utat ren-dez köztük, csudálatos,
פלאות ונוראות מאדירה. צוללת קמים
־	:־ * T v v T ן-
בנבורה. קנאת מלחמת מעירה; רהב מחצבתי בעברה. ‘טורפת,חרב מתערה. תמיתו להושיע מצרה:
־	־	:	*	*	7 7
מצרה נוצלו עם אל. והגית צת־ןתיו כהררי אל:
"אז ישיר משה ובני
7 7 י *	V	:
יעזראל:
מיוסד ננ״פ א״ב.
שבח והודאה מעלה.
V־ :	7	7	7 \ I
מ יד כ ו ת שררה וממשלה. עז והעצמות
7 T : V	:־:־.*
לאיהה. ורוממות למעלה למעלה. נצח
Í ־־ :־	7	:	־ :־	7	V -
ובורה ונהרה. ברכה ושירה מחללה. ירוה. וזמרה וצהלה. יחוד קרושה ותחרה. צפירה ותפארת דסלסלהי
:	״	:	V V י	: ־־	7 : Í
חפיר למאה ותהה:
bámulatos módon. Aztán, hogy súlyeszti az ellen-séget, kit az irigység hábo-rura ösztökélt, hogy fékezi a felfuvalkodottak büszke-ségét, kivonva hüvelyéből a kardot, hogy jámbor népét bajtól megmentse. Bajtól menekült Isten népe, hogy az Ő igazságát akár a hatalmas hegysé-gek hirdesse.
Ekkor énekeltek Mózes és
Izráel gyermekei:
fenséges dicsérő- és hála-éneket az Ő uralkodása és kormányzása dicsősé-gének, hogy diadalát és hatalmát magasztalják és magasztosságát még ma-gasabbra emeljék, hogy a győzelmet, hatalmat és nagyságot áldással és énekkel dicsérjék, hogy szent egységét, dicső fen-ségét énekkel, dallal és szavalattal kifejezzék, a végtelen jóságu Istennek hálaéneket zengjenek és a dicsőítés koronájával feldíszítsék.
שחיית ליום ז׳ דפסח
1 1 5 Reggeli imádság
קול ת1ךה לצלצלדר. גזר ועטרה לכללה.
־* :־ T T	:	־	:	T
לכללה ברון והודיה. לצור העונד, במדחב זיה:
עזי וזמרת יה:
7־	:	־
Feldíszítsék énekkel és hálaadással a Tercmlőt, a ki meghallgat a szorult-Ságban és tágít rajtunk.
Gyözedelmem és énekem: Isten!
מיוקד מ״פ תינזר״ק.
המך כמעמדורתיו אשורי, עזרות בהמתו צוררי. ראתה' עיגי כשורי; 'קמי' הוכרעו ושורדי. צור עולמים כעוזרי. פתח ממסגר אסירי. עויגי ומפריכי וצוררי. סגרו היותם כעוברי. נצה ינצהוהו אדידי.מלמדי ומשכילי וסופרי:
ובופדי רוממו ימין רוממה. כי ללי ד&להמה:
יי איש מלחמה:
:T	־	:	T T
Lépteimet örvényein ve-zeti, ellenségeimet harag-jában megbünteti, sze-meim láthatják,hogy ellen-ségem megalázódik, el-sülyed. A világ teremtője az én segítőm, 0 nyitotta meg a börtönöm ajtaját. Ő zabolázta meg kegyet-lenkedő ellenségeimet, kik csak kínoztak engemet; ezért folyton folyvást hálát mondanak Neki fejedel-meim, tanítóim, bölcseim és Íróim. íróim magasz-falták magasztos jobbját! A háború az Örökkévalóé !
Az Örökkévaló a háború Ura!
ע״פ א״ב.
ליבש צדקה כשרי_ן כה ונבורה'מזיז. יודע
Igazságot ölt pánczélkép-pen, erővel, hatalommal fegyverkezik. Mindent tud,
ו.ע ד ודין. טכסיסי מלכות ’מצדן. חצה ודלג מנין.'זמן שעבוד תנין. וברכוש מקנה וקנין. הוציא צבאותיו במנין. דד! הומות בנין. נורים הסידיל כענץ• בשלמי מעמקי ים, ארח ומסלול מסים?
T	־	־	:	:	\ T
מסים להעביר כל חילו. וינער באמץ גדלו:
מרכבות פרעה וחילו:
־ : : ־ : : •*
ע״פ א״ב.
אבד ושבר וכילם. באש !במהמורות הפילם.' נלים כסו קהלם. דועכו כפשתה כלם. הסיד אופני נלנלם.ו נהגם בכבדות להכשילם. וירמו עבות למולם. חצצי! הלכו לשכלם. טבעי בבוץ רנלם. לטוב
tanú és biró, királyi díszbe ruházkodik. A rabszolga-ság idejét felényire szálli-tóttá le és jól megszerezve vezette ki az Ő seregeit teljes számban. Falak közt épített utat, egyengette az ösvényt, szétválasztá a tenger hullámait, or-szágutnak beillő járót ke-rekitett. Elkészülvén, át-vezette seregeit, de az ellenséget a tengerbe döntötte.
Fáraó szekereit és sere-geit
törte, dobta, pusztította, tűzbe, vízbe behajtotta, tenger hullám borította: mindnyájáé egy halál, fosztanak mint kenderszál; szekérről a kerék szakad, meg-megakad, a mig végre meg se mozdul és mindé-nestül a tengerbe hull. Itt a hullám, ott a villám fojtja, sújtja az üldözőt, ki Isten-bői csufott űzött; iszap köti annak lábát, hullám
בראשם עמלם. ברש קרסו בנפלם. להסיר מאליהם צלם:
צלם הוסר ומיקמו. ובוימו וגם נכלמו:
תהמת יכסימו:
: ־ : •
משברים גתחטאו וגלים. נגד שרי אוילים,
: ־ •	v: •• 7 V V • •
בוערים הומים ומתנטלים. עמר להב מפילים. פגריהם הוצעו חללים. צללו בעופרת מסתוללים. קגוים יגברו גאולים. רוממות ימיגך ־מגרילים. שרים מתופפים בהוללים. השבחורת ושירים !הלולים ן
והלולים לתוחלתי וסברי. ועל ל׳עזנאי להנביחי:
ימינך יי נאדרי:
:	־	|	:T V: V T •
מיוסד ע״פ ש״תמח שמעון בי יצחק.,
שתתה עולם בבגיגר.
!T	T x : ־ : VT
mossa tépett haját, le-le-roskad, aztán eldül, bál-vány nem jő segítségül. Oltalmukra nincsen más, csak szégyen és pirulás.
Mélység borította el őket.
Hullám és tenger áradása mosta őket tisztára; a balga urak ellen felbőszült az elem, a szövetségesek mind elestek ; testüket ki-nyújtózta a halál, mint ólom sülyedtek a viz alá. Szabadon ment át szerze-ményed, magasztalván nagy tehetséged ; éneke-sek, dobosok és fuvolások, zsolozsmákat és énekeket hangoztattak. Dicsérték Reményemet és Bizalma-mát, kinek köszönhetem diadalmamat.
Jobbod oh Örökkévaló dicsőített!
A világ épületét avval raktad, birtokaiddal tele
és fenség, jobbodban örök kedvesség, midőn gyerme-keid segítségére indulsz: * 7 megrendülnek Előtted a ^
a föld, magasra tetted *TpJIל/לא!"! ולאךץ lakóhelyedet, előtted disz * *^^■^4 ץ► ילין
והוד ודהדר דפנד. נעימות נצה בימיני בצאתך לישע בני
hegyek, ,izek reszketnek	—™—ףעע, י
haragodtól; igazsággal tele | v j •	• t .	7 :־
a jobbod, erő és üdv a ♦ל J 1 H Í3 D ^ 3 *!ל^ל^ népednek; megtorlás, bűn- צךלן םלאל י^י^ד*. ך|יל tetés gyűlölőidnek, engem	v ‘ L״JLÍLT Ltut
támogat jobbod. Jobbod
győzedelmes, hogy az el- Vp	ÖpIJl
lenséget leverje, engem	1 ''\L״L
pedig hithüséggel elje-	♦1 1 " ?ך'~(*pv
gyezzen.	ימינןז דהוגבךה’לד.ר1ם. ואותי
c .	.	...	:־באמונה לאדום
Fenseged nagysagaval	״
feloszlatod.	íDTin 31ל3 !•א31ל
-í -	| :	:	:
Tanítványt, oktatót és ta-	,	.ננ״פ _תשד״ק
nitót, felügyelőt, uralkodót 1ר1ל3/י1יי‘ ל31ל ל3ל3/ל
és helytartót; lovagot, 10- ל ן£חלךך^^^
vat és öszvért: rokont, vér-	.
rokont és barátot; ajelen- 311,1.111311010 0^1
téktelent, a köztisztelet- ל ל 1 ל 1 ל 1 צ 3 ^ ל J!ל ben és becsületben állót, ־ל^ל^
a munkást és a földmű-	141^33 1צ3/ל״
vest és igavonó barmát; _ ' T . י י‘	T
a gazdagot és a társát T0« .1TT1 ^T] és barátját; a napszámost 3^3J	*)31t2H
ונינו ונכדו. משלת אדונו'ועבדו. לאבדון הורד כבודו. הפרע וכל הבא בידו:'
:	T	־ T : T
בידו כל חיל מצרים. באו באש ובמים:
és a bérlőt és az ügynö-két; a fejedelnet és unó-kaját és dédunokáját, az inast és a gazdáját és szolgáját:	veszedelembe
döntötted, minden va-gyona elveszett. Keze ál-tál jutott Egyiptom egész serege tűzbe és vízbe.
וברוח אפיך נערמו
:	־	v ן vív :
מים:
לכדו פני תהומות. כאבן נתהבאי מימות. וישרו מסלוח רמות. טירות ובוהות כחומות. חזו מלכי אדמות. זעו ונתפלצו באמות. 'ונתנו' לאל רוממת. הנותןיעוז ותעצומות. דקרק בצרים נקמות. נבר והשבית י מלחמות. בארץ שם 'שמות. א ך ירוהו שירות נעימות:
Orrod leheletével vizek tornyosultak fel.
Megsürösödött a mélysé-gek színe, vizek kövekké szilárdultak, emelkedések sima utakká lettek, ma-gaslatok falakká egyene-sedtek. Ezt látták az or-szágok királyai, megdob-kentek és reszkettek féle-lemtől; magasztalással adóztak Istennek, ki hatal-mát és erőt ad ; megto-rolja az ellenséget, a há-borút megindítja és le-csititja, a földön változá-sokat idéz elő. Dicsőítsétek kellemes dalokkal! Dicsérő és magasztaló ének való
נעימות אנזבח ולהדוף. בהפיא ער לנדוף:
אמר אויב ארדף:
מיוסד ע״פ א״ב.
א ו י ב י ם נ ח ל ק ו לכתות. בחצאית’פתן לפתות. נבור המפליא אותות. דרכם ובעטם כגתותהבם בתחלואי מיתות. ובלם בנגף לכתות. זדים עורכי חניתות. חגורי הרבות ו ק עז ת ו ת. טורפו במכמורי רשתות. .ייז החמה לשתות. בזכיך שבועת בריתות. לצרה נשגבת לעתות:
T T :	״	: *־ T Í : *
לעתיתבערד;סעאתלמי. n'igai הושלכו צרימו.
גשפת ברוחך כסמו: מי ים טוף הוצפו. גבכיהם לראשם צפו. טלית צרים ונשטפו.
Neki, a ki az ellenséget ledönti.
Mondá az ellenség: űzőbe veszem!
A kigyó unszolására csa-patakra oszlottak az ellen-ségek : de a csudatevő Mindenható összetaposta őket, halálos sebekkel sujtá őket és ragályos betegségekkel pusztitá őket. A büszke lándzsások karddal, íjakkal ö ved zve veszedelmes hálókba ke-rültek, hogy ürítsék a méreg-bort. Megemlékez-vén a frigy esküjéről, szükség idején menedék-váruk lettél. Szükség idején megjelentél nekik és a hullámokba sülyed-tek ellenségeik.
Leheleteddel fújtál, és betakarták őket
a nádas tenger vizei fel-tornyosodtak, a hullámok fejük fölé csaptak és el-sodorták az ellenséget,
עבד- וזעם נאפפו. פחים ללנלם הוקפו. צירים אחזום ונהדפו. קלעו נפעם וננפו.יראו ופניהם חפו. עברו עצמותם ועפו. תנופת ע'ןא הונפו!
והונפו והומכו חדלים. וקול השמיעו נאוליס.
מי כמכה באלים:
T	7 T
מיוסד ע״פ ש״המק שמעון ב• יצחק.
עליט חסין ונורא. מאד סביביו נעיערה. עליורד' במים קרר־,. ועומע ומאזן עתירה. נערץ בקרועייטהרה. בקרע נאדר לפארה. חרף עמודים בנערה. זירוץ דבר! מהרה. צבאותיו'אין לעערה. רועים במשלחתו למהלה. קנוא ונוקם
habzó dühvei rántották magukkal, hálót vetettek lábaiknak. Összeszorult szivük, lelkűk, kínok fag-gatták, a mikor észre-vették, hogy csúfosan buknak el, számukra nincs menekülés, vergődés köz-ben meghaltak, mire a megszabadultak igy kiál-tottak:
Ki olyan mint Te a ha-talmasok között!
Az Uralkodó hatalmas és rettenetes, környezete is nagyon retteg tőle. A lakóhelye a vizek fölött ivedzik és meghallja és megfigyeli a könyörgést. A szentek által magasz-taltatva, a szentségben tisztelve és dicsőítve. Ha-ragja megingatja a világ oszlopait, szava gyorsan terjed számtalan seregei-hez, kik sietnek küideté-süket végrehajtani. Buzgó, és haragjában megtorló,
בערבה. ומחיש עזרה בצרה י
בצרה גננתם1תפלטמ1.ובפ1ךכיהם ראו עינימו:
נטית ימינך תבלעמו ן
ננ״פ תשר״ק.
תהום ירק! לובשת. שור זו בפגרי חשופי שרת. רועדת י תבל ומרגשת. קברם אינה מבקשת. צלחה ופתחה בארשת. פוררה מהכלם בבשח. עת לרין מתבקשת. שיח מה.רוחשת. נזכרת הבל ונרעשת• מקרם נאררת ונחלשת.
v: v : v v v: v ... זך 1 ve
בראותה ימינך מאש?< אי ־ ערבה לגשת:
לגשת ל5»ע אום הלזו. וידידים (.בת וגזי.
כחית בחסךל עם זו:
de a szükségben rögtön segít. Szükségben oltal-maztad és megmentetted őket, ellenségeik vesztét látták szemeik.
Kinyujtád jobbodat, és elnyeld őket.
A mélység szárazra ve-tette őket, hogy hulláikat meglássák, a föld ijedve, rettegve mozgott, nem akarta őket eltemetni, jajgatott és panaszkodott, félt, hogy szégyenbe esik, ha ítéletre keresik, mivel védekezik, hogy ha Ábelre emlékezik, a ki miatt megátkoztatott. De meg-látván jobbod intését, akkor reá állt, hogy el-nyelje Egyiptom népét, mig néped a tengeren átvonult.
Kegyelmedben vezeted ezen népet.
לא כמעשה ידיהם. כי אם בהסדד עליהם. ידעת לכל אויביהם. טובך וחסדך ־ עלהים. חוק שבועת אבותיהם זכרת לפדותם ממעניהם. ובעמוד ענן לפניהם. י הולכת ונהלת לבטיהם. דתך הודעת להם. נבולות פעלת למעניהם. בכלותך :/ראי ת לעיניהם. אפפו התת כל עזומעיהם:
שומעיהם מישמנם יחון. ובעתה
.	:	V	:	־ TrT : | T” T
ופלצות יוחז-ן.
♦
♦
מיוסד ע״פ א״ב עד אמד ס,.
שמעו עמים ירנזון
אותות ומופתים ונפים. בהוציאך מפרך אנוסים. גאלת מרוע חוסים. דרור קראק לעמוסים. הוצאתם
־ :־	*	7
Nem az ő cselekedeteik miatt, hanem nagy ke-gyelmedért megtudattad ellenségeikkel, hogy jósá-god és kegyelmed rajtuk vagyon, megemlékeztél atyáiknak tett esküdről és megszabadítottad őket kínzóiktól, felhőoszlopon jártál előttük, és vezetted törzseiket. Megismertetted velük törvényedet, csudá-kát műveltél értük, hatat-madat nyilvánítottad élőt-tűk, a kik hallották, meg-rettegtek és csodálkoz-tak. A kik hallották, le-estek, rettegve ámultak-bámultak.
Népek hallották és re-megtek.
Jeleket, tüneményeket és csudát tettél hatalmas ka-roddal, midőn kedveltjei-det a rabszolgaságból ki-vezetted és a szabadságot nekik kihirdetted. Vígan
ברכוט טטים, וינצלו את ארץ הנסים. זדונים' וטרי'מפיכם. חילם ברנלם רמוסים. טבעו וצללו פתרוסים. ימים עליהם מכסים: כקדוח אט המסים. לבטו חרדת מכעיסים:
זמ?עיםים ישם בדד לדיום. בי נכרתו ערים מהדום.
אז נבהלו אלופי אדום:
מיוסד ע״פ א״ב.
אלופי אדומים ומואבים." ברעדה ובדאגה כואבים. גלי כנען'היוטבים. רומו במפולת להבים. הנוי ה ע ו י ה ח ט ו ב י ם, יממלכות' אטכ״ם מטיבים. ז ע ויכים רמוסים ונסחבים. חטכים ו ל פט תה כבים: טבועים בנלי
mentek ki, mert volt holmi, a mit Egyiptomból vittek ki. A munkafelügye-lök és a robottisztek ér-tékes holmijai elvesztek. Elmerültek, elsülyedtek az egyiptusi népek, rájuk borultak a tengerek. Mint mikor szikrát fogott a kóró, úgy forrongott a bálvány-imádó. A bálványimádók álmélkodva ültek; vég-órája ütött minden ke-gyetlenkedőnek!
Edom törzsfejei is meg-ijednének.
Edom és Moáb törzsfejeit aggodalom és félelem bán-tóttá; Kanáan többi lakosai is álmélkodtak Egyiptom elestén. Ha ilyen tisztes birodalom, a melynek sok tartomány hódolt, ilyetén módon lakolt; hogy össze-taposva mint pozdorját
רהבים: ימתקו למו הנכים: במו כן נם הם נחרבים: ליום תוכחה
v ד• T : T
קרובים ♦
קרובים וךחוקים אחזו בעתה. ועור עתדם למחתה.
תפול עליהם אימתה: מ ד וממי תלגרהו עמים. גואלו שירים וחכמים. שמו יה' לפה ו נ א ל מ י'ם. עגומים בפנים נזעמים. פן יקראם כענמים. צירים אחזום מטתקוממים. קרואים ולקוחים מעממים. רצו ונמשכו מושלמים. שידי הוליכם שלמים. תרנלם לבית עולמים:
• T	” í	T :	: *
עולמים הנחלת לסנלת־. וכנשר נשיאתם באב־־־.
תביאמו ותטעמו בהר נחלתך:
félre dobva tengerbe ke-rült, hullámokba merült: mi leszen ő velük, ha az Ítéletnap közeleg ? Közel-ben, távolban remegtek a népek, Isten ítéletétől ők is féltek.
Félelem szállt reájuk.
Nagyságodtól megdöbben-tek a népek, megzavarod-tak fejedelmek és bölcsek, befogták szájukat és nem beszéltek ; arczukon ez aggodalmas kérdés volt írva : nem éri-e őket is Egyiptom sorsa? Szivüket, lelkűket ez bántotta. Ez alatt sürögve-forogva in-dúlt a rég várt szabad-ságra Isten választott népe, kit a Mindenható vezérle, útbaigazította és hordotta az örökös lakásba. Őrök házat adtál kiválasz-tottjaidnak, kiket sasszár-nyakon vittél.
Elvitted őket és elültetted örökséged hegyére.
מיוסד ננ״פ
ארבעה נקראו נחלה. בחפץ ובאהבה בלוילה נמה אלץ המעלה. דירת בנץ זבול־ה. הנתונה מימין הנחלה ומקבליה ברתת וחילה
: ־ | :	T • : V V : T V
זה היום עילה, הרות המציא לסנלתטרודים עתה בנולה. יוזמנו ליוםנאלה.כאשר#ע לענלה. י לאויביו יעשה
: V י: 7 :	T ־ :־ V
כלה ז
כלה־, ונחרצה להרעד. ביום כי
:אפןח מועך.
־יי ימלוך לעולם ועד: מלוכה ונמרה ועלו. נשתחוה להדום תלו. שמחת עולם בחנדילו. עלי בא־ב בהתילו. פנות ־אויב ולהשפילו. צאנו לר^ות בצלו.
קרנות מצרים בהפילו.
— 1: • ־ • : - •
א״ב. -
A kívánatos örökség neve-zet négy kiváló dologra illett:	az ígéret föld-
jére, a dicső szentségre, az égből jött törvényre és a kiválasztott népre. Örvendezzünk ma, ma van szabadságunk fordulója, de a kik még most is el-nyomás alatt sínylődnek, azokra is jobb napok derülnek, mert a hogy Egyiptom népsége járt, akként pusztulnak egyéb ellenségei is. Tőnkre megy és elpusztul, ha elérkezik a fizetés napja.
Az Örökkévaló uralkodik mindörökké.
Övé az uralom és hatalom! boruljunk le lába zsámo-lyához, midőn az örök örömöt növeszti és szere-tétét fölöttem lobogtatja. Ellenségei megalázódnak, nyája árnyékában legel, a gonosztevőknek leüti szarvaikat, hogy hatalmát
רוממותיו להגיד וחילו. שכם אחד לעבוד לו. תבל וכלואה להללו:
לחללו יהודיו לד׳עוי f י: מלו
להל׳יילמלןדעלכל
הארץ:
ש״תמח שמעון בר יצחק הזק ואמץ.
שם יקרא ככתיבתו. מחציו תתמלא תיבתו. עוד תתנשא מלכותו. וככאו ייכון כמלאתו. גמישות וסיר בהכותו. באויביו' יתן נקמרתו: רבות ’מופתי גבורתו: יתקע בשופר בסערתו. ציוז יקנא בקנאתו. חית קנך כנערתו. קקיח מלך בבנותו. חביון עזו ותפארתו. זרויכם כקצוי אדמתו. קבוצים כבית תפארתו. "׳! ושם נשורר תהלתו. אמץ
és nagyságát hirdesse. Vállvetve szolgálunk neki. a világmindenség Őt tisz-teli. Hogy dicsőítsük és egységét magasztaljuk, az Örökkévaló uralkodik, ör-vend a föld!
Es az Örökkévaló leszen király az egész földön.
Neve írása szerint ejtődik ki, első felével az Ő kör-nyezete telik meg, de bi-rodalma terjeszkedik és világtrónusa az egészen alapszik. Megveri Széirt, midőn mindent kiirt, a mi ellenszegül hatalmának, és jeladásul a sofárba fű. Ek-kor Ciánért buzdul, min-den akadály pusztul, a királyi székhely felépül, győzedelme dicsőségéül. És a számkivetettek össze-gyülekeznek és ott énekel-nek, hirdetik igazságát,
חסדו וצדקתו. מורדה צדק לעדתו. בתוכם
|	־ :־ T í T
יציב לפינתו:
שכנתו עמנו להתאחד. ואותנו יעשח לגוי אחד.
ביום ההוא יהיה ייז אחד ושמו אחד:'
ובכן ולך תעלה רןךשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:
־ T :	| : T **	. -
חסרי יי אזכיר תהלות יי. מעל כל'אשר גמלנו
:7	:	־	:־	77: V<
יזי. ורב טוב ל־בית איתני. אשר נטלנו כרחמיו' וכרוב רוסריו לעיל ויאמר אך עטי הטה ובני. בנינם לא ישקרו' נאמני. בני אמוני בני בחוני. ויהי לחם למושיע מינוני. בכל צרתם לו צר בעדני.''ומלאך פניו הושיע המוני. באהבתו
kegyelmét, a ki jóra ta-nitja községét és közéje helyezi székhelyét. Fen-ségét egyesíti velünk, és egységes néppé tesz ben-nünket.
Azon a napon leszen az Örökkévaló : Egy és neve:
Egy!
Ugyan, hadd szálljon fel Téged szentelő énekünk, mert Te vagy Izrael szentje és segítője.
Az Örökkévaló kegyel-mérői emlékszem meg az Örökkévaló dicséretében; mindazokról, mi jót tett velem az Örökkévaló, ve-lem és őseimmel, a mit velem tett csupa kegye-lemből és irgalomból. És mondá : ״Ez az én népem, gyermekeim, kik nem ha-zudtolják meg hitemet, hűségben kipróbált gyér-mekeim gyermekei.“ És Ő volt minden baj-bán segítőjük, Ínségük-ben pártolójuk. Kiküldőit angyala segített seregei-mén:	szeretetében és
ובחמלת!גאלם
ממעגי: וינטלם וינשאם
עד הנה' קרגו יי:’ולא הסיר חסדו מהם בכל מקום נילותם. ולא ב אם ם־ •לא גאלם לכלותם. גלו תחלה ל־מצריבב ’ בשבעים נפשותם. ויפרו'וירבו
במאדמאדלהרבותם: ויתחכמו עליהם פוטים להשחיתם; הפך לבם לשנאתם. ולהתגבל בסכלותם. ־יעב־רום בפרך בבל עבודתם.
:	T : | V V י:־	T T
וישימו עלייתם שרי מסים לענותם. ויצעקו
ן: ־ T	־־•::- I
איל יי בצר להם ממצוקור־ס: וילמעון קדשו השמיטה עלתה שועתסרקם ילהם מושיעים להושיעם
Peszach 2. VIII.
könyörületességében meg-mentett sanyargatóimtól; ó vezetett és vitt idáig és mostanáig segített az Örökkévaló. És bárhová vetette, soha meg nem vetette, kegyelmét nem vonta meg tőlük. Legelő-szőr Egyiptomba vetette, hetvenen voltak, de ott nagyon megszaporodtak, az egyiptomiak azon fon-dorkodtak, miként rontsák meg; szivük gyűlöletre fordult, nyomasztó terhet kigondolt és szigorúsággal szorították a rabszolga-munkára; robot-tiszteket rendeltek reájuk, hogy kényszerítsék és kínozzák. E szorultságukban az Örökkévalóhoz kiáltának és panaszaik az egekbe hátának; ekkor segítőket támasztott nekik, hogy segítsenek bajukon. El-9
מצרתם: עלה מעה ואהרן *ער בחר בהם ובעליחותם: ועט במצרים אותותיו ומופתיו לך־דאתת ויהפוך לדם יאריהם וכל נהרותם. הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם. אמר ויבא עלב ולבים בכל עפרותם. ועלה בם ערב ויאכלם וצפרדע ותעחיתם. ויתןילחסיל יבולם ולארבדה תבואתם.
:	־ :	V ן	:	ן	T T
ויאכל כל עשב בארצם ’וכל פדי אדמתם, ויהרוג בברד גפגם ובחגמל עקמתם ויסגר לברד בע־־ט ולרעפים חיתם. ועלח
־ T T	:
בם חרון אפו עברה וזעם וצרה להכעיתם.
T • S ־ :	T T :  :
Reggeli imádság küldé Mózest és Áront, a kiket küldötteinek vá-lasztott és csudákat mu-látott Egyiptom főidén. Pólyáikat, vizeiket vérré változtatta, melyben kiadta páráját mind a hala. Szólt, és• vadállat meg csúnya féreg jött rájuk; a vad-állat falta őket, béka ron-lőtt köztük; mezei egér rágta a növények gyöke-rét, sáska pedig minden gyümölcsét, elpusztították minden földjét. Jég verte el a szőllőt. Barmaikat jég-esőnek adta, éjjeli raga-dozóknak élelmüket. Meg-gyuladt haragját, átkot és ínséget küldött reájuk, hogy megijessze, gonosz
ומלאכי רעים היו
?משלחתם. ולא חלוץ ממות'נפשם וחיתם. ויך בל בכה במצרים ואוני ראשיתם. ויוציאם בכסף וזהב ואין כושל במחנותם. נפל פחו־ם מהמצרים ושמחו בצאתם. פרש י ענן למכר'יאש ל ה איי ר אפיל ת ם ויוצא צמו בששוןיבחיריוברנחם. ייסעו מרעמסת לסכות י מסכו ת לאתם. ומאתם לפניי פי החירות היתה חניתם. בין מגדוד־'ובין"הים. ?:אמצעיתם. לפני בעל צפון הנשאר מכה אלילי פחזותם. ולמה נשאר הוא בידי להשיאם ולהטעותם.
T	: ־	:	T
szellemek voltak ezeknek kíséretében; éltüket nem vette el a haláltól.
Agyonsujtá Egyiptom minden elsőszülöttét, ere-jének zömét. Ekkor kive-zette seregét, megrakva aranynyal, ezüsttel, tábo-rukban egy sem esett el. Megijedtek tőlük az egyip-tomiak és örültek, hogy kivonulnak. Felhőt feszi-tett ki tetőül és tűz vilá-gitott a sötétségben. így vezeté ki népét vigsággal, választottjait ujjongások közt. És elindultak Rám-szöszből Szukotba, Szu-kotból pedig Etámba, Etámból pedig Pi-Hákirot előtt táboroztak, Migdol és a tenger között, Báál-Cefon előtt, mely egyedül maradt meg minden bál-ványképük közül. És ez miért maradt meg ? Azért, hogy elcsábítsa és meg-9*
שיאמרו השה יראתם
V ן :	י 7 7 Í * T I T
שלך, לקתה במותם. ועם חגו ביום השלישי 1לנסיעתס. וברביעי מתקנים בליהםומרעץ בהמתם. ואמרו להם
:	7 : 7 : v :	ן 7 V
האוקטורין במלתם. הגעתם תחום אשר קבעו'יל ב פ צוענים בטובהם. אשר אמרתם'וירך שלשת ימים נלך ונשוב ל־עבדוחם. ונאולים השיבו 'לא לצאנו ברשותם. כי אם ביד רמה בעל ברחם שלא בט1ב1הם.’־והם ענו רוצים ולא רוצים איש בפי שיחתם. סופבם לקים דבר מלביתילא ל־עבור על־ דעתם ועמדו עליהם והבום
tévessze őket; mondván: Félelmetessége miatt nem lakolt, miként amazok. Ott táboroztak utazásuk harmadnapján ... A ne-gyedik napon podgyászu-kát rendezték és megrak-ták barmaikat. Most a velük küldött egyiptomi őrök igy szóltak hozzájuk : Elérkeztetek a határig, melyet nektek az egyip-torniak jóságukban kitűz-tek; ahogy magatok mond-tátok: három napi járó utat megyünk, aztán vissza-térünk szolgálatjukra. Mire a megszabadultak ekként válaszoltak:	״Nem	az ő
engedélyükkel vonultunk ki, hanem szabadon, aka-ratuk ellenére, nem pedig jóvoltukból.“ Mire azok igy feleltek: ״Akár akar-tok, akár nem, szószegők nem lehettek, a király parancsolatát meg nem szeghetitek, szándékos át-hágást el nem követhet-
ופצעום והרגו מקצתם. ף־־זם “לכו וז־עידו לפרעה'כל קורותם, ולפי לבו ולבב עמו לרדוף אותם. ויאמרו מה זאת עשינו וישמו על עקב כשתם. ואמרו
:	7 :	7	:	t | v ••
;בכים הם ועבטו א ך ח 1 ת ם, נרדפו־, לחריד־,ם ו נר לה כרעתם. ויאכריאת
• 7 7 7	־ V	í V
רככו בעצמו כרי לזרום ולפתותם. ואת עטוילקה עמו ברברים לרמותם. דרך מלבים להתנהג אחרי חילותם ואני אקדים ראשון להלחם במלחמתם.
דרך מלכים לטול חלק
לי^שית מתם. ואני אש*ה עמכם בשלל צבעי ד ה מ ת ם. ועוד
:	7	7:
tek.“ Erre felkerekedtek, egynéhányat megsebesi-tettek, a többi pedig megszökött és megvitte Fáraónak a hirt, a mi őket érte. Ekkor az ő szive és a népéé arra fordult, hogy űzőbe veszik őket. És mondának : ״Mit is cselekedtünk ?“ és szi-vükben boszankodtak. Ezt is mondták : ״Eltévedtek ők, elhagyták a jó utat, űzzünk utánuk, hadd lás-suk balsorsukat!“ És maga Fáraó fogta be a lovakat, hogy serkentse és rávigye amazokat és egész népét magával vitte szép szóval : ״A királyok rendesen a sereg után vonulnak, de én a ti éle-teken, mint első akarok harczolni. A királyok ren-desen a zsákmány legjavát maguknak tartják, de én megosztom veletek még a hímes ruhát is. Sőt
אפתח אוצרותי וקחו כל־ עביות חמדתם. מיד ;צאו כלם'בלב עלם יוערכו מערכתם. ייקח עעז מאות רכב בחור עם כיד כל־י מעחיתם. וכד רכב מצריםיעמהם בעזרתם רעינו אותם חולים על דח;ם בימקהלותם. ונעאו ?{יניחם וראו צריהם בקרבתם! חיל ורתת עם אחזתם וזעקו בתפלה ותפעו אמנות אבותם. וגואלם חזק ונוקם נקמתם. ודא בצר להם בעמעו את רנתם• יי י ועי? ם דמען עמו ויגאלם
מצרתם: מנגה' נגרו ?ביו עברו ברר ואע נחלתם. ויעזיליח חציו
a saját kincstáraimat is megnyitom ;nektek és a mi abban becses és drága, azt magatoknak vehetitek. “ Rögtön elmentek teljes beleegyezéssel és rendez-ték szereiket. így vitt magával hatszáz váloga-tott szekeret és a hozzá tartozó gyilkoló-szereket, és Egyiptom összes sze-kerei melléjük álltak, el is érték őket, a mint a tenger mellett csapatok-bán táboroztak. Ezek, a mint felemelték szemeiket és látták az ellenséget: féltek és reszkettek. Egye-dűli fegyverük az imádság, ezt ősapáiktól tanulták. De annál erősebb a megváltó-juk, ki megjelent nekik, a mint meghallotta könyör-gésüket. A maga dicsősé-gére segített rajtuk és meg-menté szorultságukból. Fényétől telitett felhőiből jégeső és villámtüz hullott, reájuk lőtte nyilait és fel-
ויפיצם וברקים רב להטותם: ’ויגער בים סוף דחרב ויוליכם בתהומות במפלתם ושבטי ןה עמדועלהלם לירד בירידתם! ושם בנימין צעיר חדם ושרי יהודה רגמתם! ובלם עברו ביבשה במים עיים נתיבתם, ,והמים ההם חומה מימינם ומשמאלם בהליכתם.
ו!־9ן מתעה על החיי עגמים להביאם■ במים לכלותם. יו ג ח ג ם
T	•	:	T
בכבדות ולסר את אופני מרכבותם. וישובו המים ויכפו את
־	“ ־ *	־־: ־	v
הרכב ואת הפרשים כשטיפתם. וגער פרעה וחילו בים סוף וכל כבאותם. רבפו מים
bomlottak és a sok villám-tói megbomlottak. Intett a nádas tengernek:	és
megszáradt és mélységek közt sík ösvényen vezette. Istennek törzsei felállottak a tenger mellett, hogy rendben átkeljenek. Ben-jámin mint legifjabb törzs vezérelte őket, Juda feje-delmei pedig igazgatták őket. így mentek át ha-talmas vizeken szárazon, mert a vizek jobbról és balról falak gyanánt áll-tak a járó szélén. És az egyiptomiak szájában elő-revonszoló zabla volt, hogy a vízbe rántsa őket. Nagy nehezen haladhat-tak előre, mert kidőltek a szekerek kerekei. A vizek pedig visszatértek és hullámaikkal elfödötték a szekereket és a lova-sokat és Faraót sereges-tül a nádas tengerbe sülyeszték. így födötték ellenségeiket a vizek, egy
צריהם אחד מהם לא נותר בשאריתם. ויהירים עברי וגזר וראו פגרי יעו נא יה ם במפיהתם. ויאמינו כדברו' ויעירו תהלתו כיעועתם! ואלו ביה הימים דיו ואגמים קולמוסים. ובני אדם יהבלרים ויריעות ארצות פרותים. וביה עערות אדם פיות ולעונות מקלסים. אינן מספיקיז לחמור פלאות
T Í	־:
ונסים. אחת מאלף איהפי א־פ־ם ורבי רבבות הנעעים. אעיר פעל אדון ד־עם מבטן עמוסים. בי מי נוי נדול אערבנפים מתנוססים או הנסה אלהים לבא ילמחת ידו נוי ממרב
sem maradt meg közülük. Az izraeliták pedig már a túlsó parton voltak és látták az ellenség buká-sát. Ekkor hittek az Ó szavaiban és énekbe fog-lalák dicséretét. Hogyha mind a tenger tinta volna és a nádszálak tollak, és minden emberfia Íródeák, és az országok területei papiros és az összes em-berek minden hajaszála szájak és dicsőítő nyelvek : nem volnának képesek csak egyet is azon ezer meg ezer csudatett közül leírni, melyet az Ur az Ö népéért, — me-lyet már annak anyaméhé-ben magának választott — megtett. Mert hol van nagy nép, mely ily csudák-kai dicsekedhetnék ?Avagy megkisérlette-e már vala-mely isten, hogy eljöjjön es kivegyen magának egy népet más nép középé-
וצופים. במפות באותות ובמופתים ובמלחמה נהרסים.
־־ :T V •
בכל אשר עשיה לנו ארו? כל'המעשים:
־־ ־ :־	T I ־:
חסדי גי 5' לא תמנו. ולא י בלוי רחמיו ממנו. יום יום.יעמס לנו: האל ישועתנו: י ב מ צ ך' י ם נגלה עבור לנאלנו: ובביר" צ ר ה עמנו להושיענו. לא מאסנו ולא נעלנו לכלותינו. ולא עישיה עטנו בלה בחטאתינו ובבליעת ידו נטויה עלילכנלוח שנער ישלח למעננו. ובעילם שם ב ם א ו לרחמנו. י ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו. ויט עלינו חסד לפני שובנו. לתת לנו מחיה ולרמם
T ״	7	י : 7	:
1 37 Reggeli imádság bői csudákkal, bámulatos tettekkel és harczolással, a hogy értünk tett min-den műnek az Ura ?
Isten kegyelme nincs fogytán, irántunk való könyörülete még nem merült ki. Napról-napra kegyeivel halmoz el, üd-vünk Istene! Egyiptom-bán megjelent, hogy ki-szabadítson, minden baj-bán velünk van, hogy segítsen; nem vetett meg bennünket és meg nem utált minket, hogy tőnkre tegyen, és nem is bánt velünk bűneinkhez képest; minden időben ki van nyújtva felénk a keze. Sineárba értünk küldött, Elámba tette székhelyét, hogy rajtunk könyörüljön; fogságunkban sem hagyott el minket a mi Istenünk ; elfogóink szemeiben ke-gyeimet eszközölt, adván nekünk eledelt és felépít-
בית מאוינו. גרגר מעך ?נם קדרלעכנינו.ולא זעעד!בלהעםעאריתנו ובארץ ’נכריה כמעם עכלה דומה נפענו. לולי יי עהייה בעזרתנו.
”	:■ך T Í V : T T V **
כי, בכל פה. יףכלונו להדיקנו. ועלסיהכבד הכבידו זעלינו.עד!ךעה ממרום רוח לנחמנו. כי ייעופטנו ץ מחוקקנו. יי מלבנו הוא יועיענו. קול גאלה יעמע בארצנו.' ל יחננו 1לך קריטי. היה' זרועם לבקרים אף יעועתנו. ולא נסוג אחור'ממך ותחיינו. תמהר לעכון בבור בא־צ־ני. ויבא מבער עלום לבערנו! ויעאו קול הרנן כל צופינו. בבקר חכךך
vén óhajtásunk házát. Mésekben is laktunk. Keder volt szomszédunk, de nem tette tönkre kis maradékunkat. Idegen föl-dön csakhamar néma sírban nyugodtunk volna, ha az Örökkévaló nem segített volna rajtunk. Bizony, tátott szájjal fal-tak volna fel bennünket, a legsúlyosabb terheket rakták reánk: mig a meny-nyékben megindult szel-lem, hogy bennünket vi-gasztaljon. Mert az Örök-kévaló a mi biránk, az Örökkévaló a mi törvény-ho-zónk, az Örökkévaló a mi királyunk. Ö segít! Szabadságdal hallatszik or-szágunkban — az Örökké-való kegyelmezzen, Benne bízunk! Karold fel ügyön-két minden reggelen és légy segítőnk! Sohasem fordulunk el Tőled, csak éltess bennünket! Engedd, hogy mihamarább lakoz-zék országunkban a Te dicsőséged és hirnök hozza a béke hírét, az őrök örömrivalgásba tör-jenek ki. Hadd bővel-kedjünk reggelenkint ke-
שחרית ליום ז׳ דפסה
שבענו: י נר נ נדה
וגשמחה כל ימינו: וכמות עניתנו שיטחנו. ומעשה ידינו כוננו־, ,עלינו. הושיעה ימינך ועננו. ומתהומות הארץ תשוב תעלנו: ישועתך א לה י ם תשגבנו.ונהללה שמך בשיר ו נ גד ל נו. כי אלה— יושיע ציון בימינו, ויבנה ערי הורה ובהם יושיבנו. וזרעעבדיו ואהבי שמו בהם ישכנו. ומבשן וממצולוה ונם עה תעלנו..עזה אלהים זו פעלת לנו. השם בחיים נפשנו. ולא נתן למוט רגלנו. כי בהנתנו ככסף לצרפגו. הבאתנו במצודה
139 Reggeli imádság
gyelmedben, és vigadjunk, örvendjünk minden nap-jainkban; a mily sokáig kínlódtunk, annyi ideig örvendezzünk ; kezeink munkája sikerüljön; job-bőd segítsen és hallgass meg'; emelj ki minket a föld mélységéből. Segitsé-ged, oh Isten, legyen vá-runk; és mi dicsérni akarjuk nevedet és ének-kel magasztalni. Mert Is-ten napjainkban megsegíti Ciont, felépiti Juda váró-sai t és azokba telepit; szolgáinak ivadékai, és a kik nevét szeretik, fognak benne lakni. Básánból pe-dig és a tenger mélységei-bői emelj ki benünket, erő-sitsd meg mindazt, a mit eddig értünk tettél. Lel-künket életben hagyod, lábunkat nem engeded botlani. Mert megvizsgálsz és megtisztitsz minket, mint ezüstöt. Sok viszon-tagság is ért már ben-nünket, sok kín szúrta
עמת מועקה במותנינו. הרככתאנוש ?*ראשנו. באנו' יבא ע י וכמים ללויה תוציאנו. תחננו ותבלכנו ותאיר פניך אלינו. תאיר נלנו ותניח לשכנו'. חזה ציון'קחת מועלנו.כיאםשםאדיר יי' אדוננו. חרבות ירושלים יפצחו׳רנוננו. כי נחם ל' ציון בית מקדשנו. חשף זרוע קרשו ידישועתנו ולשמחנו.' וראו כל אפסי' ארץ את ישועת אללינו. בשובו עמנו מנלותנו. ויצמח צמח צדיק לעךתנו.הה שמו אשר יקראו יי צדקנו. ואז תתנדל ותתקדש. אל מלכי כקדש. נורא אלהים ממקדש קדש.
'־־•	•	־	: T	ן...
már ágyékainkat; hány ember mászott már fejünk tetejére; tűzbe, vízbe ju-tottunk — de Te kiszaba-ditottál mindenünnen! Oh, kegyelmezz ezután is és áldj meg bennünket, or-czád fényével világíts re-ánk; gyújtsd meg világun-kát, világítsd meg sötét-ségünket. Tekints Ciánra, ünnepi gyülekezeteink vá-rosába — ott dicső az Örökkévaló, a mi Urunk Jeruzsálem romjai öröm-éneket kezdenek, hogyha az Örökkévaló megvigasz-tál ja Ciont és szentélyűn-két. Kinyújtván védő szent karát, hogy helyettünk küzdjön, hogy az egész föld kereksége lássa a mi Istenünk segitségét.Vissza-térvén velünk számkiveté-sünkből és az igazi sarja-dékot növeszti mi nekünk és Őt ״Igazság Istenének“ nevezzük. Akkor magaszta-lódol és szentelődöl, Iste-nem, királyom a szentség-ben ! Isten rettenetes szén-
אלהים דרכך בקדש. מי כמוך נאדר בקדש. הנערץ באראלי קדש.
־ v ד• ־דין :	v | •• v : v
ויהללוך בהדרת קדש. וישתחוו בהר הקדש.
אראלים וחשמלי קדש.
V : V *	:־:־־••	VI
.יקדישו מעריצו בקדש. וקול בנפי היות הקדש. בקול מים רבים בקדש. ויקמל אופני הקדש. דעמתם מנשאים בקדש. קול רעש נדול בקדש. וקול דממה חקה בקדש.קוראים זה לזה. ושואלים זה לזה.
v t	:	:־	•	j v ד v
ונושים זה מיה. וזה
לעמת זה. וזה בננה זה.
•	.״	־־	V • V	•	•• •י	••
וזה מול זה. מזה ומזה.
משלשים בשלוש
lek szentségéből. A Te utad Isten ! szentségben ! Ki olyan, mint Te, di-csőitve szentségben, a kit a szent Erelim magasztal-nak, szent díszben dicsér-nek és leborulnak a szent hegyen. Az Erelim és a szent Hasmálim szentség-ben szentelnek és ma-gasztalnak; és a szent Chajot szárnyainak csatto-gása mint a hatalmas vizek a szentségben. És a szent Ófánim átellenök-ben, dörgő hangon, majd meg halk suttogáson szól-nak egymáshoz és kérde-zik egymástól, és meg-jegyzi egyik a másikától; és ez amaz átellenében, ez szemben a másikkal, az egyik egyenest a má-síkkal, innen is, onnan is háromszoros szenteléssel
szentelik.
קרוש:
ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל־זה ואמר;
קהל מדוש מדוש מדוש יי צבאות מלא כל־הארץ כבודו:
י ז t I ן	t ן	:1 r t r t :	t:t :
חזן אז בקול רעש גדול אדיר והזק מטמיעים קול. מתנשא*: לעמו״ד שרפים לעמתם בתך יאמרו:
קדח ברוך בבור יי ממקומו:
חזן ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו. כי מחכים אנחנו לך. מתי תמלוך בעיון בקרוב שמינו לעולם ועד תשכון: תתנדל ותתקדש בתוך ירושלים עיקך לדור ודיו-ולנצח נצחים: ועינינו תראינה מלכותך בדבר האמור בשירי עזך על־ידי דוד משיח צדקך:
קדח ימלוך יי לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה:
חזן לדיור ודור נניד נהלך ולנצח נצחים קדשתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא זימוש לעולם ועדי כי’אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה יזי האל הקדוש:
אתה בחרתנו מכל־העמים אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנו דמכל הלשונות. וקראתנו' במצוותיך וקרבתנו מלכנו ידעבוךתך ושמך הגדול־‘ !הקדוש עלינו קראת:
ותתן־לנו ייז אלהינו באהבה (שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה. חגים וזמנים לששון אח־־יום (השבת הזה ואת־־יום) חג המצות הזה. זמן חרותנו (באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים:
־ אלהינו ואלהי אבותינו. יעלה ויבא ויגיע ויראה
־•	-	: r	:	-ד V
וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו. וזכרון' משיה בן־דוד עבדך. וזיכרון ירושלים עיר קדשיך. ןזכרון כל־עמך בית ישראלי לפניך. לפלטה לטובה"להן ולחסד ולרחמים. לחיים ולשלום ביום זחג המצות הזה.’זכרנו יי אלהינו בו לטובה. ויפקדנו בו לברכה.־' והושיענו־, בו לחיים. 'ובדבר
שחרית ליום שביעי של פסח	143
ישועת ורחמים חוס וחננו. ורחם עלינו. והושיענו כי אליך עינינו. כי אל מלך חנון ורחום אתה:
והשיאנו יזי אלהינו את־כרכת מועדיך. לחיים ולשלום. לשטחה ולששון. כאשר רצירת ואמרת
:	T : T : • : T	ן	־:־T : T T V ־ :	T
דשרכנו. (אלהינו ואלד,' אבותינו תנה במנוחתנו) קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך. וטהר לבנו 7לעבדך באמת. והנחילנו י; אלהינו(באהבה וברצון) בשמחה ובששון <שבת 0 מועדי קדשך. וישמחו בך ישראל'מקדשי שמך. 7ברוך אתה יי טקד׳ע 0 ישראל והזמנים: י י ־ י ־ רצה ין אלהינו בעמן? ישראל ובתפלתם. והשב ארדהעבוךה לדביר ביתך ואשי ישיראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עטך: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ברוך אתה ין המחזיר שכינתו לציון:
מודים _ אנחנו לך שאתת ™ים דרבנן. הוא ין אלהינו ואלהי אבותינו מודים אנחנו לך שאתה לעולם ועד. צור הרינו מק הוא ןן אלהינו ואלהי אבותינו• ׳ ישענו. אתה הוא לדור ודור אלד כל בשר יועדנו יוצר נודה לך ונספר תהילתך.1 על בראשית בי־כות והון־אוח חיינו המסורים בןךךי רעל לשמך הגדול והקדוש על־ נשמותינו הפקודות לך. ועל שהח-יתנו וקימתנו כן תחיינו נסיך שבכל־יום עמנו ועל1 ותקןמנו ותאסוף גליותני נפלאותיך וטובותיך שבכל- לחצרות קדשך לשמור עת ערב ובקר וצהרים. הטוב חקיך ולעשות ךצ1נך ולעבדך כי לא כלו רחמיך והמרחם בלבב שלם "על שאנחנו כי לא תמו חסדיך מעולם מודים לך. ברוך אל קדינר לך; י1'	י ן ד,הודאות:
וכל החיים יורוך פלה ויהללו את שמך באמת האל ישועתנו ועזחתנו סלה: ברוך אתה יזי הטוב שמך ולך נאה להודות:
"חון אלה־ני ואלד,י אבותינו ברכנו בברכה המשלבת בתורה הכתובה על־;ךי משה.עבדך. האמורה מפי אהלן ובניו כתנים. עם קהושך כאמור: יברכך ו:שקוךך: יאר ;י 1 פניו אליך ויחנך: :שיא ין 1 פניו אליך וישם לך שלום:
'שים שלום טובה י'וברכה חן והסד ורחמים עלינו ועל בל־ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאהד באור פניך.' כי באור פניך נתת לנו' יי אלהינו תורת חיים ואהבת חסד. וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום: וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל־־עת'ובכל־ שעה בשלומך.'ברוך אתה יי המברך את עמו ישך4 בשלום ♦
םד.ר הלל
Dicsértessél Örökkévaló	^
Istenünk, a világ királya, "	” ZlL*; ־	'
a ki megszentelt párán- !■7*!S csolataival és megparan- ל^רןי^ןי
Hallelt. imádkozzak.	׳ ♦ י FUU •!*י N Ip7
Halleluja! Dicsérjétek	| קיג ך-*5“^(ייךן
עברי יי: יהללו את־עם י:: יהי'עם ::'מברך מעתה ועדיעויהם:
Örökkévaló szolgái, di-csérjétek az Örökkévaló nevét. Dicsértessék az Örökkévaló neve mos-
־־ T
tantól mindörökké! Nap-
kelettől napnyugatig di- 1^1322 IV Vfop rHT!3í2
מהלל עם יי: רם על־
T T:	”	T *• í
csörtetik az Örökkévaló neve. Magasan a népek
bbrt סדר
tekint le, az égen ésa ^ל{ £2 3 י ל י ק^ך^ן*ך földön ? Porból veszi fel a ובאלץ;‘^קי^י DS3$3 szegényt, az ügyefogyottat	^*ך
sárból emeli ki - hogy	^ יייח
a nemesek mellé ültesse,	*|	: v “ T
népe nemesei mellé; a 1״י2י0 ^ ^לי^י^ ^ magtalannaklakályossáteszi ^על|לה a házat, gyermekein ör- ^3דל3י^?	ה23י
vendő anyává, Haleluja !	* 2^1111 הלל^ל'^
קיד
Kivonulván Izrael Egyp-	^33א
tómból, idegen nép közül	T j—B*H2ííD£2
Jákob háza: Jehuda lón L_!_h"l_b s_^f׳L_
,,, T ,	, מעם לועז:היתה יהודה
szentségeve, Izrael az ural- f_T . T : T . '־
ל־הדשו ישראל
kodása. Látja a tenger és	t : • י : \ j :
megszökik, a Jordán hátra	ל	^ flvt£^23
vonul; a hegyek mint ♦ ^הילד| י30 לאה׳ D kosok szökdeltek, a hal- 3הלולימ דלולו 3אילי
•	”	:	} í T	*TV
mok mint bárányok. Mi "^£2 ♦ |32ע1ה 233י״3א
lel óh tenger, hogy meg- ך;(יךךץ DUfl 3י D1״J ^ל szököl, Jordán hogy hátra £*ךך;ף i ל>*ח1ה T 3bfl vonulsz? Ti hegyek, hogy	Q^^HRin
szökdeltek mint kosok,	י
halmok mint bárányok ? I ? T ••■■■-■ I	•■■■ ■
Az ü, előtt remegj, oh "אל V&ü ^אל '?TI föld! Jákob Istene előtt, וצור-! 'SBhil ?333?'
Peszach, 2. Vili.
10.
bbn סדר
אנם־־מןם חלמיש למעינו'מים: ך'זכרנו:ברך יברך את־בית :שראל:ברך את־בית אהרן ז יברך יראי יזי הקטנים "עים־
הנדלים:יםףךעליכם עליכם ועל בניכם: ברוכים אתם ליי עשה שמים וארץ: השמים שמים ליי' והארץ נתן לבני־אדם: 'לא־הטתים יהללויה ולא כל־ירדי
I ־־	:־־ T : T	:	••
דומה: ואנחנו נברך :ה'מעתה ויעד־עוילם הלמיה:
מה;אשיב ליי בל־־ תנמולוהי עלי': בום־ ישועות אשא' ובשם יזי אקרא: נדרי ליייאשלם ננדה־נא לביד־עטו: יקר בעיני ’יי המותה
77 I I ״r ״	:7 "TIT
לחסידיו: אנא יי כי־
T T
ki a sziklát vizpatakká változtatja, a kavicsot vizforrássá.
Az Örökkévaló meg-emlékezett rólunk, Ő megáldja, megáldja íz-rael házát, megáldja Áron házát, megáldja az Istenfélőket, nagyokat a kicsinyekkel együtt. Többletet adjon hozzátok az Örökkévaló, hozzátok és gyermekeitekhez. Ál-dottak vagytok uz Örök-kávaiénak, az ég és a föld terem tőjének. Az egek az Örökkévaló egei, de a földet az ember fiainak adta. Nem a hol-tak dicsérik Istent, sem azok nem, kik a sir csöndjébe szállanak. — De mi dicsérjük Istent mostantól mindörökké. Haleluja.
Miképen .téríthetem meg az Örökkévalónak irántam való jótéte-ményeit ? az üdv kelyhét emelem fel és az Örökké-való nevét imádom, fo-gadalmaimat megfizetem az örökkévalónak egész népe szeme láttára. Drága az Örökkévaló szemeiben jámborainak halálozása, óh
SSn סדר
אני עבדך אני ?נכדך בן־אמתך פתחת ידמוסף: לך אזבח זבח תודח'ובעם יי אקרא: נדרי ליי אשלם נגדה־נא לכל־עטו: בהצרותביתיי בתוככי ירושלים הללויה:
!	T T ־	־	:־ T
<״ הללו אה־יי כל־ נוים שבחוהו" כל1־ האטים: כי נבר עלינו 1 חסדו ואמת יי לעולם הללויה........ ־
•ן ♦
Örökkévaló szolgád én, szolgád szolgálódnak fia ■ megoldottad bilincseimet, hálaáldozatokat akarok Ne-ked áldozni, és az Örök-kévaló nevét imádom. Fogadalmaimat megfizetem az Örökkévalónak egész népe szeme láttára; az Örökkévaló háza udvarai-bán Jeruzsálem közepette. Haleluja.
Dicsérjétek az Örökké-valót, ti népek mind, dicsőit-sétek ti nemzetek mind, mert hathatós rajtunk az Ö kegyelme és az Örök-kévaló hűsége örökkévaló. Haleluja.
Mondjátok hálát az Örök- :קיה הש״ץ מנגן הודו והקהל עונה kévalónak mivel jóságos, 31t3הז1 13171 3!־ mert örökké tart kegyelme. 13 ♦ קהל הודוDI1 03^ ל^3'1ל
־־ : *	T	•׳	־
Izrael szóljon, mert örökké ה" £3\1*5$ל tart kegyelme; Áron háza קהל הודו ♦ Tipli 33י ל13ל szóljon, mert örökké tart |3hI$”íT3 50 1105י5י I"1 kegyelme, szóljanak az Is- 13" ל13ל3 13313 ♦ קהל הודו tenfélők is, mert örökké	*50	יי llíwhV í,n
tart kegyelme.	3י ל’<1ל3 ♦ יןהל הודו
סדר הלל
מן־הטצר קראתי יה ענגי כמרחב יה: יי לי
לא אירא מה־ועשה לי אדם:'יי לי בעזרי ואני
אראה בשנאי: טוב להטות 'בלי מבטח באדם: טוב לחסות
בל מבטח בנדיבים: בל־נוים סבבוני בשם
יי בי אמילם: מבוכי
גם־סבמני בשם יזי בי אמילם: סבוני בדברים דעכו באש קוצים בשם ר' בי אמילם: דחה דחיתני לנפל דיעורט: עזי וזמרת ןה׳ויהי־לי לישועה: קויד תה, וישועה באהלי צדיקים ימין יק עשה חיל: ימין יי רוממה ימין יי עשה חיל: -א אמית בי־ אחיה ואספר מעשה
Szorultságomban hívtam Istent és tágoságban hall-gatott meg Isten. Az Örök-kévaló velem, nem félek, mit tehet nekem ember? az Örökkévaló velem, segítőim között én szembe szállók ellenségeimmel; jobb az Örökkévalónál rejtőzködni, mint emberekben bízni; jobb az Örökkévalónál rejtőz-ködni, mint nemesekben bízni. A népek mind körül-fogtak, az Örökkévaló neve-ben megrontom őket. Kö-rülfogtak, egészen körül-vettek, az Örökkévaló névé-ben megrontom őket. Kö-rülfogtak akár méhek, elpislognak akár tövis tűz, az Örökkévaló nevében megrontom őket, ha löktél is engem, hogy elessem, az Örökkévaló segített ne-kém. Győzelmem és éne-kém ének, győzelmes és énekem Isten, Ő volt segít-ségem, ének és üdv szó az igazságosak, sátraiba: az Örökkévaló jobbja győ-zelmet szerez. Az Örökké-való jobbja magas, az Örökkévaló jobbja győzel-mel szerez. Nem halok meg, hanem élek, és elbe-
סדר
יה: ופר יפרני יה ולמות לא נתנני: פתחו־לי שערי יצדק אביא־בם אודה יה: וה־השער ליי'צדיקים ;בואו בו: אודך כי עניתט ותהי־ לי'לישועה:,™ אבן מאפו הבונים היתד! לראש פגה: «ז מארת י,י היתרה וארד היא נפלאת בעינינו =״״ וה־ היום עשה יי ננילה ונשמחה זב1:'" י
אנא ’;והושיעה נא: אנא ייו הושיעה נא: אנא יי הצליחה נא: אנא יי הצליחה נא:
7 7	:7	־	:	*	7 T
ברוך הבא בשם יי בדיכנוכם 1 מבית ": נייו אל 1 יי האר לנו אסרו־הנ בעבתים ער־ רדנות המזבח ^ אלי
הלל
szélem Isten tetteit. Fényi-teni megfenyíthet Isten, csak a halálnak ne adjon oda. Nyissátok meg az igazság kapuit, azokon bemegyek, Istennek hálát adok. Ez az Örökkévaló kapuja, igazságosak mén-nek itt be, hálát mondok Neked, hogy megaláztál és segítségemmé lettél. A kő, mélyet az építők meg-vetettek, sarkkővé lön, az Örökkévalótól lett ez, a mi oly csudálatos szemeinkbe. Ezen napot az Örökkévaló teremtette, ujjongjunk és örüljünk rajta.
Óh Örökkévaló, kéiiink segíts! óh Örökkévaló ké-rünk, segíts!
Óh Örökkévaló, kérünk, boldogíts! óh Örökkévaló kérünk, boldogíts !
Áldott, ki az Örökkévaló nevében jön, üdvözlünk titeket az Örökkévaló házá-ból. Isten az Örökkévaló és világit nekünk. Kösse-tek meg az ünuepáldo-zatot kötelekkel az oltár
bbn סדר
אתה ואודך אלהי
V:	71 v	:	7
ארוממך: *׳י- הודו.?:י כי טוב כי לעולם npn♦ "יי
יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך וחסידיך צדיקים עושי ־ רצונך וכל עטך בית ישראל בתלי יודו ויברכו וישבהו ויפארו וירוממו
ויעריצו'מקדישו וימידיכו את שמך מלכנו כיי לך טוב להודות ולשמך נאד־׳ לזמר כי מעולם’ ועד עולם אתה אל ז ברוך אתה יי' מיהר מהלל
־	7	V v TÍ	־	*	*
בתשבחות!
T X :
szarvaira, Istenem vagy, hálát mondok Neked, Istenem, Téged magasztal-lak. Mondjatok hálát az Örökkévalónak, mert 0 jóságos, örökkévaló az 0 kegyelme.
Téged dicsérnek örök-kévaló Istenünk, minden műveidért. A Te jámbo-raid, az igazságosak, kik akaratodat teljesitik és íz-ráel háza egész népe ujjongva mondanak hálát, áldják, dicsérik, tisztelik, magasztalják, dicsőítik, szentelik, és hódolnak a Te nevednek, királyunk. Mert méltó vagy, hogy hálát mondjunk és illő, hogy Nevednek énekel-jünk, mert öröktől fogva mindörökké vagy Te Isten. Dicsértessél Örökkévaló, zsolozsmákkal dicsőített király.
קדיש שלם,
שיר השירים.
pD שבת חול המועד טדעד וונננן טיינער דעד ניידננן $!עטטטשגע pe שנת 11$5ט, וויי! דייגי שיר השירים גע!פ.נט.
א.
(א) שיר השירים אישר לשלמה: (ב) ישקני מנפיקות פיהו כי־טובים הריף מיין: (0 לריח שמניף טובים שמן תורק שמק על כן עלמות אהבוק: (ד) משכנייאחקיק נרוצה הביאני המלק חוקיו נגילה ונשמחה בק נזכירה הריק מיין מישרים אהבוך: 0־0 שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה: ס אל־תדאני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרי בי שמני נטרה את־הכרמים כקמי שלי לא נטרתי: (0 הנידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריק: סו) אם־לא תדעי לק היפה בנשים צאי לק בעקבי הצאן ידעי את־נדי־תיק על משכנות הרעים: (ט) לססתי ברכבי פקעה דטיתיק רעיתי: (י) נאור לרוקק בתורים צוארך בחרוזים: (יא) תורי זהב נעשדדלק עם נקדות הכסף; (ימעד שהמלך במסבו נקדי נתן ריחו: דס צרור המר דוקי לי בין שדי ילין: דר) אשכיל הכפר דודי לי בכקמי עין ו;קי: (טס הנק יפות רעיתי הנק ;פה עיניק יונים: m הנק יפה דודי אף נעים אף ערשינו רעננה: ד!) קורות בתינו■ ארזים רהיטנו כרותים:
ב.
(א) אני חבצלת השרון שושנת העמקים: (נ) כשושנה בין החוחים כן רע;תי בין הבנות: (ג) כתפוח בעצי היער כן דודי כין הבנים בצלו חמדתי דשבתי ופריו מתוק לחכי: (ד) הביאני אל בית היין ודגלו זעלי אהבה: (ה) ממכוני באשישות לפדוני בתפיחים כי חולת אהבה אני: (0 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: (ז) השבעתי אתכם בנות :תשלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוקת את האהבה עד שתהפץ: (ח) קול חודי הגה־זה בא מדלג על־ההרים מקפץ.על*הגבעות: (ט) דומה דודי לצבי או'לעפר השלים * הגה זה עומד אחר כתלנו משגיח
מן החלונות מציץ מן הדורכים: (י) ענה רולי ואמר לי קומי לזד רעיתי יפוד ולכי לך־: (יא) כי הנה חפתו עבר הנשם חלף הללו: (ינסיהנצנים נראו בארץ עת הזמיר הניע וקול התור נשמע בארצנו: (יג) התאנה חנטה פניה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי זיפתי ולכי־לך: (יד) יונתי בחמי הסלע בסתר המדרגה הראידאת־מראיך השמיעיני את־קולךכי־קולךערב ומראך נאוה: (טס אחזו לנו שעלים שעלים קטנים מהבלים כרמים וכרמינו סמדר: (טס הודי לי ואני לו הרעה בשושנים: (יו) עד שייםוח היום ונסו הצללים סיב דמה לך דודי לצבי או לעפר הא\לים על הרי בתר♦ י
ג.
(א) על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתי,־
ולא מצאתיו: (ב) אקומה נא ואסובבה בעיר בישוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי בקישתיו ולא מצאתיו: 00 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם: (ד) כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהבייאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי: (ה) השבעתי אתכם בנות ירוישלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתהפץ: (ו) מי זאת עילה מן המדבר כתמריות עשן מקטרת מר ולבונה מכיל אבקת רוכל: 0 הנה מטת׳• שלשלמה שישים נכרים סביב לה מנביורי ישראל: (ה) כלם אהד חרב מלמדי מלחמה איש הרבו על ירכיו מפחד בלילות: (ט) אפריון עשיר, לו המלך שלמה מעצי הלבנון: (י) עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארנמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם: (יא) צאינה וראינה בניות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום הקנתו וביום שימחת לביו;
ד.
(א) הנך זיפה דעתי הנך זיפה עיניך יונים מבעד לצמתך שיערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד: (ב) שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות׳ושכלד אין בהם: (ג) כחוט
השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלה הדמיון רקתך מבעד לצמתך: ,n כמגדל דויד צואי־ך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כיל שלטי הגכודים: (ה) שני שדיך כשני,עפהם תאומי צביר, הלעים כשושנים: (0 עד שלפוה היום ונפו הצללים אלך לי אל הד המור ואל גבעת הלבונה: מ) כלך לפה רעיתי ומום אין כך: m) אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר והרמון מטענות אריות מהררי נמרים: (ט) לבבתני אחיתי כלה לבבתני באחת'מעיניך באחד ,ענק מצורניך: ד) מה לפו דידלך אהוד כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים: (יא) נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש והלב תחת לשונך וריח שילמתיך. כריח לבנון: (יב) גן נעול אחוד כלה גל נעול מעלן חתום: (ע) שלדויך פחים ומונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים: (חצי)(יד) נרד וכרכים קנה וקנמיון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים: (סו) מעלן גנים באר מים חיים ומלים מן לבנון: (טס עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזילו בשמיו לבא דודי לגנו ויאכל פרי מנדיו:
ה.
(א) באתי לגני אחיתי כלח אריתי מורי עם בשמי אכלתי :ערי עם דבשי שתיתי ליני עם חלבי אכלו רעים ישתו וישכרו דודים: (ב) אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחיתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצווד רסיסי לילה: (ג) פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם: (ד) דוה שלח לדו מן החור ומעי המו עליו: (ה) קמתי אני לפתח לדודי רדי נטפו מור ואצכעתי מור עיבר על כפיות המנעול: (ו) פתחתי'אנילדיודי ודודי חמק עבר נפשי לצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני: ») מצאנייהשמחם הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשיאו את ךדידי מעלי שמרי החמות: (ח) השבעתי אתכם בנות לרושלם אם תמצאו את דודי מה תניד;• לו שחולת אהבה אני: (ט) מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו: (י) דודי עח ואהם דגול מרבבה;
154	שיר השירים
(יא) ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שתרות כעורב: (יס.עיניו ?יונים על אפיקי ימים החצות כחלב ישובות ע; מלאת: (יג) לתו ?ערוגת דבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר: (יד) ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת כפירים: גטו) שור,יו עמודי שש מיפדים על אדני פז מראהו כלבנון כחור כארזים: (טז) חכו ממתקים ובלו מחמדים זה דורי וזד רעי כנות ירושלום:
ו.
(א) אנה הלך דודך היפה כנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך: (ב) דודי ;רד לגגו לערוגות הבשם לרעיות בגנים וללקט שושנים: (0 אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים: (ד);פה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנךגלות: (ה) הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שיערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד: (ו) שנ;ך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות וישכלה אין בהם: מ) כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך:
(ח)	י ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין'מםפר:
(ט)	אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתד, ראוה בנות ראישרוה מלכות ופילגשים ויהללוה: (י) מי זאת הנשקפה כמו שהר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנךגלות: (יא)’אל גנת אגוז ירדתי לראיות באבי הנחל לראיות הפרחה הגפן הנצו הרמנים: (יב) לא;דעתי נפשי שמתני מרכבות עטי נדיב:
ז.
(א) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחילת ה,מחנ:ם:(0 מה;פו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשיה ידי אמן’: (0 שהרך אגן הסהר אל־־יחסר המזג בטנך עלמת חטים סוגה בשושנים: (ד) שני שהך כשני עפרים תאמי צביר,: (ה) צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני המשיק: (0 ראשך.עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים: 0) מה;פית ומה נעמת אהבתי בתענוגים:
שיר השירים	155
(ח) זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאבלות: (ט)אטךתיאעלה בתמר אחזה בםנםניו ן;ךדו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים:" (יסיוהכך כיין הטיוב דולף לדודי למיישר־ים דובב שיפתי ישנים: (יא) אני" להורי ועלי תשוזקת1: (יס לכה הורי נצא השידה נלינה ככפרים:ו (יג) נישכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתה הכמהה הנצו חרמנים שם אתן אה דודי לך: הדודאים נתנו ךיה).עצפתחינו כל מגדים חדשים גם;שנים דודי צפנתי לך:
ח.
(א) מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא ;בזו לי: (ב) אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מ;;ן הרקה מעסים דמני: (0 שמאלו תהת ראשי וימינו תחבקני: (ד) השבעתי אתכם בניות ירושלם מה תעירו ומה תעדרו את האהבה "עד שתחפץ:‘(!,) מי זאת עילה מן המדבר מתדפקת על דודה^תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך: (0 שימני כחותם על לבך כחותם ע7 זרועך כי עזה במות אהבה קשה כשאול קנאה ךשפה דישפי אש שלהבתיה: » מים דכים'לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם ;תן איש את כל היון ביתו באהבה בוז;בוזו לו: (ח) אחיות לנו קטנה ושהם אין לה מה נעשה לאחותנו ביום שידבר בה: <ט) אם חומה היא נבנה עליה מידת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ־ארז: (י) אני חומה ושהי כמגדלות אז לידתי בעיניו כמוצאת שלום: w כרם היה לשלמה בבעל המיון נתן את הכרם לגמדים איש ;בא בפריו אלף כסף: (יב) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו: (יג) היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני: (יד) בקח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים:
אין ןמ1ןי באאזים אדני ואין ?מעשיך; מלכוותך מלכות כל עולמים וממשלתך ככל דור ודור: יי־ מלך יו: מלך « ומלוך לעולם ועד: ו; עוז לעמו ותן ך ;ברך את ’עמו בשלום:
אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ורושלוים: בי בך לבד בטחנו ■מלך אל רם ונשא אדון עולמים:
Nincs olyan az istenek között, mint Te Uram, és nincs olyan, mint a Te műved. Birodalmad minden világra szóló birodalom, uralkodásod pedig nemzedékről nemzedék-re. Az Örökkévaló uralkodik, az Örökkévaló uralkodott, az Örökkévaló uralkodni fog mindörökké, Az Örökkévaló hatalmat ad népének, az Ö. ükké való bóké vei áldja meg népét.
Könyörületes Atya! javíts, l a úgy akarod, Czion helyze-tón, építsd fel Jeruzsálem falait. Mert egyedül csak Benned bízunk, óh király, magas és magasztos Isten, világoknak Ura !
סדר הוצאת ספר תורה
Tóra kiemelése közben.
:ואומרים n״p פותחין ארון הקודש ומוציאץ 3׳
ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה יי ]יפצו א:ביך ןינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה ודבר ו; מירושלים:
ברוך שנתן תורה לעמו ישירא בקדשתו:
הפלה משערי ציון לומר נשעה הוצאה n*p ;
יי 1 יי אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נצר חסד
Lón pedig, mikor a frigy-láda meg! 11 dúlt, hogy Mózes mondá: Kelj fel, óh Örökké-való, szóródjanak el a Te ellenségeid, gyűlölőid pedig fussanak Előtted, Mert Czion-ból indul ki a tóra és Je-ruzsálemből az Örökkévaló szava.
Dicsérhessék, a ki szentségében tórát adott népének, Izraelnek.
Oh Örökkévaló, Örök-kévaló ! könyörületes és kegyelmes Isten, hosszú-tűrő, nagy kegyelmű és
hűségű, megőrzi kegyel-	pJJ	לאלפים
mét ezeriziglen megbo- ־ T T 11* יי ־ +ז csajt vétket, elpártolást	♦1 '\<A ! 1 *v t ־ :
és bűnt és megtisztít.	L-,^ ך^־ף
Világnak Ura ! Teljesítsd 0^אל1ת ל^י ךף szivem kívánságát javamra; | ד■ :	t :	• •	'
méltasd óhajtásomat és add 73 ליT1 לציל^ל '7' שא77י meg kérésemet. Hadd legyek	־	‘
én a Te szolgád (és feleségem 73 7JTlfpbt	13 3ך ךJ/
és fiaim és leányaim) és tgéez פלוגית TTÍ7ÖK פלוני ב׳>ע ('אשתי házai népem érdemes arra,	| ••• r• >
hogy akaratodat osztatlan ע״וניח D3	( 71331 j31
szívvel megtegyük. Szaba- 731־3^ 2י^י ל^^יי^רן ף^ןסך ditsd meg a gonosz ösztönök- I:	:	r	t~ . 'ין :־r!
tői és add meg részünket	*03ל^3 של
a tórádban. Hadd legyünk +-j^“|173	137 1177♦ 171 71ל
érdemesek, hogy dicsőséged	'v T s . • 1״ v. 1 *\$ TT
köztünk lakozzék; áraszd tJ H ^ D t£^ H ל t£^ ^ S6J 1 33 ti reánk a hölcseség és érte- 133173. 171^ עלץ(! ךץךן lem szellemét, hogy rajtunk ־	" T	:
a Szentriás eme szavai való- 133 D1p77	♦773 31	7íD31_1
sulinak: És rajta nyugszik 3!77א ש3173 731ח עלץ ףןךן az Örökkévaló szelleme, a 7 7 7 7 ־ :	T ״ T ,
hökíseség és értelem szel- 717 ♦773*31 70-1H I 717
leme, a tervelés és kitartás צ7 7171331. לןח ךעת ףףאת£ szelleme, az ismeret és isten- - ■■■ ■■ , 1 ־ ־ ־־	•	■
félelem szelleme. Ekként ''	7TJ331 t "
legyen a Te akaratod Örök-	אלי־ י 1אל7י א13תי
kóvaló Istenem és atyáim " ״ ־., " " . ־ ־•' :־ Istene, hogy érdemes legyek, .f3^3 C'31t3 07^12 7137<יי
hogy jó műveket végezzek *7377 3773' י*£לי□ ל^יל szemeid előtt, hogy a becsű- I ־•• t :	• r :	:	y 7
letesség ösvényén járjak 737331 '73 ♦1|7tóHp3 137,71ש
Előtted, és szentelj meg 310'3 1א317ים (!לחיי D"77 szentségeddel, hogy boldog "2	־ ~:־ י ־ * ־.
és hosszú életet és üdvözü- '37123317 י^♦	1 77־	C 7 y׳J
lést érdemeljünk. Óvj meg ;7 לעץÍJ^I31 D'^7 3'Í7>72I2 gonosz tettektől és viszon- ?	7 ; T. *?	* T . . *	*־ *
tagságoktól, melyek az élet-
nek oly gyors fordulat ad-	IDH יי? H13121111
nak. Do a ki Istenben |b1zik ..... T	. ftöií
azt szereted környékezi.	r ®r
נ־פ.ואני תפלתי לף יי.עת רצון אלהים ברב חסדןזענני
:W’ ním
?דך שמה דמרא זעלמא בדיך כתרך ואתרי.
יהו« ךעותך עם.עמך.ישראל.לעלם. ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מך,חשך ולאמטויא לנא מטוב נהוירך ולקבל צליותנא ברחמי]. יהא רעוא קדמך דתוריך לן סדן בנזיבותא. ולהוא אנא פקידא בגו צדיקיא. למרחם עלי ולמנטר יתי דת כל די לי וחי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא אנת הוא שליט על כלא אנת הוא השליט על מלכי7א ומלכותא די׳לך היא. אנא עבדא דקודשא כריך הוא דסגידנא ק$ה ומקמה היקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על
m&*> ולא על בריאלהי;' סמימא.' אלא באלהא דשמיא. ההוא אלהא קשוט. ואוריתה קשוט. ונגיאוהי קש1ט. וטסנא למעבד טבק וקשוט. בה א£א רחק. ולשמה קדישא וקירא אנא אמר תושבחן♦ ;תא רעוא :קךמך התפתה לבאי באיוריתא ותשלים משאלין דלבאתולבא דכל״עמך;שךא"ל.זלטב ולחיין ולשלם J	:־	:־' 1
Pn	לוי Halljad Izrael! Az
ךן	+	*Örökkévaló a mi I&te- T
» ״nünk, az Örökkévaló Egy.	* t t: l
11a,	•	t .	!•
Egy a mi Istenünk, ^3	ח1י אחי
nagy a mi urunk, szent +
és rettenetes a neve.	♦ ,^־	״ ד»
"יו גדלו ליי אתי-
:	- T	״ *
ונרוממה עמו יחדו;
Dicsérjetek velem egy itt az Örökkévalót és magasztaljuk együt-te en az Ő nevét!
קהל לץ לי הנדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל כישמלם ובארץ. לץ ל; הממלכה והמתנשא לכל לראש:
רוממו לי אלהינו והשתחוו להדום רגליו ד,דוש הוא: רוממו־יי אלהינו והשתחוו להר קדשויכי קדוש " 8אזעי5
על הכל :תגדל קר/קדש וושתבח ויספאר ףתר1מם מתנשא: ישמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברקי הוא: בעולמות שברא חעקלם הזה והעולם הבא: כרצונו וכךצון יראיו וברצון כל בית ישראל: יצור העולמים אדון כל הבריות אלוה בל הנפשות: היושב במךסבי מרום השוכן בשמי שמי קדם: קדשתו על ההיות וקד־שתו על כפא הכבוד: ובכן יתקדש' שמק בנו יי אלהינו לע’ני כל חי: ונאמר לפניו שיר חדש בכתוב: שירו לאלהים' ?מרו שמו סלו לרוכב בערבות ביה שמו יעלזו לפניו: ונראהו עין כעין בשובו אל נדהו בכתוב: כי עק כעין יראו בשוב יי ציון: ונאמר ונגלה כבוד ן; וראו בל כשר יחדיו בי <5י יי דבר:
אב הרחמים הוא :ירחם.עם עמוסים ויזכור ברית איתנים. דציל נפשותינו מן־השעות הרעות ותער ?יצר הרע מן הנשואים דחק אותנו לפלטת עולמים וימלא משאלותינו במדד, טובה ושועה ורחמים:
•	• T • T	T * J	**	—: :	*
ומניחין הנדה על הבימה והחזן אומי ויעזור ויק ונו,.
ויעזור ויגן ויושיע לכל החוסים בו ונאמר אמן: הכל קבו נדל לאלהינו ותנו כבוד לתוךה: כהן קרב. יעמוד (פ־־פ
הוצאת ספר תורה
חכדין>. ברון! $נתן תורה לעמו ישראל בקךיטת1: תורת יי תמימה לעזיבת נפסז.עדות יי נאמנה מהבימת פתי: פקודי יי ישרים משמחי לב מצות וי ברה מאירת עינים: יי עוז לעמו לתן יי:יברן! את עמו ביטלום: האל תמים דן־כו אמרת יי צרופה מכן הוא לבל החוסים בו:
ואתם הדבקים ביי אלהיבם חלים בלבם היום:
Az olvasás előtt:
3ךכו את ין המברך!
ברין "	לעילם מגד!
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם איבר בחר בנו מבלי העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה יזי נותן התורה:
Az olvasás után:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם איבר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ברוך אתה ך נותן התורה:
ברכת הנומל
אלנעה צליכין להודות, יורדי הים, וחולני מדנלוה, ומין שהיה חולה נסכנח ונתרפא ומי שהיה חנוש בנית האסורים ויצא, ולכתחילה צריך לברך תוך ג׳ ימים הראשונים, וכך אומר:
ברון! אתה יי אלהינו מלן! העולם ס13מל לסיבים ט1ב1ת צטוימלני בל־טוב:
וקהל עיני! מי ע!$מלןז בל־טוב הוא יגמלן! בל־טוב סלה:
ויהי בשלח פרעה את־העם ולא־נחם אלל,ים הרה ארץ פ״לזמתים בי קרוב הוא כי אמר אלד,ים פך־ינחם הרגם בראתם מרחמה ושבו מצרימה: ויסב אלהים את־ה^ם דרך המדבר ים־סוף וחמישים גלו בני־ישראל מארץ מצרים: ויקה משה את־עצמת
: "י • >  , • 17 : •, I v IV "0 r T-I 1	■■■(■ ן .
ייוסף עמיו בי השבע השביע את־בני ישראל לאמר פקד יפלה אלד,ים אתכם והעליתם את־עצמתי מזה
V : V • v: J < : • I : -ן :־ • V XV ־	: .	■־(•	• V)
אתכם♦ (בשבת לי) וייסעו מסבית ויהגו באתם בקצר, דמדבר : וידויה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן
És megtörtént, mikor Fáraó elbocsátotta a népet, akkor isten nem vezette az utón, Pelistim országa felé, mert az közel volt; mert Isten azt mondotta: Nehogy megbánja a nép, mikor hadat lát és visszatérjen Egyiptomba. Azért az Isten megkerülteté a néppel és vezeté őt, a pusz-tába vezető utón, a nádas tenger felé ; és fölfegyverkezve mentek föl Izrael fiai Egyiptom földéről. Mózes pedig József csontjait magával vitte ; mert megeskette Izrael gyermekeit, mondván : Hogyha reátok gondol az Isten, akkor vigyétek fel csontjaimat innen magatokkal. És elindulásiak Szűköt-hói és táborozásiak Etámban a puszta szélén. És az Örökké-való előttük ment, nappal felhőoszlophan, hogy vezesse őket
קריאת התורה לשבת חול דמועה של פסח
וקורי] בסית א׳ בפי כי תשא ומתחבקת 6׳ גברי.
ויאמר משה אל־יהוה ראה אתה אמר אלי העל אודהעם הזה.ואתה לא הודעתני את אשר־ תש^ח עמי ?אתה אברת ןדעתיןל'בש.ם ונם־מצאת חן בעיני: ועתר,אם־נאמצאתיח? בעיניה הודיעני נא אתהרכיך ואדעך למען אמצא־חן בעיניך וראה כי
11	Peszach 2. VIII.
52)1 קריאת התורה ליום ז׳ רפסה
«התם #ן גלילה ?.עמוד א"; להא" להם ללכת יו^ולללה! לא־ןטיש ע§וד הענן י1?ם ועטור האש
לי5ה למ״מזסז = *־ נשנת 1מליו ויזה,אל-טקד
?אמר: דבר אל־בני ישראל וישבו ויחנו לפני‘ פי
י1 .	י ן » -I t •• T : •• T : * J ־1:-	. *	! ” *J
החירת כין «{ךל ו^ן ה;ם לפני כעל צפון נכחו
תחנו על־הים: ואטד פרעה לבני.ישראל נבכים הם
בארץ פנר^הם המדבר: ןחזר^י את־לב־פךעה
ןרדף אחריהס ואכבדה לפרעה ו?פל״חיל1 ידעו
טצרום כי־אני,׳ה1ה דע^דכן: <נ•־™ " רנד למלן
ט צרים כ׳ ברה העם ויהפן לבג פגעה ועבדיו אל־
az utón, és éjjel tüzoszlopban, hogy világítson nekik, hogy mehessenek nappal és éjjel. Nem engedte távozni a felhő-oszlopot nappal és a tűzoszlopot éjjel a nap elől. És szóla az Örökkévaló Mózeshez a következőképen : Szólj Izrael gyermekeihez, hogy forduljanak meg és táborozzanak Pi-há-Chirot előtt. Migdol és a tenger között; Eláál-Czefon előtt, ennek átellenében táborozzatok a tenger !mellett. És Fáraó mondani fogja Izráel gyermekeiről: Mogtévedtek ők e földön, körülfogta őket a puszta. És megerősítem Fáraó szivét és sietni fog utánok, hogy megdicsőítessen Fáraó és egész hadserege.által és megismerjék az egyiptomiak, hogy én vagyok az Örökkévaló; és cselekedetnek eképen. És hírül adaték Egyiptom királyának, hogy a nép megszökék, és megváltozók Fáraó és szolgáinak szive a nép iránt, és
((לשבת חול המועד
עמד הנוי הזה ן ויאמר פני ילכו והנחתי לזד: ויאמר I אליו אם־אין פניך הלכים אל־תעלנו מזה: ובמה
jv -	. 1v •	V * •־ !”ו	* V	) I ד ז I s•• • at ••
יודע אפוא כי״מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא
t	ן vr־í. J•ן ן !־ V r־•.:	J <ץ ״ T*T 1•	••	“ J—T *
בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל־העם אשר־על־ פני־ האדמה: י פ ליי ויאמר יהוד, אל־מ&ה מ את" הדבר־ הזה אשר דברת אעשה כי־־מצאת חן" בעיני
■r-l ן “ T <T T ״ AV ־״iiv T 1r • FV *V - JT T־
קריאת התורה לידם ז׳ רפסה 163 העם ויאמרו מה־ז-את עשינו כי־שלחנו אתרישראל
ו rT ־1 :	־* rT J *	•	•־־־<:	V T : • V
כלו! ולחורן יתד, אד־לב ?דעה מלן מצדם -ייךדף אחרי 3מ :שלאל ובני :שלאל יצאים ?:ך רמ,ה: » בשבת ח> וירדפו מצרים אחריהם השיגו אותם הנים על־הים כל־סוס רכב &ר$ה ופרשיו' וחילו" על־־פי
mondák: Mi az, a mit cselekedtünk, hogy elbocsátottak ízráelt, hogy ne szolgáljon minket. És befogatta szekerébe és az ő népét vitte magával. És von hatszáz válogatott szekeret és Egyiptom minden szekerét és hadnagyokat mind-azok fölött. És az Örökkévaló megerősité Fáraónak, Egyiptom királyának szivét és siete Izrael gyermekei után Izrael fiai pedig lumenének emelt kézzel. És az egyiptomiak sietének titánok és utolérék őket, a mint táborozának a tenger mellett. Fáraó szekerének minden lova és lovasai és had-serege Pi-há-Chirót mellett Báál-Czefon előtt. És Fáraó
(לשבת חול תמועס
ואדען צשם: ויאמר הראני נא אד־כבדן: ויאמר אני אעביר כל־טובי על־פנין וזקראחי בשש :הוד לפדן והנד• את־אשר אחן ורחטתי את־אשר ארחם: ;ויאמר לא תוכל לראת את־פני כי לא־יראני האדם
׳	.att v j : • r •ו• 1 •: -ד, ז ״ ״1
וחי: ויאמר יהוד, הנה מקיום אתי ונצבת על־הצור:
A• • I <7 ■ . T : V J- , ITT : י - tT Í ־׳	־ I
והרה בעבר כבדי!שמדין בנקרה הצור ושכדי כפי עדןעה־עברי: וזדמרדי אד״פי וראיד אד־אהד ופני לא יראו: פ י ויאמר ידווה אל־משה פסל־לך
• י ז "I TI	־> 1 I	7 V ,V T : V.
שני־לחת אבנים כראשנים וכתבתי על־הלחת את־
* . •* J •- •ן ץ	— •	•)1) J ■ך - ; • — ־־ •'	V
הדברים אשר היו על־הלהת הראשנים אשיר שברת: והיה נבוז לבקר ועלית בבקר אל־הר סיני ונצבת לי
•י! "( V T | ־ T <•'7 i I VA ־ J- V IV • ־	■ - ■■ 1( r
החירת לפני בעל צפז: ופרעה הקריב וישאו בניישראל את־עיניהפיוהנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני־ישראל אל־יהיוה: ויאמרו אל־משה המבלי איז־קברים במצאם לקחתנו למות במדבר
:־־ * : *>	ג**1 | :XI* .:*:־•*	Í ־ |:	J T \T	־ * AT I
מה־ז-את עשית לנו להוציאנו ממצרים: הלא־־זה
XQ״ *Uv • IX.: • • ^ ^ IT * I : % T X> J
הדבר אשר דברנו אליך במצרים ^לאמר קהל ממנו ונעבדה את־מצרים י כי טוב לנו עבד את־מצרים
közeledett}. És Izrael gyermekei felemelték szemeiket, és ime az egyiptom indul vala utánok és nagyon meg-ijedenek és kiáltának Izráel gyermekei az Örökkévalóhoz. És mondák Mózesnek: Váljon sírok hiányából, melyek Egyiptomban nincsenek, hoztál-e ki minket, hogy meghal-junk a pusztában ? Mit cselekedtél velünk, hogy kihoztál bennünket Egyiptomból ? Avagy nem-e ez az a beszéd, me-Ivet mondtunk neked Egyiptomban, mondván; Hagyj min-két, hadd szolgáljuk az egyiptomiakat, mintsem elhal-
(לשבת חול הסועד)
שם על־ריאש ההר: ואיש לא־קעלה עמך וגם־איש אל־ירא בכל־ההר נפיהצאז והבקר״אל־ירעו אל־מול
••4XX - : I - AT T X : IX | ־ >* :	l V
הדקהרוא: חטישי דפסל שני־לחת אבנים בראשנים ויש נם משה בבקר ־!יעל ־ אל־הר סיני כאשך צוד, ידוה אתו אי קח בידו שנן לחת ’אבנים: וירך יהוה ןענן ויתנצב עמו' £ם ויקרא בשם ידוה: רעבר;הוה
»ל־«'י הזיא:דו י:חיי אל י־י= ומין איו
אפ:ם ורב־־חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עוז
-1־ :־־ •I •rx r • x x v v . y * 1v/.•: v vr
יפשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עוז אבות על־ כנים געל־בנן בינים .על־־שלשים ועל־רבעים: .וימהר משה .ויקד' ארצה !!שקהו: '!'ייאמר אם־־נא מצאתי מן 3<״נ;ך אתי:לן־נא אדנ; בקרבנו כ\ע=<־שה
מ מתנו במדבר: ויאמר משה אל־העם אל־תיראו התיצבו וראויאת־ישועת יהוד, אשר־יעשה לכם היום
• : - : 4	:	v : ־r, v	'j:־a “ r•• t r•• r
כי אשר ראיתם את־מצרים היום לא תקפו לראתם עוד עד־עולם": ייהוד, ילחם לכם ואתם תדדשוץ: 'פ
\	* 1T í IT ^ י AV.T J” T : ־־ •j •-ÍI- V|
מ־ בשבת !> ויאמר :הוד, אל־משה מד,־תצעק אלי דבר אל־בני־:שראל ויסעו ואתה הרם את־מטןד^ונטה את-ידך על־הים ובקעהו דבאו בני־ישראל בתוך הים ביבשה: ואני הנני מחזק את־לב מצרים ויבאו אחריהם
•־־־7 17 -11• •-:I^•> :־־••J” ;VI ״ :־• :זז ־1:—• AV
ואבבדה בפרעה וגכל־חיייו ™2• י??ו?די! TO
nunk a pusztában! És monda Mózes'a népnek: Ne féljetek álljatok veszteg és lássátok az Örökké! a'ó segítségét, melyet fog cselekedni érettetek a mai-napon ; mert a hogy láttátok az egyiptomiakat a mai napon, nem fogjátok azokat látni többé mindörökké. Az Örökkévaló fog harczolni érettetek, ti pedig hallgassatok. És mondá az Örökkévaló Mózesnek: Mit kiáltasz hozzám ? Szólj Izráel gyermekeihez, hogy induljanak. Te pedig emeld fel botodat és nyújtsd ki keze-det a tengerre és hasítsd azt kétfelé, hogy Izráel gyermekei bemenjenek a tenger közepébe szárazán. É11 pedig — ime én megerősítem az egyiptomiak szivét, hogy bemenjenek utanok, és megdicsőitődöm Fáraó és egész hadserege
(לשבת הול הסועד)
ערף הוא וסלחת לעמנו ולחטאתנו מחלתנו: ו;אמר הנה אנכר ברת ברית־ נגר בל־ע% אעשה נפי™ אשר לא־נבראו בכל-האיך ובכל-הנים,ומורי ?ל־ העם אשר־אתה במלביו את־מעשה יהוד, ?'־נורא הוא אשר אני' עשה עמן: W שמר־לך את אשר אנכי מצוך היובש הנני גרש מפניך את־האמרי והכנעני והחתי והפרד והחוי והיבוסי: ד,שמר לך
:r:־־I : vj7 • 1• : v * 1-.: • • : - : ^ • • - : •r
!;-.תברת ברית ליושב הארך אשר אתה בא .עיילי
מצדם ?,'־אני;הוה בהב?די בפרעה ®"?מ י?8ד«יה m מלאיהאלה>ם הה_לן לפני מחנה ושיאל דין מא-ריהס רפע _עןור הענן מפניהם ומןמד מאחריהם• ויבא בין מהנה מצרים ובין מחנה .ישראל 1יהיה?גנן והחשך ויאר את־הלילה ולא־קרב זה אלדה בל־
: ־. V |	־H T . I S x T :AT - V >VIT-	••■(• ן T V•• V
הלילה: ויט משה את־ידו על־הים ויוקד יהיוה את־ הים ברוח .קדים .עזה כל־הקלה !ישם את־הים להרבה ויבלעו המים: וילאו בני־ישראל בת־וזד הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם: וירדפו
־־־S ^,TjT ־ ->• I* T . V T ״ 1T ״! :	T•	>
מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו
• !־• -1-	J T:— ץ.* > J	־ Í.' ״ AT TIT l í<
אל״תוך הים: ויהי באשמרת הבקר וישקף יהיוה
^	| ־AT	״	:	־־ :	V J	־־T S !)<••: — IV
szekerei és lovasai által. És elindula Isten angyala, ki járt vala Izráel tábora előtt, és mene hátuk mögé, és elindula a, felhőoszlop előlük és álla mögéjük. És igy jutott az egyiptomiak tábora és az izraeliták tábora közé, és vala felhő és sötétség. Amaz pedig megvilágitá az éjt, és nem köze-ledett az egyik (tábor) a másikhoz az egész éjjel. És Mózes kinyujtá kezét a tengerre és az Örökkévaló hajtá a tengert erős keleti széllel egész éjjel és tette a tengert szárazzá, és a vizek kettéhasadának. És Izráel gyermekei bemenőnek a tenger közepébe, szárazra ; a viz pedig fal gyanánt vala nekik jobb és bal kezük felöl. És az egyiptomiak sieténeli és bemenőnek utánok Fáraó minden lova, szekerei és lovasai, be a tenger közepébe. És lön a reggeli őrszakkor, hogy az
(לשבת חול דמיעס
פן־להיה למולןש בקו־בןי: בי	רזתצון
;את־מצבתם תש?רון ואת־^שריו תבריתון: ב־י לא תשתחוך, לאל אהן־ <ין;ד|ה ד^א שטו •<ל.njp ן!וא:
אל־מחנה מצויים בעמוד אש ועב ץ ההם את מהנה
-ו:- ••j ■ :- • ■י ו	.at"t s v| ■זז “r~n- f
מצרים: וייסר את אפז מרכבתיו וינהגהו בכבדתויאמר
V JT M- ! •	• V“l •“ •T : : - |J-	,	•IT : •
מצרים אנוסה מפגי ישראל בי יחוה נלחם להם במצרים !חמישי נשכת » ויאמר יהוד! אל־מ9ה נשה את־־ידך על־הים וישבו המים על־מצרים על־רכבו
ז!! t:qat-	_ u	< — ) ץ	< 1 =>׳
ועל־־פרשיו : ויש משה את־־ידו על־הים וישב הים
 ,IT >TIT V . 	* ד	-T- T r T- r
לפנות במר לאיתנ״ו ומצרים נסים לרראתו ויג״ער י הו ה את־־מצרים בתוך הים: וישבו המיים ויכסו אתהרכב ואת־הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם
7 V : V V ־־ J*• ; * TJT י* r Í ־־ T ״;	V!
בים לא־נשאר בהם עד־אחד: ובבי ישראל הלכו
Örökkévaló tekint,e az egyiptomiak táborára tűz- és felhő-oszloppal és megzavaró az egyiptomiak táborát. És leoldá szekereinek kerekeit és vontatá át nehézséggel: akkor inon (Iá Egyiptom: Futni akarok Izráel elől, mert az Örökkévaló harczol érettök Egyiptom ellen. És mondá az Örökkévaló Mózesnek : Nyújtsd ki kezedet a tengerre, hogy térjenek vissza a vizek az egyiptomiakra, lovaikra és széké-reikre. És Mózes kinyujtá kezét a tengerre, és visszatéve a tenger, reggel felé, az ő erejével és az egyiptomiak eleibe futottak. És az Örökkévaló beledönté az egyiptomiakat a tenger közepébe. És a vizek visszatérőnek és elboriták a szekereket és lovasokat, általában Fáraó egész hadseregét, kik utánok bementek vala a tengerbe ; nem maradt meg közülök egy sem: Izráel fiai pedig szárazon mentek a
(לשבת חול חמועד)
1ךתכרת ברית ל־ושב הארץ חנו ע׳לאלהילט ון?חו לאלהיהם וך,רא לך ,ואכלת מ?מ׳ו: וי-קד׳י1 מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את־
7!	: 7 7 : j 7: Iav . ־ :	I v •• vj : • :
בניך אחרי אליהיהז: אליהי מסכה לא תעשה־לך:
IIV •• V: <—: - | VT ^ :•••	־ VT ,ז -)ד׳ I IT V
שביעי את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל
V ־J ־ ־	• :	י I ־7	r•	->
198 קריאת התורה ליום ז׳ רפסה
ביבשה בתוך חים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם:
ויושע יהוה ביום ההוא את־ישראל מיה מצרים וירא
ישיאל את־־מצוקם מת על־שפת הים: וירא ישראל
את־דרך'מדלה אקר hw במציים
את־,;7ןה, ו.י,אמינו ביהוה ובמיטה ׳נבייי.אי ישיי־
משה ובני ישראל את־השירה הזאת ליהוה ויאמרו
לאמר אשיךהילןהוה כי־גאהנאה סוסיולכגי'ילק־
בי;ם: עזי וזמרת יה דהי־־לי לישועה זה אלי ואנוהו
אלתי 7אבי' וארממנהו: ייחור, איש מלחמה יהיוה שימו:
מך?בת פרעה,וחילו דה בים ומבההיטהשיי W
ב;פ־סוף: תר,מת ;כס;מו;רדו במצולה במו־־א;;:
tenger közepén és a víz. vala nekik jobb- és balfelül fal gyanánt. így tehát segité ki az Örökkévaló azon a napon az egyiptomiak kezéből. És Izráel látá az egyiptomiakat a tenger partján meghalva. És midőn Izráel láttá á nagy kezet, melylyel az Örökkévaló cselekedett az egyiptomiak ellen, akkor a nép felé az Örökkévalót és hívének az Örökkévalóban és az ő szolgájában, Mózesben.
Akkor énekelték Mózes és Izráel gyermekei ezen éneket az Örökkévalónak És szálának, a mint következik : Énekelni akarok az Örökkévalónak, mert magasztalódva magasztalodét!; lovat és rajta ülőt vetett a tengerbe! Érőségem és diadalénekem az Isten és 0 vala nekem segítségemre. Ez az én Istenem, Őt akarom dicsőíteni, atyám Istene, Őt akarom magasztalni! Az Örökkévaló a 11 a réz ura — Örökkévaló az Ő neve. Fáraó szekereit és hadseregét vetette a tengerbe és hadnagyainak válogatott-jai — a nádas tengerben süjyedtek el. Hullámok borítják
((לשבת חול המועד
מציות אשר צויתה למועד חדש האביב כ* בחרש
t V. : ן >• ן A* T 7	v J .	׳V־	:	I •	• • JV
י ?’־$*־ גל׳ף ל מל־מר w, *m
תזכי פטר שור ושה: ופטר חמור תפדה ב?י
ימינן! יהוה נאדרי בכח ימינן!, m? ÖÍÜ אייה •• ומרב גאונןז תדךם קמיןז תשלח חרנןז:ייכלמי וברוח אפיף נעלמו מים נצבו כמיו־נד מלים קפאו תהמתןלב-קם־:'אמראויב'ארלףאשיג ™לקקלל תמלאמו נפשיאךיקסרביה1.רישמ1יךי:נשפתבףהן! כפטורים צללו בע-?-ת במים אדירים : מי־כמכה באלים יהוד, מי כמכה נאדר בקרש נורא תהלוז לשה־פלא: נטית ימעך תבלעטו ארך! 3חיח בחסדן! עם־זונאלתנהלת ב?זןל אל־טהקדשןז ־ ®?גני ??,ים ירמו! סיר אחז ישבי פלשת: אז נבדולו אלופיא־ום
őket, alászálltak a mélységbe, mint a kő. A Te jobbod Örökkévaló! — felmagasztalt erő, által — a Te jobbod Örökkévaló ! ellenséget zúz össze. És fönséged nagyságával megrontod elleneidet; kibocsátód fellobbant haragodat, ez megemészti őket, mint a tarlót. És orrod lehellete által feltorlódtak a vizek, megálltak, mint fal. folyóvizek ; hulla-mólt megsürüsödtek a tenger szivében. Mondta az ellenség: Üldözöm, utolérem, zsákmányt osztok ; teljék rajtuk boszu-vágyam, kardomat kirántom, kezem semmisítse meg őket! — Fútál lehelleteddel, tenger borította el őket, alásülyedtek, mint az ólom hatalmas vizekben. Ki olyan, mint Te a ha-talmasok között? Örökkévaló! Ki olyan, mint Te felmagasz-falt szentség által, rettenetes, dicséretekben csodatevő! — Kinyújtottad jobbodat, a föld elnyelé őket. Vezérled kegyelmedben a népet,melyet megváltottál; elvezetet hatal-inadban szentséged lakóhelyére. Népek hallják, felháborod-nak; remegés fogja el Plaset lakóit. Akkor megháborodtak
(לשבת חול המועד)
ואם־לא תפדה וערפתו כל בכור בניף תפדה ולא־ יראו פני ריקם: ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבה בחריש ובקציר תשבת: וחג שבעת תעשה לן־ בכורי/קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה:
אי$ מואב ;אחומו רעה }מנו ^ :3f,’ מ*ן5 תפל1 עליהם אימתה. ופחד מליל זרועו־ לד9י ?fóí עי־ .;עבר w ;הלה .עדלעבר .עם־זו קנית: תביאמו ותטעמו ןהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ןר.ןה מקדש ארד כיוננו ידיך: ;הוה .יטלך לעלם ו,עד: נבא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו כים חשב ;הוה עליהם את־קך הים ובד ;שלאל הלכו ביבשה בתוך הים: פ ותקח מדם הנביאה, אחות אהלן את־התוף בידה ותבאן, כל־הנשים אהדה בתפים ובמחלת: ותען להם מדם שירק ליהוה כי־גאה נאד־, סוס ורכבו רמה בים: ם הסע משה את־ישראל מים־ סוף ויצאו א7־מהבר־שור !ילכו שלשת־;קים במך־בר
Edom fejedelmei, Moáb hatalmasait rettegés fogta el; elcsüggedtek Iíánáán minden lakói. Megszállja őket félelem, s ijedelem, karod nagysága miatt megmerevednek, minta kő, mig átmegy a Te néped, Örökkévaló I mig átmegy a nép, melyet szereztél: Beviszed őket s beülteted őket örök-séged hegyén a kijelölt helyre, melyet lakóhelyednek alkot-tál, Örökkévaló! a szentély, Örökkévaló, melyet megerősi-tettek a Te kezeid. Az Örökkévaló fog uralkodni örökkön és mindörökké. Mikor bementek Fáraó lovai, szekereivel és lovasaival a tengerbe; és az Örökkévaló visszakozá reájuk a tenger vizeit. És Izráel gyermekei szárazon mentek a tenger közepén. És Mirjam a prófétanő, Áron nénje vévé a dobot kezébe és kimenőnek utána az asszonyok mind dobokkal és tánczok közben. És Mirjam előénekle nekik: Énekeljetek az Örökkévalónak, mert magasztalodra magasz-talódik, lovat és rajta ülőt a tengerbe vetett. És elinditá
(לשבת חול חמועדי)
שלש פעמים בשנה.יראה כל־זכיול את־?ני ייאלן
יהיוה אלהי ישראל:
I” T $ *	V« VT
כי־אוריש נהם מפניך והרחבתי
ולא־מצאו מלם: ויבאו מהתה ולא יכלו לשתת ©לם ממרה’ני מרים הם .על־כן זקרא־שטה טרה: יי» ך^ם .על־משה לאמר מה־נשתה: ושעי! אל־ןהוה ויורהו להור, #ך בשלן אל־המים וימתקו המים שם שם ליו' חיק ומשפט ויבם נסהו: ויאמר° אם־שמוע תשמע לקול_ןהוה אלהיך זןהישר בעקניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל-חקיו כל-המחלה *שרשמתי במצרים לא־אשים עליך כי אני להוד׳ ריפאןי*
למפטיר בפרשת פינחם*
והרןרבתם אעד, עלה ליה1ה פרים	BW
ואיל אחד ושבעה כבשים ?ני ענה תטימם■'iD,5? m ומנחתם סלה בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרו, ונעשה לכבש
Mózes Izráelt a sás tengertől és !ámenének Sur pusztájába; és ménének három napig a pusztában és nem találtak vizet. És el jutának Maraba, de nem ihattak vizet Marából, mivelhogy keserű volt; azért elnevezte Mara-nak. És a nép zugolddék Mózes ellen, mondván: Mit igyunk ? És (Mózes) kiáltáaz Örökkévalóhoz ; és az Örökké-való tanitá őt egy fára és ő vetté azt a vízbe és !negédese-deliek tőle a vizek ; ott szabott nekünk törvényt meg 1־eu-deleted és ott megkísértette őt. És mondá, 11a hallgatva hallgatsz a te Istened szavára és cselekszed, a mi helyes szemeiben és figyelsz parancsolataira és szorgalmasan fel-jesited minden törvényét; mindazon betegséget, melyet bocsátottam Egyiptomra, nem fogom bocsátani te rcád, mert én vagyok az Örökkévaló, a te orvosod.
(לשבת חול המועד)
את־נבלן ולא־עחמד איש את-ארצק בעלתף לראיות את־פני להרה אליהין שלש פעמים בשנה: לא־תשחט
האחד לשבעת הכבשים: ו׳ןעיר חטאת אחד לכןר על•?: : מלבד עדת חברך אשר לעדת התטיר תעלו את־אלה: באלה תעש",■ ליום ש?_עת;מים לחם אשד ריח־נייחח דיתוהעד־עולת התטילעשהונסבו: ובעי: השביע• מקראךקרש ל?ם ןל-טדא?ת עבדה לא תעשי:
A tóra fölemelése közben:
האת התורה אשר שם מיפה לפני
בני י ישן־אל. .על פי יי ביר מיפה: עין
חיי ם היא למחזיקים בה. ותומכיה מאשר:
דרכיה דרכי נעם ובל לתילתיה שלום:
<ףה';מים בימינה. בשמאלה' עשר
וכבודי: י; הפך למען צדקו;גדיל תורה
ויאדיר: י'
»־־:־׳
ברכות קודם ההפטרה
Haftara előtti áldás.
במן אתה " אלה־נו מלן העולש אשר ?ל ב^ביא-ם טובים ורצה בדבמהס הןאטרים באמת:
(לשבת חול המועד)
על חמץ דם־זבחי ולא־יליז לבקר זבח חג הפסה:
־	'I V T ־	/: ״«־»	:1 .T •- ן	IT - - -V•• IV ־
ראשית בכורי ארמתד תביא בית יה־וה אלה ־ה
-	- : ן 7ג: I AV VS JT I V* • T I
לא־תבשל גרי בחלב אמו: פ
1	:־־••;	: 1 • y• -:1- V
ברוך אתה יי הבוחר בת־רה ובמערה עברו ובישראל עמוי, ובנביאי האמת וצדק} י
הפטרת ליום שביעי של פסח
בשמואל ב׳ סימן כ״ס,)
És Dávid elmondta az	לל^ל ל(יל ליל|*ל
Örökkévalónak az ének	T	<-" "ö ־w
ezen szavait, a mely na-	1 M w M ל3ר
1*011 az örökkévaló ki- לן^ niu’’	DV3
menté őt minden ellen- ״״״	יי.L,. *■.*1
ségének kezeiből és Saul י ?׳ילל ' (?.y '7ל kezeiből: Monda:	Az לא^ל ללל־ל t שא1ל
Örökkévaló az én szik- ״
lám. menedékem és meg- 3 : 331 *P^;^31 mentőm. Istenem az én "ל* ♦ אללי ^!יל,* אלר£ל szirtem, kire támaszko- . ' •; ״״< יי ־•־' ״	•••:	!'•
dóm, pajzsom és üdvöm	?13 ט^עי 1לל
szaruja, erős váram, mén-	:י^£י'	' ,jl
tőm, segítőm, erőszakos-	Ulvai ’3|U3
kodástól megsegített, l-u.**►* ♦ ««««•>». ■«	^>A
Tiszteletes! az Örökké- 73לל . VJJfl 33113־ valóhoz imádkozom és	*י“די^	דד^ויד\>
ellenségeimtől megmen- ? ־ 17׳ 1 ״ ־ ”jj<V tődöm. Mert a halál hűl-	♦ א ל יי יי
משברי־־־מורת
VA7	״ :	:
lámái körülfogtak, vész-
hozó folyók ijesztgettek: עללו
-:1-
הפטרה לשבת הול המועד של פסח
(ביחזקאל סימן ל״ז).
היתד, עלי" יד־יהיוה ויוציאני ברוח יהוד, ויניחני בתוך הבה עד, והיא־ מלאה עצמיות: והעבירני עליהם
1 I t ־ * :7.71 :	: ״• 7ן ד־ ,tv	*.?“ * .: 1V ! 1 T
סביב סביב והנה רביות מאד על־פני הבקעה והנה
A* 7 V T : • ••	- .>	! *״J	־־ ״ : TI* : ״ *V
Hiif t-amli
m הפטרה ל״ום r# דפסח
בליעל יבעתני: חבלי שאול סבני קדמני
> * V-.	:| •	•AX -	1
מקשי־־מות: בצר־לי אקרא יהוד, ואל־אלחי
^ l" v:	V í 7	:	J? ! : V
אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזגיו: ויתגעש ותרעש הארץ מוסלת השמים 'ירכזו ויתגעשו כי־חרה ־לוי: עלה עשן באפו ואש מפיו תאבל־ נחלים
a sír kötelei fogtak kö-rül, a halál hálói rám kivetve. Szenvedéseim-ben az Örökkévalóhoz fordulok, Istenemet szó-Htom meg — és 0 meg-hallgatja szavamat az Ő csarnokából és fohászko-dásom füleibe hat. Meg-ingott, megrendültaföld, az ég alapjai mozognak, meginganak, mert 0 haragszik. Füst száll fel haragjából, emésztő tűz
בערו ממנו: ויט שמים גירד ועו־פיד תחת רגליו: וירכבעל־כרוב רעף ולא י על־בנפי-רוח: וישרת חשך סביבתיו סבות חשרת־ מים עבי שחקים : נשגה
a szájából, izzó parázs gyulád tőle. Meghajtja az eget, leszáll, lába alatt párázat. Kerubon ül és repül, a szél szárnyain jelent meg Kö-rül ötté sötétség volt a födő, vizhullások, sűrű felhők. Fényétől izzó tűz gyuladt. Mennydörög az
(לשבת חול הפוער)
;בימות מאד: ויאמר אלי בן־אדם ד,תוחנה היגצטיות האלה ואמר אדני nw אתה;דעת: רא?ר אל- הנבא על-העצמות האלה,ואמרת אליהם העצמות הלבשות שמעו ךבר־;הוה: בה אמר אהד ;הוד, לעצמות ה&ר
הפטרה ליום ז׳ רפסה
Haftar&h.
Örökkévaló, megszólal a ♦ ^^■לן* ן[ךןלי^^ Legmagasztosabb. Nyila- J" " ־'=־	' ■T	•־•־ = •׳
kát lőtt és elszórta őket, לוללו	|p
villámokat és megzavar- 6^ ♦ ןי^-ךןn ןייללן י|לן י ta őket. A tenger fórrá-	»׳ ־• : ־ I I >״ • I t : <•:
sai meglátódtak, a világ pp3-
alapjai elétüntekaz Örök- Q) ייןל^ ♦ לל^(* א£יל,י kévaló fenyegetésétől, ^ J' ל• T!"־	^ T'
orra lehelleténck szélé-	^1,	^ל0לל■
tői. A mennyekből küld,	2^ל(ל, לל^ל
engem felvegyen, kihúz '־ = e. י = /fVVl a hatalmas vizekből, meg- □115 ♦ ־£7 7־ 00־N 17']
ment hatalmas ellensé-	ילזוהור
gémtől, gyűlölőimtől, , ׳1- .־•״-■ י !'־־ • kik erősebbek, mint én. ^'3^0 יצילני ÍD'31 Válságos napon támadtak ♦	ל«׳ייי^^י די
rám, de az Örökkévaló .	".	' : 7 r
pártomra állt, tágas tér- jp .] ™ v 0ל VpPp"; re vezetett; megmentett,	♦יןללל, ליי
mert szeretett. Érdemem ^	, '־ J•1T: " ־’Jr :
szerint bánik velem az r*■ \ U.	^p7ö7
Örökkévaló, kezem tisz-	♦ Vj} ןדל““"]ל£*ל
tasága szerint fizet. Mert	יך*ףי“ל
kévaló nt.lt , ״.״, pír- üllő# '3 X 3 לי^
toltam el Istenemtől. לל3' 1לא ליצל^י ___________________________7 9 1 “T 1 J” [ ~
(לשבת חול המועל)
הנה אני מביא בכם רוח וח!יתם: ונתתי עלילם ?ידים והעדתי עליכם בשר וזקרמתי עליכם עור ונתתי ??ם רוח וח:יתם וידעתם ?:W ’ליד: IP,? 'tW ^לתידהי-הול בהנבאי ;דןה־רעש נתכןךבו עצמות
Haftnrah	0051 'f G7S ÍHÍDGh 176
Előttem mind az ítéletei,	J 13 ♦ימאל1זי
törvényeitől nem tágítok;	JV '1!—JL■
egészen Övé vagyok, így ^7	• pi-p , 1 לזזי
őrizkedem a vétektől. ;1300? ♦ ואךןיך lIDi*{ Ezért fizet nekem «	»’LT"	T,lu
Örökkévaló érdemem HIEJIUKI	17 □1D71
szerint,, tisztaságom 3173^ ♦ יךץןךן ק*י szeme előtt; kedveske- 'ו י ÍT ‘ XT"	‘‘ ־:l"
dél a kedvesnek, a ki- H337 *1HM לן #י HM
tartó jámbor iránt jám- llp|l""Q^ t 1 ^ 3 ^ bor vagy; a tisztával ,'	^..3
tisztán, bánsz, de az H133	HDHHJl
egyeuetlenkedővel ka- 133"D^ ♦ D3HiH ÍIP3J1 nyargatódzol. De asze- •: 1.	־ ־ 7' .־e.— LJL
gény népen segítsz, és » pz	73J1J1
szemeid lesujtólag hat- די) D7־־J1^1 t nak a gőgösökre. '1',- vagy	!«יי״י’'״	m
« ״״ vilig״,״. örök- תושיע ועיניך על רמים
kévaló, hisz az Őrökké- ין-י^
való világosítja meg sö- '־ 7יי , ־־.» —
tétségemet. Veled sere- V3^H 773? Hl 71 HIT
gek iránt futok, Iste- ^13	H33 3י
nemmel falakat ugróm + «ןןן^»	w
át. Az Isten — útja tő- *	1	־' ■־־ <	"
kéletes, az Örökkévaló	z t
mondása tisztult, pajzs Ő *33 nÍDlHÍJ H177 3א113״
(לשמח חול המועס
וךא־וחי והגה,2נליהם 3מ־ים רכעזך!גלה tqifxM דה: פ,!יל־הם גל^7ה 1קח\<ן ־:הפ:.נ*טי אד ל,3בא אל־הרוח ה3בא נךאז־ם ואמר? אל־־רו־ בא־ הדוור'־־■׳ mm yjixo ,w £בה־אמר או
הפטרה ליום ל דפסח
הוא לכל החסים בו; בי מי־אל מבלעדי יהוה
•;	•	•v	.	- ן	; A7
ומי—צור מבידעדי אלהינו': האל מעוזי
V ^ IT	r 7	I•• VÍ
חיל ויתר תמים דרכי:
«•>	5	'	T	— *AT
מלווה־, רגלי כאילות
״ : ־־17	I ־ 7 A
ועל-־במתי .יעמידני 5 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־־־נחו:שד־, זרעתי: ותתךלי מגן ישעך .:עגתד תרבגיג תרחיב צעדי תחתני וידא מעדו קרסלי:
• ן	17:■^)	- |:	•• it
ארדפה איבי ואשמידם
* ג:	7 ן	1 : ־1	17 -	:	• "A
ולא אשוב עד־כלתם: ואכלם' ואמחצם ולא
•1«־ ־	J : v T : VIT
יקומקויפלותחת רגלי: יתזרני חיל למלחמה
■״{ י ־> י
AT T :
177 Haftarah
mindazoknak, kik Benne bízaak. Mert ki Isten az Örökkévalón kivülj? Kicsoda szikla Istenim-kön kívül ? Isten az én erős váram és egészen szabaddá teszi utamat; lábaim olyanok, akár őzöké, magasságaimra állít; karczra szoktatta kezeimet, és karjaim ügyesen feszítik az ér-czivet. Üdvöd pajzsát adod nekem és rám-hallgatásod gyarapit engem; szélesíted léptei-met alattam, térdeim nem inognak. Ellensé-geimet űzöm és kiirtom, meg sem fordulok míg végük nincs. Végezek velük, összemarczango-lom őket, fel nem kel-nek, ott hevernek lábaim alatt. Erővel övedzel háborúra, sarkam alá
(לשבת חול המועד)
כהרוגים האלה וולדו: והנבאתי כאשך צוני ותבוא בהם הרוה דלדי יצמח.על־תליהם לדל ןךול טאי מאד: יאמר אלי 3ךאדם העצמות האלה פל־פדת ושראל הפה ה3ה #:.ריס -U73W ממך
.12 Pe#8aeh 2. VIII
Haftarah
78! הפטי־ה ליום ז׳ דפסח
hajtod elleneimet. Ellen- *
ségeim nyakát felém ן! "י.־“	IT * ,:־ .* ״
forditád, gzülölőimet ki- ל J	^1א^3^ ל^£1ל) ל
irtom. Körülnéztek —	1א
nincs segítség! az Örök- ■ ־ : י י.,T r : ־ " kévnlóhoz - de nem אל־יתה g'S?ö hallgatod rájuk. Porrá Q ,ואשל, ל \Ü3$ ללא morzsolom okét, mint m I v*7 :	• !	,7^T	1 :
utczasarongázlók rajtuk, 3^203• ן* jX *13^3 taposom őket. Népem ♦^,אל£35 אלל viszálykodásaitól meg- *9■ * 7 ׳	Iv* ‘ : r 1 ן
mentsz, népek fejedel-	^3^ 13
mévé tartogatsz engem,	1ע^0ל3\ ל לאש
nekem. Idegenek g,i !לאישתי יעב^יי
mekei hízelegnek nekem, 3ל ^^3לשו*ילל^ kikről csak hallomás a•	- : •	_ \t ••	>״ :
után tudok valamit. Az }לש0ל1 א{? ^ש£2^|י לי idegen gyermekei her- '׳ ! ׳׳ ־T : ׳•v ־ : ״ ־' י vadoznak, és rekeszeik- 1 IJMjl 13 *3לךV *j3 bői előtántorodnak. Él	/V
az Örökkévaló, és dicsér- (11(1; חי ♦ UJ11!|1300 tessék az én Teremtőm	ןן»ן«.
és magasztaltassék Iste-	T|	,•,• *״ j Jt '
nem, üdvöm szilije. Az	צלל י^י ♦ לאל
isten, a ki enged meg- |r ־	•• t p• : ■	>
boszulnom és sarkam	ל13ל^ל V
alá veti ellenségeimet. . _ V.	r A' < I T :
Ellenségeim közül kive- ל13צ^א^ £2א^3ל
_____________________AT i I ••	7	I___• I" :	-
(לשבת חול המועד)
תרןותנו עזרנו לנו! לכלהנבא וא״מרת אליהם בה־אמר אדני יהוד, הנה אני פתח $ת־קבך1תיכם והעליתי אתבם״מהברותיכם עמי והבאתי אתכם אל־אדמת
v : V ™	• •|:ו	••	••v	־'•1- : - v V•• : v r : a
ישראל: וידעתם כי־אני יהוד, בפתחי את־קברותיכם
* : T ין •ן* tv *I •ו :“ *AT I J : • : ״V •• X I • V J
m Haftarah.	׳ ל£28הt 21'ל HlűSn
zet, elleneseim fölé tesz, ^^£2
"6.“ JZ המסיס תצילנמ על־כן
tlok Neked hálát a né- Q^?Q
rk2:־Ít8lS:t:מןייאזמר: מגדול#
Királyának győzelmi "^370 Tlí^th vára! és kegyelmet tesz	'■ .	•'• !. ־ _! ־	:
felkentjének, Dávidnak 71H7	*IDH
és ivadékának mind- r T
örökké.	:ולזרעו.עד עולם
ברכות אחר ההפטרה
Haltara utáni áldás.
Diesértessól Örökkévaló Is-	!יי אלךןי^ן H71X
lenünk a világ királya, szírije ^'^רי^-ףי״ Tלם. צ[»ף ־'í> .ל mind a világnak, igazságos *	. T	J /	t r
minden korban; hűséges לי^לי לא ׳	I'
Isten ; ki mond és tesz, szól ♦31? 1*	ל<1שללX1*7
és tart, mert minden szavai ך^ףין S2t£? ♦D^pÖl ל3?ל3ל
igazak és igazságosak.	' '	♦ ן״ךך
Hiteles vagy Te Örökké-	נא^. אתך הןא יי
való Istenünk, és hitelesek 7 ״ ״:	t- I 7 ■■■:.
szavaid, és szavaid közül 3א2?3\2 ל2ל'ק« 1ל13 אלל;-egy sem üres, puszta szó ; £אל1ל לא יש1ב ךיק nnrfc Te Isten hiteles és	»£2' אל מלל 1לח
könyörületes király vagy.	7 7J 7.-־-־ I 7 ״••• |vv ־
Dicsértessél Örökkévaló min-	ל'^ ׳ t!	1 7
'en szavára hiteles Isten.	» ־. _ל ל2ל י.
(לשבת חול הפועס
ובהעלותי אתכם מקברותיכם _עמי: .ונתתי ריחי בכם וי׳ויתם והנחתי אתכם על־או־מתכס וידעתם כי אני ילרל דנדתי וזעשיתי נאם־ילול:
ברכות אחר הפטרה
רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו: 'ברוך אתה י; משמח ציון בבניה: שמחנו יי אליהינל באליהו הנביא עבדך." ובמלכות בית דוד משיחך במהרה ןבא ויגל לבנו. על כסאיו לא ישב זר ולא תחלו לוד אחליט את כבורח כי בשים קדשך נשבעת לו שלא לבבה נרו לעולם ועד. ברוך אתה מגן חוד*
Könyörülj Czionon! mert éltünk háza az, a szomorodott szivünk segíts mihamarább a mi napjainkban. Dicsértessél Örökkévaló, ki megörvendez-teti Cziont és gyermekeit.
Örvendeztess minket Örök-kévaló Istenünk szolgád, Elljáhu próféta által és Dávid a Te felkented birodalma háza által, hadd jöjjön nem-sokára és vidítsa fel szi-vünket — ne üljön as ő trónusán idegen, és ne örök-köljék mások az ő tisztele-tét. Mert szent nevedben esküdtél neki, hogy fénye nem alszik e) örökre. Dicsér-tessél Örökkévaló, Dávid paizsa.
*) על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום (השבת הזיה ועל יום) חג המצות הזה' שנתתי לנו יי
1 • T	" ־ -	־ T•.• V־7 TI T
Szombaton:
יקום פוךך)ן מן שיייא הנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי״ומזונירויחיוםיעתאדשמיא ובריות גופא ונה־ורא מעליא. זלעא היא וקימא. זרעא די לא לפסוק ודי לאי יבטול* מפתגמי' אילריתא."למרנן ורבנן־חבורתא
T ״!	••7TT : T : " "Ti| :■־ Itt :־ TT
:mondatik על התורה ezen שבת הול הפועל־
*) על־התורה ועל־העבודה ועל־הנביאים ועל־
יום השבת הזה שנתת לנו"יי אלהי־נו לקדשה ולמנוחה לכבוד ולתפארת. על־הכל יי אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים־ אותך לתברך שמק בפי כל־די תמיד לעולםיוער• ברוך אתה ל; מקדש השבת:
ברכות אחר הפטרה
181
אלד־דנו לקדשה ולמנוחה לששון ולשמחה לכבוד ולתפארת.’ יעל הכלי יי* אליהינו אנחנו 'מוךים לך ומברכים אותך יתברך"שמך בפי כל־הי תמיד לעולם ועד. ברוך אתה יי מקדש(השבת ן)1ישר\ והזמנים:ז
(r-v שבת)
קדישתא די בארעא דישראל. ודי בבבל. קרישי כלה. ולרישי נלותא. ולרישי מתיבתא. ולדיני דבבא. לכל
תלמידיהק.'ולכל תלמידי תלמידיהן. ולכל מןדעסקין באוריתא. מלכא דעלמא יברך יתהון י״פיש חייהון. קסנא יומיהון. ויתן ארכאלשניהון. ויתפרקון וישתזבון מן כל עקיא. ומן כל מרעין בישין. מרן די בשמיזא יהא בסעדהון. כל זמן ועדן. ונאמר אמן!
י יקום פורקן מן שמיא חנא וחקזיא ורחמי וחיי אריכי ומזונירויחי וסיעתא דשמיא.’ ובריות נופא. ונהורא מעליא. זרעא חיאוקימא. זרעא די לא יפסוק מפתנמי אוךיתא.לכל קהלא קדישא ההין. יברביא עם זעריא מפלא ונשיא. מילכא דעלמא יברך יתכון. יפיש הייכון.’'רסני יומיכון. י ויתן' ארכאי לשניכון. ותתפרקון ותשתזבון. מן כל עקא. ומן כל מרעין בישין מרן די בשמיזא יהא בסעדכון כל זמן ועדן ונאמר אמן: מי שבךךאב1תינו אברהם ;צחק ויעקב הוא יברך את בל הקהל הקרש הזה עם כל קהלות הקדש, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם. ומי שמיחדים בתי כנסיות לתפלה. וטי שבאים בתוכם להתפלל. ומי שנותנים נר למאור דין לקדוש ולהבדלה ופת לאורחים וצדקה לעניים. וכל מי שעוסקים בצרכי צבור באמונה. הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם. ויסיר מהם כל מחלה. וירפא לכל נופם. דסלח לכל עוינם, וישלח ברכה והצלחה ?קל מעשה;דיהם, עם בל ;שהאל אחיהם, ונאמר אמן:
י תפלה
:עד שלום' ,מלך והמלכה ירום הודם:
הנותן תשועה למלכים וממשלה לנסיכים. מלכותי £לכות כל עולמים. הפוצה את דוד עבדו מהרב רעה. :נותן בש דרך ובמים ,עזים נתיבה. הוא _ יברך וישמור ינצור ויעזור וירומם וינדל הנשא למעלה את אדונינו
• ;	:	׳ •• * ־ ־•	- •• : ־ :־־ V T :־ •
המלך פראנץ יאזעף הראשון ואת המלכה
עליזאכעטה אמאליע אייגעניע
;רום הודם: מלך מלכי המלכים ברחמיו יהיים וישמרם שבל צרה הגון ונזק וצילם. הדבר עמים תחת רגליו ־ופיל שונאיו לפניו ובכל אשר יפנה וצליח: מלך מלכי ־מלכים ברחמיו יתן בלבו ובלב S2 יועציו ושריו -המנות לעשות טובה ’עמנו _ועפ כל ישראי־*. בשיו ובימינו תושיע יהודה וישראלי ישכון לבטח ובא לטיון נואל. וכן1 יהי רצון. ונאמר אמן:
Könyörgés az uralkcdóljázért és a Igazáért!
Mennyei Atyánk, a világ Ural ki a fejedet-mek és nemzetek sorsát végtelen szeretetedben és bölcseségedben igazgatod és rendezed, légy a mi felséges királyunknak
X Ferenci Józsefnek
oltalma és védelmei Áraszd ki reá áldásod gazdag malasztját, koronázd életét örömmel, békével és boldogsággal!
Áldd meg a mi felséges királynénkat
Tartsd meg boldogságban az egész királyi családot!
Vedd oltalmadba az ország f'óméltóságú magas hivatalnokait, valamint az ország minden nagy] át, képviselőit és hatóságait! Áldd meg szeretett hazánkta,
Magyarországot
és annak minden tudományos, közhasznú és jótékony intézetéül Áldd meg városunk hatóságát és intézeteit!
Áraszd el áldásod b'ó malasztját llitlüÖZSC“ giiilkrc és minden egyes tagjára! Áldd meg minden üdvös és jótékony intézetünket l Ébreszd fel minden kebelben az emberszeretet és testvériség szelíd érzelmeit!
Isteni hatalmad oltalmazza ezen imaházunkat, és teljesítse minden ájtatosnak könyörgéséti Ámen!
אשרי יושבי ביתך. עוד יהללוךסלה: אשרי העם שככה לו. אשרי'העב שייזאלהיו1'
T •• : T T V ד	T •••: T V
קמה תדלה לדוד, ארוממך אלד,י המלך. ואברכה שמ־ לעולם ועד: בכל־יוםאברכןי. ואהללה שמך לעולם ועד: גדול יי ומהלל מאד. ולגדלתו אין חקר: דור לדור ישבח מעשיך, וגבורתיק.יגידו: הדר כבוד הודק. ודברי נפלאתיך אשיחה: ועזוז נולאותיך יאמרו, וגךלתך אספרנה: זכר רב טובך יביעו. וצדקתך ירננו: חנון ורחום י;. ארך אפ:ם ונדל־חםד: טיוב־ין לכל. ורחמיו על־־כל־־מעשיו: יודוך ין כל־מעשייך. וחסידיך יברכוכה: כבוד מלכותך יאמרו. וגבורתך ידברו: להודיע לבני האדם גבולתיו, וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל־־־ עולמים. וממשלתך בכל־דור ודיור: סומך יזי לכל הנפלים. וזוקף לכל הכפופים: עיני־כל אליךושכרו, ואתה נותן להם את־אכלם בעתו: פותח את־ןדך. ומשביע לכל־־חי רצון: צדיק ק בכל־ דרכיו, וחסיד בכל־־מעשיו: קרוב יי ■לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת: רצון יראיו.יעשה. ואת־שועתם ישמע ויושיעם: שומר ין את כיל אוהביו. ואת כל הרשעים.ישמיד: תהלח ין ידבר־פי. ויברך כל־בשיר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך ;ה מעתה ועד עולם הללוןה:
סדר הכנסת ספר תרדה
3"J3 לוריקטיסגען דעי תורה טעליכט ז־ער עוזרבננטער:
יהללו את שם יי כי נשגב שמו לבדו:
:	־	:	V	־*	:7	־	־	: T	.־	־
קהל הודו על ארץ ושמים. וירם מרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם מרוסו הללדה:'
T J »- ־ T ; • " J * f ־־	־	; |	־ ; T
סדי הכנסת שפר תורה	1B5
*) לדוד מזמור ליי הארץ ומלואה תבל וישבי בה:
כי הוא על ימים יסדה ועלי נהרות יכוננה: מי יעלה בהר־* ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבי אשר"לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: :שא ברכוה7 מאותייי וצדקה מאלהי ישעו: nf דור דרשיו מבקשי פניך 'יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם רבא מלךהכבוד:7מי־ יה מלך הכבוד יי עזוז וגבור יי נבור מלחמו־!: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם. ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יי צבאות הוא מלך הכיבודסלה:
;"p ר,ינייג0טע11ען יעל תורה יוין דייו ד.יי1. 101־1.
ובנחה יאמר שובת י; רבבות אלפי ישראל־1: חומת יי למנוחתה אתת יוארו? עזך: כחניך'ייבשו צדק לחסידיך הננו: כעבור דוד עבדך אל תעב פני משיחך: כי לקח טוב'נתתי לכם תורתי אל תעזובו: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה
(P0 שכת)
•> מזמור לדוד הבו ליהוד, בני אלים הבו ליהוד, כבוד ועוז: הבו ליהוד, כבוד שמו השתחוו ליהוד, בהדרת־קדש: קול :הוד, על המ:ם אל״־הכבזד הרעיש:הוד, על מ:ם רבים: קול •ד,יוה בכה קול יהוד, בהדר; קול ;הוד, ישבר ארזים וישבר:הוד. את־ ארד הלבנון: .ררקיד ם כמו־עגל לבנון ושריון כמו בך־דאמים: קול :היה חוצב להבות אש! קול :הוד, יחיל מדבר :חיל יהוד, מדבר קדש: קול :הוד יהולל אילות ויחשיף יערות ובהיכלו כלו אמד כבוד: :הוה לטבול ;שב וישב יהוד מלך לעולם: :חוה עוז לעמו יתן:הוד, :בקי את עט1 בשלום: ומחה
דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יי אליך ונשובה חדש ימינו כקדם:
T T I ־•• vjvs ” T
השץ אומי חצי קדיש ואח״ב מחפללין תפלת מוסף.
תפלת מ וסח
פי(צם יי אר)ךא הבו גדל לאלהינו:
איני שפתי תפתח ופי ״יגיד חהלתןז:
ברוך אתה יזי אלהינו ואלהי אבותינו אלד,י אברהם אלהי':צחק }אלהי.יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון♦ גומל הסדים טובים וקונה הכל" וזוכר חקרי אבות־ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן♦ ברוך אתה יזי מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב
- X • T ׳ T T $ -................ ־ T
להושיע:
מכלכל חי;ים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך־ נופלים ורופא הולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני;נפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממיתי ומחיה ומצמיח ישועה:
v v j t ן •• •	: - v - ; •	■־ :	ד*
ונאמן אתה להחיות מתים♦ ברוך אתה יי מחיה
: T - I T V! V « י• *־׳י	״• ״	i Ti T - I T -
המתים:*)
*)קדושה לש״ץ
ssss״ srssá■ .
שרפי לדש הממחישים	-szerint, a 'tik nevedet szent
-	ן״••	—:ד< ’	• ־• ségben szentelik. I
במדש ככתוב על יד נביאך a mint írva vagyon prófétáid
־ ר ־7.	־	: • által : És k:ált az egyik a I v
וקרא זה אל זה ואמר:	:másikhoz szólván
•7(7	7 : r V V ־
מוסף ליום ז׳ דפסח	187
_אתה קדוש ושמך קדוש. וקדושים סכל יום ;הללון״פלה. ברון אתה יי האל הקדוש:
Szent, szent, szent az	I	nrP
Örökkévaló Czebáot, tele .p^ ‘ ^p^ T a föld az Ő dicsőségével. ~	■	7 ־	^
Aztán nagy, hatalmas és	4
erős hang, mint a szélvésze !—33"^ מלא |‘n hallatszik, mire felemelked- .ןאל^ לך לץ ך איך'^ \>fíy&£ 11ek a Szeráfok felé és egy- '"־ VT '•'לי׳. T : 7 _
״i.b», Miiüa; .Di־־í,- קום ?בודו ל^תם ביין? tessék•.יאמרו: ״
Dicsértessék az Őrök- ל ל H 13 3	*1 3 1 ה"
kévaló dicsőségehelyéről.	♦ lŰlpÖ׳.?
Helyéről forduljon felénk	קהל £ £ ך ן■ ין ך ן א
künyürülettel és kegyelmez- I ? •	. ■' ׳
״ ״'״״ép»»k. ״ ,!,״vét לוחמים רתון .עם ממדים
egy-nek vallja; este és reg- ך. מיו ^33 3131"^ 733"" יום gél, minden nap kétszer sze-	3 3י<מ'ם 3אה3ה*Í3"
retettel mondják: ״Halljad!“	'	"	"	. או״מק^-ן
Halljad Izrael! az קץח 1^ףא(—! יי Örökkévaló a mi Iste-	T»	"+	7	.*	־'
mink, az Örökkévaló Egy.	4	v	T:	^
Egy Ő, a mi Istenünk, Ő י,' אה3 הוא אלהי3ו הוא 'I' az atyánk, Ő a mi királyunk, א2';ו י ךןא Ő a mi segítőnk és 0 az	:	,»•
6 kegyelmében minden élő ׳ ו^ ^3ו 31• 1 א 2 ש2! י% 3 ו előtt ismét kihirdeti nekünk, 3ריהמיו ש3'ת למי^י ^ל-ך}ו hogy nektek Istenetek lészen. ־ t לךיייף ז י•״ ן ־" ״
Én az Örökkévaló	*	/"	•״T
Isteniek vagyok!	t D3VjPi< ־" יי?
אתה בחרתנו מבל־העמים. אהבת אותנו. ורציו*
בנו. ורוממתנוימכל 7הלשוניות. וקראתנו במצותיף. וקרבתנו מלבנו לעבודתך. ושמך הגדול והקדוע עלינו קראת:
ותתן־לנו יזי אלהינו באהבה ׳.שבתות למנוחה ו> מועדים לשמחה חגים וזמנים"לעושק את־יום' (השבת הזה ואת יום)" חג המצות הזה." זמן השתנו (באהבה) מקרא קדים. זכר"ליציאת מצרים":.............
De bűneink mi :itt szám-
üzöttek vagyunk orszá- J ־" יT \	"1.
gunkból és távolra es-	IJjnSSO
lünk földbirtokunktól,
nem is teljesíthetjük köte- ' ,V 1	יJ Jד ־ .L
!ességünket kiválasztott	Q < U. "1^11 JN
י־י‘ אדיר אדירנו יי אדונינו מה אדיר ^מ'ןי ?כל'האיץ• ןד\ה » ל9לו על ?ל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד
־ : 7 V 7J V
ושמו אחד:
T V	:
ובדברי ר־שך כתוב לאמר:
ד" ימלוך יי לעולם אלהוך ציון לדר ולר הללויה:
ו_ו /
A felséges a mi felségünk, az Örökkévaló a mi urunk, mily fenséges a Te neved az egész földön; és lészen az Örökkévaló királya az egész földnek. Azon a napon leszen az Örökkévaló : Egy és neve Egy■
Szent igeidben pedig meg van Írva, mondván :
Uralkodni fog az Örök-kévaló örökké, a te Iste-ned Czion nemzedékről-nemzedékre í faléi úja !
חזן לדר ודר נניד גדלןד ולנצח ?צחים קז־שתף נקדיש. ושבהף אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד בי אל מלןד גדול וקדוש אתה. ברוןד אתה;יזי האל הקדוש:
מוסף ליום ז׳ דפסח ולראות ולהשתחוות לפניך ולעדות חובותינו בבית בחירתך בביתי הנדול והקדלע לונך־א יענגך מליו. מפניי ת יד
־טניעתלתחיבמך־יביל:
יהי רצו] מלפניך יי אלחינו ואלחי אבותינו מלך רחמז 'יעתיעוב ותרחם זעידינו ועל מקדלך' ברחמיך הלביש ותבנהו מהרה יתגדל'כבודו: אבינו מלכנו. י ולח כבוד מלשיתך עלינו מהרה. והופע' והנלא'עלינו לעיני כלי חי. ו.קרב ?!ודינו י מבין הווים. ונפוצותינו כנם 9-לבתי־אתן. והביאנו לציון עירך בתה.
házadban, a nagy és szent házban, mely nevedről neveződik, mert ellenség tette kezét szentélyedre. Legyen akaratod, örök-kévaló Istenünk és atyá-ink Istene, könyörületes király, hogy visszatérj és könyörülj rajtunk és szentélyeden nagy kö-nyörületességeddel és építsd azt fel mihamarább és tedd még dicsősége-sebbé. Atyánk, királyunk! hadd nyilvánuljon biro-dalmat dicsősége rajtunk nemsokára, és jelenj meg és emelkedjél fölénk minden élő szeme láttá-ra. Hozd össze elszórt-jainkat a népek közül és elfízöttjeinket gyüjtsd össze a föld széleiről és hozz minket Czionba, a Te városodba, énekek
közt, és Jeruzsálembe, 1 3 ולירושלים szentséged hazába, tartós •—	**	■ךך *»» ך»
öröm közt. Ott aztán el- . ־ :	:	. I :	T I =
ké,,«júk Előtted kötעולם. הנזם נעשה .־
!ességünk áldozatait, a 3*11,333|3-^3ל33,^	א
minden napiakatrendjük Q 1* 13, £ י ך יDlDin szerint és a muszáf áldó-	’ k ^ w	—
tatokat ־־־baljaik ־־־• D ' B D 1 0 1 ^ D ל1־ D 3
1-int és (a szombat ezen ^|D13 <31א ♦ DJH33n3 napja) és a maczczosz- (חשבת ך,*ה ואת מוסף ^ם) Dl*1
ה ג המצות הזיה
száfáldozatat elkészítjük ••• -	־ ־	.
és áldozzuk Előtted sze- T ^£%3ש^ ל vetettel, akaratod párán- 3א333*£33!!311|־״^31ק csolata szerint, a miként t|	1/33
tórádban, szolgád által, ^ ^ 3^לי£ל 2^ ־•ל Mózes által, dicsőséged ^j"1133	^£3	♦^|332
szájából, igy szól:
לשבת וביום השבת שני בבשים בני־שנה תמימם ושני ןגשרינים סלת מנחה בלולה בשמן ונסבו: עלת שבת בשבתו על־עלת התמיד ונסכה: זה <ךרבן שבת וזקךבן היום כאמור:
És mutassatok be	333111^3 אשה
ש * v	! “I • • •
tűzrevaló égőáldozatot	־
Isten tiszteletére:	két J/*	״ :	' T_ * ־.
talkot egy kost, hét egy- •י I? י א י ל־ א B י } f éves bárányt, hibanélkii- ^3	£^3*3^	^^33 י
liek legyenek •	:33ל ITT 33''3^ ♦Ttt#
3א3ור:
T T
T T
191 Mnszaf-ima	!׳ לפסוt QVb PjDItt
És lisztáldozatuk 48	DjUlJÍDl
italáldozatuk rendelet ^ V "	T T ‘ '
szerint: három tizedet a *r '	:	.	* ' t •- :	•
bikához, és két tizedet
:־“ SX !לאיל• ועשרו p
és bort az italáldozathoz ^33^3	^^337
gesztelésre és a két min-	♦*"1SJD"?	7^37
dennapi áldozatot sza- " ’	t" 7" : ־ ‘
bályok szerint.	> Q^3/H3 3'7'3>1
T T I •	:	•	•	«
לשרת ?שמחו במלכותי שומרי שבת וקוראי עו3ג. .עם מקושי שביעי. בלם ישבעו ויתענגו מטובף. ובשביעי רצית גו וקדשתו. חמדת זימים אותוזקךאת. זכר למעשה בראשית:
Istenünk és atyáink ן ^ ד ^ J ^ Pt 5 ל^ Istene, könyörületes ki- "	"?
rály könyörül rajtunk, j ÖLJ i 1*י »לן	-:
Jóságos, és jóltevő, en- 3133*1 3^3	DP7
הירש לנו שובה אלינו
leted sokaságával, ős- 7 23ללp/3ll7 7/3173 atyáink miatt, kik a.ka- "יי L ״	L4-,”L*
1-atodat megtették, építsd לצ1נל Wtytf ^3^*
fel házadat a hajdani ^^!“]^33	7|J"73 H33
szerint, és alapítsd meg	:	ןף*י. ״
szentélyedet alapján. ׳־ Jí ר :	r|: • J-
Hadd lássuk mi is fölépi- ^\?33 ^^"1111 1JÍ3Ö
!שבחנו בתקונו והשב
eleid a papokat szolgá-	371713^ D\3!73
latjukra, es a levitákat י • ־ ־ •־.• ׳ énekelésük és dalolá- 3t7H1 Q73f 1ל D7^V7
A ״ SSJjS;ישךאל לנזיהם' ’ושם
^2^1 18131,	,Akkor oda felmegyünk
לפניך־'בעלש ־ öli'
ף*	י J ן 3 3 ן* ^ templomjáró ünnepen , a
בתורתך על¥פעמים ae“t״:“n‘^L:
3$3ל ילאה	-ben jelenjen meg min
t־.den férfiad az Örökké- I * » * T	" ZL__^L
US iH8 יי >5להיף ,való Istened színe elé 3&Ű1D1 א^ל ^]־)ף azon helyen, melyet 11ןי 1 ^ י’ ־‘י	-megválasztani fog a ko
vásztalan kenyerek ün- i I 126öl_l »lf_Q
לו1123$"[ népén a hetek ünnepén, ]■^331 3H31 JU '	־	־ '	é, a ,tok ünnepé,, de
z ! יי ••1 1V J ל*' * ~ne jelenjen meg üresen T| !f
ליל|3 ♦ אל3 133[^־£ ,az Örökkévaló színe előtt ז I	•	: ־ = - ־ kiki vagyonahoz mérten
יל1 33ל13 ^ א/1לל az Örökkévaló Istened s . *	“ « !* ״ áldása szerint, melyet I v
א$ל 7 fJ13 ^ .	״.reád adott
והשיאנו ן; אלהינו את־ברכת מועדיך. לדלים ולשלום לשמחה ולששון כאשר רצית :ואמרת
:	T	:	־ : T : T	|	־ !־ T : T • T V ־:	T
לברכנו.* (אלהינו ראלהי אבותינו רצה במנוחתנו) קדשנו במצותיך." ותן חלקנו בתורתך. שבענו משובך. ושמחנו בישועתך. וטהר תבנו לעבדך באמת. והנחילנו יזי אליהינו(באהבה וברצון) בשמחה ובששון (שבת » מועדי קדשך. וישמחו בך ־ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה־ יי מקדש־(השבת ף:שראל וממנים.♦
.1. a kötet végén (סדר דופן) Á kohánita áldást
רצה י; אלהינו בעמך ושראל ובתפלתם. והשב את־העבוךה ־־לדביר ־ביתך ואשי :שךאלז ותפלתם
באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצח תמיד עבודת ישראל עמך:	י :־	1	־־ '
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. בתך :■:תה ץ המחזיר שכינתו לציון:
י מודים אנחנו לך שאתה, מורים דרמן הוא ין אלהינו ואלדד אבותינו! מודים אנחנו לך שאתה לעולם ועד. צור חיינו מנן הוא ץ אלהינו ואלהי אבותינו
ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על היינו המסורים בןד־ך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבכל־יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל־ עת ערב' ובקר וצהריכם. להערות קדשך .לשמור וחטוב כי־לא כלו' רחמיך הקיך.ולעשותרצ־ונךולעבךך והמרחם כי לא תמו חסדיך בלבב שלם על שאנחנו טולים מעולם קוינו לך:	י" לך. ברון־ אל ההודאות:
ועל כלם יתברך דתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:
אלהי בל״בשיר ייוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על־ שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותקיטנו ותאסוף גליותינו
וכל החיים יורוך פלה ויהללו את שמך באמת לאל ישועתנו ועזרתנו פלה: ברוך אתה ין הטוב שמך ולך נאה להודות:
אלהינו ואלד,י אבותינו ברכנו בברכה המישלשת בתורת הכתובה על־ידי משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו בחנים עם קדושך כאמור : יברכך ידי וישמרך; לאר ך פניו אליך ויחנך: ןשא ל; פניי אליך דשים לך שלום:
Peszach, 2. VIII.
18.
194 מוסף ליום שביעי של פסח
פניך. בי באור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת חיים ואהבת חסד. וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב בעיניך לברך את ־עמך ישראל בכל עת 7ובבל שעה בשלומך. ברוך אתה ־;י המברך את עמו ישראל בשלום:
7 אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקלט נפשי תרום. ונפשי בעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי. וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. .עשה למען שמך. יעשה למען ימינך. עשה למען קדשתך. עשה למען תורתך. למען והלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יזי צוד וגואלי: עשה שלום במרומיו הוא:עשה שלום עלינו ועל בל ישראל ואמרו אמן.
והי ךע1ן מלפניף יזי אלהיט ואלחי אט־תינו. ש?בנה ביר־ המקיש במהרה בןמינו ותן חלקנו בתורתי: ושם נעבדןז ב־ראר כימי עולם וכשנים _קךט1ני1ת: וקרבה ליי מנחת ןהודה'ויתשילים כימי עולם וכשנים קדמוניות: *
דסנל הזן ודנידננרה^ט דיש תפלה «יט קדושה, דשנן ווירר אין כאלהינו יווני עלינו געומגט.
אין כאלהינו. אין כאדונינו. אין במלכנו. אין כמושיענו: מי כאלהינו. מי כאדונינו. מי י במלכנו. מי כמושיענו: נודה לאלהינו. נודה לאדונינו. נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינגברוך אדונינו ברוך מלכנו. ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו. אתה הוא אדוננו. אתה הוא מלכנו. אתה הוא מושיענו: אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הםמיס:	־,:? ■י-.״־.., -• .»
פטום הקטרת. הצלי והצפרן החלבנדה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה. מור וקציעח שבלת נלך וכרכם משקל ששה עשיר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשיר. וקלרפה שלישה. ;קנטון תשעה. בירית בלשינה תשעה קבין. רן קפךיסין מאין תלתא וקפיץ תלתא״ואם אין'ליו לן קפריסין מביא המר חורין עתיק. מלה סדיומית רבע חלב. מעלה עשן כל שהוא: רבי נתן איומה אף כפת מלוין כל שהוא. ואם נתן בה לבש פסלה, ואם השד אחת מכל סמנידה חיב מיתה: רבן' שמעיון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שדף הנוטף מעצי הקטף, בירית כלשינה ששפך בה את הצפלן. כדי שתהא נאה, יין קפריסין ששורף ביי את הצפה. כדי שתהא עזיה: והלא מי רגלים יפ״ן לה. אלא .י־אין מפניםין מי"רגליט בעזרה טפני דבבוד:" "י י "
השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש: ביום הראשון היו אומרים: ליי הארץ ומלואה תבל ויושבי כה: בשני היו אומרים.’/הול לי ומהלל מאוד בעיר אלהינו הר קדשו: בשלישי היו אומרים. אלהיס נצב כעדת אל בקרב אלהים ישפש: ברביעי היו אומרים, אל נקמות יין אל נקמות הו$יע: בחמישי'היו אומרים הרנינו לאלהים עונו הריעו לאליהי יעקב. בששי' היו אומרים. ץ מלך גאות לבש לבש יי עוז התאזר אף תכף תבל בל תמוש: בשבת היו אומרים. מזמור שיר ליום השבת. מזמור שיר לעתיד לבא. ליום שבלו שבת ומנוחה לחיי העולמים:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים מרבים שליום בעולם: שנאמר וכל בניך למורי יזי ורב שלום בנקל אל תקרא בניך אלא בומך: שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך: למען אחי ולעי אלבו־ה נא שלום בך: למען בית יהיוה אלהינו אבקשה טוב לך ׳•עזלצטולתןן,י,^רףאתעטובשל1ם; ־ ־	4.-
עלינו לשבח לאדון הכל לתתגדלהליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כדם וגורלנו ככל המתם:Tואנחנו כורעים ומשתהוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים
הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבה* מרומים הוא אלהינו 1אין עוד: אמת מלכנו אפם זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל לבבך'כי יי הוא האידים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'אין עוד:
על בן נקוה לק _יי אלהינו לראות מהרה בתפארת עזן? להעביר גלולים מן הארץ והאלילים ברות יכרתון. לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשיר וקראו בשמך, להפנות אליך S3 רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברק תשבע כיד לשון: לפניך ייאלהינו:כרעו ויפולו: ולכבוד שמק יקר יתנו. ויקבלו כלם את עול מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד בכתוב בתורתך יי:מלוך לעולם ועד: ונאמר והיה. יי לטלק על־כל־הארץ. ביום ההוא ?דדה ןי אחד ושטו אחד:
תפלת מנחה
קודם אשרי אומרים פרשת התמיד.
אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה ליו אשרי־ העב שייזאלהיו:
T T V	־	: ״־ T v: T V rTT
קמה תחלה לדוד. ארוממך אלחי היולד. ואברכה שמף /עולם ועד: בבל־יום אברכך. ואהללה שמד לעולם ועד: בדול יזי ומהלל מאד. ’ולגדלתו אין הרן: דור לדור :שבח טעקזיך. וגבורתיך :נירו: "חלה כבוד חוהך. ולמרי נמלאתיך אשיהה: ועזוז נוךאותיך יאמרו. וגדלתך אספרןה: זכר דב טיבך יביעו. וצךקתך ירננו: חנון ורחום ך. ארך אפים תהל־ חמד: טוב :י לבל, ורחמיו על כל־מעשיו: יורוך :: בל־־ טעשיך. וחסידיך יברכובה: כבוד מלכותך יאמרו. ונבירתך :דברו: להודיע לבני האדם נבורתיו. וכבוד דזדר מלכותו: טלכותך מלכות בל־עולמים וממשלתך ככל־־חור ודור: סומך ’יי לבל הנפלים. וזוקף לכל הכפופים: .עיני־כל אליך :שברו." ואתה נותן להם את־אילם כעת־ו: פותח את־ידך. יטקזביע' לבל־חי רצון: צדיק :י ככל־דרכיו. וחסיד כבל־ טעשיו: קירוב יי לכל קוראיו. לבל אשר יקראהו באמת: לצון ידאיו "יעשח.'ואת־שועתם .ישמע ויושיעם: שומר ע את בל אוהביו ואת בל הרשעים ?לזמיד: וצהלת יי;דבר־פ*. ייכרך כל:כשר" שם קרשו לעולם ועד: ואנחנו נברך :ה טעתה ועד עולם הללויה:
JüíSSKSSS:,?'1?יבא לציה נואי1 יל
sainak, szól az Örökkévaló. שע ב'עד|ב נאי] יי ♦ וא^י$? Én pedig — ez velük a fri- ' ־ =־ t:	\ :	I' .־ : ־
gyem — mond az Örökké- *את בדית' א1ת0 אמד יי• való: Lelkem, mely rajtad T! van és szavaim, melyeket szádba tettem, el ne marad-jón szádból és magzatod szájából és magzatod magza-tainak szájából — szól az Örökkévaló — mostanátél
יילד א׳םר ,עליך ידביי *16 'tpí בפיך לא ;טוש,• מפיך W זרעך וט?י ייע סך אמר :;י מעיזה ועד עולם:
Dél-esti ima
198 תפלת מנחה
ואתה זקדוש יושב תהליורת ושהאל: ומלא זה אל זה
t|t :
V
ואמר זקדוש 7קדוש קדוש וו צבאיות. מלא כל־הארץ לבורו: ומקבלין דין מן־דין ואמרין ל,דיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתה. 'קריש על־יארעא עובד גבולתה. הדיש לעלם עלמיא יי צבאות מלוא כל־־א^א זיו יהרה: ותשיאני רוח. ואשמע אחדי קול רעש גדולי ברוך כבוד־ יזי ממקומו: ונטלתני רוחא. ושמעת בתרי’.קל’זיע סגיא דמשבחין ויאמרין. בדיך יקרא לוי מאתר בית שכינתה: ך .יטלך לעולם ועד: ;י מלכותה זקאם לעלם ולעלמי עלט:א• " אלתי אברהם;צדוק וישראל אבותינו שמרה־זאת לעולם ליצר מהשבורת לבב־ עמך והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עוין ולא’_ישחית. והרבה להשיב אפו. ולא ועיר ’כל־ חמתו: כי אתה אדני טוב וסלח. ודג חסך לכל־קראיף* צדקתך צדק לעולם. ,ותורתך
mindörökké. Te pedig, szent Izrael dicséretei között lakó-zol. És kiált az egyik a másiknak és mondja: Szent, szent, szent az Örökkévaló, Czebáoth dicsőségével tele a föld. És egymással szem-közt mondják: Szent a lég-magasabb mennyekben, főn-ségének székhelyén. Szent a földön, hatalmának művén. Szent a világok világán. Az Örökkévaló Czebáoth 1 dicső-sége fényével tele az egész főid. És fölemelt engem szél-vész és mögöttem nagy vihar szavát hallottam: ״Dicsér-tessék az Örökkévaló dicső-sége helyéről.״ És szélvész ragadt meg engem és mögöt-tem hallottam megdöbbentő, hatalmas szót, mely dicsőit-vén, igy szólt: ״Dicsértessék az Örökkévaló dicsősége tar-tózkodása helyéről.“ Az Örökkévaló uralkodik örök-kön örökké. Az Örökkévaló uralma minden örökkévaló-ságon tart. Örökkévaló 1 Ábrahám, Izsák, és Izrael ősapának Istene! tartstd meg bennünk e szellemet, hogy rugója legyen néped szive gondolatainak és igy szilár-ditsd meg Hozzád való érzel-meinkot. ő pedig könyörü-letes, megbocsátja, a vétket és nem ront meg és sokszor fojtja el haragját,, hogy ki ne törjön egész hevével. Mert Te, Örökkévaló, jóságos és engesztelődé vagy és nagy-kegyelmű mindazokhoz, kik Hozzád imádkoznak. Igaz-ságod örök igazság, tórád
תפלת מנחה
א?ת:	אמת ?1en 3j3rJ
לאברהם. אעור נשבעת לאבותינו מימי ד)ךם: ברוך אדני יום יום .יעמם־לנו. האל ושיתנו פלה \ .;י7 צבאות עמנו. משיגב לנו אלהיימגקב ?לה: י; צבאות אשרי אדם בוטח בזי: יי הושיעה. המלך :עננו ביום ך)ראנו: ברוך הלחינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן'7התועים.' ונתן לנוי תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא:פתה לבנו בתורתו. דשם בלבנו אהבתיו ־:ך א תו.'} לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם: למק לא ניגע לריק ולא נלד ל?היה! ילד רצ־ק מלפניו גי אלהינו ואריחי אבותינו שתשמור הקיק בעולים הזיה. י<!ןה Irroi י ונראה ודיש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחץ העולם הבא: למען:!מרך כבוד ולא ידום ־V אלהי'לעולם אודך: ברוך הןבר אשיר :בטח גדי. והיה י; מבטחו: בטחו 2י ’,עדי
lm DM-esti ima
pedig igaz. Add Jákobnak az igazságot és Ábrahámnak a kegyelmet, melyről esküd-tél apáinknak a régi időkben. Dicsértessék az XJrI Ha nap-1'él-napra terhet is ró reánk, mégis 6 az üdvünk Istene, szelá! Az Örökkévaló Czébá-ot velünk van, menedékvá-runk Jákob Istene, szelá! Oh, Örökkévaló Czebáot! Bol-dog az amber, ki Benned bi-zik! Örökkévaló, segíts! Oh, király, hallgass meg midőn Hozzád imádkozunk.
Dicsértessék a mi Iste-nünk, a ki dicsőségére terem-tett minket és különválasz-tott a tévedőktöl, adván ne-künk igaz tórát, mi által örök életet plántált belénk, ő nyissa meg szivünket tó-rájának. tegye szivünkbe, hogy Őt, szeressük és fél-jük és hogy tegyünk akarata szerint és szolgáljunk neki teljes szívvel; nehogy hiába fáradozzunk, ne vajúdjunk múlandóságokért. Legyen a Te akaratod, Örökkévaló Is-teniink és apáink Istene, hogy megtartsuk törvényei-det e világon és hogy ér-demesek legyünk, hogy él-jünk és lássuk és részünk legyen a jóban és áldásban, a Messiás napjaiban és az örök életben; hogy dicsősé-gednek énekeljünk, mely so-11a se némuljon el. Örökké-való Istenem! örökké hálát mondok neked. Áldott az az ember, ki Istenben bízik, ki-nek bizalma az Örökkévaló. Bízzatok az Örökkévalóban
ער. כי ביה וי צור עולמים: הבטהו בך יודעי יממך. כי W לא עזבת הרשיך וזי: וי למען צדקו ונהיר־1 תורה
ויאדיר: חצי קדיש. ואם חל יום טוב ישבת אומרים ואני תפלתי אחל הח״ק.
ירי ואני תפלתי לך י_י .ערת רצון :W' אלתים ברב־חםדך ,ענני ?אמת
Szombaton a tóra egyik szakaszát olvassák fel; a tóra-tekeres ki-emelésekor a 15R. old. levő szokásos imádságokat mondják; a mit pedig a visszahelyezésekor mondanak, az a 185. old, található.
folyton-folyvást, mert Isten-ben, az Örökkévalóban van a világ ótalma. Bíznak is benned, kik nevedet ismerik, mert nem hagytad 01 azokat, kik Téged keresnek, oh, Örökkévaló! Igazsága miatt kívánja az Örökkévaló, hogy a tóra terjesztessék és ma-gasztaltassék.
A cházán fél kádist mond, mire a következőt imádságot mondják :
כי שם יי אקרא הבו נדל לאלהינו:
אדני שפתי ת?5הח רפי "יניד תהלתך:
ברוך אתה יי אליהינו ואל־הי אבותינו אל־הי אברהם אליד\ וצחק }אלהי.יעקב האל ’הגדול הנבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסרי אבות"ומביא נואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה יזי מנן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע:
מכלכל חיים בחסה מחיה מתים ברחמים רבים סומך־ נופלים ורופא "הולים ומתיר אסורים ומקום אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לה מלה ממית"ומהיד, ומצמיד, ישועה:
1] IV v ״• ״	Tt : - • : -	V - Í
ונאמן אתה להחיות מתים. בחך אתה יי מחיה המתים:
חזן נקדש את שמך בעולם בשם שמקדישים 1 איותו בשמי מרום. ככתוב _על יד נביאך ןזקךא זה אל זה ואמר: קרח זקדוש קדוש קדוש קי צבאות מלא כל הארץ כבודו: הזן לעמתם ברוק יאמרו: קו״ה ברוך כבוד קי ממקומו: חזן ובדברי קדשק כתוב לאמר: חרק ןמל;יך יק לעולם אלהיך ציון לדיר ודר הללויה:
אתה רך־וש ו^מךלןדוש ומדומים בכל יום יד־־יללוך פלה:
ברוך אתה יי האל "קדוש:
הזן לדיור ודור נניד נדלק ולנצח נצחים קדישתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא זימוש לעולם ועד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה:
*) אתה בחרתנו מבל־העמים. אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנוזמנלז הלשונות. וקדשתנלז במצורדך וקרבתנו מלבנו לעבורתך ושמך הןדול והקדוש עלינו 1קראת:
_2 י־	t |ז־ ז
*) (לשבח חול המועד)
אהד־, אחד ושמך אחד. וטי בעמך ישראל בוי אחד באדר.' תפארת נדלה, ועטרת ישועה. יום מנוחה וקדשה לבבך נתת: אברהם וגל. יצחק ירנן.‘ יעקב ובניו ,ינוחו בו:' מנוחת אהבה ונרבה. מנוחת אמת ואמונת. מנוחת שלום ושלוה. והשקט " ובטח, מנוחה שלמה שאתה
1	: ״ 1	« V ־	4 i T ״ T T ־ T
ותתן־לנו יי אלהינו באהבה (שבתיות למנוחה ו) מועדים לשמחה הנים וזמנים לששון את יום (הישבה הזה ואת יום) י חג המצות הזה. זמן שמחתנו (באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים:
אלהינו ואלדד אבותינו. יעלה ויבא ונגיע ויראה דרעד־ וישמע ויפקד ויזכה זברוננו ופרןדוננו. מהדון אבותינו וזפריון משיה בן־דוד עבד־, מפרוץ ירושלים עיר קדישך. מההון ביל־ עמק בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים ולחיים ולשלום ביום חג המצות הזה, זכרנו ייז אלה*;• ביו לטובה, ופקדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים: ובדבר 'שועה ורחמים. חום וחננו, ורחם זעלינו. והושיענו כי אלי־ עינינו, כי אל מלך חנון ורחום אתה:
והשיאנו יזי אלד,עי את־ברכת מועדיך. לחייבם ולשלום לשמחה ולששון כאשר 1 רציה* ואמרת לברכנו: (אלהינו ואלד,י אביגתינו רצה במנוהתינס קדשני
במצוותיך. ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך וטהר ילבנו העבדך באמה
(לשבת הול המועד)
יוצר־1. בה. יכירו/ בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם ועל מנור,תם יקדישו' ארז
7	7	: ־	:	T T	־־ : J*
W:
אלהינו ואלדד אבותינו רעד, במנוחתנו קדשנו במצותי־
ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יזי אלד,־נו באהבה וברעיון שבת קדישך, וינוחו בו:שדאל מקדשי שמך. ברוך אתה » מקרש חישבת: רצה וט,.
והנחילנו יי אלהינו (באך,בה וברצון) בשמחה ובששון <שבת 0 מועדי קדשך.'וישמחו בך ’ישראל מק'ךשי שמך. ברוך אותה יזי מקזיש(השבתו) ישראל והזמנים:
רצה ך אלהינו בעטך לשיראל ובתפילתם. והשב את־ העבודה לדביר ביתר ואישי ישראל ותפלתם באהבה תקבל
T . T	• : •	״ I V : • ״ • : ד ••	־ 1-1	T -I - ; T T••
ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת וישראל עטך:
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוך אתה ך המחזיר שבינתו לציון:
מוךים _ אנחנו	לך שאתה	מודים	דימן
הוא ייז אלהינו ואלהי אבותינו מודים אנחנו לך שאתה לעולם"ועד. צור היינו מנן הוא ין אלהינו ואלדד אבותינו *שענו. אתה הוא להול ודוה אלהי כל־בשר יוצרנו יוצר נודה לף ,נספו "ה#.	3רא"" נ;כית יהיי,ת
היינו	המסורים	בידך.	ועל	י	/;
■?ל ל-»ן	הג״ל	ידרריש על־
נסיך	שבכל־יום עמנו	ועל
נפלאותיך'וטובותיך שבכל־ ער; ערבי ובקר וצהרים. !רטוב בי־לא כלו רחמיך
שך,חי.יתנו ור,ומתנו בן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמו־ חקיך. ולעשותרצונךולעבדך
והמרחם כי לא תמו חסדיך בלבב שלמעל שאנחנו מודים מעולם קוינו לך:	י" לך. ברוך אל ההודאות:
ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם מ!יד:
_ וכל החוים יודוך סלה ויהללו ארת שמך באמת האל ישועתנו ועזרתנו ?ולה: ברוך אתה ייז הטוב שמך ולך נאה'להודות:
שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראלי בכל עת ובכל שעה בשלומך:/1 ברוך אתה יי/המברך את עמו ישראל בשלום:
אלתי נעור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה;ולמ.קללי נפשי הדום. ונפשי בעפר לכל תדדה. פתה לבי בתיורתק. ובמצותיק תקדף נפשי. ובל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמק. עשה למען ־מינק :עשה למען קדישתק. עשה למען הורחק. למען והלצון ידידיק. הושיעה ;מינק וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניק יזי עורי וגואלי: עשה שלום במרומיו. הוא:יעשה שלום עלינו ועל בל :שיראל ואמרו אמן:
יהי רעיון מלפניק ;י אלהינו ואלדד אבותינו. שיבנה בית המקדיש במהרה ב/מינו ותן חלקנו בתיורתק: ושם נעבדק ביראה: בימי עולם ובשניםקדמוניות: וערבהל;י מנחת יהודה ויחשלם בימי עולם ובשנים קדמוניות:
-----**&־
מעריב ליל אחרון של פסה
י! ברכו את יי המברך:
ברוך " המברך לעולם מי:
ברוך אתה יי אלחינו מלך העולם אשר
Ha peszách utolsó napja szombati nap estéjére esik, akkor a hetedik nap esti imádságát mondják, de 11a péntek estére, mint a szombati nap beköszöntőjére esik, akkor az itt beleszótt ájtatos elmélkedő-seket nem mondják.
:mondja ויתברך Mig a Cházán 1313-t mond, addig a község
הזז ד דד nsn רד זד* די דדי♦	יסבקר וישתבה וייספאר
ויתרומם ־ ויתנשא ־ שמו־
של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוןד הוא שהוא ראשון והו>ת אחרון
רדדי.	"ייייייד^ ומכל^ךיו’אין^הים:יפלו
333^1	3 ;3 3p2 : לרכב בערבות נמה שמו
133113 113113 שערי□ 1ועלזו לפניו ושמו׳מרומם
1312H31	על־־כל־־ברכה ו0ל,לה:
• ־ , 7'	־ ־«	• ברול שם כבוד מלכותו
ומחליף את־הזמנים.: לעול□'יעדי: יל,י 0ם יי
ומסדר את הכוכבים ףנר'ןי ®הה!עי עילם:
במשמרותיהם ברקיע כרצונו. בורא יום
יום ולילה. 'גולל אור מפני חשך והשי
מפני'אור. ומעביר יום ומביא 'לילה
ומבדיל בין יום ובין לילה יי צבאות
שמו. אל חי ו״קום יתמיד ימלוך עלינו
לעולם ועד:
’ ויושע אומן אשבלות
a dicsőséges virágnak;	113 t£H|l
mikor a tettekben Rétté- .T ' !.	" •	'•'י
netes nyomorúságukat Ki U ^Ipl 13^?3 Xll és kínzásukat látta: ak-
kor tűnt fel nagysága !*I113 IN	♦II/" <57.
Esti imádság	/־,DB7 TI 206 12^1*י2 ליל
és bevilágított a sötét- ,לפליא 11,^1 א^לןך segbe. istenem, terem- t ל * : •• • :־ •״: ‘ tőm! azon éjjelen vidám-	fJHlJ W*1V אלל
Ságra gerjesztettél. Di-	\
csértessél Örökkévaló, a ” 1li7N 13 דף ♦ M 7 ;73 ki az estvóket beeste- Tl *	!■kMttuM
ledni engedi.	♦	3n^ö
min .אהבת עולם בית ישראל עמדי אהבת
T	7 : 7 ־ I : “	” T ! *	 ^ 7 ״״-- :
ומצות הקים ומשפטים אותנו למדת. על״כז יי
TÍ | •*	^־ T Í ־ *	T	* T :	*	I * •
ארהינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחר,יק. ונשמח
ג ־ • s I | v \ :	• t *,I	:	: t :	J*v1
בדברי תורתך ובמצותיך לעולם ועד. כי הם חיינו
...	..	.	^VT 7 ^ I I V S * :	I V T	*' :	: ״
וארך ימינו. ובהם נהנה יומם ולילה. ואהבתך אל־
- 1:77 7 7: 7 :•־:־	V : V V 7	** 7 I *•* •
:תסיר ממנו לעולמים
Győzelmem 1 hegye- *ytS ללג	*Wp
ken ugrott át, midőn az ־ T :	־־" .	'
atyák frigyéről és szere- ♦33H1	^313א I"H ]3
tétéről megemlékezett;	r*Ö!3 íllVDJn
halmokon szökdelt át »	T I	/V
az Öröktiszta, ki a min- ^*7113 >13א1ו Jí ♦ 3ל_ denséget alapította,hogy fQ,3♦ לאלD^rf7 ÖD$ szeretett beteg népének ־ ! ־•י ־ '*	,
a hirt hozza: Örök sze- |p 7% yJJOriK □ 7l>
retettel szeretlek, azért 1■7 ל0ל ♦ ^יףןךPJH3l^13 kegyelmemmel vezetlek. I T	זיי J	'
Dicsért essél Örökkévaló,	~ TI 1 יי v -
a ki szereti népét, Izráelt.	♦אל
יחיד אומר אל טלזד נאמן:
) T « V I V V
שטע ישראל יהוה אלהינו יהוה אהד:
17 V	;7	:	V* V:	)7	:	A” 7 :	*	|
כרוך עזם כבוד מלכותו לעולם 4עד;
מעריב ליל אחרון שי* פסח	207
ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מאדך: והיו החברים האלה אשר אנכי מצי" היום על־לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם בשבתי בביתךי ובלכתך בדרך י ובשכבך'ובקומך: וקשרתם לאות עלקידך והיו לטטפת בין עיניך: וכתבתם על־ ממות ביתך ובשעריך:
והיה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשר אנכי מצוהאתכם היום לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־־נפשכם:’ ונתתי מטר־ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דננך ותירשך ויצהרך: ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: השמרו לכם פדיפתה לבבכם וסרתם ועבדת□ אלהים אחריכם והשתחויתם להם: וחרה אף־יהוה בכם ועצר את־ השמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן' אודיבולד. ואבדתם מהרה מעל הארך הטבה אשר יהוה נתן לכם: ושמתםאת־דבריאלה על־לבבכם ועל־נפשכבם וקשרתם אתם לאותעל־ידכם י והיל לטוטפת בין עיניכם: ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתן! בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וכתבתם על־מזוזות ביתך ובשעריך:
?־1מען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יה;וה לאבתינם לתת להם ?•טי own עי*
מדן 5
ריאטר יהוה אל־טשה לאמר! דבר אל־בד ישראל ואמרתאלוס' ועשו להם ציערת על־כנפי בגדיהט לדרתט תתנו על־ציצת' 9*8• וסל ?מ•"' ומרי
2°8	מעריב ליל ח׳ רפסה
לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־בל־מצות יהוה ועשיתם אתם ולא-תתורו אחריי לבבכם ואחלל עיניכם אשר־אתם זניםאחריהם: למען תזכרו.ועשיתם את" כל־־מצותי והייתם מרשים לאלהיכם: אני יהירה
7 ?	״ #:	j IV “I •• ! V I: ;V • AT !־־ JT S
אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות
:v . v •• 1 v	״	1• • - : • ) vjv •• v : v : ן
לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם:
tv T י*ו *IV •• I VÍ J7 : v A
יש לצרף אלהיכס לאמת אכן יהן ליוה מעט שלא יבולע האל״ף.
אמת ואמונה כל־זאת ררןים עלינו כי הוא ע אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו* הפורנו נרר מלכים. מלכנו הנואל נו מכף כל־העריצים. האל הנפרע לנו מצרינו. והמשלם נמול־לכל־אוןבי נפשנו. העשה נחילות עד־איןיחל־ן ונפלאות עד־אין מספר. השים נפשנו בחיים ולא־־נתן־ למוט רגלינו. המך־ייכנו על־במות אויבינו וירם מ,רננו על־בל־שונאינו. העשה־ לנו נסים ונזקמה בפרעה. _ אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל־בכורי מצרים. ויוצא את־ עמו שראל'מתוכם להרות עולם. המעביר בניו יבין נזרי נם־סוף. את־רודפיהם ואת־שונאיהם בתרמיות טבע. וראו בניו נבוררזי. שבהו והודו לשמו. ומלכותו ־ברצון ־מבלו עליהם. משה ובני ישראל לך
־־ .	: 7 ( • 1:	;־■5י ״• v V	: •־ • ; 7 •• I (
ענו שירה:
4	*	7
מיוסר ע״פ א״ב ובסוף תהום יקותיאל בר יוסף. ilDB	^^ןיף -Peszáchkor boldogul
החלם לאור: ולכל ?ני ^LT .”t
PPfi א1ל♦ minden gyermekénél pjpg v ־	-világosság — Egyptom
ס צרים;
bán p ess# éhkor.
Peszách! ezen jelben	f-ft DlfrO j!D£
ismét megaldatnak. r el,	־	• ••־•• ■
vidulj! mert hasad a vilá- V-J 7 א1ךי gossagod jövendőbeli pe- ' ׳L 1' * ־ száchkor.	♦ l'j / HpS	3א
Peszáchkor dicsérték	גאולים flDS
egykoron a megváltották, ף	.	_■ _
az napon segített az Örök-	יי
kévalo Egyplomban pe- ־ T:
szadikor.	:ההוא♦ פסח מצרים
Peszáchkor az Ö zász- ^ה*ול יך*ןי HDS laja alatt lesz gyors segít-	• >	t ׳•׳ ־ .
ség, az Örökkévaló a mi	יל?^1♦ יי מל2^(י
királyunk, Ö segilni fog	1 "J ־ T=
rajtunk jövendőbeli pe- ♦ rj|< Z I íDB ♦dv״iz 1 י”
szachkor■	פפה המרת'ברושי
Peszáchkor kemény • '|	7 1 ־ : J 1 - v,
munkával elkeserítettek es לא^ ממהרה הפ0ה^ !árasztották, de a peszách	v	-7: ! ■	: ' ־
második reggelén kivonul- ♦ צאו< פצל) מצליפ, tak Egyptomból peszách- ' _
kor.	♦2 תראוpv פם!! ויום
Peszáchkor majd látni	^צי בשמחה' חצא
íogjatok a büntetést, ti pe-	7 •• •־ : • .
dig örömben mehettek jö- t פפה לצלי ל vendőbeli peszáchkor.	' T v
Peszáchkor megijedtek 2	ימוD 1 .)ציTD2 י
az ártatlanok, de a vizek	ל^צמלו !המיס
fal gyanánt megálltak . j *	' ־ ־־ :
Egyplomban peszáchkor. ♦ ״ומה♦ פפה ■"!צליפ
Peszáchkor örökölnek *j í) לן ךןין^וף Q 2 jóságából, kik Benne biz-	£ך',«ק
מים ינהלם. ־
פסח לעתיד:
Peszách 2. VIII.
nak, és üdítő forrásokhoz vezeti azokat jőendőbeli peszáchkor.
14
פסח טהור ענותו הרבה עליהם. ויי’הולך לפניהם. פסח מצרום: פסח יעיר נאם חזיוני.
כי הולך לפניכם ־־.’ פסח לעתיד.
פסח בראוי ענתה נביאה. שירו לייי כי גאהנאה. פסח מצרים: פסח לבבנו ורומם במפה. זמרו יזי בי נאות עשה. פסח לעתיד:
V T T ־	T V "
פסח מונעם שיר הודיה. עזי' וזמרת יה. יפסח מצרים:
פסח נון שיר המוני. כי עזי וזמרת יה יי. י
T T : * : • T ן :T
פסח לעתיד:
פסח סנולים לשוב למארם.הלכו בלשה בת1ךהים,פםח מצרים: פסח ’עתיד להשיב
Peszáchkor az Örök-tiszta végtelenül leeresz-kedő volt irántuk, az Örök-kévaló járt előttük Egyp-tómban peszáchkor.
Peszáchkor váltja be prófétáim mondását : ״Mert az Örökkévaló élőt-tetek jár“ jövendőbeli pe-száchkor.
Peszáchkor helyesen in-ditotta meg a prófétanő az éneket: Énekeljetek az Örökkévalónak, mert ma-gasztalva magasztalódott Egyptomban peszáchkor.
Peszáchkor zsákmányul ejtetnek, kik Őt gúnyolják, — énekeljetek az Örökké-valónak, mert magasztos-Ságban cselekedik jővén-dőbeli peszáchkor.
Peszáchkor dalolták a hálaéneket: ״Győzelmem és dalom Isten!“ Egyptom-bán peszáchkor.
Peszáchkor az egész néptömeg dalt fog zengeni: Győzelmem és dalom Isten, az Örökkévaló“ jövendő-beli peszáchkor.
Peszáchkor indultak a megválasztottak kivánsá-gukra, a tenger közepén szárazon haladva Egyp-tómban peszáchkor.
Peszáchkor hozza egy-kor vissza foglyaikat Cha-
שבים. מחמת ומאיי הים. פסה לעתיד: יפסח פורמים, נסו לפניהם. כי יי נלחם להם.' פסח מצרים: ' פסה צרות עמו "ימיר ונחם. ויצא יי ונלחם.
T :	* :	T:	7 7 :	7	* :
פסח לעתיד:
פסה הרץ נאור הרעם. ותחזק מצרים על העם. פסח מצרים?
פסה רוח עריצים לתנשים. ותחזיקי עשרה אנשים.'
:־	7 7	:־ T ־	s
פסח לעתיד?
פסח שארם נמק ונבחזתילא נשאר בהם

עד אחד. פסח מצרים?

פסח תתן ישועות חוסיו ולא יהיה שריד
י 7 :	* : 7	V *
לבית עשו.
יפסח לעתיד:
maszból és a tenger szi-géléiről jövendőbeli pe-száchkor,
Peszáchkor szöktek elől-tűk a kegyetlenek, mert az Örökkévaló harczolt érettük Egyptomban pe-száchkor.
Peszáchkor véget vet népe szenvedéseinek és megvigasztalja, kivonul az Örökkévaló dicső harczra jövendőbeli peszáchkor.
Peszáchkor mennydör-gött reájuk a Dics fényű, és Egyptom már kénysze-ritette a népet Egyptom-bán peszáchkor.
Peszáchkor lohad a ha-talmasak bátorsága, és tizen kapaszkodnak egy férfiúba jövendőbeli pe-száchkor.
Peszáchkor megszakadt, megtagadt minden rokon-ság — nem maradt meg közülök még egy sem Egyp-tómban peszáchkor.
Peszáchkor kiadja a re-ménykedők jutalmát, senki sem lakja többé Ezsau há-zát jövendőbeli peszách-kor.

14*
.פסה תופפו. יונקים ליהדהו, זה אלי ואנוהו
: ־ :־ ••	v •• • :
פסח מצרים:
פסח יקרים יאמרו כזה. הנה אלהינו יזה.
פסח לעתיד:
פסה קרועה נקבה בעליזות. ארד העירה הזאת. פסח מצרים: פסה וגבר יסובב ויוקז־ע. עירו ל;־ עיר הרע. פסה לעתיד: פסח תביעות ענוי קפצת. ומבית כלא עם זו קנית. פסח מצרים: פסח .יחעוף 'זרועו ותעצוטו. לקנות את עאר עמו. י
פפה לעתיד:
פסח אוהביו הוציא צהרים. ההם את מחנה מצרים. י פסח מצרים:
Peszáchkor még a cse-csemők is dadogták egy-ségét: ״Ez az én Istenem, Öt akarom dicsőíteni !“ Egyptomban peszáchkor.
Peszáchkor a kedvesek imigy szólanak : íme, ez az Istenünk! jüvendőbeli peszáchkor.
Peszáchkor a szent dics-ének nő szájából indult meg Egyptomban peszách-kor.
Peszáchkor férfi vezényli és szenteli: Énekeljetek uj éneket az Örökkévaló-nak jövendőbeli peszách-kor.
Peszáchkor ott termet-tél, hol a nyomor utánad áhítozott, és a börtönből kiváltottad e népet Egyp-tómban peszáchkor.
Peszáchkor mutatja kar-ját és hatalmát, hogy ősz-szegyüjti népe maradékát jövendőbeli peszáchkor.
Peszáchkor fényes nap-pal vezette ki szeretett népét, és Egyptom tábo-rát zavarba ejté Egyiptom-bán peszáchkor.
פפה להעיב להט נמוליהם,' מהומת יי
V ” Í	:	־	:7
רבה בהם.
פפה לבהיר;
. פפה בראותם נמו לפלפלה. את תור היתלה. פפה מצרים;
־	:	7	V־	•	־	•
פפה ר ו 1 ת בזיו כבודו. י ד פ יף א־נ• עניתתו. פפהלעתיד;
פפה חזיון עירה קדמו לנעלם. יי ימלוך
• ן:	.	: 7: 7 : v •	:	ן
לעולם. פפח מצרים;
. "יי פפה בציון יעוררו לגואלם. ימלוך י_י לעולם! פפה לעתיד;
פפה טבפיםייהוד
מאערת' להנאת:

יךידיך תועעת עעעעת יערי אל: כעל תקוחיך היו מפעלות אל: או יעיר
י ::־
T T
Peszáchkor bünteti a lázorigókat, közéjük vet nagy zavarokat jövendő-beli peszáchkor.
Peszáchkor dicséretet mondtak, mikor a hatat-más kart látták Egyptom-bán peszáchkor.
Peszáchkor dicsősége fényét árasztja és karját másodízben is kinyújtja jövendőbeli peszáchkor.
Peszáchkor e jósló ének-kel járultak a megfogha-tatlan Isten elé:	״Az
Örökkévaló örökké fog uralkodni“ Egyptomban peszáchkor.
Peszáchkor majdan megváltójuknak éneklik : Az Örökkévaló örökké uralkodik jövendőbeli peszáchkor.
Peszách diszszel-éspom-pávai kitüntetett a meg-szabaditásra, kedveseiden segítettél, gyönyörködtet-ted az istentisztelőket. Méltó megválasztottad látták Isten csudáit. Akkor énekelt Mózes és Izrael
gyermekei ujjongással, ♦ ישל^לל ",.Jpl
énekléssel és nagy öröm- ^ "u 'י ■■,*Ití.
mel és mindnyájan mon- 1	fp 1	!'■p 1	^ :
■iá:	:רבה ואמרו כלם
T \	:	T :	T ־
מי כמכה באלים יי מי כמכה נאדר בקרש.
נורא תהידות עשה פלא: מלכותך ראו'בניך בוקע
ים לפני משה:
Ki mondhatná el tettei	pp מלל נילי
sokaságát, hatalmát és
szépségét ? Ki dicsérhetné / 1D 9ץ ♦/\U dicsőségét, midőn a hűl- ן-ןךףוך DHPP irHNSfí lámákon vette útját ? Még r_—j' '	....
kisdedek és csecsemők is	•. :	* t •
dicsérték és ösvényét ész- 12-P1 1H11 1PP* Ű לל^לו reveitek^ valamint hatal- ן ף* ין ף״ץ ל ן p |	.לליללDÍ2
mát is és birodalma fen- + ל״ןלל ^ק4^*ן*ןץ-ן HIPPI gégének dicsőségét: ״Ez a *	:	^
mi üdvünk szilije“ igy HP	לי',
kezdték és mondák:	♦ לאמלל
:	T :
יזי ימלוך לשלם תנד:
ונאמר כי פדה יי את יעקב. וגאלו מיד הזק ממנו.
....	דד :v t ־:־ T : J	• ־ v • Itt
Gyöngyeidet vezetted, V^p TTPoDiD !"1713 győzelemmel díszítvén né-	^ 6 ' t_ L_I
pedet, ellenségeiket meg- ♦^1"	״ V	|	-
zavartad, csapásokkal ki- HPiÖÍ~l uP Pl צ 1 ל ל י fárasztottad. Izrael szent-	mLi—U —u«*'m,
jének egységét Ínség és ■־ ^* *י♦ 1|ל' י U f \ lL*öp fáradtság közt is hirdet- ppQp D^PP 1שלאל
téfc MegváUójufcnafc neve: יתלאי^ !•אלם יי Örökkévaló Czebaot. D1- T:	•־ T ־:	t :
csértessél Örökkévaló, לל	^H*13 . J-113א^
király, Izrael szirtje és T:.i ...T j. •! megváltója.	X 1W1 ־ י^לאלHl "?|0ל
השכיבנו יי אליהינו לשלום. והעמידנו מלכנו לחיים.' ופרושעלינו סכתזשלומך. 'ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו למען שמק. יוחנן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון.' "והסר ’שטן מלפנינו' ומאחרינו♦' ובצה כנפיך תסתירנו. כי1 אל שומרינו ומצילנו אתה כי אל מלך־ ן חנון ורחום ן אתה. ושמור צאתנו)בואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם. ופרוש עלינו סכת שלומך:
Kegyelmedben emelted |3^0^ ל331ת קף néped tekintélyét, szaba- ♦^>ףןךן£	•tTj^
dón vonultak ki, dicséret-	ןך-^
tel és énekkel tisztelték	'	' z	j
és dicsérték nevedet. Te	0133ל
vitted és beültetted őket	133£1יא
nyugalmuk városába, bé- 31־1) י1£לT1J3 kés lakásba, biztos hajié- ♦ 033י11331£"/ £333!־!י^ kokba. Dicsértessél Örök- יי 1־01^£׳ firiíS *^13־ kévaló, a ki kiterjeszti
békessége sátrát fölénk 1	־ :	^ T . J	'
és egész népe Izrael fölé	13^ / 3
és Jeruzsálem fölé.	. 3יל1^לי
לשכת ושמ-ו בני ישראל ארדהישבת לעשות ארדהשבת לדירתם ברית עולם: ביני ובין בני.ישראל איות היא לעולם. כי
ששת ימים עשה יי את־ה׳שמים ואודהא־ץ. ובעם השביעי
T: T ,T * T	־ T ־ י : I V T T V ־	־ : ־ ־
שבת ו״נפש :
וידבר משה את־מועדי יי אל־בני ישראל;
־ : ־	״	v v	:־ ••	:־ד v	: ״	: t ••
הצי קדיש.
אדני שפתי תפתח ופי עיר תהלת־:
ברון* אתה יי אלהינו ואלד,י אבותינו אלהי אברהם אלדד יצחק ואלד,י ועקב. האל הגדול הגבור והנורא. אל עליון. גומל חסדים טוביכם. וקונה הבל וזוכר הפזיי אבות ומביא /ואד1 לבני בניהם למען שמו באהבה:
מלך עוזר ומושיע ומגז. ברוך אתה יי מגן אברהם: אתה כפור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע:
מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רביב סומך'נופלים ורופא הולים ומתיר אפודים. ומקים אמונתו ל יש ני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי רומה לך מלך ממית'ומחיה ימצטיח ישועה:
V - : • ” | V V | T	־:־־־: 7
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יזי מחיה המתים:
אתה זקדוש ושמך קדוש וקדושים בבל־יום יהללוך פלה. ברוך אתה ק האל הקרוש:
אתה בחרתנו מכל־־העמים. אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנו מבר־1 הלשונות. וקדקתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדוד1 ’והקדוש עלינו קראת:
ותתן־לנו ייז אלהינו באהבה (אבהיות למנוחה ו) מועדיםלשמחה. הנים וזמנים לששון את־־־יום ’(העבת הזה ואת־יו־ם) הג המצות הזה. זמן שמחתנו(באהבה) מקרא־קדש. זכר ליציאת מצרים:
אלהינו ואלד,י אבותינו. יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד והבר זבריוננו ופקדוננו הברון אבותינו. הברון משיה בן דוד עבדן?, הברון ירושלים עיר זקךשןז. הברון כל עמןד בית ישראל לפניק לפלטה לטובה להן ולחסד ולרחמים
Szombaton az esti imádságban ezt is mondják:
e ותודיענו יי אלהינו את. משפטי צדקך ותלמדנו לעשות הקי' רצונך ותתן־לנו ך אלהיט משפטים ישרים ותורת אמת הקים ומצות טובים ותנהילנו זמני ששון ומועדי קדש וחני נרבה. ותודישנו קדשת שבת וכבוד מועד _וחנינת הרגל. ותבדל יי אלידדנו בין 7קדש להול־1 בין אור לחשך בין ישראל1 לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קךשת שבת לקקשת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי' המעשה קדשת הבדלת וקדשת את—עמד ישראל בקדשתך:
• t	• : ן.• V T ן
Megtudatod velünk Örökké-való Istenünk igazságod jogait és megtanítottál, hogy meg-tegyük akaratod rendeletéit, adtál is nekünk Örökkévaló Istenünk helyes Ítéleteket, igaz tórát, üdvös rendeleteket és pa-rancsőlátókat. Örökségbe adtál nekünk öröm - időszakokat, szent időpontokat és nemesitő ünnepeket. Bánk szállítód a szombat szentségét, az idő-pontok dicsőségét és az íinne-pék megünneplését. El is vá-lasztottál Örökkévaló Istenünk szent és köznapi között, vilá-gosság és sötétség között, Izrael és a népek között, a hetedik nap és a munka hat napja között, a szombat szent-sége és az ünnepnap szentsége között kiilömbséget tettél, és a hetedik napot a munka hat napja után megszentelted, elválasztottad és megszentel-ted Izraelt is a te népedet szentségeddel.
218	מעריב ליל אחרון של פסח
ורחמים. חום וחננו. ורחם עלינו והודיענו כי אליך עינינו. כאל מלך 1 חנון ורחום אתה:
והשיאנו יזי אלהינו את־ברכת מועדיך. לחי־ם ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ואמרת
T : T:•: T.Í	|	־:־T : T T V ־ T S
תברכנו. (אלדתינו.ואלה- אבותינו רעה במנוחתנו) קדשנו במ׳צותיך ותן חלקנו כתורתך. שבענו ממשך. ושמחנו בישועתך. וטהר לכנו'לעבדך באמת. והנחילנו י; אליהינו(באהבה וברצון) בשמחה ובששון(ישבת ו> מועדי קדשך. וישמחו'בך ישראל׳מקדשי שמך. ׳ ברוך אתה ק מקדש (השבת q ישראל והזמנים:'
רצה ק אליהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את־העבודה' לדביר־ ביתך ואשי ישראל' ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון'תמיד עבודת ישראל עמך: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יזי המחזיר'שכינתו לציון:
מודים אנחנו לך שאתה הוא ק אליהינו ואלדד אבותינו לעולם ועד.' צור'חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך. ונספר תהלת׳ך. על חיינו המסורים בידך. ועל נשמותינו הפקודות' לך. ועל נסיך שבכל־ יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שככל־עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך.'והמרחם כי לא תמוהסךיך. מעולם קוינו׳לך:	י
ועל כלם ותברך ויתרומם שמך טלכני תמיר לעולם ועד:
_ וכל החיים יודוך סלה. ויהללו את שמך באמת.
האל ישועתנו ועזרתנו פלה. ברוך אתת יי הטוב
7	:	. T T V ” T: v : " X |	־ Tí T ־
שמך ולך נאה להודות:
שלום רב על ישראל עפוף תשים לעולם. כי אתה הוא מלך אדון לכל-השלום וטוב בעיניך לברך את עטך ישראל בבל עת ובכל שעה בשלומך: ברוך אתה יי המברך את עטו ישראל בשלום:
אדה* נצור לשוני מרע ושפתי; מדבר מרטה ולמקללי נפשי תרום. ונפשי כעפר לכל תהיה.’פתה לבי בתורתך ובמצותיך'תרדוף נפשי. וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר.עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך עשה זלמען ימינך. עשה למעל קדשתך
m *k ידיךך הושי־ינה ימינך וענני: יהיו־לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך. יי ציירי'וגואלי: עשה שלוכם במרומיו. הוא""יעשה שלום עלינו ועל כל":שלאל ואמרו אמן: יהירצון'
po שבת !וילד $(!(־ קדיש, ויכלו השמים «!.1. !1. גננ!טגט.
ועתה .ינהל נא כה אדני באשר דברת לאמו; :זכ1ר■רחמיך יי וחסדיןי כי מעולם הטה;
ותגדל יתקרש שמה רבא. בעלמא די ברא ברעותה.
ימליך מלכותה בהייכון וביומיכון ובחיי דבל בית.ישראל. בעגלא ובזמן קדיב. ואמרו אמן: י
יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא:
יתברך ישתבח!:תפאר ויתרומם יתנשיא ההדר ויתעלה יתהלל שמה דקוך־שא בדיך הוא לעלא(ולעלא) מן כל־ברכתא ושירתא. ־תשבחתא ונתמתא דאמירן בעלמא. ואמרו אמן:
קהל קבל ברתמים וברצון את תפילתנו:
חזן תתקבל צלותהון ובעותהון דבל ישראל !זקךם אבוהו־ן ך בשמיא ואמרו אמן:
220	מעריב ליל אחרון של פסה
קהל יהי ישם יי מבין:־ מעתה וער־עולם:
יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים ,עלינוהעל־בל־ישירא•:
ואמרו אמן.
קהל עזרי מעם י; עשה שמ:ם וארץ:
עושה שלום במרומיו הוא ועשה שלום עלינו ועל בר וישראל ואמרו אמן:
קדוש.
ברוך אתה ץ אלהינו מלך העולם בורא "פרי תפז:
: •	־ 7 V ן
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר בהר
T | ־ T T | V V *• V! T:	T :־ T V ־
בנו מכל־עם ורוממנו מכל־לשון וקדשנו במצוותיו, ותתן־־לנו יי אלהינו באהבה (שבתיות למנוחה 0 מועדי: לשמחה הנים וזמנים לששון את יום י <השבת הזה ואת יום) חג המצות הזה. זמן הרותנו. (באהבה,) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. בי בנו בהרת ואותנו קדשת מ2ל־ העמים. (וישבת) ומועדי קהשך(באהבה וברצון) בשמחה ובששון הנחלתנו. ברוך אתה וי מקדש (השבת/) .ישראל והזמנים:
ווגננן דננר עעטטיזבענד 0| מוצאי שבת 1311135, :0w mn| דינכ:ננכו.
ברוך אתה ין אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם. המבדיל בין קרש להול־ בין אור לחשך בין ישראל ילעמיבם.
בין יום השביעי לששת ימי המןגשה. בין קךישת שבת לקדשת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי משישת
• : I.־	•	: -	: V : T	....	......
ימי המעשה קדשית. הבדלת וקדשת את עמך ישראל
:	־־	־ ־ :־ V	• (־	:	T	־	: ־	:	T : ־ |־	:	V T	־	: |	: T "
בקדשתך: ברוך אתה יי המבדיל בין קדש לקדש.4
כרוך אתה יי אלז־זינו מלך העולם שהחינו
T	|־7	: 7	:T VI V V 7 T | V V •• V
וקימנו והנמננו לזמן הזה:
ספירת העומר
ברוך אתה יי אלהיני מלך העולם אשר קדשני כטצותיו רצונו על ספירת העמד:
היום שבעה ימים שהם שבוע אהד לעמר;
:	7	7•	V ־•	7	V T 7 V
יהי רצון מלפניף ין אלוהינו ואלדד אבותינו שיבנה בית הטקדש במהרה בשינו ותן חלקנו בתו־ת־: ושם נעבדף ביראה כימי עולם וכשנים קהמוניות: למנצח בנגינות וט׳
עלינו. קדיש יתום. אדון עולם־
m
שהרית ליום אחרון שי1 פסה
IBM בננטעט וויי• <!p ננרטטננן טעג פתן מה טובו ב•־ וכל קרבי את שם קדשו,
דטנן עטוגענדעט:
בתעצמות עוך. הגדול בכבוד שמך. הגבוה לנצח והנורא בגודאותיך. המלך היושב על בפא רם וגשא: שובן עד מרום וקדוש שמו. וכתוב רגגו צדיקים ביי לישריכם נאוה תקלה:
בפי י שרים תתהלל:
ובדברי צדיקים תתברך!
ובלשון הפירים תתרומם!
ובקרב קדושים תתקדש:
ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל בתה יתפאר שמך מלכנו בכל־דור ודור. שכן חובת בל־היצורים לפניך יו אלהינו ואלהי אבותינו. להודות'להלל לשבה "לפ^5ר'לרומם להדר דברך לעלה ולקלס על בל דברי שירות ותשבחות דוד בן־ישי עבדך משיחך! *)
*) דייו מיבער:עטלו:ג :יעהע 3”p :יעבענטננן טמגע.
:	:	• S
שחרית ליום אחרון.של פסח 223
לעהכח ועמך לעד מלבנו. האל המלך הנמל והקחעז ?ועמים י ובארץ. בי י לך ;אה יו אלדינו ואלדד אבותינו'ועיר ושכחה הלל וזמרה עז "וממשלה נצה נהלה ונמרה תהרה'ותפארת קלועה ומלכות ברכות והודאות מעתה ועתעולם: ברוך אתה יי אלימלך ניהול בתשבחות אל ההודאות אדון הנפלאות הבוחר ?ועירי זמרה מלך אל חי העולמים:
:תנדל ויתק־ש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותיה.
וימליך מלכותה בחייכון ובייומיכיון ובחיי דכל ביח ישראל. בעגלא ובזמןזקךיב. ואמרו אמן:
יהא שמה ר2א מבלך לעלם ולעלמי עלמיא:
:תברך ויצתבה ויתפאר מתרומם ויתנשא ויתהדר"מתעלה יתהלל יבמה דקוךזצא בדיך הוא לעלא<ולעלא)מן כל־ברכתא ושירתא תיצבהתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן: י
ווננהלנננד דעל הזן ברט *טגט, :מגט קהל רטט נעבענסטעהנננדננ יתברך
"ק ברכו את יי המברך:
קהל ברוך י: המברך לעולם ועד:
?רוך אתה יי אלהיט מלך העולם יוצר אור ובוראיחועךעועהועלום ובורא את הכל: ’ אור' עולם באוצר חיים. אורות מאפל אמר דהי:
:תברך ויצתבח יתפאר יתרומם יתניצא שמוי של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אהרון ומבלעךיו אין אלהים: סולו לרכב בערבות ביד, שמו ועלזו לפניו: יושמו מרומם על־כל־ברכה ותתלה: ברוך שם בבור מלכותו לעולם ועד: יהי שם י: מברך מעתה ועד עולם:
224
שהרית ליום ה׳ דפסה
Ha ezen ünnepnap szombatra esik, akkor a félünnepi szombat (64 (ש״ה״ה. old. vonal alá került אהוביך imádságát mondják égé-szén a 93. oldalig גאל ישראל ; a cházán ismételvén a ש״ע tizen-nyolz áldáséi imádságot, az előző nap lül. old. levő אותותיך imád-ságát mondják. Ha pedig vasárnapra esik ezen ünnepnap, akkor az itt alább következő dicsőítő fohászkodás helyett az előző napi 64. old. levő ויושע שושנה mondják:
.מיוסד ע״פ א״ב מרובע
Éjjel-nappal világítottál	אתל"! !ואלת
táboraim ולילה לפד מחני, אחרי,״־״־.״ .״16־
pedig zsarnokain! szekerei	- t	• t -t
űztek, a tengerparton lát- ♦^-^3 _ ^לל10 3ל!3^ל tam vesztüket, ezen napon	QÖ^lJl ^"]א3ל
énekelték a hivek: ״És	/jíy !|ףא Qt
segített az Örökkévaló.“ ־	^	^	^
Az Abrahámmal kötött	׳ ־ ־
וידשע יי:
frigynél már mint bitó és	r. -	-
Megváltó jelentkeztél. De 3.ל^ל 13לל^ לילס^ל midőn karját kinyujtá és 1 £3213!*(”ל	♦ Z^Í31 לל
nagy kezét miként Isten, ♦7לל73 31ללל[ יל 3אל ekkor Őt félő népe hitt ^י<3 יליאל לא^י/י j.33 benne, hogy Ő Isten. A	♦3י לןא אל *j^}
nádas tengerben megful-ladtakat látta Izrael. Midőn a megváltott nép szabad-ságra lép, a nádas ten-geren elfogta halálfélelem; űzték az önhiltek, de a ♦1^|^ 1ל113ל א3ל7£לD hullámokba merültek, ott 3אי3 לל13 1א3ל|י 33לי
־ •• :	T T í	• T	* ״
גיא ;סב סוף ייא
ישראל:
'גאולים כ;צאו מבור לחרות הפושר־,. גשו
:	”	:־	T T
a חלושה. גאה נאה שיר ’ישוער־, אז ישיר
:	T T T י
משה:
דפר, פתחי ישגר־,
T ־	|	*	:	”	:	T
בנפש בזותזירור נחה מעברות־ לחרות עטויה. דודה תוציאה
:־	T T	־ T
בזרוע נטויה. דובבו יונקים'זדה אלי’עזי
* T	*	V	I 1
וזמרת יה: ד־,לכו בתוך ת□ וחמים להם חומת. הוליכם בתהומות
כבבקעה אדם ובחמה. הבאים אחריהם זועטו באף ובחמה. הדורים שבחז ■לשמו ונמו יי איש מלחמה: החזק לבו לרדוף עם כל צבא קהלו. ושש מאות ירכב בחור לרה לו. ויורם בחצי אש
Peszaeh 2. VIII.
el is vesztek. E hatalmas tettért győzedelmi éneket énekelt Mózes. Kopogtat azok ajtain, kik még álom-bán is érzik megaláztatá-sukat, szabadságot, édeset, szolgaságból teljes szabad-ságot hirdet; barátja ve-zette ki erős karral, még a kisdedek is szóltak : Ez az én Istenem! Győzel-mem és énekem Jáhl A tenger közepén mentek, falaik voltak a vizek, úgy vezette őket a hullámo-kon, akár szépre egvenge-tett sikon és mig üldözőik nagy haragra gerjedtek, ők ekképen énekeltek: ״Az Örökkévaló a háború ura.“ Ekkor megnőtt bá-torsága, hogy egész sere-gével utána űzött, magá-val vivén hatszáz váloga-tott lovast. Ő tüznyilakkal lőtt reájuk, zavarba ejtette 15
המם ותבהילו, וטבעו בים־סוף מרכבות פרעה וחילו:
זממו' פן־ירבה יועצי תוללימו, ידו בפרך ותכבידו ערמו.' ורון מחשבותם נהפך עלימו. זורקי ילוד במים ההומות יכסימו: חתם על־הרי בתר נקמת דיני. חבל נוגשי תן דיני. חלקו בגלי זים
פגרי מדני. חוקתני בכה נאך־־ ימינך י,י.
טמנו בנגף בכורי שוטניך. חורפו פעמי רודפי המוניך. טבעו בלבות' ים צוררי אמוניך. טאטאו קמיך בחרונך וברב גאונך: ,ירית באש וענן חצי רשבך.,יררו על מחנות
és megijesztette őket, miié a nádas tengerbe sülyed-tek, Fáraó seregei és szekerei. Könnyelmű taná-csosai egykor azon töpren-kedtek, hogy az Izraeliták el ne szaporodjanak, hogy reájuk mentői keményebb munkaterhét rakjanak, go-nősz gondolatuk ellenük fordult; az újszülötte-két vizbe dobták, őket is hullámok fedik. Már Beszer hegyein határozta-tott el zsarnokaim bűn-tetése, most pusztultak ellenségeim és lakoltak zsarnokaim: a tenger hűl-lámáiba jutottak ellensé-geim, engem pedig fensé-ges erővel támogattál, jobboddal Örökkévaló! Gyűlölőid elsőszülötteit vészhalál temette el, se-reged üldözőinek léptei megzavarodtak, híveid el-nyomói a tenger szivébe sülyedtek; haragod által megsemmisültek elleneid és fenséged nagysága által. Tűz- és felhőből lőtted ki tüzes nyilaidat, melyek az átkozó táborra hüllőt-
צבא מחרפיך. .יען כי רדפו אחר עם מצפיך. י5ןפת תהים בר־ח וברוח אפיך: בנם.ביד עמו ןהיר הסר לב. כעסו העיר ל־ררוף כדוב אורב. בחפר בור לנפול בו חיב1 בלדה להוריע! עצור־ ועזה אמיר אויב: לשפוט זדים למבול •שב־. לאי־־• מיבם כדנים לרשת אספת. ללוחצי עמך מכות על מכוה 'הוספת. לכפותם מי זים ברוחך נשפת:
t ־	:	ד
מושעי״ים סוףבשירה קזימויך. מספריים מעשיך רךנן הנעימוך. מנשאים כבודד
ב הלול רוממו
tak, mivel a Benned bizó nép után űztek ; az áradat megsürüsödött akár dér, orrod lehellete által. Egész népét gyűjtötte egybe az esztelen gyáva; haragja ösztönözte, hogy miként ׳ megdühödt medve űzzön utánok — a ki vermet ás, jog szerint maga esik bele — és hogy tönkre tegye mindenestül, kitellett az ellenségtől. A gonoszokra az özönvíznél is törvényt ültél, hatalmas vizeket akár halfogó hálókkal gyűjtötték néped elnyo-máira csapásra csapást mértél és hogy a nádas tenger vizével befödjed, lélekzeteddel leheltél. A nádas tenger megszaba-dultjai énekkel járultak Eléd, elbeszélték tetteidet és dalokkal kedveskedtek Neked, dicsőségedet emel-ték, dicséretekkel magasz-taltak, énekelvén neved-
משבחים לשמד נמו יי מי במכה: נאנחו מעבדות אזן הטית, נקמה לבשת וקנאה עטית. נונשימו נערת ובלם טאטאת. נבלתם לבלוע דא ימנןד נטית: .ם ובה י עול כבד לחצם ראית, סינורי כור ברזה 'מתוכם
ך־*. ־ : f 7 * j 'f	V
הוצאת, סוטנימו נערת ולתהום דחית, סמוכים על שם קך־שיד בהסדך נחית: עורר סערה בשאגת רעמים. עוכרי זדים במשברי ומים. ערך נאים לעפיל ומים: עלילות נפי נוקאותיך ישמעו עמים: פדוים כיצאו לחרות

nek, igy szóltak: Örökké-való, ki olyan, mint Te! Kik rabszolgamunkában nyögtek, azok felé haj-tottad füledet, bosszút öl-töttél, buzgóságba burko-lództál, elnyomóikat el-sülyesztetted és mindnyá-jukat megsemmisítetted, hogy mélység falja testű-két, kinyújtottad jobb ke-zedet. Láttad a munkában görnyedezők kínzását, a vassal megbilincselt fog-lyokat kivezetted; meg-háborgatóikat elsülyesz-tetted és a mélységbe lökted; de a kik szent nevedre támaszkodtak, azokat kegyelemmel ve-zetted. A ki vihart tá-maszt és dühögteti, az fenyitette meg a gonoszo-kát a tenger tombolásá-val; megtörte a kevélyeket, megalázta a dölyfösöket, rettenetes csudatetteidet hallották a népek. Midőn a megszabadultak szaba-
לגואלם הללו. פזורי כנען'רגזו וחלו. פאתי מואבי לעדו' וחלדולו, פחתי אלופי אדום אז
־:־“<	־	” T VS
גבהלו:
ציר חנן להניא עובדי פסיליהם. צוחות פימו לדום כאבגי אליליהם. צאנך י.להעביר יעד !ביו ל י דחכם, צוקה אימתה ופחד תפול עליהם!
קהלות איעז תם ברבת אב תעזביעמו. קמיהם תפיל י ומהם תוליעמו. קבץ פזורים ובמ-עה טוב תרעמו קריה הר גחהתך תביאמו ותטעמו: י
רחבה הים נער והרעד. רפות 'ידים להעביר בה צור ויעד.
: ־־־ ;־	’	T	• •י
dón vonultak, dicsérték megváltójukat. Az elszórt Kanaaniták pedig remeg-tek és reszkettek, Moáb fejedelmei aggódtak és borzadtak, Edom törzs-fejei nagyon megijedtek. A hü szolga (Mózes) kő-nyörgött, hogy a bálvány-imádók pusztuljanak, hogy szájuk elnémuljon, miként bálvány isteneik kövei. Nyá-jadat vezetted határukig, miért nagy félelem és bor-zadály szállt reájuk. Az apai áldástól duslakodnak ama jámbor férfi (Jákob) községei, elleneiket búk-tasd el és segítsd meg őket kezeikből. Gyújtsd össze az elszórtakat és le-geltesd őket jó legelőn, örökséged hegyének váró-sába vidd őket és ültesd el őket. Nagy hatalmat fenyitett és megdöntött, töredék népet azon átve-zetett, ezt a Teremtő igy
ח המלוכה ושרון ?1העד. ירנן ישירה"נמו .;י'ימלוך'לעולם ועדן י' שאג אד כאריה וחשף זרועו. שפעת ום סוף חרב והבקיעו. שרפוי ברוח קדים והכריעו. שב'ויכם רכבו וחילו כי בא סוס פרעח:
intézte, a birodalmat Je-surunnak rendelte. Daluk és énekük igy hangzik: Az Örökkévaló örökké uralkodik. Miként orosz-Ián, úgy haragudott Isten és kinyújtó karját, a ná-das tenger vizei mégha-sadlak és megszáradtak, keleti szél korbácsolta és zabolázta, de visszatért és ráborult a szekérre és se-regére, mikor Fáraó jött.
״r תקף בית ועקב אדרת'עטים. תפארת
־ .*.• V V : T : V	V
בראשם ועטרת עדים. תופפו במחולות כיצאו מן־הים, תעורח שיירה נמה’ותמה מרים:
Jákob házának hatálma, disze és ékessége, fejének fénye és koronája : az asz-szonyok kerekedtek táncz-ra, dobszóval indultak neki, mikor a tengeren át-kellek, versenyezve éne-keltek, mikor Mirjám ke-zébe dobot vett.
המאיר לארץ ולהרים עליה ברחמים. ובטובו מהדש בכל־־יום תמיד מעשה־־בראשית: מה־־־רבו מעשיה יי. כלם בחכמה עשית. מלאה הארץזמניניןד: המלך המרומם לבדו מאז. המשבח והמפאר והמת/שא מימות עולם: אלהי עולם ברחמיך הרבים ההם I עלינו. אדון עזנו. צור משגבנו. מנן ישענו. משןב ו בעדנו. אל ברוך נדל־־־דעה. הבין ופעל זהרי חמה
טוב יצר כבוד לשמו. מאורות נתן סביבות עזו. פנות צבאיו קדושים רוממי שדי תמיד מספרים"כבוד־־אל וקדשתו: תתברך יי אר־הנויעל־־שבח מעשה ידיד. ו^-מאורי-אור־^ת יפארוך פלה! ......... "י
תתברך צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדושים ישתבח שמך לעד מלכנו ׳ יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ערום עולם ומשמיעים ביראה :יחד בקולי דבריי אליחים חיים' ומלך עולם: יכלם אהובים כלם ברורים כלם בבורים ויכלם עשים באימה וביראה רצון קונם וכלם פוקחים את־פיהם בקדשה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכים ומשבחים ומפארים
:	T • : TT: T	:•:ד	:	T : • : T :־ •
ומעריצים ומקדישים וממליכים:
את שם האל המלך הגדול הבכור והנורא קדוש הוא: וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה. ונותנים רשות זה לזה: להקדיש ליוצרם בנחת דוח בשפה ברורה ובנעימה. קדשה כלם כאחד עונים
־	־	־	־	־	: ־ TV: T \ T *.) : T

ואומרים ביראה:
:	:	־	: * :	T
קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל הארץ
T T T : T : T: I T I T I T ו
כבודו:
שם המחבל חמום משה בר יצחק.
Magasan a föld fölé tér- xb'Pilti jed az égboltozat, de még ״ ״	:	i י ‘ ״ ־
ennél is magasabb a te- ♦	lO / 0
remtő erő, mely lángoló *J—QPQhÖ kézzel tüzet szóra bűnös ^ '״ ״ : ל : י' '־ világra. Villámok czikáz- ♦ Q
nak, fordulnak, tolulnak,	|1£3H
Isten hatalma kergeti őket,
de Ő int és megint meg-	?ןאי *nílBtO
T ־ | : ־	:	T :
merevednek röptűkben, en- Q ^ ^ p 5 Í"H 1 Dr™H£DÍ.J
gedelmeskedvén Annak,	♦13א‘^
kinek az ég seregei hó- ♦ ^יך	D^3 ♦KV
T T | T : T	״ :
dóinak, háromszoros szén-
T	T :	T "	:
telést mondanak, rneghá- ,*"ך ^ p ק D ^ t£^ 7	£2
lálván az Örrökkévaló ke-	5] *ך *j ד ♦
gyeimét és az ember fiai- VQ^ 021לא1!דד IIDH nak mutatott csudatetteit.	♦
T T
ומתחדעים, ומתאששים.' שורפים כל כליפיךם: ברעמת. ובקרות. משתחוים לצור הודם! רוממות אל. ישראל. מעריכים בסלוךם! יום שירה וליל' זמרת. בגילת ובכל מאדם: יודו'ליי חסדו ונפלאותיו לבלי
־	:	T : : * I	*
אדם:
T T
צבאות הדום, לצה
Újjászületnek, megnő-nek a szeráfok saját lánguk-tói, lángolva, hajolva bo-rulnak le fenséges teremtő-jük előtt; Isten magasztos-sógát, Izráel iránt való jóságát dicsőítik estende; nappal ének járja, éjjel dal zárja az erőteljes uj-jongást, meghálálván az Örökkévaló kegyelmét és az emberfiának mutatott csudatetteit.
A föld seregei az Örök-
szép és Örökifjúnak csu- ♦ימליצו נפלאים ♦DlHKI
dáit zengedezik, se hossza, ' * L ‘ ^ י
se vége, se szeri, se szá- ♦|״ |* :|י״ ~| v ״
ma, úgy müvei is bámu- ♦	^ 12^22 Bjl
latosak, Közel Ő az imád- ׳.»^ <-|ל'«.L
koz óhoz, segít Ő a lesuj- ♦א1ור llpT ^^31 1וד l|>
tottaknak. Kóborgott a תילעי .CTÍ<2“1? ל jWlÓÍ nép a pusztában, még	4 ״	*«***»**»»■	*»**•«•
nem értek a népes vá-	.|ס”]♦ 3דשימ־”
rosba; de nappal ének Q*j1 ♦ לא מ1צאים járja, éjjel dal zárja az	' —״L,!.
erőteljes ujjongást, meg- ♦י ' v : •	.	•• :	1	\ - ■
hálálván az örökkévaló ♦ בגילה 1בבל מאלט
kegyelmét és az ember-fiainak mutatott csuda-tetteit.
יודולייהסדוונפלאותיו
7	:	:	* :	:	־ T . ־
לבני אדם:
ימין ושמאל. להלאה מלה. צד הודלק ובאים ז לא ;ךעו. מה •דעו. ורעבים ונם צמאים: ובחזקה . . ,
gadva, kiáltották a keve- I y ־ t :
lyek Gyűlölőjéhez és csak- ל|לא!י '/ 2לעה ♦l
hamar elfogadja az a kő- 1;ב2ו1הה1ה ♦ B י ^ J
..... . ...
nyörgést, eteti, itatja, min- *■1"ל12די1"1ר♦ ^ןץק^קיך
den jóval tartja, hogy be-
״.éljenek Róla, mig élnek,	•SW 0n§
meghálálván az Örökké- ^12י0פ
: “ :	I v ••	- ; •
Jobbról, balról, innen, lulnan jár-kel az Ínség, nem tudják, mit legelje-nek, pedig éhesek, szom-jasak.
És a gyötrelemtől elra-
בע1ךם: יודו ליי חםד1 ונפלאותיו לבני אדם:
: :	:	:	í * T ״• T T
való kegyelmét és az emberfiainak mutatott csudatetteit.
והחיות ישוררו וברובים יפארו ושרפים ירנו ואראלים יברכו פני כל—חית'ואופן וכרוב לעמת שרפים. לעמתם משבחים ואומרים:
ברוך כמד יזי מיקומיו:
לאל ברוך נעימות יתנו. למלך אל חי ו_ק;ם. זמירות ייאמרו ותשבחות ישמיעו. י כי'הוא לבדו פועל גבורות עשה ־חרישות בעל מלחמות זורע צךקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא החלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל־־יום תמיד מעשת בראשית: כאמור לעשה אורים נדלים כי לעולם חסדו: אור חדש על־ציון תאיר ונזכה פדנו י מהרה לאורו. ברוך אתה י; יוצר המאורות:
אהבה רבה אהבתנו ך אלהינו חמלה גדולה ויתרה י חמלתי עלינו: י אבינו’מלכנו. בעבור אבותינו שבטחו בך. והלמדם חקי חיים. כן ועחיננו ותלמדנו: אבינו האב הרחמן. המרחם רחם זעלינו. ותן בלבנו ההבין'ולהשכיה. לשמוע ללמוד וללמד לשמר ולעשות. ולקים את־כל־דבדי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך. ודבק _לבנו במצותך. י ויהד לבבנו לאהבה'וליראה שמך. ולא נבוש לעולם ועד: כי בשם'קידשך הגדול והנורא בטחנו. נגילה ונשמחה בישקעתך: והביאנו לשלום'מארבע'כנפות הארך. ותולייכנו קוממיות לארצנו: כי'אל פועל ישועות
בחרת מכל־עם ולשון. וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת. להודות לזד וליהדך באהבה. ברוזי אתד.זי'
J :	: V v: v . : ־ I : V : ־ :־ T T | ־ Ti T
הבוחר בעטו ישראל באהבה:
יהיו אומי אל מלןי נאמן:
שמע ישראל יה1ה אלחיגו יהיוה 1 אחד:
IT V	V7 .*	V vs	J T :	A" 7 :	*	j- :
ברוןי שם כבוד מלכותו לעולם זועד:
.ואהבת את יתות אלווך בכל־לבבך ובבל־נפשך .־נכלי־טאדך: והיו הדברים האלה אשר אנכי טצוך היום על־לבבך: ושננתסלבציך ודברת בם בשבתך .בביתך ובלכתך בדרך' ובשכבך ־ובקומך: וקשרתם לאות עלץדך והיו לטטפת בין עיניך: ו?תבתם י5ל־ מזזות ביתך ובשעריך:
ודלה אם־שמע תשמעו אל־מצותי אשך _ אנכי טצוה אתכם היום לאהבה את־־יהוה אלהילם ולעבדו
־־ V•■ : V yv ־־ a .	: ־1 :־ I VJ <T : V T ־• T : v !
בכל־לבבכם ובכל־נפשכם: ונתתי מטר־־ארצכם בעתו
:	־,־	:	־	:	•T :	V	־ :
י ורדה ומלקוש ואספת ךגנך ותירשך'ויצהךך: ונתתי
,שב בשרך לבהמתך ואכלת ושבעת : השטף לכם פך־יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהיט אחרים והשתהויתם להם: וחרדת אף־יהוה בכם ועצר אחי השמים ולא־יהיה ממר והאדמה לא תתן־ את־יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ המכה אשי יהוה נתן לכם: ושטתםיאת־דבריאלה על:לבב־ם־ועל־;פש:ם וקשרתם אתם לאוהעל״ירצם והיו לטוטפרת בין עיניכם: ולמדתם אתם את־יניכם לדבר בם בשבתה בביתך ובלכתך בלךך ובשכבך ובקומך:” ובתבת= על־מזוזות ביתך ובשעריך:
למען ירבו ימיכם וימי בגילם >על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכבם לתת להם כימי השמים על־
הארץ*	׳ ־ 1 ־
ויאמר יהות אל־משהלאמר: דבר אל־בני ישראי־ ואמרתאלהבם ועעוו להם ציצת על־כנפי בגדיהם-לדרתכם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת:' והיל לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות יהל ועשיתם אתם ולא־־־תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשתאתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם'את־ כל־מצותי והייתם קדושים לאלהיכם: אניייהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם:	......
אמת הציב ונכון וק;ם השר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר♦ ומתקן ומהכל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד: אמת 'אלהי עולכם מלכנו צור יעקב מגן ישענו. לדור ודור הוא הים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת: ודבריו חיים וקןמים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים: על־אבותינו ועלינו על־בנינו ועל־־דורותינו ועל־כל־ דורות זרע ישראל עבדיך:
על הראשונים נעל האחרונים לעולם ועד חוק ולא ועבור. אמת שאתה הוא ;י אהינו ואלדד אבותנו לעולם ועד: אתה הוא מלכנו מלך אבותינו אתת. למען שמך מהר לגאלנו כאשר גאלת את אבותינו: אמת מעולם שמך הגדול עלינו נקרא 'באהבה איז אלדדם זולתך:	־ י:71	:־:־ז	״ 1
יול^ת ע״פ א״ב וש״המח חתום לבסוף שמעון בר *צחק חזק.
, אי פתרום בעברך ראש תנין לדורש; במלאת ספקי שאונו ־מור בגרש. באוכלי פסחים נתקדשה בשיר לחרש. השיר יהיה לכם כלילי חג התקדש; ־ ־ בזר בעזים צבאות.ישרי.אל* הפלאת לטו צדקה כהררי אל. דולקימו נשפטת תהום רבה להתאל. אז ישיר משה ובני
:	־ T	:	־	:	”	v * T T	;
ישראל;.
ר!ןעל הבאר שוררו בעליזות. בהשקת הרים את והב לחזות. ובספר מלחמות רשומה בשמי חרוזות. אז ישיר ישראל את השירה הזאת;
זהר שמש הדמים דודי ומאמיר* גירה העמיד כיום תמים תמוה חקוקה בספר הישר שירת מזמורי.' אז ידבר יהושע ליי ביום תת את האמרי;
טפשו חנף מלכו ממוקשי עם, ושבו ,ישחרו אל וצורה להושיעם. יבין ונגיד
: ־	••	’ I * T T t :	T : •
חרושת למפלה הכניעם. ותשר דבורת
: ־ T “ T * : T T ־־	:	T
וברק בן אבינעם;
” כלל והוקם <נל בחלבים להתאשרה.
838 שחרית ליום אחרון של ncs
זמירות הנעים והלך ארח ישרות לעת זקנתו הוסיף שכה לשוררה.” וידבר דור את דברי השירה:
מסר האב לבנו צרכי בטן להזכיר, למצוא מקום נפשו בנדר העביד. נקרא על שמו בי במשאו הכביד. מזמור שיד הנבת הבית לדוד:
שמחות רבו והונה כל מאפל. ביסוד המת נבצר בוהן ועופל. עולות וזבחים לרוב ושלמים להטפל, אז אמר'שלמה יי אמר לשכן בערפל:
פנרו שעיר ועמון ומואב חיל מדני. במעלת הציץ ראות ישועת ין. צלבו למשחית איש ברעהו לעיני. נקהלו לעמק ברכה כי שם יברכו את"ין: י‘!'	־־’ 1
קול שירות תשע שמענו במרץ. והעשירית עוד נשמע מכיף'הארץ. דנו I שמים והרןעו תחתיות ארץ. שיירו ליזי שיר ן הדש תל,לתו בקצה הארץ:
שירות אלה לשון שירה מיוסדים. בי !תשועתם כיולדה'לבוא צרות ומספרים. הקף שיר אחרון כזכרים לא יולדים,
שחרית ל־וס אחרון של פסח 239
עירו ליי עיר החט תוהלתו כקהל1 הפירים:
"ק שעמך מלכדת עקד ונמים מרבים. בראות מפלתם. ישמחו איים רבים. יציאת הנם קרוא ’במפלי נאהבים. חזק קךשתןד בעל זאת שבהו אהובים:
עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע לבניהם אחריהם בכל־דור ודור: ברום עולם מושבך. ומשפטיך’'וצדקתך עד־אפסי־ארץ: אשרי איש שישמע למצותיך. ותורועך'והברך ישים עה לבו: אמת אתה הוא אדון לעמך. ומל־ גבור לריב ריבם: אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון. זומבלעדיך איין לנו מגלך גואל ומושיע: ממצרים גאלתנו ייז אלהינו ומבית עבדים פדיתנו. בל־בכוריהם התת! ובבורך גאלת. וים־־סוף בקעת. וזדים טבעת. וידידים העברת. "וינפו מים צריהם אחדי מהם לאי נותר: על־ זאת שבהו אהובים ורוממו אל. ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות. ברכות והודאותלמלךאל חיידקים: רם ונשא. גדול ונורא. משפיל גאים.' ומגביה שפלים. "מוציא אסירים. ופלדה ענוים. ועוזר דלים. ועונה לעמו בעת שועם אליו: תהלות לאה עליון.' ברוך הוא ומברך. משה ובני ישראל לך ענו שירח בשמחה רבה ויאמרו כלם:
מי כסכה כאלים יי, מי כסכה נאדר בקרע, נורא תהיזות עיעה־פלא!
שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על־־שפח היזם יהד כלם הודו והמליכו ואמרו:
יזי ימלך לעלם ועד:
צור ישראל. קומה בעזרת ישראל. ופדה כנאמך יהודה וישראל. גאלנו יי צבאות שמו קדוש ישראל.
V t	: ׳	: T ••	.:־ ••	:T : » T	:	: |	י ! T "
ברוך אתה יי גאל ישראל: *>
אם מל גשנה ויש בו מילה אומרים גאולה יום ליבשה.
*) יום ליבשה. נהפכו מצולים. שירח חדשה שבהו גאולים: הטבעת בתרמית. רגלי בת ענמית. ופעמי
:	.	־	:	T .	: ־ :	־	! י־	־	:־ T •	.־:־•־
שלמית. יפו בנעלים. שירה הדשה שבהו גאולים: וכל רואי ישרון. בבירת" הודי ישוררון. אין כאל־ ישרון.
ואויבנו פ^י^ים. שירה חדשה שבהו גאולים:	דגל־יי
בן תרים. _bv הנשארים. והלקט נפזרים. כמלקט שבלים. שירה הדשה שבהו גאולים: הבאים עמך. בברירת חותמך. ומבטן לשמך. המה נמולים. שירה חדשה שבהו גאולים: הראה אותותם. לכל רואי אותם. ועל כנפי כסותם. יעשו גדיליםנ. שירה הדשה שבחו גאולים: למי זאת נרשמת. 'הכר'נא דבר אמת. למי החותמת. וי4מי
• : V V	־ X T V ־ :V V	: * ־ V V	ן :
הפתילים: שידה חדשה שבחו גאולים: ושוב שנית לקדשה ואל תוסיף לגרשה. והעלה אור שימשה. ונסו הצללים שירה הדשה שבחו גאולים: ידידים רוממוך. בשירה קך־מוך מי כמוכח. יי באלים: שירה הדשה שבהו גאולים:


בגלל אבות תושיע בנים. ותביא גאולה לבני
״	: ־	T	־	־ T ־	: T : • T	.
בניהם: ברוך אתה יי גאל ישראל:
; י T r: T - I I V ־	י : T ”
שחרית ליום אהרון של פסח	241
אדני שיפתי תפתה ופי.יניד תהלתך:
ברוך אתה יי אלהינו ואלדד אבותינו אלתי אברהם אלד,י יצחק ואלד,' יעקב. האל הגדול הנבור והנורא. אל עליון. נוטל הסדים טובע. Tוקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא נואל־1 לבני בניהם למען שמו באהבה:
מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ין מנן אברהם 1 אתה בבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע:
מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא הולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי'דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יי מחיה המתים:
אתה זקדוש ושמך קדוש וקדושים בכל־יום יהללוך פלה.1 ברוך אתה ין האל הקדוש:
אתה בחרתנו מכל־העמים. אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנו מכל הלשונות. וקדשתנו' במצוותיך וקרבתנו מלכנו 7לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת:
ותתן־לנו ןזי אלהינו באהבה גשבתות למנוחה 0 מועדים לשמחה הנים וזמנים לששון את־־יום (השבת הזה ואת יום) חג המצות' הזה. זמן הרותנו (באהבת) מקרא קדש. זכר ליציאת מצרים:
16	Peszach 2. VIII.
242 שחרית ליום אחרון של פסח
אלהינו ואלדד אבותינו. !עלה דבא ונויע וירא־ וירצה'וישמע ויפקד ומפר זכרוננו ופקדו־גנו וזכו1; אבותינו. וזכרון משיח בך־דוד עבדך. וזברון השליב עיר קדשך. חברון כל־עמך ביות ישראל-1 לפניך, לפלטה לטובה להן ולחסד ולרחמים לחייב: ולשלום ביום1 חג המצות הזה. זכרנו יזי אלהיג' לטובה. ופקדנו בו לברכה. והושיענו בו לה; ם. ובדבר ישועה ורחמים חוס וחננו. ורחב עלינו. והושיעה ביי אליך עינינו.'כי אל מלך הנון ורחום אתה.
והשיאנו יזי אלהיט! את־ברכת מועדיך. לח"^ ולשלום לשמחה ולששון כאשר 1 רצית ואמרה לברכנו: (אלדינו ואלהי אבותינו רעד, במנוחתנו■) .קדשני במצותיך. ’ותן חלקנו' בתורתך. שבענו מטובך. וישמחנו בישועתך וטהר ל^בנו העיבדך באמה והנחילנו;י אלהינו (באהבה וברצון) כשמחה ובששון (ישבתו) מועדי קדשך.'וישמחו בך ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה יזי מקדש(השבת q ישראל והזמנים:
רצה יי אליהינו בעמך ישראל ובתפלתב. והשם את־העבודיה"לדביר ’ביתך. ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבלי ברצון. ותהיל־לרצון תמיד עבודה ישראל עמך: ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון:
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואליה, אבותינו לעולם־ועד. צור חיינו מגן ישענו. אתה היא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על חיינו המסורים בידך. ועל נשמותינו'הפקודות ילך. ועל נסיך שבכל־
שהרית ליום אהרון של פסח	243
יום עטנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבבל־עת ערב ■בקר וצהרים. הטוב יי״לא כלו רחמיך. והמרחם כי ׳.‘k תיזו הסףך.עישלם קועוילך:," .............
;על כלם יתברך וירדומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועת
וכל ההיית ירדוף סלה. ויהללו את שמך :אמה. האל ישועתנו ועזרתנו סלה. ברוך אתה 'יי :טיב שמך ולף נאה להודות:
שים שלום טובה וברכה, חן והסד ורחמים עלינו ועל כל שיראל ענו־. ברבנו אבינו כלנו כאחד כאור פניך. כי באור פניך נתת לנו יזי אלהינו תורת חיים ואהבת הסד וצדקה ובךכה ורחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך את עטך.ישראל בכל עת ובבל שעה בשלומך: ברוך אתה יזי המברך את־־עמו:שו־אל כשלום:
אליהי נצור לשוני מרע ושפת; מדבר מרמה למקללי נפש* תהום ונפשי כעפר לכל תהה. י פתה לבי בתורתך־ ובמצותיך תקדוך׳נפשי. וכל'החושבים עלי רעה מהרה הפי עצתם וקלקל מחשבתם. עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען' קישתך. עשה למען תודתך. ^ למען' ;הלצון ידידיך. הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמריי פי והגיון לבי לפניך יזי צורי'ובאלי: יעשה קלות כמרוימייו. הוא יעשה שלום עלינו ועל בל ישראל ואמרו אמן:
יהי רצון מלפניה יי אלוהנו ואלדד אבותינו. שיבנה בירת המקדש במהרה בערנו ותן הקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה ׳'ימי עולם ובשנים קדמוניות: וערבה ליזי מנחת;הודה ויהשלם לימי עולם ובשנים קדמוניות:
תפלה לשליח צבור בקול
ברקי אתה יזי אלהיגו ואלהי אבות־גו אלה־ אב־ הם אלד יצחק .ואלד:עקב האל הגדול הגבור והנורא אל אלייון גומל חסדים טובים,וקונה הביל,וזוכר הסר■ אבות ומב־א נואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מק־ עוזר ומושיע ומגן:
מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים.
Ha az ünnep szombati napra esik, akkor אימת helyett az előző napi ־אותתיך£ mondják.
Rettenetes dolgokat mi-
véltél Coán mezőségén, צ'^ כהצלחתי i"HÍP3
mikor az üresfejü (Fáraó) ’	^
csúfságot tett a Te hirnö- k-:	■ : (•• ״ל :
köddel. Nemzet közepéből	33j33 *,lü
ragadtál ki nemzetet, sza- Tp'-Q'n	J™|1333
vadnak állva, mikent az	660*,♦
, ...	35s , ידדזקימ כמו
ősapáknak megígérted. Da- 71	:	I ' 7	:
czolt az elbizakodott, rá-	^
förmedve követedre: ״Ki	♦1^א./| 3ול ׳שלוח|ל
az az Isten, ki téged kül-	♦צ/י יי	׳שלחך
dőtt ?!“ Mikor azonban
:	7 :־ |
ráküldéd haragodat, aka- H k 1 : ־ t :	:
Tata ellenére is megtette V 3	3שלח|^♦ ח?ל
parancsolatodat. De balga ♦ ^מ^לח ,T]T3^ 1H33 szive reávette, hogy űzőbe 33^ *®{ין• ^ך)ףי vegye és a népet zsák-	-	- : ■ :	■	- -
״,״״״éppen hazavigye.	fS*.1את
Hadi eszközöket, éles fegy- 333 ^3ל ♦!"HltS ?13ל
נשא.וחרבות שחוזות. להשיב לעבדות אום נאוה בחרוזות: מועד שלשת,ימים חכה לחזור. נהפך לבו בלא אבו חזור. מפוני גנזיו פנה לחילותיו'לבז'*־; עבור בכל ’ לב אותו לעזור: פרשת דרבים בנע עם משלח. צדדם מארח פלשת 'טוב וסלח: י f ירלנסים מראות עצמות !בר ושותלה. דחקם מדרך אותם צר בשלח:
:	T	T
קי*1 ע? ה ו שלח להוציא עטו בששון שי־ד־תם שת י בם מכות אסון: י
f תמים ובר מנופה ונמצא חסון. תולדותיו לחנן נחלת אב לחפון:
vereket elkészített, hogy visszavigye rabszolgaságba a szabadság-diszitettc né-pet. Három napig várt, hátha visszatérnek ? meg-fordult a szive, látván, hogy reá nem is hederi-lenek — megnyitá kincstá-rát és seregének oda Ígéri, ha egész szívvel e dolog-bán segíti. Mikor az el-bocsátott nép a határúira kanyargóit, a jóságos Isten a Filiszteusok felé éppen ellenkező irányt adott, ne-hogy a harczosok Zebed és Sutelák tetemeit lássák: ez okon vezette innen messze, mikor a zsarnok őket eleresztette.
Szolgáját elküldé, hogy örömmel vezesse ki a né-pét; kínzóikra halálcsapá-sokat mért. A Legtökéle-tesbl megemlékezett arról, a ki minden próbán helyt állt, e miatt oltalmába vette ivadékait, hogy az apai jusba juttassa.
ברוך אתה יזי מגן אברהם:
אתה נבור לעולם אדני מריה מתים אתה רב להוש־ע:
מם; כל הדים בחסד מחיך, מתים ברחמים רבים ם־רמןי נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני זעפר. מי כמיוק בעל גבורות ומי דומה לק מלק ממית ומחיה ומצמ-יח ישועה:
מיוסד ננ״פ א״ב.
תחבולות עשי רב עצר־־, וגמרד־נ שיוכני חלה ללמד חכמה
מגבורה. רסן מתעה
•	:	I V V T ־	:	V
דקרסין.שר הבירה קהליו להקהיל לרדוף שהוכרה: צלול בחכו משליכי יאור וכרים. פורע פלשם סוף'היות סבורים. עצות מרחוק אמן לעם נכרים.' שיח אשר שח לשרש בכורים: י גואלו שרי
צען עצה נ כ ער ה. מצעדי ’ ואת ש'ג ת להפצה בסערה. לולי
Hadicselt vetett a vég-télén bölcseségii és min-denható Isten, hogy a föld lakosait megtanítsa, meny-nyivel többet ér az okos-ság, mint a nyers erő. A megtévesztés gyeplőjén já-ratta a főváros fejedelmét, hogy gyűjtse seregét és üldözze Izraelt.
Megérdemlették a vízbe fullasztást, mivel a fiú-gyermekeket a folyóvízbe vetették és igy ők is a tenger vizébe merültek. Régi időkben tett Ígéretet váltott be, a mit e -kiváló nép első törzsatyjának tett. Coán fejedelmei arra a gondolatra vetemedtek, hogy e nép lépteit űzőbe
איל שתוציא הרבו מתערה. כרתו וערה ובערו בה י הבערה. ־"צב בשמים י שי'ח ק והלעיג למיו. טכסים ’גיסיו בגיסו לצאת עלימו. חז כי בא יום גמולמו/זאתתהתזאת נקמת עוללימיו: ולעשות בתם משפט הכתוב כהפוף. הלב גמולם' בזהו בעם
:	T Í T	:	־
הכסוף. י"! דרך תסב לגאולי בזרוע חשוף.
גלגלם ההד?ךה ורך .ים סוף:
ה מעלליו בקהל עם
־	: *	T T ־:
תמיד ארנן. בבהר להגיר הכהו ואמונתו 5התלו;ז. "מ אורות טללי תהי מגו אתחונן.
veszik és elszórják a vi-harba; és hogyha Isten nem húzta volna kardját ki a hüvelyéből, kivágták volna az erdőt és eléget-ték volna a fáját. Az ég-ben lakó kinevette és gu-nyolta őket, mikor igy egyesült erővel vonultak ki ellene ; látta, hogy meg-jött a fizetés napja ; ״gyér-mekért gyermek“, igy szólt az Ítélet, vegyék jutalmát, hogy az ártatlan népet bántották. Kerülő útra vezette a megszabadított népet, a puszta felé vetette a Nádas-tenger utján.
Népes gyülekezetben hirdetem nagy tetteit; reggel szólok kegyelméről, hűségéről este. Az éltető harmatot Tőle akarom kérni, hogy az alvókat fel-
Reggeli imádság	fiBSI '11 CVS 248 שחלית
éleszsze, hogy népe meg-	3)333335
pihenjen az O árnyé- ־ :־ ־	:	•
kábaמצלו מתלונן:	,״
ברחי אתה יי שהיה המתים:
־ ״ ־ ״ *	:	T:	T ־	|	T
.ע״ש א״ת ב״ש ובסוף חתום הננא קלרנימום
Csudálatos! Rettenetes!	bfíp
ki ne félne Tőled ? Csak	■ן>ך^ך י ך*ין^ 'ף_1ך
a tévedező szivöek nem	"	"	I ־־ t•
ismerték el rettentősége- ^3^5 ♦3533^ 313^^ל
det; de mikor Ón és Fi- j 5 51^ 3 3 3 [ל jl^$
beszesz ifjúságán törvényt	♦3333א
7':;רגזו וחלוממוראך:•“ ״״"״
rettegtek es félték 1 öled. >	7: : 7 • ־ :־ י
Nagy csudatetteidet ki 332 312א"531ל 22^ 33ל
tudná elbeszélni ? Sokkal 3 ל3אדÍ? 13*1 ♦3333
több és sokkal hatalma- ״_™
sabbak, hogysem felsorolni t -	'	: *	׳02£2ר ]
lehetne. Ténta volna a H133 ♦3313 331 יציל tenger, íródeák minden ״,L™ Jó. u—,	ó
teremtmény :	akkor ae 5לא 1?לי TniKIIJ
tudnák még csudatetteinek	*3333 3"1!313ן
egy részét •se könyvbe hh״i ™LÓaJa szedni. Ötszáz járást lép-	ill^O tPOfl
tél át lakóhelyedről, meg- 33^321♦ צ 1 3 3 י |ל büntetted ellenségedet, a t^LiJJ	י^ח
midőn rosszul bántak bá- ״1•• ׳ • : / ״ :	V- : •
rányaiddal. Te sem ki- 3233 5333331 3[j3 inélted méhük gyümöl-	־■,■»*■ [is#
eset, ón eMszOlötteil ki-	HDH לא
irtván. Tiz csapást szén-	3 3133 31א^י א'1ן
J V ־ :	|	•• T :
זעכם בעשר בחומש יד
* :־ T V :» V V T
הגדולה. עולות אחת לחמש בעבות גדלה. חפפו זרוע אשר מאה גדלה. פעפם על אחת חמש בגדולה: טבועים ביון מצולה בתתול הגשיר. גגף אבן הסר ועקוב הישיר. "י: ישע מציון ש^ח וחדש גשיד. כתר לך לתן'כאז ישיר:
קיו חרשו יושבי חרשת תאבד .יפת וברת נתוש ואבר שם ושאר בגבורת. ״r גחל קישון גרפם וזרועם גשברה, אז ’לבשה'רוח ושרת
T T :	T :	T	T
דבורה:
T	:
, קיו קם על רבו קמיו ללזות., לחמת לוחמיו ודה ב גע ת'אותם לחמות. יי: נעם זמרות
védték a hatalmas kéztől, de mindegyik ötszörös mértékben sújtotta őket, mig végre a tengerben el-vesztek. Sok akadék-követ gördítettél már előlünk, egyengesd most is utain-kát, küldj Czionból üdvöt és uj dalt zengünk, koro-nát teszünk fejedre, mint a mikor Mózessel a sza-badság-dalt énekeltük.
Arra törekedtek Hál ósét lakói, hogy az ártatlan népet kiirtsák, kitörüljék nevét és emlékét. De a Kison patakja elragadta őket, karuk összetört: e'k-kor szállta meg az Ur szelleme Deborát és hős-költeményt énekelt.
Sok agyarkodó ellensége volt annak, ki helyt állt Isten ügyeiben; Te viv-tad ki harczait, Te aláz-tad meg őket: szégyenbe ejtetted; azért szentelt
Neked kedves dalokat, szerzett számodra zsoltá-
בטח לך להזות, יחד rókát.	!ולד את הלירה הזאת
Vajha Czion újra visz-	ר^^לק
szanyerné régi jogait,	♦t£^ÍT
hogy székhelyedet ismét 4£?יתחך D1D3 12 Tv oda tennéd, jó hírét	1 N י lm
magasra emelnéd és mi +^ןי|^ןד ottan énekelhetnék a meg-	*]^"]""2	0לה
*	* T	:	TV
váltás uj énekét.	♦
:ימלוך יי לעולם ^היזי צק לדור והר הללויה ואתה קדוש יושב תהלות יעזראל אל נא:
Még mielőtt a föld	קהיל אף^י ך(^ף
alapját megvetette, a תל|ילי	♦D^12ÍD
magasság lehegőjét sá- ^?12p 1־01 ?־1אהל torrá kiterjesztette, már J"Qt$J^2 מאל העלה
. V V ־ :־	:	T •־: v י T ״
Izrael megalapítását tervbe ה^לי ר12עיבן4 ץך1ן^ך קין vette, a nemzetek közül	ן—*—
magának kiszemelte. Ta- ^ ן־^^לןל י nácskozván az ember te- ' :	: ' I" T '׳:י
ראש טבועים, בעדם ,״ , , ...
remtesen, sorsol vetettek, t	•	:
hogy a király és szolgái	1 לל ׳
mely nemzetnek lesznek מצםיעי2 1מאל םלל^ו külön őrei ? És ime az ♦D^22* על1 מהלכים
וסולם ל1 לחבל נחלה מהבעים. ולהבו גרות וענויי. וקבעים' קובעים, נתגלגלו' רחמיו לסוף שלולים. שבועים! ויט הסר על־בני רבעים. והטה־, יאזן וסכת שיה סשועים. ויקיץ בישן ויה צריו כגועים. הבר־, ופצוע בכה־מבה ואבעבועים.'ואחרי בז שלחום ברכוש גדול שבעים. בפי ובכסף
ובזהב וכל מיני צבעים. ויעדה מסך בקרבם רוח עועים. ויסיתם ■־ריף אחרימו כשריונות ,וכובעים. ואז עלתה חמתו וישב עליהם אונם ושהעם
:־	•• T) : • : T V
כטבועים. ונפלו
Ur önmaga a hetven közül Izraeli választotta. Mikor pedig vétkezett, számkivetést, rabszolgasá-got megérdemlőit: ekkor is idő teltével megindult könyörülete, az unokák felé hajtott a kegyelme, imádságukat, kiáltásukat meghallotta, megfigyelte és mintha álomból felser-kenne, ráveté kezét ellen-ségére, üti, veri, sebesili, az elbocsájfásra kénysze-rili. Ezek kivonulnak meg-rakva aranynyal, ezüsttel és még másféle értékek-kel; az ellenségben pedig gonosz szellem ébrede, mely arra bizgatta, hogy fel-fegyverkezve űzőbe vegye, erre aztán fellobbant az Ő haragja, gonosz tervük rajtuk szárada, meglapul-tak, belehaltak hullámzó
tengerbe, mintha lettek 3^J	333*3	133t!31
volna agyagedény el mái- •• ״	•••■•:	t : • :
lőtt cserepe.	\ 333333
״״ק בגזרת חי ומים נורא ומרום והדוש:
י : —	:־־ |7	I 7 : T T
""יק חכם לבב ואמיץ כה. מי יוכל אליו לנכוח. יאשר בידו הגבורה והכה. קדוש:
: T	־ :	T : ־	־ I T
שס המחנל חתום כפול נלאשי החרוזור! משה בירבו קלונימום.
313 3 יל ?2 י 3* 3^Mit használ a gonosz- j ־ ?	־	.v ־	? nak az ő gonoszsága
3?1 vj♦ ל3ל3 3^71 37 Hogy büszkélkedhetik a
vakmerő az ő cselekede-22!.leivel! « Ur színe elöli,	•V??V
לאל7£ 333^£ל^ל . 333 -a ki mindenkinek meg fizet az ő tettei szerint ? ■_ L « 1 ..ui■ Lm***.■■ $*3? ^	Hogy intézhet zendülést
ל33 3ל 3 .33X3ל3'7 a porszülött az ellen, ki
!נשמתו בידו" שומר ־ Sa“S‘Sr ■I
33 3t£^ U3tt^ל3 ?1לל3. -életet ? A világ magassá
ijtotaLkk.uu ״ _gára tette trónusát, onnan L i kormányozza egész vilá- 't ' W Q 3עלל3. 3י 133^3 אלל -gát - ugyan ki nyakas 7^33 1 í?ליל*וח £ןיז4ןן ködnek ellene, hogy ne venné jutalmát? Vezérek 11 : t U 3 • T tUÍJ-לאל^ל 5ללללול"1. אצ|י kezdték meg legelőször az elfajulást, szándékosan L ■.*,u LwLi—
717D אלה 7?lének le ez egyenes útról, £» .7j53
אל 3אל^ל ל3לןל. 3^ל Isten nevét bálványképre 4«ץ66«ץ 4*^4* ,alacsonyitották; ezekre kik a világ karóját kitör- f V í W '11 Ul? 3^	71'?lék, a tengerek is kitör- .C3^^13J3 3D
ועוטפם ואבלם מן העולם: הראה בם דין לדורות. לבלתי1 פלוח לכל יצירות. כי' אם לקורא הדורות,: בעלי זרוע ד־,הלו תדיוב, ויאמרו לאל סור מקרוב. במלא בתיהם טובות רובזבעטו באד מן תארך. תאיצו לממטירעל הארץ.’מה לנו למטרות י עלץ: רם מתח דין בהם: ומטרת עז עופר עליהם. ויטה אתכליקומיהם:רמה
T T	V V |	:	t
רוח יושבי שנער. ולעלות לשחק דבם נבער. ותפיצם ברוח
:	T	v:	V	:	*
סיועה וסערז בי בבד פרע שאונם. ונפץ מול נפץ דנם. ובטלת עצתם בפלג ל־עוונם:
:־ T T	:
T	:
tek határukból, elárasztót-ták és !elpusztították a világból. Ezzel Ítéletet mutatott a jövó nemze-déknek, nehogy minden teremtményt imádjanak, hanem csak azt, ki a nemzedéket elészólitja. Erőskaru emberek kezdet-tek elszaporodni és azt mondták Istennek: Menj el közelünkből! Pedig Ő látta el házukat minden jóval. Még a földből fel-szálló vizpárát fitymál-ták; boszantották azt, ki esőt hullajt a földre: mi-nek nekünk a záporeső? Ekkor a Magasztos rájuk mérte Ítéletét és hatal-más esőket öntött reájuk, kiirtván minden állandó-ságukat. Sineár magasra törő lakossága az égbe akart szállni bolondjába, de nagy szélvész és vi-harral széjjel szórta; sze-!ességüket egyenlő mér-lekkel büntette meg; elszóratásért elszóratás; megakasztó gondolatukat soknyelvüséggel; miként
באשר הם בשפה זדו. ובאגדה אחרה בלם נועדו. בלל־ לשונם ומשם נפרדו: יקשו צרי עין בבצע. ומאנו פרוסה לרעב לבצע. והאריכו"וקצרו את המצע: וד קפצו מעני ודל. ועובר ארח מעליהם חדל. וכבד חטא ו״עון, נדל: קלקלו צערי ישר ל־סלף, ,ואוצרו הטוב עליהם חלף. והפכם משרש דורות לאלף: קהת מוסר מאני צוענים. •־ל יא למדו רעת מקדמונים. חרש מסל אשר לפנים: לחצו כשרי ?י ע חסידיו. וגזרו מרות הבני ידידיו. וירא יי ויעורר
־ :	: T ־ :
ők is nyelvükkel botlot-lak és mindnyájan egy csomót alkottak : nyelvük megzavarodott és onnan széjjel szóródtak. A kaján-szemű Szodomiták ha-szonlesésbőlnyakaskodtak, még egy csipetnyivel sem segítettek az éhezőn; hosszabbra vagy kurtábbra rakták a nyoszolyát; sze-gényelől kolduselőlbecsuk-ták kezüket, utast a hajié-kuktól elüzének: igy vasta-godott a bünük és nőtt a vétkük. Minthogy a becsüle-tes viselkedést elgörbítet-ték, azért a legjobb kincse rájuk nézve megmásult; gyökerestül felforgatta vá-rosaikat az utókor oktatása végett. A Coánim vona-kodtak példát venni; nem tanultak okulást az előb-biektől, rosszaságban még !ültettek mind az előző-kön; a jámbor ivadékot faggatták, kínozták, ked-vesei gyermekeit balsorsra juttatták : ezt látván, meg-indult az Örökkévaló ke-
חסדיו: למלאות דברו ולהתיש י ?נזרה. אחור השיב חשבון נזרה. ועל תנין'שפך ?נברה: ולא בכה לפי הנדלה. החל כבעירי'"זרוע תחלה. בי אם בעגה גדולה: ואות ומופת שלח להראות. והקשה ערף והכביד תלאות. אז הכהו מכת נוראות: נאור’אף לפי חמתו. לא עבר דין אמתו. כי אם בישר מלתי: ניע אשל בסוף'ה׳בעיתו בו' הקדים תחלה להתרותו. ומקץ לקץ האריך עבלתו: יה
T	T :	V |	v:
מכה לא הכהו. עד שלא קרם והתרהו. וארוךיכןשל'ח והלקהו. ירח הוהצב לכל מכה,
gyelme; hogy pedig igé-rétét teljesítse és a segít-réget gyorsítsa: levont a megszabott rabszolgasági idő számából és a szőr-nyetegre kiönté haragját; de nem az O nagyságának hatalmához képest kezdett el ezen erőszakoskodó néppel, hanem inkább nagy szerénységgel. Csu-dákat, jeleket küldött, hogy mutatkozzék, de mi-kor az nyakaskodék és még nagyobb terheket rótt a népre, akkor suj-tolta nagy rettentőséggel. De még legnagyobb harag-jában sem lépte át az igazság határát, hanem szigorú igazság szerint büntetett. Azt a büntetést, melylyel utoljára ijeszt-gette, már első Ízben kijelentette; és időkö-zönként mindig meghosz-szabbitotta a harag kitö-rését. Addig nem is suj-tóttá Isten, mig előre ki nem jelentette neki, csak aztán bocsátotta reá. Egy egész hónap volt minden
ושלשת חלקים העיד וחכה. ורביעית החדש שמשה המכה, מחץ 13' מחצות תשע. ולא נכניע וידא שע. ובעשירית נשבר מטה ־־רשע: מערש יצועו קם לילה. ובארץ בחרום צוחה גדולה, כי אין בית בלא יללה: ופה שאמר לא אשלח,
T v ־	י־ ־	־
הוא הפה חנן לשלח, (ענהכנאלתיקומוצאו כדברכם לפלח: ולמה זה ההשובי כאין, לקנות חכמה ולב אין. מותרים' כגינע בבבת עין: שכל זאת'לא יגכינו. בומים אשר בתחל התקיגו. כעקלו
| : * :	| • :	v v :
בסוף כך נדונו: ״r שעיר וטפוליו אשר
csapásra kimérve, három héten figyelmeztette és várakozott és csak a ne-gyedikben dühöngött a csapás. Már kilencz sebet vágott rajta, de nem aláz-kodott, nem tágított, ekkor a tizedikkel megtörte a go-noszság hatalmát. Fekvő ágyából kelt föl éjjel és Pászrósz országában nagy volt a jajgatás; melyben nem sírtak, nem volt olyan ház; és azon száj, mely kimondta: ״Nem bocsá-tóm el!“ az a száj kő-nyőrgött, hogy induljanak el. ״Keljetek menjetek, ahogy mondtátok és imád-kozzatok.“ És miért lett mindez e számot nem igen tevő néppel ? Nincs szivetek, hogy bölcsessé-get szerezzetek ? Hiszen mind e csudák szemláto-mást történtek és még sincs eszetek, hogy meg-értsétek ? Az egyipto-miak elrontották végtére mindazt, a mit kezdet-ben jót tettek. Széir és
ל'01 257 Reggeli imádság h&fil V 7^ J *] H ךץ |hozzá hasonlók meg se í) J í 7 1V1 VtílB,צ73♦ 73 kezdték a jók, mi lesz *1?3 it-Tל37 ezekkel a fizetés napján ? $^37 Dl^H בהלנה קהלוה א״א זה:
ny מנטותו קנאה בלבשו נקם. להליע ולהצליח מקמיו להתנקם. שבעתיסישיב אלחיקם. קדוש:
Most azonban: Az Őrök-	^	Í331 lm
kóvaló segített azon na-	T:
pon:	♦ N177
a kiváló népnek, melyet	♦מיוסד ע״פ א״ב
csudákkal és hatalmas kéz- Q^ID 1^צ1ל^3 723|ל zel az egyiptomiaktól meg-	.371יך 37י plH3
szabadított; a hitéhez hű ןי^ף א^ןי^י^ ך^ך—י^
Lépne‘, ki szereti a tado. O'jni .D’JUH n03m
T :	T :
mányt és bölcseséget, ki
a gyöngyöknél drágább ♦E—2 7 7 B 3 1*7 P p ^ 3
tanulmányt kutatja, párán- 77*11*71171	7 31 צ 1 7 י
TV	T :	T V :
csolatait és intézését fel- ^3^717 $^א?	D1733
jelezte, ki Eajta függ, Reá 13 D ^ /1B 3 .3 Vj 3 3
x :
támaszkodik, tudja, hogy	♦37Í?tí3 11עלי
״“״‘í “׳; mi‘T .מדדפעלידר מעונים
lekszik. Hozzákapcsolódik,	:	־ ־T
Hozaá ragaszkodik és ír- .0^ 0^31W3
Dgékbaa ״,agsaik. tCPi? 1י33ל B'p31 V 17	Peszach 2. VILI.
לנים מסתופפים בעל אל. מבועים אחרי אל. ובצורריהם נלחם האל.
וירא ישראל ז
מותחת גבך־זי מרומים. נוטעת'אדני הדומים. סוערת שאון ימיכם. עודפת המון ר־ןמים. פורעת'דין ענמים, בורה מהבלים כרמים. קולעת עד בית קמים. רוטשת עד חוג ההומים. שופטת דין יתומים. תהלתו תמיד היות נואמים!
נואמים שלול חילם בלב מוקשה. בסברו ביד אדונים קשה.
אז ישיר משה*
מיוסד ע״ס תשר״ק.
תורת וקולי זמרה. שבח והלל וצפירת. רון ועוז ותפארה.'קול אמרים אשירה. צלצול לדר בנהוחא. פודה
T - *
Pihennek és védekeznek Is-ten árnyékában, kBvelik Istent minden útjában, ellenségük el-len 0 a segély.
És látá Izrael:
A magasságok magas-ságának kiterjesztését, a föld oszlopainak lesülyesz-tését, a tenger hullámai-nak bőszültségét, a nagy-számú ellenség megféke-zését; az egyiptomiak meg-büntetését, kik el akarták pusztítani az Ur szőlőkért-jét; égmagasságig vetette őket. aztán a vizek mély-ségébe zuhantatta őket. Az árvák ügyét ó bírálja, dicséretét mindig hirdetik.
Átengedte a keményszívű egiptomiakat a zsákmányolás-nak és a gonosz szellemeknek.
Ekkor énekelt Mózes:
Hálát és zsoltárszót, zso-lozsmát, dicséretet és ma-gasztalást, ujjongást, dia-dalt és dicsőítést. Egy-szerre mondták: Énekelni akarok annak dicsőségére, ki fényben lakik; a ki
megszabadít, gyorsan 86-	1#21חי
git, az ínség idején meg- '	־־-».»
hallgat, népe könyörgésére	lO ♦1M2Í rw3
hallgat, üdvöt ád a nép-	4!3תילך?
nek; melyet imént néppé L ^,	:	1״	. L,..«
teremtett, megsemmisítvén ' /*»»	I: • ■*Lf
nek, melyet imént néppé teremtett, n
ellenségeié	tm33?3 DTO|3
״Sír״S7íf. £ וולד --y> n$: >w n***'
fenekéről kihníoU.	.TOnfl DWp
Isten az én győzelmem .«	....
és diadalénekem 1	*PT fTOn !5?
Benne bízik lelkem, 6	(^ךן ןד	ך
8 dicsőségem, ki felemeli
fejemet, ki iemeri szenve-	• ••	•	■
désemet; könnyű felhőn ÖE3 ♦ל!™^ 22ל ^?^י lebeg, hogy enyhítsen,	3ל ?23 לןל?
könyörült rajtam és rebe- ^^ףךן	*tyy חמל
gésem felé fordult; sárból, .._־=־ T *L7־ JJL posványbái kihúzott, bőr- ״ IJiaSSl nöíl U<T
tönből szabadságra hozott, 2לחח53ל13לל?3ל3,י 22י kiirtotta, elpusztította elle- י♦ ך^) ן ד ^ ל t£? 52 ל Beimet, keresvén, diesősóge 000[ל ^ךן^£ןד ך״ך nekem ״egnyilatkozott, ^
■süvegemben Hozzá imád- -	,	־ T = ־ ־ ״ ־
koztam és 0 el nem ha-	l f ^ J 1 ~ •
gyott; erősített, gyarapi- 1 2£2ל ץ לןל^חל tett és nem vetette meg לא”[ '?'H) י. אילי^ fohászkodásom,	\ ל|ח^י
Reggeli imádság	260 לילס ך(י ״'*®ין
Megfigyelte fohászkcdásomat ל״^צי 3? דצא בחמה* ט1*ל צף és raay haraggal küzdeni ment ־	T”	’ _־_״״_,L
az Miséggel.	.להלחטה
Az Örökkévaló a had Ural
יי איש מלחמה
t t :	•	• rt
ti
מיוסד ע״פ א״ב.
אור עוז ועט קנאה. בשריון וכבע נראה. גאוות ילבש ונתגאה. דרך קשתו וברקי חנית הרארת הרעים רעש וקלי תשואה. ותתגעש ותרעש ארץ ומלואה. ז ל ע ף פוט יו ליו ר במשאה, חרוב החריב
T	T	:
Hatalmat övezett, bo-szuba öltözködött, pánczél-bán, sisakban jelent meg, fenséget öltött és tündök-lőtt, ijját megfeszítette, kardját élesítette, így mu-tatkozott. Zúgás, morgás hallszott, a föld rengett, ingott, Pút és Lúd elpusz-tűit, sebéből ki nem gyó-gyűlt, kar és tar és álla
megsebesült, vőlegény, köz-	.3ל' ל3ואה
legény és százados együtt ÍT!VIH'	llplpl
mind a pusztulásba me- Q73 ♦HN3 *Ivl rült, mivelhogy a népet *1135^3^ ♦Í18P33
־ :־	:	T T ־	:
gyötörték.	. 11X^11311 31א
T t \ד v -
A meggyötört árnyékában rej- 3צל1. לצר 3ת1ןך SITI ,הנדלאד tozott, az ellenséget pedig a 1 : ־ 5 * : י" *	'r *v‘r ־
tenger közepébe sülyesztctte:	♦1ים הצליל
Fáraó szekerét és seregét. ♦ וחילו	^fi33H3
A\ fen,s״ .^״tóboraf se- .מחנה צר וכל שאונו
regestül, előkelő es fegy-	: > t :	-	-
verhordozója, egy-egy tar- t^7 1נ1שא 3לי
״ 1 - 1 יי ח r
tomány fejedelme és esa- 1|731ל Ijl^ 1"73 1^3 patja, a sisakos és pán- ^33	1133	♦1373^11
czólos, lovas és szekeres, ^lg ♦137113	22^13?!
fegyver az ágyékára kötve, 3311 311333 ^־־*־
־ ♦	v V X :	T - :
gyalogos és parittyás, tiszt 73 33 1313	♦13313
és közember, szolga és '|V£p	♦133N13 3^11־p1
ura, Íjászok és balkezüek, ♦IjHXI 1331 311331
- • —	•• M •	M I ' ' *
köztük Fáraó egész kisé- 71 13K1 3t7p ^311 rétével: elvesztek, pusztul- ^3^ 7313 313 ♦133י^ tak, dicsőségükkel sírba Í)J31331־1♦ 133 7733־
«,u1t»t.	:והורד י^אדל ןאוגד
DicsSsége eltűnt, népsége נחרטו, ויחד Í"lN'£'' >בלי TJlNj megszűnt, mindnyáján együtte- "! T" ‘	־'	‘
8en megzavarodtak:	, .CÖ11־J C73
תהמת יכסימו!
: : ־ :1
מיוסד n D"D׳ltí־"p.
Mélységek reájuk borultak.
M4m mP,t« WU--ra, a nád suhogása még q^L, סןף ^p növelte a zajt, ehhez még	q^I ♦311333
־ ־ T	־	"	% T T :
mennydörgés, földrengés Q^lp ♦71133 1"llpl
és vad kiabálás, keleti szél, 311133 ♦313D1 731D
♦	T T :	7
vihar és szélvész; minden p31p3 71331 7133 oldalról megdagadtak a ^13^ D'3Í3 ♦7111333 esatornák, etek folyókká D3!1	71“j33	♦3^113
וצרה. סביב בעתוהו צר עם כל־עירת. נ ש ק ע ו' כלם יחד כאבדה. מבלי הותיר מוליך בעולה:
בהורדה nxr וחלו ?ל־3עלי מתי. ואךתד\יחד ציר וכל־המוגי:
.....ימינך י;*ז
למק ספר בבל־ניא עמר. בחך הראית במתקוממיך. ייצאת ל־עע ?נטך. ט ב ח דה לעית בקמיך. העפת ימין תעצומץ. זרות במוץ לוחמיך. ותגהום בעאגת רעמיך. המון הומים לעמך. דין(מור דנת בנאמך.’ גוי המעביר רחומיך בכל נויכם נעמע נקמיך. אשר עקית לעמך!
ל9%ק קזלם הס3יח נ^וע^ןז.
ןי*׳<ו־זןס íjró W•
nóttek : mindezek vad düh-Tel fogták körül és ijesz-tették az ellenséget, el is sü Ijedtek egyszerre mind-annyian, akár ólom, még hírmondója sem maradt.
Mikor » kir hozzám "érbe-zett, reszkettek gyűlölőim, hír-mondóm (Mózes) pedig és egész seregem dicsőítettek
Jobbodat, oh Örökkévaló I
Hogy nevedről beszélje-nek az egész földön, azért mutattad hatalmadat ellen-ségeden; kivonultál néped segítségére, hogy halált hozz ellenségedre, hatal-más jobbodat kinyujtot-tad, hogy pelyvaként el-szórjad az ellened harczo-lókat; mennydörgéssel fe-leltél a lázongóknak, kik ellened lázongtak; szigorú Ítéletet mondtál rájuk; a nép magától űzte könyö-rületedet. A népek közt híre járt a büntetésednek, a mit népedért végrehaj-tottál.
ti éped szavát meghallottad lakóhelyeden és üldözőit meg-*iákt»d *Üh»dk«t. .
rvinty ליום ח׳ hbfcl
וברב נאונך:
מיוסד ע״פ א"ב.
אדר נאות לבעת.
ב ע ז ך ;0 411183 נאות עריצים השפל4 ויראות דלים דוממת. הלא מי ים־סוף הובלת. ובמעמדן;ם דרך שמת. זרים 13 העברת. חנפים 3ת131 שקעתי. טבעך בעולם הודעת. יראתך על־פני בל־־־העמים תתדה! כמלחים עת הכנעת. לבדך על־כל־אלוה נת1■ דלת ♦.
7	T :	— : •
נתנדלת ונתקזישת לשבור ראשי תנינים בתקפף. והסערת לב ים בזעפ־י
וברוח אפך:
מפה ומפה עלמות. נוזלים צני בחומות. סוערו וקראו תהמות.
368 *eggeii Í*M1íg
Ée fenséged végtelenéé* gével
Fenséged palástjába öl-tözködtél, midőn a tengert hatalmaddal szétválasztod tad, a pöffeszkedők ke-vélységét megaláztad, a szegények levertségét emel-ted, a nádas tenger vizét kiszárítottad, a tenger mélységébe utat csináltál, az ártatlanokat azon átve-zetted, a bűnösöket ottan elsülyesetetted; igy ismer-tetted tulajdonságúdat a világgal, félelmedet min-den nép orczájára adtad; midőn az egiptomiakat megaláztad, ekkor minden istenek fölött magaszta-lódtól.
Magasztalódtál, összezúzván a szörnyetegek fejeit, feldúlván haragodban a tenger szivét
Orrod lehelletével.
Innen is, onnan is fel-tornyosultak, vizek, akár fal, agy állottak, hullámok
,עמדו צרודים בחמות. פנו באן וכאן שליש רום מימות. צעי הנותרים למדרס פעמות. קורעו יאה שבנהרים ואגמות. רבה בור ושיח ונקרה אדמות. שאובים י אף שהיו בכיד מקומות. תוכו.יחד בנזרת לובש נקמות:
נקמות וקנאת נטות שונא־־ להדוף. כמו לשקבר t2y לנדוף.
' אמר אויב ארדוף:
מי ובד ע״פ תשר״ק.
תעלולי צר ורוע מעללחו. שקט ושליו לא’תניחוחו.'רוח עריצים התעהו. קיאו לשוב ולבדעהו. צור עבור לגבות שטר נ שיה ו. פלג לבו "שנהו. עם תנתק
tomboltak és megsürüsöd-tek. akár tömlőkben, kötve álltak, a vizek harmad-része emerről is, amarról is magasságra emelkedett, a többi elnyujtózkodott, hogy ráléphessenek; de a folyók és patakok is ketté hasadtak, sőt a mi a kút-bán, vagy veremben, vagy merítve volt valami edény-ben bárhol és bármely he-lyen:	mind ketté vált,
mert igy akarta a büntető Isten.
Boszút és buzgúságot ölt, hogy ellenségeit eltaszitsa, a Bitként ezt megtette li.jdanta.
Szólt az ellenség: iildö-zöm!
Az ellenség incselkedése és rossz viselkedése nyug-ion, békén nem hagyták; gonosz szellemük arra in-gerelte a pöffeszkedőket, hogy galádságához ismé-telten visszatérjek ; meg-1'ögzött bűnösségéért most kellett lakolnia, azért ősz-tóttá el szivét és tévedésbe ejtette; azt a népet, melyet
ממלתעות פיהו. שח איל־ אשיג ואכלהו. נפרע סאה בסאדה מהשעהו. מדרי לו כנגר מדותיהו:
'מזיותיהו נאעו מי יי מול #לוחןד. גררתו במי ים לה1ךיע1 כחזז:
נשפת ברוחך: להשיב ים לאיתנו. מפנות בקר לענינו. ים הנדויל פרץ מאוננו. טרף זה בזה למכיר שאונו. חי כה אחד ואחה באה.ישנו. זלעף רוחו מתוך נרנו. ויעלם עד רום מעונו. הורידם למטה בדכיות עשונו. דבק סיום ברכב והשמיט אפנו. נררכס בכבד ממתג /רסנו. בלב:כ הביאם בעצם אונו. יאכלו בקש יבש
• :	: - ן 1 ••
בךורונו;
imént rántott ki torkából, űzőbe vette és monda: utólérem, megeszem. 60-noszságához mérten kapta a büntetést, azon mérték-kel mért neki, a melylyel 6 akart mérni.
Tulajdonságából kifolyólag gányulkodott küldötteddel szem-ben: *Ugyan ki az az Örökké-való!• Megtudta aztán a len-ger vizében, hogy mi a Te ha-talmad.
Lehelleteddel fútál.
Hogy a tenger reggel felé térjen vissza a med-rébe, a nagy tenger is áttört a partokon, egyik csapta a másikát, hogy zajlása erősebb legyen; az ellenség mindegyike élt még, még volt a testben hörgő lélekzet; ekkor fel-emelinté a magasba, aztán a bőszült hullámokba hűl-lajtotta; a ló húzts a sze-keret, melynek kerekei ki-estek; a kocsivezető a nehezen mozgó fogatot alig bírta a gyeplü ránga-tásaival előre indítani, de önsúlyánál fogva siklott a tenger közepébe, itt, mi-ként polyva, úgy emész-tődtek fel hevétől
^ שחרית ליום ח׳ דפסה
בדוחנ1 ירה ב;ם אוילים. ןש!ךח לו ?ני אילים.
מי כמכה באלים: אלוה על כל אלהיט. בורא עמק ורום ובוהים. גויר ;ם וליו לכיל והו זיוהי׳ם. רוק ודולר מאימתו ורהים. האומר לחרם וווהריו כהים. וחותם בער דהילים וילאימויהים. זיקים וברקים ממנו נשלחים. העזים בשליחותו’. ולא שוהים. טבט ולולי קבוע ומזלות צומחים. יחד כסיל וכימה עמם זורחים. בון עש בצפון ועקרב בררום מונחים. ליהוד שמו בלם מוכיחים:
טיוכיחים בעש,־ אהבת אמוניןז. לבליוע ליוחעי המיוניןז.
Éeggeli imádság
Heve dintötte a balgákat a tengerbe; azután énekeltek Neki a hatalmasak gyermekei :
״Ki olyan mint Te az is-lenek közötti“
Minden istenek Istene, a mélység és magasság te-remtője, a tengert ketté osztotta, hogy az áradat túl ne csapjon, ég és föld retteg az Ó félelmétől; a ki mondja, és a nap su-garai elhomályosodnak, gá-tol rak a csillagok elé és nem fénylenek, szikrák, villámok tőle származnak, küldetésében sietnek, nem késlekednek; rendelt álló csillagokat és üstökösöket, együtt fénylenek velük az Orioa és a gönczölszekér, az északi sarkcsillag és a seorpió, mindnyájan neved egységét hirdetik.
Tetteid híveid iránt való sze-retetedet mutatják, hogy néped elnyomóit ostorozzad.
נטית ימיגך־: מומתים ולא מתים בעודם. נפשותם עדין צרורות בחלרם. ,פער סוף ליבשות לידם. ע י 3 ת ר־, אף היא קלעתם לביר מצורם. פצועים ונפצעים ומפלח בבדם. צנופים ברור עם הרבבות
כבודם. קרוע ורקוע נחרים בעדכם. ריב ומצה נתגלו על ידם. שדי המשלם לשונאיו להאבידם. שת ימינו לארץ י לנמול להם דוםרם. תפתה פערה פיה ובלעה יהורם. תוחתתו יחד ועמם רבב וסוס נרדם:
נרדם ואבד שאון בוגךיף. ובני זרע חסידןד.
;הית בחסרך:
Kinyujtád jobbodat:
Etáiéivá, de meg nem halva, testüket a partra dobta a tenger bőszült hulláma, de a föld be nem fogadta és a víznek vissza-adta; megsebesülve, meg-nyomorítva a. habok játéka lettek, ők is es disz-sze-kerük. Szárazföld és víz czivakodtak miattuk: ek-kor intett az Örökkévaló, ki ugyan megfizet gyűlő-léinek, de méghagyá a földnek, hogy tegye meg nekik az utolsó kegyelmet; meg is nyitá száját és el-nyélé dicsőségüket, lovas-túl, szekerestül elsüljed-tek.
k hűtlenek tömege elájulva elveszett, de jámboraid gyér-mekeit
Kegyelmedben vezetted.
ארח שלם עליהם: באהב שגית. בגי ?נכדיך בדרך'ארוגים הגחית. געגועים באב לבגיים למו עשית. דבש מבלע’אתכם ה ג יק תה. הרחצת והלבשת והנעלת וסבת.' ובבלתי ודבש ושמן' אותם'הרבית. זד! בעמוד עגן הגותית, חשך בעמוד אש במגהיר געשית. טל מתחת ולהם י ממעל למו החשדת. יאודים לצמאים'מצוד הוצאת. ב גסת ם להר חמד ומצוירת והקים הודיית. למעגך בגדל חסדך לקרה קדשך כחית:
נהית ם-יליןד;פ מק. ועורריהם חיל בי1לךה 'אחק. י
שמש עמים יךגזון:
Szeretőből megváltoz-tattad miattuk a világ rendjét, szolgáidnak fiait az urak utján vezetted, miként atya a gyermekei-nek, úgy szereztél nekik gyönyörűséget, sziklából mézet szoptattál velük, mostad, öltöztetted, fel-saruztad és védted, liszt-lánggal, mézzel és olajjal kövéritetted őket; nappal felhőoszloppal vezetted, éj-jel pedig tűzoszlop világi-tott előttük, földből bar-mát, égből kenyér szállt nekik, sziklákból folyókat fakasztottál, ósszegyüjtéd gyönyörű hegy köré és parancsolatokra és törvé-nyekre tanitád őket; mi-attad, nagy kegyelmed szerint, szent hajlékodba vezetted.
Kiváló népedet szerencsésen átvezetted a tengeren, ellensé-geidet e miatt iszonyú kín bántotta.
Népek hallották és rész-kettek
מקול מפלת שאון פלכים. גרעשו איים ויושבי כרכים. סלעמו ם1ד נ מ ל כ י ם. כלפי ונסוגו אהוד גפיכים. פחות ופגגים גמי־כים, צור וצידון וכלי גלילי פלשת גבכים. יקצין ורש ואיש תככים. רטט החזיקו'וכמים נשפכים• שממו ?גליהם תלכי דרכים. יתמתן קמו מכם אותם
T |	,	י •	:	T
מלכים:
מלבים זחוללד והורעלו. ושעיר תמי וארורי חלחלו.
י ׳ ־	* \ • t	ן
אז גבהלו:
תימן ויושביו גפוגים. שברון לב ורפיון ידים משיגים. רבי מואב מתמוגגים. קיגים וגת בפיהם הוגים. צעיר הם 'וכל אליו דגש
A zsarnok bukása nagy zajától megijedtek a szi-getek és városok lakói: csalatkoztak a fejedelmek tanácsában, felkent fejtiek szégyenkezve vonultak vissza, pasák és helytartók elsápadtak, Cor, Szidon és a pilistim egész környéke megzavarodtak ; gazdagon, szegényen és jómódú em-bérén erőt vön az iszonyat és ömlőitek, mint a viz: az utasok eliszonyodtak rajtuk, trónjaikról felkeltek a királyok és csudálkozá-nak.
Szédültek a királyok, eszüket vesztettek, Széir, Zimmi és Ár-vádi éltüket féltették.
Akkor ijedtének.
Témán és lakosai elcsiig-ged ek, megtört a szivük, ellankadt a kezük ; Moáb urai veszteglének, csak jajgatás tört ki szájukon és gyászének; Hám sarja-léka és minden szövetéé-
imiMg 5:0 שהרית ליום ח׳ דפסח
g«ce reszkettek, féltek, akár ^*ללן ףל^לןי ן^לן£
fiaszk úgy olvadtak; Árki *j jי»pל ל, י ׳ןV' .D^1íbÍ 6ך mint . ré.»g־k	jyjp, ך(^
láBtorodtak, szél dobta- *	־ ׳ י*
Tetette őket, megvesztek •	• ז -
mindnyájan, meg is őrül- Vt^ I? J *I 373 1ג3על tek, némán ültek a főidőn לאלץ CT3313 D\jí$
48sbú8ultak‘.	VTT :ישם נוגים
Wagyja-apraja együtt búsult;	> .	: r
mint hajdanta ngy most is 06z- »*גוגים 9&3\פ (5גדולים 3אחד♦ ל?3לל
sz־fl ellenségeidet	*	' .אחזתם 0ם יחי
Félelemmel, iszonyattal תפלל עליהם אימתה ijeszd meg.	ז T .־ן£לל
Szivük elcsüggesztésóre ^ל33יה J139 למעי megitatod őket haragod	£313 חמן־/ןל
kelyhéből, félelem, borza- בלללם\ וילאלל ףלי£ל dály száll beléjük, kitépő- י2א £לןוף *ל^ל
dik szivükből a gondolat, ל לל H ל H ,3ל32יהם fájdalom és remegés ágyé- ^^ל
ורתת כב$'איבריהם• לך ׳־ל*
minden tagúk; leroskad-	״T ״ T	•■•4
nak, de még bajra b«y éri	V7 $ 3 1
őket, némán ülnek a föl-	H1H עיל H1H
dőn, telve fájó sebbel, de *12^ עלילו3ם♦ ^33 י ■enki sem keni gyógyító תחתיהם. 121"* 3לאים ezerrel; ezalatt határaikba	♦3^ לאין £ל@א
שחרית ליום ח׳ דפסח עד ?עכרו לנבוליהם. אלהארקאשר נשבעת ?אבותיהם:
לאמוזיהם טיב פצה מלא למיטו. ואל־הד־מרום פאימי.
תליאמו ותטעמו:
אלץ מכל־ ’ארצות עשור מפורשה. בעשר קדשוה מקדשת. נם עור ממנה ’מעשר מן המעשר י מנת גבוה הופרשה. דירת יבוסי היא העיר הקדושה. הועלה' במחשבת עד לא קראת "יבשות ותמיד עיני אלהים בה לדרשה. זמנה לו לכם שבת ולישראל ?רושה. חנות בתוכה סכות מהם לחישה. טללם בצל החולב מבא נפישה. יחד להשכם קזרם ורוח קש כלף.
271 Reggeli imádság
vonultak gyermekeid, azon országba, melyet meges-küdtél őseiknek.
A ml jót igórtól óaelknek, teljesítsd azt gyermekeiknek és a mely után sóvárognak, a kegyre
Vidd őket és ültesd be.
Az ország minden ország fölött sokban jeleskedik, tízféle szentséggel meg van szentelve, azokból emelték le a tizedet Isten tieztele* téré; a Jebuzi lakóhelye ez a szent város; már terv-ben volt, még mielőtt a szárazföldet elészólitá; és Isten szeme folytonosan függ rajta; székhelyéül és Izráel örökségéül van'szánva ott lakozzék, onnan hall-gassa meg imádságukat; oltalmazza árnyékban, hogy hőség ellen üdülést leljen, kemény szél és zivatar ellen védjen, hogy minden baj-
íteggM ■vrrifcU	fiD&l fi Ü)'b ]TITO
í, ,e^yes betegséget ,ntfljtt "20 1?21 10J
elhfsm kl'״“,e,etl “éלהסיר מאום מעל עה! ־
A dicső nép előre sejtvén a ,להןןף nn3 H03J 1 משלשה jövendőt, jövő időre tette az
ének kezdőét és végét:	13־, להעד. ־’di nnne זבל10ן ?נתיד
Az Örökkévaló mind- ♦ יי ימל1ד ך*ך örökké fog uralkodni.	״ y	I ^ ‘ Tl
A birodalom a kezdet QHp 7*א IP fTO
előtt már megvolt és mind- לןדלמה. 21צ11 3צך|ים
örökké megmarad végezet Qןיף ן^ ןך^
kezdet és közép benne
vagyon és mindörökké " ‘	־—,L,-.*; L\»
benne leszen kifejezve. •
Midőn azEgyiptusokat kit J11011105♦ •־ m/W5 irtotta, jól szervezett népe מללבה י3להל királyi koronával koro- -^אין^ק^־ן ל názta; és ha egykor fel- ״• I 1/ kel, hogy a föld népeim 511 .1 1001117 ilöl 1
ítéljen, ég és főid féle- לההה! למליבלהל
lembe hódol neki; az ég באימה. י£^ךןן kedves dalt zengedez, és	. י י
a föld királyai dicsőségét í 1 ■	*' > t , • :	| ••• v
magasztalják, akkor a né- .מל3י אדמה z3 יה^ל pék nyelvét egy tiszta	חז1 אל '1511]?" אל
nyelvre, változtatja, hogy ן- ך• ך> ן ך ין־— יךקך^'^ mindnyájan az egyetlen * ־ ־	T? •ד י ר
Isten nevét imádják, hogy ö y 5 ■ / 7 ” |: ■ megvesse ki ki ezüst Iste- 3’0מיל1לד. דמא0ל| אי
אידילי כפפו ואיש אריר״י זהבו בפחד. ויטו שכם אהד לעבדו
: ־	;	7 : 7 V v ;
בפחד:
בפחד וברעד יטליטהו גוי אחר. ואותנו;עשה לגוי אחד.
בלבם ההוא־'!דידר יי_ אהד. ושמו אחד: "
7 V	.	7 V
סילוק
ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע: אמך ;בורות" מי ימליד. ומי יעצור כה שבחןז למלל. אלו פינו מלא כים שיךד־ז והלל. וכל שערות ראשנו לשונות להתפלל. ובם אנו עסוקים יומם וליל. לא נוכל להספיק מלל. על אחת מרבי רבבות שמק להלל. אשר הפלאת וחשבת להתעולל. על עם אשר ל־ מתחולת. בטרם הרים ילדו וארך תחולל. השקתם לשמקבאהב לכלל. היות ל־ לבנים ואתה למו מחולל. ביצת _ ידף אותה ידטלל. על כל עם ולשון
Peszach 2• VIII.
273 Reggeli imádság neit, és kiki arany iste-
neit, és vállvetve szolgál-
janak neki tisztelettel.
Tisztelettel és ,félelemmel hódoljanak neki, mint egy nép, és minket tegyen egy néppé.
Azon a napon lészen az Örökkévaló egy és neve egy.
Ugyan, hasson fel Hozzád szentelésünk, mert Te vagy Izrael szentje és segítsége.
Ki ejthetné ki erődnek ha-talinát ? és kinek volna elég ereje, hogy dicséretedet el-mondja. Hogy ha szánk, mi-kent a tenger, tele volna énekkel és dicsérettel, és le-jüuk minden haja szála imádkozó nyelv és nappal és éjjel csak azokkal foglalkoz-nánk: nem bírnánk kifejezni azon ezer meg ezer dicséretek közül egyet, melyet csudála-tosan kigondoltál és végre-hajtottál, a Benned bizó nép érdekében. Mielőtt a hegyek születtek és a föld meglett, már szereteteddel kedveskedtél í.ekik, hogy legyenek gyér-mekeid, Te pedig atyjuk. Hatalmad árnyékával meg-véded őket, minden nép és 18
ראשם להתלל. בארה חיי□ אותם להסלל. בלי לההליפם באמה אחרת להלל♦ להתפאר בם להם בך להתהלל: נ־ מ* אלוה זולתך' בטליונים. ומי כעמך ישראל־־“ נוי אהה בתחתונים. אשר הלכו אל־הים לפרות□ מטענים. במפות באותות ובמופתים משני□. כאשר עשית אדוני האדונים. לבני שלשת איתנים. אשר בשביל□ טסת7ממעונים. ברכוב לרוב י ורוח וענני□. ונגלית בכבודך באלמת צוענים. ונעו מלפניך אשדים רחמנים. ־ ולב מצרים המסית להביוני□. במכת גדלות וחלים רעים ונאמנים. י ותוצא את עמך ישראל מקרב מונים. כעבר הנשמט מרח□ בתוך זמנים. בלא פגם ונזק וצער בנים. ושלא לתן פתחון פה למינים. לומר כעבד שברח מאדוניו כן ברחו אמוני□. ולא הוצאתם'בשעה שבני אדם ישנים. כי_זאם לאור הבקר תעין כל־המוני□.
nyelv fülé elsőnek teszed, az élet utján vezeted, más nép-pel fel nem cseréled, Te di-csekszel velük, és ők, Te ve-led, mert ki Isten az egekben Rajtad kívül, és hol van a földön Izraelhez hasonló egy-séges nép, melyért elmentek volna isteneik, hogy megszaba-' ditsák a rabszolgaságból, csuda-tettekkel és különféle jelekkel, a hogy Te megtetted óh urak Ura, a három törzsatya gyér-mekeivel. Miattuk szálltál le az egekből Kerub hátán szél-viharban és felhőben és meg-jelentél dicsőségedben Egyip-tóm földjén. Megántorodtak Előtted az Asérirn és Hámo-nim bálványok, és Egyiptom szivét megsebzetted nagy csa-pásokkal gonosz és tartós betegségekkel. Izraelt pedig, a Te népedet még az előre kitűzött idő előtt a kínzók köréből sérelem és baj nél-kul kivezetted. De hogy ne legyen az önámítóknak szó-beszédre okuk, mondván: akár szolga, ki gazdájától szökik, úgy szöktek meg az igaz hitüek, azért nem is ve-sette ki őket oly időben, a . mikor az emberek alusznak, hanem világos nappal, az egész világ szeme láttára, a
בתועפותראם רמים ועליונים. ועל־בנפיינשר נטענים. שד ושבה'והלל רוננים. בת1ף וכינור ועגב ומנים. ולקים ךברך "אשר עצת הראש מאמינים. לא הוצאתם בפחי נפש ריקנים. בי אם 7מלאים בל טוב ברמונים. בלי כסף ובלי ,זהב וטובות אבנים. ובגדי הופשיורקמת צבעונים. ברי לשלם ישבר שעבוד הומר ולבנים•הופפתם בטחול שבעתי עננים. מעל—: ומטה ו מ אך ב ע רוחות גנונים. להשכים מזרם וחולב' וצנים. ומפני החיות ונשייכתצפעונים. ועין בעקבבוךף מהקוילפנים. בענן' יומם לנהותב נתיבות מתקנים. ובאיש לילה בלי

להבשל באישונים. מנוה טוב לנוח טוב נוסעים וחונים. לא צמאים ולא מובפנים. בי מלחמם ינהגם bv מבועי משנים. ושר נוא יושב על מפתן אלמונים. מצפה :ד דרך לןמים הנתנים. והנה
Rém magasra törő hatalmával, és sas szárnyakon vitted őket, ők meg énekeltek dicsérete-két és zsolozsmákat, dobszó-val, hárfával, fuvolával, és czi-terával kisérve. És hogy sza-vadnak állj, melyről a hívők fejének szólottái, nem vezetted ki őket üresen, hanem minden jóval megrakodva, ezüst edé-nyekkel és arany edényekkel és drágakövekkel és finom ruhák-kai, hogy megfizessék a bért, hogy téglákat vertek és sárt tapostak. Hét felhővel oltal-nraztad őket, hogy a négy égtáj felől jövő szél ellen megvédjed, szintúgy a hőség, a hideg és a zivatar ellen, valamint a vadállat és mér-ges kigyó ellen, és szemmel-láthatólag járt előttük dicső-séged nappal felhőben, hogy járt utakon vezesd őket, éjjel pedig tűzben, hogy a sötét-ségben meg ne botoljanak, jó tanyáról ismét jó tanyára vonultak és táboroztak, nem szomju hoztak és nem éheztek, termékeny útra vezette őket a könyörületes és vizforrá-sok mellé ; ez alatt Egyiptom királya a palota bejáratán álla, az útra tekintvén és ime Tómon országából irás
כתב אליו מארץ תימנים. ושומרים שהפקיד עליהם טמונים. התחילו כזאת אליו מתנים. והראוהו פצעים שפצעום פרחי נאמנים. וצוח וי וי וכל עבדיו אחריו עונים. ונמו מה זאת עשינו כסכלונים. כי שלחנו עבדים שתחת ידינו מכהנים. מי ירמוס לנו הומר ומל.יחזיק לנוי מלבנים. מי יבנה לנו הומות ובנינים. העת יגדילו עלינו שכנים. וגם. המלכים שמם לנו נותנים. שוב לא יהו אלינו פונים. כי יאמרו הנה עבדים שתחת ידיהם נתונים. הם פשעו בם ובהם ה*א סופנים. אף כי אנחנו חורי הארץ וקצינים. _ובכן שלה וקבץ את כה הרשמי מצרים ואצטגנינים. וגם אתהאובותואת הידעונים. ויועץ בם ובזקנים. ויצאו כלם בעצה אחת מכונים. הרדוף אחריהם ולבלעם כתנינים. ריצו ויעבירו קול בארץ סונים. כל שולף חרב היות מוכנים. ויאספו כלם
érkezett, és a tisztek, kiket evvel megbízott, ekképen kezdték az előadást; megmu-látták a sebeket, melyeket rajtuk az igazhitiiek ifjúsága ejtett, ekkor kiálta:	״Jaj !
Jaj !" és a szolgák mind utána mondták és szálának : mi bal-gák, mit tettünk, hogy a rab-szolgákat elbocsátottuk, ki fog nekünk s. re taposni, téglát vetni, faiakat, házakat építeni, hisz nemsokára fejünk fölé nőnek szomszédaink és a ki-rályok, kik eddig adófizetőink voltak, reánk se liederitenek többé, mert azt fogják mon-dani: , Hiszen a rabszolgák, kik kezeik alatt voltak, elsza-kadtak töltik, nem ismerik el többé, • hát mi szabad emberek és urak.“ Kire aztán elküldé ős összegyűjtötte Egyiptom összes Írástudóit, csillagvizs-gáláit és a varázslókat és jósokat és velük és a vénekkel tanácskozott, és egybehangzóan azt javasolták, hogy utánuk kell űzni és tönkre keli őket tenni. Erre kiadta a parancsa-latot és kihirdették egész Egyiptom országában : minden fegyverfogható álljon készen ! és mindnyájan egybegyüle-
ם א י ש אהד מזגנים. והאחשדרפנים והפחות והסגנים. ואנשי הצבא איש
ואיש בכלי דנים. אז פתה
אוצרות 2נד מטמונים. אשר
בנז הוא ומלכים .רךמונים. והוציא כלייזר ואדרכמונים. והלק י^כל זאהד ואהה כפי
הגונים. ושילם בדברים והסביר למו פנים. וכה אמר
להם בשיח מוגנים. משפט המלה כל העם בוזזים ולפניו
— T T T V V	: ־	! T T
נותנים. ואני כאהד מכם אטול־־1 מנים. משפט המ^ך
עבדיו יוצאים ראשונים.
ואני אצא ראשון ואתם צאו אחרונים. משפט המלה עבהו אוסרים מרכבתו ומתקנים. ואני בעצמי י אאפר י רכבי ואשים י רסנים. 'ונתרצו יהד נדלים וקטנים. וישימו כבע על ראשיהם ולבשו שריונים. ויחגרו איש חרבו ונטתו כידונים. ויקחו ’איש 7לומה בהו ויחזיקו מגנים. ונשאו קשת ומלאו שלטיהם חצים שנונים.7 והקלעים איש קלעו
keztek felfegyverkezve : a hely-tartók, a pasák és a fejedel-mák, és a katonák, kiki fel-fegyverkezve. Ekkor feltárta az elrejtett kincseket, melye-két ő és az előbbi királyok összegyűjtöttek, és kivette a legdrágább és legritkább ék-szereket és rangjuk szerint elosztotta köztük, aztán szép szóval és nyájas arczczal Így szólt hozzájuk : A király joga, hogy mit a nép zsákmányba ejt, hogy maga elé rakassa, én pedig csak úgy, mint akár-melyik közületek, csak egy részt veszek. A király joga, hogy szolgái vonuljanak előre, én pedig első megyek, és ti jöttök utánam. A király joga, hogy szolgái hozzák rendbe fogatát, én pedig magam sze-relem fel a fogatot és teszek gyeplőt a lovakra. ״Ebbe mindnyájan apraja, nagyja beleegyezett, fejükre sisakot tettek, pánczélba öltözködtek, kiki kardot kötött, kezébe lándzsát vett és szuronyt;
בידו לקלע באבנים. ויצאו יחד בלב שלם ובצביונים. ולא נכשל אהד מהם ולא ארעוהו סימנים.זלבלתו לנחש לשור למלונים. כי חקו־ת העמים מנחשים ומעוננים. ואיש ישראל "על שפת יזם חונים. ויישאו עיניהם והנה מצרים נוסעים בעננים.' ואין מקום לנוס לא לאחור ולא לפנים.זואף לא מדפנות מפני חיות ופתנים. ויצעקו אלי יי והפילו לפניו תחנונים. וימצא להם המצוי בכל עדנים. ויגער בים־סוף וחרבו זדונים. וילכו בתהומות בעל דרבים מפנים. מזה ומזה העלה אלנות טעונים. _ ובתוך תהומות המתיק למוימעינים. ועשן לפניהם1 קטלת סממנים. וינחם את מחוז חפצם שאננים. וכעלות לצד זה על שפת זים בנים. באו מצד זה בתוך ים סונים. תחלה ברצון יסוך ברסן מרסנים. ׳ סירי בראשית"עליהם ׳תנים. דרך ארך סוסים
pajzszsal is fegyverkezelt, fog-Iák az ijjakat és a tegzeket, megrakták hegyes nyilakkal, a parittyások pedig köveket vettek, igy indultak jó remény-nyel, egyetértéssel, akadály vagy rossz sejtelem nem tar-tóztatta őket, habár az akkori népek sokat tartottak a sej-telmektől és jelektől. Izrael népsége a tenger partján tá-borozott, felemelték szemeiket és ime ! miként felhők vonul-tak feléjük az egyiptusok, és nem volt menekülő se előre, se hátra ; oldalt pedig vadállat és mérges kígyó leselkedett. Ekkor kiáltottak az Örökkévalóhoz, eléje terjesztvén könyörgést!-két; ő pedig megvolt az ő részükre, a ki minden időben megtalálható. Megdorgálta a tengert és az áradat megszá-radt, és a mélységen, akár csinált utón, áthaladhattak, mindkét oldalon megrakott gyümölcsfák nőttek hirtelen, és a mélység közepén édes-vizű forrásokat fakasztott, előttük fűszeres illatot árasz-tott; békén vezette őket az óhajtott czélhoz; de alig, hogy e jámborok túl a tenger part-‘ jára léptének, eminnen a ten-ger közepébe az egyiptusok léptének; eleintén önszántuk-hói, de később, mintha kötő-
מובכים אופנים. ונהפך בם ונמשכו סוסים אחר הסדנים. דרך ארץ מקום שרכב מנה• ג עמי טוחנים !עונים. ובאן מנהיג מושך ובעל1 ברחם נפנים. ובאו לתוך ים באמצע שאונים.7 והנה כבויה יי אלתי ישראל בא ברוב לגיונים. וירכב על ברוב וידא מול־1 בעלי מדנים. ועמו שרפי
הקדש וחיות ואופנים. ואלף אלפי] ־ ורבו י רבב] נדודי שנאנים. ורכב אש לסוסי אשי וכל־דמיונים. כמראה אשר
ראה־, ציר בחזיונים. סוסים אדומים וסוסים שהורים שלוקים ולבנים. דחנו אלה נכה אלה אפונים. מחנה אש מול מהנה'.קש פנים בפנים. ולפי שעה הרגישו כל־צבא מעונים.7 בזרוע עזו נלחם רב אונים. לא צעוצס יד דויד־1 שומנים. הלאהנפילים ואנשי השם מכנים. מרוח אפו בלו והנם טמונים. ואף כי משולים למשענת קנים. אשר הב^ וריק לעזרה מתקנים. כי אם־
féken ránczigálták volna őket, mert miattuk változott meg a természet rendje ; rendszerint lovak húzzák a kocsit, náluk megfordult és a szekér után czammogtak a lovak; rend-szerint azon irányban halad-nak, a merre a kocsis őket hajtja, de itt ők rángatták a kocsist akarata ellenére és a tenger közepébe, a legsebesebb áradatba jöttek ; és ime 1 az Örökkévaló, Izrael Istenének dicsősége nagy haddal jelent meg; 0 Kerubon ült és az ellenség felé nézett, vele pedig voltak: a szent szerátim, a chájot és ófánim, és a sinánim ezerszer ezer és tizezerszer tízezer serege; aztán tüzes szekér és tüzes ló és minden-féle idom ; azon látomány szerint, ahogy azt a próféta az ő látományában látta vala, melyben mindenféle szinü ló látszott vala; igy álltak egy-mással szemközt:	tűz és
pelyva; e pillanatban együtt volt az egész mennyei sereg, a Mindenható pedig hatalmas karjával harczolt — nem azért, mintha egész keze kellene, hogy az ellenséget legyőzze, hiszen az óriások és hírneves emberek orra lehelletétől el-vesztenek és eltemetkeztenek; hát még ez a törékeny nád, melyhez hasonlít az egyiptusi család, a ki hiúságot, üres-séget rendelt magának segít-ségnek; —• hanem hát atyai
להודיע 25< n3n לבנים. וירעם בנקרלגאו־נל עלעאונים. וירך לקךאתם במגן ’וצנים. וידרכסבאפו וירמסם בחמתו כחומר טינים.והדישם כהדוש מתבן במו מך־מנים. ואז שר זים עם ישר חם .יחד נדונים. זה לעמת זה נאבקו במעונים. ויחזק רהב על־־שר אוינים. וישליכהו ארצה ויךמסהו
בעזרת זיר אופנים. ועם־זו בשורם באלה דינים. עוזר ועזור בקו נדונים. פתחו פיהם בשיר וברננים. עזי וזמרת יה פצחו ברינונים. לרם על/רמים ומתגאה על ניותנים. לשומע
אנקת אביונים למשפיל רמים
־•־ : ׳ V I :	־	: ־	:	• T
ומרים מסבנים. וקרמו שרים אחר נוגנים. ובתוך עלמות תופפו נבונים ואחר כך הרשו שנאנים:
szeretetét gyermekei iránt akarta matatni ; azért menny-dörgött hatalmas szavával a pöffeszkedőkre, és pajzszsal és dárdával futott elejbéjük, és leteritette őket haragjában és taposott rajtuk, miként az utczai sáron, és elcsépelte őket, miként a cséplő a szalmaszá-lakat. Ekkor czivódás támadt a tenger védőszelleme és Egyiptom védőszelleme közt. Fönt az egekben bírókra került a dolog; de a tenger szelleme erősebb volt és földre terítette az egyiptomi szellemet persze, hogy ebben Isten is segített. — Most, hogy ez a nép látta, miképen hoz itéle-tét, hogy a védőt azon mér-téken ítéli, mint azt, a kit véd : ekkor megnyílt szájuk ének• kelés ujjongással. Győzelmem és diadalénekem az Isten! igy énekeltek ékesen, a lég-magasztosabb tiszteletére, a kinek mindenek fölött a fen-sége, a ki hallgat a szegények könyörgésére, a ki megalázza a kevélyeket és ,felmagasztalja a szegényeket. Énekesek meg-kezdték, a zenélők kisérték, lányok a dobot ütötték, a sinánim az éneket befejezték.
ככתוב על יד נביאך וקרא זה אל־־זה ואמר:
קהל קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל־הארך כבודו:
הזן אז בקול רעש גדול אדיר וחזק מטמיעים קיול. מתנשאים לעמת שרפים לעמתם ם־וןז יאמרו:
קדח ברוך כבוד יזי ממקומו:
שחרית ליום אחרון של פסח 281
חון ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך זעלינו. כי מחכים אנחנו לך. מתי תמלוך כציון כקרוב בימינו לעולם ועד תשכון: ׳תתנדל ותתקדש בתוך ירו־שלןם עירך לדור ודור ולנצח נצחים: ועינינו תראינה מלכותך כדבר האמור כשירי עזך על־ידי דוד משיה צדקך:
mP ימלוך יי לעולם אלחיך ציון לדר ודר הללויה:
הזן לדיור ודור נניח בדילך ולנצח נצחים קך־שתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא זימוש לעולם ועד. כי’אל מלך נדול וקדוש אתה: כרוך אתה יזי האל הקדוש:
אתה בהךתנו מכל־העמים אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנו מכל הלשונות. וקדשתנו1 במצותיך וקרבתנו מלכנו תעבודתך ושמך הןד־ויד* והקדוש עלינו’קראת:
ותתן־לנו ך אליהינו באהבת <שבת1ת למנוחה ו) מועדים לשמחה. הנים וזמנים לששון את־־יום ™שכת הזה ואת־־יום) הג המצות הזה. זמן חרותנו (באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים:
: ־ :־ V •• V) T) : 1	T	־	* : T •
אלהינו ואלחי אבותינו. !עלה ויבא ויניע ויראה וירצה" וישמע ויפקד ויזהר זכרוננו״ופקדוננו וזנרון אבותינו. וזכרון משיה' בן־דוד' עבדך. וזיכרון ירושלים עיר קדשך. וזכרון כל־עמך בית ישראלי לפניך. לפלטה לטובה'לחן ולחסד ולרחמים. לח!ים ולשלום ביום’ת ’המצות הזה.' זכרנו יי אלהינו בו לטובה. ויפקדנו בו לברכה.’ והושיענו” ביו לחיים. ’ובדבר ישועה ורחמים חוס והננו. ורחם עלינו. והושיענו כי אליך עינינו. כי אל מלך חנון ורחום אתה:
והשיאנו יי אלהינו את־ברכת מועדיך. לחיים ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ויאמךח תברכנו. (אלהינו.ואלד,‘ אבותינו קצה במנוחתנו) קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך. וטהר לבנו 7לעבדך באמת. והנחילנו'יזי אליהינו(יאהבה וברצון) בשמחה ובששון <שבת 0 מועדי קדשך. וישמחו בך ישראל'מקדשי שמך.7 ברוך אתה יי ממדע ,השבת 0 ישראל‘ והזמנים t י ’ י 1 ־'
TI : ־ |•	־ ־־ T : * : T ‘י :־:־־•
רצה יי אלהינו בעמק ישי־אל ובתפלתם. וחישב את־העבורה לדביר ביתק ואישי:שיראל לתפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ושיאל עמק: ותחזינה עינינו לנזובק לציון ברחמים בדוק אתה יי המחזיר שבינתו לציון:
מודים *אנחנו לך שאתה I מודים דרבנן. הוא ין אליהינו ואלד־,י אבותינו | מודים אנחנו לק שאתה לעולם'ועד. צור חיינו מקייהואקאלהינו ואלהי אבותינו ישענו. אתה הוא לדור ודוד אלה• בל בשי יועדנו יוצר נודה לך ונספר תחלתך. י על 1בראשית ברכות והודאות היינו המסורים ’ בתך. ועל; לשמק הנדול והקדוש על־ נשמותינו הפקודות לך. ועל, שהחייתנו וקימתנו כן תהינו נסיך שבכל־יום עמנו ועי־1; ותקימנו ותאסוף גליותנו נפלאותיך וטובותיך שבכל־ ן לחצרות קדשק לשמור עת ערב ובקר וצהרים. יחטוב הקיק ולעשות ך־צונק ולעסה־ כי לא כלו רחמיך והמרחם י בלבב שלם "על שאנחנו כי לא תמו חסדיך' מעולם מול י ם לק. ברוק אל קרינו לך:	י 1י	ז ן ההודאות:
ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:
שהרית ליום אחרון של פסח 283
וכל החיים יו־דוף סלה. ויהללו את שמך באמת.
האל ישועתנו וכרתנו סלה: ברוך אתה יי הטוב שמך ,ילך נאה להודות:
הזן אלהינו ואלדד אבותינו• ברכנו בברכה המישלשח כתורה הכתובה על־ידי משה עבדך. האמורה מפי אהרן ובניו !הנים. .עם הדועך. באמור: _יברכך יי וישמרך: יאר ין 1 פניו אליך ויחנך: ישא יזי 1 פניו אליך וישם לך שלום:
שיים שלום טיובה וברכה הן והסד ורחמים עלינו ועל כל שלאל עמך. ברכנו אבינו בלגו.כאח. כאור פניך. כי כאוד .־ניך נתת לנו ין אלהינו תיוחת חיים ואהבת חסד וצדרןה וב־כה ;רחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך את עמך.ישראל בכל עת ■בכל שעה בשלומך: ברוך אתה ן; המברך את עמו ישראל כשלום:
וקורץ בש״ת ראשון בפלשת ראה׳ בשבת מתהילין עשר תעשי ומתחלק לז׳ גנרי, ובחול מתחילין לקמן S3 הבכי ומתחלק לה׳ גברי.
עשר תעשר את כל־תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה:}אכלת לפני יהרה אלהיך במקום אשר־ יבחר לשכז שמו ישם 'מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בק^<וצאנך למען' תל*ה לשאה את-י^וה אלהיךכל־הימים: וכי־ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי־ירהק ממך המקום אשר יבחר יהו־ה אלליך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך: ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל־המקום אשר יבחר
•	־ :	I Tq- V ,, T ; - IT : I :JT : | V V - <T	:־ V	*	: ־/
יהוה אלהיך בו: ונתת הכסף בכל אשר־תאוה נפשך
V•• Ví JT : ן I י י: TJ-IT .־ I v V ן:	:־ V :	־ v ־ :	:A
בבקר ובצאן וגחן ובשכר ובכל W WS ואילת שט לפני יהוד, אלהיך ושמחת אתה וביתך:
: T ־־־-: VT : - T : I V VS JT : • T T ־ I •• VT
Tizedeld meg magvadnak minden termését, melyet a mező évről évre meghoz. És edd meg az Örökkévaló Iste-ned előtt a helyen, melyet választ, hogy neve ott lakjék : gabnád, mustod és olajod tizedét és marhádnak és juhaid-nak elsőszülöttét, hogy megtanuld, hogy félj az Örökkévaló Istenedtől minden időben. De ha nagy jártányi az út, meg nem bírod, hogy oda vidd, mert távol esik tőled a hely, melyet az Örökkévaló a te Istened választott, hogy nevét oda tegye —mert megáldott az Örökkévaló Istened: akkor add el pénzen és szorítsd a pénzd a markodba és menj a helyre, melyet az Örökkévaló Istened megválaszt. Add ki a pénzt mindazért, a mit szived kíván: baromért, juhért, borért és szeszért és bármiért, mi után a szived vágyódik, és edd meg ott az Örökkévaló Istened előtt, és örvendezz
והלוי אשר־בשעריך לא תעזבנו כי אין לו pS1 ונחלה עמך: ס מקצה שלש שנים תוציא את־כל מעשר תבואתה בשנה ההוא והנחת בשעריה: ובא ד,לוי כ' א־ן־לו חלק ונחלה עמך ןה3ר והיתוט והאלמנה אשר בשעל־ך ואכלו וימנעו למען יכרכך יהוה. אלהיך בכל־מעשהיהה אשר תעשה: ליי ס מקץ שבע־שנים תעשה שמטה: לזה דבר השמטה שמוט כל־בעד משה ילו אשר _ישה ברעהו לא־ינש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטרה לןהוה: אח־ הנכרי תנש ואשר יהיה לה את־אהיה תשימט ידה:
־ V : T י A .	־!:־ I V T V .;I : yv : • v ־	:	IVT ן
אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברה יברכך יהוד־.
V ־;• y •ן: T : I . V1! : | I I A: V V) : . V
בארך אשר יהוה אלהיך נתן־לך נהלה לרשתה: רה אם־שמוע תשמע בקול יהוה אדה*ך'לש*מ־ לעשות
te is meg házad. De a Levitát, a ki kapuidban van, el ne hagyd, mert neki nincs része vagy öröksége melletted. Három év múltán rakd külön a termésed minden tizedét azon évben, és hagyd kapuidban. Hadd jöjjön a Lévi — mert neki nincs része vagy öröksége melletted — és az idegen, és az árva meg az özvegy, ki kapuidban van, és egyenek és lakjanak jól; hogy az Örökkévaló Istened kezed minden munkájában, melyet végre hajtasz, megáldjon.
Hét esztendő leteltével smittát tarts. A smittának pedig ez az értelme: Minden kölcsönadó ember engedje el azt, a mit felebarátjának kölcsön adott, és ne követeljen felebarátjától, testvérétől, mert smittá lön hirdetve az Örökkévaló tiszteletére. A külföldi iránt fentarthatod kö-vetélésedet, csak a mi testvéreddel van, azt engedd el, Hiszen nem is lészen közied szűkölködő, mert megáld az Örökkévaló a földön, melyet az Örökkévaló a te Istened neked örökségül ad, hogy azt bírjad. Csakhogy hallgatnod kell az Örökkévaló Istened szavár a, megőrizni,
את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוק היום: כי־ יהוה אלזוילברכך כאשר דבר־לך והעבטת נויט
:	I V V: <T .	-י־	: I .	־1:־	-•V י I- : I AT V.-. ־ :	J• T
רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו: ז ס "כי־יהיה בק'אביון מאחה אחיך באחד ׳?ו?ךיך באךצך אער־יהוה אלהיך נתן לך תאפדן אח־לנבך ולא תרןפץאת־!ך^ “אח? ל־יאנ'יז: ?־־ פתה תפתה את־־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשך יחסר לו: השמר לך פז־יהיה הבר עם־־לבבך בלייעללאמררךבה שנת־השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האבל י ולא ודתן לוי וקרא עליך״אל־ יהוה והיה בך חטא: נתון תת? לו ולא־־ירע לבבך
:	T	: ז T; ן): V * | < T . : I- V I |	:י V I S I.T : V— I
בתתך לו כי בנלל הדבר הזה יברכך יחוה אליהיך בכל־מעשיך ובכל משלח שך: כי לא-יהדה אביון מקרב הארך על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח
megtenned kell mindezen parancsolatot, a mit én ma neked parancsolok. Mert az Örökkévaló Istened megáldott, a hogy megígérte. Te sok népnek adsz kölcsönbe, de te nem kérsz kölcsönbe, Te sok népen uralkodói, rajtad pedig nem uralkodnak. Ha mégis volna kőzted szüköl-ködő testvéreidnek egyike, kapuid egyikében, az ország-bán, melyet az Örökkévaló a te Istened neked ad: meg ne merevítsd szivedet, es kezeded ne csukd be szüköl-ködő testvéred elől. Hanem nyisd meg neki kezedet és adj neki kölcsönbe szükségéhez mérten, a mi neki hiány-zik. Vigyázz magadra! nehogy szivedben aljas gondolat legyen, mondván: Közeleg a hetedik esztendő a smitta esztendeje, és rossz a szemed testvéreden a szükölködön és nem adsz neki, ő pedig reád hivatkozik az Örökké-valónál: akkor te lészel״ a bűnös. Adj neki, adj! és ne sajnáld szivedben, a mit adsz neki; mert ezen dolog kö-vetkeztében áld meg téged az Örökkévaló Istened minden munkáidban és minden üzletedben. Mert nem fogy ki az ország közepéből szűkölködő, éppen azért parancsolom
*n־:!f לאחיך	ולאבינןז בארצך: ס כי־יטלי
לך אחיך העברי או העבריה ועבךך שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו" חפשי מעמך ל וכי־תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנלר^ם: הענק תעניק' לו מצאנך ומנרנך ומיקבך אשך ברבך יהוה אלהיך תתן־לו: הכרת כי עבה היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום: והיה כי־יאמר אליך לא אצא'מעמך כי'אהבך ואת־ ביו־נך כי־טוב לו'עמך: ולקחת את־המתיע ונתתה באזנו ובדלת והה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה־ כן: לא־יקשה בעיניך בשלחך אתו הפשי מעמך כי משנה שכך שכיר עבדך שש שדם וברכך והודי אללייך בכל אשר תעשה: ישראל
neked, mondván: Nyisd meg kezedet testvérednek a szegénynek és szüköikődőnek országodban.
Hogyha a testvéred, a héber vagy héberné ön-magát adja el neked: akkor hat esztendeig szolgáljon neked, a hetedik esztendőben pedig bocsásd el tőled szabadon. Ha pedig szabadon elbocsátod tőled, ne küldd el üresen ; rakd meg javaidból, szérűdből és pinczédből, a mivel az Örökkévaló Istened téged megáldott, abból adj neki. És emlékezzél meg, hogy szolga voltál Egyp-tómban, de az Örökkévaló Istened megszabadított, éppen azért parancsolom neked e szavat ma. De hogyha ő mondaná: Nem megyek el tőled ; mert szeret téged is meg házadat, mert jól érzi magát nálad: akkor fogd az árd és szúrd a fülébe és az ajtóra, és örökös szolgád legyen; hasonlóképen bánj a szolgálóval is. Ne essék nehezedre szemeidben, ha őt szabadon bocsátód el ma-gadtól, mert a napszámos kétszeres béréért szolgált neked hat esztendeig; és az Örökkévaló Istened megáldott min-denhen, a mit teszel.
בחול מהמילין פאן.
כה־הבכור איפר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלד,'ך לא תעבוד בביר שולף ולא תגז בכור צאנך: לפני יהוד, אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבהר יהוה אתה וביתך: וכי־יהיה בו מום פפה או עור כל מום רע" לא תזבהנו לייהוד, אליהיך: בשעריך תאכלנו הטמא והטהור והלו כצבי וכאיל: רק את־דימו לא תאכל על־ הארץ תשיפכנו כמים: לוי פ (בשבת ד) שמור את־הדש האביב ועשית פסה ליהוד, אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהודה אלהיך ממצרים לילה: וזבחת פסה ליהוה אלוהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם:
-	| A1T |	־ 7 : I T : ־״'I	; > •י
לא־תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל־עליו מצות
י	־> t 7 r ״ ן	;־y ד■(•	1 ־ j t r - \
Minden elsőszülöttet, melyet marhád és juhod szül, a hímet szenteld az Örökkévaló Istenednek. Ökröd első. szülöttét ne fogd munkára, juhod elsőszülöttét ne nyírd meg. Az Örökkévaló Istened előtt edd meg évről évre azon a helyen, melyet az Örökkévaló választ, te és házad. De hogyha hiba leszen rajta:	sánta vagy vak,
vagy bármely rossz hiba, ne áldozd az Örökkévaló Iste-nednek. Kapuidban edd meg: a tiszta és tisztában együtt, miként a szarvast és az őzet. Csak a vérét ne edd meg, öntsd ki a földre, mint a vizet.
Vigyázz az Ábib hónapra és készítsd a peszáchot az Örökkévaló Istenednek; mert az Abib havában veze-telt ki téged az Örökkévaló Istened Egyipromból, éjjel. És vágdjle a peszáchot az Örökkévaló Istenednek : juhot és marhát, azon helyen, melyet az Örökkévaló választ, hogy neve ott lakjék. Kovászosat ne egyél rajta, hét napon máczczoszt egyél rajta, szegénység kenyerét, mert
להם עני כי בהפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכד את־יום צאתל מארך מצרים כל ימי ך,ייןז; ג(ובשבת יס
אלהיך נתן לך: כי אם־אל־המקום י אשר־יבהר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את־הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים: ובשלת ואכלת כמקום אשר יבחר יהוד־־■ אלהיד בו ופניות בכלר והלכת
sietséggel' vonultál ki Egyptomból; ezért emlékezzél meg Egyptomból való kivonulásodról élted minden napjaiban. És ne látassék nálad kovász egész határodon, hét napon; és ne maradjon a húsból, melyet áldozni fogsz estve, az első napon reggelre. Nem áldozhatod a peszáchol ka-púid mindegyikében, melyet az Örökkévaló Istened neked ad. Hanem azon a helyen, melyet az Örökkévaló Istened választ, hogy neve ott lakjék, áldozd a peszáehot estve, napleáldozáskor, azon időtájt, mikor Egyptomból kivonni-tál. És főzd meg és edd meg a helyen, melyet az Örök-kévaló Istened választ; reggel pedig fordulj és menj sátraidba. Hat napon egyél máczczoszt, a hetedik nap pedig záróünnep az Örökkévaló Istened tiszteletére, ne tégy munkát.
Számíts hét hetet, a hogy rákezd a sarló az álló gabnán, kezdj hét hetet számlálni. És készítsd a hetek ünnepét az Örökkévaló Istened tiszteletére, felajánlott
Peszaeh 2. Vili.
19
אלהיף מסת נקבת יקי אשר תתן באשר יברכך יהיה אלהיך: ושמחת לפדיהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך Tוהלה Jאשר בשעריך והנר והיתום והאלמנה אשך בקרבך במקום אשך יבחר יהוהאלזהיך לשכן שמו שם: וזכרת בי־עבר היית במצרים ושמרת ועידית את־החקים הארה: פ יי(':׳-׳:־■ י)
חני הפנות תעשה לןי *??עת',מים 3אס?1 מי?|י ומיקבך: ושמחת בהנך אתה ובנך ובתך ו?בדןז ואמתך והלוי והגר !ד,;תום והאלמנה אשר כש?ריך: שבעת ימים תה; רהוך, אלקיך במקובב אשר־יבחר יהוהכייבךבך יהלך. 'אללויך בבל תבואתךובלל מעשה ;דיך והילת אך שמח: שלוש פעמים בשנה !ראה כל־ :כורך את־פע יחלה אלוהיך במקום אשר יבחר בחג
adományból, melyet adsz, aszerint, ahogy az Örökkévaló Istened megáld. És örülj az Örökkévaló Istened előtt, és fiad, leányod és szolgád és szolgálód és a Lévi, a ki kapuidban van, és az idegen, az árva és az özvegy, ki közied van, azon helyen, melyet az Örökkévaló Istened választ, hogy neve ott lakjék. Emlékezzél pedig arra, hogy szolga voltál Egyptomban, és megőrződ és megte. szed ezen törvényeket.
A sátrak ünnepét üld meg hét napon, midőn be-takaritsz szérűdről és pinczédből. És örülj ünnepeden, te, a fiad és leányod, a szolgád és szolgálód és a Lévi, az idegen, az árva és az özvegy, a ki kapuidban van. Hét napon ünnepelj az Örökkévaló Istened tiszteletére, azon helyen, melyet az Örökkévaló választ; mert az Örökkévaló Istened megáld minden termésedben és kezed minden munkájában és csak vig fogsz lenni. Háromszor egy esztendőben jelenjen meg minden férfiad az Örök-kévaló Istened színe előtt, azon helyen, melyet választ:
המצות ובחג הגבעות ובחג המנות ולא.יראה את־־ פני’ירוה’ריקם:’איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיה
I V••	VT :	:	AT J- :	־	:	V	| IT, •־ VT :	J -	:
והקרבתם'אשח עילהילידוה פרים בני־בקר שנים וא־ל אהד ושבעה כבשים בני שנה״תמימפלהיו לכם: ומנהתסיסלת בלולה בשמן שלשהעשרנים לפר ושני עשרינים לאילי ותעשו:’עשרון עשר(' תעשה' לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאתי אחד לכפר עליכם: מלבד עילת הבקר אישר לעילת התמיד תעשו את־אלה כאלה תעשו ליוס שבעת"ימים להם אשה
••ן־•־	ז ־ v ־ 1 :־	־ . • ; ־j" • • t J
ריה־־ניהה ליהוה על״־עולת התמיר יעשה ונסכו:
•יו ־	• .י ־	- 1. AT ־	- x ־ T •(.	••וז •. I : • : V
וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־־מלאכת
־ : ־	יי : | ז־	•1 :••v J" : T AV T V
עבדה לא תעשו:
a máczczosz ünnepén, a sebuot ünnepén és a szukkot ünnepén, de ne jelenjen meg az Örökkévaló színe előtt üresen. Kiki keze adománya szerint, az Örökkévaló Istened áldásához mérten, a mit neked adott.
És hozzatok tüzáldozatul, égőáldozatul az Örökké-valónak két fiatal tulkot egy kost, hét egyéves bárányt, hibátlanok legyenek ; lisztáldozatuk pedig : lisztláng olaj-bán vegyített; három tizedet csináljatdk egy tulokhoz és két tizedet a koshoz, egy-egy tizedet pedig az egy bá-rányhoz mind a hét báránynál Még egy bűnbakot, hogy értekek engeszteljen; a mindennapi reggeli égőáldozalon kívül rendezzétek ezeket. Ezenképen tegyetek naponként hét napon: ételt tüzáldozatul, keliemetes fiatul az Örök-kévalónak, a mindennapi égőáldozaton felül készüljön és italáldozata.. A hetedik napon gyülekezésiek legyen, szol-
למפטיר בפרשת פנהם.
gálati munkát ne végezzetek. 19*
ביי£ מויפהננבען מונד עיזללייגען דעל תורה.
וזאת התורה אשד שים טעה לפני בני ישראל על פ־ ץ ביד משה: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרנודרכי נעם וכל נתיבתיה שלום: ארך ימים בימינה בשימא -עשר וכבוד: יי הפין למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
r ••• ן T T» T ־• I : ־ ־ ן • : | ־ : •	ד : ־ •
ברכות קודם ההפטרה.
פטל דנני הפטרה ווילד דינמעט גע<י!גט,
ברוך אתה יי אלהיגו מלך העולם אשר
7>	1־7	: V V.- •• . v: J7 ןי 7	7	:־	,V'
בהר בגביאים טובים ורצה בדבריהם
7־	־ : * *77: *	J
הנאמרים באמת:
"'ברוך אתה ין הבוחר בתורה ובמש־ עברו ובישראל־ עמו'ובנביאי ר־,אמה
־	:	:	״	: T	־	•	:	•	"IV VÍ 7 J
וצדד,
♦
♦
הפטרה ליום אהרון של פסה
ביהושע סימן י׳.
Csak egy nap, hogy לע&ף	Q1H HP
Nobban áll, felemeli kezét Czion leánya hegye felé,
ינפף ירד הר בת־־ציון
Jeruzsálem halma felé !	* PpP
íme az Ur, az Örökkévaló	H1H
Czebáot, megkoppasztja a	?IPOÍ
fa lombját hatalmával, a	—	OT
magas torzsokat levágja, -	•	- |	-	t•
a sugáralakuak földre
zuhannak. Az erdő sűrű-	H'HSw	^3!2D
jét vassal tisztítják, a	ךדך^»
Libánon eldől a hatalom- . ' ־ y' 1. : ־	-
161.	& Jisáj törzséből V STjP !?H £1א
gally fakad, gyökeréből ág } r׳l,15־'i VtiPHP/3 hajt ; rajta nyugszik az Örökkévaló lelke, a bői-cseség és értelem lelke; a tanács és erő lelke, a
ונהה עליו רוח יהיה
רוח הכמה ובינה רוח ’עצה וגבורה רוח דעת
־ V־ ־ J	T :	T ״
tudás és istenfélelem lelke, HHiH ♦H1H
V »•־!:־■	IT :	J~ : ‘ :
ביראת יהוה ולא־־ למראה 'עיניו' ישפוט ולא־־־המשמע אוניו
vr.: r J- :	•	:	1 :
füle hall. Igazsággal Ítéli p*lPP	* *"ל P^
a szegényeket, egyenesség-	!‘!‘1pii ל DHjl
gél dönti el a föld aláza- THN H3H1
Örömét csak Isten feleimé-ben leli, és nem aszerint ítél, ahogy szeme lát, és nem a szerint dönt, ahogy
בשבט פיו ויברוח שפתיו י_מית רשע: והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו:
:	7	:J ” 17 V .	:־	7 17
וגר זאב עם־בבש ונמר עבב־־נרי ירבץ ועגל וכפיר ומריא תרו ונער
קטן *נהג בנם: ופרה
זזי	it.	I v.| t
והב תרעינה יחדו
־־ : 7.V
ירבצו.יהריהן ואריד׳ כבקר ןאבה״־תבן: ושעשע יונק עה־־חר פתן ועל מאורת צפאוני נמול הו הדה: לא־ירעו ולא־־ישחיתו
V 7 I	:	־	:	V
בכל—הר קדשי בי־ מלאה הארץ דעה את־ יהוה במים לזי_ם מכסים: 'והיה ביום ההוא שרש'ישי אשר עומד לנס עמים אליו גזים ידרשו והיתד־,
*J ־ : JT : IT :	A
tosainak ügyeit; szája vesszejével üti a földet és ajkai szelével öli meg a gonosztevőt. Igazság leszen ágyékainak öve, a hűség pedig csípőjének kötője. Farkas fog lakni a báránnyal, a tigris pe-dig a gida mellett hever, együtt van a borjú meg a fiatal oroszlán és a hízó-marha, és kis fiú bánik el velük ; a tehén meg a medve együtt legelnek; böccéik együtt heverész-nek, az oroszlán pedig akár marha, szalmát eszik; a kigyó ürege mellett pe-pecsél a csecsemő és a vipera odújára kis gyei׳-mek teszi kezét. Nem ron-tanak, nem bontanak egész szent hegyemen, mert tele a föld istenig-mérettél, mint viz a ten-ger medrét befödi. Meg-történik pedig az napon, hogy Jisáj gyökere — mely mint a népek zász-laja áll — hogy hozzá népek zarándokolnak, nyu-
מנחתו במד; והיד, ביום ההוא יוסיף אדני שמת יהו לקנות את־ יצאה עמו אש־־־שא־‘ מ א ש ו ר' ומטצך־ים ו מפתה ו ם וממש ומעילם ומשנער ומחמר־! ומאין הים; ונשא נם לנוים ואסף ?דחי ישראל ונפצות יהרךד! יקבץ מארבע בנפות הארץ: ופרד
־	:	T T : I .VIT T J
קנאת אפרים וצררי
ן:	1-	v : ־ •	:	1 :	"J
יהודה יברתו אפרים לא־־יקנא את־־יהורה ויהודה לא־ןצר את" אפרים:'ועפו בכתף
י•- : IT ־	.	: T : .T
פלשתים ימת יחדו
: * : ״	T T	־ : V.T
יבזו את־־בני—קדם
ז -	v| av •• : v
אדום ומואב משלוח
J :	T
תם ובני עמון משמעתם: והחרים
godalma pedig dicsőség leszen. Megtörténik az napon, hogy az Örökké-yaló másodízben is ki-nyújtja kezét, hogy meg-szerezze népe maradékát, a mely Assurból, Egyp-tómból, Pátroszból, Kus-ból, Elámból, Sineárból, Hámátból és a tenger szigeteiből megmaradt. Zászlót emel a népeknek és összegyűjti Izrael szám-kivetettjeit és a föld négy széléről gyűjti össze Juda elszórtjait. És eltűnik Ef-ráim féltékenysége és Juda ellenségeskedése kiirtódik; Efráim nem féltékenyke-dik Judára és Juda nem ellenségeskedik Efraimra. A filiszteusok vállain a tengerhez repülnek, együtt fosztogatják a keleti né-pékét, Edoni és Moáb kezükbe esik. Amon népsége engedelmeskedik
ידזזלז ארז לעוץ ־—־־ מצדים והניף ít על־ הנהר ־ בעים רוחו והכהו לשבעה נהלים והדריןי ב נע לי ם 1 והתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור
»־*	*•*7 * J ייש * ••1 ־ A. *
כאשר היתה לישראל
־1 :־־•.*>	זוז T : • : T ••
כלבם עלתו מארץ מצרים! ואמדת כיום ההוא א1ךןן'יהוה"כי
אנפת כי'ישב 1אכל
T ־.ו:	J T A* T י	־	: U
ותנחמני! הנה אה ישועתי אבטח ו^א
:	1 זין.	: ־v י:
אפחד כי עזי וזמרת יה
JT	7 : * :	<*T	-1•	A7 V
יחוד ויהי־לי לישועה! ושאבתם־מים ’ בששון ממעיני הישועה! ואמרתבם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו 'כי
nekik. És az Örökkévaló elpusztítja az egyiptusi tengernyelvef, hatalmas haragjában emeli fel ke-zét a folyóra, és hét pa-takká veri, hogy lábbeli-vei mehetnek rajta át. És ösvénye leszen népe ma-radékának, mely Assurból megmaradt, miként Izra-élnék volt akkor, mikor Egyiptom országából kivo-nult. Azon napon ekként fogsz szólani: Hálát mon-dók Neked Örökkévaló, hogy haragudtál re ám ; haragod csillapul és meg-vigasztalsz. íme, Isten az én. segítségem, bízom és nem félek; mert győzel-menr és diadalénekem az Isten, Ő segítségemre volt. Vígan meriftetek vizet az üdvösség forrásából, És mondani fogjátok azon napon : Adjatok hálát az Örökkévalónak, szólítsátok nevén, hirdessétek a né-pék közt az Ő tetteit,
említsétek,	hogy neve *■ftj-p
magasztos. Daloljatok az _T ״ J : ־.	:	VT :
Örökkévalónak, méri dl- «H1D Ht'!’ fllNJ '3 cséretest végzett, ismere- ♦ tes éz az egész földön. v Örvendezz	és ujjongj I
Czion lakója, mert nagy 3^1 *p p3pp2	^3
közepedben Izrael szentje,	j
זאת בכדי־ ־ הארץ צהלי ול3י rcs'nÍOT
ברכת אחר ההפטרה
Háftárá után.
ברוך אתל־־! יי אלהינו מלך העולם צ ר כל־ העולמים צדיק בכל הדורות האיל הנאמן האומר ועושה. המדבר'ומקים. שבל דבריו אמת וצדק:
נאמן אתה הוא יי אלהינו ונאמנים דבריך ודבר אהד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל מלך נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה קי האל הנאמן בכל־1 דבריו.
רחם עיל ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו: ברוך אתה קי משמה ציון בבניה:
שמחנו יזי אלהינו באליהו הנביא עבדך. ובמלכות בית דוד משיחך במהרה זיבא דגל לבינו על כסאו לא :שב זר. ולא ינהלו עוד אחרים את כבודו כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד. ברוך אתה יי מגן'דוד:
298	ברכות אחר ההפטרה
על התורה ועל העבודה ועל הנביאים <ו.על י1□ השבת הזה) ועל־יום חג המצות הזה שנתת לנו יזי אלהינו (לר!ךשה ולמנוחה) לששון ולשמחה לכבוד ולתפארת. על הכל’יי אלהינו אנו מודים לך ומברכים אותך דך3ךך שמך בפי כל־הי תמיד לעולם1 ועד. ברוך אתה יי מקדש(השבת q ישראל והזמנים:T
יקום ynQ, רטט געבעט עיל דמט (!)!עלהיובסמע קפי!ערהוי!) !יעהע !ייטע 182.
פדר הזכרת נשמות
Halottak emlékezete.
נענול נשמת האב אומריםג
יזכור אלהים כשמת אבימורמפב״נסשהלך לעולמו בעבור שאני נודר צ ך’הן דת בעדו. ?שכר זה י תהא נפשו צרורה בצחר החיים עם נשמות אברהם יצחק העקב שרה דבקה רחל ולאה יועם שאר צדיקים וצדקניות
שבנן עדן ונאמר אמן:
Az atya emlékezetére.
Oh Istenem ! emlékez-zél meg boldogult atyám leikéről, mely az örök életre tért; örömest aján-lók fel vagyonomból jó-lékony czélokra, csakhogy az ő lelke felvétessék az örökéltüek kötelékébe, Ábra hám, Izsák és Jákob, Sára, Rebeka, Rachel és Leá és egyéb jámbor fér-fiák és asszonyok leikével együtt, kik a mennyei boldogságot élvezik. — Ámen.
Az anya emlékezetére. :נעבור נשמת האם אומרים Oh Istenem ! emlékez-
zél meg boldogult anyám (£\אמי מ1ררץי (£^״
leikéről, mely az örök	י
életre tért; örömest aján- T. T :	7:7■••
בעבור שאני נודר
lók fel vagyonomból jó-	•ף	•••
tékony czélokra, csakhogy
az ő lelke felvétessék az 2£רורר
T :	T : ־	”	:
örökéltüek kötelékébe,
Ábrahám, Izsák és Jákob, יצך|ק	DlDt^J
Sára Rebeka, Ráchel és 1^3^ ף^קך ףך)ל Lea es egyeb jámbor tér- •• 7	| 7 :	•	77 I
fiák és asszonyok leikével 3אל צדיקי^ D5^1 HKpl együtt:, kik a mennyei boldogságot élvezik. —
Ámen.
וצדקנייורת' ישבנן עדן ונאמד אמז:
Oh Istenem ! emlékez-zél meg boldogult nagy-
.נעבור נשמה אב ואם הזקנים ויתר הקרובים
Nagyszülők, fin- vagy j־D!W D'uÁN 1131' leánytestvér és rokon	א־•	ןא2,י ןק^י
emlékezetére.	'!111' י 1111־11־
ואחזתי בין מצד אבי
szülőimről (bátyámról, nő-	ff
véremről, rokonomró״, ,ÍW	^7
kiknek lelkűk örök életre
tért; örömest ajánlok fel 31י3"3ד ן^) ^ן״יך^ן״״ך
vagyonomból jótékony ezé- 1* ח ר־־; ^וףןף^ךק Vi P\ י
lókra, csakhogy az ő lel-	:	T
kük felvétessék az örök- l3!^ USplHP"! 3צד1ד
éltüek kötelékébe, Ábra- 3 יצחלH33K DlDt^zJ hám, Izsák és Jákob, Sára, * 7 :	7 7 : .	. ־
Rebeka, Rácliel és Leá és	'^P3H 1*"^ iV *P- ■
egyéb jámbor férfiak és	Q^l	Pf"H
צדיקים וצדקניות עדן ונאמר אמן:
asszonyok leikeivel együtt, צדיהיח ןצךהו״ח^י״ kik a mennyei boldogsá-	i " ■'< '־־ ־ < י־
got élvezik — Ámen.
געגור נשמת קלוניס המומתים על קדושת הש״י.
. מבור אלהים נעמת <פב״פ) ונשמות בל קרובי וקרובותי הן מצד אבי הן'מצד אמי שהומתו דהן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושןטבעו !־שנחנקו של קדוש השם בעבור שאתן צדקה בעד הזכרות נשמותיהם ובשכר זה תהיינה נפשותיהם צרורות בצרור החיים עם נשמותיהם של אברהם יצחק ויערב שרה רבקה רהיל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבנן עדן ונאמר אמן 5
החזן מברך מי שנלך לרב ולכל הקהל.
ט־ שב־־־ אבותינו אברהם :צחק העקב משה אהרן דוד ושלמה. -יא יברך את (ר׳ פב״ם) בעבור שיתן מ,תנת ידו לכבוד המקום ולכבוד התורה ולבבו־ הרגל. בשבר זה חקרוש ברוך הוא .ישמרהו ויצילהו טבל צרה וצוקה. וישלה ברבה והצלחה בבל מעשה :דיו ויברכהו ויזכהו 'לעלות לרגל עם• בל לשךאל אחיו ונאמר אמן:
אב הרחמים. שוכן מרומים. ברחמיו המצלמים.
הוא יפקוד ברחמים. החסדים והישרים והתמימים. קהלות הקדש שמסרו נפשכם יעל ’ קישת השכם. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו ומאריות ינברו. לעשות'רצון קונם. והפך צורם. יזכרם אלד,*נו לטובה עם שאר צדיקי עולם וינקום לעינינו נקמת ידם עבדיו השפוך; ככתוב
בתורת משה איש האלידדם: הרנינו גויים עמ1 כי דם־ עבדיו יקום. ונקט }ישיב לצריו. וכפר אדמתו עמו: ועל־ידי עבךיך הנביאים כתוב לאמה. ונקוד דמם לא־ ינקתי. דיי שיכן בציון: ובכתבי הקדש' נאמר\ למה יאמרו הגולם איה אל־היהם ייודע בודים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך: ואומר כי־דורש דמים אותם זכר לא־־שכח צעקת ענויכם: ואומר לדין בגולם מלא גויות. מחץ ראש על־אוך רבה: מנהל בדרך ישהה על־־כן ירים ראש:
אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שייזאלהיו:
•7 7	־	; י*	T V: 7: V T T
קמה תדלה להר. ארוממך אללי המלך. ואברכה שמ־
לעולם זועד; בכל יום אברכך. ואהללה שמך לעולם ועד; גדול לזי ומהלל מאד. ולגךלתו אין חקר: דור להור ישכח טעשץ. וגבורתיך ״יגיה: הדר כבוד דודך. ולבדי ’נפלאת־ך אשיחד-,: ועזוז נוךאותיך יאמרו. וגדלודך אפפרנה: זבד רב טובך יביעו. ועךכ־ןתף ירננו: הגון ורחום יי. ארך אבלם וגךל־הבד': טוב־ין לבל. ורחמיו על־־בל־־מעשייו; יורוך יי כל־מעש־ך. והם־היך יברבוכה: בבור מלכותך יאמרו. וגבורתך ידברו : להודיע לבג* האדם גבורתיו וכבוד חרר מלכותו ז מלכותך מלבות כל— עולמים. וממשלתך בכל־דור ודור: סומך יי לכל הגמלים. וזוקף לכל לכפופים; עיני־כלאליךישכרו.ואתהנותןלהםאת־אכלם בעתו: פותח את־ידך. ומשביע לכל־־הי רצון: צדיק יל בכל־ דרכיו וחסיד בכל־־מעש'יו':זקרוב}זי לכל קוראיו. לכל אשד :קראהו באמת: רצון לראיו יעשה._ואת־'שוזעתם.ישמע ויושיעם: שומר יל את כיד אוהביו. ואת כל הרשעים ישמיד: תהילת ך לדבר־פי. ויברך כל־בשר שם קדשה לעולם ועד: ואנחנו נברך לה מעתה ועד עולם הללולה:
סדר הכנסת ספר תורה
3”p לודיקטרסגננן דננל תורה טפריכט דננד עמרבננטער:
־הללו את שם יי כי נשנב שמו לבדו:
: ־	:	V	״	:7	*	: 7	:	:	־
קהל הו־דו־ על ארץ ושמים. וירם.קרן לעמו, תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה:
c לדוד מזמור. לץ הארץ ומלואה תבל וישבי בה:
כי הוא על ימים יםדה׳ועל נהרות יכוננה: מי י.עלה בהר־ין ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר''לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה: ישיא ברכה'מאת יי וצדקה מאלהי ישעו: זדה דור דו־שיו מבקשי פניך י יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם'והנשאו פתחי עולם דבא'מלך הכבוד: מי־ זה מלך הכבוד יי עזוז וגבור יי' גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם. דבא מלך הכבוד: מי' הוא זה מלך הכבוד יי צבאותהוא מלך הכבוד סלה:
(pd שבת)
c מזמור לדוד הבו ליהוד, בני אלים הבו ליהזיה כבוד ועוז: הבו ליהוד, כבוד שמו השתחוו ליהוה בהד״רת־קךש: קול יהוד, על המ:ם אל־הבבוד הרעים יהוד, על מים רבים: קול יהוד, בכה קול יהוד בהדר: קול יהוד, שבר אלד ם "וישבר יהוד, את־ ארזי הלבנון:״וירקידם כטו־ענל לבנון ושריון כמו בן־ראמים: קול יהוד, חוצב להבות אש: קול יהוד, דלל מדבר ;היל יהוד, מדבר קדש: קול יהוד, יחולל אןליות ויחשך יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: יהוד, למבול ;שב וישב יהוד, מל־ לעולם: יהוד עז לעמו:תן;הוד, יברך את עטו בשלום: וכנחי
בייק, הינמימטטען1ען רעל תורה מין דייו היין. 1מדננ.
ובנחה יאמר שובה יזי רבבות אלפי יש־־איא: קומה יי למנוחתך אתה וארון שף: כהניף ילבשו צדק וחסידיף ירננו: בעבור ’דוד עבי־ אל תשב פני משיהף: כי לקה טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובש עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשש דרכיה דרכי נעכב וכד נתיבותיה שאם: דזשיבנו ף אליך ונשובה הדש ימינו כקדם:
T T	־ ־־	V | V :	T
השץ אומל חצי קדיש ואח״ה מתפללין תפלת מוס,ת.

תפלת מוסף.
3י שם " אק;א הבי גיל יאאדני:
אדני שיפתי תפתה ופי:ניד תהיותך:
ברוך אתה יי אלהינו ואלדד אבותינו אלדד אברהם אלדד יצחק ואלדד יעקב. האל הגדול. הנבגד והנורא. אל עליון. גומל חסדים טובים.’וקונה הבל וזוכר חסדי 'אבות ומביא ’גואל־‘ לבני בניהם למען W באהבה:
.מלך עוזר ומושיע ומגן. ברקי אתה יי מגן אברהם: .אתה גבור לעולם אלגי מדדה מתים אתה רב להושיע:
מבלבל הדים בחסד מדדה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא' חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי ’דומה קי מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה * מחיה :המתים:é
*) קדושה לש״ץ.
נעריצך גנקדישך בסיד שיח שרפי קדש המקדישים שם!ך בקקש. ככתוב על מ־ נביאך וקרא זה אל זה ואמר:
־קי׳״^ןדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כי4־האףן
כבודו:
"ין כבודז מלא עולם. משרתיו גואלים זד!
לזד, איה מקום כבודו לעמתם בדיך יאמרו•:
y* בתך כבוד יי ממקומו:
Feewteli 2. T*.
20
אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים S22 יום ■הללוך1 סלה:
אתה בחרתנו מכל־העמים. אהבת אותנו. ורצית בנו. ורוממתנו’מכל7הלשונות. וקדשתנו' במצ״תיך וקרבתנו מלבנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת:
ותתן־לנו ייז אלהינו באהבה משדים לשמחה.
חגים וזמנים לששון את־־יום חג המצות הזה זמן חרותנו מררא־־קדש. זכר ליציאת מצרים:
•••I T ן :
ומפגי חטאינו נלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו. ואין אנחנו'יכולים לעשיות
חזן ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון _עם המ_יחךם ישמו ערב: ובקרבכל־ייום תמיד פעפדם באהבה שמע או^־־ים:
קו״ח שמע ישראל יי אלהינו יי 1 אהד:
י	נ “	*	: T *־	: V: T ־*	: T v T
הזן אחד הוא אלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו. והוא .ישמיענו ברחמיו שנית לעיני בל־הי להיות לבם לאה־ש
קו״ח אני יי אלהיכם:
חזן אדיר אדירנו ין אדוננו מה אדיר שמק בבל־הארץ: והיה ין למלך על בל־הארץ. ביום ההוא :ז־,:ה ין אהד וישטו אחד.
ובדברי קהשך כתוב לאמר:
קרה שלוך ין לעולם אלהיך 1 ציון להר ורד הללויה:
חזן לדיור ודור נגיד נדלק. ולנצח נצחים קדישתק נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא ןטוש לעולם ועד. ביי אל מלק בדול• והדוש אתה:
t
ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש שנקרא'שמך' עליו מפני רדיד השלוחה במקדשך:' יחי י רבו! מלפניך'יי אלהיניו ואלהי אבותינו מלך לחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך' ברחמיך חרבים ותבנהו‘מהרה ותגדל כבודו. אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני ביל חי וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו כגם מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך בדגה ולירושלים בית'מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך'את־קריכנות חובותינו תמירים כסדרם ומוספים כהלכתם: ואת
V í	T T :	*	:	* T	Ti' :	5
מוסף י1ם (לשבת ואת מוספי יום השבת הזה ויום) הג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך כאהבה*׳ כמצות רצונך. במו שכתבת עלינו' בתורתך. על ידי משה עבדוד מפי
*	•	V ;	-	V	w:	-	| V T	•• T
כבודך באמור:
לשבת וביום השבת שני כבשים בני שנה חמימים ושני עשרנים ם־לת מנחה בלולה בשמן ונסבו על ת שבת בשבתו על עילת התמיד ונסבהו'זה זקרבן שברת וזקךבן היום באמורו
*90
והקרבתם איבה עלה ל;י פרים בני בקר שנים ואיל אחר. ושבעה כבשים בגי
ו ד I	: ־•	: - • T v ן :	־	: T : T •	:
שגה תמימים יהיו לבם:
T 7 s	:	*	*	־ :	v T
ומנחתם וגסכיהכם כמדבר שלשה עשריגים לפרי. ושגי עשרגים לאיל.ועשחץ לכבש. ר< כנסבו. י ושעיר לכפר. ושגי תמירים כהלכתם:
T T :	*	:	•	•	»
לב" ישמחו במלכותף שומרי שבת וקוראי עונג. עם מקדשי שביעי כלם.ישבעו ויתענגו מטובןד וב'שבי.עי רצית בו וקדשתו. חמדת;מים אותו קראת זכר למעשיה בראשית:
אלחינו ואלהי אבותינו. מלך רחמן רחם עלינו.
טוב ומטיב הדרש־לנו. שובה אלינו בהמון רחמיך. בנלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחלה־ וכונן מקדשך על־מכונו.־ והראנו־ בבנתו ושמחנו בתקונו. \ך,שב בחנים לעבודתם־ולתם‘לש/רם־ ולזמרם. והשב ישראל לנויהם. ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי תלינו. ככתוב בתורתך.‘שלש פעמים בשנה יךאה כל־זכוןךיארת־פניזיי אלחיך במקום יאשר יבחר בחג המצות ובחג ־השבעות ובחג הסכות ולא יראה ארדפני יי ריקם.4 אישי כמתנת ־ידו כברבת
:	••7 TJ : v V ך Í • ; T - I - : • I T ־
;; .אלהיך אשר נתן־לך:
והשיאנו יי אלהינו את־בדבת מועדיך. לחיים ולשלום לשמחה ולששון באשר 1 רציה ואמרת לברכנו: ({גלהינו נאלהי אבותינו ךצה במנוח<ןגו) .קדשנו
במצותיך. ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך וטהר לבנו תעבדך באמת והנחילנו יי אלדדנו (באהבה וברצון) בשמחה ובששון <שבתו> מועדי קךשך."וישמחו בך "ישראל מקךשי שמך. ברוך אתה יי מקדש(השבתי ן> ישראל והזמנים:
דננל עליטטעמעגצן (מדר דוק) pn n,12-t_ נננרע דננט יטנדננס.
רצה ך אליהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את־העבודה" לדביר" ביתך ואשי ישראה ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון'Tתמיד עבודת ישראל עמך:
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון: מודים _ אנחנו לך שאתה הוא ך אליהינו ואלהי אבותינו לעולם י ועד. צור חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך.ז על
חיינו TO =’1®8n• ^ ל*־ף ד,נד1ל והקיי* על-נשמותינו הפקודות לך. ועל	־	•	11	־*	־־ז|
'די	ז|	ן	י.«ד*ד־!וור!וג ורדיי.«וג ויל מדזייג
נסיך שבכל־יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבבל־ עת ערב ובקר וצהרים.
T T: T : . I V T V V ־
הטוב כי־לא כלו רחמיך והמרחם כי ליא תמו חסדיך "מעולם קוינו לך:
מודים דרבנן
מודים אנחנו לך שאתה הוא יזי אלהינו ואלדד אבותינו אלד,י כל־בשר יוצתו יוצר בראשית בךכות והודאות לשמך הגדול והפןדוש על־ שהדדיתנו וקנמתנו בן תתעו ותרןימנו ותאסוף נליותינו לדברות רןךשך לשמור חגיןיך. !־לעשות ו־צונך ולעבדך בלבב שלסעל שאנחנו מודים לך. ברוך אל ההודאות:
ועל כלם '.חברך התרומם שמך מלבנו תמיד לעולם ועד;
וכל החיים יורוך סלה ויהללו את שמך באמת 1 האל ישועתנו ועזרתנו סלה: ברוך אתה יי, הטוב שמך 1 ולך נאה7להודות:
אלהינו ואלדד אבותינו ברכנו בברכה המעזלשת בתורה
־	t . * t ד	, ‘ 1
הכתובה על־ידי מיצה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו בחנים.עם: קדושך כאמור: יב-כך יןו:שמךך: ןאר יי פניו אליןד״ויחנך: י&א י; פניו אליך וישים לך שליום:
שים שלום טובה וברכה. חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל־ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו ?אחד באוד פניך.' כי באור פניך נתת לנו' יזי אלהינו'תורת חייפ ואהבת חסד. וצדקה7 וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת 7ובכל שעה בשלומך. 7ברוך אתה יי המברך את7עמו:שראל בשלום:־
אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשייתדום. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי. וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. .עשה למען שמך. עשה למען'ימינך. עשה למען קדשתך. עשה למען תורתך. למען'הלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ל ציודי'וגואלי: עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:־
הש״ן חחי התפלה ואומי קדיש תתקבל.
אין כאלהינו. אין כאדונינו. אין נמלכנו. אין במושיענו: מי כאלהינו, מי כאדונינו♦_ מי ־ נמלכנו. מי כמושיענו: נודה לאליהינו. נודה לאדונינו. נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינו.’כרוך אדונינו ברוך מלכנו. ברוך מושיענו: אתה הוא אליהינו. אתה הוא אדוננו. אתה הוא מלכנו. אתה הוא מושיענו: אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים:
פטום הקטרת. הצירי והצפרן ד,הלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה, מיור וקציעה שילת נרד וכרכם משקל ששה עשר ששה עשיר מנה, הקשט שנים עשיר. וקלופה שלשה. זקנמון' תשעה. ברית ברשינה תשעה קבין, .יין קפריסין מאין תלתא וקבץ תלתא.ואם אין’ליו נין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלה טרומית ריבע הקב. מעלה עשן כל שהוא: רבי נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא, ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חפר אחת מכל ממניה חיב מיתה: רבן שמעיון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרישינה שישפץ בה את הצפרן, כדי ׳שתהא נאה. נין קפריסין ששורין בו״את הצפין. בדי שתהא עזה: והלא מי רגליםזיפין לה. אלא שאין מבניסין מי רגלים בעזרה מפני הכבוד:
הזעיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש: ביום הראשון היו אומרים: לך הארך ומלואה תבל ויושבי בה: בשני היו אומרים\גדול' יי ומהלל מאודי בעיר אלהינו הר קדשו:'בשלישי היו אומרים. אלהימינצב בעדת אל בקרב אדהים ישפט: ברביעי היו אומרים. אל נקמות ני אל נקמות הופיע: בחמישי'היו אומדים הרנינו לאליהים עזנו הריעו לאלדד יעקב. בששי־ היו אומרים. יי מלך" גאות לבש לבש יי' עוז התאזר אה
: ־	I T 1 TI יי	1• Ti ” T ” T־1
מוסף ליום אחרון של פסה■
תבון תבל בל תמוש: בשבת היו אומדים. מזמור שיד ליום השבת. מזמור שיר לעתיד לבא. ליום שבלו־ שבת ומנוחה לחיי העולמים:
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכטיםמרבים־
שליום בעולם: שנאמר וכל בניך למורי יזי ורב שלום בניך אל תקרא בניך אלא בונ:ך: שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך שלוה באןמנותיך: למען אחי ורעיי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה פזוב לך-יזי עז לעמו לתן יי יברך את עטו ?שליום:
עלינו לשבה לאדון הבל לתת גדלה ליוצר בראשית.
שלא עשנו ?גדי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו בהם וגורלנו ככל המונם:ז ואנחנו כורעים ומשתהוים ומודים• לפני מלך מלכי המלכים. הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויוסד"ארך ומושב, יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים הוא: אלהינו rאך עוד: אמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל לבבך־ בי יי הוא ה^הים׳ בשמים ממעל ועל הארך מתחת אין עוד:
על כן נקוה לך ך אלהינו לראות מדרה בתפארת עזך להעביר בלולים מן הארץ והאלילים ברות. יכרתון. לתקן עולש במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך. להפנות אליך ביל השעי ארץ. :?ירו וידעו בל יושבי תבל כי לך תקרע כל ברך תשבע כיד לשון: לפניך ץ אלהינו יכרעו ויפולו; ולכבוד שמך יקר יתנו. דקבלו כלם את עול מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך ככבוד ככתוב כתורתך י: :מלוך לעולם ועד: ונאמר מדוד,.יי למלןר על־כל־הארץ. ביום ההוא יהיה י: אחד ושמו אחד:.
שיר היהוד. מזמור של יום. אדון עולם"
פדר נשיאת כפים
תנה יי אלהינו בעמך ישראל ועתפלתם. וך!שב את־־העבוךה לדביר'ביתך ואשי ישראלזותפ’ל[ב1 באהבה תקבל ’ברצון. ותהי לרצון''תמיד עבודת, וישראל עמך:
p׳׳m ותערב ל פ Yajha kedves volna Előtted a yíTYT^ Tv mi imádságunk, mint az égő és J " T LLu.•.
א|א ״más áldozat. Kérünk, óh írgal- ö ברחמיך הרב'0 2^n ^;ןךך -matos, helyezd vissza na2y ke k״",), J־gyelmedben a Te székhelyedet JJ L . ,1 " T--n ל. י* י |. 1-1' ■Ozionba és az Istentisztelet 1 ' 1 ' ^ e V לירושלים. rendjét Jeruzsálembe. Hadd ,T'mm lássák szemeink, midőn vissza- u i—L לצל	,térsz könyörületeddel Ozionba
נעבדך ביראה כימי	-é« ott szolgálunk Neked féie■
1^3'í	D פ״כ הקהל• _	.és a hajdani években..
הזן ברוך אתה יי שאותך לבדך ביראה נעבוד.
מודים אנחנו לך שאתה הוא יזי אלהינוואלהי אבותינו לעולם י ועד. צור חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על־ חיינו המסורים בידך. ועל נשמותינו הפקודות לך'ועל נסיך שבכל־יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבבל-עתי לב ובקר וצהרים.' הטוב כי לא־בלו רחמיך. והמרחם כי לא־תטו חסדיך ־מעולם קוינו לך:
מודים דרבנן,
מודים אנחנו ל ^אתת הוא ןזי אלהינו וארד,י אבותינו אלד,י כל־בשר יועדנו יוצר׳ בראיית ברכות והודאות. לישמק הנדול והקדום על עוהדדיתנו וקימתנו כן חדירנו׳ ותקימנו ותאסוף נליותינד׳ לחצרות רןףמןז ל^ר ח5ןיך• ולעימות רצונק ולעבדך בלבב שלם על עואנחנו• מודים 7ך. ברוק אלי ההודאות,
!״על כלם:תברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם מנד:
וכל החיים ירדוף פלה. ויהללו את שמך באמת. ־דואלי ישועתנו ועזרתנו זסלה. ברוך אתה יי הטוב
r ••	:	ן זי ••	: T : V ׳*	T T V |	־ T: T
שמך ודף נאה להודות:
והנהנים'והעם אומרים נלחש הפלה זו ומארינץ נה עד שיתייס הש״ן ולן נאה להומה כדי שיענה הקהל אמן על שניהם:
:הי רצון מלפניך י: אלהינו ואלדד אבותינו שתר,:ה הברכה הזאת
הנהנים אומרים:
ישצונו לכרך את עמך ישראל
קד,ל אומר:,
שציית הברנים לברכנו
:ברכה שלמה ולא יהיה כה מכשול וזעון מעתה ועד עולם.
Istenünk és atyáink Istene אללוינו ואליהי אבותיי jm
áldj meg minket a tóra három- ברכנו בברכ!”! חמשלשרת-.
szoros áldásával, mely meg van	בתולה הכתובה .ל -
, ,a m׳	,n, , ־עבדך האמורה מ*י אדיח
írva szolgád, Mózes által, mely I =	' ־ T ™T	I ■•־ : ־
׳ובניו
mondatott Áron és fiaitól, a pa- ^ השץ .בקול ןהעס עונה póktól, szent népedre, mondván:	.	Qy
Dicsértessél Örökkévaló Iste- : ,־שאומר'נהנים אומדים״™”,־י״ ״
בדיו אתה י: אלדיני״.
megszentelt minket Áron szent-ségével és megparanesolá ne-künk, hogy áldjuk meg az ö	ל
népét, Izraelt, szeretetben.
T ־ :־	:	" T :	•
A eházán az áldásnak egy-egy szavát előmondja, a mit a kohániták utána mondanak:
Áldjon meg — az Örökkévaló	יברכך יי
Cziónból, ég és föld alkotója.	J ןאף־ץ
יי
Az Örökkévaló - Örökkévaló agg; אךייף
TJrunk, mily fenséges a Te ne- * :	‘ ״ 1“ " * י
ved az egész földón.	* ־ ן••! »	r
És óvjon meg — óvj meg, *3 ^"אל Isten, mert Benned bízom.	(3” \	(אמן 'JH'Dn
Mig a kohánim a וישמרך szót mondják; addig a község im ezt mondja :'
וכונו של עולם אני שלך רחלרמרתי שלך חלום חלמתי ואיני יודעזמה'הוא. יהי רצון מלפניך יי י:לדר ואלהי איכותי שיהיו כל הלומותי עלי ועלזבל ישראל לטובה. כין שחלמתי ’על עצמי ובין שחלמתי" על אחרים ובין שהלמו י אחרים עלי אם טובים הם הזקם ואמצם ויתקימו' בי ובהם חלומות יוסף הצדיק. ;ואם צריכים רפואה רפאם י כהזקיהו מלך יהודה מחליו וכמרןם הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו 7וכמי מרה על'.ידי משה ובנוויכמי יריחו־ על ידי אלישע. וכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן תהפך כל הלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה ותשמרני ותהנני ותרצני: אמן
mezzen'^nekünk	=^1. אלW
bennünket, arcza világítson	.	!דאף ^•ון אס*ן
reánk, szeía!	tvt-tt-t
örökkévaló - örökkévaló לי. יזי ץ אל רחום וחנון ארך
Isten, kegyelmes és irgalmas	.	ירר
Isten, hosszú túró, nagy ke-	♦ ílöN] 1011 311 Q BN
e,;“,é*-fc,d״j m fa «, פניו. פ;ה אלי והנני גי יחיד:
kegyelmezz, mert	elhagyott és	.	מ«די
szegény vagyok.	* ■r 0■*x;
Beád — Hozzád, Örökkévaló,	לי^ אלי!ד יי ד^יי^
e11׳elem szivemet.	t ־-•	• : - r:	| *.* j
É8 kegyelmezzen neked. — ה3ה כעיני עבדים .^j2rT1
íme, miként a szolgák szemei	u3n'JÍHK אל יד
־Urak felé, mint a szolgáló szeme ^ "«שפחד־־, אל יך/בךתך asszonya felé, úgy fordulnak י " T = ־ : 1 י ־ : ־ ütemeink feléd, Örökkévaló Is-	^	'א“ ל
fenünk, mig megkegyelmezel.	רבש״ע í ^שידנ
ישא. ישא ברכה מאת ייז וצדקה מאלדד ישעו:<ומצא הךשבל=ע2דנ-אל־דם ואדם):
יי. יי הננו לך קדינר היה זרועסלבקדים אף לשועתנו בעת צרה:
Fordítsa — affelé fordul az Örökkévaló áldása és jótétemény üdvének Istenétől, és szívesség-gél és jóindulattal fogad Isten és ember.
Örökkévaló — Örökkévaló, kegyelmezz nekünk, Benned reménykedünk. Légy minden ,reggelen támogatónk, de segi-tónk is szükség idején.
פניו. אל תפחד פניך ממני ’ביום צר לי' הפזה־־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני1:
:	v : |־ד ־	:־ •־ •
אליך. אליך נשיאתי אה עיני הישבי בשמים: דשם. ושמו את־־שמי על '*בני ישראל ואני אברכם:
לזד. לך יי הגדלה והגבורה ־ והתפארת 'והנצח וההוד כי כ׳ל בשמים ובארך לך יי הממלכה והמתנשא
!T ׳־	T T
לכל לראש:
שלום. שלום שלום לרחוק זןל5ןרובזאמר יי ורפאתיו:
Arczát — ne rejtsd el arezo-dat tőlem, mikor bajom van, hajtsd felém füleidet, mikor hiv-lak, hallgass meg mihamarább.
Hozzád — Hozzád emelem szemeimet, ki az égben lakozol.
És adjon — és tegyék neve-met Izrael fiaira, én pedig meg-áldom őket.
Neked — Tied, oh Örökké-való a nagyság, az erő, a tisz-telet, a győzelem és a fenség, mindavval, a mi az égen és a földön van ; Tied, Örökkévaló, az uralom és a magasztosság mindenek fölött.
Békét — béke, béke a távo-!inak és a közelinek, szól az Örökkévaló és én meggyógyítom.
A kohánim áldását bezáró imádság.
Legye■ akaratod, örökkévaló יהי רצק ל£^ין7 יי אלתי Istenünk és atyáink Istene, ואליה, 3$^' למק hogy kegyelmed szentsége és ־^ 'לגדל ךףןמיך]D” ' HíHp
תפשוטיסולמען' פותרת שמך הגדול־1 הנבור והנורא בן שדים הבתים אותיות# bp היוצאים מהפסוקים ברפת נהנים 'האמורה מפי אהרן ובניו עט 1קדושך
imádságomat, esdeklésemet és 3 לי 3קראי ל|יflp 1T.1־r1í# fohászkodásomat mindig, miké- י p א Í י י J#1 & ל (־ V 5׳ t# íל |־ p,n »«hBi1g,tud Jík«b־.k,	DE#3 אנקת, תמ!יד^
a Te jámborodnak esdeklését és * • ־ T ־	׳■׳• :	; T I t : ־
add meg nekünk és házam ■é- 3 !#מיקו ^קלאp#'_ אנקת pének mindennapi kenyerünket ^72איש תם לתתן־־לי ול és táplálékunkat bőven és nem	,JT3 נפשות
״־*r 3■-•=-•=• ״ וב־ á m-a ^-0!
nem tiltok módon, vigségban,	~ ' :-L	” T T :־
de nem bánatban, a Te bőkezű-	♦^IDK3 13־$1" ללא
irgalmad nagysága szerint ese-lekedjél és nagy, erős és rétté-netes neved tisztasága miatt, a melyet papjaid, Áron és fiai népedre mondottak, hogy légy hozzám közel, mikor Hozzád imádkozom és hallgasd meg
ולא בצער מתחתירך הרהבה כשם שנחת לחם לאטד* ובגד ללבוש למנקב אבינו דגקךא איש מם ותתננו לאהבה לחן לחסד ??יניף ובעיני בל רואינו ויהיו דברי נשמעים לעבודתך בשם שנתת את יוסף צדיקה בשעה שהלבישו אביו כתונת'פסים
V ״ V 5 " T • Í	־	•
ségedből, miképen ősatyánk-nak, Jákobnak, kit jámbor em-beniek neveztek, kenyeret adtál enni és rabat mházkedni. Hadd áradjon reánk szeretet, irgalom és kegyelem Tőled és mind-azoktól, kik látnak bennünket és legyenek szavaim tiszteié-tedre, miképen József, a Te igazságos embered akkor, mi-dón atyja a tarka köntösbe öl-
לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני בל רואיו ןתעשה עמי נפלאות ונסים ולטובה אות ותעליהני בדרכי. ותן בלבי בינה להביןיולהשכיל ול_קים את כל לברי"תלמוד תורתך וסודותיה ותצילני משגיאות ותטהר רעיוני ולבי לעבודתך ותאריך ימי(וימי אבי ואמי) (וימי אשתי ובני ובנות') ברב עז ושלום אמן סלה: ־.
töztette, irgalmat, kegyelmet és könyörületet nyert szemeidben és mindazok szemeiben, kik őt látták. Tégy velem csudát és add reám kegyelmednek jelét és sikeresitsd útjaimat. Adj szi-vembe értelmet, hogy megért-sem, felfogjam és megtartsam tórád tanulmánya minden sza-vait és titkait; ments meg a hibáktól és tisztítsd gondola-taimat és szivemet, hogy Neked szolgáljon; hosszabbítsd meg életemet (atyám és anyám éle-tét), (feleségem, fiaim és leá-nyaim életét) üdvben és béké-ben, Ámen szel a.
.ויכוין לסיים עם הנהנים כדי שיענו הקהל אמן Fenséges a magasban, ki ha-	אזייר במרום
falómban lakozol. Nálad a béke,	-אך
Neved is béke. Legyen akara- ! r ן : ■ :	T T
tód, hogy adj nekünk és néped- י*ל	R '*)
nek, Izraelnek életet, 8 áldást 0^11	ÍT2	3ל
»béke zálogául.	♦ וברכה למשמרת שלום.
: 1 mond, addig a kohánim ezt mondják־שים שלום Mig a eházán
ו־בון העולם עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה עמנו כאשר הבטחתנו. השקיפה ממעך ר־שק מן השמים וברך את עטף את:שהאל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעות לאבותינו ארץ זבת הלב ודבש•:
הנהנים יזהרו בנעילה מנעליהם שלא יגעו גם גידים. ואם עעו יחזרו ליטול. ידיהם החזן אומר שים שלום וכוי.
מזמורים של יום
Vasárnapon :
היום יום ראשון בשבת ש3ו היו הלוים אובדים בבית:
המקדש:
lásd a reggeli imádságban. ז-לדוד מזמור Az idevaló :Hétfőn
היום יום שני בשבת שבו היו דולרים אומרים בבית: המקדש:
מח ימיר מזמור לבני־קירח: נחל יי ומהלל טאז־ בעיר אלהינו ההקדשו: יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון חבתי צפון קריית מלך רב: אלחם באו־מנותיה נודע למשגב: כי-הנה המלכים נועדו עברו חח: המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו:־ רעדה אחזתם שם היל כיולדה: ברוח קדים תשבר אניות תרשיש: כאשר שמענו בן ראינו• בעיר־;' צבאות בעיר אלהינו אלחם יכוננה עד־עולם סלה: דמינו אלחם חסדך בלןלב היכלך: כשמך אלחם כן תהלתך על־קצוי־ארץ צדק מלאה ימינך: :שמח הר־ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך: סיבו ציון והקיפוה ספרו מנהליה: שיתו' לבכם לחילה פפנו אלמנותיה למען תספרו לדוד אחרון: כי זה אלחם אלהינו עולם ועדי הוא ינהנהו על־מות:
Kedden:
היום יום שלישי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית
:	*	*	:	־ T V T	-	•	: •	...
המקדש:
פב מזמור לאסף אלחם /צב בעדת־אל בקרב אלהיט :שפט: עד־מתי תשפטו־עול ופני רשעים תשיאו סלה: שפטה דל ויתום עני ורש הצדיקו: פלטו־דל ואביון מ:דרשעיםהצילו: לא זיךעו ולא }בינו בחשכה יתהלכו :טוטו כל־מופח ארץ: אני־אמלתי אלחם אתם ובני עליון'כלבם: אכן כאדם תמותון ובאחד השיחם תפלו: קומה אלחם שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל־הנדם:
מזמורים של יום
Szerdán :
:היום יום רביעי בשבת שבו היו הלרם אומדים בבית זךזמקדש:
צד אל נקמות יי. אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ.
־הושב נמול על נאים: עד מתי״ו־שעים יי. .עד מתי,רשעיםיעלוזו•: ;:ביעו ידברו עתק. יתאמת כל־פועלי און: עמק ק ירפאו ונחלתך ייענו: אלמנה וגר :הרוגו. ויתומים ירצחו: ויאמרו'לא תאה rr. ולא:בין אלדד:עקב: בינו בוערים בעם. וכסילים מתי תשכילו•: הלטע אזן הלא :שמע. אם־יוצד עין הלא יביט: היפר בולם הלא ■יוכיח. המלמד אדם דעת: י: יודע מחשבות אדם. כי המה הבל: אשרי הנכר אשר תיפרנורה, ומתורתך תלמדנו: להשקיט ל1 ■מימי רע. עד יברח לרשע שחת 1 כי לא:טוש :: עמו ונחלתו לא:עזוב: כי עד צדק:שוב משפט ואחריו כל־ישרי לב: טי־מקום לי עם־מרעים. מי :תיצב לי עם־פועלי און: לולי ד עזרתה לי במעט שכנה דומה נפשי: אם אמרתי מטה רנלי. חסך־ ד יסעדני: בלב שדעפי׳בקרבי. תנחומיך :שעשעונפשי: היחברןד בפא הוות. ייצר עמל עלי חוק: :נודו על נפש צדיק ודם נקי יךשיעו: דהי י: לי למשגב ואלדד לצור מחסי: דשב עליהם את .אונם וברעתם "יצמיתםי״יצמיתם יי אלהינו:
לכו נרננה לין. נדעה לצור״ישענו: נקדמה פניו בתודה. בזמירות ןריע לו: בי אל' ןדול ::. ומלך נדול על־בל־אלהים:
Csütörtökön:
היום יום חמישי בשבת שבו היו ד,לרם אומרים בבית
1המקדש:
* • :1י
«=*למנצח על—הגתית לאסף:־הרנינו לאלהים עוזנו התעו לאלהי נעקב: שאו זמךה ותנו חף כנוה נעים עם־נבל: תקעו .כחודש שופר בכסה ליזם חננו: בי חוק לישראל הוא משפט לאלדד:עקב: עדות ביהוסף שטו בצאתו על־ארץ קצרים שפת לאתרעתי אשמע: הסירותי מסבל שכמו בפיו קחד'תעברנה: 3ץךה קראוע ואהלןנךזאענף בססי חל® &W על-חשי מתמז
88•	מזמורים של יום
טלה: שמע.עמי ואעירה בך ישראל אם־תשמע-לי: לא ידיד בך אל זר ולא תשחחוה לאל נ?ר: אנכי ק אלד,קד ד,מ.על; מארץ מצרים הרחב־ביך ואמלאהו•: ולא־שמעעמי לקלי וי^יאג לא־אבהילי: ואשלחהו בשרירות לבם :לכו במועצותיהם: לו• עמי שומע לי'ישראל בדרכי יהלכו: במעט אויביהם'אכניע ועל־צריהם אשיב'זידי: משנאי י; י?חשו־לו וילד ע^ם לעי?ם: ו£?להו מחלב חמד, ומצור דבש אשביעןי:
6 J9pייי0{ןג:
היום יום ששי בשבת שבו היו הלוים אימדם (m המקדש:
« ץ מלך נאות לבש, לבש יי עוז התאזר אף־חגון הבל בל־תמוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות יזי נשא נהרות קולם ישאו נהרות דכים: מקולות מים רבים אדיויב משברי זים יאדיר בטרום ץ: עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה ש־ש לארךייטים:
ס<* שבת:
היום יום שבת קרש שבו היו הלוים אומרים ן5יח
המקדש:
י«ק טזטור שיר ליום השנת ןן3ק *•mmumtM jr.
Knp t árváknak.
יתגדל1 ויתקדם 1 שמח רבא בעלמא די־ברא כראותה
קדיש שלם ?1בעל תפלה
יתנדל הקדש שמהיבא בעלמא הברא ברעותה
וימליך מלכותה בהיכון דמליןי מלכותה בחלים־ן וביו־מיכו־ן ובחיי חבל בית1 ישראל בענלא ובזמן לןדיב. !יאמרו אמן:7
קי־ל יד־.א K31 מברך לעלם ד;גלפ־ עלמלא:
יתבלך ישתבח ויתפאר ויתרומם וישגשא ויתהדר ויתעלה ‘ ויתהלל שמח זיקוךשא בדיו הוא לעלא ימן ’בל־־ברכתא ושירחא תשבחתא 7ונחמתא דאמירן
^Í:	אניהון ד N;w3 יא9יו
יהא שלמא רבא מן שמיא אמן:
׳ להא שלמא רבא מך
וביומיכיון ובה ךכל בירו לשראל בענלא ובזמן,רךב. ואמרו אמן:
יחל יהא שמחרבא מברך ל׳גלם ול?נלטי ??מייי
לתברןי ולשתבח ולתואר ולתיומם ויתנבא ולתהיר ויתעלה ולתהלל שמה דקודשא בריןי הוא לעלא מן'בל ברבתא ושיו־תא תשבחתא וגחמתא זיאטירן בעלמא' ואמרו אמן.
תתקבל צל1תה1ן ובעותהון דכל־לש־ראל קלם
וחיים זעלינו ועל כל־ישראל ואמרו7 אמן:
עושה של: ם במרומיו הוא
שמלא חלים עלינו ועל ?ל ישראל ואמרו אמן: ־ ־’ עשר, של1םבטלטיוהוא
יעשה שלום עלינו ועל 3ל, לעשיר, שלום עלינו ועל כל לשראל [יאמרו אמן:	I לשיראל 7ואקרו pl*
איין ייל*	' י
שיר חיחוד ליום ראשון.
אשירה.ואזמרה לאלדד בעודי. האלהים הרועה אותי מעודי:
עד היום הזיה החזקת בידי. ברוק ק וברוק שם כבודו.
לאלהי מרום במה אקדם. אלו הרים 1למערכה. י ואם כל בהמות והיות קרועים. אף זויות מזבח מכוסים.
וכחול פילת דשן ושמן. ולאזכדה לבונה וסמים.
ואלו נרות על המנורות. ובהררי אל 1 להם הפנים.
הזים וחסד עשיית עמדי: בי על עבדו הפליא תפרו: ובמה אכף לאלהי קקם: וכל עצי לבנון בכל ערוכה: נתחים ערוכים על העצים: . דם במים לים 1 מכסים: בלול ברבבות נחל* שמן: ולקטורת כל ראשי כשמים: יהיו מאירות כשד המאורות: על שלחנות ערוכים בפנים:
ויין במטר השמים.	ושבר לנפק כעינות מ:ם:
ואלו בל כני אדם פד,נים.	ולדם 1 משרדים בכנף רננים:
וכל עצי עוץ ובל עצי יערים. בנורות ונבלים ושירים: T וכל בני אלהים במול תרועתם. והכוכבים ממסלותם:
וכל הלבנון עולה כלה.
הן בכל אלה אין*די לעבוד.
בי נכבדת מאד מלבנו. אמנם לא יוכלו כברק. ' ואני נבזה והדל אישים. ואין לעבד־ ביל 1 לבב־ק.
בי הרבית טובות אלי. ורב שלומים לק חיבתי.
ולא חי״בת לי נמול־. על הטובות לא:עכקתיק.
אם אמרתי אספקה נא כמו. ומה אשיב לק והבל שלק.
:מיס וכל אשר בם בירק. ואנחנו עמק וצאנק. ואיד נעבוד ואי? לאל ודינו.
אין די בער ואין די עולה: ואין די לקדם לאל הכבוד: ובמה נכף לאדונינו: T כל חי, אף כי אני עבדק: נמאס בעיני ושפל אנשים: להשיב לק נמול על הסדיק: כי הגדלת חסדק עלי: כי עשיית טובות אתי: כל טובתי בל עליק: אחת לרבוא לא נמלתיק: לא ודעתי ספורות למו: לק שמ:ם אף ארץ לק: כלם :שבעון מירק: וחפצים לעשות רצונק: ולשרפת אש בית מקדשנו:
ואיד נעבוד ואין זבח ומנחה.
ומים אין להעביר טמאה. שיש' אנכי על אטריף.
כי כתוב. לא על־זבחיך על דבר זבח ועולותיכם.
מה שאלתי ומה דרשתי מטך. לעבוד בשמחה ובלבב טיוב.
ולב נישבר ממנחה טהורה. זבח ומנחה לא חפצת.
מזבח אבנה בשברון לכי. רום לב אשפיל ואת רום עיני.
שברי רוחי הם זבחיך. ואשמיע בקול הודיותיך.
ואשר ידעה נפשי אחבירה. ומה אערוך ולא :דעתי מה.
כי אין חקר לגךלתיו. חכם לבב הוא ומיי כמוהו.
עושה !דולות ורב נוראיות. עד אין מספר ועד אין דוקר.
איזו עלן אשר תעידך. ׳
חי לא ראך ולב לא ידעך.
נם משחתיך לא ראוך. אתה לבדך מכיר שבחיך.
שבחיות ראויות לככדך. על כן תבורך כראוי לך.
ומפי הכיל בכל אללותם. יודו פלאך השמים. T יריעו לך כל הארץ. אף יודוך כל העמים.
כל זרע יעקב עבדיך. את שם,י: לדזללו כלם.
כי לא באנו אל המנוחה: אם אנחנו על־אדמה טמאה: ואני באתי בדבריך: ועולותיך אוכיחך: לא צייתי את אבותיכם: כי אם ליראה אותי: הנה שמועזמז;בח טוב: זבחי אלהים רוח נשברה: חטאת ועולה לא שאלת: ואשברה אף רוחי בקרבי: ואקרע לבבי למען אדני: יעלו לרצון על־־מזבחך: ואספרה כל נפלאותיך: אמלל !בורות ואדבו־ה: היבול אוכל דבר מאומה: ונם אין מספר לתבונתו: שיניא כח לא מצאנוהו: בדול אתה ועושה נפלאות: ולא נודע כי לא.יחקה: ואיזה פה אשר :!ידך: ואיזה שבח אשר יציעך: וכל־חכמי לב לא טצאוך: ואין זולתך ייודע כחך: ואין יודע בלעדיך:' בפי זקךשך כבודך וגללך* כפי מדע אשר אתה חננתם: ויאךרוך קולות מ:ם: יודרך כל מלכי ארץ: וישבחוך כל האטים: כי עליהם'נבח חסדיך: אל אלד,ים אמת'ומלך עולם:
שיר היחוד ליום שני,
אני עבדק בן־אמתק.	אדבר אמלל גבורותיק:
דרכי שבחיק קצתם אספרה. מעשייק מה נורא אמדה: אין אליק ערוק בספר.	אגידה ואדברה זעצמו מספר:
חקר אלוה לא ימצא. ותכלית שדי לא תקצה:
ולתבונתו הלא אין חקר.
וגם אין מספר לגדודיק. איזו.עין אשר״תעידק♦* נבון וחכם הן לא ידע. ואם יאמר איש עד תכליתו.
אבוא ואמצא תכלית שבחו. יבלע כי לא }דע ערכו. " ועמדי לא כן אנכי. אספרה לאחי קצות דרכי אל.
ככתוב אמרו לאלהים. ואמרת עם זו יצךתי לי. 'במצרים שמתי עלילותי. ואני עבדק על כן אספר.
תהלל נפשי כח מעשייק. ואברככה בכל עדני.
גם בגרוני רוממותיק.
כי פי תיד תהלתק.
ואמרה נא עזוז נוראותיק. ואזכיר טובן? !צדק־ותיק.
;דעתי כי גדול אתה. הן לעבדיהם'גמול׳אין משיבים.
ובעת צרה כי.יתפללו. דורשים בכל לב לרוח אין 12.
כי כל א׳להי העמים הם. תיוצר'כל הוא אלהינו.
עם ו מרעיתו וצאן ידו. בצר לנו מאד נמצאת.
ומספר שניו לא.יח.קר: כצבאותיק' אות כבודק: וחי לא ראה פני כבודק: ואיך אע׳רוק עלי אשר׳לא אדע: אערוך אליו ובמתכנתו: לא נאמנה את אל רוחו: אחרית פיהו ראשית דרכו: ופי לא אתן לחטוא וחכי: ולישראל מה פעל אל: מה י נורא מעש׳יק אלהים: יספרו שמי וקהלתי: למען תספר את אותותיי. כאשר אדרוש מעל ספר: וכל קרבי את שם קדשק: ובכל'לבי אודה את אדני: ואת פי אמלא תהלתק: כל היום את תפארתק: ו׳אשיחה דברי נפלאותיק: ח׳סדיק וגיבורותיק: על'כל אלהים ו מ**ד גדלת: ולמה להם המה מטיבים: ולא נענום כי לא יועילו: וקרוב ין אל עם קרובו: אלילים אדמים רוח אין בהם: הוא עשנו'ולו אנחנו: נברק' שמו כי לעולם חסדו: כי' דורשיק לא עזבת:

ותמיד בפינו תהלתך. עד'עתה בך ובכבודך.
אשר בבודק מלא כל הארץ, ואבותינו בחרו אותך.
נם אנחנו אותך לבדך. והננו על יחודך.
בפי כלנו ובלבבנו. אלהינויאתה. על :הוךך אין תחלה אל ראשיתך. ראשון ואהרון מבלי ראשית.
ואין -צח אל נבה־תך. אין פאר, למביבותיך.
אין לך סובב ואין לך פאה. אין צד וצלע יצליעוך.
אין חכמה אשר תדעך. ולא.ישיג אותך כל מדע. ממק מאומה ואיכה אתה.
ומהללים לשם תפארתך: ומשרתיך אף עבדיך : וכבודך על כל הארץ: לבדך לעבוד. ואין'לזר אתך: נעבוד כבן אב, ונכבקך: יומם ולילה עדיך: שאתה לבדך אלהינו: עדים אנחנו ועבדיך: ואין קץ ותכלה לאחריתך: ומבלי אחרית ואין לב להשית: ואין סוף'לעמק מרותך: ואין תוך מבדיל בינותיך: על כן אותך חי לא ראה: ורהב וארך לא ימציעוק: ואין מדע אשר תיעך: ואין שכל אשר :כך רדע: ואיך בלי מאומה כל בראת:
שיר היחוד ליום שלישי.
אמנם:דעתי כי אתה.
אתה בורא ולא נבראת. אתה ממית ואת כל תבלה.
ונאמן להחיות מתים אתה. ולא תמות אל חי ולא מתה.
משביר ומוליד ולא נולדת. מות ומרוח אין לפניך.
הלא מקדם אל חי אתה. ועד העולם לא תשתנה.
חדש* ונושן לא נמצאת. לא יחולו זקנה ובחרות ולא חלו בך שמחה ,יעצב.
אלה*:עקב כל:צרת: אתה יוצר ולא נוצרת: אתה מוריד שאול ואף תעלה: ועל ידי נביאך כן הודעת: מעולם ועד עולם אתה: מוחץ ורופא ולא חלית: תנומה ושנה אין לעיניך: מאשר בך לא נשתנית: ומאלהותך לא תתנגד,: חדשת כל ולא חדשת: עליך. נם שיבה’ושחרות: ודמיון 1 נוצר וכל דבר קצב:
שיר היחוד ליום שלישי	5
?י לא יסובב אותק נשם. אף לא תדמה אל כל נשם: כל היצורים נבול סבבתם. אל ראשיתם ולאחריתם:
כי כל ברואים בגבול שמתם. ולימי צבאם נבול הקפתם: ולק אין נבול ולימיף. [לשנותי׳ק ולעצמק: על כן אינק צדיק לכל.	ליקק ולהסיק צריכים הכיל:
הכל צריכים לצדקותיק. [אינק צדיק לבריותיק: בטקס כל יציר. ה:ית לבדק. מאומה לא נצרכת: ראשית ואחרית ב:דק ערוכים. אתה בם והם ברוחק שרוכים: כל אשר היה בראשונה. ואש־ יהיה באחרונה:
T	— T V : • V •: *	T	* T T T
כל־היצוקים וכל מעשיהם. וכל דבריהם ומחשבותיהם: מראש ועד סוף תדע כלם. ולא תשכח כי אתה אצלם: אתה בראתם ולבק ערכם. לבדק תרע מקומם ודרכם:
הן אין דבר ממק נעלם,י ז כי לפניק נכונים כלם:T אין חש־ ואין מנוס וסתר. לנום שמה ולהפתר: את אשר תבקש אתה מוצא. בלי נטות אליהם בעת שתקצה: כי את הכיל כאחת תקאה. לבדק תעשה כל ואינק נלאה:
כי על כל נוי ועל אדם יחד. על כיל תדבר ברגע אחד: תשמע ברגע כל הקוליות. זעק ולחש וכל התפלות: אף תבין אל כל׳מעשיהם. ברגע תחקור כל לבביהם: [לא האריק על־מהשבותיק. [לא תתמהמהעל־עצתק: אצל עצקק נזרתק.	לקץ ולמועד קריאתק:
וכלב באמת בתום ובישר. מבלי עידף ומבלי חוסר: ממק דבר לא.יאבד.	ודבר ממק לא יכבד:
כל אשד תחפץ תוכל לעשות. ואין מי מיוחד, בירק מעשיות: יכולת ין בחפציו קשורה. ובקצות י; לא אחרה: אין דבר סתר ממק נכחד. עתידות ועוברות לק הם יהד: אשד מעולם ועד העולם.	הם 1כלם בק ואתה ככלם:
הקשיות תניד וסוד 1 דרכיק. אל עבדיק ומלאכיק [אינק צקיק להשמיע־.' י דבר סיוד ובת-׳להודיעק: כי לק כל סיוד תלה.	בטרם על 1 לב כל יציר;יעלה:
בלב כל נברא לא תמצא.	ומפינו עתק לא :צא:
באץ ל1 זקצה ולא יחצה. באין לו רוחות ואין לו רוחות.
למרחוק מי:שא דעו. אגדים אחדים תוך וסוף וראש.
י יגבה ועומק נעוצים בסובב.. סובב את הכל ומלא את בל.
אין עליך ואין תחתיך. אין מראה וגב ליהוךף.
ואין בתוך ממך נבדל. ואינך נאצל מכיל ונבדל.
מקרה ושנוי אין בך נמצא. כל זמן וכל עת אתה מבינם.
כל מדע לא ישיג אותך. בט'ךתך'חכמתך.
חכם אתה מאלך. זולת חכמתך אין חכמה.
חלקת בלב חכמים שיכל. מבלעדי כחך אין גבורה.
אין ו נכבד כי אם בכרתו. בל זיקר וכל טוב מידך.
אין חקר לנךלתך. אין עוד זולת הויותיך.
ולפני הכיל אתה היית. לא לחצוך ולא הטוך י'צוךיך.
בעשיותך כיל לא נבדלת. בעשותך את הישכדם.
לא.קרבוך ולא רחקוך. זרם ו מ:ם לא :שמפך.
אף כל טנפת לא תטנפך. להויותיך אין חסרון. במו' דדית לעולם תדדה.
לב לא;תור ואין פה פוצה: אין לו שיחות בו מוכיחות: ללא תחלה ולא ם1ף להניעו: פה ולב אכלום מדרש ומחדש: חכם ולב נבוב לא ילבב: ובהיות הכיל אתה בכל: אין חוץ לך ואין בינותיך: ואין גוף לעצם יחודך: ואין מקום זיק ממך נחדל: ואין מקום רק מטך ונחדל: ולא זמן וערער ולא כל שמצה: אתה עודכם ואתה משגם: אין שיכל אשר ימצא אותך: בגך?הך תבונתך:' חי'מעצמך ואין כנילך: בלתי בינתך אין בינה ומזמר,: ורוחך תמלאם ודעתם תשיבל: ומבלעדי עזך אין עורה: ואין גדול כי אם גדלתו: לאשר תחפוץ עשיות חסדיך: ואין מספר לתבונתך: חי וכל תוכל ואין' בלתך: ובהיות הכל את כל מלאת: אף לא מעטוך: מתוך מלאכתך לא נחדלת: ואת הארץ ואת המים: כ, כל' 'קירות לא יחלקוך: ורוח כביר לא יהדפך: אש אוכלה אש לא תשירפך: וליחורך'אין יתרון: חופר וערף בך לא.ידדה:
שיר היחוד ליום שלישי	7
ושמך מעיךך בי ה:ית.	וזעה ותהיה ובכל אתה:
זעה לעולם וכץ יו נודעת.	נעיךך וכן בך העירות:
שאתה הוא והזך, בכיל.	שיו־ הכיל ומטף הכיל:
שמות ;זקךך יענו רעיהו. בתקף יקךך כף נסהידי:
שיר היתד ליום רביעי.
אחמם אלה,י אבי ואלי. אנוה אלה,י עורי וגואלי: איחד אלהי השמים והארץ. בכל יום פעמ:ם: אל חי אחד הוא בראנו. 7 אביר :עקב" אב לכלנו: אדוננו 7אדון כלי הארץ. מה אדיר 'שמק בכל הארץ: אין כאל אש אוכלה וקנא.	לעולם יזי אמת אל אמונה:
איורי וישעי מעוז חץ.'	עליו' תלוים כל מארי:
אלהים אמת הוא אלחים חיים. 'לא;כילו זעמו נרם ואיים: אדיר ואמיץ כיח ורב אונים. אלהי האלהים ואדני האדנים: אלה עושי אישי ובועלי. אלוף נעורי'שומרי ועלי: בורא כל רשיראלינואל:	ברוך אלה,ים אלה* ישראל:
בורא רוח הרים יוער.	ממך מזמר, לא :בער:
נאה משיב נמול על נאים. על הרמים ועל הנשאים: גבור בקומו לערוץ בעברה. מהדר נאונו מי לא יירא: גבוה כל אשר תחתיו7נושא. ונדל כח גדולות עושה: גדול הוא ושמו בגבורה. אחה שאג מי לא :ירא: דודי הנול הוא מרבבה.	אל נערץ בסוד קדושים רבה:
דין יתיב בעתיק יומין.7	ועבאו על שמאל ועל ;מין:
הדרו והודו על (בני) עבדיו. הדר הוא לכל חסידיו: הוא אל אלהי הרוחות לכל בשיר. שומע תפלה מכל: ודא' ותיק יודע ועד.7 7׳ ץ :מלוך לעולם ועד: ואשר חרר נאותנו.	להלחם מלחמתנו:
זוכר לעולם'בחת ראשונים. כיום אתמול לו אלף שנים: זד, אלהינו ו׳לו קוינו.	וזמרת יד, הוא יושיענו:
’ חלק:עקב יוער הכיל. חנון יזי וחסיד בכל: מי לעלם יי חלקי.	חכם דדזים יי חזקי:
טוב ומטיב.המלמד 1 דגנה. יומר יי ולמר דברו. ׳ ’יועץ וגבור ומי :פיתה. יזפה דודי. יפייו וטובו. ’ כגבור יצא באיש מלחמות. 3נ#מר על כנפי נשרים, בביר כה לב במו #מחל. כדוב שקול וכנמר שוקד.
ברוב #מקול וכנמר שהל. כארז בחור ?גדילתו.
כתפוח בריחו עז אהבתו. כתפוח בעצי היער.
כביר כיח למרגיזי אל כוסי מנת חלקי וגורלי.
בבודי י; לא אמיו־נו. כאריה ישאג וככפיר ינחם.
כרועה גבור אשר לא’יוכל כגבור אין איל ובאורח.
כאריה משחית וככפיר לעוזביו. כביר כיח כשמיר ושית.'
כשמיר ושית צרים ימגן, כגשמי נדבה לנו יבא.
כנשר ירחף "על גוזליו. לבדו ין הוא ונפלאות גדולות כצפרים על עירו זיגן. לצבי ולעופר דומה דודי.
לפני עמיו יישר הדורים. לעולם יי הוא חלקי וצור לבבי.
י לבדו'י;הואיונ^לאות '־' מקום ומעון אתה לעולמך. מוראי אל רועי ויוצרי.
טהור עינים מראות ברעה: ידידי :דירות משכנות דבירו: ויחתוך ויפעל ומי :#מיבנה: ודאו דחזו ציון בשובו: ועיר קנאה לעשות נקמות: נשיא עבדיו וישר הדורים: כלביא ’וכארי ורוחו כנחל: דבריו לעשיות כמקל שקד: כרקב ובעש ורוחו כנחל: כברוש רענן ענוותנותו : על :שיראל’גאוותו: ׳ כן דודי עם יושבי שער: נוקם ונוטר. וכטל הוא לישראל: אני לדודי נחלה ודודי לי: האמרנוהו והאמירנו: אל יה;ה כגר וכאיש נך־דגם: צאנו להציל. והיה למאכל: נם ובורח מר צורח: כרקב גם כעש לאויביו: ולא :#מאיר כניוקף זית: כצפרים עפות לעירו:גן: כמלקוש וכטל לדבקים בו: ובצל כנפיו ייחםו מיחליו: עושה. אל נורא עלילות: ובצל כנפיו רננות ינגן: כי:קדמני אלהי חסדי: וינשיאם על כנפי נשרים: כלה שארי לך ולבבי: גדולות עושה. ורב נוראות: ואין יודע את מקומך: צור :לדגי מחוללי וצורי:
מרום ומעוז הוא לי ומחם,.
מלך יעקב משגב לנו. מגדול ישועות ומשען יהי לי.
מושל עולם 1 מלבות־. מי לתנך באח לי לצרה.
מקור חלים מקור, ישראל. מנן ישעי וחרב !אור,.'T מגן הוא לבל החוסים 12.
מגדל עוז שם יי מנוסי: הוא מהוקקנו ומושיענו: מבטח אלץ,ים יי חילי: בכל דור ודור מקשלת־: הושע יל כי לך־ לא קצרה: לא אעזוב כי מעזי אל :' לשמך ולזכרך נפש תאור,: אשרי אדם אשר עוז לו 13 :
נבר ונעים נאור ונורא.
נאמן נצח ישראל וגואלו נצה ישראל האל הנאמן.
נפלא על כל הנפלאים. נקדש ונערץ אלך,; קדושי.
נוקם ונוטר ובעל חמה. נרי יל בהלו נרו עלי ראשי.
סומך וסועד יל'סלעי. סך,די יל סלעי וסתרי.
סלענו יל ומצודתנו. עזוז וגבור עזי ועזרי.
עיר וקדיש שת ו סביביו סקר. עד ממהר לשלם גמול לאיביו.
פדה את אברהם ידידו. פחד יצחק לתן' פחדו.
פועל וחוקר ודורש ובודק צרור המור אשכול הכפר. צח ואדום דודי בצבאיו איות,
נאדר ונאזך שמו בגבורה: לא ישקר. אשרי כל חיוכי לו: מאלך,יו להודה לא אלמן: ומתנשיא על כל הנשיאים: נכון ונשגב לי'נפי: לצריו לאיולביו איש מלחמה: ונר'לרגלי דבריו. סובל וסולח'ונושא לפשעי. סובל וסולח סעדי וסברי: עזרתנו ומפלטנו: עליון עוז לי אל יהי ערי: אכן אךה אל מסתתר: שימר הברית והחבר לאד,ביו: הוא יפדה את ישראל עבדו: על צרי בני"יעקב'עבדו־:־ כל הלבביות. לו אתן צדק: נותן לעמיו צריו כיפר: על כן ו נקרא שמו יל צבאיות:
צדיק לל הצור תמים.	אבטח עדי עד בצור עולמים:
צבא השמלם ו משתחוים ליו. שרפים עומדים ו ממעל ו ליו: קדוש הוא בבל מיני ק־שות. כתות שלש קדוש משלשות: קלם לעלמין אלד,א הלא. מרא דארעא ומרא ושמיא: קוני מרחם ו מקנא לשיונאיו. קרן לישעי וקרוב לקוראיו:
רחוק מכל ואת כל רואה. כי זרם יי ושפל יראה: רועי יי לא אחסר כל.	ורב כה ורב חסד לכל:
רחום י; רופא ומייבש	לטבורי לב. ועוץ בולש:
רעי כלוי הוא מהמדים.	משפטיו אמת מתוקים וחמודים:
ראשון ואחרון. מעולם ועד עולם אתה אל שיוכן "עד: שליט מלך שמ;א בכל דר ודר. ליה אנא משבח מרימם ומהדר: שימש ומגן יי"אלהים. ־ שופט צךק ומשפיל גבוהים: שגיא לח"לא מצאנוהו. ושגיב בבתו ומי כמהו: שלמה שמו כי שלו שלום. ולקרוא לו יזי שלום:
שם יזי אהיה אשר אדדה. כתועפותראפלוכלפיר ולאריה: שדי מאורי מלכי ואלי. הללויה שמו נפשי הללי: תתמם עם יושבי נטעים. השריגים שלשת הרועים:
תתחסד תתבר עמם. ותמים דרכך תקיף מכל. * תוחלתי ומכרי ותקוותי. תהילתי ותפארתי יועד. תמים דעים אל דעות אחד.
ועם עקשים תתפל 1 להמם: תוכל לבדך לעשיות את כל: תאות נפשי ותשוקתי: מטעי אמי גוחי וגו/י: כל הלבבות דורש ןחד:
מחשבותיך עמקו ורמו. לא למתך חכמתך.
לא קבלת מלכותך. לעולם יהא לך לבדך.
ולא תתן לאלהים אחרים (לבוד וגם כל יקר מאתך.
אתה תעיד ביחודך. אלהינו על :חורך.
לפניך לא אל הקדימך. לא נועצת ולא למדת. ממעמקי מחשבותיך.
ניב שפתים אתה בורא: ושנותיך לא ותמו: ולא הבינוך תבונתך: ולא זירשת ממשלתך: ולא לאחרים לבוד הודך: תהלתך. לאלילים וזרים: וכבודך לא לזרים אתך: ותורתך ועבדיך: אתה עד אמת ואנחנו עבדיך: ולמלאכתך לא היה זר עמך: בחדשך בריאות כי נבינוות: ומלבך כל פעלותיך:
שיר היחוד ליום חמישי.
טי כמוך דעה מ1ךה.
קצות דרכיך דזלא הטעו.
שאתה אל כיל יצרת לעשיות מלאכתך לא 1לחצת.
כי היית־לפגי הכיל. י כי מאהבת־ עבדיך.
לא נשמע מן אז והלאה. ולא נודע אל זולתך.
וגם אחתך לא והיה אל. כרו־ אתה יי ;חיד ומיוחד.
איכר מי :עשה כמלאבתך. אין יציר זולת יצירתך.
כיל איכר תחפוץ תעשה בכל. אין כמוך ואין כלתך.
אתה האל עושה פלא.
מי כמוך נורא תהלות.
אין אותות כמו אותותיך. אין תבונה בתבונתך.
כי מאד עמקו מחובותיך. אין נאוה כמו נאותך.
אין קדשה כקדשתך. אין צדקה כמו צדקתיך.
אין זרוע ?זרועותיך. אין רחמים כרחמנותיזד.
אין אלהות כאלהותך.
בי שמותיך אלים מרוצים.
ואשף וחרטום לא ילהצוך. לא ינצחוך כל החכמ״ם.
אתה משיב לאחור חכמים. להשיב לאחור מזמותיך.
מרצונך לא יעבירוך. עצתך תפר עצת ?ל יועצים.
וממעשייך הן;דענו: לבדך. מאומה לא נגרעת: וגם לעזר לא נצרכת: ' ואז באין כיל 1 לא נצרכת כיל: כיל בראת לכבודך: ־ ולא קם ולא גהיה ולא נראה: ואין כמוך ואין כלתך: ראשון ואחרון אל ישראל: יזי אחד ושמו אחד:' ז במעשייך וכגבורותיך: ואין בריאה כי אם בריאתך: כי אתה נעלית על כל: י כי אין אלהים זולתך: ודבר ממך לא :פלא: אלהים לבדך עושה גדולות: אף אין מופת כמו מיופתיך: אין נדלה כגמיתך: ונבחו דרכי אורחותיך: אף אין ענוה כענותנותך: אין קרבות כמו קרבותך: אין תשועה כתשועתך: אין קול כרעם גבורותיך: אין חנינה כחנינותך: ואין מפליא כשם תפארתך: בזב־ך לחוצים להפליא נחצים: בכל שם ולהט לא ינצחוך: כל הקוסמים וחחרטמים: לא יוכלו לך ערומים וקוסמים: להפר עצת 1 סוד נזרותיך: לא ימה,רוך ולא :אחתך: רעז-ך מחליש לב אמיצים:
אהה מצוד ופחדק משוה. אחה מקוד, ואינך מקוה. T וכל היצורים וכל ענינם. לא מחשבותם 1 מחובותיך ' ואין דמיון נפלא אלהינו. סתור מכל סתור. ויחמוס דק מכל דק. וצפון מכל נשינב מכל נשינב. ונעלם נכוה מכל נכוה. ועליון חבוי ועמוק מכל עמוק.
שאין שיכל ומדעץהבמה. לא משיגים לו איך וכמה.
מקרה וערער ושנוי וטפל. לא מוצאים לו מראה וצבע.
לכן 1 נבוכות כל עשתונות. כל שרעפים וכל הרהורים.
מלשערהו ומלהנבילהו. בכל שכלנו חפישנוהו.
לא מצאנוהו ולא ידענוהו. שהוא לבדו יוצר אהד.
כי הוא היה לכל קידם. בעשיתו בלי בל מאום את כיל.
באשר מעשיו בחכמה כלם. בכל יום.ויום בחדשו בלם, ז באשר זהיה קדם לכרם. ואין להרהר אחר יוצרנו.
לממש וגדש לא נשערהו. ולא נחשבהו לעקר ונצב.
כל הנראים והנשיכלים. ושבע כטיות וששת/דות. הן בבורא אין נם אהד.
ואין עליך פקיד מצוד: לק כל מקוד, נפש הרוה: וכל יקר אשר בק אץ דמיונם: כי אין בורא זולתך: ואין חקר נשינב אדוננו: מכל עמום ומכל כמום: צפון. ויכול מכל יכול: מכל נעלם. ושמו לעולם: מכל עליון ומכל הביון: לב כל דעת עליו חמוק: יכולים להשוות לו כל מאימה: לא מיוצאים לו דבר דומה: והבר ומסמק איור ונם אפל: ולא כל טבע אשר שש ושבע: ונבדלות כל החשבונות: נלאות לשום ביו שיעורים: ומלתארהו ומלפרסמהו: במדענו למצוא מה הוא: אק ממעשיו הכרנוהו: חי וכל יובל והכם 1 מיוחד. על כן 1 נקרא אלהי קדם: ידענו כי הוא כיל יכול: דענו כי בבינה פעלם: דענו כי הוא אלה* עולם: ;דענו כי הוא הי ו־רקם לעולם: בלבנו ולא בספורנו: לטפל ותאר לא נהמהו: ולא למין וכל און ולכל נקצב: והמדעים בעשיר כלולים: ושלש גזרות ועתות ומדות: כי הוא בראם כלם יהד:
שיר היחוד ליום חמישי
בלם •בל־ אף ;חלופו.	דם יאבדו ואף ים1םר:
ואתה תעמוד ותבלה כלם. כי חי וקים אתה לעולם:
שיר היחוד ליום ששי.
אתה לבד־ יוצר כיל הוא. ולא יד־מה מעשה לעיושיהו:
כל הארצות לא יבילוק אז;חילו,מלם חיים רעשה ארך ונסו מלם. נוטה לבדך השמים.
עשיית כל חפצק לבד*. פועה אין מי לסערק.
כבחק אז כן עתה ודעת־ ולא;עפת ולא;נעת.
כי בדברי־ כל ;צוריק. ולא אהדתו ולא מהרתיו.
מבלי מאומה כיל חדיעת. ועד לא יסוד כיל ;מדת.
ואף השמים לא יכלבלוף: מפניק. אלה,ים חיים: ונטפו מים ו מן השמים: רוקע הארך על המיס. ולא נצרכת עזר כננדק: הכיל ממק ומ;רק: ולעולם כל כביוך־ק את־: כי במלאבתק לא עמלת: ומעשיה הפצק במאמריק: הכל בעתו;פה עשייתו: ואת הכיל בלי כל פעלת: ברצון רוחק כל תלית:"
זרועות עולם את כיל נושאות. מראש ועד פוף ואינם נלאות: בעיניק לא דבר הוקשה. ו־ציונק כל דבר ו'רוחק עשיר,: לפעולתק לא דמית.	אל כל תואר לא שוית:
ולא קרמה למלאבתף מלאכה. חכמתק היא הכיל ערבה: לרצונק לא קדמו ואחרו. ועלחפציק לא נוספו וחפרו: מכל חפציק לא שכחת. ודבר אחד לא הסקת: לא החסרת ולא העדפת. ודבר ו רק בם לא פעלת: אתה תשבחם ומי התעיבם. ושמך דבר לא נשמע בם: החלות בחכמה עשיתם. בתבונה ובדעת כליתם: מראשית ועד אחרית עשידם. באמת ובישר וטיוב ראוים: הקדמת במעשי;ריק. רוב רהמיק וחסךיק:
בי רחמיק וחסך־ק.	הלא מעולם על עבדיק:
ועד לא כל חי הוכן לכלכל. לפני אוכל' תתן אבל: ומזון ומכון תעשה בפי כל. צרכי הכל כאשר לבל!
חלונות ימים הראשונים♦ אז הכינותם לאחרונים:
אז עטית אור כשלמה. אדיר מאורות ממול שילמה: בטרם כל היצור מאד גדלת. ואחר כיל מאד נתגדלת:
אז באין לבוש הוד והדר לובש. עד לא אורג גאות לבש: זאור כשלמה ובמעיל עוטה. ושמים כיריעה נוטה: עשיית בם לאורים דרכים. ורצוא ושוב בנחר מהלכים: הבדלת בין מום למים. במתיחת רקיע השמים: מזונות מעונות לשרץ מלם. ועוף יעפף על פני רקיע השמים: עשיב וחציר לבשה אדמה. מאכל 1 לחלה ולכל בהמה: בקרן שמן גן 1 נטעת. ׳ ׳ אל האדם אשר עשיית:' ’ עזר כנגדו עשית לו. די מחסורו אשר'לחמר לו: כל מעשייק בידו תתה. ותחת רגליו הכיל שתה: להעלות מהם בקר וצאן. על מזבחק נעלו לרצון: עשית לו כתנת לשרת. להדרת קדש ולתפארת: י שמת בקרבו חכמת אלהים. כי יצרתו לק בצלם אלהים: לא מנעת על פני האדמה. צרכי אדם וכלם בחכמה: מעשיק מאד רבו וגדלו:	ושמק יל כלם יהללו:
לבו וגדלו מאד מעשיה. יודוק יי' כל מעשיה: כל פעלת למענק.	ולכבוד־ כל קגיגיק:
שיר היחוד ליום השבת.
אז ביום השביעי נחת.	יום השבת על כן ברכת:
׳ ועל כל &על תהלה ערוכה. וחסידיה בכל עת יברכוכה: ברוק יי יוצר כלם.	אלהים חיים ומלק עולם:
כי מעולם על עבדיק. רוב רחמיק "וחסדיק: ובמצרים החלות.	להודיע כי מאה נעלית:
על כל אלהים. בעשותק בד,ם. שפטים גדולים ובאלהיהם: בבקעק נם סוף עמק ראו ז נד הגדולה. וייראו: נהגת עמק לעשות לק. שם ותפארת להקאות גדלק: ןךבו־ת עמם 1 מן השמים.	העבים גטפי מנם: ז
לכוחם במדבר. בארץ ציה איש לאיעבר:
התה לעמן? דגן עמלם. תגרע גרם רבים. עטים
וכעפר עאר ומצור מים: וירעו ארצם ועמל 1 לאמים:
בעבור לעמדו חקים ותורות. אמרות י; אמרות מהוריות: ויתעדנו במרעה שמן. ומחלמיע צור פלגי עמן;
בנוחם בגו עיר קקעד. ותאמר פה אעב לארק
ויפארו בית מר!ךעןז: למים. צדה ברך אברקז
בי עם יזבחו זבחי צדק.	אף כהניק ולבעו צדק:
ובית הלוי נעימות יזמרו.	לק .יתרועעו אף לעירו:
בית לעיראל ולראי יל.'	לכבדו ויודו עמק יל:
הטיבות מאד לראעונים. ?ן תטיב גם לאחרונים:
לל תעייע נא עלינו.
אותנו להרבות ולהטיב.
לל תבנה עירק מהרה.
וקרן דוד תצמיח בה. זבחי צדם עמה נזבהה.
כאער עשית על אבותינו: ונודה עמק לעולם כי תטיב: בי עליה עמק נקרא: ותעניק לעולם לל בקרבה: וכימי קדם תערב מנחה: י
וברק את עמק באיור פניק. בי חפצים לעעיות רצונק: וברצונק תעשיה חפצנו. י הבט נא עמק בלגו: בחרתנו להיות לק לעם פנלה. ועל עמק בך־כתק פלה: ותמיד נספר תהלתק. ’ ונהלל 1 לעם תפארתק: ומברכתק עמק לבודק. כי את כל אער תברק מבורק: ואני בעודי אהללה בוראי ואברככה כל־ימי צבאי:
י להי עם ללי מבורק לעולם. מן העולם ועד י העולם:
בכתוב ברוק לל אלתי:עראל מן־העולם ועד־העולם. ויאמרו כל־לעם אמן והלל לי;: ענה דניאל ואמר להוא עמה די אלהא מברק מךעלמא ועד עלמא די הכמתא וגבורתא די־ליה היא: ונאמר ויאמרו הלרם!שועוקךמיאל בני דועבניה ערביה הודיה עבניה פתחלה קומו ברכו את־י; אלהיכם מן־ העולם ועד העולם ויברכו עם כבודק ומרומם על־כל־ברכה ותהלה: לנאמר ברוק יל אלהי יעראל מן־העולם ועד־העולם ואמר כל־העם אמן הללויה: לנאמר ולברק דויד את־” לענר כל־הקהל ויאמר דויד ברוק אתה " אלד׳י יעראל אבינו מעולם ו״עד עולם:
שיר הכבות
אנעים זמירות ובידים אארוג. כי אלין? נפשי תגניז־ג;
נפשי המדד, בצל ןדיך. לדעת כל רז סידף:
מדי זיכרי בכביודך. הומה לכי אל דודיך:
על גן אדבר בך נכבדות. ושפך איבד בשירי ירידות: אספרה כבוךך ולא ראיתיך. אלט־ אכנך ולא ידעתיך: ביד נביאיך בסוד עבדיך. דמית תדר ב;ב1ד הודף: גדלתך וגבורתך. כנו לתקף פעילתך:
דמו אותך ולא כפי;שך, וישווך לפי מעשיך: המשילוך ברוב חזיונות.' הנך אהד בכל דמיונות: ויחזו בך זמנה ובחרות. ושער ראשך בשיבה ושחרות:
זקנה ביום דין'ובחרות ביום קרב. י כאיש מלחמות tt לו רב5 חבש כבע ישועה בראשו. הושיעה לו:מינו וזרוע ך)דשו:
טללי אורות ראשו נמלא. קוציותיו רסיסי לילה: י :תפאר בי כי הפץ בי. והוא יהיה לי לעטרת צבי:
כתם טיהור פז למות ראשו. רחק ״על מצח כבוד שם קרשו: לחן ולכבוד צבי תפארה. אמתו לו עטרה עטרה:
מחלפת ראשיו כבימי בחרות. ז קוצותיו תלתלים שחורות: נרה הצדק צבי תפארתו. .יעלה נא על ראש שמחש:
סגלתיו תהי־נא בידו עטרת. וצניף מלוכה צבי תפארת:
עמוסים נשאם עטית ענדם, מאשר;קרו בעיניו כבדם:
פארו עלי ופאלי עליו. וקרוב אלי בקראי אליו: צח :אדום ללבושו אדום. פורה בדרכו בבואו מאדום:
קשר תפילין הראה לעניו. תמונת לי לנגד עיניו:
רוצה בעמיו ענוים יפאר. יושב תהליות בם להתפאר:
ראש לברך אמת קורא מראש. דיר ודיר עם דירשיך דרוש: שית המון שירי נא עליך. ודנתי תקרב אליך:
תהלתי תהי לראשך עטרת. ותפלתי תכך;קטרת:
תי״ק־ שירת יש בעיו-יך. כשיר יושר על־קרבניך:
כרכתי תעלה לראש משביר. מחולל ומוליד צדיק כביר: ובברכה, תנענע לי ראש. ואותה קח לך בבשמים ראש:
י״ערב נא שיחי עליך. כי נפשי תערוג עליך:
לך יי הגדולה«3ןפרא|(3ת^^%±ה וההוד כי כל
זא לכל לראשי
ZVEZNA U U C A 1•
■
I

i ן י
\







>•; י


/



;> ,


Z