י.


■יל- 1
׳
' ■ t .
1י t ;
XI
7
}'Ecj2
J>/7 ^































סדור
IMAKÖNYV
AZ ÉV MINDEN NAPJÁRA
KIADJA t
A PESTI IZR. HITKÖZSÉG
1. KIADÁS
SCHI.ESINGEK JÓZSEF KÖNYVKERESKEDÉSE
BUDAPEST, VII. KIRÁLY UTCA 1
TARTALOMJEGYZÉK.
Reggeli ima hétköz־ napokra	1-	-116	ת9לת שחרית לחול
Reggeli ima otthon	1	תפלת השחר
Templomba lépéskor	2	מה־טובו
Ál^óima a talisz felvéte-lénél	2	ברכות על הטלה
Áldóima a tefilin felvéte-lénél	3	ברכות על הטפלין
Bóruch Seómar	24	ברוך שאמר
Asré	44	אשדי
Jistabbach	56	ישתבח
Semá, Jiszroél	62	שמע ישראל
Semóne eszré	68	שמונה עשרה
Hétköznapi kedúso	70	קדושה
Óvinú malkénu (ima a tíz bűnbánó napra)	80	אבינו מלכנו
Vélni ráchum (ima hétfőn es csütörtökön)	83	והוא רחום
A tóra kiemelése köznapon	!17	הוצאת ספד תורה
A tóra visszahelyezése	98	הכנסת ספר תורה
Asré uvó lecion •	99	אשרי ובא לציון
Olénú	105	עלינו
Árvák kadisa	107	קדיש יתום
Zsoltárok köznapokra	108	מזמורים של ,יום
A 13 hitágazat	115	שלשה עשר עקרים
Mincha-iina hétköznapokra 116-129		מנחה להול
Ksti ima hétköznapokra 130-147!		מעריב לחול
Oldal
Előkészület szombatra.
Challó vétel	145	חפרשת חלד;
Szombat és ünnep előesti		חדלקת ד,נר
gyertyagyújtás	145	
Szombat előesti (péntek esti) istentisztelet 146-171		עך5ית של שפת
Zsoltárok, lechú neranneno Lechó daudi, himnusz a	146	לכו נחננח לפח חדי
szombat köszöntésére	151	
Szombatéi őest-i máriv-ima 155		מעריב
Kiddus	168	קדוש
Péntek esti énekek	169	זמירות לליל שבח
Szombat reggeli istene tisztelet	171	-199	שךורית לשגית
Nismasz (szomb. és ünnep-		
napra)	171	נשמח
Tefilla	185	תפלת שבח
Kedúso	185	קחושח
Múszaívisfen tisztelet		פ?ףםף של שבת
szombaton	200-213		
Tóraolvasás szombat dél-		
előtt	191	הוצאת ספח חורח
Áldásmondatok a tóra fel-		בחבות חחורח
olvasása előtt és után	193	ברבת הפטורד
Tljhold kihirdetése	196	ברבת חחורש
	Oldal	
A tóra visszahelyezése	199	הכנסת ספר חורה ־
Múszaf tefilla szombat és		
szombatra eső lijhold		מוסף לשבת ולשבת
napon	200	ראש חודש
Múszaf kedusa	200	קדושה למוסף
Záróének	211	שיר הכבוד
Kiddus	213	קדוש
Minc 11 a*ísfenti sztélét szombaton	214-229		ט;הח לשבת
Asré uvó léc ion	214	אשרי ובא לציון
Tefilla	217	תפלה,
Borchi nafsi	222	ברכי נפשי
Az atyák bölcs tanításai	230	פרקי אבות
Esti ima a szombat kimé-		ערבית למוצאי שבת
telekor	248	
Havdala	257	הבדלה
Szombat esti énekek	2(50	זמירות למוצאי שבת
Ujhold» és ünnepnapi		תפילות לדוש חדש
imák		ולימים טובים
Haliéi újhold napjára	265	הלל לראש חודש
Múszaf-ima újhold napjára	269	מוסף לראש הורש
Tefilla a 3 zarándok-ünnepre	275	תפלה לשלש רגלים
Kiddus a 3 zarándok-ün-		
nepre	279	קידוש ליל שלש רגלים
	Oldal	
Haliéi	281	הלל
A Tóra kivétele	284	הוצאה 60־ הורד
Mazkir Müszaf a 3 zarándok-iin-	287	הזכי־ת נשמות
nepre	289	מוסף לשלש מגלים
A kohenek áldásosztása	298	ברכת כדגים
Újévi és engesztelőnapi		סדר תפלות לר **ש
istentisztelet TJjévi tefilla, reggel, dél-	C	ה^ה וליום ליכפורי!
után és este	301	הסרה ?1ראש השנה
Kiddus Húszai tefilla újév-iinne-	קידוש לליל ראש השנה 307	
pen	308	מוסף לראש השנה
Taslich	321	השליף
Jom-Kippuri tefilla Múszaf tefilla az engesz-	322	ה6לה ליום 60ור
telő napon	322	מוסף ליום כפור
Neila tefilla	332	נעילה ליוס כפור
Chanuka-szertartás	335	חנוכה
Purim ünnepi imák	336	סורים
Étkezés utáni ima	338	5ל3ת ד^זוץ
Hálamondatok	344	כרכוה הנהנין
Ima lefekvés előtt	348	קריאה שמע על המסה;
Birkasz hal von 0	353	כרכה הלכנה
Jom-ICippur kóton	355	יום כסור קט
Őlénu	366	עדינו
Árva kádis	368	קדיש יהום
?פיות דשדר.
Reggeli ima otthon.
Kézmosás után
?רוך אתה יי, אלקינו מלך העולם׳ אשר קדשנו במצותיו לציני על וגמילת זיךם5
מורה א;• לפניך מלך הי וקלם f־־n בי נשמתי ?־מלה. ר?ה אמי־תד ;
תורה ןנוה־־לנו משה. מורשה קהלת מנקב : 8<ו(ולך om!:
שמע ישראל ידוה אלהינו
:	־	* VJ T : T S ••
יהוד 1 אהד:
T V	T :
^רוך שם בכוה מלכותו לעולם ןעד:
t mondják- כרכה felvételénél ezt a ארבע כנפות Fiúk az
ברוך אתה ל׳אלתינו מלך לעולם׳ אשר קדשנו במצריו רצינו על מצות ביצת:
תפלת שחריה
Reggeli ima.
Templomba lépéskor
מהרטט
ארליך יעקב. משכניך ישראל: ואני קרוב הסרך אבא ביהך.
אשתחוה אל־־היכרי־־קדשך ביראתך: ך אהבתי מעון ביתך. ומקים בשכן כבודך: ואני אשתהוה ואביעה. אברכה לפני־ יו עושת ואני תפלתי־לך י יזי.עת רצון אלקם ברב־־הםדך ענני באמת ישעך:
A talisz feliöltése előtt ezt az imát mondjuilt.
ברכי נכשי את יי ל,אלד,י גדלת מאד הוד ולידי לבשת עוטה אור כשלמה נוטה שמים כידועה: ברוך אתה יזי אלהיט שלך העולם אשר קךשנו כמצורדו רצונו להתעטף בציצית:
מה;זקר הסדך אלד,ים ובני אזדפ כצל כנפיך :חסיון: .:ודיון מדשן ביתך ונחל עדניך חשקם: כי עמך מקור מים באורך נלאה אור: משוך ד,םךך ליורעיך וצדקתך ליש™ לס:
A kézre való tefilin felvétele közben.
ברוך אתה :;י אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו סמצותיו לצדנו להניח תפלין:
A fejre való tefilin felvétele közben.
ברוד אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו ממצותיו לצדנו על מצות הפליץ:
Közvetlen a tefilin felvétele után.
בדק שם כבוד מלכותו לעולם וער:
Mialatt a tefilinszijjat középső ujjúnkra csavarjuk.
נארשיתיך לי לעולם.ץאושתיך לי בצדק וכמשפט ובחבה ובדחמים !אי־שתיך לי באמונה ידעת את י7י:
וגדלאלחיסהיותזתבח. נמצא !אך'עת אל־־מציאיה;*: אך,ד ואיז !חיד !*חודו. נעלם וגם אך סוף לאחדותו: אין לו דמות הגוף ואינו
4	תפלת שחרית
גוף. לא נערוך אליו ר!ךשת1ן קךמך לבל־־דבר אשר נברא* ראשה ואה ראשית לראשיתו: הנו ארה עולם לכל־נוצר. יורה נדלתו ומלכותו: שפע נבואתו ;תנו. אל אנשי מגלתו ותפארתו: לא זקם בישראל כמשה עוד נביא. ומביט את תמונתו: תורת אמת נתז לעמו אל. על יד נביאו נאמז ביתו: לא "יחליף האל ולא זימיר לתו. לעולמים לזולתו: צופה ויודע מחרינו. מביט לסור דבר ברדמותו: גימל־1 לאיש הסד
במפעלו* יהז לרשע רע ברשעתו: ישלח לתך ימח משיחנו. לפדות ממבי קך ןשועתו: מתים ומיה אל
ברוב־הפדיו. ברוך,עדי־־עד שם תהלתו!
:	׳ T
ארוז עולם אשר מלך. בטרם בל־״יציר נברא! לער־! .נעשה מחפצו כל. אד מלך!עמו נר!ךא! ואסרי בכלות הבל. לבדו ימלוך נורא: והוא ותה ותא הוה. והוא והיה בתפארה; והוא אחד ואיז שני. להמשיל לו להסבירה! בלי ראשית'בלי תכלית. ולו העוז והמשרה! י ןהוא אלי והי גואלי וצור הבלי בעת צרה! והוא נפי ומנום לי. מנת כוסי ביום אקרא! מדו אפקיד חסי. בעת אישן ואעירה!'ועם רוסי!תותי ל לי ולא אירא:
6	תפלת שחרית
בחך אתה יי אלהינו מלך דועולם אשר קךשנו כמצותיו וצובר.ער גטילת יחם:
ברוך אתה יי אמדנו מלך העולם אשר ;צר את האדם בחכמה וברא ביו נקבים נקבים חלולים חלולים. גלוי הרוע לפני כפא כבודך שאם יפתח אהד מחם או יסתם אקר מחם אי אפשר להתרים ולעמוד לפניך: ברוך אתה יי רופא כיד בשר ומפליא לעשות:
ברוך אותה יזי אליחינו מלך העולם אשר קדשנו במפוקיו וציני לעכור! בדברי תורה:
והעלב־נא יי אליחינו את־־ דברי ת1ך0ך« בפינו ובפיות עמך
בירח ישךאל1. מהדו אנחנו שאצאש W41*' עמך בית ישראל בלנו יודעי שמך ולומדי תוךהך מבמת: בחך אתה יי המלמד תורה לעמו ישראל;
בחך אתה יזי אליהינו מלך העולם. אשר בהר בנו מכה העמים. ונתן לנו את תורתו: בחך אולה ל נותן התודה:
עלום:
אלו ךברים שאין להם שיעוד. הפאה והבכורים והראיון ונטילות הבדים והלמוד תורה: אלו ךברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם תה והקרן קומת לעולם הבא:
8	תפלת שחרית
ואלו חן. ?מד אם ואם ונמילות בוגדים וחשכמת בית חמרלש שחרית וערכית. ולכנסת אורחים ובקור חולים. והכנסת כלת. וללדת חמת. ועיון תפלה. ולבאת שלום בין אדם לחברו. ותלמוד תיוךה כננד ןלם: ’
אללי! לשמה שנתת בי מהורה היא. אתה ביראתה אתה לצרתה אלה נפלתה בי. ואתה משמרל בקרבי. ואלה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבואו 3ל־ זמן שמשמה בקרבי מולל אני לפניך יי אללי ואללי אמתי ריבון כיד למעשים אדון כל" לנשמות: ברוך אתה יי למחזיר גשמיות לפנרים מתים:
Mindennapi reggeli ima
©רוך א$ה יי אלהינו ©לך העולם הניהן ליככוי ב©ה להכווין בין יום וכין לילה!
ברוך אתה י; אלהיט מלך העולם. שלא עשני
(Férfiak mondják) נכרי Nők mondják) Í) נכתה :
ברוך אתר, יי אלהיט מלך העולם. שלא עשני
(Férfiak mondják) עבד . (ők mondják־N) שבחה!
ברוך אתה יזי 5><להיט מלך העולם.
(Nők mondják)	(Férfiak mondják)
שלא עשני אשה:	שעשני כרצונו:
ברוך אתה יי אל־היגו מלך העולם פוקח עולים: ברוך אתה יזי אל־הינו מלך העולם מלבישערמים: ברוך אתה לי אליהינומלך העולם מתיר אסורים: ברוך אתה יי אל־הינו מלך ך,עולם זוקף כפופים: ברוך אתה לזי אלהינו מלך לעולם רוקע הארץ על המלם	:
ברוך אתה ל: אל־הינו מלך העולם שעשה לי בל
צרבי
ברוך אתה י; אלהינו מלך העולם אשר הכין מצעדי גבר	:
ברוך אתה יי אליהינו מלך העולם אוזר .ישראל
כגבורה
10	תפלת״שחרית
ברוך אתה יזי אליהינו מלך העולם ע־וטר יקלאל בתפארה	♦
ברוך אתה יזי אלהינו מלך העולם הנותן ליעף כיח	:
ברוך אתה יי אליהינו מלך העולם המעביר שנה מעיני'ותנומה מעפעפי 7	7:
ויהי fin מלפניך ך אלהינו ואלד,י אבותינו שהרגילנו בתוךהך ודברנו במצותך. ואל הביאנו לא לידי רומא ולא לידי .עפרה ועון ולא לידי נימיו? ולא
לידי הזיזן. [אל השלט בנו.יצר
הרע והרחיקנו באדם רע. ונו־ב־ רע. ודברנו ביצר טיוב ובמעשים טובים. וב1ו5 את־יצרנו להשהעבד. לך. "ותננו מיום ויבכל־יום לחן ולהבה ולרחמים בעיניך ובעיני כל'ר1אינו.'[הנמלנו חסדים טובים: ברוך אתה ו;
גומל חסדים טובים לעמיו ישראל:1
•• T :	•
יהי רציו? מלפניך יי אליהי
ואלדד אביותי שהצילני היום
«• •• • — ״ •• — •• • —
ומכל־ייום מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע. ומחבר רע. ומשמן רע', ומפגע רע. 7ומשמן המשחית. מרין זקשה ומבעל דין זקשה. בין שהוא בד־ברית ובין שאינו בן־ ברית:
לעולם יהא ארם ירא ממים 3םתר ומודה על האמת ודובר אמת מלבבו ן!מכם ויאמר:
חביון בל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפני־. כי על רחמיך הרבים. מה־אנו מה חנינו ימה חסרנו מה
צדקותינו מדדישועתנו מה־כהנו מה־נבורהנו. מודנאמר לפניךי: אלהינו ואלהי אבותינו. הלא כר הנבורים כאת לפניך. ןאנשי השם כלא היו. וחכמים ככלי מדע. ונבונים ככלי השכל. כי רוב מעשיהם תהו וימי מיהם הכל לפניך. ומותר האדם מך-הבהמה אין כי הכל הכל: אבל אנחנו.עטך בני כריהך.
כני אברהם אייכך.' שנשבעת
לו כהר המרה. זרע יצחק יחידיו. שנעקד על־נכי' המזכה. ;עדת יעקב כנך בכורך. שמאהבתך שאוהבת אותו. ומשמחתך ששמחת בו. קראק את״־שמו ושי־אל וישרק:
לפיכך אנחנו סיבים להורות לך "ולשבחך ־ ולפארך 'ולברך ולקדש ולתת־־שבח וסוהר־. לשפך. אשרינו מדדטיוב חלקנו ומה־־נעים גורלנו ומה־־יפד־, 'השתנו. אשרינו שאנו משכימים
2• T •י	: ״	T V	:	•	.
ומעריבים.עקב ובקר. ואומרים פעמים בכל יום: שמע ישראל יהוד, אלהינו לדל. י
אחד:
T V
ברוך attf כב־וד מלכותן־ לע־ולם זועד:
אתה הוא .ער שלא נברא העולם. אתה הוא משנבלא העולם. אתה הוא בעולם סך,. ואתה הוא 7לעולם הבא. קדש
את שמך על מקדישי #בר. לקדש ארת־־־שמך בעולמר.
ובישועתך תרים והגביה קרננו: ברוך אתה יי מקדש את־־שמך ברבים:
אתה הוא יזי אליהינו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים. אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון. 7ומבלעדיך אין אליהים: קבץ קויך מארבע בנפות הארק. ובידו רקעו בל־־באי, עולם. בי אתה הוא האלהים לברך לכל ממלכות הארץ. אתה עשית את־ השמים ואת־הארץ. את־תם ואת בל אשר בם. ומי בכל־מעשה יהיר י בעליונים או בתחתונים שיאמר' לך מה־תעשה: אבינו שבשמים עשה עמנו סבר בעבור שמר הגדול שנקרא עלינו♦ וקום־
לנו יי ארהינו מה־עכתוב. בעת ההיא אביא אתכם ובעת .קבצי אתכם. בי אתן אתכם לעם ולתהלה בכל עמי הארץ בעובי את עבותיכם לעיניכם אמר יי:
וידבר יהוה אל־־ממה לאמד: צו את־־בני ישראל'ואמרת אלרם. את לרבני לרמי לאימי ריחיניההיתעזמרו להקריב לי במועדו: [אמרת להם'זה האמה אמרי תקריבו"ליהוה בבמים בני״מנה ’תמימם מנים ליום עלה*, תמיד. את־לכבש אהד תעמה בבקר ואת דעבמ המיני -עמה בין הערבים: ועמידת לאיפה מלת למנחה בלולה כשמן בוזות רביעית הלין: עלתיתמיד העמד! בהר פיני לריר! ניהל אמדה לימה: ונסבו רביעית ההין לכבש האלה בקדש לפך נסך מכר ליהוה: ואת לכבש למני תעמל בין לערבום
16	תפלת שחרית
?מנרת הבקר ולגסכו ntop.fi א#ה ריר(יתורו לירורי לצרום אתו £ל ירך הביבר צפ;ד־,זלפ3י’יךווה וירקו ?ני אהרן הברנים את־־דמו .על־־הבזפדו סביב:
אתת חוא " אלדמו שהיזבירו אבותינו לפ3יך את קטורת הסבים בלבן שבית המקיש היה קים כאשר ברת אתם על יד מקוה(כיאה ככתוב בת להל. .ויאמר יי אל משה _קה לף סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה ולה בד בבד יד,:ה: ועשיר! אותה קטורת רוקח מעשה רוקח ממולח טהור ר,ולש: ן שהקת ממנה להק ונתת ממנה לבני לערות באהל מוער אשר א;עד לל שמה הולש רלשים תלדה ?בם: ונאמר והקטיר עליו אהלן קפלת סמים בבוקר בבוקר ב:טיבו את הנרות .יקטידנה: ובהעלות א־לן את מרום בין הערבים .יקטיתדה קטורת תמיד לבני לדורותיכם:
תנו רבנן בטוב הקטרת כיבד שלש מאות וששים ושמונה מ;ים היו בה. שלש מאות וששים נחמשה כמנון ומות ההמה. מנה לכל יום ברם
כשחרית ופרס מין דיערבים. ושלשה מנים יתדם שמהם מכנים כמן Sna מלא ודפקו כיום לכפודים ומהדק למכתשת כעךב יום ל,כפורים ושיולהן יפה ;$ה כדי שתהא דמה מן לדזקה: ואלד ?שיר סמנים היו בל. ואלו לן לכרי ולצפירן וד,ללבנה והלבונה משר,4 שבעים שבעים מנה מור וקציעה שבולת נךך וכרכום משגל ששח עשיר ששה עשיר מנה. לקושס שנים עשיר וקדפה שלשה ולאמון תשעה בורית כך שינה תשעה.קבין. יין.קפריסין כאין תלתא וקבץ תלתא. ואם אין לו.יין קפריסין מביא למר הורין עתי". מלח סדומית רובע לקב מעלה עשן קל שהוא; רבי נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה ואם לסר אחת מכל סמניך, הייב מיתה:
רב? שמעון בן גמליאל אומי" לצרי אינו אלא שרף לנוסף מעצי לקשף בורית כרשיינה למה ד,יא באה כדי לנפות בה אד לצפירן כדי שתלא נאה. דן.קפדיסיז לכדה הוא בא כדי לשרות ביו את לצפורן כדי שלהא עזה. והלא
סי.מאם יפיץ לד, אלא עזאיץ 0?ניםיץ סי מל:ם במקדש ספני הכב:ר:
תשא רבי נתץ אומר ?שהוא שיוחק אומר הדר, היטב דדטב הדק י פני שהקילץפהלבשמ־ם. פטמה לסצאיץ כשרה לשלש ולרביע לא שמעני. אמר הבי יהודה זה הכלל אם ?מדתה ?שהה ללצא־ן ואם חסר אחת מכל ממניה חץב מיתה:
תניזא כר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה רדתה בנאה של שירים לדצאיץ. ועוד תנא בר ר^לא אלו לדה נותץ בה ר,ולטוב של דבש אך אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אך סעלביץ בה דבש מפני שהתולה אסלה בי ?ל שאור וכל לבש לא הקטירו ממנו אשר׳ ליל:
" צבאיות עטנו משגב לנו• אלד,י .יעקב סלה ז 3י- יי עבאות אשרי ארב בוטח בק; נ״פ ך הושיעה המלק יעננו ביום קראנו• •נ"® אתר בתי־ לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלד׳ ז וערבה ליזי מנרות:רוךה מרושלים כיט־ עולם וקשנים קדמוניות:
אנא בכדו נדולת ןמינק התיר צרורה;	אב׳־נ ית״ץ
קבל רנת עמק שנבנו• טהרנו נורא:	לר״ע שט״ו
נא נב1ר חורשי וחורק כבבת שמרם:
ננ״ד יכ״ש
ברכם טד,רם רך!מם צדקתך תמיד גמלם:	בט״י צת״ג
ך,מך זקרויש כרוב טוקך נתל עדסיך:	הק׳ - «״ע
;היד גאה לעמך ?נד, זוכרי לןדשתך 5	יג״ל פז״ק
שמנתינו ״קמל ושמע צעקתנו לדע תעלומות:	שק״ו צי״ת
ברוך שם כבוד מלכותו לע־רלם ועד:
Szombat napján.
וביום השבת שני כבשים מ\־שנה תמימים. ושני עשתיב סלת מלוה בלולה משמן ונסכו: עלת שניות כשבתו. על־עולת התמיד(;ממה:
Ujhold napján.
וכרישי חדשיככש תקריבו עלה ליהוד פרים מי־בקר ש;ים ואיל אלוה בבשים מי שנה שבעה תמימם: ושלשה משתים סלה מנחה בלולה בשמן לפי, האחד ישבי עשתים סלת מנחה בלולה.בשמן לאיל האהוד: ועשק עשק מלת סנלזה בלולה בשמן לבבש האחד עלה ריח ניחיה אשה ליקה: ונמביהם חצי ההין יקה לפר
20	תפלת שחרית
וגלישת ההין לאיל ורביעית מחיץ לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחרשי'השנה: ושעיר 'מים אהד לחטאת ליהוה על־עלת התנרד ;עשה ונסכה
איזהו מקומן שלזבחים קךשי קדשים שחיטתן בצפון פר ושעיר שליום הכפורים שחיטתן בצפון וקבול זימן בכלי שרתיבצפון וקמן טעון הז-ןה'.על:בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שרי הרם דיה שופץ על־ןם־וד מערבי שלמןבח החיצון אם־לא נתן לא עכב: פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעף הזילו על־הפרכת ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבות. שרי הרם היה שופץ על־יסיוד מערבי שלט!בח החיצון. אם־־לא נתן לא עכב. אלו ואלו נשירפין בבית חרשן ז חטאת הצבור והיחיד אלו חן חטאת הצבור שעירי ראשי חדשים ושל־מיועדיות שחיטתן בצפון וקבול דמן בכל׳י שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרניות: כיצד זעלה בכבש" ופנה לסובב ובא־ לו לקרן דרומית מןו־חית. מזרחית צפונית. צפונית מערבית. מערבית ץריומית, שירי הרכב היה שיופץ ־על יםוד:ררומי. ונאכלין לפנים מן־הקלעים לזכרי כדנה בכל־מאבל ליום ולילה" עד־ חצות: העולה קדש קדשים שחיטתה־ בצפון וקבוש רמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע וטעונה הפשט ןנתוח וכליל לאשים: זבחי שלמי צבור ואשמות. אלו חן־ אשמות אשם גזלות אשם מעילות־ אשכב שפחה חלופה אשם ;זיר אשם מצורע אשם תלוי. שחיטתן בצפון וקבול־1
ן־מן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן או־בע. תאכלין' לפנים מךהקליעים לזכרי כהנה בכל־־מאכל ליום ולילה עד הציות:
התודה ואיל נזיר זקדשים.קלים שחיטתן בכל־מקיום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע. ונאכלין ?כל" העיר לכל־־אדם בכל־מאכל ליום זול:«לחעד־סצות. המורם מהם כיוצא בד,ם'אלא 'שהמורם נאכל לכןדנים לנשיהם ולקניהם ולעבדיהם: שלמים קרשים.קלים שחיטתן ?כל־ מקום ׳ בעזרה ודמן טעף שתי' מתנות שחן ארבע. ונאכלין בכל־־היעיר לכל־־ארם ?כל־־מאכל לשני ימים ולילה אחד: חמורם מהם כיוצא בהם אל>6 שהמורם נאכל לכחנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם: ה?כור והמעשר:והפםח קדשים קלים שחיטתן בכל־מקיום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת. ובלבד שיתן כנגד היסוד: שנה באכילתן הבכור נאכל־, לכחנים והמעשיר'לכל־אדם ונאכלין בכל־העיר בכל־מאכל לשני ע2ים ולולה אחד: הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנוע. ואינו נאכל אלא צלי:
רבי ;שמעאל אומר בשלש־־עשרה מדות חתיורד־ז נדרשת: מקלזוחיומר. ומנזדח ישוח. מבנק אב מכתוב אחד. ומבנק אב משני כתובים. מכלזליופרט.’ומפרט וקלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מ'?זלל שהוא צריך לפרט. ומפרט שהוא צריזי לכלל. כל־דבר שהיה בכלל ויצא
!י ,,'T V ff ־	|	• : II: T : • TI v TI T , T
מן הכלל ללמד. לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל' כליולצא: כל־דבר שהיה בכלל דצא לטעון טוען אחד שהוא בקנינו יצא להקל ולא להחמיר. כל־דבר שררה בקלל ויצא לטיעון טוען אחר שלא ?קנינו יצא להקל ולהחמיר: כל־ 'ךבר שהיה בכלל רצא לדיון'בדבר החדש איי אתה יכול
22	תפלת שחרית
להחזירו לקללו.עד־־שיסזיךנו הכתוב לכלליו בפרוש. דבר הלמד מעטנו ודבר'הלמד מסופו. לכן קני כתובים המכחישים זה את־זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם:
יהי רצון מלפניך יי אלחינו ואלהי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה במינו. לתן חלקנו בתורתך: ושם נעבלך ?;ראה בימי עולם וכשנים "קדמוניות. וערבה ל;י מלחת ;הודה וירושל;ם כימי עולם וכשנים.קדמוניות:
מזמור שיר־חנכת הב:ת לתה: ארוממך יי כי דליתני. ולא־^פךות איבי לי: י־ אלד»י. שנעתי אליך ותךפאני: יד העלית מץ־שאול נמשי. חייתני מירדי בור: !מרו ל;י חסידיו. והודו לזכר ר,ךשו: כי רגע באפו׳ חויב בךצונו. בערב ;לין בכי ולבכר רנה: ואני אטךהי בשלוי. בל־אמום לעולם: יי ברצונך דעמךתה להררי עז. הסתךת פניך הייתי נבהל: אליך יי אקרא. ואל־אדיד אתחנן: מה־בצע בדמי ברדתי אל שחת. היוךך עפר הנגיד אמתה: שמע־י: והנני. יזי דנה עזר לי הפכת מספדי למהול לי. פתרה שקי ובאדני שימהר: למעז ממרר כבוד ולא ידום. יי אל־^הי לעולם אודן::
Kadís-árváknak.
ךהיש יתום.
יתנהל ויתיןדש שמה רבא בעלמא ד־־ביא ברעותה. !.ימליך מלכותה במיכון וביומיכוץ ובחיי ךכל־־ביתלשראל בעגלא ובזמן מריב!אמרו אמץ:
יהא שמד, רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא:
: ״	T . 7 - ** i ן : T ־־	: 4 : ״ í T *־ 7
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא
*:7־|	: • : ־ ־ í * :	, ־	: ״ :	־	:•:־״
!יתהדר!יתעלה ויתהלל שמה דךךשא. בדיך הוא לעלא מן כל בךבתא לשירתא תשבחתו ונתמהא .ראמיון בעלמא !אמרו אמן:
יהאושלמא רבא מן שמלא למים עלינו לעל כל ישראל !אמרו אמן:
עשה שלום כמרומיו׳ הוא נעשה שלום עלינו לעל כל ישראל !אמרו אמן:
24	תפלת שחרית
,imát állva mondjuk ברון שאמר A
ברוך שאמר והיה העולם. ברוך הוא בחך עושה בראשית. ברוך אושר ועושה. ברוך גוזר ומסים. ברוך מרחם על הארה. ברוך מרחם על הבריות. ברוך משלם שכר טוב לירא*!. בחך חי לעד גק:ם לנצח. ברוך פודה ומציל ברוך שמו. ברוך אתה ך אלהינו׳מלך העולם האל האב הרחמז המהלל בפי עמו ?שבה !7מפאר בלשון חסידיו ועבדיו. ומשירי דור עברך נהללך יי אלהינו בשבתות ובזמירות נגדלך ונשבחך ונפארך ונמיי ישמר ונמליכך מלבנו אלהינו:היד הי העולמים. מלך משבח ומפאר
Mindennapi reggeli ima	__
,עדי ער #מ1 הגדול: בחך אתה ו: סלך ס־זל בתשבחות!
הודו לי; קראו כ#מו: הודיעו בעמים עלילוליו. #ידו לו ?סרו לו שיחו ככל־נפלאיותיו: התהללו ב#ם קד#ו ;#סח לב סבק#י יי: דר#ו יי ועזיו בק#ו פניו תמיר: זקרו נ^יו א#ר ע#ה. מופתיו וס#פטי־פיהו: זרע ישראל עבדו. בני יעקב בחיחו: הוא יי אלהינו בכל הארץ ס#פטיו: זקרו לעולם בריתו. דקר צוה לאלה דור: א#ר כרת את אברהם. ו#מעתיו ליצחק. דעסיךה ליעקב לחק. ל;#ראל ברית עולם: לאמד לך m\ אלץ כנען. לבל נחלתכם: בהיותכם
26	תפלת שחרית
מתי מספר במעט ,וגרים בה: ויתהלכו מגוי אל נוי. ומממלכה אל־־עם אתר! לא־־הגיה לאיש לעשרם. ויוכח ,עליהם מלכים! אל תגעו במשירד. ובנביאי אל תרעחשירו לי; בל־הארץ. בשרו מיום אל־ייום ישועתו! ספרו בגרם את־־־בבורו. ’בכל—העמים נפלאותיו! כי־־נרול ל וסהלל מאיר. ונורא הוא על־כל־אלהים! כי כל־אלהי העמים אלילים. ני; שמים עשה! הוד ולדר לפניו. עז והדוח במהומו! הבו לי; משפחות עמים. הבו ל;; כבוד ועז! הבו לו; בבור שמו. שאו מנתה ובואו לפניו. השתחוו לי; בהדרת קדש. חילו מלפניו כל־האדק אף־תכון
הבל בל־תמוט: ישמחו השמים 1ל*ל לארץ. ויאמרו. בגולם י: מידך: ירעם הים ומלואו. .יעלץ השרה וכל־אשר־בו: אז יתנו עצי תער. מלבני ך כי־־בא לשפוט את הארך: הודו ליו כי טוב. כי'לעולם הסהו. ואמרו הושיענו אלמי ושענו וקבצנו והצילנו מדהנוים. להודות לשם קושך להשתבח בתחלתך: ברוך י: ארה* ישראל מן. העולם ועד ד־,עולם. ויאמרו כל־־העם אמז והלל ליי: רוממו יי אחינו 7והשתחוו להדם רגליו. קדוש הוא: רוממו י: אלהינו והשתחוו להר קרשו. כי קרוש יי אלהינו: והוא רחום יכפר עת ולא .ישחית והרבה
28	תפלת שחרית
להשיב אפיו ולאעעיר כל־המתיו: אתה יי לא תכלא רהמיך'סבני. הביך ואמתך תמיד וציוני : זכר רהסיך וי נהםךיך פי מעולם הסי,: תנו עז לאיד׳הים. .על־1 ישראל גאותיו. .ועזיו בשהקים: נורא אלהיב ממד־ש־ך. אל ישראל הוא נותן עז והעצמיות לעם ברוך אליך,ים: אל־נקמיות וי אל־נקמיות הופיע: הנשא ש1פמ הארק. השם נמול על גאים: ליי לשועה. על־עסך ברכתך בלה: יי צבאיות עמנו משגב לנו אלתי יעקב סלה: יי צבאיות אשרי ארם בובה בך: יי הושיעה. י המלך "יעננו'ביום קראנו: הושיעה! את־עטך וברך את־נחלתך. ורעם ונשאם ער־
29	Mindennapi rosg'olí ima
העולם: נפשנו הבתה ליי.עזרנו עגננו הוא: פי בו *יבבה לבנו פי בעם,קרעו בטהנו: יהי הפדך יי עלינו, כאשר והלנו לך: הראנו יי השךך וועעך ההדלנו: קומה עזרתה לנו.,ופ־נו למען הקהך: אנכי יי אלהיך המעל־ מארץ מבךים. הדהב־־פיך ואמלאהו: אשרי העם שפכה לו.אערי וזעם שיזי אלהיוז ואני בהסףך בם־־' ;S5 לבי בישועתך, אשירה ליי פי נמלעלי: 1י
Szombat, ünnep, peszaeh előestéjén és félünnepén valamint, jom-kipur előestéjén nem mondjuk ezt a zsoltárt.
מזמור לתודה הריעו לי; כל האלץ: עכרו את י; ’כשכחה" באו לפניו"כוננה: ’דעו כי יי הוא" אליהים הוא.עשינו" וליו אנחנו 1 ’עמיו וצאן מרעיתו: באו שזעךיו כתודה חצרותיו כהחלה
תפלת שחרית
הודו לו ברכו שמו: כי טוב :יי לעולם חסדו ועד דור ודר אמונתו:(״
T •••* T
íO’íih'ii-ra _רבד Zsoltárok szombat és ünnepnapokra valamint
למנצח מזמור לחד: השמים׳ מספרים כבוד־אל" ומעשר־־. :דיו מניר לרקיע: ייום ליום ויסיע אומר. ולילה״להילה יחוה־־דעת: אי! אומר ואף דברים בלי נשמע קולם: בסל־־הארץ יצא קום♦ ובקצה הסל מליהם לשקש שם אהל בהם: והוא בחתן יוצא מהפחה זישיש סנסור לחף ארח: מקצה השמים מוצאו ותקופתו עיל קציותם. ואף נסתר מחמתו: תורת יי תמימה משיבת נפש. עדות יי נאמנה מחסימת פתי: פקודי יי ישרים משמחי לב. מצות
*) A hétköznapi reggeli ima folytatását lásd a 42. oldalon.
יי ברה מאירתעינים: יראת יי ן טהורה עומדת לעד. מעבטי־־יי אמת צךר,ו וחית מסמרים מזהב ומפז רב. ומתוקים מרבע ונפת צופיים: נם־־עברך 'נזהר בתם. בעמדם עקב רב5 עגיאיות מידבק מנסתרות נקני: נם מזרים העץ עבדך אל־ימעלו בי אז אתם. ונקיהי מפעע רב: יהירלרצף י אמרי פ1. והניף 7לבי לפניןי יזי צורי וגואלי:
לדוד בענותו את טעמו לפני אבימלך. ויגרעהו ר־ת אברכה את־־־י: בכל עתי המיר ההלתו בפי: ביי התהלל נפעי. יעמעו ענדם ויתמהו: נרלו לזיי אהי. ונרוממה עמו והרו: דרעהי את
יי וענני. ומכל מגורותי הצילני הביטו אליו ונהרו. ופניהם אל" יחפרו ז זה עני זקךא ויי שמע. ומכל צרותיו הושיעו: חנה מלאך ך סביב ליראיו ויחלצם: טעמו וראו בי טיוב ל. אשרי הגבר יחסדדביו: וראו את יי קרושיו. כי אף מחסור ליראיו: בפירים רשו ורעבו. והרשי ל לא וחסרו7 ?ל טיוב: לכו־בנים שמעו לי. יראת ל אלמדכם: מי האיש לחפף
חוים. אהב :מים לראות טוב: נצר לשונך מרע ושפתיה מהבר מך־מה: סור מרע ועשה־־טוב במש שלום ורדפהו: עיני יי אל־ צרימים. ואזניו' אל שועתם: פני ל בעושי רע. להכרית מארץ
זכרם*. צעס ויי שמע. ומכל צרותם הצילם: קרוב יי לנשברי לב. ואתי רפאי־־חרן יושיע: רבות רעות צדיק. ומכלם.יצילנו יי: שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה.*' תמותת רשע רעה. ושונאי צדיק יאשמו: פודה יי נפש עבדיו. Á .יאשמו כל החטים ביו:
תפלה למשה איש־האליהים. אדני מעוז'אתה היית לנו בדד והר; בטרם הרים ילדו ותחולל ארק ותבל. ומעולם ע!—עילם אתור אל! תשב אנוש עד דכא. ותאמר שובו בני־אדם: כי אלף שנים בעיניה כיום אתמול כי יעבור. ואשמורה בלולה; זרמתם
שנה יהיו. כבקר כחציר.יחלוף: כבקר שך .וחלף. לערב ימולל .;יבש: בי כלינו באפך ובחמתך נבזחלנד: שתה "עונותינו לנגדך. עלמנו למאור פניה: כי כל־ימינו פנו בעברתך: כלינו שנינו כמד מה: •מ־־שנדדני י בהם שבעים
שגה. ואם בגבורות 1שמונים שנה. !דהבם עמל ואון'כי־־מ
היש ונעפה: מי יודע עוז אפך ♦ וכיראתך עכךתך: למנות ומינו כן היודע. ונביא לבב חכמה: שובה יי עו—מתי♦ והנחם על" עבריך:' שבענו בבקר הם.ךך. ונרגנת ונשכחת בכל־־ומינו: שמחנו כימות עניתנו♦ שנות
35	Mindemaapi reggeli ima
ראינו רעד,: ידאה אל־עבריף
פעלך. ולדחי -על־3נידם:
רדי 1 נעם 1 יי אלהינו ?ילינו 1 ומעשה :דינו כוננרד עלינו ומעשוד ידינו כוננהו: יושבו ??תד עליון. ?צלשדי יתלונן: אמר ללי מחסי ומצוךרתי. אלד,י אבטח־בו: כי הוא לצילך הפח לקוש. מדבר דוות: ?אברתו יזי?ך לך ותחת ?נ?יו הח?ד־י,. צנח וםדךד־ו אמתו: לא הירא ספדה ל:לה. סדין יעוף יומם: מד?ר ?אפל יד־זלוץ. מ5ןטב ישוו־ צהרים: לפל מצדך 1 אלף וךב?ה מימינך. אליך לא יןש: ד? ?עיניך תביט. ושלמת רשעים הראה: כי אתה גי מחסי. עליון שפה,מעונך: לא־תאנה אליך רעה. לננע לא ינלרב
?אהלך: ?י מלאכיו לציה לך. לשפוך ??ל־־ררכיך: על־כפים ליןאונך. פך הנוף ?אכן ר?לך: על שהל ופתן הדרך. תרמם ?פיר ותנין: כי ?י
תפלת שחי״ית
חשק .ואפלטהו. אשנבהו בי־־ירע שמי: יקו־אני 1 ואכנהו', עפו אנכי לצךה אחלצהו ויאככדהו: אךך ימים אשכיעהו. ואו־אהו פישועתי:
הללויה הללו את שם יי. הללו'.עברי ל: שעשרים בבית ל. בחצרות בית אלהינו: הלוויה פי טוב ל זמרו לשמו פי נעים: פי.יעקבזבחר לוי;ה ישראל למלתו: פי אני לדעתי פי גדול ל. 'ואדנינו מפל־־אלהים. פל־־ אשר־־לופך ל עשה. בשמם ובארך בומים וכל־־תהומות:
מעלה נשאים מקצה הארך ברקים למטר ,עשה. מוצא־רול מאוצרותיו:7שרבה בכולי מצרים. מאדם.עי—בלמה: שלח אתות
ומופתים בתוככי מצדים. במרעה ובכל־עבדיו. שלבה גולם רבים. והרג מלכים .עצומיםt למיתון ן מלך האמורי ולעוג ®לך לי?שזי ולכל ממלכות פ$עז* הנק ארצם נחלה. גלולה לישראל .עמה לזי
שמך לעולם. גי זכרך לדר ודד: כי ידי: גי עמו ועל־עבדיו יתנחם: עצבי הגזים כמף וזהב. מעשה ידי אדם: פודלהם ,ולא ידברו: עינים להם ולא.יראה אזנים להם ולא ואזינו. אף אין לש רוח כפיהם: כמוהם והיו עשיר׳ם כל אשר בוטה בהם: בית ישראל ב־כו את־גי בית אד,ק ברבו אודיי: בית העלי ברכו את־גי:
יראי יי ברכו את־־יי: ברור יי סציון שוכן ירושלים חללרה:
111,1 ליי כי טיוב	כי לעולם חסדו:
1111 לאליהי האליהים	כי לעולם	חסר־ו:
1111 לאדיני האדנים	כי לעולם	1101:
לעושה נפלאות גדלות לבדו	כי לע־ולם 1101:
לעושה השמים 131313 ־	כי לעולם !110:
לרוקע הארץ על המים	כי לעולם 1101:
לעיונה איורים גדילים	כי לעולם	1101:
את 1שמש לממשלת ביום	כי לעולם !110 :
את הירח וכונסים לממשלות בלילה ז
"1T• ־ VJ * T J::	־ T : T .
?י לעולם !110:
למכה מ^רלם בבכוריהם ויוצא ישיראל מתוכם ביד חזך,ה ומיגע נט1זיה למר :0 סוף למרים והעביר ישראל בתוכו
•	T : *	* rlV !
ונער פרעיה וחילו בים סוף למוליך עמו במךבר למכה מלכים גדילים ניהריג מלכים אדירים לס*חון מלך האמורי ולעוג מלך !בשן ו;!ן אקים למחלה
כי לעולם !110: כי לעולם חסדיו: כי לעולם !110: כי לעולם חסדיו: כי לעולם !110: ?י לעולם !110: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדיו: כי לעולם !110: כי לעולם !110: כי לעולם !110: ?י לעיולם !110:
נהלה ליבראל .ע?ד־ו עזיישפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו ניחן להם לבל בשר ה־ורו לאל השמים
בי לע־ולם חסדיו: בי ל^יולם חסדיו: בי לעיול״ם חסדיו: בי לעולם חסדו: בי לעיול״ם חסדיו:
רננו צדיקים ביי ליטרים נאוה הדלה: הודו לוי בכינור. בנבל עשור זקרו לה שירו ליו שיר חדש. הטיבו נק בקרובה: כי ישר דם—יי. וביל מעשיהו באמונה: אהב צדקה ומשקט. חסד יי מלאה הארץ: בדבר י: שמיס נעשו. וברום פ*ו כיד־־ צבאם: 'כנם בנד מי הים נהן באוצרות ההומות: ייראו מיזי כר הארץ. ממנו יגורו בל־־ייושבי סבל: כי הוא אמר דדי הוא צוה !ועמוד: יו הפיר עצת ניוים. הניא
מחשבות עמים: ,עצת יי לעולם תעמוד מחשבות לבו לדר ודד: אשרי הגוי אשר יי אלחיו. רעם ן
בחר לנחלה לו: משמ!ם הביט יי. ראה את־כל בני סאךם: ממכון שבתו השניה. אל בל־־ יושבי הארך; היוצר !חד לבם. המבין אל בל־־מעשיחם: אין המלה נושע ברב־־חיל נבור לא ינצל בךב־כח: שידר הפום לתשועה וביוב חילו לא ימלט: חנה.עין יי אד־־יראיו. למוהלים לחסדו: להציל ממות נ?שם ולחיותם ברעב: נסשנו הכתה לוי. עזרנו ינמגננו הוא: כי בו ישמח ילבנו. כי כשם כזדשו
בטחנו} יהי חסדך יי עדיינו* כאער יחלנו לך:
מזמור עיר ליום העבת: טוב להודות ליי. ולזמר לעמד.עליון: להגיד בכלל' הסלך. ואמונתך בלילות: עלי־עעור ועלי נמל. עלי הגיון בכנור: כי עמהתני י: בפעליך. במעעי ידיך ארגן: מה נהלו מעעיך יי. מאד עמקו מהעביוהדך: איע־בער לא ירע. וכםיד1 לא־זיבין את־זאת: בפריה רעעים כמו עעב. ויציצו י כל פועלי און' לקעמדם עדי־־ער: ואתה מיום לעולם י;: כי הגה אויביך ייי כי־הגה אויביך יאבדו יתפלרו כל־־פועלי און: ותרם כלאים קמי. בלתי בעמן רענן:
42	תפלת שחרית
ותבט עיני בשוך. בקמים ,עלי מרעים תשמענה אזני í צדיק כתמר יפרח. כארז בלבנון ישגה: שתולים בבירת י;. בחצרות אלהני שריחונ' עוד ינובון בשיבה. דשנים ורעננים יהיו ן
:	T	: •״ *	:־^ ־ •	• :
להגיד כי־־ישר ק. צוך ולא־־ עולתה בו:
יי מלך נאות לגבש. לכש יי עז קקאזר אף תכון תכל כליתטוט: נכון כטאך מאז מעולם אתה: נשאו נקרות 1 ל* נשאו נקרות קולם. ישאו נקרות ךכ;ם: מקולות! מום רכים אדירים 1 משכרי;ם אדיר כפרום ק: :גדתיך נאמנו מאד לביתך נאור,-קתו ״ לאדך,ימים:
A mindennapi imádság folytatása.
והי כבוד יזי לעולם ישמח יי
43	Mindennapi reggeli ima
במעניו: יהי ,שם יי ?זבידך* מעתה רעו—עולם: ממזרח שקש עד *מבואו מהלל שם יי 5 רם'.ערפל נוים יי על השמום כבודו ז ייז שמך לעולם. יי זקיקי לדר ודר: יי בשמים הפיז כקאו ומלכותו בכלי משלה: 1!שמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו'בגוים יי מלך:
י: מלך יו.מלך וו ימלד לעולם ועד: יי מלך עולם ועד אבדו גדים מארצו: וי הפיר,עצת נרם הניא מחשבות'עמים: רבות מהשפות בלב־איש. "ועצת יי היא תקום: עצת יי לעולם תעמוד. מחשבות לבו לדד ודד: כי הוא אמר רהי הוא צוה ויעמוד: כי בחל י,י בציון אןה למושב לו: בי וערב בחר
ליו. ;ח ישראל לסנלתו: כי לא וטוש ־יי.עמיו. ונחלתו לא יעזב: והוא.רחום יכפר יעוץ ולא־ושחית וחרבה להשיב אפו. ולא־ץעיר בל המתיו: יזי הושעה המלך״ועננו בי1ם;קךאנו:
אשרי יושבי י בירחי“. עור יהללוך סלה:'אשרי העם שככה לו. אשרי העם שיי אליהיו:
תחלה להור. ארוממך אלוהי המלך. ואביכה שמך לעולם וער: בכל יום אברכך. ואהללה שמך לעולם ועד: גדול יזי ומהלל מאיד. ולנחלתו אין חסר: דיור לדיור ישבח מעשיר. וגבורותיך ונידו: הדר כבוד דודך. והבלי נפלאותיך אשיחה:,עזוז נוראותיר
Mindennapi reggeli ima
יאמיו♦ "־לד־ אספרנוח: זכר רב טובך .יביעו. :־צדק־־ ורננו. חנון ורחום יי. ארץ אפים וגדל־ חסד: טוב־־יי לבל. ודחמיו על־ בל מעשיו: י־רדוחי יי כיד^־מעשיך וחםץיןדיברכוכה:'בב1ד מלכוחוי יאמרו. וגבורתך ידברו: להודיע לבני האךםזנבור1ניו. וכמי קדר מלכותו: מלכוהד מלכות $mb עולמים. וממשלתך בקל־־דור ודור: סומך יי לכל־־דנפליכם. חורת לכל־־הכפופים: עיני בל אליך ישברו. י ואתה גוהך־להם את אכלם בעתו: פותח את־ולך. ומשביע לכל־חי רצון: צדיק ך בכל ךךכיוז. וחסיד בכל־כיע^יו: קרוב יי לכל־קואיו. לבל אשר
יקראהו כאמת: m ד,**• .יעשה. ואות שועתם ישמע ויושיעם: 'שומר יי ארדכל־איחכיו ואת כל הרשעים -ישמיד: קהלת יזי.ידבר־פי. ויברך כל־בשר שם קרשו לעולם ועד: ואנחנו י;"־ ;ח. מעתה ועד־עולם ר,ללדת:
הללו,יה הללי נפי?; אתץ: אהללה לבתי. אזמרה לאלת מעודי: אל לבטחו'בנדיבים. כבן־ארם שאין לו תשועה: תצא רות ושב לאדמתו. ביום ההוא אבדו עשתנתיו:' אשדי שאל יעקב בעזרו שבלו.עליי אלתו: עושה שמים וארק את־תם ו־את־בל־ אשר־בם. השומר אטת לעולם; עושה משפט לעשוקים. נותן לסם לרעבים ;י מתיר אסורים: ןזי פקס עורים f זקף כפופים ;י אהב צדיקים: י\ שומר את־ והים יתום ואלמנת ועודד ודרך רשעים
יעות: ימלןי יי לעולם אלהיך שף לדד ודד הללו,יה:
הללולה! כי טיוב זמרה אלהינו♦ כי־־נעים נאוה תהלה. בוגד“, ירושלים ייז.'נךחי ישראל יכנס: הרופא לשבורי לב. ימהכש לעצבותם: מונה מכפ“ לכוכבים לבלם שמות יקלא: 'גדול אדנינו נרב כה. לתבונתו אה מ;פר: מעורר ענדם'לי. י משפיל רשעים עדי ארך: ענו ליי בתודה. זמרו לאלהינו ככגור: המכסה שמים כעבים המכין לאלך מטר. המצמיח הרים לציר: נוהן לבהמה לחמה. לבני עלב אשר יקראו: לאי בגבורת הסום להפך. לא בשוקי לאיש ירצה: רוצה יל
48	תפלת שחרית
את־יראיו. את־המיחלים לחסדיו: שבחי 7ירושלים י ארת יי הללי אליהיך צלה כי מק בריחי שעריך. ,ברך בניך בקרכך ד,שם נמלך שלום. הלב חטים !ישביעך ו השולה אמחתו ארץ. עד מהרה :חץ דברו $ הניסן שלג כצמר. במר כאפר יפזלו משליך "קרהו בפתים. לפני זקרתו מי:עמיד ו ישלח דברו ו.ימםם. י.שב רוחו וזלרמים ו מגיד דבליו ליעקב. חקיו ומשפטיו לישראל ו לא עשה כ י לכל־גיוי. ומשפטים
ך* 7 ״ T •	T. • • I
בל־ידעום הלללה:
הללדה 1 הללו אודיו מן השמם. הללוהו במרומים 5 הללוהו בל־־ מלאקיו הללוהו בל־צבאיו: הללוהו
שמש וירח, הללוהו כל־כוככי אור: הללוהו שמי השמים. והמים אשר 1 מעל השמים: ללילו את־־שם יי. כי הוא מול, *;ב־אי: ויעמידם 'לעד לעולם. חק נתן ולא.יעבור: הללו את יי מך־הארק. תנינים וכל תהומות: אש וברד שלג וקיטור. רוח סערה עושה דברו: ההרים יכל־נבעות. ..עין פרי וכל־יאחים: החיה ומל־־מהמה. רמש וצפור כנף: מלכי אח וכל" לאמים. שרים וכל שוקטי ארין: כהורים וגם בתולות. וקנים עם נערים: והללו את־שם ל. כי־נשנב שמו לבהו. הודו על ארק' ושמים: וירם קרן לעמו. תהלה לכל הסיחו. לבני ישראל עם קרובו הללויה: י
הללויה! שית ליי, שיר קולט. החלתו הקחיל הסידים: ישמח ישקאל מעושיו. ב:—צל יגילו
במלכם ו ימללו שמיו במחול. בתול וכנור יזמרו לו ? כי רוצה י; בעמיו יפארענוים בישועה ? .שלזו ספידים בכבוד יתנו "עיל־ משכביותם? רוממות אל בנרונם. וסרב פיפיות’ בידם? לעשיות לקמה בניוים. תוכחות בלאמים. לאסד מלכיהם בזני,ים. ונכבדיהם בכבלי hm לעשות בסם י משפט כתב חדר תא לכל־־ חסידיו הללויה ?
:־ ־ T	־ :	T
הללרה 1 הללו־־אל בר!דזטו.
הללוהו ברקיע ?נזר: הללוהו בגבורתיו. הללוהו כלב נקלו: י הללוהו בל.קע עופר. הללוהו’’בנבל ובנוה: הללוהו בחן• ומחול. היללות'בבנים ועגב: הללוהו בצלצלי עמע. הללוהו בצלצלי הרועה: כל המיומה תהלל
;ה הללויה: כל הנעמה תהלל יה הללויה:
בחך יי לעולם אמן ואמן! בתך יזי מעיון שוכז ותעלים הללךה: בתך יזי אלחם אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו: ובתך שם בבות לעולם. וימלא בבות את־כל־הארץ אמן ואמן:
ויברך דויד ארחי לעיני 3ל־ הדןהל ויאמר דויד: ברוך אתה ל אלת ישראל אבינו מעולם ועד־ עולם: לך יי הגדלה והגבורה, והתפארת ותנצח'וההוד כי־־בל
משמים ובארך, לך ל הממלכה והמתנשא לבל! לראש: והעשר וה?בוד מלפניך ואתה'מושל6 ממל. ובתך'מה וגבורה. ובהך
לגדל ולחזק רכל: געתה #תזני מודים אנחנו לך. ומחללים לשם תפארתך : אתה הוא יזי לבדך
אתה עשית את־״השמים שמי השמים וכל צבאם הארק ובל אשר עליה ממים וכל אשר בהם ואתה מהיר, את־כלם. וצבא השמים ילך משתה״ם: אתה הוא יי האלוהים אשר בחרת באבדם
v: T T:
והוצאתו מאור בשדים. ושמת שמו אברהם: ומצאת את ילבבו
נאמן לפניך:
וכרות עמו הברית לתת את־
ארק הכנעני ההתי האמדי!הפתי והיבוסי והנרנשי לתת לזרעו. ותקם את־דבריך כי צדיק אתה: ותרא את־עני אבותינו במצרים.
־־ ״ V	V	;	י*	T : í •
53 Mindennapi reggeli ima
ואת %atp עמעת ער ים־סוף: ותת! אתת ומופתים בפרעה וככל .עבדיו ובכל־־עם ארצו כי זידעך* כי הזידו עליהםותעע לך עם
כהיום ה;ה: והים בר,עת לפניהם !ועברו בתוך הזים כובעה. ואת־ רדפיהם העלבת במצולות כמו־
אבן במים עזים:
ויועע ידוה ביום ההוא את־־ יעראל מור" מצדים ויהא יעראל את מצדים מתי על־עפת ה;ם: וירא ישראל את־־היד הגדלה
* : T ״	V	־־ T ; * T
אער עעה ידוה במצרים וייראו הדם 'את־־יהוה ויאמינו ביהוה
T : V TT	— :־	״	T
וכמעה עבדו:
אז יעל־־מעה ובני יעדאל את־העירה הזאת ליהוד. ויאמרו
54	תפלת שהרית
לאמד אשירה ליהודה כי־־גאה גאה סוס ורכבו רשה בים:/עזי וזשרת זיה ויהי־לי'לישועה זה אלי ואנוהו' אלתי אבי וארוממנהו: יהוה איש שלדושוה. יהוה ששו: שרכבת פרעה'וחילו רה בים ושבחה שלשיו טבעו 1בום־סוף: תחושות לפסימי יורדו בשצולות כשו־אבז: ישינך יהוד, :אדרי בכה ישינך יהוד, תדעך אויב: וברב
?אתך תו־־דם 'ט*ד• תשלח חר?ך יאבלשו כקש: וברוח אפי־ :ערשו שים :צבו כשוי־־:־ נזלים מפאו תהשת בלב־יים: אשר אויב אררף W(' אסלק־ ׳?לי1 תשלאשו :פשי ו^ריק הרבי תוריששו ידי: :שפיק ברוחך
כפמיו ים צללו כעופרת בסים אדירים: מי־כמכה באלים יהוד, מי כמכה נאדר בלדש נורא תהלת עושה־פלא: נטית ימינך תכלעמו איד : ינחית ב־ב־יך עם־ זו גאלת נחלת בעזר אל־־נוה
קדשך: שמעו עמים ירמוז חיל אחז יושבי פרשה: אז נבדלו
אלופי אדום אילי מיואב יאחזמיו רעד נמוגו כל יושבי כנען: תפל עליהם אימתה ופתר בגדל זרועד ידמו כאבן עד־ועבד עמך והודי עד־יעבור עם־־זו קנית: תבאמו ותטעמו בהר נחלתד מכון לשבתך פעלת יהוד, מקרש אדני כוננו ידיד: ידוה יימלך לעולם וער: יי - ומלך לעולם ועד: כי ליי
הילוכה ומושל בגוים: וזעלו מושיעים בהד ציון לשפוט את־ דד־עשווהיתד, ליי המלוכה: והיה יי למלך על כל הארץ בלם ההוא ותה יי אדור ושמו אדד: ובתוךהד כחוב לאמי: שמט .ישראל יי אלהינו יי ארזה:
,következik 1. a 171. lapon נ^סת Szombat és ünnepnapokon itt
ישתבח שמך לעד מלבנו האל המלך הגדול והגדוש בשמים ובארץ, כי לך נאה ץ אילנו [אלה,י אבותינו, שיר ושבדוה הלל וזמרה עוז ומלמלה נצח נדלה ונבלה. תה,לח ותבא־ת קךשה ומלכות. ברכות והודאות מעתה ועד עולם ז ברוך אר1ה ך אל מלך גדול בתשבחות אל ההוךאיות
אדון הנפלאות. הבוחר ?#ירי זמרה מלד אל הי העולמים:
-Eiőimíd .יתגדל יתפרש שמה רבא בעלמא די־־ברא ברעותה kozó המליך מלכותה בחי״יכ־רן ובייומיכוז ובה?! דבל בית ישראל בעגלא ובזמן זקךיב. ואמרו אמך י'
Kw יהא עמה רבא מברך לעלכב
ולעלמיעלמוא: ־’
-Eieimád תברך וישתבח התפאר !.יתרומם ויתנשא ףתהדר koz6 התעלה ויתהלל שמה לקוךשא. ברין הוא לעילא מן כל בירכתא ושירתא תשבחתאיונחמחא .זיאמילן בעלמא ואמרו אמן:
ף יתברך השתבח התפא-ויתרומם .התנשא שמיו של מלך מלבי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים סילו לרכב בערבות ב;ה שמיו ועלזו לפניו : ושמו מרומם _על כל ברכה והחלה:
ברוך שכם כבוד מלכותו לעורכם ועד: יהי שש «
Előimád-
kozó
ברכו את ל המבורך:
•<*k0 ברוך,;י דטביור־ך לעולם ועד:
ברוך אתה ד אתהינו מלך לעולם יוצר איור
1 *HÖמבורך מעתה ועד עולם:
שלום ובורא את הבל: המאיר לארץ!לדרים ,עליה
*) A község halk imája mialatt az előimádkozó C'2-t mond.
58	תפלת שחרית לחול
ברחמים. ובטובו מחדש בכללם תמיד מעשה בראשית : מה רבו מעשיר יי כלם בחכמה עשית. מלאה הארה חנ:נר. המלך המרומם לבהו מאז המשבח והמפואר והמתנשא מימות עולם: אלתי עולם ברחמיה הרבים רחם עלינו. ארון יעלני. צור משגבנו. 'מגן ישענו. משגב בערנו: אל ברוך גךל־דעה. הכף ופעל להרי חמה. טוב ;צר כבוד לשמו. מאורות נתן סביבות עליו. פגודת צבאיו חרושים ריממי'שהי. תמיד מספרים כבו!—אל־1 וקרשתו: תתברר יי אלהינועל שבח מעשה :דיך מל. מאורי אור שעשית
יפארור סלה:
59	Hétköznapi reggeli írna
תתב־־ך צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדוחים לטתפח ובמך לעד מלכנו! יוצר מוברתים י ואובר מובלתיו כלם עומדים פרום עולם. ומוטמיעים ביראה וחד פסול דברי אלד,ים חיים ומלך עולמו פלס אתפים כלם פרורים כלם נכותם !בלם עיונים פאימה וביראה רצון הונם. ובלם פותחים את פיהם פלןךוטה ובטהרה בבירה ובזמרה ומפרכים ומובפהים. ומפארים ומעריצים ומלןדיובים וממליכים:
את־בב האל המלך הך1ל הגבור והנורא זקד1וב הוא וכלפי מקפלים,מלילט עול מלכות ובמים זה מזח. ונותנים חבות זה לזה. לההדיוט' ליוצרם פנהת תה.
בשפה ברורה ובנעימה י קו־שות בלם באחד עונים!אומרים ?יראה:
זקד1ש י קדש קח־ש יזי צבאות מלא כל־האךח בבורו: י
להאיופנים וחיות הקדש בכעש גדול מתנשאים לעבת שרפים, לעמתם משבחים ואומרים:
בחך ?בוד־ין ממקומו:
לאל בחך נעימות יתנו. למלך אל חי וקום זמירות יאמרו ותשבחותיעןמיעו. כי הוא לבדו פועל ובורות. עושה חדשות. בעל מלורמות. זורע צדקות. מצמית ישועות.'בורא רפואות. נורא תהל1ת.אדך הנפלאות* תמחויעז בטובי בבל יום תמיד מעעזה בראשית: באמור לעושה אורים גוללים בי לעולם תמרו: אור chri .על ציון תאיר' ונזבח כלנו מתרח לאורי• ברוך אתה י״י ייצר המאורות:
אהבת 1־בת אהבתנו יזי אלהינו
חמלה!דולה ויתרה חמלת עלינו: אבינו מלכנו בעבור אבותינו #בטחו בך. •תלמדם חיקי חיים. כן'תחננו' ותלמדנו: אבינו לאב הרחמן המרחם רחם עלינו. ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולמים את כל־דברי הלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך. ודבק לבנו במלתיך. ויחד לבבנו לאהבה וליראה שמך. ולא נבוש לעולם ועד: כי כשם י־ןדשך הגדול והנורא בטחנו !גילה ונשמח!־, בישוערתךלי והביאנו לשלום ן מארבע כנפות הארך. 'והוליכנו קוממיות לארגונו: כי אל פועל ישועות אתה וקנו בהרת מכל עם
*) Kezünkbe vesszük a rv^ry-t.
62	תפלת שח״ית לחול
ולשק וקרבתנו לשמךתדול סלה
?אשת. להורות לך וליהדך באהבה: בתך אתה יי הבוחר בעמיו ישראל 3אה;ה:
(אל מלך נאמן): ד
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה ן אדדג
ברוך שם כב־וד מלכות־ו לעולם ועדן
. ואהבה. אד יהוה אלליך ככל־ ללבך ובכל־נפשר וגכל־מאךך: והיו הדברים האלה אשר אנ5י מצוך היום .על לבבך: ושננתם לבניךודבלת בם בשבתך בביתך ובל?תךבדךו ובשכבה ובקומך ן וקשרתם לאות על-י״דיך והיו
לטוטפות ביז עיניך: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך:
•)Aki minjan nélkül imádkozik mondja ezt a bevezető három szót
ותה אם־שמע השמעו אל־־ מצותי איכר אנכי סצנה אתכם הלם לאהבה את־־יהוה אלוהיכם
־ ן : ־ :־ v: T : , V . T •־ V.
ולעבדו בכל״לבבכם ובכ4־ נסשכם! ונתתי סס!—ארצכם בעתו יורה ומלמול ואספת תנןד ותירשך ויצדדזי! ונתתי עיצב בשדך לכתסתי ואכלת ושבעת! השס־ו לכם פך־יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתהויהם להם!"וחדה י אף יהוד. בכם ועצר את־השמים ולא־יהנה מ^ר והאדמה לא התן את־יבולה ואבדתם מהרה מעל הארת הטובה אשר יהודה נתן לכם 5 ושמתם את־דברי אלהעל־לבככס נעל־ נפשכם וקשרתם אתם לאות על־
ידכם יהד לטטפת פין.עיניפם: ולמדתם אתם אודבניכם לדבר בם בשכתד בביתר ופלפת־
בדרךופקפב־וברימר: ופהפתם על־מזוזיות ביתך ובשערי־;
למען ירבו ימיכם ויפי בניבם על האדמה אשר נשבע יחוד“. לאבותיכם להתלהם כימי השמים
T
-על־ליאדן:	,
ויאמר יהוד, אל משה לאמה: דבר אל־בני ישראל ואמרת אלחם ועשו להם ציצית על־פנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצית הפנף פתיל תפלתו והיה לכם לציצית׳ודאיתם
אתיו ויבךתם את־כל־מצות והוה ועשיתם אתם ולא־־תתורו אחרי לבבכם ואתרי.עיניכם אשר־אתם
זניםאחרידם: למען ?זכרי.ועדיהם את־כל־מצותי והייתם קדושים לאלדיכם : אני יהוד, אלד,יכם אשר
vs T :
v ־:
הוצאתי אתכם מאדץמצדים להיות לכם לאיד,*ם אני יחלה אא־,יכם!
אמת ולצים ונכון וקלם דשר ונאכל ואהוב וחביב ונהמד ונעים ונורא ואדיר. ומתקן ומקבל וטוב ושה קיבר הזה עלינו לעולם 7ועד אמת אלד,י עולם י מלכנו צור ועקב מנן ישענו לדור ודור הוא קלם ושמו קלם ויבטאו נבון ומלכותו ואמונתו' לעד קימת: ורבדיו י חלים וקלמים נאמנים ונחמדים י לעד ולעולמי.עולמים. על אבותינו ועלינו על בנינו ועל דודותינו ועל ""הורות יזרע ישראל עבליך:
66	תפלת שחיית לחול
על לראשונים ועל האחרונים ך^ר טוב וקש לעולם ועד: אמת ואמונה חוק א מ$ב1ר אמה עאהה הוא יי אלהינו ואללי'אבותינו מלכנו מלך אבותינו גואלנו נואל אבותינו לצדנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו מעולם שמך.זאין אלד,ים זולתך: עזרת אבותינו אלה הוא מעולם
מנןומיושיעלבניהם אדריהסבכל־
דור ודיור: ברום עוילם מושבך ומש?טיד וצדקתך עד־אפסי ארח אשד איש שישמע למצוקיך. ותורתך ולבלך ישים על לבו: אמת אתה הוא ארון לעמר. ומלך גביור לריב ריבם: אמת אתה תא ראשון ואתי, הוא אהרון ומבלעדיך אין לנו סלי גואל ומושיע. ממצרים
נאלתנו יי אליהינו ומבית .עבדים פדיקגו: כל בכוריהם זדךנת. ובכורך ואלת. לום־סוף בקעת חדים טבעת וידידים העב־ת. ולכסו מים צריהם אחד מהם לא ויותר: על זאת שבחו אדיבים ורוממו אל ונתנו ידידים י זמירות שיריות ותשבחות ברכות והודאות למלך אלדד וקום: רם לנשא גדול ונורא, משפיל גאים ומגביה שפלים. מוציא אסירים ופלדה ענוים ועוזר דלים. ועונה לעמיו בעת שועם אליו: החלות' לאל'עליון מרוך הוא ומברך. משח ובני ישראל לךענוישירח בשמחה רבה ואמרו בלם♦
מי כמוכה כאלים יי מי כמכה
68	תפלת שחרית לחול
נאדר בקדש. נורא חדלות עושה
פלאן
?זירה חך?זה ?זבחו גאולים לשמך על ?זפת דדם וחד כלם הודו והמליכו ואמרו:
יי ימלוך־ לעולם ועת
צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופרח כנאומך והודח וישראל. גאלנו י; צבאיות שמו קדוש ישראל: בתך אתה קי גאל ישראל:
A tefillát állva mondjuk kelet felé fordulva.
אדני שיפתי תפתח ופי תיד תהלתך:
ברוך אתה יי אלרגי ואליל,י אבותינו אלה־ אברהם אלהי יצחק ואלהי "יעקב. והאיל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל הסדים טובים וקינה הפל חובר הסדי
09 Hétköznap! reggeli ima
אבית. ומביא ג1אל לבני בניהם
* •••:•• ; זז ׳ץ ™
למען שמו באהבה!
A bűnbánat tíz napján.
(* בע-ת־ זפרבי לחי;ים. מלך חפץ בחיים. וכתבנו בספר החיים, למענך אלך,ים חייכם:)
סלך עוזר ומיוזע ומנץ ברוך אתה י״י סנן אברהם:
אתה גבוה לעולם א־ני מחיה מתים אונה רב להושיע:
A sátoros ünnep 8-ik napjától peszachig.
(משיב הרוח ומוריד הנשם c
מבלבל חיים בחסר מחית מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישיני עפר. מי כמוך בעל ?בורות ומי דומר לך מלך ממית ומחיה ומצמיח:שועה:
A bűnbánat tíz napján.
(בעי״ת: מי כמוך אב הרחמי□. זוכר יצוריו ’"‘חיום כרחמי□:)
ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אהה יי ממה המתים:
(קדושה.)
.Kedusa - ima a tefilla ismétlésénél
Előimádkozó נקדש את־שמך בעולם. בשם שמקדישים אותו בשמי מרום. כבתוב ?לדד;;•אד. ;וזקרא וה אלדד, ואמר.
K6zség קדולז 1 קדוש קדוש יי צבאות.
ל I	ל |	ל |	•T • T
מלא כל האךק קבודו:
E10imádkOZ0 ל<1מתם ברוך יאמרו.
*K0zsé ברוך 5בוד יי מיקומו:
E10imádkoz0 ובדברי זקךשך כתוב לאמר.
Kö1a6e ומלך יי לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:
:	T	־־ :־ T
E10imádkOZ0 לדיר לדיר נגיד גדלך ולנצח נצחים קךשחך נקדיש, ושבסך #לחיינו מפינו לא ימוש
אתה זקרוש ושמך קדוש וקדומים בכל יום יהללוך בלה: בחך אתה יי לאל הקדוש! <־«■״ ה?לו
הקדוש:)
אתה חוק לאדם דעת ימלמד לאנוש בינה: חננו מאתך דעה בינה והשמל: בחך אתה יי חונן הדעת:
השיבנו אבינו לתיוךתך. וקרבנו מלבנו לעבהתך. .והחזירנו בתשובה שלמה לפניך! בחך אתה יי הרוצה בתשובה:
־־ 7	:T : V T T
בלח לנו אבינו בי דוטאנו מחל לנו מלבנו בי פשענו בי מוהל
לעולם ןעד׳ כי אל מלך גדול 5וזקדוש אהה: ברוד אתה ה האל ד/קדוש: (בעשי״ת:הטלך הקדוש:)
וסולח אתה: ברוד אתה יי חנון המרבה לסלוח:
ראה נא בעניגו וליבה ריבנו וגאלנו מהרה למען שמך בי גואל חזק אתה ♦ ברוך אתה יו גואל
ישךאל:
רפאנו ו; ונרפא. הושיענו ונושעה. כי תהלתנו אתה,. והעלה רפואה שלשה ילכל מכותינו.*׳ כי אל מלך רופא נאמן ולחמן אתה: ברוך אתה ך רופא היולי עמו ישראל:י
" T :	*
*) Aki valamely beteg felgyógyulásáért kíván imádkozni, itt a következőket mondja.
wrm ויהי רצון מלפדך :י אלהינר ואלדד שתשלח מדיה רפואה שלמד, מן־השמים׳ רפואת הנפש ורפואת הגוף׳ לחולה(פב״פ) כתוך
שאר חולי ישראל ג
ברד ^לינד יי אלהינו את המה הזאות. ואת בל־־מיני תבואתה
• •	»	:	T T
^13150"!♦ {("Télen.) n3*H3fí וסן טל ומטר
לנל?יי) "ער ?ני דזאדמה וטבענו מטובך וב־ך שנתנו בוטנים הטובות: ברוך ארנה יזי מברך השנים:
תקע בשופר S112 לחרותנו ושא נס לקבץ גליוסנו והבטנו וחד מארבע בנפות הארץ: ברוך אקח יי מקבץ נדתי.עמו ישראל: השיבו־, שופטינו כבראשונה ויועצנו בבתחלך, והסר ממנו;נון ואנחה ומלוך עלינו אתה י; לבדך בהסד וברהמים וצדקנו במשפט: כרוך אתה יי מלך אוהב צדקה
31^23^ ♦ (נ־נ-ס המלך המשפט:)
4ל	תפלת שחרית לתור*
ולמלשינים י אל־תהי תקוה.
וקל עושי רשעה כתע יאבדו.. וקלם י מהרת יכרתו. והורים י מיררה תעקר ותשבר ותמנה ותכניע במהרה בי,מינו 1 ברוך אתה יזי שוכר אויבים ומקניע זרים t
על הצדיקים ועל הוחסידים ועל זקני עטך בית ישראל. ועל פליטתסופריהם. ועיל־גרי הצדק ועלינו,‘ יהמו רחמיך יי
I V V “ •• •• k i : ד ••	4 VS V ־	;■־ V ן :T
אלחינו. ותן שכר טוב לכל הבוטחים כשמך קאטת. ושים חלקנו עמהט לעולם, ולא נבוש בי בך בקרני: ברוך אתה ך משען ומבטח לצדיקים: י
ולירושלים עירה ברסמיבם תשוב. ותשכון בתוכה כאשר דב־ד*. ובנה איותה בקרוב ממינו בנין עולם. וכבאי הור מהרה לתוכה תכין: ברוך אתה יזי בינה ירושלים:
• T T 5
את צמח דוד .עבדך סהרה תצמיח. וקרנו־ תחם בישועתך. בי לישועתך קוינו כל־היום: בחך אתה יזי מצמיח קרן ישועה* שמע קולנו יי אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו. כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה. ומלפניך מלכנו ריקם אל־תשיכנודכי אתה שומע תפלות עמך ושלאל בלחמים: בחך אתה יי שומע תפלה:
Böjtnapon.
ף ע״ו■ יי עננו. ביום ציום תעניתנו. בי בצרה ^דולדה אנלזנו. אל־תפן אל־רשענו. ואד1 תסתר פניך ממנוי ואל־‘ תתעלם 1 מתחנתנו: היה נא קרוב ישועתנו. והי נא חםדך לנחמנו. טרם/קרא אליך"עננו, בדבר שנאנח' יתד טרבם וקראו!אני אענה. עוד הם מדברים !אני אשמע: כי אתה » העונה בעת צרה. פודה ומציל בכל־עת צרה וצוקה: ברוך אתה ע העונה בעת צרה:
רצה יי אלחש בעמך ישראל
ובתפלתם והשב את העבודד־!
לדביר” ביסך.' ואשי ;ישךא4 ותפלתם באהבה ת.קבל ברצון 2 ותהי לרצון תמיד.עבודת ושךאל עב־•
Ujlioldkor és félünnepeken.
אלוהינו ואלהי אניותינו.יעלה ויבא גיגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ועבר ?בדיוננו ופקדוננה מקרון אבותינו וזכריון משיח בן־דוד עברך. וזכריון ירושלים עיר זקךשך. וזכריון כל־ עמך בית ישראל לפניך. לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום (לריח) ראש החירש 1 יל?=־ן) דג המציות ו (לסכות‘ חג הסבות הזה. זכרנו יי אלהינו ביו לטובה. ופך,דנו ביו למרבה. והושיענו ביו לחי״ים. ובדבר :שועה ןרחמיםיחוס והגנו'.'}רחם עלינו, להושיענו בי'אליך עינינו בי אל מלך חנון ורחום אתה:
'ותרדנה עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו׳ לצייוז 2
מודים אנחנו לך שאתה הוא ך
(* טורים אנחנו לך שאתה הואי; אלהינוואלהיאבותינו אלהי כל בשיר ייוצרנו יוצר
אלל,ינו
Q71JJ7 ^TfDS שהתיתנווקומתנוכן תחיינו
ועד. צור מינו מגז S&WS
** 8?1י־ תא
?111 11־11 Hiti לן. כתן אל הה1ןא1ת:
לך ונספר תהלתך. על תינו המסורים פזיךך ועל ניסטותינו הפקודות לך'ועל נסיך #בבליום עטנו ועל נפלאותיך וטובותיך #בבל עת ערב ובקר וצהרים:
••• :	V^V . T . ד	: TT: T •
הטיוב פי לא כלו רחמיך. והמרתם פי־־לא תמו חסדיך. 'מעולם מינו
לך;
Cnanuka és purim ünnepén.
על חנפים ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועורת ועל המלחמות שעשיית' לאבותינו בימים החם מימן הז;ה:
Purim.	Chanuka.
בימי מתתיהו בן־ייוחנן כחן גדול | בימי מרדכי ואסתר חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון j בשושן הבירה כשעמד
הרשעה על עמך ישראל להשכיחם j ;עליהכמ המן הרשע תודתך ולהעבירם מחקי ,רצונך. ,ואתה בקש להשמיד להרוג ?רחמיו הרביםעמז־ת להטבעת צרתם. י רקת את־ריבם דנת את־דינם. נקמת את נקמתם.ממרת ג בורים קיר חלשים, ורביכב 'ביר מעטים. וטמאיכש ב!ד טהורים. ורשעים ביד צדיקים. וזךים קיר עומקי תורתך. ולך עשיית שכם גדול וקדוש בעולמך.־ולעמך ישראל עשיית תשועה גדורה ופרקן כהיום הזה',ואחר כן באו בניך לדביר ביתך. ופגו את־היכלך וטהרו את־מקדשך. והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת,ימידונכה אלו להודיות ולהלל לשקך הגדול’;
ועל■1.כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם וער:
A bünbánat tiz napján.
גבעי-ת וכתוב לחיים טובים בל־בני)5ריתך0
ובל לומים יודוך־פלה. ויהללו את־שמך באמת. האל ישועתנו ועזרתנו כלה: ברוך אתה:: הטוב שמך ולך נאה להורות:
-Emmád אלמנו ואלך,י אבותינו ברכנו בברכה הטשלשת kozó בתורה הכתובה על־ידי משה עבדך האמורה מפי
ולאבד את־־נד1־ מהולים מנערועד־זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחלש שנים זעשר הוא חלש אדר. ושללם לבוז. ואתה ?רחמיך הרבים הפרת 'את ,עצתו וקלקלת את־מחשבתו והשבות לו גמול־יו בראשו' ותלו ־ אותו ואת־בניו תל העץ:
אר,ין ובניו בבונים .עם נןדשיך כאמור: יברכף « ו!שמךןז. :אר י:יז פניו אליך ויחנך,: !שיא יי פניו אליך וישים לך שלום:
&ים לום י טובה !5מרכה סן וקפד והחמים עלינו געל כל ישראל .עמך." ברבנו אבינו בלגו ?אדור באוד TW• בי ?איר TW ,נ0י1 « : #לקינו תורת חיים וארבת חבה וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטיוב'בעיניך לברך׳ את־ עמך ושראל בבל־עת 'ובכל־שעה בחלומך:
A bűnbánat tíz napján.
(בעי״ת בספר חיים ברכה.וסולו־ם ופרנסה טיובה נזכר לנכתב לפניך אנלזנו וכל־_ע?2ך בית .ישראל לחיים טיוביבש ולשלום: ברוך'אתה יי עושה ההליום:)’
בחך אתה יזי המברך את־עמו בשלום:
אליהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תרום. ונפשי'כעפר לכל תהיה. פתיח לבי בתורתך ובמצותיך תךדיוף נפ<מי. ’ויכל החושבים עלי רעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. עשה 7למען <ממך.עשה "למען'ימינך. עשה למען קז־שתך. עשיה למען תורתה למען וחלצון ידידיך. הושיעה ומינך.וענני: ותיו לרצון אמרי פי וחניון לבי"לפניך יזי צורי ונוהלי: עושה עזלום במרומי! הו*6 נעשה'"שלום עלינו ו.על כל יע*ךאל ואמרו אמן: י
ידי רצון לפניך יזי אל־הינו ואלד,י אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: ושם.נעבדך ביראה כימי עולם ובשנים קדמוניות: וזערבה ליי מנהת .יהודה וירושליבם כימי עולם וכשנים קדמוניות:־(*7
A bünbánat tiz napján רב יום כפיר שבת שובה? és מנחה ?רב שבת kivételével, reggel és délután, a tefilla után ezt mondjuk.
אבינו מלכנו חטאנו לפניך : אבינו מלכנו אך לנו מלך אלא אתה: אבינו מלכנו עשה עמנו למק ♦ממך: אבינו מלבנו חדש עלינו שנה טובה: אבינו מלכנו בטל מעלינו בל־גזרוה
זקשות	:
אבינו מלכנו בטל מחשבות שונאינו: אבינו מלכנו הפר עצת אדבינו י : אבינו מלכנו כלה בל צר ומשטקמעלינו: אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטריגנו	:
אבינו'מלכנו כלה דבר והרב ורעב ושבי ומשחית מבני בריתך :
: ■	-	:	•	• : -	: • v ן
*) Ujholdkor és peszach fél ünnepén fél hallelt, chanuka és sátoros-ünnep féliinnepén egész hallelt mondunk 1. a 26ő.lapon.
אבינו מלכנו מנע neje טנחלתך : אבינו מלכנו סלח ומחל ל?ל עונותינו: אבינו מלכנו מחה ותעבר פעועינו מנגד עיניך י י :
אבינו מלכני מחוק כלחמיד חרבים כל־שטרי חובותינו' ’	:
אבינו מלכנו חחזירנו ביתעוקה עזלמה
אבינו מלבנו שלחדפואהעזלמהלחולי
עמד	;
אבינו מלכנו קרע רוע נזר דיננו ן אבינו מלכנו זכרני כזכרון טוב לפניך: אבינו מלכנוסכתבנו כספר חיים טובים: אבינו מלכנו כתבנו כםפרנאךהוישועהן אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה	5
אבינו מלכנו כתבנו כספר זכיות : אבינו מלכנו כתבנו בספר י סליחה
T *	:	V •*	:	”87	•	“	$	-	* T
ומחילה	:
אבינו מלכנו הצמח לני “בועד בקרוב:
T 8	T	8 T
אבינו מלכנו הרם.קרן ושראלעמך : $&םי^ מל03* דדם דד? משיחך ♦ אבינו מלכנו מלא ידינו'מברכותיך : אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע : אבינו מלכנו שמעקולנו חום ורהסעלינו: אבינו י מלכנו קבל ברחמים וברצון את־תמלתנו	:
אבינו מלכנו' פרתה שערי שמים לתפלתנו	:
אבינו מלכנו{א אל״תשיכנו ריקם
מלמדך	י :
אבינו מלכנו וכור כי זעפר אנחנו ן אבינו מלכנו תהא השיגה הזאת שעת רחמים הגת רצון מלפניך :
אבינו מלכנו המול' עלינו ועל עוללינו
וטפינו	:
אבינו מלכנו עשה למען הרונים על שם
אבינו מלכנו עשה למען ?}בוהים על וחורך	:
אבינו מלבנו ?נשה למען ?אי באש ובמים ?גל קרוש שמך t
אבינו מלבנו נקום לשנינו נקמת דם ?בדיך השפוך ,	:
א״מ עשה למענך אם לא למעננו ג אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו: א״מ עשה לממן לסמיך הרבים :
אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הנבו־ר והנורא שנקרא עלינו:
אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשיכם .עשרה .עטנו צדקה וחסד;והיוש:ענו:
yn H-•— «< ♦ -
Hétfőn és csütörtökön- kivéve akkor amikor nem mondanak ,ezt az imát mondjuk - (ויאמר לבד jtinfi-t (91. oldal
והוא רחום וכפי ,עון ולא ושהיה. ולרבה להשיב אפיו. ולא ועיר כל־־המתיו: אתה וו לא— הכלא רחמיך ממנו. חסדך ואמתך תמיד יכהנו: הושיענו! יי אלהינו וקבצנו מן־דגוים להודות לשם
■8	תפלת שחרית להול
ק!דשך להשתבח בתהלתך: אם עונות תשמרץה. אדני מי יעמוד: כי־עמך המליחה למען תודא:. לא כחטאינו' תעשחר־לנו. ולא— כעונותינו תגמולעלינו: אם,עונינו ענו בני.•! עשה למעז שמד: זכר רחמיך יזי _וחםךיך.כי מעולם הטה: "יעננו יו ביום צרח •שנבנו שם אלתי'יעקב: יי' הושיעה. המלך "יעננו ביום,תראנו: אבינו מלכנו חננו ועננו. ׳ בי אין בנו מעשים. צדקה עשה.עמנו ?1מעז'שמח אדוננו אלהינו. שמע קוח תחנונינו. וזכר לנו את־־ברית אבותינו. והושיענו למען שמד: ועתה אדני ארחנו אשר הוצאת את־עמךמאךץ מצרים ביד חקה.
ותעש־לך שם כיום מה. חטאנו רשענו:אדני ככל ־צדק1חיךזישב־ נא אפך וחמתך מעייך ירושלים הר קהשך. ’כי בחטאינו ובעונות אמסינו': 1ירזיןזלים ,™ לירפד. לכל־* סביבותינו: ועתה שמע אלמנו' אל־תפלת ’עם־־ ואד‘־ תחנוניו. והאר פניך עי מקדשך השמם. למען אדני:
הטה אלהי אזנך ושמע פקח .עיניך וראה שוטמיתינו ולעיר אשד נקרא שמך עליה,כי לא.על־טדקותינו אנלנו טפילים תחנונינו לפניך. כי על רחמיך הרכים. אדני שטעה. אדני סלחה. אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר. למענך א.להי, כי שמך נקרא על־עיךך ועל־עטך: אבינו האב הרחמן הראנו אות לטיפה. וקבה נפוצותינו מארבע כנפות הארק. יכירו
רקעו כל הנוים כי אתה יי אלהינו: ועתה
יי אבינו אתה. אנחנו החמר ואתה יוצרכו
ומעשה ודך כלנה הושיענו למען עמך צורנו מלכנו וגואלנו í חוסה יי על עטך ואל־תתן נחלתך להדפה למשל־כם גויס, למה יאמרו בעמים איה אלהיהם:
T : T T ־	•	V •• VI
ידענו כי חטאנו ואין מי יעמוד בעדנו עמך הנחל ועמד־לנו בעת צרה: ידענו כי אך כנו מעשים. צדקה עשה עטנו למען שמך: כרחם אב על־בניט'כן תרחם יי עלינו והושיענו למען שמך: חמול על'עמך. רחם על־נחלתך. חוסה נא כרוב רחמיך. חננו ועננו כי לך ך הצדקה עושה נפלאות בכל עת:
הבט־נא רחם־נא .על־עמך מחרה למען <ממך ?רחמיך הרבים: זי אלחינו חום ורחם. והודיעה צאןמדעיתך ואל־ימשל־ בנו קצף. כי לך עינינו תלויות
והושיענו למק שסך: רחם י עלינו למק בריתןד. הביטה ועננו בעת צרה. בי לך יי הישועה: בך תוחלתנו אלוה סליחות. אנא סלה־נא אל טוב וסלח. כי אל סלך חנף ורחום אתה:
אנא מלך! חנון ורחום. זכור והבט לברית בין הבתרים. ותראה לבניך בקלת:חיד למעןי.שראל: אבינו מלבנו חננו ועננו. בי שמך הנמל נקרא,עלינו עושר־. נמלאות בכל־עת, עשה עטנו ?הברך חנף ולחום הביטה ועננו בעת צרה י בי לך;י הישועה,: 'אבינו מלבנו מחבנו, אל תעש עמנו כרוע מעללנו. זכור רחמיך ::.והבריך. וכרוב טו?ך הושיענו. וחמל־־נא עלינו♦ בי אך לנו אלוה אחרמבלעדיך: צורנו אל־תעזבנו יי אלהינו אל־תרחק ממנו. כי נטשנו הצרה מחרב ומשבי. ומדבר ומטנפה.
י v V * • . V V •* T T	. ־=־ .. T
ומכל־צרה מגון הצילנו. כי לךקוינו ואל תכלימנו יזי'אלהינו. והארי פניך בנה וזכר לנו את ברית אמותינו. והושיענו למעז שמל. ראה בצרותינו ושמע קול תפלתנו.כי אתה שומע תפלתכל־פה:
T 1 X “	־ T T
אל רחום וחנון רחב עלינו ועל בל־ מעשיי. בי אין כמוךיי אלחינו. אנא שא נא פשעינו: אבינו מלכנו צורנו וגואלנו. אל חי וקום.' החמין יכבה. חסיד',וטוב על כל־מעשיל. כן אתה הוא יי אלהינו. אל ארך אפים ומלא רחמים. עשה עמנו ברוב רחמיך. ’והושיענו למען שמך. שמע מלבנו תפלתנו, ומיד אויבינו הצילנו. שמע מלבנו תפלתנו. ומכל צרה ובון הצילנו: אבינו מלבנו אתה. ושמך י עלינו נקרא. אל־תניחנו.' אל־ תעזבנו' אבינו. ואל־תמשנו בוראנו. ואל־תשקחנו יוצתו. בי אל מלך חנון ורחום אתה:
: ״־	T T
אין כמיוך חנון ורחום זי אלחינו.
אין כמוך אל ארך אפים ורב חסד ואמת. Win ברחמיך הרבים. מרעש ומרנז הצילנו: זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב. אל1־?! אל־־קשינו ואל־־רשענו לאל־־ חטאתנו: שוב מחרון אפך. והנחם על הרעה לעמך! והכד ממנו מכת חמלת. כי רחום! אתה: כי כן ירכך. עושה חסד חנם בכל־הור ודור: חוסה יי על־עמך והצילנו מעמך. והסר' ממנו מכת המגפה ומרה קשה כי אתה שומר ישראל: לך יזי הצדקה ולנו בושת הפנים: מה־נתאונן. מה־נאמר. מה־ודבר ומה־־נצטרק: נחפשד־ו דרכינו ונחקרה תשובה אליך כיי ימינך פשוטה לקבל שבים: אנא יי ן
:	T	: ־ ן ״	T: T T • T
ה1ש;עה נא: אנא יי הצליחה נא: אנא'יי עננו ביום מיאנו: לזד יי הבינו לך יי קוינו. לך » ניחל. אל־תלבה ותעננו. פי נאמו גלם אבדה תקותם. כל־־ברך וכל־ קומה לך ילבה ותבתהוח;
הפותח יד בתשובה לקבל פושעים וחטאים• נבהלה נפשנו מרוב עצבוננו. אל־תשכחנו נצח קומה והושיענו בי חסינו בך: אבינו מלבנו אם אין בנו צדקה ומעשים טובים. זכר־לנו את־־ ברית אבותינו מחתנו בכל־יום ך אחד: הביטה בענתי. בי־רבו מכאובינו״וצרות לבבנו: חוסה וי עלינו בארק שמנוי. ואל תשפוך חרונך עלינו. בי אנחנו עמה בני בריתך: אל הביטה דל כבודנו בנדם• ושקצונו בטמאת הנדה: עד־מתי ע!ך בשבי. ותפארתך מד צר: יעודרה־. נבוךתך.מאתךעל אויכיך. הם ובושו

ניחתו מנבוחתם. ואל ימעטו לפניףי תלאותינו. מחר יקדמונו רחמיך ?יום צרתנו. ואם לא למעננו למענך מעל. ואל־תשרדת זכר שאדיחנו. ויחון אום המודדים שמך פעמים בכל־יום תמיד באהבת ואומרים שמע יעך־אל לו אלחינו לל אחדו
A következő napokon nem mondanak תחנון-! :
1.	7 ;ז^-ראש חדש Egész ניסן havában
2.	בעומר .8 .זס^ערב ראש השנה rt-kor (íjár 18.)
3.	סיון.9 161-ער3 יום כפור hó első 8 napján.
חג של סכות ms'-ig	10. תשעה באב-^!-.
4.	יס^חמשה עשר באב .11 וס^הנבח.
5.	חמשה עשר בשבט- kor	12. a gyászolók (אבל) házában
fi. פורים két napján.	a hét gyásznapon. (שבעה!
ויאמר דוד אל־גד צר־־לי מאיד נ^לה־נא ביד־יי כי רבים רחמיו וביד־אדם אל־אפילה:
I ־ :T	־ •	־ T	: ־ T T ־־ T V
רחום ותנה חטאתי לפניך. יי מלא רתמים רתם,עלי וקבל החנונמ י: אל־באפך תוכיחני. ואל בחמתך תיפרני:' חנני יי בי־אמלל אני. רפאני ך בי נבתלו.עצמי: ונפשי נבהלה מאד. ואתה יי.עד־מתי:
שובה י; חלצה נפשי. הושיעני למק חסדך: כי אין במות זכרך. כשאול מי יודד־ד־לך: יגעתי באנחתי אשחה בבר־־לילה ממתי. בדמעתי ערשי אמסה: עששה מכעס עיני. עתזקה בכל־ צוררי: סורו ממני כל־פיועלי און.
כי־שמעלקולבכיי: שמע ע תחנתי. י; הפלתי וקח: .יבושו י
ויבחלומאד כל־א;יבי.ישובו.יב1שו
10W) .yj-j "*ראס
Hétfőn és csütörtökön itt a következő imát is mondiuk. Más ncW-lal a 93. oldalon .ישראל napokon pedig folytatjuk az imát
יי אלהי .ישראל שוב פחריון אפ־ והנחם _by הרעהל«?ד! י
הבט משמים וראה, כי דדינו לענ וקלס בניוים, נחשבנו כצאן לטבח יובל לד־דוג ולאבד ולמכה'ולחרפה:
ו?כלזאת ש?ך לא שבחנו. נא אל תשכלונת
יי אלהי
זרים אומרים אין תוחלת ותקוה. היון א1ם לשמך מקור.
טהור ישועתנו זקךבה, ;נענו ולא הונח לנו. רחמיך זכבשו את־כעסך מעלינו:ז
אנא שוב מחר־וגץד. ורחם ?גלה א#ר בחרת í
יי אלהי
חוסה יי עלינו ברחמיך. ואל תחננו בידי אכזרים. למה יא?יו הגוים איה נ^$ אלהיהם למענך .עשה עפנו חסד ואל־תאחר:
אנא שוב מחריונד. ורחם סגלה אשר בחרת:
T T	•י"	$ 1	: ־	: .* T : T T V *S T
יי אלהי
קולנו תיטמע !תחון ואל־תטשנו ב:ד א'ו;מו לטהורה ארת־שמנו. זכור אישר נשבעת לאבותינו. ככוכבי השמי□ איבה'את־זרעכם.'ועתה נשאלנו מעט מהריבה:
ולכל־־זאת ש?ך לא שכחנו נא אל תורונו :
יי אלהי
עזרנו 1 אלהי ישענו על לבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על־דוטאתינו למען שמך:
יי אללי:ש־ראל שוב מהמן אפך והנחכם על־הרעה לעמך:
שומר ישראל שמור שאיית ישראל־1 ואל־־יאבד ושראיד1 האומרים שמע ישראל:
שימי גוי ארור שמור שארית עם אחד ואל־־־יאבד גוי אחד
־	T V	: “	־	T V
94	תפלת שהי־ית לחול
המחרים שמד יי אלהינו ו: אדור.
שומר ניוי קרוש שמור שארית .עם קרוש ואל־יאבד גיוי 'קדוש המשלשים' בשלוש קדשות
ז•	•	T	: | •
לקדוש:
מתרצה ברחמים ומתמים בתחנונים תתרצה והתפיס לדור עני כי אף עוזה אבינו מלכנו חננו ועננו כי אף בנו מעשים. עשה עמנו צרקה וחכר והושיענו;
ואנחנו לא־נדע מה־־נעשה כי עליך עינינו; זכר! החמיר יי והאדיר כי מעולם הנה; יהי-חמיר יי עלינו כאשר יחלנו לך; אל־ הזןר־לנו עוינות ראשונים מדר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד;
חננו יי חננו כי־־רב עיענו ro♦ ברנז רחם מכור: כי הוא זידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו: .עזרנו אלדד רצענועל־דבר כבוד זממך והצילנו וכפר .על חטאתנו למען
Az előimádkozó itt fél kadist mond. Hétfőn és csütörtökön.
אל ארך אפים ורב־חסד ואמת אל־בא?ך תוכיחנו: חוסה יזי על עטך־והושיענו מכל־־רע: חטאנו לך אדון.'זסלח־נא כרב רחמיך אל: ז
Tóra felolvasás hétfőn és csütörtökön. לןליאת התולה Amikor a Tórát kiveszik ezt mondjuk.
החי בנסיגע הארון ויאמר משה קומה 1 יי רפצו'אויביך וינכו" משנאיך מפניך: כי"מציון תצא תורה ודבר'יי מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בר)ךשתו:ז"י	ז
בליך שמח ךמיא עלמא ג• רך כתרך ואתיו•
רעותך עם עמך :שראל לעלבש, ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך ולאמטויא לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמך. יהא רעוא:קךמך ךתורך לן דןי;ין בטיבותא. ולהוא אנא פקידא בגו צדי״קיא. למרחם עלי ולמנטר יחי וית כל ך לי ולי לעמך :שי־אל. אנוע' הוא ך לכלא ומפרנס'לכלא.
96	תפלת שחרית לחול
אנת הוא שליט על־1 כלא* אני! הוא קשליט על מלכיא ומלכותא דילך היא. אנא עבזיא דקון־שא ?דיך הוא קסגידנא .קפה ומקפה'די_קר איוריתה״בכל ערן' וערן, לא S'r אנש ן־חיענא* ולא.על בר אלחין סמיכנא, אלא באלהא דשטיא. דהוא אלהא קשיוט, ןאיוליתה קשיוט. ונביאיוהי קשוט, ומם גא למעבד טמן וקשוט, בה ואנא רחיץ ולשמה .קדישא יקירא אנא אמר תושבחן. יהא לעוא קז־מק קתפתח לבי באוריתא ותשלים מעזאלין קלבי. :ולבא ךכ4 עמן־־ ישראלי. לטב ולחיין ולשלם:
־“ גדלו ליי אתי ונרדמה W ידזד־ר:
Község לק יזי הקדלה ודיבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים'ובארץ ילק יי’ הפקלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו:יאלהינו והשתחוו להדום רגליו זקדוש הוא: רוקמו ץ אלהינו‘והשתחוו להר קן־שו כי קדוש/י אלהינו:
אב הרחמים הוא ולחם עם עמומם ועבור ברית איתנים [יציר־‘ נפשותינו מן חשעודד הרעיות ויגער ?.יצר הרע מן הנשואים דחיון אותנו לקלטת עולמים וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה'ולרןמים:
'“Eותגלה ותראה מלכותו עלינו ??מן קרוב ויחון פליטתנו ופליטת עטיו בית.ישראל לחן ולחסד ולרסמים ולרצון!נאמר אמן: הכיל הבו גידל לאלהינו ותנו כבודי לתורה: כהן קיב נעמיד <־׳ פב״פהכהף: ברוק שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתיו: תורת תמימה משיבת נפש: עדות יי נאמנה מלוכימת פתי: פקודי'יזי':שלים קשיקחיילב: מצות יי ברח מאילת.עינום: ” עי? לעמיו יתן יי יבוק אות עטיו בשלום: האל תמים דרכיו אקרת יי ערופה'מגן הוא לכל החוסים ביו:
לאתם הדבקים בי; אלהיבם חיים כלבם היום:
A Tórához hivott ezeket az álldásmondásokat mondja. A Tóra-felolvasás előtt.
בךכו את ״ Tpen
♦
♦
Község ברוןי יי הטביןד לעולם ועד:
בחך אתה ל; אלהינו מלך העולם 1W בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה לזי נותן התורה: ׳
A Tóra-felolvasás után.
אשר aM;? 3ר1ך אתה י; אליהינו צלך נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בת־וכנו.
ברוך אתה :יזי נותן־ התורה :
A Tóra-felemelésénél.
וזאת _ התורה אשר שם מעזה לפני בני
לשראל על פי :יי ביד מעזה: .עין חלים היא
למחזיקים בה ו־תיומכיך מאשר: דרכיך, חרכי"
נעם וכל־־נתיבותיה שלום: י אורך י למים בימינה
בשמאלה עשר וכבוד: לי חפץ למען־ צדקו "ינחיל
תורה ו״יאחיר:
Hétfőn és csütörtökön mielőtt a Tórát vísszateszik az elő-imádkozó ezt mondja, kivéve az olyan napokon amikor ־תחנון( nem mondanak.
יהי רצון מלבני אבינו שבשמים לכונן את־־בית
הלינו ולהשיב את־שכינתו בתוכנו במהרה בימינו׳ ־ונאמר אמז: ־
יהי לצו! מלב.;* אבינו שבשמים, לדרם עלינו ועל פליטתנו ולמנוע משחית ומנפה מכלינו ומעל כל־עמו־ בית ישראל׳ ונאמר אמץ: ילללצל מלפני אבינו שבשמים׳ לקים־בנו ח5מ ישראל, הם ונשיהם ובמהם ובנותיהם ותלמידיהם ותלמידי הלגדדיהם בבל־מקומות מושבותיהם, ונאמר אמן: יהי לצון מלפני אבינו שבשמץם, שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות. רהבץ נדרנו מארבע כנפות הארץ׳ ונאמר אמץ: אחינו כל־ב־ת־ישלאל׳הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בנין בים ובין ביבשה׳ המקום ירחם עליהם רציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה
;־	7 : T •• •• 7 7;• 1 , • • I V
ומשעבוד לנאלה השתא בעגלא ובןמן ר!ריב׳ ונאמר אמץ:
Az előimádkozó felemeli a Tórát
Előimád-
kozó
יהללו י את שם יי בי נשגב שמיו לבדו:
לדוד מזמור ליזי ר,א.ךץ ומלואה. תבל וישבי
בה: כי הוא על ימים למדה ועל נהרות יכוננה: מי־״יעלה בהר־יי. ומי יקום במקום זקךעוו:'7קי כפים ובר־לבב אשר 1 לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה: ישא ברבה מאת יזי 1וצדקה מאליהי ישעו: זה' דור דוךשו"מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים 1 ראשיכם והנשאו פתחי עולם הבא מלך הכבוד: מי־־זה מלך הכבוד יי עז-וז ועבור ך a כור מלחמה: שאו־ שערים 1 ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא ך, מלך הכבוד ע צבאיות הוא מלך הכבוד סלה:
A frigyszekrény bezárásánál.
ובנחה יאמר שובה ך רבבות אלפי ישראל:
קומה לי למנוחתך אתה.וארוןע!ך: כחניך ילבשו־ צדק וחסידיך ירננו: בעבור דוד.עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טיב נתתי לכם תודתי1 אל־ תעזובו: עץ חלים היא למחץקי״ם בה ותומכיה מאשר: דרכיה זיוכי־ניועם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יזי אליך ונשובה חדש'זימינו'כקדם:
•9—־
אשרי יושבי 1 ביתך. עוד יהללוך פלדה.
אשרי העם שככה לו. אשרי העם שיי אלחיו: תהלה לדוד.ארוממך אלהי המלך. !אברכה שמך לעולם ועד: בכל יום אברכך. !אחללה שמך לעולם ועד: גדול לזי ומהלל מאה. ולגדלתו
אין חקר: דיור לדור לשבח מעשייך. וגבורותיך מידו: ך!דר כבוד ה־ודך ודברי נפלאותיך אשיידזה: ועזוז נוראותיך יאמרו. ו־גךלתך אספרנה. זכר רב־טובך יביעו וצדקתך ירננו: חנון ורחום יי. ארך אפים ונדל הסד: טוב יי לכל. ורחמיו על־ כל־מעשיו: יורוך וזי כל־מעשיך. וסםידיך יברבובח: כבוד מלכותך יאמרו. וגבורתך.ידברו: להודיע 1 לבני האדם גבורותיו. וכבודי הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל־עולמים. וממשלתך בכל־דור ודור: סומך יי לכל הנפלים. וזוקף לכל הכפופים: עיני בל אליך.ישברו. ואתה נותן־להם את-אבלם בעתו: פותח את ;דיך. ומשביע לכל־חי רצון: צדיק י: בכל־ררכיו. וחסיד בכל־מעשיו: קרוב יי לכל־קוראיו. לכל אשר וקראהו באמת: רצון־ יראיו יעשה. ואת שרעתם ישמע ויושיעם: שומר וי אות כל־־אחביו ואת כיל הרשעים ישמיד: תהלת יי ידבר־־פי ויברך כל־־בשר שם יקדשו לעולם ועד: ואנחנו 1 נברך זיה. מעתדח ועד־־ עולם הללוזיה:
ערב פסח ,»ךים ,חננה ,ראש חדש Ezt a zsoltárt nem mondtuk .napján ערב י1ם כפור és ,השער באב ,ח1ל חפעעד
למנצח מזמור לדוד: יענך ייז בייום צרה. ישגבך שם אלד,י!עקיב: ישלח־עזרך מקדש. ומציון:0עךך ג יזכד כל~ מנחתיך. ועולתך /דשנה סלה: :תן־לך כלבבך. וכל־עצתך ומלא: נרננה בישועתך ובשם אל1,י3ו נתל. ימלא יי כל—
משאלותיך:עתה זידעתי כי הזשיע יי. משיחי!!;13$־11= משמי כןישיו, בגבורות.ישע ’ ;מיניו: אלה ’ברכב לאלה בסוסיבם. ואנחנו בשם־י; אלהינו נזכיר: הטה כרעו ונפלו. נאנחנו קמנו ונתעודד: י:י חוש;עד, המלך!עננו בייום־קלאנו:
ובא לציון נואל ולשבי פשע ביעקב נאם יי: ואני זאת בריתי אותם אמר יי רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך. לא ;מושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יי. מעתה ועד עולם: ואתר,קדושי1שבתהלות ישראל: וקיא זהאל־זה ואמרקרושיקחש קדוש גי צבאיות מלא כל ל׳ארל כבודו. ומקבלין רין מך־דק ואמרין. קדיש בשמי מיומא עילאי, בית שכינתה. קדיש על ארעא עובדי נבורתה. קדיש בעלם עלמןא. וי צבאיות מליא
כל־אדעא זיו יקדה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול .רעש גרוד1. ברוך כבוד י; ממקומו: ונטלתני רוחא ושמעת בתרי קל־זיע סניא
דמשבחק ואסרי: י. בדיך יקרא די: מאתי בית שכינתה: י: ימלך לעלם ועד: יזי מלכותה קאסלעלם ולעלמי עלמיא: יי אלהי אברהם שחק ויש־אל אבותינו. שמרה־ זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך; והכן לבבם אליך: והוא דחום יכפר מק ולא -ישחית ולרבה להשיב אפו ולא:עיר בל חמתו: כי אתה אדני טוב וסלח. ורב
חסד לבליקדאיד: צ־קקך צדק
לעולם ותורתך אמת. תתן אמת יליעקב חסד לאברהם אשר
נשבעק לאבותינו מימי קדם. בחך אדני יום יום ועמם לנו. האד ישותנו סלה: יי צבאות עמנו משנב לנו אלתי ועקב קלה. יי צבאות אשדי אדם בוטח בך: יזי הושיעה. ד,מתך "יעננו ביום-קראנה
ברוך אלתינו^בראנולבבורו. והבדילנו מן התועים. ונתן לנו תורת אמת. ותר.עולם נטע בתוכנו. הוא ימתח לבנו בתורתו. וזישם בלבנו אהבתו ויראתו. ולעשות הצתי ולעברו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק. ולא נלך לבהלה: יהי רצון מלפניך י; אלחינו ואלתי אבותינו. שנשמור חקיך בעולם הזה• תשה ונחות
ונךאה ונירש טובח וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא ו למטן יזמרך כבוד ולא ידם. יי אלהי לעולם אוד־: ברוך הנבל אשר יבטח ביי, .והיה יי מבטחת בטחו ביי .עדי־עותכי ביד, יי צור עולמים: ויבטחו בך יודעי'שמד כי לאע!בת דישיד ל: ה ח5ך למען צדקו.יגדיל תורד, האדיר:
kor itt muszáfot imádkozunk, de-־,ל המועד trln B’.si-kor és .előbb letesszük a tefilint
.יתגדל.ויתקדש שמה רבא בעלמא ךי־ברא כרעותה ונמליך מלכותה בחייכיון ו-ביומיכיון ובחיי ךכל־בית.ישראל בענלא וב;זמן קריב ואמרו אמץ: -Község ,יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא:
יתברך .השתבח התפאר התרומם התנשא ויתהדר התעלה ממהלל שמה דקוךשא
•Község בדיך הוא
לעילא(בעי׳" ולעילא) מן־כל־בךכתא ןשירתא תשבהתא ונחמתא דאמירן בעלמא;ואמרו אמן:
.Község .קבל ברהטים וברצ׳ון $n מפלתנו:
תתקבל עלותהון ובעותהיון ךכל ישראל קדם אמתין ך בשמיא ואמת אמן:
.K0z,ég יהי שם :;י מביךך מעתה ועד־עולם:
יהא שלמא רבה מן שמיא וחיים עלינו!יעל כל־ישראל ואמת אמן:
.Község עזרי מעם יי עשה שמים זואךץ:
עושה *שלום במתמיו הוא ועשה שילום עלינו \.על בל־ וישראל ואמרו אמן:
עלינו לשבה לארון הכל לתת נדלה ליוצר בראשית שלא עשנו בנלי י הארצות ויהא 'שמנו במשכרות האךמה'. שלא שם חלקנו בהם וגורלנו כלל המונם ואנחנו ברעים"ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא י נוב־ שמים ויוסד ארך ומושב וקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בנב־־ מרומים.
הוא אלהינו איז עוד. אמת מלכנו אפם זולתו ככתוב בתורתו וידעת היום ולשבות אל לבבל כי יי הוא האלהים בשמים 1ממעל ועירי
pK nnfiD ppNH
על־מ נקוה לך יזי אלהינו לראות מהדדי כתפארת עזך. למעביר נלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עו^ם במלכות שדי וכל כני בשר יקראו בשמך. להפנות אליך כל רש.עי ארץ יכירו לרעו בל יושבי חבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון: לפניך יזי אלמינו יכרעו ויפלו« ולכבוד שמך ,יקר יתנו. ויקבלו יכלם אות עול"מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד:
כי השלכות #לך היא ולעולמי.עד תמלוך ככבוד: ככתוב בתורתך יי ישלוך לעולם ועד: תאמר והלה ל למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אהד דממו אחד:
T V	:	T V 7:	V Í *
אל תירא מפחד פתאים ומשואת רשעים כי תבא: עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עטנו אל: ועד זקנה אני ד\א יי־ר ש™ אני אסכל אני'!שיתי יאניא»«י
: ־־ י" T	!־ * V :	:־ ’ 4 T T V * I T
אסבול ואמלט:
Kadís-árváknak.
?־,דיש יתום.
יתגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־ברא
• : —	:•:“ן־	:־־	•	• T •	•	• ז
ברעותה. גימליך מלכותה בהיכון ומומיבון ומדי דכל־בית ישראל בעגלא ובזמן הריב ואמרו אמן:
יהא שמה לבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא:
יתברך וישתבח !.יתבאר ויתרומם ויתנשא
תפלת שחרית לחול
ויהדדר ויתעלה גיההלל שמה דקדשא. בריר הוא :לעלא מן בל ברכתא ושיךהא השב^ותא ונלזמתא האמיר! בעלמא ואמרו אמז:
־ T : T : I : *	:
יהא שלמא הבא מן שמיא וחיים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
עשה שלום כמרומיו׳ הוא .יעשה שלום עלינו ו״על בל ישראל ואמרו אמן:
מזמורים של יום
Vasárnapon mondják.
חיום יום ראשון בשבת שבו היו הלרם אומרים מבית המקדש:
כד לדוד מז;מ־ור ליי הארץ ומלואה. תבל וישבי בה: כי־־
הוא על־עמים יסד־ה. ועל־נהרות ?כוננה: מי־מגלה בהר־יי. ומיךקום במקום קך־שיו: נקי כפ?ם ובר־לבב. אשר לא־נש׳א לישוא נפשו ולא נשבע למרמה: .ישא ברכה מאת י!. וצדקה מאלהי.ישעו': זה דור דרשייו מבקשי פטףמגקב סלה:'שאו שערים ראשיכם וחנשיאו פתחי עולם. ויבוא מלך הכבוד: מי־זה מלך הכבוד ץ עזוז'וגבוה/יזי נבור מלחמה:זשאו שערים ראשיכם ושיאו פתחי'עולם. רבא מלך י הכבוד: ימי הוא זה מלך הכבוד. ן; צבאות הוא מלך הכבוד סלה:
Hétköznapi reggeli ima
Hétfőn:
היום ייונם שני ?שבת שביו היו הלוים אוגרים ?בית המקדש:
יעיר מזמור לבני־־קרח: גדול יי ומהלל מאיד. בעיר אלהינו הר־זקךשו: .יפה נוף משוש כל־הארץ הר־ציון:רבתי צפון. קך:ת מלך רב: אלהים באומנותיה נודע למשגב: כי־הגה 'המלכים יועדו.' זעברו_יחדו: המה ראו בן תמהו. נבהלו נחפזו: רערה אחזתםשם. חיל כיולדה: ?רוח קדים תשבר אניות תרשיש: כאשר שמענו 1 כן ראינו בעיר־יי צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד־עולם סלה: דמינו אלהים חסדך. בקרב היכלך:' כשמך אלהיט י כן תהלתך על קצוי־אךץ. צדק מלאה ימינך: .ישמח 1 הר ציון תגלנה בניות :הורדה. למען מיקזפטיך: סבו ציון והקיפודה. ספרו מגדליה: שיתו לבכם 1 לחילה פסגו אומנותיה למען תספרו לדור אחרון: כי זה 1 אלהים אלהינו עולם ועד. ־הוא ינחיגגו על מות:
Kedden:
היום ייום שלישי ?שבת קביו היו הלוים איומיים בבית המקדש:
ג״ ” * : t I
מזמור לאסף. אלהים נצ-ב בעדת־אל. ?.קרב אלהיט ’שפט: עד מתי תשפטו עול. ופני רשעים תשיאו סלדה: שפטו דל ויתום. זעני ורש הצדיקו: פלטו־דל ואביון. מיד רשעים הצילו: לא ידעו 1 ולא יבינו בחשכה יתהלכו. :מוטו כל־מיוקדי ארץ: אנייאמרתי אלהים אתם.זובנייע^ייון כלבם: אכן כאדם תמותון. וכאחד השירים תפיולו: קומה אלהיט שקטה הארץ..כי אתה תגחל בכל הגו:ם:
110	תפלי! שחרית לחול
Szerdán:
היום ייום וגביעי בשבת שביו היו הלוום אגדיים בבית המד!דש:
אל נקמות יי. אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ.
השב נמול על־גאים: עד־מתי רשעים 1 יי. .עד־מתי רשעים :עליזו: .יביעו :דברו זעתק, :תאמרו כל־ פעלי און: עמך יי :דכאו. !נדזלתך ייענו: אלמנה ן־לר .יסריוגו.' ויתומים ירצחו: ויאמרו לא יראח־יח. ולא יבין אלתי .יעקב: בינו בוערים בעם, וכסילים 1 מתי תשכילו: הנטע א:זן הלא :שמע. ־ אם־ יצר עין הלא .יביט: היסר ניוים הלא יוכיח. המלמד אד בס דעת: :י יידע מחשבות אדם. בי־המה הבל: אשרי הגבר אשר־תיפרנו יה.'ומתורתך תלמדנו: להשקיט לו מימי רע. עד :כרה' 'לרשע שחרת: כי 1 לא־יטיוש' יזי.עטיו. ונחלתו'לא נעזב: כי־עד־צדק ישוב משפט :אקריו כל־:שרי־לב: מי־ :קום לי עם־מרעים. מי :תשב לי עם־פיועלי און: לולי יי עדתה לי. כמעט שבנה דומה נפשי: אם־יאמרתי מטה דגלי! חסדך :יזי.יסעדני: ברב ש־ך_עפיי בקךבי. תנחומיך ישעשעו נפשי: ה:חננךך כפא הוות. יצר עמל עלי־הק : יזג1'דו על־ נפש צדיק. ודם נקי דשיעו: ו:ר,י ץ לי למשגב. ואלה’ לצור מהסי: רשב עליהם 1 את־איונם וברעתם יצמיתם: :צמיתכם מאלהינו:
לכו נרננה ליי. גריעה לצור ישענו: נקדמה פניו בתודה. בזמירות נרי״ע ליו: כי אל גדול:יזי. ומלך גדול על־ כל־אלהים:
Csütörtököm
היזם ייום המישי בשבת שביו היו הלרם איומרים בבית המ:קךש:
למנצח על־הגתית לאסף: הרנינו לאלהים עז-נו. הריעו
לאלהי מנקב: שאו־זשךה ותנו־תף. כגיור נעיכם עם נבל: תקעו בחרש שיופר, בכסה ליום חגנו: כי הנן לישראל הוא. משפט לאלהי .יעקב: עדות 1 ביהיוסת שימיו בצאתו על־ ארץ מצרים. שפת לא/ידעתי אשמע: הסירותי מסבל שכמו, כפיו מדוד תעברנה: בצרה 7קךאת ואחלצך אענך' בסתר 1 רעם אבחנך 1 על־מי מריבה סלה: שמע עטי ואעידה בך. !שראל אם־תשמע־לי': לא־יהיה בך'אל זר. ולא תשתהוה לאל־נבר: אנכי 1 יי אלהיך חטעלך מארץ מצר!ם. ’ הרחב פיך ואמלאהו: ולא־שמע עטי לקולי. וישראל לא־אבה לי: ואשלדוהו בשרירות לבם. .!לבו במיועצותיהם: לו עטי שמע לי. ישיראל בךרכי!הלכו: כמעט איהביהבם אכניע. ועיר1 צריהבם אשיב ידי:' משנאי ך׳יכורשו־לו. ’ויהי עתם לעולם: האכילהו מחלב חטה. ומצור דבש אשביעך:
Pénteken:
הייום י׳ום ששי בשבת שביו היו דלו!ם איומריכש בבית הפי׳קדש;
Í י*	* T I Í
ץ מלך גאות לבש. לבש יי עיז התאז-ר. אף־תכון תבל בל־תמיוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשיאו נהרות 1 !י. נשאו נהרות קולם, ישיאו נהרות דכים: מקלות מים רבים אדירים משבריךים. אדיר במרום ץ: עדתיך 1 נאמנו מאיד לביתך נאודרקדש. !ילאךךשים:'ז
קדייט יתום.
fl-t mondanak, azonkívül־»Azokon a napokon amelyeken f kor is az itt következő zsoltárt is mondjuk. Gyászházban-®דים ,nem mondják ezt a zsoltárt
שיר מזמור :לאםפ: אלד,ים, אל־־דמי־לך. אל־תחרש ןאל־תשקט אל: כי־הנה אויביך יהמיו!. ומשנאיך נשיא• ראש: על־עמך.שרימו םויד.גיתיעצו על־צפוניך: אמרו לכו
ציי	תפלת שחרית לחול
ונ?חיךם מנוי. ולא־יזכר שם־־שראל עיור: כי נועצו•.לב נחרו. ^ליף בדית וכרתו: אחלי אדום קשמעאלים, מואב ןהנרים: ?בל ועמון.ועמלק. פלשת עם־ישבי עור 2 נם־אשור נלוזה עמם: הי? זרוע לבני־לוט סלה::עשה־לד,ם מממן. כמימרא כיבין בנחל קי־שוין: נשמדו בעין־דאר. היו דימן לאדמה: שיתמו ?היבמו בערב לכנזאב. ובזבה וכצלמנע כל נמיכמו: אשר אמרו נךשה־זלנו את ?איות אליהים: אלדד, שיתמו' כנלנל. בקש לפני רוח: באש תבעדץער. ובלהבה תלהט הרים: כן תקקפם בבוערק וקסופתק הבדלם: מלא פניהם קלון. ויבקשו שמק:יזי: לבשו ויבהלו עהי־עה!־וקפדו ויאבדו: רקעו כי־־אתה שמק יי לבדק. עליון על־כל־האמן:
ezt a zsoltárt mondják reggel	רבא bth-től חדש אל־ל
.és este
לדוד יזי איורי ;ו!שעי ממי אירא. :יזי זמע'וז דדי ממי אפחד: בקיב עלי מיעים לאכיל את בשירי צרי וארבי לי. המה כשלו ונפלו: אם־תחנה עלי מדונה לא.יירא לבי אם תקום זעלי מלחמה. בזאת אני בוטח:'אחת שאלתי מאת יי איותה אבקש שבתי בבית ין כל ;ימי הוי. לסזיות בנועם יי ולבקר בהיבליו: כי ?צפנני בסכה ביום קעה !מתירני בסתר איחלו. בציר ירוממני: ועתהקרום ראשי יעל אויבי סביביותי ואזבחה באהליו זבחי תרועת. אשירה ואזמיה לקי: שמע יזי קולי אקרא וחנני וענני: לק אמר לבי בקשו פני. את פניק ק אבקש: אל־תסתר פניק ממני אל תט באף עבדק עןרתי ח?ית. אל תטשני :ואל תעזבני אל1,י וישעי: כי אבי ואמי נקמני. רי יאספני: הורני ;יזי דרכק ונחני באורח מישור. למען שיורדי: אל תתנני בנפש צרי. כיי זקטו בי עדי שקר ויפדו חמם: לולא האמנתי לראיות בטוב יזי בארץ חיים: .קור, אל יי חזק ו!אמץ לבק. .וקוה אל ק:
Azokon a napokon, amelyeken fWnri-t mondanak a gyászház-bán (אבל) reggel és este a 01' שיר של után a következő zsoltárt mondjuk:
למנצח לבני-קרח מזמור: שמעו־זאת בל־העמים.
האזינו■ כל־ישבי חלד: נם־בניאדם׳ נם־בני־איש._יחד,עשיר ואביון: פי ידבר חכמות. והגות לבי תבונות: אטד, למשל אזני. אפתה בכנויר חידתי: למה אירא בימי רע. ;;יון:עקבי וסוכני: הבמחים על־הילם. וברב עישרם ותחללו ן אח לא־ פדיה ופדה איש. לא יתן לאלהים כפרו: :ויקר פדיון נפשם. וחדל לעו,לם: ויחי־ עוד לנצחי לא וראה ד,ישחת: כי ולאה חכמים ומותו׳ יחד ?נפיל ובער יאבדו. ועזבו ״לאחרים חילם: קרבם בתימיו לעיקלם. משכנתם לדיור .ודיר. קקאו בעזמיותם עלי אדמות: :ואךם בינך בל־ילין. נמשל בבהמיות נלמו: זה דךכם בסל למיו. ואחריהם בפיך,ם .יךצו סלה: כצאן לשאול שתו מות .ירעם. וירדו בם ישרים לבקר. וצורם לבלות שאול מזבל לו: אך־אלהים ופדה נפשי מיד שאזל. כי.יל,חני סלה: אל־ תירא בידיעשיר איש. כי.ירבה עבוד ביתו: כי לא במותו' וקח הכל. לא־ירד אחריו בבורו': כי־ נפשו' בחייו וברך. ויורק כי־תיטיב זלך: תבא עד־דור אבותיו. עד־נעה לא־יראו אויר: אדם ביקר ולא זיבין. נמשל כבהמות נקמו:
Azokon a napokon amelyeken t nem mondanak, a gyász-.8? Tt^ után a következő zsoltárt mondjukל házban a Dl1
מבתם לדוד, עמתי אל כי־חסיתי בך: אמךהת ליהוד,
אלג־ אתה. טובתי בל־עליך: לקדושים אער־בארץ המה. ואדירי כל־חפצי־בם: .:רבועצבותם אחר מהרו, בל־אפיך נקביל,ם מדם. ובל־אעא את־עמותםעל־עפתי: יזתו־ה מנת חלקי;וכוםי. אתה תוימיך ניודלי: הבלים נפלו־לי בנעמים אף־נחלת עפרה אלי: אברך את־יהוה א^זר:יעצני. אף־ לילות יסרוני כליותי: עויתי ידוה לקנדי תמיד. כי מימיני בל־־אטוט: לכן שימח לבי רגל בבודי. אף־בעלי ועמון לבטח: כי לא־תעזב נפעי ליעאול. לא־תתן חפילך לראות שחת: תודיעני ארח חיים, עבע עימחיות את־קניך. נעמות בימ:נך נצח:
.קדיש ךרבנן.
előtt:יהא ^למא רבה tanulása után, kadisnál אנךה ehio vagy מקמה : a következőt iktatjuk be
על.יעראל ;ועל רבנן ועל תלמידיהון :על כל־תלמידי תלמידיהון ועל בל־מן ךעםקין באו־רותא די באקרא הדן ודי בבל־אתר ואתר:יהא להון(יל=י0 עלמארבא הנא;וחםדא ורתמין והיין אריכין ומתא ךויחא ופרקנא ^:קדס אבוהזן די בתזמיא. ואמרו אמן. יהא שלמא רבא ופי.
115	Hétköznapi reggeli ima
A 13 hitágazat.
א אני מאמין באמונה שלמה שהבורא והברך שמיו הוא בורא ומנהיג לכל־הברואים ’להוא עבדיוזעשה ועיושיה העשה לכל המעשים:
3 אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמיו הוא ;היד ואין יחידות כמוהו בשום פנים והוא לבדו אליהינו היה הוה ויהיה:
; אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמיו אינו גוף. ,ולא ושייגוהו משיגי הגוף ואין ליו שום דמיון 5לל:
י אני מאמין באמונה שלמה שהבורא ותברך שמיו הוא ראשון והוא אחרון":
יי אני מאמין באמונה שלמה שהבורא ותברך שמיו ליו לבדו ראוי להתפלל־1 לאין’ראוי להתפלל לזולתו:
י אני מאמין באמונה שלמה שכל דברי נביאים אמה:
ז אני מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבינו עליו השלום רדתה אמתית ושהוא היה אב לנביאים לקודמים לפניו,ולבאים אחריו:
י אני מאמין באמונה שלמה שכל־התוךד־ו המצדה "עתה בידינו היא הנתונה למשה רבינו זעליו השלום:
ט אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא
תהא מסלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא ותברך #מיו:’
י אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך #מיו ייודע בל לעשה לני ארם וכל מדזשביותם #נאמר היוצר יחד לבבם המבין אל״־כיד־*-מעשיהם:
יא אני מאמין באמונה #למה #הבורא יתברך #מיו גומי־ טיוב לשומרי מצויתיו ומעניש לעוברי מצותיו:
יב אני מאמין־ באמונה #למה בביאת המ#יח ואף על פי #יתמהמה עם בלדה אחבה־לו בכל יום #יבא:
ע אני מאמין באמונה #למה שיהלה תהית המתים לעת #תעלה רצון מאת הבורא ?ונברך #מיו ויתעלה זלריו לעד ולנצח נצחים: לישועתך קויתי לזי: קויתי לזי לישועתך: ל? לישועתך לןויתי:
לפורקנןי ם?ךת ״: ספרית ״ לפורקנך: " לפורקנך סברית:
תפלת ל^חה .Hétköznapi délutáni ima
אשרי יושבי 1 ביתך. עוד להללוך פלה. א#ךי העם #ככה ליו. א#.רי העם #יי אליהיו: תחלה לדוד. ארוממןךאלהי המלך. ואברכה
שמך לעולם לער: ככל חים אברכך♦ r#m שמך לעולם ועד: גדול י: ומהלל מאד. ולגדלתו אך חקר: דור לדור ישבה מעשייך. וגבורותיך עידו: הדר בבור הורך. ודברי נפלאותיך אשיחה: ועזוז נוראותיך יאמרו. וגדלתך אספרנה: זכר רב־טוכך לביעו וצדקתך ירננו: חנון ורחום יי. ארך אפים ונדל הסד: טוב יזי לכל. ורחביו על-כל־־מעשיו: יורוך ו; כל־מעשיך. !חסידיך יברכוכה: בבור מלכותך יאמרו. וגבורתך ידברו: להודיע 1 לבני האדם נבורתיו. ובבור הדר מלכותו: מלכותך מלבות בל־עולמים. וממשלתך בכל־דור ודור: סומך י: לבל הנפלים. וזוקף לבל הכפופים: עיני בל אליך ישברו. ואתה נותן־להם את־אכלם בעתו: פותה את :דך. ומשביעזלבל־חי רצון: צדק י: ככל־דרכיו. וחסיד בבל־מעשיו: קרוב י: לכל־קוךאיו. לבל אשר.יקראהו באמת: רצון-לדאיו "לעשה. :ואת שזעתם לשמעויושיעם: שומר י: את כל־־אהביו ואת כל הרשעים לשמיר: תהלת י: ידבר־־פי ויברך ’כל־־בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו 1 נברך:ה. מעתה.ועד־עולם
חללות: הצי קדיש
אדני שיפתי ת?תח ופי לגיד הרלורןז:
3חך אד•,דר י״י אלורינו ואלתי אבותינו אלתי א3ךהכ= אלתי pny
118	תפלת טנחז־ן לחול
ואלהי נעקב. האיל הגדויר הנבור וחגודא אל מליון גומל הסדים טובים וקנה הבל וזוכר התרי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען תמו באהבה:
(.(זכרני לחיים מלך חפץ בחיים. ןכתבני בספר החיים. ^מעךך אלהים ח«בם:)
מלך עוזר ומיושנע ומגן: ברוך אתה יי מגן אברדזם:
אתה נב־ור לעולם אמי ממה מתים אתה רב לחועדע:
(Télen) משיב הרוח ומוליד הגשם:)
מבלבל חים ?חמד מחיה מתים ביחמים רבים סומל נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומ_קים אמונתו' לישני עפר. מי כמוך בעל’גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחה ומממיח ןשוזעה: (מי כמוך אב הרחמים. זוכר ?צוריו לחיים ברחמים c
ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה ;י מחיה המתים:
Kedusa ima a tefilla ismétlésénél.
נקדש את־שמך בעולם. ?שם שמקדישים אותו בשמי מרום. ככתוב על־ומביאך וקרא זה אל־זה:ואמר.
*״0/קרוש 1 זקריוש קדוש ,יי מבאות מלא כל הארץ ?בודו:
Ej%%ád- לעמתם ברוך יאמרו.
-*) A bekeritet részeket csak a biinbánat tiz napján mondjuk
אינה ,קדוש ושמך יןדוע וקדושים ©כל יום יהללוך ©לה: ©חד אתח :י האל י=ע"" הקדוש:
אתה חונן לאדם דעת. ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך דעה'בינה והשכל: ©רוך אתה יזי חונן הדעת:
השיבנו אבינו לתורתך. וקרבנו מלכנו לעבודתך. והחוירנו בתשובה שלמה לפניך: ברוך'אתה יי הרעה בתשובה:
י T S
סלח לנו אבינו כי חטאנו. מחל לנו מלכנו כי פשענו. כי ’מוהיח וסולח
־	:	"	*	77:	*	”	:	'־ ־־
ברוך כבוד יי ממקומו:
.!>™ ובד?רי זקך?וך כתוב לאמרי
.ימלוך י; לעולם. אלז־דך ציוץ לדור ודור הללרה:
.Eiaim להר זוחר נניח נדליק ולנצח ?עתים:קךשתך נר!דישז׳ וישבהך אלןקינו מפינו• לאךמויב לעולם ,ועד׳ כי אל מלך גדול וזקהש אתה: ברוך אתתי'- האל הזקד1שו.(בעשי״ת: הטלך ה5ןחש:)
אתה; ברוך אתה ף חנף rónán
לסלוח;' • : ־
ראה נא בענונו וריבה ריבנו. וגאלנו מהרה למק #ך בי נואל חןק אתה; מלוך אתה יזי נואל ושואל:
רפאנו;י ונרפא. הושיענו ונושעה.
בי תהלתנו אתה. והעלה רפואה־. שלמה 'לכל־־מבותינו. בי אח מלך
7 S	T “	:
רופא נאמן ורחמן אתה; ברוך אתה ף רופא חולי עמו לשואל;
ברך וגלינו יזי אלהינו את־חשגה הזאת ואת־כל־מיני" תבואתה לטובה
ותן בלבןך י ,,״Ta ותן טל יטטי ל?ו?י׳) על
יפני האדמה ושבענו מטובך. וברך שנתינו בשנים חטובות; ברול אתה י; מברך השנים;
תקע בשופר נחל לחדוותנו. ושא נם לקבף נליותנו. וקבצנו.יחד מארבע בנפות הארץ ג ברוך אתה ך מקבץ ?דחי עמו ישראל:
השיבה שופטינו כבראשונה. ודמיינו 'ככתהלה. והסר' ממנו./ינק ואנחה. ומלוך עלינו אהה ל לבדך
בחסד וברחמים וצדקנו במשפט: ברוך אהה ל מלך אהב צדקה
ומשפט ♦ (בעש׳"" הטלןד המשפט:)
ולמלשינים 1 אל תהי הקוה. וכל עושי לשעה ברגע יאבדו. ־ובלם 1 מהרה וכרתו. והורים 1 מהרה תעקר ותשבר ותמנה ותכניע במהרהבימינו:
: - **	: ־ “ : ־־־ : * ־ * : ” 7 :	T “
ברוך אתה ל שובר ארכים ומכניע זרים:
על הצדיקים ועל ההפידים ועל וקני עמך בית ישראל.ועל רליטת סופריהם. על־נרי הצדק ועלינו. יהמו רחמיך יי
י ~	*	*״ ״•	־	7 :| V V *״	Vt V ן ־ T! I V "Í
אלהינו. והן שבר טוב לכל הבוטחים כשמך כאמת. ושים חלקנו עמהם לעולם. ולא נבוש כי בך בטחנו: ברוך אתה ל משען ומבטח לצדיקים:
וליחשלום עירך ברחמים השוב.
ותשכון בתולה באשר דברת. ובנה אורנה בקרוב בימינו בנון עולם. וכסא חד מהרה לתוכה תכי : ברוך אתה יי בונה ירושלים:
את־צמה דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. בי לישועתך קוינו כל־היום: ברוך אתה י״י מצמיח HR ושולה:
,imát mondjuk נחם *) Áb hó 9-én itt a
נחם יי אלהינו את־אבלי ציון. ואת־־אבלי ירושלים
:V " V! T :־־ ” ״	| : V	:-••״ : T T •
לאת־העיר האבלה:ול,חרבהןהבז-דה והשוממה. האבלה סבלי בניה. והחריבה ממעונותיה. והבזויה מכבודה. והשוממה מאין יושב. וה־יא יושבת. וראשה חפוי באשה עקרה שלא ילדה. וןבלעוה לניונות. רירשוה עוברי זרים. גימילו את" "עמק .ישראל לחרב. דהרנו בזדון חסידי עליון. על־כן עלן במר תבכה. וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם. מעי מעי על חלליהם. כי אתה יי באש הצתה. ובאש אתה ,עתיד לבנייתה. כאמור ויוני אהיה לה נאם יי חומת אש סביב. ולכבוד אהוה בתוכה. ברוק אתה וי מנחם ציון ובוינה .ירוישליס;
, יממע קולנו יי אלהינו. חום ורחם ,עלינו. וקבל בדחמיט וברצון את תפלתנו. כי אל שופע י תפלות ותחנונים אתה. ומלפניך מלכנו. ריקם אלתשיבנולכי אתה שומע תפלת עטך ושראל ברחמים: ברוך אתה ך שומע תפלה:
רצת ך אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את־העבודה לדביר ביתך.' ואשי ישראל ותפלתם באהבה
^ T.T * ! ** T í ” * I I V	:	־־	:־־ T
תקבי־י ?רצון. ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
,imát mondjuk עננו Böjtnapon itt az (*
ף עננו יי:עבנר. ביום ציום תעניתנו, פי בצרה נדולד־ז אנחנו. אל־תפן אל־רשענו. ואיר1 תסתר פניך מטנו. ןאל תתעלם 1 מתחנתנו: היה נא קרוב לעומתנו. .יהי נא חסדך לנחמנו. טרם /קרא אליך עננו. כדבר שנאמר (היה טרם יקראו ואני אענה. עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יי העונה בעת צרה. פודה ומציל בכל—עת צרה וציקד־ז: ברוך אתה יי העונה בעת צרה:
תפלת מנחה לחול
Ujholdnapján és félünnepeken ezt mondjuk.
אלהינו ואלחי אבותינו יעלה דבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדיוננו וזכריון אבותינו וזכיק משיח בן־דוד _עבדף. וזכר־ון.ירושלים עיר קךשף.וזברון בל־ עטך בית .ישראל 1 לפניןז. לפליטה לטובה. לחן ולחסד ולכחמים לחיים ולשלום ביום (לדח) ראש החדש ן(לפסה חג המצות ן <ל?=1ת> חג הפכיות) הזה: זכרנו וי אלהינו בו לטובה. ופקדנו ביו לברכה. והושיענו ביו לחייבם: ובקבר וישועה ורחמים חוס .וחננו, ורחם עלינו והושיענו. כי אלוף עינינו, כי אל מלך 1 חנון ורחום אתה:
ותחזינה עינינו בעובד לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון:
. מודים אנחנו לך שאתה הוא י; אלמנו ואלד,י'אבותינו' לעולם ועד. צור חיינו מנן ישענו. אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך. י עה מינו המסורים בורך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שככה־יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבקל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי' לא כלו'רחמיך. והמרחם כי לא'המו ורםרי־ך מעולם קוינו לך:
Hétköznapi délutáni ima ,ot iktatjuk be 1. a 77. oldalon - על ־Chanuka és parimkor itt CTJ
ועל כלם ותברך ויתרומם שמך מלבנו תמיר לעולם ועד:'
(וכתוב לחיים טובים כל־בני בדיתף C
ומל החיים לחץ פלה. .ויהללו את־ שמך באמת, דדאל ישועתנו'מותני סלה! ברוך אתה ך הטוב שמך ולך ;אה להודות:'
שלום רב בל ישראל.עטך תשים לעולם כי'אתה הוא מלך ארוז'לכל השלום. וטוב בעיניך לברך את־עטך ישראל ככל־עת ובכל־שעה בשלומך:
(בעי׳ת בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה מכר ונכתב לפניך, אנחנו 7וכל־עמך בית י ישראל ולחיים טובים ולשלום, ברוך אתה יי עושה השלום:)
: V T! T - I T T ־ T
ברוך אתה יי המברך את־־עמו
7 ן ן ־ י־ד	Ti ־ :	7 - I
:ש־א־ בשלום:
אלמי ?צור לשוני מרע ו?זפתי מ!י3ר מומה ולמ_קלל'
נפשי תהום, ונפשי כעפר לכל תהיח. פתח לבי בתורתך ובמעותיך תרדוף נפשי. ;וכל־החושבים עלי רעה מהרה חפר עצתם נקלקל מזתשבתם.עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען קדשתך. עשרה למען תורתך, למען יחלצו
26!	תפלת מנחה לחול
;ידיךיך. הושיבה :מינך "וענני: יו־,יו לרצון אמרי פי ןהגדון לבי לפניך"צורילגואלי: עשה שליום בקריומיו הוא:עשה שליום עלינו לעל כל ישיראל לאמרלאמן:
יהי רצון מלפניך ייאלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה ממינו. לתן חלקנו ?תורתך: לשם נעבדך ?:ראה בימי עולם ובשנים "קדמוניות. לערבה ל;י מנחת :הורה לירושל:ם כימי"עולם ובשנים"קדמוניות:‘ ז
ויאמר דוד אל־גד צר לי מאיד נפלה־נא בלד לי כי רבים רורמיו ו?ניד'אדם אל" אפילה i
רחום וחנון חטאתי לפניך. י: מל א רחמים רחם עלי וקמל תחנוני: ין אל־ באפך תוכיחני. ואל־מהמתך תוכרני: חנני וו כי אמלל אני רפאני יי כי נמחלו' ,עצמי: ונפשי נמהלה מאד. ואתה יי עד־־מתי: שובה יין הלצה נפשי. הושיעני למען חסדך: מי אין ממורת זכרך. משאול מי יו־ח־-לך. ,יגעתי באנחתי אשהה מכל לילה ממתי. בדמעתי ערשי אמסה: עששה מכעס עיני. עתקה מכל צוררי: סורו ממני כל פועלי און. כי־שמע ןזי קול בכיי: שמע יי תחנתי. יי תפלתי יקח: :בושו ו ויבדקו־ מאד כל־א:בי. :שובו
:בושו תע:
שומר ישראל שמור שאריות ישראל ואליאבד :שלאל האומרים שמע ישראל:
שומר נוי אחד שמור שארית עם אחד ואל״יאבד נוי'אהד המתרים שמך יי אלהינו ר אחד: י שומר נוי קדוש שמור שאריות עם קדוש ואליאבד נוי [קדוש המשלשים משלוש קהשו־ת לקדוש:
מתרצה מרחמים ומתפום בתחנונים התרצה והתפוס לדור עני כי אין עוזר: אבינו מלבנו חננו ועננו בי אין בנו מעשים עשי׳ עמנו צוקה וחסד והושיענו:
י ואנחנו לא נדע מה־נעשה כי עליך עינינו: זכור 1 רחמיך יי וחסדיך בי מעולם חמה: יחי־־חסדך יי עלינו כאשר יחלנו לך: אל תזכר־לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי חלונו מאד: חננו יי חננו כי־רב שבענו
בוז: כרנז רהם סזכור. פי הוא ידע יצרנו וכור כי עפר אנסנו: עזרנו אלזרי ישענו על׳־־דבר כבוד שפך והצילנו וכפר על חטאסינו למען
שמך,♦ קדיש שלם
זעלינו לשבח לארון הכיל לתת גדלה ליוצר ?ראשית שלא .עשנו' כגויי הארציות ולא שמנו ?משטחיות האדמה שרא שם חלקנו כהם וגורלנו ?כל ל,מיונם. ואנחנו כורעים ומישתחוים ומורים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמום'ויוסד ארק ומיושב' יקרו בשמי□ ממעל ושכינת עזיו ?גבחי מרומים: הוא אליהינו אין עוד. אמת מלכנו אפם זולתו כיתוב בתורתו ידעת חיום נחשבת'אל־לבבךז כי יי הוא האליהים בשמים ממעלועל־הארך מתחת אין עוד:
על כן נקוה לך יזי אליהינו לראיות מחרה ?תפארת עזך להעביר גלולים מן הארך והאלילים כריות יכהתון לתקן עולם ?מלכות שדי וכל ?ני בשר וקראו ?שמך. להפניות אליך זכל ־ רשעי ארך. יכירו ולרעו כל־יושבי תבלי כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון : לפניך לאליהינו יכרעו ניפיולו. ולכבוד שמך יקרייתנו. ויקבלו כלם את־עול מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלק חיא ולעולמי.עד תמלוך
129	Hétköznapi délutáni ima
בנבוז■! נכתיב בתורתן ן למלון לעו^ם יד! ונאמר והלה " !על־?ל הארץ ב»ום ההוא לקלה לי אחר ושמו אוזר:
אל תירא מפחד פתאים ומשיואת רשעים כי תבא: עצו עצה ותפר לכדו דבר ולא ;קום כי עטנו אל: ועד זקנה אני הוא ועד שייבה אני אסבול אני עשיתי ואני אקיא 1א{י אסבול.ואמלט:
Kadís-árváknak.
קליש יתום.
יתנלל ויתקדש קמה רבא בעלמא די־ברא ברעותה. המליך.מלכותה במיכון וביומיכון ובחיי רכל־בית ושהאל בע;לא ובזמן הריב ואמרו אמץ:
יליא שמל. לבא מברך לעלכב ולעלמי עלמ!א:
יתברך וישתבח !.יתפאר ללתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה התהלל שמה דקלשאי בריר הוא לעלא מן בל בךכתא ושירתא תשבךותא !;.תמתא לאמירן בעלמא ואמרו אמן: י להא שלמא לבא מן שמיא וחיים עלינו ועל בלזישךאל ואמרו אמן:
עקה קלוב במרומיו, הוא ועשה שלום בלינו ועל בל ישראל ואמרו אמן:
Előírnád-
kozó
: T
Hétköznapi esti ima. ^111 ^	71^571
והוא רחום 1 יכפר זעון ולא ישחית. והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: יי הושיעה. המלך יעננו ביום זקךאגו:
אך} יי •KBzsיתברך וישתבח התפאר
־־ ויתרומם ויתנשא שמיו של מלך מלכי הפלכים הקדוש ברוך הוא שחו>$ ראשון והוא אחרון ומבלעךו אין אלד,ים סלו לרכב בהרבות ביה שמיו ןעלזו לפניו: ושמו מרומם על כל בךכה ותהלה:
ברוך שם כבוד מלכותו ?־1עולם ועד: יהי #dg יי מברך מעתה:ועד עולם: י'
למברך:
»ko ברוך יי למברך לעילם ועד;
'בחך'אתה 'יי א^חינו מלך רך,עולם	אשר
בדברו מעריב ערבים בחכמה פולה ויערים ובתבונה משןה עתים ומחליף את לזמנים ומסדר את־־הביוכבים במשמחתילם ברקיע ברצונו בורא יום!לילד, נולי איור מפני חושך וחוקיך'מפני אור. ומעביר יום ומביא לולה. ומבליל 9ף יום
וי
ובך ילולה * צבאות שמו אל ה !.op תמיד ימלוך עלינו לעלם וער ! ברוך אתה יי ל,מעריב ערבים ז
אהבת עולם בית ישראל.עמך אהבת. תורה ומצות הקים ומשפטים אותנו למדווי.עלי בז יי אלהינו בשבבנו ובקומנו נשיח בה־יךי ונשמח ברברי תורתך ובמעותיך לעולם וערי בי הם היינו [אורך:מינו ובהם נהנה יומם ולילה. [אתבתךאלתכיר ממנו לעולמים! ברוך אתה ל אוהב.עמ1 ישראל!
<* ס™ אימי אל מלך נאמן!)
שמע.ישראל יהוד, אלהינו:הוה י אלד*
ןרוןי op ?ב1ד	ו״ער!
Aki minjan nélkül imádkozik mondja ezt a bevezető három szót(•
32!	תפלת ערבית לחול
ואהבת את יהוה אליהיך בכל־לבבך ובכל־ נפשך ובכל־מאדך: והיו הדברים האלה אשר אגלי מצוף היום על־לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם ?שבה־ בביתך ובלכתך בדרןי ובשה?ך ובקומך: וקשךתם לאות -׳נל־ידך ודייו5 לטטפת בין .עיניך: וכתבתם על־מזזיות ביתך ובלעדיך.	־י ,
והיה אם־שמיע תשמעו אל־־מ־צותי אשר אנכימצוה אתכם היום לאהבה את־יהיוה אל־היכם ולעבדיו בנל־לבבכם ובכל/פשכם: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת ךגנךותידושך ולצל׳לף* ונתתי עשב בשדך לכהמתך ואכלת ףעבעת: השמרו לכם פן־יפתה לבבכם וסרתם ועכרתם אלהים אחרים והשתחויתם להם: וחרה 1 אף־יהוה בכם ועצר את־השמים ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את־יבולה ואבדתם מהרה מעל הארך הטבה אשר והודי/תן'לכם: וש׳מתם את־ דברי אלה על־לבבכם ועל־־נפשכם וקשרתם אתם לאיות על־ודבם והיו לטוטפת בין עיניכם: ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וכתבתם על־מזוזיות ביתך ובשעריך:
־למען ורבו:מיבם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע לוה לאביתיכם לתת להם בימי הקזמ:ם על־האךץ:
ניאמר לה;וה אל־משה לאמיר: דבר אל־*־
?ני ישראל;ואמךת אלהם:וזעשיו לרם ציצת.על־ כנפי בגדיהם לדירתם תתנו על־־ציצת הכנף פתיל הכלת: והיה לכם 7לציצת וןאיסם אתיו וזכלתם את־כל מצות7 יהיה ועשיתם איתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי'.עיניכם אשר־אהם זינים אחריהם: למען תזכרו !עשיתם ןאת־כל־ מציתי והייתם קדושים לאליהיכם: אני יהוד. אליהיבסאשר הוצאתי אתכם מארץ מצולם להיות לכם לאלהים אני יהוהאלהיכם:
אמת ואמתה כל זאת וקום עלינו בי הוא יי אלהינו ואין זולתו ואנחנו .ישראל'יעמו, הפורנו מיד מלכים. מלכנו הנואלנו ככף כל־העריצים. האל הנפרע לנו מצרינו. והמשלם נמול לכל־ארבי נפשנו.' העושה נחלות עד אין הקר ונפלאות עד אין מספר. השם נפשנו בחייכם ולא נתן למוט תלינו המרריכנו על כמות אויבינו וירם.קרננו על כל שונאינו! העושה לנו נכים ונקמה בפרעה אותות ומופתים באדמת בני ד!ם. המכה בעברתו פל ככוח מצחם
ויוצא את.עפו ישראל מתוכם למרות עולם. המעביר בניו בין גזרי a סוף את־רוךפיהם ןאת־שונאיהם בתהומות מבע וראוי בניו גבורתו ’שבהו והודו לשבו. ומלכותו'בחנון קבלו .עלימם משה ובני ישראל לך" ענו שירה בשממה רבה. ואמרו בלם:
מי כמכה באלים ף מיכמכהנאףר בקודשי נורא ועמלות'עושה פלא:”
מלכותן?־ ראו בניןד בוקע "ים לבני משה. זה אלי ענו ואמרו:
י ך ימלוך לעולם ועד:
ונאמר כי ברח י״י את.יעקב וגאלו מיד חזק 9ממ: ברוך אתה ;י וןאל
ישראלי:
השכיבנו י: אלהינו לשלום והעמידנו מלבנו לסיים ופרוש עלינו סבת שלומר. ותקננו בעצה טובה מלפניר והושיענו למען
שמך. והגן בעדנו. והסר מעלינו אהב דבר וללב ורעב ךנין והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו כי אל שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך הנון ורחום אתה. ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולמו ברוך אתה ין שוט־ עמו ושהאל לעד:
ברוך ין לעולם אמן ואמן ו ברוך ין מציון שוכן יררבליכם הללויה! ברוך וי אלהים אלחי ישראל. עושרה"נפלאות לבדו. וברוך שם כבודו לעולם. וימלא כבודו את־בל־הארך אמן ואמן! יהי כבוד ין לעולם ישמח יזי במעשיו. יחי שם יי מברך מעתה
36 נ	תפלת ערבית לחול
ועד עולפו כי לא יטוש ייארדעטו כעבור ועמו הגדול. פי הואיל וי לעמית אתכם לו לעם. דרא כל־ רעם ויפלו על פניהם. ויאמרו וי הוא האלהים. ין הוא האלהיפו ומה יי למלה על־־כל״האךץ. ביום התא יתד, יי אחד ישמו אחרו יהי חסדך יי'עלינו כאמה והלנו ־לךו' הושיענו"יי אלהינו וקבענו מז דגיוים להודות לשם לן־שך. להשתבח בתהלהךו כל־ גוום אשר עשית ובואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשכך:'כי-גדול אתה ועושה נפלאות. אלה אלהים לבדד ו ואנחנו ע8ך וצאץ נדעיתד. נוהה לד לעולם לדור ודור נספר תהלהדו בנרוך יי ביום.
ברוך יי בלילה: בחזי יי בשכבנו. בחך יי ?קומנה כי בחך נפשות למים והמתים אשר מדו נפש כל־־תי. ורום כלבשר־־איש: כזיךך אפקיד חחי פרקה אותי יזי איד אמתו אלמנו שבשמים ומך שמך. וקום מלכותך תמיד ומלוך עלינו לעולם ועד ג ודאו עינינו וישמח לבנו ותנל נפשנו בישועתך באמת. באמי לציון מלך א•:־"ך. יי מלך יי
מלך. יזי י ימלוך לעולם ועד. כי המלכות שלך היא. ולעולמי עדי תמלוך בכבוד. כי אין לנו מלך אלא אתה., ברוך אתה יי המלך ככבוח. תמיד ימלך עלינו לעולם ועד ועל כל מעשיה
138	תפלת ערבית לחול
אדני ששתי תפתח ופי.יגיד תהלתף:
ברוך אתה יי אליהינו ואליהי אבותינו אליהי אברהם אלדד יצחק ואליה,י .dpr האל הגדול הגב־ור והנורא אלעליוןגומל חבליםטובים וקונה הביל וזוכר זחברי אבות ומביא נואל לבני בניהם למען שמו באהבה:
<* (בעי־ת: זכרנו לחיים. מלך חפץ בחי;ים. וכתבנו בספר החיים. למענך אלחים חי;ים:)
מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה יי מגן אברהם:
אתה גבוה לעולם אדני בחיה מתים אתה רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוריד הגשם:
מבלבל חיים בחבה בחיר. מתים ברחמים רבים סומר נופלים'ורופא חולים ומתיר אסורים. ומ״קים אמונתו' לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי רומה לך מלך ממית ומחוך, ומצמיח ישועה:
<נעי־וז: מי כמוך אב הרחמיבם. זוכר !צור־יו לחיים נרחבים:C
ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי בחיה המתים:
ארצה דקדוש 0#1ןד 7קדו	וקןדו$ים
©כל יום יהללוך ©לה: ברוך אתה ״ האלסי" הקדוש:
אתה חונן לאךכם דעת. ומלטה לאנוש ביכה.*) הונו מאתך דעה ביכה והשכל: ברוך אתה ך הוכן הדעת:
. השיבנו אבינו לתורתך. ,;קרבכו מלבנו לעבודתך. והחזירנו ©תשובה שלמה לפניך: ©רוך'אתה גי הרוצה בתשובה:
T	S *
סלה לנו אבינו ©י חטאנו. מהל לנו מלכנו כי פשענו. ©י'מוהיל וסולח
*) A szombat és ünnep kimenetelekor itt a következőt mondjuk.
אתה חיונ;תנו למדע תורתך. ותלמדנו לעשיות בדם חקי ךציונך. _ותכ.ךל:יי אלהיט בין קדש לחיול בין איור לחשך בין לשיראל 1 לעטים בין ייום השביעי לששת ימי המעשיר,: אבינו מלכנו החל 7עלינו הימים הבאים'לקראתנו לשליום השיוכים מכל־המא7 ומנקים מכל־עין ומךברןכם ?יראתך: והננו מאתך ידעה בינה והשכלי: 7ברוך אתה יי חיונן הךע,ת: השיבנו
אתה: ברוך אתה יי הנון המרבד־*" לסלוח:'
ראה נא בעדני וריבה ריבנו. וגאלנו מהרה למען שמך בי נואל חזק אתה: ברוך אתה,יי נואל ושהאל:
רפאנו ין ונרפא. הושיענו ונושעה.
כי ונהלתנו אתה, והעלה רפואה שלמה לכל־־מכותינו. י כי איל מלך רופא נאמן ורחמן אתה: ברוך ארגה י״י רופא חולי עמו ושהאל:
ברך עלינו יו אלהינו את־השנה הזאת ואת־בל־מיני" ועבואתח לטובה
fö ברכה י 1,־־ni T41] פל ומפי לנינה) על
פני האלמה ושבענו מטובך. וברך שנתינו כשנים הטובות: בהול אתה יי מברך השנים:
תקע בשופר !רול להרותנו. ושא נם לקבץ נליותנו. וקבצנו יחר מארבע
בנפות הארץ: ברוך א־־ גי מקמץ
נדהי עמו ושהאל :
חשיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבחחלה. ולסר ממנו ,יגון ואיחדה ומלוך עלינו אתה י: ?ביך בחסד וברחמים וצדקנו כמשפט! מרוך אתה יי מלך אוהב 17$*‘
(־־-־ש המלך הפשפט):
ולמלשינים! אל החי תקוה. וסיד עושי רשעה כתע יאבדו♦ יבלמו מחררה וברחו, והורים ומהרה תוגקר ותשבר ותמגר ותכניע כמהךה כימיני! סירוך אהה ך שובר אויבים ומבנוע זדים:
על הצדיקים ועל החסידים ועל ??ני עמך בית ישראל, ועל פליטתםופריהם. ועיד־גרי הצדק ועלינו• והמן רחמיך S אלהינו. ותן שער טוב לכל הבוטחים בשמך באמת. ושים חלקנו עמהם לעולם. ולא נבוש בי בך בטחנו: כרוך אתה ך משען ומבטח לצדיקים:
ולירישלום עירך ברחמים השוב.
142	תפלת ערבית לחול
ותשכון בתוכך, באש־ דברת. ומה אותה בקרוב בימינו בדן עולם. וסבא הוו־ מהרה לתוכה תכין: ברוך ארנה יי בונה'ירושלים:
• T T	S	“	T*
את־צמח דוד עברך מהרה תצמיח וקרנו תרום ’בישועתך. ’כיי לישועתך קוינו כל־היום: ברוך אתה י״י מצמיח קרן ןשו?ה:
שמע קולנו יי אלד,־נו. חום ורחם ,עלינו. וקביל ברחמים וברצון את תפלתנו. כי איל שומע תפלות ותחנונים אתה. ומלפניך מלכנו. ריקם אל־תשיבניו. כי אתה שומע תפלת עמך ישראל ברתמים: ברוך אתה ך שומע תפלה:'
רצת יי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את־העבודה לדביר ביתך.' ואשי:שראל ותפלתם באהבה תקביל' ברצח.' ותהי לרצון תמיד עבודת י.שךאל עמך:
Hétköznapi esti ima Ujhold napján és félünnepeken.
אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא דניע ויראה וירצה משמע ויפקד ריזפר י זפר־רגנו ופקדיוננו וזכריון אבותינו וזביון משיח בן־דוד.עבדן. גזכר־ון ירושלים עיר קךשך.וזכרון 3ל־ עמך בית :שראל 1 לפניך. לפליטה לטובה. לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום לרה) ראש החדש ן לפם־> חג המצות 1 <ל?לת> חג הפכיות) הז:ה: זכרנו .יי אלהינו ביו לטובה. ופקדנו ביו לברכה. והושיענו ביו לחייבם: ובדבר ןשועה ורזחמים חוס וחננו. ורחם עלינו והושיענו. בי אלקז עינינו. בי אל מלן 1 חנון ורחום אתה:
ותחזינה עינינו בשובן לציון ברחמים 5 ברוך אתה יי המחזיר
: ־	:•	%	T ן	* TX T	־ - I• •
עזכינתו לציון ז
מודים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואלת אבותינו'לעולם ועד. צור תינו מלן ושענו. אתה הוא לדור ודור. נודה לך'ונם§ר'תהלתך. י על תינו המסורים בידך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיק שבבל־יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהךים. הטוב ביי לא כלו רחמיך. והמרחם כי לא המו לוסדיך מעולים קוינו לך 5
144 תפלת ערבית לחול
Chanuka és purimkor itt הנסים bg-ot mondunk 1. a 77. oldalon.
ועל בלם יתברך ויתרומם ועמך
מלמלו תמיד לעולם ועד:'
(וכתוב לחיים טובים כל־בני בריתך:)
וכל החיים יורוך פלה. ויהללו את־ ועמך באמת. האל ךעיעתני לעזרתנו סלה: ברוך אתה ך הטוב ♦עמך ולך
נאה להודות:'
$	V T
ועלום רב על יועראלעמך תועים לעולם בי י אתה הוא מלך ארק לכל הועלום. וטוב בעיניך לברך את־עמך יועראל בבליעת ובבל־ועעח כועלומך:
(בעי־ת בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפניך. אנחנו 1וכל־עמך בית י ישראל ולחיים טובים ולשלום. ברוך אתה יי עושה השלום:) ־
מלוך אתה :: המברך את־־עמו יועראל בועלום:
• ג 7	”	־־ T
אלהי נצור לשוני מרע ועזיפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדיום. ונ?שי כעפר לכיל תהיה. פתח 'לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי! וכל־ החושבים עלי רעה ?הרה הפר עצתם נקלקל מחשבתם.עש'ה למען שמך. עשה למען:מינך. עשה למען קלשתך. עשה למען תורתך. למען :חלצו
145	Előkészület szombatra
יז־ידיך. הוגיעה ימינך _וענני: יהיו לרצון אמרי סי ־והגיון לפי לסניף יי צורי וגואלי: עשה שרום בקרוםיו הואמןשיה שלום עלינו לעל כל ישראל (אמת אמן:
יהי רצון מלפניך "אלודנו ואלהי אבותינו. שיוינה 3ית המקדש במהרה ממינו, לתן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך מראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וערבה ללי מנחת ־יהוןח וירושללם כימי עולם ובשנים.קדמוניות:
fl!l 1. a 251 . oldalon.| לך Szombat kimenetelekor a záró-ima előtt Záró [U’^y ima és kadis-árváknak Glfi) 1. a könyv végén.
Előkészület szombatra.
elkülönítünk, (חלה) Mikor a tésztából egy tojás-nagyságú részt :hogy azt elégessük, ezt az imát mondjuk
ברוך אתה, יי אלהינו מלך העולם׳ אשר ריד^נו
במלותיו וצונו להבריש חלה מן העפה:
הדלקת נר לשבת וליום־טוב.
Gyertya-gyújtáskor szombat előestéjén:
ברוך אך!־־. יי אלהינו מלך העולם׳ אשד קדשנו 5; צות־ו רצינו להדליק גר של־שבת:
Gyertya-gyújtáskor az ünnepek előestéjén 1
«hP ?רוך *?היי «אמי ?1לו ל<ם•א׳5יר קל־יום־טע: u והיו ן*ינו להז־ל־ק?*;?
Gyertya-gyújtáskor oly ünnep előestélyén mely szombatra esik:
ברוך ■אתה׳ ד אללדנו מלך העולם׳ אשר סד#נו במצ*ך1יו וצונו להדליק גר של־י־־ש^ת ןשי4 יום־טוב:
Gyertya-gyújtáskor az engesztelő nap előestéjén!
?נתזי אתה׳ יי אלהינו מלזי העולם׳ ןאעזר רךשנו 5מ*יותיו!qy להדליק;ר של־יום הכ5ךים:
Az ünnep előestéjén (kivéve HJB 7. és 8. napján) gyertya-.1313-t is mondják־1 gyújtáskor még ezt a
בתך אתה׳ יי אלהינו מלך העולם׳ שהתנו וקימנו והגיענו לזשן הזה:
קבלה ש?ת .A szombat fogadására zsoltárok
לכי נתנה ליי. נריעה לצור ישענו! נקדמה פניו בתודה.
irí nfros ל1! V5 ?תל Í
ומלך זנד1ל על כל אלד,ים! אשר ב:ר1 מהדרי ארץ. !תועפות הרים לו! אש• לו הם והוא עשהו. גיבשתי ין־יו עירו! באו נשתהה ונקרעה נברכה לפני יי עושנו! כי תא אלהינו נאנחנו עם מרעיתו לצאן ידו היום אם בקולו תשמעו!
אל תקשו ל333ם כשריחה. 3י1ם מ?!־!’ בטדבר: אישר ניסוני אבותי3ם. בדנוני נם ראו פעלי: אךבעים עקה אקוט בדיר'ויאמר עם העי לבב הם. .והם לא ידעו דך3י; אשר נשבעתי באפי." אם יבאו! אל מנוחתי;'
עירו ליי עיר הרע עירו לי,י כל הארך; עירו ל;י ברכו עמו בערו סיום ליום יעיועתו; ספרו בגוים כבודו. בכל־־העמים נפלאותיו; כי גדול יי ומהולל מאד. נורא הוא על־ כל־אלהים; כי כל־־אידהי העמים אלילים. ויזי עמים לער־,; הוד והדר לפיניו עיז ותפארת במקךעו; הבו לי,י מעפחות עמים♦ הבו ליי כבור ןע'ז; הבו' לני כבוד עמו. W מגהה ובואו להערותיו; העתה•’ לני בהדרת ק1ע. חילו מפ;יו כל ־ארך; אמרו-כנוים יי
148	קבלת שבת
מלך אף־־תבון יתבל כלי־־תמוט:דין עמים ?מישרים: .ישמחו הי?מ:ם ותגל לארץ ירעם הים ומלואו: יעלז ילדי וכל אלר־־בו. אז ירננו כל־עצי יער: לבני::י כי ?א. בי בא לשפוט הארץ: ישפט־תבל ?צדק ועפים באמונתו:
ך מלך תנל האךץ. ישבת איים רבים: ענן.וערבל סביביו. *רק ומשפט מבון כבואו: אש לפניו הלך והלהט סביב כךיו: האירו ברקיו הבל ראתה יההל הארץ: הרים כדונג גימםו מלפני ל. מלפני אהה בל הארה: הגיהו השמים צדקו וראו כיד העמים כבודה יבושו כל עבדי פסל המתהללים באלילים. השההוו ליו כל אליהים: ץזמעה והשמח ציון נתגאה בנות יחדה. למען
משפטיך יי: כי אתה יזי עליןזעל כל הארץ. מאיד נעלית על כל־ אליהים:'אוהבי יי שנאו רע שומר נפשות הבליו. מל רשעים שילם: אור זלע לצדיק ולישדלב שמרוה. שמחוצייקימבלוהוח לזכרקרשו:
מזמור שירו ליי שיר והדש כי־־ נכלאות עשה. הושיעה־לו ימינו וזורה! קדשו: הודיע ל ישועתו לעיני הינוים נלה צדקתו: זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל. ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהיט: והריעו לי י כל ׳ הארץ. י פצחו ורננו וזמרו: זמרו ליי בכנור. ככינור וקול זמררה. כחצצרות וקול שופר הריעו לפני חמלך יזי: ירעם חים ומלאו. תכל ויושבי בה: נהרורת ימחאו כף. וחד הרים ירננו: לפני יזי כי בא לשפוט הארץ. ישפוט תבלי בצדה ועמים במישרים:
ול מלך ירקו .עטים יושב ברובים 'ותנוט האדן: יי בציון נחיל ורם הוא על כל־־העמים: יורו שמך גדול ונורא קדוש הוא: ועז מלך 'משפט אהב אתה־, כיוננתה מישרים. משפט וצדקה ביעקב אתרה עשית:' רוממו' יי mi ד«0ס1י 5ל.דפ י דגליו קרוש הוא: משה ואהרן בכיהגיו
ושמואל בקראי שמויקדאים אל
יי והוא .יענם: בעמוד ענן ידבר אליהם שימרו עדתיו לחיק נתן למו: יי אלהיט אתה עניתם אל נושא הלית להם ונקם' על עלילותם: רוממו יי אלהיט"והשתחוו להר קרשו כי קדוש ל; אלהיט:
מזמור לדוד הבו לק בני אלים
הבו ליי לבור ועז; הבו ליי כבוד שמי השתחוו לגי בהדרת־קדש; קול יי _על־ המ־ם אל־הכבוד הרע־ם י,י על־־מיכם רבים: קולל בבה קול■': בהדר; קול י: שובר אךוים וישבר יי את־־אחי הלבגק: רךקידכם כמו־־עגל לבגר :שריון במו בז ראמים; קול־־:: הצב להבות־אש: קול גי:היל מהבר:היל י: מדבר קדש; קוליי: יחולל אילת ניחשוף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: :: למבול:שב לשב י: מלך לעולם::: עז לעמו יתן ל 1 :ברך את עטו בשלום:
לכה הורי לקראת פלה. פ5י
שפת נקבלה:	לי
שמור חפור בדבור אחד. השמגענו אל המיוחד. יי יאחר ושמו אחד. לשם' ולתפארת
V V :	*	:	:	T V.	:
ולתחלה;	לכד
לקראת שבת לכו ונלכה. פי
קבלת שבת
היא מסיור הברכה. מראש מהדם
T T :
נסוכה. סיוד מעשה במסיבה תחלה? '	1 'לכי
מקדש מלך עיר מלוכה. קומי צאי מתוך ההסבה. רב לך שבת בעמק הבכא. והוא "יחמול עליך סמלה?	ללי
התנערי מעפר קומי. לבשי בנדי תפארתך עמי. על..יד בז ישי בית הלחמי. קרבה אל נפשי
באילה t	ל™
התעוררי התעוררי. כי בא אורד קומי איורי. עורי עורי שיר דברי. ככיור יי עליך ננלה? לני׳ לא תבושי ולא תכלמי. מדו תשתוחחי ומדי' תרימי'. 'בד :קסו עניי עמי ונבנתה עיר על תלדי?
לכה
והיו למשסה שאסיך. וריסי כל מ%73;־ ישיש זעליך אי־•־ כמשוש ההן.על כלה:	לכי׳
י;מין לממאל תפרוצי. ואת יי תעריצי. על ;ד איש בן'פרצי! ונשמחה ונגילה:	' לכי׳
יW משלום ע$5רת מעלה.
נם בשמחה ובצהלה. תוך אמוני עם סגרה. בואי כלה. בואי כלה:‘י'	לכי׳
מזמור שיר ליום חש3ת: טוב להודות לו; ולזמר לשמך עליון: להניד בבלי סמל; מטמסי בלילות: עלי־עשור ועלי־־נבל. עלי חניון בכנור: כי שמחתני י; בפעלך. במעשי;דיך אר!ז: מה־ נהלו מעשיך יי. מאד עמקו מחשבותיה: איש בער לא י ידע ובמיל לא :בין את ואת:
154	קבלת שבת
כפרח רשעים כמו "עלוב. ויציצו כל
יעלי אח ל־,שמרם ,®־לעד: ואתר־־׳
מרום לעלם יי: כי הנה אויביך! יי כיהנה אויביך ייאבדו. יתפרדו כל־יפעלי און: ותרם בדאים .קרני.'כלתי בשש רענן: ותכם..עיני כשוף. בלמים עלי מרעים תשמענה אוני: צדיק כתמר ופרח. כאח כלבנון יישנה: שתולים בבית ל.' בחצרות אלהינו’יפריחו: עוד ינובון בשיבה. דשנים ורעננים והיו:' להניד כי־״ישר ל. צורי ולא עולתה בו:
ל מלך נאוה לבש. לבש ל עז התאזר אף תכון תבל כליתפוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נחרות 1 וי. ;שאו נהרות קולם. יישאו ;הרות ךכ;ם: מקולותי מים רכים אדירים'! משברי זים אדיר במרום י;: עדתיך;אמנו'מאד לכיתך;אוה-קדש ו: לאלו זימים: ׳ל־•
155	Esti ima szombat és ünnepnapokra
תפלת ערכית לשבת ויום טוב
Esti ima szombat és ünnepnapokon.
Előimád-
kozó
ברכו m המברך:
Község ברוך יי המברך לעולם ועד:
ברוך אתה יי
.közs יתברך וישתבח ויתפאר תתרומםדתנשיא שמיו של מלך מלכי'המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אסיון ומבלעדיו אין אלה,ים: סילו לרכב בערבות
אלהינו מלך העולם
אשר בדברו yyjfi מרומם על כל גירכה ותהלה:
^	' ?־1עולם ועד: יהי שם יי
íirilS ש ?י ל י ם י מבורך מעתה ועד־עיולם:'ז
ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמניבם ומסדר את־הכוכביכם ?משמרותיהם.מרקיע י כרצונו'בורא יום ולילה גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור♦ ומעכיר יום ומכיא י לילה ומבדיל מין יום ומין לילה יי צבאיות שמו. אל חי וקום תמיד ומלוך עלינו לעולם ועד: ברוך אתה יי המעריב ערבים:
אהבת עולם בית .ישראל עמך
אמת ואמונה כל־זאת וקים עלינו כי הוא » אלהינו ואין זולתו דאנחנו ישראל "עמו. הפורנו מ״יד מלכים. מלכנו הגיואלנו ככף כל־ העריצים. האיד־ הנפרע לנו מצרינו. והמשלם נמול לכל־אולכי נפשנו. העושה' גדולות "ער אין חקר ונפלאות עד אין מספר. השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רנלנו. המדריכנו״״על במות א;יבינו חרם"קרננו "על כל שונאינו. העושה לנו נסים ונקמה במרעה אותות ומופתים באהמת בני הם. המכה בעברתו בל בכורי מצרים ויוצא את "עמו ישראל'מתוכם לחרות עולם. המעביר בניו בין
גזרי י״ם םוףאת־רוךםיהם ואת־שונאיהם בתהומות טבע וראו ־ בניו ־ גבורתו ־ שבחו־ והודו ־ לשמו. ומלכותו ברצון קבלו עליהם משיה ובני.ישראל לך ענו שירה בשמחה הבה. ואמרו כלם: י
מי־כמוכה באלים י: מי וימכה נאדר בקרש נוךא תהלות עושה פלא:
מלכותך ראו בניך' בוקע ים לפני משה. זה אלי ענו ואמרו:
ך.ימלוך לעולם גער ג
־ ונאש■ 3' ?ךד, ״ את יואלו מי מק ממנו: ברוך אתה יי גאל ושראל:
השכיבנו י״י אל־הינו לשלום. והעמידנו מלכנו להדם ופרוש עלינו סבת שלומך. ותקננו בעצה
טובה מלפניך והושיענו למען שמך. והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב הנון והסר שיטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנסיך תסתירנו כי אלי שומרנו ומצילנו אתה כי אלימלך חנון ורחום אתה ושמור צאתנו ובואנו למים ולשלום מעתה ועד עולם: ופרוש זעלינו מכרת ובלומך: ברוך אתה יייחפיורוע סכת שלום זעלינו' ועל כל־עמיו ישראל געל־ורושלים
Szombaton.
ושמרו בני לשיאל את השבת לעשיות את השביתלדיריתם בריתעולם: ביני ובין כני לשיראל אות היא לעולם: כי 7ששת זימים ,עשיה,;י את השמלם ואת הארץ וביום השביעי שבת ולנפש:
יםבוע1ת ,פסח és מכות-kor.
:הדבר משה את־מיועדי יי אל־בני לשראל
השנה ebikor.
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו: כי
חיק לישראל הוא משפט לאלדד יעקב:
כפור cí'-kor.
כי ביום הן;ה לכפר עליבם לטהר אתקם
מכיל חטאתיכם לפני לי תמהרו:
A bárom főünnepen מלים ז &bv>, ר1י& השנה és כפור Cl'-kor, itt az ünnepi tefilia kőyetkezik
160	תפלת ערבית לשבת
אדיני שפתי תפתח ופי:גיד תהלתף:
ברוך אתה יי אליהינו ואליהי אבותינו אליהי אקרהם אל״יהי !צחק ואליה,י!עקב . האל הגדול הגמור והנורא אל .עליון גומל חסדים טובים ןקונה הבל הוכר חסדי’ אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען W באהבה:
(* (כעי־ת: זכרנו לחיים, מלזי חפץ בח:ים. וכתבנו בספר הח!ים, למענך אלחים חיים:)
מלך עוזר ומודיע ומגן: ברוך אתה י; מג? אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה
. T •	: ׳ T :־ T : ־ ״ T •	־ T
רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוריד הגשם:
מכלביד* חיים בחסד מחיה מתים ברחמים לבים סומך גומלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומ״קי״ם אמונתו’לישגי עפר. מי כמוך בעלי גבורות ומי הומה לך.מלך ממית ומחיה ומצמיח,ישועה:
(בעיית: מי כמוך אב הרחמים, זיוכר !צוריו לחייבם ברחמיבם:)
ונאמן אתה להדויות מתים: ברוך אתה מחי״ה המתים:
אתה זקדוש ושמך זקדוש וקדושים בכל יום ,יהללוך סלה: ברוך י אתה יי האל (נעי־תזר,פלןי) הקדוש:
*) A bekerített részeket csak a bűnbánat tíz napján mondjuk.
אתה קרשת את יום השביעי לשמה. תכלית ’מעשה שמים וארה. וברכתו מכל הי,מים. וקדשתוי מבל הזמנים. וכן כתוב בתורתך: י ויכלו השמים והארץ יוכל צבאם: ויכל אלד,ים כיום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים ארת־יום השביעי וקרש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:
אלדינו ואלד,י אבותינו רצו־, כמנוהך־ננו. קדשנו במצותיך י ותן חלקנו בתוררתך. שבענו מטובך ושמחנו 3ישלנחךומחר 1337 לןנ3דך באמת. והנחילנו יי אלהינו באהבה
S 8 V V! V	״	:v* T ••	: ־ ד T ן
וברצון ש3ת קדשך וינוחו בה ישראל מקדשי שמך: ?רוך'אתה יי מקדש הש3ת:
רצה יזי אלהינו פע2ך ושראל ובהפצתם. והשב את האבודה לדביר ביתך. ואשיי ישראל
2)1	תפלת ערביתזלשבת
והפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון תמיד עבודת.ישראלעמך:
Ujhold napján és félünnepeken.
אלהינו ואלהי אבותינו ועלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וססדוננת וזכרו? אבותינו וזכריון משיח בךדוד עכזיך\וזכריק ירושלים עיר זקךטך. ו;זכריון בל־ עמף בית ישראל־1 לפניך לפליטדה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום (ילדה) ראש החירש י ן (לפסל) חג הטעיות ו <ל?12ת) חג הפכיות) הזה: זכרנו ק אלוהינו ביו לטובה. ופקדנוביו לברכה. !הושיענו שו לחץ□: ובן־בר !שועה ורחמים חום וחננו. ורחם עלינו והושיענו, בי אליה עינינו. כי אל מלך ו חנון ורחום אתה:
ותחזינה.עינינו בשובך לציון ברחמים: בחך אהה" יזי ־ המחזיר שבינתו"לציון :
מורים אנהנו לך שאתה הוא יי אלחינו ואלדד אבותינו לעולם ועד. צור יחינו מנן ושענו אתה הוא לדור ודיור נודה לך ונספר ההלתך. על הלנו המסורים" בידך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועלי נסיך שבכל יום עמנו. ועל נסלאיורתיך וטובותיך' שבבי^־עת ערב ובקר וצהרלם. הטיוב כי לא בלו רחמיך. והמרחם בי לא ת״מו״חסדיך מעולם קוינו לך:'
.1?V-ot mondunk 1. a 77. oldalon הנסים Chanuka és purimkor itt
וער־1 בלם ותברך ויתרומם שמך מלבנו תמידי לעולם"ועד:’ T
(בעי״ת וכתוב לחיים טובים בל־בני בריתך:)
וכ׳ל החיים יודוך סלה. ויהללו את שמך באמת. האל לשועתנו ועזרתנו סלה : ברוך אתה יזי חטוב שמך ולך נאה להודות:
שלום רב.על לשראל.עמך תשים לעולם.
בי אתה הוא מלך אדון לכל־השלומ וטוב בעיניך לברך את־עמך לשראל בכל־עת ובב^־שעה בשלומך:
(בעי״ת בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לסניף אנחנו 7ובל־^־עלף בית ”שיראל לח«ם טוביכם ולשלום: בחף אתה יי עיושיה הישיליום:) ־
ברוך אתה,;י המברך את עמו ישראל בשלום:
אליחי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תרום. ונפשי"בעפר לבל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצויתיך תרדוף נפשי. וכל החושבים עלי רעה. מהרה הפר,עצתם הקלקל מחשבתם׳ עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען קדשתך. עשה למען תורתך. למען והלצון ידידיך. הושיעה ימינך.וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי: עושה שלום במרומיו הוא ועשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
לחי רצון לפניך יזי אליהינו .ואל־הי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתוךתך: ושם נעבדך ביראה בימי עולם וכשנים
164	תפלת ערבית לשבת
קדמוניות: וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים
tnWaipffí&Bfaw
(Előimádkozó és község:)
ויכלו ד,ש שם :וךאךץ וכל עקאס : ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה !ישבית ביום השביעי מעל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אותו' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלד,ים לעשות:
(.Eiaim) ברוך אתה יי אלהינו.ואלה' אבותינו אלהי אברהם אלדד יצחק ואלדד .יעקב האל הנדויל הנביור והנורא אל עליון קונה שמים PM:
(: Előimádkozó és község)
מגז אבות בדבתו מחיה מתים במאמרו.
T 1 ” T	* :	.	;	־ V	^	: ־ :׳־ T
האל־* <המלי> הקדוש. שאין כמוהו המניה לעמו ביום שבת קדשו. כי בם רצה לדנה להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל-
: זץ ־,:־	: • :	t t ־ ־	t • v	: .
יום תמיד מעין הברכות. S8 ההודאות. אדון השלום. מ״קדש השבת ומברך שביעי. ומניה בקךשה לעם מדשני ענג זקר למבשרה
בראשית: אלהינו ואלהי אבותינו
במה מלליקין, ובמה אין מלליקין. אין מךליקין לא בלכש. ולא בחוסן. ולא בכלך. ולא בפתילת האילן. ולא בפתילת הטךבר, ולא בירוקה שעל כני המים. ולא מפת.
ולא בשעודה. .ולא בשמן .קיק, .ולא בשמן ש[רפדה. ;ולא באליה ולא בחלב: נחום המך אומר מדליקין ?חלב ?ובישל. וחכמים אומרים אחד ?ובישל. ואחד שאינו מבשל אין מך־ליקין ביו: ס אין מדליקין בעמן שירפה ביום טיוב. רבי ישמעאל אומר, אין מךליקין בעטרן מפני כבוד חישבת. ווזכמים מתירין בכל השמנים. בשמן שמשמיין. בשמן אגוזים. בשמן צניוניות. י ?שמן י דגים. 'בשמן"פקעות. בעטרן ו?נפ?ז רבי טרפיון אומר אין מךליקין אלא־?שמן זית בלבד: (3> ?4 היוצא מן־העץ אין'מךליקיןזבו אלא פשתן, וכל־הייוצא מן העץ אינו מגומא טמאת אהלים אלא פשתן. ?תילת הבגד שקפלה ולא הבהבה. רבי אליעזר אומר טמאה היא ;ואין מךליקין בה, רבי:עקיבא אומר טהורה היא ומן־ליקין בה: «ד> לא י.קיוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ההגנה בצד הנר ?שביל שתהא מנטפת. ואפילו היא של דורם. ורבי !חודה מתיר. אבל אם חברה' היוצר מתחלה מתר. מפני שהוא ?לי אחד: לא ימלא’אדם קערה שמן ההננה ?צד הנר דתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתך,א שואבת ורבי!הודה מתיר: <ה> המכבה את־ הנר מפני שהוא ?ותירא מפני גידם. מפני לסטים. מפני רוח רעה. איו בשביל החולה שי;ישן פטור. ?חס על־הנר. כחם על הישמן כחם על הפתילה חיב. רבי יוסי פוטר ב?לן. חוץ מן הפתילה. מפני שהוא עשה פחם: ס _על שלש עבירות נשים מתות ?שעת לדתן. על שאינן זהירות ?נדה בחלה ובהדלקת הנר: «> שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו־.ערב שבת עם חשכה, עשךתם’ער?תם הדליקו את׳הנר: ספק חשכה ספק אינה חשכה. אין מעשירין את־הודאי. ואין מטבילין את־הבלים. ןאיןזמךליקין את־הנריות. אבל מעש־רין את־הדמאי. ומערבין וטומנין את־ההמין:
' אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים
T -	־־ • T T T : V ־־	־ *	־ T	־ Í * •י ן• T •
מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך לבודי ” ורב שלום בניך: אד1 תקרא בנ?ךי'אלאזב1נ:ןד: של1כם'זךב לאכ,בי תורתך לאין־למו מכשול: !הי־שלום בחילך שלוה בארמניותוך: למען אחי ורעי אדברהנא שלום בך: למען בית יייאלהינו אבקשה טוב לך: יי עוז לעמו ?תן יי יברך את עטו בשלום:
Záró ^נליני? ) ima és kaciis-árváknak 1. a könyv végén.
Régi szép szokás, hogy az atya szombaton és ünnepnapokon gyermekeit így áldja meg :
Fiukat:
ישימך אלהים כא<?וץם וכמנשה:
Leányokat:
שמך אלהים ?שרה רבקה קהל ולאה.
וברכך יי וישמרך: זיאר 8יי פניו אליך ויחנך: ושיא יי פניו
אליך רשים לך שלום:
Mikor a templomból hazaérkezünk a következőket mondjuk :
שלום :עיליכם מלאכי השרת מלאכי כליון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך ף,ןא. (szór־3) בואכם לשלום מלאכי השלום מלאכי כליון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ♦ (szór-ס ברכוני לשלום מלאכי השלום מלאכי כליון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (3-szor) צאתכם לשלום מלאכי השלום מלאכי כליון מלך מלכי המלכים הקדוש בי־וך הוא; (3-1zor)
?י מלאכיו ועוה־לך לשמךך בכל־ךךביך:
יי.ישמר־צאתך ובואך מעתה ועד-עוילם:
א$ת חיל מי ימצא. ph-n מפתים מכיה: בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר: אשלחהו טוב ולא רע. כל ימי חייה: דרשה צמר ופשתים. ותעש כחפץ כפיה: היתר, כאניות סוחר. מטרתה תביא לח*ה:
7:7	T :ד	■*	־ T | 7 : V ־	־ : 7
1תים כעוד לילה. !חתן פךף לביתה וחלו לנערתיה:
ןממה שרה ותלחהו. מפרי כפיה נטעה כך־כם: חגרה בעוז מתניה. ותאמץ ךועתיה: טעמה כי־טוב סלךת. לא יכבה בלילה נדת: ;דיה שלחה בכיכור: וכן ה תמכו פלך. כפה פרשה לעני. לידיה שלחה לאביון: לא־-יהא לביתר משלג. כי כל־ביהה לבש שנים: מרבדים עשתה־לר, שש וארגמן לבושה: נודע בשערים בעלת. בשבתו עם־זלןני־ארץ: סדין עשתה ותמכר. וסגור נתנה לכנעני: עז והדר לבושת. ותשחק ליום אחרון: פיה פתחה בחכמה, ותורת־חפד על־־לשונת:
'7:77	;7*7	!	V V	־	:	T
צופיה הליבות ביתת. ולחם עצלות לא תאכל:
קדוש לי£יל שכת
זקמו בניה ויאשרוה. בעלי! גיהללה: ךב1ת ?נות עשו חול. ואה עליה על־פלנה: #קר החקוהבל היפי. אשהיראתיי היא ההחלל: ינו־לי שפרי זיךה. ויהללוה בשעי־ים בעשייה:
.Péntek esti Kídus
יום Wn ויכלו השמיים והארץ וכל צבאם 5 ויכל־ אלהים כיום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבות כיוס השביעי מכל־מלאכתו אשר עשת: ויברך אלהים את יום השביעי'ויהרש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשותן
ברוך אתה ך אלהינו מלך ל,עולם בורא פרי יצפן:
ברוך אתה יי א—־גי מלך העולם אשר קדשנו כמצותיו ורצת כנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זבדון למעשה בראשית, כי הוא יום וגחלת למקראי קדש וכר ליציאת
מצרים. כי-בנו בחרת ואותנו ר־־דז מלל־העמים ושבת קדטך באהבה וברצף הנחלתנו: ברוך אתה יי מקדש השבת:
Péntek esti énekek:
יום זה לישראל אודה ושבחה. שבת מנוחה:
צ דת פקודים במעמד סיני. ישבת ומוע. ים לשמור בכל־שני: לעריוך לפני משאת וארוחה. שבת מנוחה :	יום זה-
ה מדת הלבבות לאמה שבורה. לנפשות נכאביות נשמה ותרה. לנפש מצרה ;פיר $חה. שבת מנוחה:	יום זה•
ק דשת ברכת אותו מכל־ימים. בששת בלית מלאכת עולמים בו מצאו.עגומים השקט ובטחה. שבת מנוחה * יום זה• לאפור מלאכה צויתנו נורא. אזכה הוד מלוכה אם שבת אשמרה.
אקריב שי למורא׳ מנחה מקר,חח. שבת מנוחה: יום זה• חדש מקדשנו׳ זכרה נחרבת. טובך, מושיענו, תנה לנעצבת. בשבת יושבת בזמיר ושבחה. שבת מנוחה; יום יה•
rv רבוץ עלם ועלמיא׳
אנוע הוא מלכא מלך מלכךא.
עיבי נבדתןי ןתמח:א. שפיר:קדמןי לד,חרה:	יה•
ש בחין אסדר צפרא;ורמשא. לק אלהא די ברא כל־נפשא. ע־דין קדישן ובני אנשא, היות ברא ועויפי שמיא • יה רב־־ו•
ד קרבין עובדיך ותקיפיץ. מכף רמיא׳ זקף בסיפין.
לו• ירא;בר עזנין א לב ץ. לא "יעל נמךתך בח^קניא: יה רב■*‘•
א להא די "לה יקר ו;רבותא. פרק ית־ענך־מפום אריותא. ואפק ית־אמך מגוא גלותא. עקך ך בהרת מכל־אמיא:
'יה רבי!•
יל מקדמךתוב •לקדישקךעזין,אתרדיבדרףדוןרו-חין ןנ?עזין, ועקרון שירין ורךושין. בירושלם _קךת די־שפריא: יה רבו!•
צור׳ משא אכלנו, ברכו אמוני.
• v	] ־־ :	r :־	vj ־
שבענו והומתו כדבר ך י:
הזן את־־עולמו׳ רוענו׳ אבינו. אכלנו אמ״להא:ויינו שמינו. על־כן נוהה לשמו ונמלא בפינו.
אמתו וענינו׳ אין הדוש כייי	צ־י•
בשיר ו,קול תודה נברך אלהינו. "על־ארץ חמדה׳ שהנחיל לאבומינו. מזון וצידה השביע לנפשנו.
חסדו גבר עלינו ואמת יזי:	*יי•
רהם בחפדך על עמך צורנו.
על ציון משכן בבודך׳ זב יל בית חפאךהנו.
fl.TR־ 38ךך יבא ":אל"••
רוח אפינו׳ משיח יי:	צוי•
יבנה המקךש׳ עיר צייון תמלא.
ושם נשיר שיר הדש׳ וגרמה נעלה• דדהסן 35קישי והלחי מעליי
על בום יין מלא׳ בברכת יי:
צור׳ משלו אכלנו׳ ברכו אמוני.
שבענו להרתךנו כדבר י;:
שחרית לשבת וליום טיוב.
Reggeli ima szombat és ünnepekre.
נקמת כל חי לבדך את־שימך יי אלחינו. ורוח כל־בשר ־פאי ותרומם ?;־- מלכנו למיד: ב׳‘־ העולם ועד־העיולם אתר־, אל. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע פודה ומציל ומפרנס ומרחם בכל־עת צרח וצו,np אין לנו מלך אלא א™:. אללי לראשונים והאחרונים. אלוח פל־ בריות אריון׳פל־תולריות המחלל
172	שחרית לשבת וליום טוב
ברוב התשבחות. המנהג עולמו בלשה ובריותיו ברחמים. ניי לא־ שם ולא־יישן. המעורר ישנים [המקיץ נרדמים וחמשיח איומים. והמתיר אסורים י והסומך נופלים והזוקף בפופים. לך לבדך אנחנו מודים. אלו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה בהמון.גליו ושפתותינו שבח במרחבי רקיע. 'ועינינו מאיריורת בשמש ומרח. וידינו פרושות בנשרי שמים. ורגלינו קלות באלות. אין אני מספיקים להודיות לך י;	«רהי
אבותינו. ולברך את־שמך. על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים חטובות שעשית עם'אבותינו ועמנו:
ממצרים נאלתנו יי אלהיט* ומבית עברים פדיתנו. ברעב מתנו. ובשבע כלכלתנו. מסרב הצלתנו ומרבי מלמתנו ומחלים רעים ונאמנים דליותנו: עד־הנה.עזרונו רחמיך. ןלא-,עזבונו חסדיך. ואל־־תטשנו יי אלהינו לנצחן על־כן אברים שפלנת בנוי ורוח ונשמה שנפחו! באפינו ולשון אשר שמת בפינו. הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו יעריצו יקדישו ימליכו את שמך מלכנו: כי כל־פה לך יורה וכל-לשון לך תשבע. ולל בלך לך תכרע. ,וכל קומה לפניך תשחחיה. וכל־לכבות ייראוד. •כ־־־קרב וכליות יזמרו לשמך.
ברבר שכתוב בל־1 עצמוהי תאמרנה יי ימי כמוך. מציל1 עני מחזק ממנו. ועני ואבייה מגוזלו. מי .ירמדדלך ומי *‘מדרי־ ומי יערך־־לך. האל הנחל מבור והנורא אל .עליון קונה שמים וארק ז נהללך'ונשבחך ונפאדך
ונברך את־שם ק־שך. באמור לחד ברבי נפשי את־יי לכל קרבי את־שם קדשו: האל ?העצמיות עדי. הגרויד בכבוד שמך. הנבול לנצח והנורא בנוראוהיך. המלך היושב על בבא רם ונשיא:
שיוכן עד מרום וקדוש. שמו. וכתוב רננו צדיקים ב," לישרים נאוה ההלה: בפי ישרים התהלל.
ובדברי צדיקים התברך. ובלשון הסירים התרומם. ובקרב קדושים ההקדש:
ובמקהלות רבבות.עמך בית ישראל בתה יתפאר שמך מלבנו בכל־דור ודור. ישבן חובת י בל היצורים לפניך י* אלהינו ואלה* אבותינו. להודות להלל לשבח לפאר לרומם לקדר לברך לעלה ולקלס. על כיד־־דברי שיחדת והשבחות דוד בך־־ישי עבדך
מש*־־:
לשתבח שמך לעד מלכנו. האל המלך ד^דול והקדוש בשמים ובארץ. כי לך נאה יי אליהינו וארהי אבותינו שיר ושבחה הלל וזמרה ע־ז וממשלה נצח גדלה וגבורה תהלת ותפארת קדשה ומלכות ברבות והודאות מעתה ועד עולם.4 ברוך אתה יי איד* מלך גדול בתשבחות איל־1
ההודאות *י&דיון הנפלאות הבוחר משלדי זמרה מלך אל חי העולמים:
Előimád-
kozó
Az előimádkozó fél $ל!ךי -t mond* *
Község
יתברר וישתבח ויתפאר ויתריומבם ויתנשיא שמיו של מלך מלכי' המלכים הלןיוש ברוך הוא. שהוא ראשון והוא
ברכו את ך המברך:
Község ברוך יי המברך לעולם
וער:
מלך העולם יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את־ הכל:
*) הכל יורוך והכל :שבחוך. והבל יאמרו אין ל!רוש כיי: הכל יךוממוך סלה יוצר הכל.
סילו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ושמו מיומם על בל ברכה ותחלה: ברוך שם כבוד’מלכותו זלעולםזועד:
יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם:
helyett a הכל י1דוך ,Ha az ünnep nem szombati napra es.k (* (.1 következik. (1. a 179, o?תכרך imát mondjuk, utána הטאירלארץ
המאיר לאךץ:ולדרים זעליה מרחמים. ובטובו מהדש בבל־יום תמיד מעשה בראשית: מה רבו מעשיך כלם 3ח5?ה עשיו!. מלאה הארץ קנעיך: המלך המרומם לבדו מאז. המשבח והמפואר והמתנשא מימות־עיולם: אליהי עולם ברחמיך הרבים .רחם עלינו. אדון עזינו. צור משיגבנו. מנן ישענו. משגב בעדנו. 'אל כרוך גרל־דעח. הכין ופעל זחרי חמה. טוב וצר בבור
האל הפותח בכל־־יום דלתות שערי מךח. ובוקע חלוני ררדע. מוציא חמה ?ובקיומה. ולבנה ממכון שבתה. ומאיר לעולם בלו וליושביו שברה במדת רחמ*ם: המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים: ובטובו מחדש בבל־ ום תמיד מעשיה בראשית: המלך המרומם לבדו מאז. המשבח והמפואר והמתנשא מימות עולם: אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם ;גלינו. אדון עזנו צור משגבנו. מגן ישענו. משינב בעדנו: אך בעקבך. ואין זולתך. אפת בלתך ומי דומה־לך: אין כערכך י; אלהינו בעולם דעה. ואין זולתך מלבנו להד העולם הבא. אפם כלתך גאלנו לימות המשיח. ואין דומה־לך מושיענו לתהיות המתים:
אל ארוז על מל המעשים. ברוך ומבורך בפי כל נשמה. גדלו וטובו
.Dí'-ra hétköznapon ט1ב
לשמו: מאורות נתן סביבות עזיו. פניות צבאיו קדושים רוממי שדי. תמיד מספרים בביוד־איד* וקרשתו: תתברך .יי אליהינויעל שבה מעשה :דיך. ועל מאורי אור שעשיית יפארוך פלה:
מל^ עולמי דעת ותבואה סובבים אותו! המתנאת עלי היות הקדש. ממיר ולכבוד על ד,?!!־ככת: זכות ומישור לפני ככאו. הכד ורחמים לפני כבודו: טובים מאורות שכלא אלהינו, שרס בדעת בבינה ובהשכל: בה ונמרה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל: מלאים ויו ומפיקים נוגה נאת ויו□ בכל העולם: שמה'□ בצאתם וששים בבואם. עושי□ באימת רצון קונכב: י פאר מגבוה נותנים לשבוי צהלת ורנה לזכר מלכותו: זקר» לשמש דזרח אור. ראה וההקין צורת הלבנת: שבח נותנים לו בל צבא מרום. תפארת וגדלה שדפים ואופנים ’והיות הקדש:
קיאלל אשר שבת מפל המעשים בייום השביעי המעל!־־! וישב על־פסא כמהה תפארת
T f ־	" "־	:	״	: V V
עט!־! ליום המנוקוה עונג זקךא ליום השבתו ןד, שפח שליום
השביעי שפיו שברת אל מןל מילאכתוו ויום השביעי משפה ואומר מזמור שיר ליום השבת. טיוב להודיות ליה לפיכך יפארו ויברכו לאל כל־יצוריו׳.׳ שבח יקר קני # י״־ 6, המנחיל מנוחה לעמו ישראל בקךשתו ביום שבת 9ךש: שמך יי אלהינו יתקדש. וזכרה מלכנו יתפאר. בשמים ממעל. ועל הארך מתהתו תתברך מושיענו על ישבה מעשה ידיך ועל מאורי אור שעשית יפארוך פלחו
תת2רןד צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדושים ישתכרו' שמץ לעד מלכנו. 'יוצר משרתים וא^ר משרתיו כלם עומרים כרום עולם ומשמיעים ביךאה
להד בקול זיכויי אליהים חיים ומלך עולם: כלם אהובים כלם כהורים כלם גבורים. לכלם עוועים כאימה וביראה רצון קונם. ובלם פותחים את פיהם בקרועח ובטהרה ב^ירה ובזמרה. ומברכים ומשבחים.' ומפארים ־ ומעריצים. ומקדישים וממליכים: את שם האיל המלך הגדול הגבור והנורא זקרוש הוא: לבלם מקבלים 7עליהם עול מלכות £מים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח. 'כשפה ־ ברורה ובנעימה. :קדשה כלם כאחד עונים. ואומרים בוראה*
קדוש \ קדוש קרוש יי צבאות
T:TS	I T .	| T .	| T
מלא כל־־האךץ כבודו:
והאופנים וחיות חקידש ברעש גדול מתנשאים לעמת״שרפים." לעמתם משבחים7ואומרים:
'ברוך כבוד יזי ממקומו:
לאל ברוך נעמות.יתנו. למלך אל חי לקים. זמירות יאמרו לתשבחות .יטמיעו. כי הוא לבדו פועל:גבוריות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח לשועות בורא רפואות נוראתהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל־יום תמיד מעשה בראשית: כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו: אור7 חרש על ציון תאיר ונזכה׳ בלגו מחרה לאורו. ברוך אתה לזי יוצר המאורות:•
אהבה הבה אהבתני:V אלידייבד חמלה גדולה ויתרו־־.’ חמלת ;גלינו: אבינו מלכנו. בעבור אבותינושבשחו לך. נתלמדם חקי חיים. כן תחננו ותלמדנו: אבינו האב הרחמן.'המרחם רחם עלינו. ותן בלבנו להבין ו להשכיל'לשמוע ללמוד וללמד. לקמור ולעדות. ולקים 1 את־־כל דברי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתן?־’ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה 'ו-ללל־אה שמך. ולא נבוש לעולם ועד: כי בשם קךקך הנדוח1 והנורא בטחנו. נגילד־ן ונשמחה 'בישועתך ד והביאנו לשלום 1 מארבע כנפות הארץ. ותוליבנו קולמיות לארצנו. כי'אל פועל יש ועיוות אתה. ובנו בחרת מכל־־עם ולשון. וקרבתנו לשמך הגדול'סלה באמת. להורות לך ולוחדך באהבה: ברוך אתה יזי הבוחר כעמו לשראל ?אהבה:
ד * (׳סיד אל מלך נאמן)
שמע ישראל יהד. אלז־זינו יה1ה ■
: ־־ *	: I •־	:	T i ••v: T
אחד:
T V
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
לאהבת את יחיה אלהיך כבל לבבך וב?ל־ נפשך ובכל־מאדך: וחיו הדברים האלו־*, אשר אנכי מצוך היום .על־־לבבך: ושננתם לבניך
*) Kezünkbe vesszük a XWX-t.
*)*)Aki minjan nélkül imádkozik mondja ezt a bevezető 3 szót•
!131?( ?a כשכתך כביתך יכלסזוך כדרך יכשככך יכקו^ך: יקשרתם לאיות .על;יךך והיי לטטפת בין .עיניך: וכתבתם על־מזזיות ביתך ובלעדיך:
והיה אם־שמיע תשמעו אל־־מצויתי אשר אנכי מצור, אתכם היום לאהבה את־יהוה אליך,יכם ולעבדיו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם: .ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותיר־ושך ויצהרך: ונסתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת: ד,שמרו לבם פן־יפתה לבבכם וסרתם ועברתם אליך,ים אחריםוהשתחליתם להם: וחרה 1 אף־יהוה בכם ועצר את־השמלם ולא־יהיה מטר והאדמה לא תתן את־לבולה ואבדתם מהרה מעל הארך הטבה אשר להוד, נתן לכם: וש־מתם את־ דברי אלה על־לבבכם געל־־נפשכם וקשךתם אתם לאות על־ירכם:וד,יו לטוטפת בין עיניכם: ולמדתם אתם את־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וכתבתם על־מזוזות ביתך ובשעריך:
־למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה **שר נשבע להוד, לאבתיכם לתת להם כימי השמם על־האיך:
ויאמר יהוד, אל־־משה לאמיר: דבר אל■1־
בני ישראל:ואמךת אלדזם וזעשו להם ציצת על־ כנפי בגדיהם לדירתם ונתנו על־־ציצת המנה
פתיל תכלת: והיה לכם לציצרת וראיתם א־תו וזכותם את־כלימצות יה׳וה ועשיתם איתם :ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם זנים אחריהם: למען תזכרו.נעשיתם את־כל־ מצוקי והייתם קדושים לאלהיבם: אני יהו־ה אלחיכםאשר הוצאתי אתכם מארק ממרים להיות לכם לאליהים אני יהוה אלהיכם:
אמת ויציב ונכון וק:ם ו:שר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר. ומתקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזד, עלינו לעולם ועד: אמת אליהי עולם מלכנו צור יעקב מנן ישענו. לדור ודור הוא ק;ם ושמו קים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת: ודבריוחיים וק:מים נאמנים ,•ונחמדים לעד ולעולמי עולמים. על אבותינו ועלינו על בנינו ועל דורותינו ועל־2 כל־דוריות ןרע ישראל TO:
על־2 הראשונים ועל האחרונים דבר טוב ו.קיזם לעולם זועד. אמת ואמונה חוף ולא7.יעבור: אמת שאתה הוא יזי אלהינו ואלהי אבותינו מלכנו מלק אבותינו. גואלנו גואל־2 אבותינו. יוצרנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו ־מעולם שמך. אין אל הים זולתך:
עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מנן ומושיע לבניהם אחריהם בבל־דור ודור: ברום עולים מושבך ומשפמיך ןצדקתך עד אפסי ארץ: אשרי איש
*) A fi’rat-t eleresztjük.
שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על־לביו: אמת אתה הוא אדוןזלעמך.־ומלך גבור לריב ריבם: אמת אתה הוא ראשון לאתה הוא אהרון. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע: ממצרים גאלתנו יי אליהינו ומבית עבדים פדיתנו. יכל־ בכוריהם הרגת ובכורך גאלת. וים סוף בקעת. וזדים טבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר: על זאת שבחו אהובים לרוממו אל ונתנו ודירים זמירות שירות לתשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקלם:־ רם7לנשא־ גדול ונורא משפיל גאים. ומגביה שפלים. מוציא אמידים. ופודה ענלים. ועוזר דלים. לעונה לעמו בעת ש;וזעם אליו: תהליות לאל.עליון. ברוך הוא ומכירך משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמח נ^ם:
מי־־כמקה באלים ?י. מי כמכה נאדר בקדש. נורא תהלות עושה־
פלא*	, ,
שירח חדשה שבחו גאולים לשמך_על שפת הים.יחד בלם הודו והמליכו לאמרו:
יייו ומלוך לעולם ולנד:
צור לשראל. קומה בעזרת לשראל. ופלה כנאמך יהודה לישראל. גואלנו ליז צבאות שמו קדוש לשראל: ברוך אתה יי גאל ישראל:
אדני שיפתי תקתח ופי.יגיד תהלתף:
ברוך אתה יי אליהינו ואליהי אבותינו אליהי אברהם אליהיעיהק ואלדד.יעקב האל הגדול הגבוה והנורא אל עליון גומל הסדים טובים וקונה הכיל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:
<• (נעי־ת זכרנו לחיים. מלך חפץ בדויים. וכתבנו בספר החיים. למענך אל1,ים חיים:)
מלך עוזר ומיושוע ומגן: ברוך אתה יי מגן אברהם:
אתה גביור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוריד הנשם:)
מכלכל חיים בחסר מחיה מתים ברחמים לבים סומך נובלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקום אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל'גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומעמיח ו'שוזעה:
(ב׳גי״ת מי כמיוף אב הרחמים. זוכר יצוריו לחי״יכב ברסמים:)
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוד אתה ע מהוה המתים: * *)
.Kedusaima a tefílla ismétlésénél
-ád™™ נקדיש את־־שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בעזטי מרום. ככתוב' על־יד נביאך וקרא' זה אל־זה;ואמר.
*) A bekeritet részeket csak a himbánál tiz napján mondjuk.
שחרית לשבת
אתה ר)דוש לשסך רןדו^ז וקדומים ©כל יום והללוך ©לה: ?רוך אתה;י האל י™ הירי הקרוע:
zsír״k זקדוש I זקדיוש ,קדוש :יי צבאיות מלא כל הארץ ?בודו:
-d“אז ?קול רעש נדל אדיר רחןק מטמיעים קיול מתנבאים לעמת שרפים׳ לעמתם ברוק יאמרו.
•K0zsברוך כבוד יי הוקלטו:
־ád™™ ממקומך מלכנו תיופיע ותמלויק ,עלינו׳ כי מחכים אנחנו לק. מתי תמלק ?עיון ?קרוב ממינו• לעולם ועד תשכיון. תקנדיל ותתקדש ?תיוק .ירושלים עירק לדיור ודור ולנצח נצחים: ועינינו תראינה מלכותק כדבר האמור ?שירי עזיק על ידי דוד משיח צדקך:
^.ימלוך :יזי לעולם. אא־דך ציון לדור ודור הלאיד:
.Eiőim לדור דור נגיד נקליק ולנצח נצחים קדישתק נקדיש׳ ושבחק אלדדנו מפינו לא,ימוש לעולם זועד׳ כי אל מלק נדויל וקדוש אתה: ברוק אתה ין׳ האל הקדוש;(בעשי״ת: הפלך הקרוש:)
יעמח מעת במתנת חלקו כי לבד נאמן קראת לו.' כליל 'תפארת קראעו נולה* בלמדו לבנין!■ על הר סיני. ועני לחות' אבנים הוריד קתו. וכתוב בהם' עמירת עקת. וכן כתוב בתורתך:
ועמדו בניועראיל את העלת לעעורת את העבת לדדתם ברית עולם: ביני ובין בני יעראל אותי היא לעולם. כי עעת ומים לעה ין את העמים ואת הארק. וביום העביד עבת וינפע ן ולאי נתתו יי אלהינו לגור הארצות ולא הנהלתו מלכנו לעובדי זרים ונם במנוחתו' לא ועכני ריבעים כי לועי־אל' עמך נתתו באהבה לזרע ועקב אער קם בקרת. עם מקרעי עביעי כלם ועבד ויתעננו מטובך ובעביעי' רציות בו וקרעתו.המית ומים אותו ־קרארת זכר למלעה בראעית:
אלהינו ואלהי אבותינו רצה במנוהרתנו. .קדשנו במצותיך ותן הידקנו בתורלנך. שבבני' מטובך ושמחנו בישויגתך. וטהר לבנו ליגברך באמת. והנחילנו יי אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך. וינוחו בו ישראל מקדשי שמךיייבלוךאתה יי מקדש השבת:
-	״־	7
רצה יי אליהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את העב־ודה לדביר ביתך. ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון תמיד עבודת.ישראל.עמך:
Ujhold napján és félünnepeken.
אלחינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמעהפקד: הזכר.;בדיוננו ופקדוננו. .הבריון אבותינו וזכריון משיח בךךודעבךך\הבריון ירושלים עיר זקךשך. וזכריון כל־ עטך בית ןשיראל לסניף לפליטה"לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחי;ים ולשלום ביום (לריח) ראש החדש ן <ל!9ה> חג המצות 1
חג הפכיות] חזה. זכרנו « אלהינו בו לטובה. ופקדנו בו לברכה• והושיענו ביו לחיים. ובדבר ןשוזעה ורחמים חום והגנה"לרחם עלינו והושיענו. כי אליך עינינו. כי אל מלך 1 חנון ורחום אתה:
ותחדנה.עינינו בשובך לציון ברהמים:בחך אתה,:י המחזיר לבינתו ילציירן:
מוריכם אנלזנו לך. שאתה הוא יי אליהינו ואליהי אבותינו לעולם ועד. צור חיינו מנן ישענו. אתה הוא לדור ודיור נודה לק ונספר תהלתך עי־“ חיינו המסורים ביזךך ועל־2 נשמותינו הפקודות לך
(* מ־וךים אנחנו לןד שאתה הוא יי אלתינו ואלתי אבותינו אלתי כל־בשיר ייוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הנדוד והקרוא על־ שהחייתנו וקימתנו■. כן תחיינו ותנןימנו ותאסוף נלי־ורתינו לחצרות זקךעזך לשמד חנןיף ולעשות ךצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך. ברוך אל ההודאות:
ועל־2 נסיך שככל־ייוכס עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך #בבל עת ערב ובקר,וצהרים. הטוב כי־לא כלו רחמיך. והמרחם כי לא תמו חסדיך. מעולם קוינו לך!
.B3n b5?-ot iktatjuk be 1. a 77. oldalon׳0 Chanuka szombatján itt
ועל כלם יתברך התרומם שמך מלכנו תמיד לעולם גער ז
(בעי־ת וכתוב לחןים טובים כל־בני בריתך:)
וביל החלים יורוך סלה. ויהללו את שמך באמת. האל ישוזעתנו ועזרתנו סלה! ברוך אתה יזי הטיוב שמך ולך נאה להודות!
“El אלתינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה הטשלשת בתורה הכתובה על־ידי משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו כתנים עם קדושך באמור: יברכך יי וישמרך:
!!־י ?7• &	” I’á
.A község halk imája mialatt az előimádkozó B'llD-t mond (*
שים שליום טיובה וברכה סן וחמי ולסמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברבנו אבינו כלנו כאחד באור פניך. כי באיור^ניך נתת לנוזי: אליהינו תורת חיים ואהבת ך1םד. וצךך!ה וברכה לרחמים לחיים ושלום. וטיוב בעיניך לברך את־ עמך ישראל בכל:עת ובכל־שעה בשלומך:
(בעי״ת בספר חלים ברכה לשלום ופרנסה טיובה מבר ונכתב לפניך. אנחנו וכל־עמך בית ישראל 1 לחיים טיוביכם ולשלום,' ברוך אתה יי עושה השלום:)
ברוך אתה יזי המברך את־עמיו ישראל בעזליום:
אלמי:נצ1ר לימוני מרע ו׳&םתי מדבר מרמה ולמולי נפימי תדום• W1 בעפר לבל תמיר.’פתה לבי פתורתך ובמצותיך וארדוף נפשי. ובל־החויעבים ע;לי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. ע£ה mk יך,מו• עשה לפ׳גן עשה למען קךימתך. ע׳מה למען ת1ךתך. למען!חלצין ;וידיך. הוימ;עה ינ1ינף וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי: ע1׳מה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו,ועל כל יע1ךאל ואמרו אמן:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו.ואלהי אבות־נו. #מיבנה בית המקדש במהרה בימינו. .ותן חלקנו בתורתך: ועם נעבדך ב.:רזאה כימי עו;לם וכשנים _קךמ1ני1ת. וערבה ליי מנחת;הודה וירושלים כימייעולם'ובשנים _קךמ1ניות:
■הול המועד של פסח,6 kor-ראש הדש II יס^חול המו״עה ימל סבות <kor é הנובה
t mondunk 1. 265. o. הלל t mondunk. || kor itt fél הלל itt egész : A frigyszekrény kinyitása előtt ezt mondjuk
אין כמוך באלהים אלני ואין כמעשיך: מלכותך מלכות כל־עיולמ*ם וממשלתך י ככל־דור ודה: י; מלך יו מלך יי ימלך לעולם וגיד *. ;יזי עז לעמיו והן ־V :יברך את־עמיו בשלום: אב הרחמים הטיבה ברצונך: את־עיון תבנה חומות!
ורושלים: 3' בך לבד בטחנו מלך אל רם ןנשא אח! עולמים:
A Tóra kivétele.
ויהי ב4םיוע האיון ויאמר משה קומה 1 * המצוי איולביך וינסו' משנאיך מ^ניך: כי'מציון תצא היורה ו:דבר יי נהרוש״לים : ברוך שנתן תורה לעמיו ישראל בקדשתיו:
בדיך למה ךמרא עלמא. בדיך כתרך ואתרן. ;יהא ךעותך עם עמך .ישראל לעלם. ופורקן ימינך אחד לעמך בבית מקךשך ולאמטויא' לנא מטובי נה־וו־ך ולקבל צל־ותנא ברחמיליהא רעוא;זקךמך ףתיוריך לן היף בטיבותא. ולהוא אנא פקידא בלו צךיקיזא למרחם .עלי ולמנטר ןתי נית כל־ די־לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. יאנה הוא .דשליט על מלמא. ומלכותא דילך היא. אנזא עבדא דקודשא כריך הוא דסנידנא ממה ומקמא די״קר א־וריתה בכל־עדן .ועדן. לא על אנש רהיצנא. ולא על־בר־אלהין סמיכנא. אלא באלהא דלמיא. ההוא אלהא קשיוט. ואותתה קשיוט. ונביאיוהי קשיוט. ומסגא למעבד טבון וקש־וט. בה אנא רחיץ, ולשמה קךישא יקירא אנא אמר תושבחן: יהא רעוא :זקךמך ויתפתח לבאי בא־וריתא ותשלים 1 משאלין ךלבאי. ולבא זיכל־עטך ישראל. לטב ולחיין ולשלם:
קזמע יש־אל וי אליהינו יזי 1 אחד:
אחד אליהינו גדיול אדיוננו קדיוש שמיו: E10imád-נהלו ליי אתי ונריוממה שמיו יחדו:
k07á	!	•	*	־	:	: T	:	־ T S
Közsés לך !י הנדלה והנבורה והתפארת והנצח וההוד בי כל בשמים ובארץ' לך ץ הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו יי אלהינו והשתחוו להדום רגליו זקדוש הוא: רוממו יי אלהיגו״וחשתהוו לר,ר קךשיו כי קדוש » אלהינו:
על הכיל ותגדל ויתקדש וישתבח ויוזפאר התריומבש התנשא שמו שר מלך מלכי המלכים הקרוש ברוך הוא: בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא: כרצונו וכךציון יו־איו וברצון כל בית ישראל: צור העולמים אריץ כל המירייות אלוה כל הנפשות: היושב במךסביימרום השוכן בשמי שמי ך)ךם: 'קךישתיו על החיות וקדישתיו _על כפא הכבוד: וקכן יתקדש!'שמך בנו ץ אלהינו לעיני כל חי: ונאמר לפניו שיר חרש יככתוב:"ישירו לאלהים ?מרו שמו סילו לרוכב בערבות ביה י שמיו ועלזו לפניו: ונראהו עץ מעין בשובו אלי־נוהו ככתוב: כיי עין בעץ שאו' משוב יי ציון: ונאמר ונגלה כבודי יי וראו כל בשר יחדו כי פי יי דיבר:
T T T TI TÍ : T : * Z ־ : T! • T
אב הרחמים הוא ורחם עם עמוסים ועכור ברית איתנים הצייר1 נפשותינו מן השעות הרעיות הנער מיצר הרע מן הנשואים', ההון אותנו לפלטת עולמים ’וימלא מיקאלותינו ממדה טיובה :שועה !:רחמים:
Község ויעזור הגן ויושיע לכל החוסים ביו ונאמר אמן:
הכיל הבו גדילי לאלהינו' ותנו כבוד לתורה: כהן קרב. נעמיד (ר׳ פב־פ הכהן). ברוך שנתן תורה לעמיו !שראל בקלישתיו: תורת :יי תמימה משיבת נפש עדות יי נאמנה מתכימת פתי: פקודי ין ?שרים משימתי לב: מצות יי ברה מאירת עימם: יי עוז לעמיו יתז יי יברך את עטיו בשלום: האל תמים דרכיו אמרת יי צרופה מגן הוא לכיל החוסים בו:
ואתם הדבקים מ;י אלהיכם חיים כלבם היום:
Tóraolvasás
A Tórához hivott áldásmondása.
.™!־"™!־!־!""ז בך־כו את יי הפבורך:
Község ברוץי י׳ הבבךך לעולם ועד:
rm יי אליהינו מלך הע-ילם 1W בחר בנו מכל העמים לנתן לנו את תורתו: ברוך אתה יזי נותן התורה: ־
Tóra felolvasása után.
ברוך אתה יזי אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ברוך 7אתה יזי נותן התורה:
Aki életveszélyből menekült meg ezt a hálaimát mondja.
*ברוך אתה יזי אליהינו מלך העולם הגומל־
7:לחיבים טובות שגמלני בל־טוב
מי שגמלף בל־טיוב הוא יגמלף בל טיוב סלה: Község
A Tóra felemelésénél és bemutatásánál.
וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי" יי ’ביד משה: עץ הים ך\ןא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה דרבי" נעם וכל־־גתיבותיה שלום: י אורך /מים בימינה בשמאלה עשר וכמור:7 יי חפץ למען7 צדקו.יגדיל תורה ויאדיר:
• :	-S T
Áldásmondások a haítóra felolvasása előtt.
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת:
ברוך* אתה יי הבוחר בת־ורה ובמשה עבדיו ובישראל עמיו ומביאי האמת וצדק:
A haftóra felolvasása után.
ברוך ארה « אלהינו מלך העולם צור כל־העיולמיכם צדיק בכל־הדורות. האל הנאמן. האומר ועושה, המדבר ומקים,' שכל ךבריו אמת וצדק: נאמן אתה הוא יי אלהינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל מלך נאמן אתה: ברוך אתה יי האל הנאמן בכל דבריו:
רחם "על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה ממינו. ברוך אתה :י משמח ציון בבניך,:
שמחנו יי אלרזינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה ןבא ריגל לבנו על־כסאו לא ושב זך, וילא :נחלו עוד אחרים את כבודו, כי בשם קךשך נשבעת לו שלא :בבה נרו לעוזלם הניד. ברוך אתה ן; מנן' דוד:'
על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום השבת הזה שנתת לנו ך־אלהיינו לקך־שה ולמנוחה לכבוד ולתקארת על הכיל ין אלהינו אנזקנו מודים לך ומברכים 1 אותך י.ךברך שמך בפי כל־חי תמיד לעולם ועד, ברוך אתה יי מקדש חישבת:
יקום פורקן סן קומיא חגא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי ויסמנתא דשמיא ובריות גופא ונהורא מעליא זר?איחיא:ו.ק:מא זרקא די לא יפסוק ודי לא ובטיול מפתגמי אוריתא לברגן
ור?נן הבורתאקרישרנא די בארעא השואל ודי בבבל לרישי כלה ולרישי גלותא ולרישי מרניבתא ולדיני דבב׳א לכל־־חלמיריהון ’ולכל״תלמלי תלמידיהון ולכלבז ךעפקין באוריתא טלכא דעלבא י?רך יונהון יבייש חייהון ויפני יובידהון ויתן ארכאי לשניהון וירנ?רקון וישרנןבון בן בלעקא ומן בל בועין בישין. סך די בשב״יא יהא פפעדהון בל־זמז ועך ונאמר אמו:
וקרם פורקן מן שמ:א הןא וחסדא ורהטי והוי אריכי ומזוני רויחי ופיעתא 'רשב;א ובריות נופא ונהורא בעליא: ורעא,חי,א וקומא זרעא די לא ופפוק לי לא יבטול בפתגמי אוריתא: לבל קהלא קדישא היין רכרבןא עם זונלא טפלא ונשוא: בלכא רעלבא וברך ותיכון ופיש חייכון ויפני’יומיכון דתן ארפא לשניכון ותתפוקון ווזשהזבון טן קל יעקא ובן בלברעין פישך. בך
196	בימת החודש
די בשמ;א יהא בפעדכון כל־זטן וער; ונאמר אמן.*
מי שברך אבותינו אביהם:צחקהעקב הוא !בדך את־
בל הקהל הקדש הזה. .עם כל קהליות הקדש. הם ךשיהכם ובניהם ובנותיהם. ובל־אשר להם. ומי שטיחדים בתי בנסיות לתפלה, ומי שכאיכם בתיכם להתפלל. ומי שנותנים נר למאור ן_ץן לקדוש ולהמילה ופת לאורחים וצדקה 'לעמים. וכל־מי שעוסקים בצרכי'צבור באמונה. הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם', הסיר מהם כל־מוולח. וירפא לכל־נופם. ויסלה לכל־עוינם. השלה ביכה והצלחה בכל־מעשיה ;ריחם. עם כל־ןש'ךאל אחיהם. ונאמר אמן:
Az tijhold napjának kihirdetése előtt.
יהי רצון מלפניך י: אלהינו ואליי אבותינו שהחרש'עלינו"את־־החךש חוה לטובדח ולברכה ותתן לנו חיים של שלום חיים של טובי“, חיים של ברכה חיים של פולסה חיים של חלוין עצמות חיים שיש בים יראת שמים ויראת חטא חיים שאין בדם בוש“ וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהיה לנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שימלאו משאלות לבנו לטובה בוכות'תפלת רבים אמי! הלה:
ST״ מי שעשת נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא מאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע בנפות זהארץ. הבדים בלי לשראל ונאמר אמן:
ראש ח1שנ8לוי)יהיה בי־וסו־לי:’) דבא עלינו ועל יל ישירא* לטובה:
v	־ ז r ־־	: ■־ ד • : t : •* t
יחדשהו הקדוש ברוך הוא עליני ועלייבלעמו בית ישראל. לחיים ולשלום, לששון ולשמחה. לישועה ולנהמת ונאמר אמן:
g minden;-תשעה באב tói.שבעה עשר בתמוז ,ig שבועיות tói פסח .01 mondunk-אב הרחמים szombaton
אב הרדומים ♦מיומן מרומים בךלזמיו העצומים הוא יפקוד ?רחמים ד,הסירים והישרים והתמימים קהלות הקודש שמסרו נפשם על קישת השם הנאהבים והנעימים בחעהם ובמותם ’לא נפרדו. מנשרים קלו ומאריות גברו לעשיות וציון קונם והפין צורם. הכרם אליהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם דנקום נקמת דם.עבדיו השפולו בנתיב בתורת משה איש האליהים הרנינו גדם עמו בי דם עבדיו ייקום ונקם 'ישיב לצריו ובפר אדמתו W> ייעל ויי עכיידיהגביאיס ונקיתי דמם לא נקיתי די שוכן בציון t ובכקבי הקיךש נ&מר למה יאשרו הגידם איה אליהיהבם
יודע בגדלם לעינינו נקמת זים עבדיך השפוך: וא־ומר כי דורש דמים'איותם זכר לא שכח זצ:ער!ת ענוים: ואיומי ידין בגדים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה: מנחל בדרך.ישתה על ק ירים ראש:
- * >» )#< H • -
אשריי־ושבי ביתך. עדר יהללוך־פלה: אשרי העם שככה ליו אשרי העם שיי אליהיו7:
תחלה לדוד. ארוממך אלחי המלך. !אברכה שמך לעולם ועד: ?כל־יום ?*בךכךז. ואהללה שמך לעולם ועד: גדול ” ומחלל מאיד. ולגדלתיו אין חך,ר: דור לדור ישבח מעעזיך. ולבורתיך!בידר: הדר כבוד היודך. ודברי נפלאתיך אשיחה: ועזוז ניוךאותיך יאמרו. ™לתך אספרנה:' זכר רב טובף יביעו ןצדקתך ירננו: חברן ורחום « אךך אפים וגדל חסד: טוב־”’לכלי. רחמיו"על־בל־־מעשייו: יורוך יי כל־מעשייך. נחסידיך יברכוכה: כבוד 1מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: להודיע לבני האדם גבורוזיו' וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל־עיולמים. ומךש^תך בכל־דור ודור: סומך לכל הנפלים. !זוקף לכל הכפופים: .;זיני כיל אליך ישברו. [אתה נותן להם את־אכלם בעתו: פותח אתךדך ומש־כי״ע לכל חי רצון: צדיק יי בכל־דרכיו. וחסיד בכל־מעשייו: זקרוב ן: לכל קיולאיו לכל אשר י״קלאהו באמת: ךציון יראיו!עשה • ואת־שועתם ישמע ויושיעם: 'שומר יי את כל אוהביו, ואת כל הרשעים "ישמיד: וקהלת יי ידבר־פי. ויברך כל־בשיר שם זקךיט'ו $עולם ועד. ו״אנחינו נברך'יה מעתה !"עד עולם הללדה:
־,™ :הללו את שם י כי;#ב W לבדו:
חוריו על ארץ ושמים. ויךם .fip לעמיו תחלה לכל חסידיו לבני ישראלעם קרוביו הללויה:
ב־י מזמור לדוד. הבו ליי בני אלים. קבו ליי כבוד ועז: הבו ליי כבוד שמיו. חשתחולליי בהדרת קדש: קול :: על־המים. א^־הכבוד הרעים. יי.על־מום רבים: קול־יי בכיה קול יזי בהדר: קול לזי שבר ארזים וישבר י: את״ארזי הלבנון: .וירקידם במו-עגל. לבנון הבריון כמו בן־ראמים: קול־־י; חצב להבות־אש: קול יל וחיל מדבר יחיל יי מדבר .קדש: קול ע יחולל אולות ויהשיף .יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: יזי למבולזישב וישב יי מלך לעולם: יי עז לעמו ותןיי 1 לברך את עמיו בשלום:
A írigyszkrény bezárásakor.
ובנחה יאמר שובה יזי רבבות אלפי.ישראל:
קומה וו למנוחתך אתה וארון עז-ך: בחגיך ילבשו־ צדק וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־ תעזיובו: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיך, דרכי־נעם ובל נתיבותיה שלום: ד׳שיבנו וזי אליך ונשובה חדש ומינו כקדם:
Az eiőimádkozó fél-kadist mond.
תפלת מוסף לשבת
Szombati műszál ima.
אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:
ברוך אתה יי אלידדנו ואלדד אבותינו אלדד אביהם אלדד י:צחק ואלדד .יעקב האל הגדול הגבוי והנורא אל עליון גומל הסדים טובים וקונה הביל וזוכר חסדי־ אבות ומביא גואל לבני בניהם למוען' שמו כאהבה:
ד(בעיית: זכרנו לחיים. מלך חפץ בחיים. וכתבנו בספר החיים. למענך אלחים חיים:)
מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה יי מגן אברהם: אתה גביור לעולם אריגי מחיה מתים אתה
־ T ^ I * T :־ T : ............ ־ T
רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוריד הגשם:)
מכלכל חיים בחסר מחיה מתים בוהמי ם רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני ועפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומממיח י'שו7עה:
(בעיית מי כמוך אב הרחמים. זוכר יצוריו לחיים ברחמים c
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יזי מחיה המתים:
Kedusa-ima a tefilla ismétlésénél.
Előimád-
kozó
נעריצך ונקדישך כסיוד שיח שרפי קידש המקדישים שמך י בקרש ככתוב על t נביאך. וקרא זה אל־זה ואמר:
II ן:
T
אקה קדוש ושמך קדוש וקדושים 3ל דם ייהללוק פלה: ?דוד אתה ימי אל י™ מלוי הקדוש;
־ זו I
^K0z ך!ד־וש 71קדיוש ?!דוש יי צבאות "לא בל" האיץ 35־111: ־
־11133 El°™óád מלא עולם. משרתיו שואלים זה לזה איה מקיום 11133 לעמתם ברוך יאמת:
Község ברוך ?ביוד י1 ממקומו:
-E16imM ממקומו הוא יפן ברחמים י ויחון' עם המוסקים שמיו עלב ובקר קבל יום תמיד 7פעמים ?אהבה שמע אומרים:
^k0z שמע ישראל יי אליהינו יי אהד:
-Emmád אחר הוא אלהינו. הוא אבינו. הוא מלבנו, הוא
k0ZÓ *	^	ן'	ן
מושיענו. והוא ישמיענו ?רחמיו שנית לעיני בל־ חי להיות לבם לאלה,ים:
־ אני יזי אלד־,יכם:
־“ ובדבריזקךשך כתוב לאמי:
»K8zsé ומלוך יי לעולם אליהיך ציון לדיור ודיור הללויה:
־d“ לדיור ודור נגיד גדלך, ולנצח נצחים קלשתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעורם.ויעד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה יי האל (בש״ש
T Ti T “ I T T T	I T: T I V V ־
ד-מלך) הקדוש:
202	מוסף לשבת
יתפנה שבת רצית קרפנותידה. צרת פרושיה עםסדודינסכיךנ מענגיה לעולם כבוד תחלו. טתנמיהיחיים זכו. וגם האוהבים דבריה. גדלה בחרו! או מפיני נצטוו ?ליה. י ויעצונו יי אלהינו להקריב בה קרבן מוסף שבת ביאר: י יהי רצון מלפניך יזי אלהינו ראלהי אבותינו. שתעלינו בשמחה לארצנו. ותטענו בגבולנו, ושם 'נעשה לפניך את־־קרבנות חובותינו. תמירים
•	•	:	••	:	T
*) Ha ראש הדש szombati napra esik, akkor "3תכנת ש helyett ezt az imát mondjuk.
אתה זיצךת ע־ולמך מ5יןךם בלית מלאכתך ביום השביעי אהבת אותנו ורצית בנו ור־וממתנו מכל־^־הלשונות 'וקדשתנו' "במצותיך י גקרבתנו בלבנו לעבודתי ושמך הגדול י והקדיועז עלינו ך)ראות:'ותהן לני ־יי׳אלהינו באהבה שבתות למנוחה וראשי חדשים לכפרה. ולפי שהבאנו לפניך אנחנו ואבותינו. הרבה עירנו ושמם"בית מךךשנו. וגלה לזקרנו ונטר־‘ בבור מבית חיינו. ואך אנחנו לבולים לעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול ו^דוש שנל!רא שמך עליו מפני היד השלוחה במךהשך: לחי לציי! מלפניך
כסדרם. ומוספים כהלכתם. ואת מוסף יום י השבת הזה נעשה ונקריב לפניך כאהבה כמצות רצונך. כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך
מפי כבודך כאמור:
וביום השבת שני כבשים כני־שנה תמימים. ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן "ונסכו: עלת שבת כשבתו. על־עולת התמיד ונסכה: ישמחו במלכותך שומרי'שבת
יי אלהינו .ואלתי אניותינו שמעלינו 3שמחדת לארצנו ותטענו 3,גבולנו ושם נעשה ל5ניןי’ את־
כהלכתם: ואת־מוספי ייום השבת ד,?הוייוםראש הח;ךש הזה 'נעשה'ןנ:קריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת יגלינר בתורתך עללדי משה .עבדך מפי כבודך כאמור:
וביום השבת שני־כבשים בני־שנה תמימים ושני עשירינים ם'לת מנחה בלולה בשמן'ונסכו: עילת ישבת בשבתו על־־עלת התמיד ונסכה: זה קרבן שבת !;קרבן היום כאמור:
ובראשי" חדשיבם תקרבו עילה ליי פרים
204	מוסף לשבת
וקוראיעוגג, עם 1 מקדשי •ט~ד.ילם ישבעו ויתענגו מטובך ובשביעי רצית בויוקדשתו. חמדת'ימיטו אותו קראת
: ״	:	V : ־־	T 7) T ‘ T
זכר למגנשה בראשית:
אליהינו ואליהי אבותינו ךצה במנוחתנו קדשנו כמצליף♦ יתץ חלקנו בתורתר־ שבענו
כני־בקר שנים ואיל אחד כבשיבם בני־־שנה שבעה חמימים:
Tומנחתם ונקיי ד,ם כמדבר שלשה עקרנים לפר וקני עקרינים לאיל ועשיר־ון לכבש הין כנסכו ושעיר'לכפר וקני תמירים כהלכתם:
יקימהו במלכותך. שומרי קבת וקדאי ענג עם מקיריקי קביעתי כלם יקבעו דתענגו מטובך ובקביעי רצית בו וקדקתו.' המרת זימים אותו קראת ובר למעשה בואקית:
'אליהינו'ואלהי' אבותינו ;רצה במנוחתנו וחדש עלינו כיום השבת הזה את־החרש הזה. לטובהזולברכה. לששון ולשמחה. לישועה ולנחמה. לפרנסה ולכלכלה. לחייכם ולשלום.
למחילת 0טא. ללקליחת עק (בשנת העיבור ולכפרת
yW) כי כעמך ישראל בחרת מכל־־האמיוה ושבת הרשך להט הודעת וחקי ראשי חדשים
1	־ -	T ן:	TTÍ •• T | •• \ : T^í T VT I V *	,
להם קבעת: ברוך אתה יי מקדש השבת וישראל וראשי חדקים: רצה ומודם
מטובך ושכחנו בישוזעתך ושהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו ןזי אליהינו באהבה וברצ־ו{שבת קדשך. וינוחו ביו' ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה וזי מקדש השבת:
רצה ן; אליהינו ב!נמך ישראל ובתפלתם. והשב את העבודה לךבייר ביתך. ואשיי.ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברציף. ותהי'לרציף תמיד עבודת .ישראל.עמך:
ותחזינה עינינו בשובך לציון מרחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו'לציון:
מודים אנחנו י4ך. י מודים אנחנו לך שאתה שאתה הוא יי אליד),נו! הוא "אלהינוואלהי אבותינו
ואליהי אב1ודנו	נל-־שי ימינו ימי
:	ז ! ניראשית, ?רכות והודאות
ועד. צור מינו מגן ושענו. אתה הוא לדיור ודיור נודד־־! לך ונספר תהלרתך עת־1 חהנו המסורים בירך ועד־1 נשמותינו הפקודות לך ועל־‘ נ5יך שבכל־יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבבל עת ערב ובקר וצהרים. הטיוב כי־לא בלו רחמיך. והמרחם בי לא תמו דוסדיך. מעולם קוינו לך:
.I. mondunk 1. a 77. oldalon ס - על הנעים Chanuka szombatján itt
לשמך הגדול והקדוש על־ שהחייתנו [קומתנו, כן תחיינו ותקימנו ותאסוף גליורתינוי לחצרות קדשך לשמר ה.לןך ולעשות ךצונךול?נננךך3לבב שלם על שאנחנו מודים לך. ברוך אל ההודאות:
206	מוסף לשבת
ועל כלם יתברך דתריומם שמך מלכנו תמיד
’־עילם ויגיד:
(בעי״ת וכתוב לחים טיובים כל־בני בריתך:)
וניל ההיים י־ודוך תלה. ויהללו את שמך ?אמת. האל ישועתנו ועזרתנו סלה: ברוך אתה ןזי הטיוב שמך ולך נאה להודיות:
אלהינו ואלדד אבותינו:
שים שליום טיובה וברכה חן וחסד !רדומים יגלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו’ אבינו יכלנו כאחד באיור פניך. כי באיור'פניך נתת לנוזי: אליהינו תודת חיים ואהבת הסד. ומדקה וברכה ורדומים וחיים ושלום. וטיוב בעיניך לברך את־ עמך ישראל בכל;.עת ובכל־שעה בשלומך:
(בעי" בספר חים ברכה ושליום ופרנסה טיובה בז־פר ונכתב לפניך. אנך!נו וכל־־עמך בית י ישראל !1לחיים טיוביבס ולשלום. ברוך אתה;יי עושה השלום:) י
ברוך אתה יזי המברך את־עמילישראל בשלום:
אלתי.נצור לשוני מרע'ושפתי מדנר מרמה ולמקללי נפשי תרום. [W כעפר לכל תהיה. פתה לבי בתורתך ובטצותיך מרדוף נפשי. וכל־החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם,נקלקל מחשבתם. עשה למען שסך. עשה למען יטינך• עשה למען קדשתך. עע1ה למען תורתך. למען;:הלצון יךיד־יף. הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ;; צרי וגואלי: עושה שלום במרומיו הוא _יעש'ה שלום עלינו,ועל בל :שיראל ואמרו אמן!:
,יהי רצון מלפניך ן; אלהינו.ואלהי אביות־נו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. .־תן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך בראה בים־ עולם וכשנים _קךםוניות, וערבה ליי מנחת;הודה [ירושלים בימי עולם וכשנים "קדמוניות ן
אין כאלהינו. אך כאדוננו. אין במלכנו. אין ?מישי״ענו: מי כאלהינו. מי כאדוננו, מי כמלכנו. מי כמושיענו: נודה לאלוהינו. נודה לאודכינו. נ1ךה למלכנו. נודה למושיענו: ברוך אלוהינו, ברוך אדונינו. ברוד מלכנו." כרוך מושי״ענון אתה הוא אלוהינו, אתה הוא אדונינו. אתה הוא מלכנו, אתה הוא מושיענו. אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטדת הסמים:
פטום הקטו־רת הצרי והצפורן. החלבנה והלבונה. משרף־‘ שבעים "שבעים מנה.' מיר וקצינה שב־לת נרזי 'וברכם. י משקה־,' ששה עשרי. ששה' עשיר מנה.’ הקשט שנים עשר. וקלופה שלשה. וקנמון תשעה.’ברית כרשינה תשעה ר,’בין. יין קפריםין מאין תלתא ומבין תלתא. ואם אין ליו' יין קפריסין. ’ מביא ’חמר חורין עתיק. מלח קרומית.’ רובע הקב. מעלה עשן כל שהוא: רבי נתן אומר אף בפת הירדן כל שהוא.' ואם נתן בה דבש פסלה. אם המר אחת מיל' ממניה חייב מיתה:’רבי שמעון בן נמליאל" אומר'.’ הצרי אינוזאלא שרף'הנוטף #עצי הקטף. ביורית כרשינה ששפין' בה את־
308	מוסף לשבת
הצפיורן ?די שןזהא נאה. יין _ק?5ריםיץ fniW ב־ו את הצפ׳ורן מדי ש״הא.עזה. ומלא מי רנלים :פין לה. אלא שאין מבניסין מי רגלים בעזרה מפני הכב־וה:
הישיר שהלהט היו אומרים בבית המקדש: ביו□ הראשון היו אומרים. ליי הארץ ומלואה תבל ויושבי בה: בשני היו אומרים גדול ץ ומהלל־1 מאיד בעיר אלהינו הר־ קדשו: בשלישי היו אומרים.’ אלהיט נצב בעדת־אל בקרב אלהיט ישפוט: ברביעי היו■ אומרים. אל נקמות ץ אל נקמות הופיע: בחמישי היו אומריבם, הרנינו לאלה,ים שנו הריעו לאלהי״יעקב: בשישי היו אומרים יי מלך גאות־ לבש לבש ץ עוז התאזר אף הביון תבל בל־תמוט: בשבת היו אומרים. מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא. ליו□ שכליו שבת ומנוחה לחיי העולמים:
אמר רבי אליעזר אמר’רבני סנינא. תלמידי חכמים מרבים שליום בעולם. שנאמר וכל בדך למרדי יי ורב שליום בניך. אל תקרא בניך אלא'בוניך: שלו□ יקב לאחבי תורתך ואין־למו מכשול : יהי־שלום ?חילך שלוה באךמנות:ך: למען אחי ורעי אדברה נא שליום בזי: למען בית יי אלהינו אבקשה טיוב לך: ץ עוז לעמו יתן יי שרך את עמיו בשלום:
עלינו לשבח לאדון ר,כיל. לתת כדלה ליוצר בראשית.
שלא עשינו כגויי הארציות ולא שימנו'כמשפחות האדמה־־" שלא שים חלקנו כז־ם וגורלנו בכל־חמונם: ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא'נוטה שמים ויוסד ארץ. ומיושב ןקריו בשמרםוממעל. ושכינת עזיו בגבהי מרומים הוא אלוהינו אין עוד: אמת מלבנו אפס זולתו. בכתוב ?תורתו. הדעת היום וזרשבת אל־לבבך כי.יזי הוא האלה,ים בשמים 1 ממעלועל־־הארץ מתחת אין עיוד:
209	Mu&zaf-lrm szombnlra
על־כן 1 נקוה־לך יי אלהינו לראיות מחרדה ?תפארת עזך. לד/עביר גלולים 1 מן־הארץ. והאליליבם כריות יכרתון. לתקן עולם במלכות שדי. וכל־בני בשיר יקראו בשמד. להפניות
^ןןל-יליע;-אי<:מח 3 WT1ל־י1ס5’ V.H0 לוי תכרע כל־ברך. תשבע כל־־לשיון: ילסביף יי אלהינו יכרעו ויפיולו. ולכבוד שמך יקר יתנו. תקבלו כלם ו אוד עול מלכותך. ותמלוך עליהם ו מהרה לעולם וער. כי המלכות שלך היא. ולעולמי עד ו תמלוך בכבוד. ככתוב בתורתך. יי ו ימ;ל'ןי לעילם ועד:‘ונאמר. :ודדה יי' למלן על כל־הארץ. ביום ההוא :היה :ן אחד ושמו אחד:
.1. a könyv végén ר,די׳ע;תום
שיר היתד ליום השבת.
Előimádkozó :
אז ביום השביעי נלזת. יום השבת על כן ברקת:
Község:
ועל כל פעל תדלה ערוכה. ;חםיךיך בכל.עת יברכוכה: e ברוך יי יוצר כלם.	אלהים חיים ומלך עולם:
k כי מעולם על עבדיך. רוב רחמיך וחסדיך: e ובמצרים החלות.	להודיע כי מאד נעלית:
k על כל אלהים,ב;עשות בהם. שפטים קדוילים ובאלהיהם : e קבקעך.ים סוף עטך ראו. היד הןד־ולה. היראו: k נהנת עמך לעשיות לך. שם תקארת להקאות ןךלך: e ודבךות עמם 1 מן השמ:ם. לגם העבים נפופו מ:ם: k זיךעת לקתם במךבר.	בארץ ציה איש לא עבר:
e תתה לעמך ךנן שמים.	וכעפר שאר ומצור מים:
Kותגרש גוים רבים עמים. וירשו ארצם.ועמל לאמים: .e .בעבור. ישמרו הקים ותורות. אמרות יי אטריות טהורות:
^ויתעדנו במרעה שמן. .e בנוחם בנו• עיר ,קךשך. .*ותאמר פה אשב לארך .e בי שם :זבחו זבחי־צךק. .k ובית הלוי נעימות וזמרו. .e בית.ישראל ווךאי יי •* הטיבות מאה לראשונים.
ומהלמיש צור פלני־־ישמן: ולפארו בית מדןישןז: :מים׳ צרה ברך :אברך: אף כיהניך :לבשו צ־ק: לך .יתרועעו אף,ישירו•: יכבדו ויורו שמך ::: כן תטיב נם לאהרונים:
.e ו,י תשיש' נא עלינו,	כאישה ששת על אבותינו׳
.k אותנו להרבות ולהמיב. ונותדלך לעולם כי תט־ב: .e יזי תבנה אורך מהרה. כי עליך, שמך נקרא: .k וקוץ דור תצמיח כהי	ותשכון לעולם :י,י בקךבה:
.e זבה־ צדק שמה נזבחה.	ובימי עדם תערב מנחה:
•*וברך עמך באיור פניך. כי חפצים לעשיות ךציונך: .e וברצונך תעשיה חפצנו. הבט־נא עמק כלנו: •* בחרתנו היות לך לעם סגלה. על־עמך ברכתך סלה: .e .ותמיד ?ספר תהלתך. ונהלל לשם תפארתך:
•* ומברכתך עמך :בורך. בי את־כיל אשר תברך מברך: .e ואני בעודי אהללה בוראי. ואברכהו כל־ימי צבאי: ■*.יהי שם יי מברך לעיקלם. מן־העולם ועד־העקלם:
ככתוב. ברוך;י,י אלהי.יש־אל מן־העוילם ועד־העולם. ויאמרו כל־העם אמן.והלל ליי: ענה הנ:אל ואמר׳ להוא שמה הי־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא הי חבמתא ונבוךתא די־לה היא: האמה׳ ויאמרו הלוום.:שועוקרמיאל בני השבעה
שיביה הוריה שבעיה פתחיה. קומו׳ ברכו אתץ; אלהיכם מן־העיולם עד־־העולם. ויברכו שם כבדך ומרומם על־כל־
ברכה והדלה: ןנאטר׳ ברוך ך אלד,י :שראל מן־העו־לם ועד־העולם ;ואמר כל העם אמן. הללדה: ונאמר׳ גיברך דויד את־ך ל_עיגי כל־הקהל׳.ויאמר דויד׳ ברוך אתה .;י אליהי ישראל אבינו• טעוילם ועד־עיולם:
שיר הכבוד.
E dicsérő imát nyitott frigyszekrény mellett éneklik : Előimádkozó:
אנעים זמירות ושירים אאריוג. כי אליך נפשי תערוג:
Község:
נ?שי המרה בעל ןהך. לדעת כל־רז סיודך:
.e מדי דערי בעבורך. הומה לבי אל־דוהיך: &על כן אדבר בך נכבדות. וישעך אכבד עשירי ידידות: .e אספרה כביוךך ולאךאיתך. :אדמך אכןך ולא ודעתי־ ג ,k ביד נביאיך, בסוד עבדיך. דמית ך,דר כבוד היודך: .e גדלתד ונברתך.	כנו■ לתקף פעלתך:
•K דמו• אותךולא כפי־ושך. !.ישווק לפי מעשייך: ,e המשילוך ערב חזיונות. הנך אחד עכל־דעיונות: .k ויחזו כך זקנה ובחרות. ושער ראשך עשייבה ושחרות -Eזקנה כיום דין ובקרות כיום
קרב.	כאיש מלחמות יך־יו לו רב:
.k חבשי כובע!שועה בראשו. זלשיעה־יזו־ זרוע קךשו': .e טללי אורות ראשיו נעלא. וקוציותיו:רםים לילה: •שיתפאר־כי׳ כי חכך־בי. והו• יהיה־לי לעטרת צבי: .e כתם טהור פז קמות ראשו. וחק על־מצח כבוד שםזקךשו
212	מוסף לשבת
.k לחן ולכבוד צבי תפארה אמתו לו עטרה עטרה: .e מחלפות ראשו כבימי ?חרות קוציותיו תלתלים שהחת: .x נוח הצדק׳ צבי תפארתו .יעלה נא על־ראש שמחתו: .e מגלתו תהי בידו;עטדת ועניי ף ?לובה, צבי תפארת ו .kעמוסיםנשאם׳;עטךתענדם. מאשר,יד,רו בעיניו כבדם: •£ פארו עלי פארי עליו. ןך)ר1ב אלי כקראי אליו: .k צח ואדום ללבושו אדום. פורר, בדרכו בבואו מאדום: & קשר תפלין הראה לעניו. תמונת » !לנגד.עידו: .k רוצה בעמו, ענוים יפאר י■ שב תהלוית׳ בם לדוקפאר: .e ראש :דבךק אמת ׳ קורא
מראש	דור,ודור׳ עם הורשע דרוש:
.k שית דמון שירי נא עליק. :ותתי תקרב אליק: •£ תתלת תהי לדאשקעטרח. ותפלתי תכה קטרת: K תקר שירת־רש ?.עיניק כשיר יושר _על־כ,ךבניק: .d ברכתי תעלה לראש משביח מדולל ומוליד צדיק כביר: .k ובר רבתי תנענע לי ראש. ואותה קח ל־ ככשמים ראש: .£.:ערב נא שיהי עליך. בי נפשי תערוג אלי“: לק יי הגדלה ותגבורה והתפארת ולנצח וההוד׳ כי כל בשס:ם ובאו־ק. לק ק הממלכה ןהמתנשא לכל לראשי:
.1. a könyv végén קדיש יתום.
הייום ייום שבת קידש שביו היו הלוום אוסרים בבית המקדש:
מזמור שיר ליום חישבת: טוב להודיות לק. ולזכר לשמקעליון: להגיד בבלןהסדק. ואמונתק בלילות: עלי'
עשור געלי־נבל. עלי הגיון ?ככור: כי שימלזתני יי בפעלך. ?מעשיי ידיך ארנן: מה נךלו מעשיך יי. ?איד עמקו כדושבותיך. איש־בער לא ידע. וכסיל לא־לבין את־־זאת בםר:ח רשעים כמו .עשב. ויציצו כל פועלי און להשמדבם ערי־עד: ואחה מרובם לעיונם לי: כי הנה א־;יביך 1 יי־ כי־ הנה אייביף יאבדו. :הפרדו כ^־פועלי און: ותרם כראים קרני. בלותי בשמן רענן: וחבט עיני כשוף. בקמים עלי ?רעים תשמענה אזני: צדיק כתמר !פרח ?ארן בלבנון יש/נח: שתולים ?בית « ?הציות אלוהינו:פייחו: עוד ינובון בשיבה,־ ךשנים ורעננים’קיו: להניד בי־ישר « צורי־ולא־ עולתה ביו:
Kiddus. szombat napján.
ושמת בני לקראל את־השבת לאשיות את השבת7לדירתם בלית עולם: ביני ובין בני לשיראל איות היא לעולם. בי שקת ימים זעשה יל־ אדר השמלם ואת הארץ וביום השביעי שבת.ולנפש:
זכור את יום השבת לקדשו: ששת;מים תעבוד ועשית כל מלאכתך • ויירם השביעי שבת ל;י אלהיך לא תעשיה כל
מלאכה אתה ובנך ובתך	ואמתך ובה?תך ולךך אשר
?שעריך: כי ששת ;מים עשה ;י את־־השמלס ואת הארץ את' חים ואת בל אשר־בם חנה''ביום השביעי: על כן ברך יי את ייום השבת.חקדישהו:
פברי מינן ורבנן ורבת♦
ברוך אתה לל אליהינו מלך העולם בורא ןרי הגפן:
ת^לת íirUŰ לשבת	.Szombati mincha ima
אשרי ייו^בי' ביתך. עיוד יהללוךסלה: אשרי י דד<ם שבכה ליו אשרי ה^ם שיי אליליו.
תחלה לדוד. ארוממך אלהי המלך.ואברכה שמך לעולם ועד: בכל־יום אברכך!אחללה שמך לעולם שד: גדול'יי ומחלל מאיד. ולגךלתו אין חקר: דור לדור ושבח מעשיך. וגבורחיך .יגידו: חדר כבוי ":7ך» ודברי;?לאחיך אשייחה: ועזוז נוראותיך יאמרו. וגדלתך אספרנה: ?כר רב־טובך !ביעו. וצךקחך ירננו: חנון'ורחום יי. ארך אפים וגדל־חסד: טוב־” לכל, ורחמיו .על כל מעשייו: ייודוך ע כל־מעשייך. וחסידיך יברכוכה: כבוד מלכותך יאמרו. וגבורתך .ידברו: להודיע לבני האדם גבורתיו, וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות בל־ עולמים, וממשלתך בכל־דור ודור: סומך ע לכל הנפלים. וזוקף לכל הכפופים: עיני־כל אליך ישברו. ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את־ידך. ומשביע לכל־ חי רצון: צדיק ־” בכל־דרכיו. וחסיד בכל־מעשייו: זקיוב י: לכל קוראיו. לכל אשר .יקראהו באמת: רצון יראיו ?עשה. ואת שרעתם.ישמע ויושיעם: שומר יי את־כל־איוהביו, ואת כל הרשעים .ישמיד: תהלת ?י יךבר־פי. ויברך כל־בשיר שם כןך־שו לעולם ועד: ואנחנו נכדך יה מעתהועד עולם הללויה:
ובא לציון גואל ולשבי פקוע ביעקב נאם יי: ואני זאת בריתי אותם אמר יזי רוחי יאשר עליך ודברי אשר'שמתי בפיך. לא.ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יי. מעתה ועד עולכם: ואתו", קדוש יושב תהלות ישראל;
־• ־ T	ז |	לו	5!	• : T •• T
וקרא זה אל־־זה ואמר החש 1 קדוש קדוש ך צבאות מלא כל ?ארץ מבורו: ומקכלין דין מך־דין ואמלך. קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכמתה. קדיש על־ארעא עובד גבורתה. קדיש כעלם עלמוא. וי צבאות ‘מליא כל"
ארעא זיו וקרה: ותשאני רוח ואשמע אחלי קול רעש!דיל י ברוך כבוד ך ממקומו: ונטלתגי רוחא ושמשת כתרי קל־זיע בגיא דמשכחין ואמרין: כרוך יקרא דיי מאתר בית שכילתה: יי יימלך לעולם ועד: ’יי מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמןא: יי אלהי אברהם יצחק וישראל אבותיגו. שמרה־זאת לעולם לער מחשבות לבב עמך. ,ולובן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עוץ ולא י_שחית וחרבה לדושיב אפו ולא יעיר כל לומתו: כי אתה אריגי טוב וסלח. ורב הבד לקליקדאיך: כדקתך כדק לעולם ותורתך אמת. תתן אמת לנעקב חסד לאברהם אשר גשכעת לאבותינו מימי
?זרם, כרוך אדני יום יום ?cos לני. האל ישועתנו סלה*. יי צבאות עמנו. כשןב לנו אליהי ועקב פלה: גי צבאות. אשרי אדם בוטח בד: גי הושיע!־־!. המלך געננו כיום־קךאנו: ”
?רוך אלהינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן התועים. ונתן לנו תורת אמת. וחיי עולם נטע בתוכנו הוא יפתח לבנו בתורתו. וישם בלבנו אהבתו הראתו. ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם, למען לא נינע לריק. ולא נלד לבהלה: יהי רצון מלפניך r אלהינו ואלהי אבותינו. שנשמור חקיך בעולם חוה. ונזכה ונחל ונראה ונירש טובה וברבה לשני ימות הכשיח ולחיי העולם הבא. למען ?!מרך כבוד ולא ידום י: אלהי לעולם אורך: ?רוך חובר אשר יבטח בך. והיה י; מבטחו: בטחו בוי.עדי־עד. בי כיה ך צור עולבים. ויבטחו בך יודעי'שמך. בי לא יעזבה
דורשי־ ל: יי הפק למק צדקו:גדיל תורה דאדיר: ’
'ואני תפלתי לק 1 יי נגת רצון אלהים ירב־הסדק,עגני נאמת ישעק:
Tóra-felolvasás mint hétköznapon 1. a 95. oldalon,
אדני שפתי תפתח ופי :גף- תהלתן?:
יי רוך אתה יי אליהינו ואליהי אבותינו אל־הי אברהם אליהי עיהק ואלהי.יעקב האל הגדול הגדור והנורא אל עליון גיומל הסדים טובים וקונה הביל }זוכר חסדי־ אבות ומביא גואל לבני בניהם למען' שמו באהבה:
:•• •••	: —׳יין :	: ־ :־ r
ף(בעי״ת זכרנו לחיים. מלך חפץ בחיים. לפותככר בספי ורחיים, למענן? אלחים חיים:)
מלך עוזר ומושקע ומגן: ברוך אתה יי מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה
־7	*	:	* 5 T־ T :־....... T
רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוליד הגשם:)
מבלבל חיים בהסד מחיה מתים ברתמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים, ומקים אמונתו לישני עפר. מי במוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומגימיח לשועה:
(בעי״ת מי במיון? אב הרחמים. זיוכר יצוריו לחייבם ברחמים:)
*) A bekerített részeket csak a bünbánat tiz napján mondjuk.
מנחד, לשבת
ונא^ץ אווה לדתיות סתם בתך אתה יזי מחיר, הסתים.
(קדושה.)
Kedusa - ima a tefilla ismétlésénél.
״׳Stlk0״EiSii נקזליט א-.־*”טד. ■9ע1ל~, Btb ??זמקדישים אותו W3 ?דום. ככתוב ?לדד נכיאןי. ןר,ךא זה אל־זה ואמר.
Kte«é« מדוע 1 מדוע מדוע יי צבאות.
ד I	ד 7 : t: I t I
בלא בל הארץ בבורו:
imádkozó^ לעמתם ברוך יאמרו.
I T T T \ Í
K0zsé* ברוך 1135 יי מיקומו:
w mi
5»E10imádko ובדברי זקךשך כתוב לאמד.
sée־Kö יבלר יזי לעולם. אלהיך ציו? לדר ודר. הללויה:
:	T - T
E10imádkOZ0 לדר ;ודר נגיד גדלך ולנצח נצחים קד^תך נקדיש׳ ושבדך אלדיני מ$יונ לא זימוש לעולם (עד׳ כי אל מלך גדול וקדוש א^ה;
אתה קדוש ושמך קדוש קדושים בכל־ייום יהללוך י ?(ה. בהוך אתה יי Skh (בעי;ת ר,טלןז) הקדוש:
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ושיראל נוי אחד בארץ: תפארת גדלה ועטרת ישועה יום מנוחה וקדשה לעמך נתת. אברהם יגל יצחק ירק. ועקב ובניו ינוחו בו. מנוחת אהבה ונרבה מנוחת אמת ואמונה. מנוחת שלוכם ושלוה והשקט ובטח; מנוח■ יבלמה שאתה רוצה בה. ובידו'בניד וירעו כי מאתך היא מנוחתכם. ועל מנוחתם וקדישו את־שמך:' י
אליהינו ואליהי אבותינו ךצדה במנוחתנו קדשנו ממצויתיך. ותן הלקנו מתורתך. שמענו מטובך ושמחנו בישועתך לטהר לבנו לעבדך באמת. להבהילנו וי אל־הינו מאהבה וברצון שבת קדשך. ’וינוחו בם ישיאל מקדשי שמך, ברוך אתה לל מקרש השבת:
רצה לל אליהינו מעמך ישראל ובתפלתם. והשב אתי העבודה לדמיה ביתך. ואש ושהאל
מרוך אתה ד האל הקדוש י(בעש־"־.: המלןי הלןד1ש:)
וספרתם מאהבה תקבל ברצון. ותרזי לרצון תמיד עביודת ישראל ־עמך:
Ujhold napján és félünnepeken.
אלהינו ואלהי אבותינו :תלה ויבא רגיע ויראה וירצה ו:שמע ויפקד ויזיכר זכח־ננו ופקדיוננו וזכרון אבותינו חברון משיח בן־חד _עבדך. וזכרון ירושלים .עיר זקךשך.וןכרון בל־ עטך בית ישראל 1 לפניך. לפליטה לטובה. לחן' ולחסד ולרדזמים להדים ולשלום ביום (לדה) ראש החדש 1 יל.?־־) חג העצות 1 ילר::ית> דוג הסבות) הזה: זכרנו יי אלוהינו בו לטובה, ופקדנו ביו לברבה. והושיענו תו לחייבם: ובדבר :שועד, ורחמים חום וחננו, ורחם עלינו והושיענו. כי אליה עינינו. כי אל מלך 1 חנון ורחום אתה:
ותהזינה.עינינו קשוקך לציון ברחמים: בחך אתה,;י המחזיר עזכינת־ו ’לציון t
מיודיט אנחנו	(*מודים אנחנו לך שאתה
שאתה הוא יי אלךן,נן! | הוא.;י אלהינוואלרוי אבותינו
יאלהי אבותינו ל^ש־%יי ל־״יי ׳#״ ־"י
יי :־	״	:׳ T בראשית. ערכיות והודאות
לשמך הנדול והקדוש'על־
ועד. צור היינו מגן דמענו. אתה הוא לדור ודיור ניודה לך ונספר תחלרתך ע4 חקינו
שהחייתנו לקימתנו, כן תחיינו ותקימנו ןתאס־וף גליורחינו לחצרות קךמך לשמה הקיך
המסורייכש בידןד וי*י4 I ולעשות ךצונד ולעבדך כלבב
גחמותינו הפקודות «;*» *W" ייי" ?ן•
פייך אל הד,ודאיות:
י$נו ן2ל 34ייא1ו1ייף וטיוביוסקד ש3כל 2ת יניב
*) A község halk imája mialatt az elöímádkozó C'nio-t mond.
ובקר וצהרים. הטיוב כי״לא כלו רחמיך. והמרחם כי xb תמו הסדיך. מעולם קוינו £ך:
.Chanuka szombatján itt S'Bill S3?-ot iktatjuk be 1. a 77. oldalon
ועל כלם ותברך ויתרומם שמך מלכגי תמיד לעולם רעדי! י ,"
(נע"ת וכתיוב לחיים ■טיובים כל־בני בדתן?:)
ופיל החיי□ יודרך כלה. ויהללו את שמך באמת. האל ישועתנו ועזרתנו סלה: ?רוך אתה :;י הטוב ש$ך ולץ נאה להודיות:
שלום רב על ושראל_עמץ תשים לעול□.
בי אתה הוא מלך אדון דכל־השליום. וטיוב בעיניך לברך את־עמך'ישראל זבכל־עת ובכ^־שעה בשלומך:
(בע־־ת בספר דווים ברכה ושליום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפניף אנחנו וכיה־עגךך בית יש־ראל זלח«\ם טיוביכם ולשלום: ברוך אתה \\ עיושיה השלום C
ברוך אתה יי המברך את עמיו ישראל בשלום:
אליך itiq לשוני מרע ושפת• מהנר מרמה ולמקללי נפשי תד1םי.(W בעפר לכל תהיה. פתח לני בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי. ובל־החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מהשבתם. עשה למען שמך. עשה למען;מינך. עשה למען קרשתך. עשה למען תודתך. למען:הלצון יז-ידיך. הושיעה ימינך וענני: יהיו לרצון אמך׳ פי ותיו; לני לפניך ך צורי וגואלי: עושה שלום במרומיו הוא:עשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמר- אמן:
,יהי רצון מלפניך ן: אלהיגו!אלהי אמת־נו. שיננה בית המקדש במרדה בימינו. .ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה בימי עוילם ונשנ-ם קדמוניות. וערבה ליי מנחת;הודה וירושלים כימי'עולם'ובשנים קדמוניות":
222	מנהד לשבת
Ha a szombat oly napra esik, amelyen [ÜüS-t nem mondanak .is elmarad צן־קתןי צדי, 1. 91. o. akkor
ערקהך צוק לעי'לם זמרתו	m!סד
(יר־מ־יומ. אשר זעשיך1 גדלות, אלהיום מי כמ1ןז: צדל01ןז כד,ךךי אל משפטיך ותהום רבה."אדם ובהמה ת־ו־שנעיגי:
á könyv végén. .׳ _קדיש;תום,0 .105 עלינו.104.0 קריש עלום Ezután pészach előtti (שבת בראשית) Sátoros ünnep után az első szombattól : előtt a következőket mondjuk עלינו ,(שבת הגדיל) szombatig
ברכי נפשי את־יו♦ יו אלמי ודלת מאוד♦ הוד ומדד לבשת: עוטה אור כשלמה. נוטה שטים כיריעה: המקרה במים עליותיו• השם־עכים רכובו. המהלך על 'כנפי־רוה:' עושה מלאכיו רוחות. משרתיו אש להט! וסר ארק על־־מכוניה. כל־־תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כפיתו, על הרים יעמדו מים: מךנערתך ינומק♦ מלקיל חומך יחפזון: ועלו הרים ורדו בקעות איל מקום זה וכדת להם: נמל שמת כל־ ועבורו! כלץשובון לכפות הארק: המשלה מעונים בנחלים בין הרים יהלכו־!: ושקו כיה־חיתדשדי. ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ושכון. מבין עפאים ותנו קול: משקה
הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה. ועשב לעבודרת האדם: להוציא לחם מן הארץ: רין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן. ולחם לבב אנוש יסעד: ישכעי עצי אחי לבנון" אשר נטע: אשר־שם צפרים יקננו. הסירה ברושים ביתה:' הרים הגבוהים’ליעלים סלעים מהפה לשפנים: עשה,ידה למועדים. שמש ;רע מבואה תשית חושך ויהי ל;לדה'בו תךמוש י בל־־ה;תו;ער: הכפירים שואגים למדף ולבקש מאל אבלם: תזרח השמש ;;אספון. ואל מעוינותם ירבצון: .יצא אך'ם לפעלו. ולעבודתו עדי ערב: טדדרבו מעשיך י,י בלם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנעיך: זה הים גדיל ולהב ידים. ישם רמש ואין מספר. היות קטנות עם־ גדלות: ישם'אניות יהלכו; לניתן זה ;צרה לשחק בו: בלם אליך' ישברון לתת אכלם בעתו:' תתן להם';לקטון
תפתח ידף ישבעון טוב: תסתיך פניך !בחלון תוסף' רוחם !מעון. ואל :*פחם ישובון: תשלח חהךיפראון. ותחרש פני אדמה: יהי כבוד יי לעולם. ישמח גי כמעשיו? י והמביטלארך ותרעד. !נע בהרים יעשנו: אשירה ליי בדדי. אזמרה לא־־־•• בעודי : יערב עליו שיחי אנכי אשמה כיי: יתטו חטאים מן־ הארך'ורשעים עוד אינם. ברכי נפשי את־יי הללויה:
T X - TÍ
קכ שיר המעליורת אל־יי בצרתה לי לקראתי ויענני: יי הצילה נפשי משיפת־שקר מלשיך דמיה: מה־־יתן לך ומה־ייוסיף לך לשיך ךמך,: חצי גביור שנונים" עם גחלי לתמים: "אויה ־לי בי" גרתי משך'שכנתי עם־אהלי 5ןדר: רבת שבנה־ לה נפשי עם שונא שליום: אני שליום וכי אדבר המה למלחמה:	"	:־	"	־'
זנא שיר למעלות אשא עיני אל־חחרים מאין!בוא עזרי. עזרי מעם גי עושה שמיםיוארך: י אל !תן למוט רגלך אל :גרם שומרך: מנה לא !נום ולא !ישן
שורד ישראל: ני שומרד יי צלך על יד ימינך. יומם השמשי י לאי יכבה גירה בלילה: יי ישמרך מבל רע ישמר את נפשך;.גי ישמר צאהך ובואך מעתה ועד עולם:
קכב שיר הבעלות לדוד שמלזתי באברים לי בית יי נלך: עמדות היו רינלינו בשערוך ירושלים: ירושלים ה?נויה ?.עיר שחברה־לה נהרו: ששם עלי שבטים שבטי־יה עדות״לישראיל. לה־ורות לשם'יי: כי שמה! ישבו כסאותלמשפט כסאות לבית דור: שאלו שליום ירושלים לשליו איךזביך: יהי שליום בחילך שלוה באלמניותיך:Tלמען־אחי לרעי ארביה נא שליום בך: למולביודי; אליהינו אב:קשה'טיוב לך:ז
ק־־ שיר המעליות אליך נשאתי את־־
עיני הישבי בשמים: הנה כעיני עבדים אלדד אדוניהם. בעיני שפחה אל־־‘־ !ד גברתה בן עינינו אל־־יי אלדינו עד שיחננו: הננו יי חננו בי רב שבענו בוז: רבות שבעה־־־לה נפשנו הלעג השאננים חבוז לנאיונים: י
קבר שיר המעליות לדוד. לולי לי שהיה לנו.
יאמר־נא .ישראל: לולי יי שהיה לנו ?יקום'גלינו ארם: אזי חלם כלעונו.’ בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו נהלה עברעל־נפשנו: אזי עבר.על־ נפשנו' המים הזדונים: ברוך יי שלא נתננו ט!ף לשניהם: נפשנו בצפיור נמלטה מפח יוקשים. הפח נשבר ואנרונו־ נמלטנו: עזרנו בשם ל עשה
שמלם זיארץ:	.
*יי w הגליות הבלחים ביי כך!ר־
ציון לא־ימוט לעולם לשב: ןרושלום הרים סביב לה די'סביב לעמו מעתה ועד עולם: כי לא:נוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ושלחו הצדיקים בעולתה ידיחם: הטיבה י: לטובים ולישרים בלבותם: והמטים עקלקלותם יוליכם'יי את פועלי “אה שלום על ושראל:
קט שיר המעליות בשוב יי את־שיברת ציון הלינו בתלמים: אז למלא שחוק פינו ולשוננו רנה: אז יאמרו בגולם הנחיל ע לעשיות עם־אלה: הנחיל יי לעשיות עמנו הלינו שמחים: שובה לי את־שביתנו כאפלקיכם בנגב:’ הזיועים בדמעה־*. ברנה יקצרו: הלוך.ילך ובכיה נשא משיך הזרע בא יבא ברנה נשא אלמיתיו:
T • : T	״	■-\	7 J
שיר המעלות לשלמה אם יי לא יבנה בית יצוא עמלו בוניו מ: אם יי לא ישמר עיר שוא שקד שימר: שוא לכם'משכימי קום מאחרי שבת אכלי להם העצבים כן יתן לידידו שנאו הנה נחלתי יזי בנים שכר פרי הבטן i כהצים ביד־נבוריכן כני הנעורים: אשרי הובר אשר מלא את־אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את־אויכיים בשער:
קנח שיר המדליות אשרי כל־ירא יי ההלך בדרכיו: יגי_ע כפיך כי תאכל אשריך וטיוב לך: אשתך 1 בגבן פיוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלהנך:־ הנה בי־בן יעךף כבר ירא ך. יברכך יזי מצייין וראה בטוב ךושללם כיל,ימי הליך: וראה־בנים לבניך שליום .על־ישראל:
י!כט שיר המעלות רבות צררוני מנעורי יאמר נא-ישראל: רבת צררוני מנעורי נם לא/יכלו'לי: על נכי יחרשו חדשים הארימלמענירנם: ;י צריקקצך עבות רשעים: ייבושו'ויבנו אחור כל שנאי p'i יהל בחציר יוניות שקדמת
שלף לבש: שלא כלא כפו קוצר לוחצנו מעטר: ולא אמרו העברים כדכת־לי אליכם ברכנו י אהבם בשם יי: י
TS	”	:	V S V	:	* "	V •• -S
קל שיר המבלות ממעמקיםקראתיך יי: אדיני שמעה בקולי תהיינה א?נך קשבות לקול תהנוני: אכם־עויניות תשמרקיה. י אדני" מי.יעמד: כי עמך הסליחה למען תורא: קויתי יזי קותה נמשי ולךבריו הוחלתי: נפשי7 לאדני משמרים לבקר. ’שמיים לבקר: S!t ישראליאל־־י;. כי עט ןזי הרוקד. והרבה עמו פדות: והוא ופדה את.ישראל מכיל עונתיו:
י. ״ שיר המעלות לדוד לל 1 לא נבר, לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בנחלות ובנפלאות ממני: אם לאי שוירני ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כנמל עלי נפשי: יחל ישראל אל יי מעתה
T ־	־ :	י*	־ ־	*	: TI V ” T ״ - T
ועד עולם:
קלב שיר המעלות. ?כיור יי לדוד את כל־ענותיו אשר־נשכע ליי. נדר לאביר יעקב: אם־אבא בא־ד-ל ביתי. אם־אעלה על־ערש/ישעי: אם־אתן שנת לעיני. לעפעפי תנומה: עד אמצא מקיום ליי משכנות לאביר יעקב: הנה שמענוה באפרתה נתיאנוה בשדי יער: נבואה למשכנותיו נשתחוה
להדם דנליו: קרמה ן; למנוחתך אתה ואר'וןע!ך. כדזניך ילבשו צדק וחפידיך ירננו: בעבור דוד עבדך א^־תשב בני משיחך: נשבע־;י לדוד אמת לאץשוב ממינה מברי במנךאשיתלכסא־ לך: אם־לשמרו בני־ 1 בריתי ועדתי זיו אלמדם גם־כניהם עדי־״עד .ישבו' לכפא־לך: כי בחר ;י בציון אוה" למושב ליו: דאת־מנוהתי עדי־עד ביה אשב כי אויתידך: צדה ברך אברך ^בייוניה אשביע לחם: וכיחניה אלביש לשע וחסידיה רנן ורננו: שכמו אצמיח קרן ילד־וד. ערכתי נר למשיחי: אולביו אלביש בשת ועליו יציץ נורו:
^ שיר המעלות לדוד הנה מהטוב ומדדנעים ’שבת אסים נם יהד: בשמן הטוב על הראש ירד על הזיון זקן אהרן שירד.על פי מידותיו: בטל חרמון שירד.על הדדי ציון: בי שם צוה זיזי את הברכה חיים עד העולם:
קלי שיר המעלות. הנה ברכו את־יו כלל־
עבדי יזי העמלים בבית־וו בלילות: שאו'וריבם קדש וברכו' את־::: לברכך ל: מציון עשה שמום ואךץ: עלעו

פרקי:אבות.
Az atyák (bölcsek) mondásai.
utáni szombattól kezdve	B>N*l-ig minden szombat délután
nak egy-egy fejezetét (p*@) olvassuk-?־_a mincha-ima után e HŐK 'p
plB ראשן .Első fejezet
כל־יקזראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמן כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: יא׳ משה קבל היורה מפיני. ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים. ונביאים מסרוה'לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דבריכם. קוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים חרבה. ועשו סיג לתורה: => שמעיון הצדיק דרדר משירי' בנפת הגדולה., הוא יהיה אומר.'על שלשה דברים העולם עומד. על התורה ועל העבודה ועל גמילות הקד ם: <״ אנטיגניום איש סיוכיו' קבל־1 משמעון הצדיק. הוא היה אומר. אל תהיו בעבדים המשטשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו בעבדים דטשמשין את הרב. שלא על מנת לקבל פרם. ויחי מורא שמים עליכם: <n יוסי בן ייועזך איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם, יופי בן ייועזר איש צרידה אומר. יהי ביתן בית ועד לחכמים. והוי מתאבק בעפר רגליך,ם. והוי שיותר, בצמא את דבריהם: <ה> יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר. יהי ביתן פתוח לרוחה. ויהיו עניים בני ביתן. ואל תרבה שייחד, עם האישה. באשתו י אמרו. קל וחמר באשרת קברו. מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האישה גיורם רעה לעצמו. ובוטל מדברי תורד־־־,. וסופו יורש גיד,נם: יס יהושע בן פרחיא ונתאי ך,ארבל’ קבלו מך,ם. יהושע בן פרחיא אומר. עשה לן רב. לקנה לן חבר. והוי דן י את בל האדם לכף זכות: 0> נתאי הארבלי אומר. הרחק מישכןרע. ואל תתחבר לרשע. ואל תתיאש מן הפורענות: <ח) יהודה בן טבאי ושמעון
בן שטח קבלו מך,ם. יד,ודה בן טבאי איומה אל תעשי עצמך בעורכי הדינין וכשיד,יו בעלי דינים עומדים לפניך יחיו קעיניך ברשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין. כשקבלו עליהם את הדין: (» שמעיון בן שטח אומר. הוי מרבד־־, לחקור את העדים. והוי'זהיר בךבריך. שמא מתוכם ילמדו לשקר: <־> שמעיה ואבטליון .קבלו מהם, שמעיה אומר, אהב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתודע לרשות: <־א> אבטלייון אומר. חכמים ד,זך,רו בדבריכם. שמא תחיובו חובת גלות ותגלו למקיובם מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו. ונמצא שם שמים מתחלל: (■בי הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר, היי מתלמידיו של אחרן, אוהב שליום, ומדף שליום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה: (יג> הוא היה אומר. נגיד שמא, אבד שמה. וךלא מוסיף ןסף. ויד לא יליף קטלא חיב. ודאשתמש בתנא חלל ף: י־ס הוא היה אומר. אם אין אני לי, מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי: (tre שמאי איומה עשה תורת־ קבע. אמור מעט ועשה הרבה. ..והוי מקבל את בל האדם בסבר פנים ;פיות: מס רבן גמליאל היה איומה עשה לך רב. והקתלק מן הספק. ואיל תרבה לעשיר אמדות: (יי) שמעיון קניו אומר. כל ימי גדלתי בין החכמים ללא מצאתי לגוף טיוב מישתיקה ו״לא המדרש הוא העקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא: <יח> רבן שמעיון בן גמליאל איומה .על שלשה ךבךיכם העולם עומד.' על האמת ;ועל הדין ועל השלום, שנאמר אמת "ומשפט שליום שקטו בשעריכם:'
רבי קנניא בן:עקשיא אומה רצה הקדוש ברוד הוא לזכיות אתןישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ן; חפץ למען יצדקו ימייל תורה האדיר: על־ני לי
הרד, שיי .Második fejezet
I VV ״ •
כל ישראל
<א> רבי אומר. איזו היא דרך ישרה ששור לו האדם.
כל ‘שהיא ת?5אךת לעשיה. ותפארת ל1 מן האדם. והוי/היר במצוד, מלה כבחמורה. שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוד,'כנגד שיכרה. ושכר עבירה ?נגד הפסדה: הסתכל בשלשה רבדים (אין אתה בא לידי עבירה. דע מדרלמעלה ממך עין רואה ואיתן שומעת. וכל מעשייך בספר נכתבים:(־=> רבן גמליאל בנו של רבי:הודה הנשיא אומר. :פה תלמוד תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניחם משכחת עוין. וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה.וגוררת עוין. :כל העוסקים עם הצבור. .יהיו עוסקים עמהם לשם שמ:ם. שז-כות אבותם מסיעתם. וצדקתם עומדת לעד. 'ואתכם מעלה' אני עליכם שיכר הרבה כאלו עשייתם: י ס הוו זהירין ברשות. 'שאין מקרבין ליו לאדם. אלא לצורך.עצמן. ’ נראין פאוזעיז בשעת הנאתן. ואין עומדים ליו לאדם בשעת דחקו: (י) הוא דדה אומר. עשה רצונו'כרצונך.’כדי ש:עש'ה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו. כדי שיבטל רצון אחרים מפני ךיצובך: (ס הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמין בעצמך עד יום מותך. ואל' תלין את חברך .עד שתניע למקומו. ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להישמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה: <־> הוא'היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד. ולא הב:שן למד. ולא הקפדן מלמד. ו:לא כל המרבה בסחורה מחכים. ובמקום'שאין אנשים השתדל להיות איש: '<0 אף הוא ראה נלגיולת אחת שצפה על־?ני הטיכם אמר לח על דאטפת אטפוך וסוף מט:פ:ך יטופיון: <ח> הוא היה אומר. מרבה בשיר מרבה רמה. 'מרבה נכסים מרבה דאגה. מרבה נשים מרבה קשפיכם. מרבה שפחות מרבה.'זטה. מרבה ^עבדיכם מרבה גזל. מרבה תורה מרבה
ח?ים. מרבה ישיבה מרבה הבמה. מרבה עצה מך3ה תבונה. מרבה צדקה מרבה שלום. קנה שם טיוב קנה לעצמו. .קנה ליו דברי תורה קנה ליו חיי העולם הבא: (צ) רבן יוחנן בן ?כאי קבל מחלל ומשמאי. הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טיובה לעצמך כי לכך נוצרת: <י> חמשה תלמידים היו ליו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן:''רבי אליעזר בן־הורקנוס. ?רבי ?הושע בן סנניה, ורבי יוסי הכהן. ורבי שמעון בן נתנאל. ודבי אלעזר בן ערך: (יא) הוא היה מיונה ??בדון. רבי אליעזר בן
היורקניוס בור סיד שאינו מאבד ננפה. רבי ?הושע בן סנניה אשיי יולדתו. רבי יוסי הכהן חסיד. רבי שמעיון בן נתנאל ירא הכנא. ורבי אלעזר בן־עיך כמע?ן המתגבר: ־(י=> הוא היה איומר אם ?היו כל העמי ?שלאל בכף מאזנ?ם. ואליעזר בן־־הורקנוס ב3ף שניה מכריע את־כלם: אבא שאול אומר משמו אם ?היו בל־חכמי ?שיראל בכף"מאןניםזןרבי אליעזר בן הורקנוס אף עטהם ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כלבם: (י» אמר להם צאו וראו איזו הי>$ דרך טיובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טיובה. רבי ?הושע אומר חבר
טיוב. רבי יוסי אומר שכן טיוב. דבי שמעיון אומר הרואה את־ הנולד. רבי אלעזר אומר לב טיוב. אמר לחם רואה אני את דקרי אלעזר בן יערך מדבריכם שבכללךבריו דבריכם: (יד) אמר להם צאו וראו איזו היא דרך רעה 'שיתרמק ממנה האדם, רבי אליעזר אומר ע?ן רעה. רבי ?הושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלכם. אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום. שנאמר לוה רשע ולא ?שלם וצדיק חונן ונותן, רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את־דברי אלעזר בן עיך מדבריכם שבכלל ךבריו דבריכם: יטי) הם אמרו שלשה דברים רבי אליעזר איימר .יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. יואל תהי נוידו לכעוס.,ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם בנגד אורן של סכמים.
והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן נשיכת שקעל־‘ ועקיצתן עקיצת עקרב. ולחישתן לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש: יטי> רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם: ייי) רבי יוסי אומר זהי ממיין סברן חביב זעליןד קשלן! והתקן עצמן ללמוד תורה. שאינה זרוישח לן. וכל־ימעשיין יותיר לשם שממש: (יה) רבי שמעון אומר. הוי זהיר בקריאת שמע י ובתפלה. וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתן יקבע, אלא רחמים ותחנונים לפני
המקום שנאמר כי חנון ורחום הוא ארן אפ:ם ורב חסד ונחם על הוקעה. ואל תחי רשע בפני עצמן: <יט> רבי אלעזראומר 1הוי שקוד ללמוד תורה. ודע מה־ שתשיב לאפיקורוס. ודע לפני מי אתה עמל. ומי הוא בעל מלאכתן שישלם־לן שיכר פעולתן: <כ> רבי מרפיון אומר היום ר,צר והמלאכה מרבה והפועלים.עצלים. והשכר הרבה. ובעל הבית דוחק: ינאי)'הוא היה אומר לא עלין המלאכה לגמור ולא אתה בן־־חורין רהבטל ממנה. אס למדת תורה הרבה ניותנין לן שיכר הרבה. ונאמן הוא’בעל קלאיכתן שישלם לן שיכר פעלתן. יודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא: רבי חנניה ־
—>« >#<♦< —
5ךלן שלישי .Harmadik fejezet
כל ישראל
יא) עקבדא בן מהללאל אומר. הסתכל בשלשה ןברים ואין אתה בא לידי.עבירה. דע מאזן באת. ולאן אתה היולן. ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון: מאין באת. מטפה סרוחה. ולאן אתה הולן. למקום עפר רמה ותיולעה, ולקני מי אתה עתיד זליתן דין וחשבון. לפני מלן מלכי המלכייבם הקדוש ברון ה!־א: יפ> רבי ן!גינא סגן הבחנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו
חיים בלעו: <-> רבי דונניא בן־תרדייון אומר. שנים שיושבים ואין ביניהם קברי תורה.'הרי זה מושב לצים. שנאמר ובמושב לצים לא עצב. אבל שדם שיושבין:דש ביניהם דברי תורה. שכינה שרדה ביניהם. שנאמר אז נדברו יראי י; איש אל־ רעהו. הקשב :יזי ״השמע.' הכתב ספר זכריון'לפניו. ליראי:V ולחשבי ישמו. אין לי אלא שנים, מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה. שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וידים בי נטל עליו: ס רבי שמעון אומר שלישה שאכלו על־1 שלחן7 אחד ולא אמרו.עליו דברי תורה,' באלו אכלו מזבחי מתים. שנאמר' בי בל־שלדונות מלאו קיא צואה בלי מקיום. אבל שלשה שאכלו על י שלחן אחד ואמרו עליו דגו■ ת!יד, ',א* A* ט#חט <טל'טק1ם"סון'אמ’ר ימי אלי זח הישלחן אשר לפני יי: יי) רבי חנינא בן סכינאי אומר. הנעור בלללה. 'והקהלך בדרך יחידי.־ והמפנה לביו לבטלה. הרי זה מוזחיב־ בנפשו: (ה) רבי נחודא בן הקנה אומר. 7כל המקבל עליו עול תורד־!. מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארך. 7.וכל־הפיורק ממנו עול תורה. ניותנין עליו עול־1 מלבות ךעולידרך ארך: w רבי ח_לפתא בן'דיומא איש קפה חנניא אומר. עשירה שייושבין ועיוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם. שנאמר אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפילו חמישה. שנאמר ואנדתו על־ארך 7:בדה. ומדן אפילו שלשה. שנאמר בקרב אליהים ישפוט. ומנין אפילו שדם, שנאמר אז נדקרו יראי;יזי איש אל־רעהו הקשב יי השמע. ומדן אפילו אחד. שנאמר קבל־ המקום אשר אןביראת־שמי אבא אליךוברקתיך: (חי רבי אלעזר איש ברתיותא אומר. תן־ליו משליו שאתה יושלך שליו. וכן בדוד הואי אומר. כי־ממך הביל ומיךף נתנו' לך: (:דרבי!עקב אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק 7ממשנתו,ואומר מה־נאה אילן זה. מיה־נאה ניר י זה, מעלחזעליו הכתוב באלו מתחיב בנפשו: <י) רבי דיוסתאי בר :נאי משום רבי מאיר
אומר. כל־השיוכח דבר אחד מטענתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו שנאמר רק השטר לך ושכור נפשך כאד פן־תשכח את:הךברים אשר ראו'עיניך. ;כול !אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר ופןךסירו מלבבך כיל:מי חייך הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלכיו: (יא) רבי חנינא בן דיוסא אומר. י כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. חכמתו מתקימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאיו אין חכמתו מתקימת: גיס הוא ה;ה אומר, כיל שמעשיו מרכין מחכמתו חכמתו טתקןמת. ןכ$ שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקימת: (י» היא ה;ה אומר. כיל שרוח הבריות נוחה הימנו. רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו. א ן רוח המקום נוחה הימנו: גיס רבי דיומא בן־הרכינם אומר. שנה של שחרית הין של צך,ך:ם. ושיחת הילדים. וישיבת בתי כנסיות של עמי האך'ץ'מוציאך את־האדם מן־ העולם: (טס רבי אלעזר הפוז־עי אומר. המחלל אוד־ הקרשים. והמבזה את המועדות'. ןדמלבין פני חביריו ברבים והמפר ?ייתיו של אברהם אבינו וסמנלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידיו תורה ומעשיים טובים. אין לו חלק לעולם הבא: 70) רבי ישמעאל אומר. הרי.קל לראש. ונוח לתשחורת. והוי מקבל את־כל־האדם ?שימחה: (יז> רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרנילין את האדם לערוד,. מסורת סיג לתורה, מעשירות ס;ג לעשר. נדרים ס; נ לפרישות. סיג לחכמה שת;קח: (ידס הוא היה אומר. חביב אדם שנברא בצלם.' חבה יתירה נודעת לו שנברא בצ'לם. שנאמר בצלם אלד,ים עשיר, את־האדם. זחביבין:שיראל שנקראו בנים למקום. חבה יתירה נודעת להם שנקראי בנים למקום. שנאמר בנים אתם :ל<י'אלר,יכם: חביבך ישיראל שנתן'לחם כלי חמדה. חבה :תירה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו: (יט> הכל צפוי.
והריצות נתונה. ועטיוב העולם כדיון. והכל לפי ריובהמעשה: <=> הוא דדה אומר. הכל נתון בעךביון. ומצודה ?*רוסה על כל־החעם. החנות פתוחה והחנוני מקיף. והפנקס פתוח. והיד כותבת. לכל הרוצה ללות ישא דלוה. והנכאים מהדרך תדיר קכל־יום. ונפרעין מן־האדם מדעתו .ושלא מדעתו. ויש להם על מה-ששמוכו. והדך דין אמת. והכל מתקן לסעודה: <־א> דכי אלעזר בן־עזריה אומר. אם אין תורד,; "אין דרך איך. אם אין דרך ארץ אין תורה: אם אין חכמה אין יראה. אם
אין יראה. אין חכמה: אם אין דעת. אין בינה, אם אין בינה. אין דעת: אם אין.קמח. אין תורה, אם אין תורה. אין קמח: יכ=) הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו. למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרכין ושרשיו מועטין והרוח כאח ועו_קךתו והופכת־ו על'פניו. שנאמר/והיה כערער כערכה. ולא יראה כי ש1א טוב. .ושכן חדדיבב במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל־שטעשיו מרכין מחכמתו. למה הוא דומה. לאילן שענפיו מקעטין ושרשיו מרכין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באיות.ונושבות בו. אין מזיזין איותו ממקומו. שנאמר;ודדה כעץ ו שתול על־מים ועל־יוכל.ישלח'שרשיו ולא.יראה כי לבא חיום והיה עלהו רענן ובשנת בצרת זלא ידאג. ולא ימיש מעשיות פוי": <יח) רבי' אלעזר כן חסמא אומת קנך ופתחי נדה הן הן נופי הלבות. תקופות וגטטריאיות פרפראות
*T	־־<••«	״	:־ T	;	|	: • ־ T; T * Í
לחכמה: רבי חנניה
13״p ךביז$י Negyedik fejezet
כל ישראל
סס בן זיומא אומר. איזהו חבט הלומד מכל אדים. שנאמר מכל מלמדי הקזיכלתי כי"עדותיך שיחה "לי:1 איזהו גביור. הכיובש’את יצרו, 'שנאמר טיוב ארך" אפים מנבור
• יי vtvv ; • V ־	j W ׳־ ׳י•	, .
ומיושיד1 ברוחו מלוכד עיר: איזהו עשיר. הע\מח בחלקו. שנאמר יגיע בפיך כי תאכל אשריף לטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך בעולם הבא: איזהו מכבד. המכבד את הבריות. שנאמר בי פכבדי אכבד ובחי.יקלו: <3> בן עזאי אומר. הוי רץ״למצוה '.קלה. ובורח מן העברה. שמצור, גוררת מצוה. ועברה גוררת עברה. שקוב־ מצות מצרה. ושיכר עברהעברה • י» הוא היה אומר. אל תה,י בז לכל אדם. ואל תהי מפליג לכל־דבתשאין לך אדם'שאין ליו שעה ואין לך ידבר שאין לו מקיום: <n רבי לויטם איש ובנה אומר. מאיד מאיד הוי שפל רוח. שתקות אנוש.רמה:	רבי יוחנן בן בדיוקה אומר.
כל המחלל שם שמום בפתר נפרעין ממנו בגילויי. אחד שיונג ואחד מזיר בחלול השם: <0 רבי ישמעאל בר רבי יוסי אומר. הלומד על מנת ללמד. מספיקין בידיו ללמוד וללמד. והלומד על־ מנת לעשיות. מספיקין בידיו ללמוד וללמד לשמור ולעש״ות: רבי צדוק אומר. אל תפרושמן־חצבור.ואל תעשי.עצמך בערכי הדינין, ואל תעשיה עטרה להתגדל בה. ולא קרדום לחפר־בה. וכך היה הלל אומר. וךאשתמש בתנא חלף. הא למלת. כל הנהנה מדברי תורה נוטלי חייו מן העולם: <ה) רבי יוסי אומר. כלי המכבד את התורה. גופו מכבד "על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופיו מחלל עלי הבריות: (c> דבי ישמעאל בניו אומר. החושך עצמו''מן הדין פורק מטנו איבה וגזל ושבועת שוא. ;והגם לביו בהוראה שיוטה רשע ונם רוח: יי) הוא היה אומר׳ אל חחי דן וחידי שאין דן יהירי אלא אחד. ואל תאמר.קבלו דעתי. שהן’רישאין ולא אתה: ייא) רבי יונתן אומר. כל־המקים את־התיורה מעוני מיופיו לקימת מעושר. וכל־הטבטל את־חתיורח מעשר סיופיו לבטלה מעוני: (־כ) רבי מאיר אומר. הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל־אדם. אם בטלת מן־התורה .יש־לל בטלים חרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה י״ש לו שיכר הלבה ליתן ילך:
דנ> רבי אליעזר ?ן־_יעקב אומר. העושה מצור, אחת. קונה b פרקליט אחד. והעובר עברה אחת קונה לו קטיגור אחד. השובה ומעשיים טובים כתריס בפני הפורענות:(•־) רבי יוחנן הם?זילר אומר. כל־כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתק:.ם, ושאינה לשם שמים אף מיופה להתקים: (טס רבי אלעזר בן שמיע »םי. ין7 ?ב1ד תלמידך חביב סברן במורא רבן. ומורא רבן במורא שמים: (טס רבי יהודה אומר. הוי זהיר בתלמוד. ששגגת תלמוד עולה זדון: <י0 רבי שמעיון אומר. שלשה בתרים הן. בתר תורה. וכתר ?הונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן: cm רבי נהיוראי אומר. הוי גולה למקום תורה. ואל תאמר שהיא תבא אםי־יף שתבריק יקימוה בשף. ואל־?ינתן אל תשען: <יס> רבי'.ינאי אומר. אין ?ידעו לא משלות חרשעיבב. ואף לא מיסורי הצדיקים: ס רבי מתיא בן חרש אומר. הוי מקדים בשלום בל־ אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים: <כא> רבי :עקב אומר. העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמן בפרוזדור בדי שתכנס לטרקלין: <כב> הוא דדה אומר. זיפה שעה אחת בתשובה ומעשיים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. הפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. מכיל חיי העולם הז-ח:237> רבי שמעיון בן־אלעזר אומר. אל תרצה את ס?יךן ?שעת כעסיו. ואל תנקמחו ?שעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל ליו ?שעת נדריו, ואל תשתדל לראותו ?שעת.קלקלתו: -3-> שמואל הקטן'אומר. ?נפול אוי?ן אל תשמח. וסישליו אל־יגל לבן. פן יראה יי ורעי בעיניו והשיב מעליו אפו: (כה) אלישע בן־אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על דר חדש! והלומד זקן למה הוא דומה. לן־ייי כתובה על ניר מחוק:37■) ר?י יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה, לאוכל ענ?ים.קהות ושותה.יין מנתו, והלומד מן הזקנים למה הוא
דומה. לאוכל ענבים בשולות ושיותהיוןישן: (בז) רבי מאיר איומו אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש_קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו: <כח) רבי אלעזר הקמר אומר הקנאה. והתאורה. והכבוד. מיוציאין את האדם מן העולם: <ב:» הוא היה אומר. הילודים למות. והמתים זלחי'ות.זוהחי;ים לדיון. ל:דע ולהודיע ולהודע שהוא אל. הוא היוצר. הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדין הוא העד. הוא בעל דין. הוא עתיד לדון. ברוך הוא שאין לפניו ירא עולה ולא שכחה, ולא מש״ו>$ פנים, ולא מקח שחד. ודע שהכיל לפי החשבון לאל !בטיחך יצרך שהשאול בית מניום לך שעל כדחף אתה נוצר, ועל כךסךאתה נולד. נעל כרחךאתה חי. !על כרסך אתה מת. ועל כדחף אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: רבי חנניה י
*>•><§>(•(*
plQ חמישי .Ötödik fejezet
כל ישראל
(א) בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר.
נסלא במאמר אחד יכיויד־ להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאננךין את העולם שנברא בעשירה מאמרות. ולתן שיכר טיוב לצדיקיכם שטקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות: <ב> עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפום לפניו. שכל הדורות היו מכעיסין ’ ובאין עד שהביא עליהם את מי הטבול: עשירה דוריות מניח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו'וקבלי שיכר כלם;o.T עשרה נסייוניות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלבב. להודיע כמה חבתיו של אברהם אבינו: יד! עשירה נסים נעשיו לאבותינו במצרים ועשירה על דדם: עשיר מכות הביא הקדוש ברוך
הוא על המצריים במצרים.ועשרה עלהים: עשרה נסיוניות נסו אבותינו אח הקדוש ברוך הוא במךבר. שנאמר וינפו'אהי זה עשיר פעמים ולא שמעו בקולי: <ה> עשיךדה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. לא הפילה אישה מריח בשיר הקרש.' ולא הסריח בשיר הקרש מעולם. ולא נראה זבוב בבית המטבחים. ולא אירע .קרי לכהן נדיול1 קיום הבפוריכם, ולא כבו הנשמים אש של עצי המערכה. ולא נצחה הרוח'את עמוד העשן. ולא נמצא בפול בעמר ובשתי הלחם ובלחם דפנים. עומרים צפופים ומשתחוים רוחיכם. ולא הזיק נחש ן_עקךב בירושליבם מעולם. ולא אמיר אדם .לחבריו צר "לי המקום שאלין בירושלים: <0 עשירה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. ואלו הן. פי הארץ. ופי הבאר. ופי האתון, הקשתי. והמן, והמטה. והשמיר. הכתב. והמכתב. והלחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו־ של משח\;ואילו של אברהם אבינו. :ויש אומרים אף ־צבת בצבת עשויה': ס שבעה הברים בגילם' ושבעה גיחכם. חכם אינו מדבר לפני מיי 1שגדול ממנו ?חכמה וקממן. ואינו נכנס לתוך דברי סביו. ואינו נקהל להשיב. שיואל בענין. ומשיב כהלכה. ואומר על ראשון ראשון. .ועל אהרון אחרון, ועל מה־שלא שמע אומר לא שמעתי. ומודה על האמת. וחילופיהן בגילם: m> שבעה מיני פורעניות באין לעיו7לם _על שבעה גופי עברה. מקצתן״מעשירין ומקצתן אינן מעשרין. רעב'של בצרת בא. מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. גמרו שלא לעשיר. רעב של מהומה ושל בצרת בא. ושלא לטיול את החלה. רעב של כלה בא: דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין. ועל פיריות שביעית: חרב בא לעיול״ם, על ענויי הדין, ועל עוות הדין, ועל חמורים בתורה שלא בהלכה: <ט> חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם: 5לות באה לעולם .על עובדי אלילים ועל גלוי קרייות
ועל שפיכות דמים ועל שמטת הארץ.4 בארבעה פרקיבש הדבר מתרבה ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל יענה ושנת. ברביעית מפני מעשיר עני
T	T T : T T T : V T V : * *	•	־:־־ ••	T •
שבישלישית. בשביעית מפני מעשיר עני שבשישית. במוצאי עזביעית מפני פרות שביעית.' במוצאי החג שבכל שנת ושנה מפני נזל מתנות עניים: <י> ארבע מדיות באדם האומר <עלי יעליןשילף לזלף זו מדר, בינונית. ויש אומרים זו מדת סדוכש, יעלי לולף ושלף יעלי עם הארץ. שלי'שלף ושלף יעלף חסיד. שלף לזלי ויעלי שלי רשע: <'איא-בע מדיות בדעות. ניוח לקעיוס ןניודו לרציות יצא הפסדיו בשכרו. זקשה לכעוס ;ומ,יעח לרצות יצא שיכרו ?הפסדיו. דקשה לכעוס ונוח לרציות חסיד. נוח לכעוס וקיעה לרציות רשע: <יבי ארבע מדיות' ?תלמידים. מהיר י ליעמוע ומהיר לאבד יצא שיכרו בהפסדיו. קשה ליעמיוע וקשה לאבד יצא הפסדיו בשכרו. מהיר לשמוע.;קשה לאבד זיו חלק טיוב. זקיעה לשמוע ומהיר לאבד זו חלק רע: '(ע) ארבע'מדיות ?נותני צדקה הרוצה יע?תן ולא:תנו אחרים. עיניו רזעה ?של אחרים. :תנו אחרים והוא לא:תן עיניו רעה ?שליו. :תן ויתנו אחרים חסיד, לא ייתן ולא :תנו אחרים רשע: (ידי אר'?ע מדיות ?חולבי בית המדריע. היולד ואינו עשה שיכר הליכה בידיו. עשה ואינו היולד שיכר מעשית' ?:דיו. הולף :עשר, חסיד. לא ־חולף :לא עשה רשע: <טו> ארבע מדיות ?יושבים לפני חכמים. ספוג ומשפף משטרת ונפה. קפיוג שהוא סופג את הביל. ומיעפף שמכנים בזיו ומוציא ?זיו. משטרת שמוציאה את היין וקולטת את־־יהישמירים, ונפה שמוציאה את־הקמח וקולטת את ד,פילת: (03 בל'־אך,בה'זיעד,יא תלויה בדבר בטל'דבר ?טלה אהבה. וראינה תלות בדבר אינה ?טלה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלחה בדבר. זיו אב,בת אמנון ותמר. ושאינה קלויה בדבר זו אז־,בת ד:ד ויהונתן: <י0 בל־מחליוקת שד,יא ?־שם
שמים סופה להתקים. ושאינך לשם שמ:ם אין סופד, לך,תקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים ז־ו מחלקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קלח וכל עדתו: (יחי) כל־ הקזכה את־הרבים אין חטא בא על ידיו. וכל־הטחטיא את־ חרבים אין מספיקין מדו י לעשיות תשובה' 7משח זכה וזכה את־הרבים זכות הרבים תלוי ביו. שנאמר צדקת יי עשה ומשפטיו עם ישראל. ירקעם בן נבט חטא והחטיא את חרבים הקא הרבים תלוי ביו. שנאמר על חטאת ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל: דט> כל־מי שיש ביו שלשה !ברים קללו הוא מתלמידיו של אקרה□ אבינו. ושלשה !ברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. .עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה תלמידיו של אברהם אבינו. עץ רעה ורוח ?בוהה ונפש" רחבה תלמידיו שיל בלעם הרשע: מה־בין תלמידיו של אברהם אבינו 7לתלמידיו של בלעבב הרשע. תלמידיו של אברהכם אבינו איוכלין בעולם הזה וניוחלין העולם הבא. שנאמר להנחיל אוהבי 1 יש ואוצרותיהם אמלא: אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשים ניחנים ויורדין לבאר שחת. שנאמר ואתה 1 אלה,ים 1 תורידם לבאר שחת אנשי דמים וקרמה לא יחצו.ימיהם ואני אבטח־בןי:	:יהודה
בן תימא אומר. הוי עז כנמר וקל כנשר. רץ כצבי. לגבור כארי. לעשיות רצון אביך שבשמ:בב: הוא היה אומר. עז פנים לגיהנם ובשת פגים לגן.עדן: יהי רצון מלפניך;;י אלהינו ואלה,יי אבותינו שייבנה בית המקדש7במהרה'בימינו. ותן חלקנו בתורתך: <נא> הוא היה אומר. בן חמש שנים למקרא. בן־עשיר שנים למשנה. בן־שלש עשירה, למצות. בן־חמש עשירה לגמרא. בן שימונה' עשרה לקפה. בן עשירים לרדוף. בן־שלשים לכיח. בן־ארבעים לבינה. בן־חמישים לעצה. בן שישים לזקנה, בן־שבעים לשיבה.7 בן־שמגים לגבורה. בך תשעים זלשוח, בן .מאה כאלו מת ועבר ובטל מן־העיולכם:
<כב> בן בג בג אומר. והפוך בה. והפוך בה. ויכלא ברז. ובר תחזי וסיב ובלה בה. ומינה לא תזוע. ומאין ילך *מדר, טובה סימנה: (03 בן הא הא אומר. לפום צערא אגראו״ר- ח:נירי
—♦־>♦ > S { ♦< —
$ךק ששי .Hatodik fejezet
כל ישראל
יא) שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבדור בחבש ובמשנתם: רבי'מאיר אומר. בל העוסק בתורה *לקמה זוכה לרבדים הרבה, ולא עוד אלא שבל העולם כלו ברי הוא רו. נקרא רע. אהוב. אוהב ארד המקום. אוהב את הבריות, משטח את המקום. משמח את הבריות. ומלבשתיו ענוה ויראה. ומכשרתיו להיות צדיק חסיד יקר ונאמן. ומרחקתיו מן החטא. ומקרבתו' לידי זכות ונחנך מטנו עצה והוקירה בינה וגבורה.* שנאמר לי עצה וחוקיה אני בינה לי' גבורה. לנותנת לו מלכות וממשלה. !חקור דין. ומגלך לו רזי תורה.
לנעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע. וארך רוח. ומוחל על עלבונו. ומגדלתו ומריוממתיו על כל ר,מעקים: <ב> אמר רבי.יהושע בן ללי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. קבל מיי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף לוזיר אשד, יפה לסרת טעם: לאומר והלחת מעשה אלהים הטה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת אל הקרא חרות אלא חרות שאין לך בן חורין* אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה'שנאמר ninam	,™ליאל 3'tne <־> הל»ד מךובי־ר1
פרק אחד, או הלכה אחת. איו פסוק אחד. או.דבור אחד. או אפילו איות אחת* צריך לנהג ביו בכיור קבן מצעו* בדוד מ4ך ישראל*שלא* למדימאחיתפל אלא קני ךברים
בלבד קראו רפו אלופו ותדעו שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי. נחלאךברים קל וחומר. ומד, זילד מלך ןשראל שלא למד מאחיתיופל אלא שני דברים בלבד. קראו רפו אלופו ומידעו. ־הלומד מלבדו פרק אהד. או ללכה'אחת. או פסוק אחד איו דבור אחד איו אפילו אות אחת, על אחת כמה וכמה שצריך לנהג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים .ינחלו טוב, ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזיובו: <o כך היא דרכת של תורה פרת במלח תאבד־8. ותם במשורה תשתה. .ועל הארץ תישן וחל צער תליה. ובתורה אתה עמל. אם אתה עשה כן אשריך וטיוב לך אשריך בעולם הזיה.}טוב לך לעולם הבא: <ה> אליחבקש גדליה לעצמך ואל תלמוד כבוד, יותר מלמודך לשח. ואל תתאוה לשלחנם של מלכים. ששלחנך גדול מישלחנם. וכתרך גדול מכתרם. ונאמן חו>$ בעל מלאכתך שישלם י לד שיכר פעלתך: גדולה תורה יותר מן הבחנה ומן המלכודת. שהמלכות נקנית בשלשים מעליות. והכהנה בעשירים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה '־דברים. י ואלו הן. לתלמוד. בשמיעת ־הא}. בעריכת'שפתם. בבינת חלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בטהרה. בשטוש חכמים. לדקדוק חברים, לפלפול התלמידים. י לוישוב. למקרא. למשנה. בטלרה. למיעוט סחורה. למיעוט דרך ארץ. למיעוט תענוג. למיעוט שנה. במיעוט שיחה. למיעוט שיחיוק. לארך אפום. ללב טיוב. באמונת חכמים. בקבלת תסורין. המכיר את־מקיומיו. והשמח בחלקיו. והעושה סיזג'לדבריו. ואינו מחזיק טיובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את־ הבריות. אוהב את־הצדקיות אוהב את־הטישרים. אוהב את־התיוכחות. ומתרחק"מן הכבוד ולא מנים לביו לתלמודו. ואינו שימח בהוראה, נושא לעול עם חברו. ומכריעו לכף
זכות. ומעמידו על האמת. ומעמידו על חשלום, ומת:שב לביו בתלמודו, שואל ומשיב שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשיות. המחכים את רביו. והמכון את שמועתו. !האומר דבר בשם אומרו, הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאלה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך ?שם מרדכי: יי> ק־יולה תורה שהיא נותנת רו?י0 לעיושייה בעולם הזח ובעולם הבא שנאמר כיי חיים הם למצאיהם ולכל בשיריו מרפא: ואומר, רפאות תהי לשרף ושקוי לעצמתיף: ואיומה. עץ ח!ינב היא לטחזיקיכם בה ותמכיה מיאישר: ואומר, כי לדת חן הם לראשך. וענבים 'לנרגר׳תיך:' !אומר. תתן לראשך לדת חן,'עטרת תפארת תמיגנך: ואומר, כי־בי!רבו ימיך, ויוסיפו לק שניות חייכם, ואומר. ארך !מים בימינה. בשמאלה עשר וכבוד: ואומר. כי אלף;מים ושניות ח!ים ושלום יוסיפו לך: נחי רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעיון בן יוחאי אומר הנוי והכיח !העשר !הכבוד !החכמה וחז-קנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם. 'שנאמר עטרת תפארת שייבה בדרף צדקה תמציא: ואומר תפארת בחורים כיחס נסדר זקניכם
שיבת: ואומר עטרת זקנים ?ני־בנים. ותפארת בנים אביותם: ואומר !חפרה הלבנה וביושר, החמה כי מלץ ;יזי צבאות ?הר ציון'ובירושלים! !נגד'זקניו כבוד: (íb רבי שמעיון בן־מנתא אומר אלו שבע מדיות שמנו !וכמי□ לצדיקים ?לם נתקימו ?ד?י ובבניו: <׳> אמר ר?י יוסי בן קסמא פעם אחת'רדיתי מהלך ?דרך'ופגע ?י אדם אחד. ונתן'לי שליום. !החזרתי ליו שליום, אמר לי רבי מאיזה מקיום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של' חכמים !של סופרים אני, אמר לי רבי רצונך שתדור עטנו ?מקומנו ואני אתן לף אלף אלפים דינך’ זהב ואבנים טיוביות ומרגליות. אמרתי לו אם אתת 'נותן''לי כל'כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות
שבעולם איני דר אלא במקום תורת וכן כתוב ?יספר תהלים על ידי דוד מלך לויאלי טוב לי" חווית פיך מאלפי זהב וכסף: ולא ’ עוד שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ־ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשי□ טובים בלבד, שנאמר בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמור עליך. והקיצות היא תשייחך: בהתהלכך תנחה‘אתך בעולם הזה. 'בשכבך תשמור זעליך בקבר. "והקיצות היא תשיחך לעולם הבא. ואומר קי הכסף ולי הזהב נאם .ידי צבאיות: <י> חמשה קטנים קנה, הקדוש ברוך הוא בעולמו. ־ואלו הן. תורה קבין אחד. שמ:ם וארץ קבין אחד, אברהם קטן אחד. :שראל קטן אחד. בית המקדש קבין אחד: תורה מנץ. דכתיב יי קנני ראשית דרכו קךם מפעליו מאז: שמי.□ וארץ מטן דכתיב כה אמר :יזי הישמעז כסאי" והאיץ הדים רגלי אי־זה ב?ת אשר תקנו לי ואיזה מקו□ קנוחתי: ואומר מדררבו מעשייך יי כלם בחכמה עשיית מלאה הארץ־ קנעיף: אברהם מנץ, ויקתיב ויברכהו ויאמר ברוך אכרם לאל עליון קונה עמי□ וארץ: ישראל מנץ. דכתיב עד :עבד עמך־:י עד :עבור עם זוקנית: ואומר. לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם: בית המקדש מני.{. לכתיב מכון לשבתך פעלתי יי מקדש אדני כוננו ;דיך: ואומר ויביא□ אל ?בול קךשו הר זה זקנתה ימינו: <יא> כל מה־־שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא 1לכבודו. שנאמר כיל הנקרא בשמי ולכבודי קראתיו :צרתיו אף עשיתיו: ואומר יי:מלוך לעולם ועד:
רבי חנניה בן עקש;א אומר. רצח הקדוש ברוך הוא לזכיות את־ישיךאל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר חפץ למען צךקיו:גדיל"תורה האדיר:
_עךבית למוצאי
Esti ima szombat kimenetelekor.
Szombat kimenetelekor az esti imát a köv. zsoltárral kezdjük.
קמי למד ברוך יי צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה. הסזיי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני וביו חסיתי המדד 'עמי תלותי: יי מה אדם'ותד־עהו בין־אנוש ותחשבהו: אלם להבל דמה ימיו בצל' עובר: י; הט שמיךיותרד גע־־ בהרים }יעשנו: בדיוק ברק ותפיצם ומלח חציך ותהמם: שלח ידיך ממריום פצני והצילני ממום רבים מיד בני נכר: אומר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר:־ אליהים שיר חדומ אשירה ילך קנבל עשור'אזמרה לך: הנותן ת7שוזעה למלכים הפוצה את־זיוד עבדו י מהרב .רעיה: פצני'והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שן־א וימינם ימך שקר: אשר בנינו"כנגעים מגדלים בנעוריהם בנייתינו בזויות"מחטכות תבנית היכל: מזויינו מלאיים מפיקים מז-ן אל־זן צאנינו מאליפות מרבבות כהוציותינו: אלופינו מטבלים אין פרך!אך יוצאת ואין צוחה ברחובותינו:' אשרי העם ־ שככה לו
:	{	: T T • :	״״	־	T ד*	T T V
אשרי ד,!!ם V" אלד,יו•• « למנצח בנגינות מזמור שיר: אליהים יחננו ויבךכנוזיאר פניו אתנו סלה: לדעת"בארך דרכך בכל־גידם ישועתך. יורוך עמים אליהים 1 ייודוך עמים בלם: }שמחו וירננו לאמים כי־תשפוט
עטים מישור ולאטים 1 בארץ תנחם טילה: ייודוןז עטים 1 אליהים יודרך עטים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אליהים אליהינו: זיבךכנו' אליהיבם וייראו אותו כל־אפסי איץ: ,יברכך לי מציון עשה שמלם וארץ:
חצי imát 1. a 130. o. Ez ima után az előimádkozó ít*'!p_-t מעריב A következik. Ha a bekövetkező ואתחלןיו*ט és ויד!י נעם mond, erre l^.'l-t mondunk־'1[’ után ל(!י,צ hét valamelyik napjára ünnep esik, a
ויהי 1 נעם יי אלהינו עלינו 1 ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשיה לדינו כוננהו;
ישב I ןסתר עליון בצל שדי :תלונן: אמר ללי מלזסי ומצודתי. אלהי אבטדדבו: כי הוא יצילף מפח לקיש. מדבר הוות: באביתו 1 ;סך לך ותרות כנפיו תחסה. צנח לסדורה אמתו; לא תירא מפחד לילה. מחץיעוף יומם: מדבר באסל :הלוך. מקטב לשוד צהריבם: יפיל מצדך 1 אלף ורבבה מימינך. אליך לא עש: רק בעיניך תביט. ושלטת רשעים תראה: כי־אתהי; מחסי. עליון ש'?גת מעונך: לא־תאנה אליך רעה. לנגע לא יקרב באהליך. כי מלאכיו יצוה־לך. לשמרך ככל דרכיך: "על כפים ישיאונך פן־תנוף באבן רגלך: על שחל ופתן תךרך,תךמם כפיר ותנך: כי בי חשק ואפלטהו. אשיגבהו כ־־;דע שמי: :קראני. ואענהו 1 עטו אנכי בצרה אחלצהו.ואכבדהו: א1ך;מים אשביעהו. ואראהו בישועתי:
א־ך ימים וגו'.
ואתה קדוש יושב תהלות .ישראל: .;קרא זה אל זר,
ואמר קדוש וקדוש קדושיי: צבאות מלא כל־הא־ץ כבודו: ומקבלין דן מן דן ואטרין קדיש בשמי מיומא עלאה בית שכנתה קדישעל־איעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמ;א ;; צבאות מליזא כל־ארעא זיו;קרה; נתש'אני'ז לוח
ואשמע אחרי קיול רעש גדול ברוך כבוד־יי ממקומו: ונטלתני רוחיא. ושמעת בתרי קל־זיע סגיאידמשבחין ואמרין', בדיך יקרא דיי מאתר בית שכינתה: :י 1 :מלך לעולם ועד: יי מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמי-א: יי אלתי אברהם יצחק
אבי™	Ufpwro
עטך :והכן לבבם אליך: והוא רחום 1 :כפר עוין ןלא־:שחית. והרבה להשיב אפיו. ולאקיעיר כל־חמתיו: כי־אתה אדני טיוב וסלח.ןרב־חסד לכל־קיאיך: צדקתך צךק לעולם; ות/רתך אמת: תתן אמת ל״יעקב חסד לאברהם. אשר־נשבעת לאבותינו מימי קדם: ברוך אדני יום 1 יום ’.עמס־לנו. האל ישועתנו סלה: יי צבאיות עטנו משגב לנו אלתי.יעקב סלה: :י צבאיות אשרי אדם בטח בך: ;יי־ הושיעה' המלך.יעננו ביום-קראנו: ברוך אלהינו שבראנו לכבודו. והבדילנו מן התועים.
ונתן לנו תורת אמת. ודדי עולם נטע בתוכנו. הוא:פתח לבנו בתורתו רשם בלבנו'אסבתיוקךאתיו.'ולעשות רציונל ולעבדו בלבב שילם למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה : יהי רצון מלפניך ע אלהינו ואלה' אבותינו שנשמור הקיף בעולם הזה ונזכה ונחיה ונראה ונירש טיובה וברכה לשני ימיות המשיח ולחיי העולם הבא:־ למען 1 יזמדך־ כבוד ולא ידם. :י אלתי לעולם זאוךךז: ברוך הגבר אשר יבטח בך.' והיה יי מבטחו:
בטחו.ביי:עדי־עד. כי ?יד, יי צור עולמים: ויבטחו בך יודעי שמך. כיילא־עזבת דרשיך ע: :יזי חפץ למעין יצדקו.יגדיל-י תודח ראדיר: קדיש תתקבל
ויתן לךהאלהים מטל השמים. ומשמני הארת. ורב רנן ותירש: ו.ע3חך.עמ'ם• וישתחוו לךלאמים.
הוה גביר לאד!יך.וישהחוו לד בני אמך. ארו־יך ’ ארור. ומברכיך ברוך: ואל שיי יביך א" וי?“ וירבך. והיית לקהל עמים: ויתז־ לך אח־ברכת אברהם. אד ולזרעך אתך. לרשתך אר־א־ייו.מריך. אשר־נתז אלהים לאברהם: מאל
אביך רע1ך. ואת שרי ויברכך. ברכת שמים מעל. ברכת תהום
• :	t ־ •	- ד*	• :	:
־ובבת תחת. בלכת שדים ורחם: ברבות אביך גברו.על בקבורת הורי. עד־תא־רת גבעות עולם. תחוקלראש יוסף. ולקרקר נזיר
אחיו: ואהבך וברכך והרבך וברך ?־*־בבנך ום־י-ארמרדך דגנך ותירושך ויבחרך. שגר אידפיך !.עשתרות צאנך.על האךקה אשר־
ממבע לאביתיך ?1תת לך: בתך תהיה מפל העטים. לא־יהיה 5ך עקר1עקךה ובבהמוןך: להסיר'?Í מטך כיד־חלי וכל מחי מצרים לרעים אשר תעת לא ושימם בך תתנם בכל־שתאיך:
המלאך הגאל אתי מכל־רע יברך $mn הנגרים גיפןרא בהם שמי ושם אב־ווד אברהם מצדוק ייחלו לרב ?.קרב האדן: ז: אלהיכם הרבה אתכם ■־גדם הייום ככיונבי תקי״־ס ר־ב: ק אלילי' אבותיכם י:סף,עליכם DM אלף ?;גדם מכרך אתכם כאשר דבר לכם:
V T	V * V ־ :־	V J V
ברוך אתה בעיר וברוך אתת כשדה: ברוך אתה בבואך. וברוך אתה בצאתך: ברוך טנאך ומעזארתך: ברוך פרי־בטנך ופרי אדמתך ו5,רי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך: יצו י: אתך את הבהבה באסמיך ובכל משלח תיך. וברכך בארץ אשתי: אלהיך F לך: יפתח י״י לך את־אוצת
ר,טוב את־השמים ^nn מטר־ארבך בעתו ולברך את כל־־מעשה ,ידידי והלוית גויס רבים ואתה לא־־הלוה: בי יי אלהיך ברבך' באובר, יבר־־לך והעבטת גדם רבים ואתה לא תעבוט ימשלת בגרם רבים ובך לא ימשלו: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי מגז'עזרך'ואשר-חרב ואותך ויבהשו
אןביך לך ואתה על במותימו הךרוך:
מחיתי כעב ®#IS?! TÜ חטאהיך עיבה אלי כי גאלתץד: רנו שמים כי־עשה יזי הריעו תחתייות ארץ: פצחו הרים דנה.יערי וכל־עץ ביו כי־גאל יי־' .יעקב ובישראל יתפאר: גאלנו 7 צבאיות שמיו קרוש לשי־אל:
ישךאל נושע בך תשועת עולמים לא־תבושו ולא־תבלמו עד־עולמי עד! ואכלתם אכול ושבוע והללתם את עם יי אלהיכם אשר עשה עטכם להפליא
• ; • $	V I	7 4 1 4 V -! V •• VJ 4 T X
ולאיבועזועמי לעולם: וידעתם כי ?קרב י&ראל אני ואני יי אלהיכם ואין יעוד ולא־־נברםו 7 mעולבם: כי־־ב^מחה
תצאו ובשלום תוקלון ההרים והגבעות יפצחו 'לפגיבם רנה. וכל־עצי השהה 'מחאו כף: הנה אל־ ישועתי אכבה ולא אפדוד כי עזי וזמרת,יה י,י רהי לי 'לישועה: ושאכתם־מים כרשיון ממעוני הישועה: ואמרתם כיום ההוא הודו ליי קראו כשמו הודיעו כעמיבם עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו: ומרו י״י כי גאותעשה מודעת זאת בכל הארץ: צהלי ודני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש'ישראל: ואמר כיום ההוא הגה אלהיגו זה סויגו'לו יושיענו. זה יי מוינו לו ננילה ונשמחה בישועתו:
בית ועקב לכו ונלכה באור יה ותה אמונת עתיך הבן ישועת חכמת ורעת יראת י,י היא אוצרו: ויהי דוד לכל־ךר?יו משכיר1 יי עטו: פרה בשלום נמשי מקרב־ לי כי־ברבים ך,ל עמדי: ויאמר
העם אל עןאול הייונתן ימות אשר ;נשה הישובה מחלה הזאת מישראל. חלילה. חי־יי אם יפול משערת ראשו ארצה 3י עם אל־הים עע$ה היום הזה ויפדו העם את יונת{ ולא־מת: ופדויי יי ישכון ובאי צח בתה ושמחת', עולם על־ראיבם 'ששון י ושמחה !שינו ונסו ינון ואהה ז הפכת מספדי למחול לי י פתחת שלן ו־אד־נ־ שמחה: ולא־־־אבה וי אלהיך לשמוע אל־־בלעם !!הפוך יזי אלהיך לך' את־הלןללה למרבה בי אהמר י! אלוהיך: אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזמים !הדו. הפכתי אבלם לרשיון ונחמתים ושמחתים מיגונם:
בורא ניב שפתים שליום 1 שליום לרחוק ולקרוב אמר יי וךפאתיו: ורוח לקשה את־עמשי ראש השלישים.' לך דויד ועמך בן־ישי. שלום 1 שלום לך. ושלום לעיוזרך.' בי':ע;ךך אליהיך. ויקבלם דוד ויתנם בראשי הג:דוד: .ואמרתם ביה לחי. ואתה שלום וביתך שליום. וביל אשר־לך שליום. יי עי: לעמיו\תן יזי 1 ןבו־ך את־עמיו בשלום:
אמר רבי יוזחנן כפל־מקום שאונה מוצא נדלתו של־היוןדוש כרוך הוא שם אתה מוצא ענ״ותנותו. דבר זדה כתוב כתוחה, ושנוי מביאים. ומשלש בכתובים: כתוב בתורה כי יי אלוהיכם הוא אלוהי האלהים ואדוני האדונים האל הנחל הנם׳•־ והנורא אשר לא־ישא פנים ולא ירןחישחד: וכתיב בתרה עשה משפט יתום ואלמנה ואהב נר לתת לו להם ושמלה: שנויי בנביאים הכתיב כי כה אמר רם ונשא שכן עד ורןחש שמו מחם ולןרוש אשכון ואת־ דכא ושפל־רוח לתהיות רוח שפלים ולהחיות ’לב נדכאים: משלש בכתובים
הכתיב עירו! לאלהים זמרו עמו סלו לרכב בעו־בות ביה עמו ועלזו לפניו. וכתיב בתרה אבי:הומים והין אלענות אלהים במעוז קרעו ז יהי יי אלהינו עמנו כאערהךעב־־אביתיני אל-עזבני •אל
יטענו: ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים בלבם היום: בי־נחם יי ציין נהם בל־ חרבתיה רשם מהברה' בעדן •ערבת־
כק־ין עשון יעמחה ימצא בה ודורה וקול זקרה: ין הפין למען צדקו בדיל ודורה ויאדיר:
T	: ־־ : •
שיר המעלות אשרי כל־ןרא יי ההלך בדרכיו: יגיע כפיך בי האכל אשריך וטוב לך: אשת־ כגפן מוריה בירכתי ביתיך בניך כשתילי זיתים סביב לשלהנך: הנה כי בן:בירך גבר ירא «;: יברכך "מציון וראדה בטוב ירושלים כל ימי חייך: וראה בנים לבניך שלום _על־:ש'ךאל: עליני ק״י
— ו• ♦<-*—
הבדלה למוצאי עבת
Ima a szombat kimenetelekor.
הנד אל ישועתי אעטח ולא א?חד. כי,עזי וזמרת ייי•
י:י, ווהי־לי לישועה: ושאעתם־טןם בששון מטעוני הישועה: ליי הישועה׳ .על־עטך בדעתך כלה: :;י צבאות עמנו.
258	הבדלה למוצאי שבת
מקונב־לנו אלתי יעקב סלה: ליהרךים היתד, א1ךה ןשימחה ושריון וקר. כן ולצלדה לנו, כיום ידועות אשא ־בשם יי אק־א:
Áldásmondat borra:
ברוך אתה ;י, אלהיט מלך העולם׳ בורא ®־י הגמן:
Áldásmondat valamely más italra :
ברוך אתה יי, אלהיט מלך העולם׳
שהסל נהיה בךמיו:
Áldásmondat illatos fűszerre:
ברוך אתה יי, אלהיט מלך העולם. בורא סיני משמים;
Áldásmondat a gyertyaláng felett:
?תך אתה יי, אלהיט מלך העולם׳ בורה מאורי האש:
ברוך אתה יי, אלהיט מלך העולם׳ המבהיל בין קדש לחול- בין אור לחשך, בין ישראל לעמים׳ בין יום השביעי לשיבת ומי המעשה: ברוך אתה יזי׳ המבהיל'בין קדשי לחול:
המבדיל בין־קדש לחול. חטאתינו
־־־־:•	v| I :	־־	••
ימחל. ?־עני יכסונו ירבה בחול. ובכוכבים בלילה:
יום פנה בצל תמר. אר!ךא לאל זעלי נמר. (יום אשר) אמר יעומד. אתא במר ונם לילה:
I v : - ד: 7
בד,קתןי בהר הבור. על חטאי עבור תעבור. ביום אתמול כי יעבור.
־	:	V :	־־:־־
ואשמורה בלילה:
חלפה עונת מנחתי. מי'תן מנוחתי. :נעתי באנחתי. אשיוזה בבל=־ללה:
קולי(למעה) בהיטל. פתח לי שער המנבל. שראשי נמלא־טל. קוצותי רסיסי לילה:
העתר נורה ואיום. אשוע תנה פריום. בנשף בערב יום. באישון לילה:
260	זמירות למוצאי שבת
קךאחיד זיח׳ הודיעני. ארח חויט תודיעני מדלה תבצ.עני.מיום עד לילה:
טל!ר מנוף מעשי. §ן יאמרו מכעיסי. אידה אלוה עשי, נתן זמרות מלילה:
נחנו כזיךך כחמר. מלח־נא אל־קל וחמררום ליום.יביע אמר ולילה ללילה:
זמירות למוצאי שבת.
3מיוצאי ייום מנוחה. המציא לעמך רוחה. קולח תשבי לאנחה. :ונם ינון ואנחה י. יאתר, לך צורי. ל_קבצ עם מפוזרי. מיד נוי אמרי. אקר פךה לי :מוחה: עת דודים תשדר אל. למלט עם אקר שיואל. ראיות טובך בבוא נואל. לקה מזורה נדחה: :קרא.ישע לעם נדבה. אל דגול מלבבה. תהי הקבוע הבאה לישוזעה ולרוחה: בת ציון הקבולה. אשר היא היום ןאולה. מהךה תהיה בעולה. אם הבנים שמחה: מעונות אזי יזובון. ופדויי וי ישובון. ומי־־ישע וקאבון. והצךה נקבתה: (הה עמך ךאב דהמן. ןצפעפו עם־לא־אלמן. ךבר יזי אשר נאמן. בהקיקך רקטחה: וידידים פליטי חרץ. (גינתם יפצחו במרץ. מלי צוהר, וקלי פרץ. אין יצאת ואין צורה: יהי החרש הזה. בנבואת אבי חוזה. וישמע מבית זה. קול ששון וקול קמרה: חזק ומלא משאלותינו. אמיץ ועקד, בקקתינו. והוא וקלח במעקה ידינו. ?ךכה והצלחה: במוצאי יום(ילה. שמך נורא,עלילה.
שלה תשבי לעם סגלה. רוח ששון וקנחה: ק־ול צד ל ה ןרנה. שבמינו אז תרננה. אנא י; הושיעה נא: אנא וי הצליחה נד,: חדש ששיוני אל נא ןהביא. את־אליהו הנביא. אמין :וחזק רעיון;הי. ברך ??ל3תי :וכל מעברי. גאלי זכור ומרוהי. ךברך ל,טוב הקם לעוקד. הרך וישלח ושטח לבבי. את אליהו הנביא: ועד והכן ספוקי. זמן מזוני ולחם חקי. חלב חיל בוים חיש להניקי. טובך תשבע עוללי ויונקי. זיבא משיחי לעיר מושבי. עת אליהוא הנביא: כונן לעם זו• צורי צור לחבוש. לחם לאכול ובנד ללבוש. מש?אי";חזה קרא קבו ש. קור, הר שעיר בקרוב תכבוש. ששוני ;?יל בךא1ת בביבי. את אל;הו הנביא: עמון ומואב ??הרה תכלה. עדותך לעמך בקרוב תגלה. ציון תמלא מעם אלה. קונית מלך רב אז נעלה. שכן תשכן בתוך עם צבי. את אליהו הנביא:
אגיל ואשמח בלבבי. בראותי כי טא;בי. ת.ריב ריבי.
ולציון נואל תביא. איש צמח תצמיח. אליהו הנביא ומלך המשיח: לכן בעטים יחד. תפול אימה ופחד. לבם יפחד. בעת ״יעלה נוי אחד. לאויךחויתיו נצליח *. אליהו עוד ממזרח למערב. ;עור לעשות הרג רב. בארם "וערב לערוך מלחמה וקרב. _על אירביו ״יצריח: אליהו זדים מלכי אדמה, ;טור נפיש וקךמה. משמה לדומה. נוסו עבה רמה. אישה אתכם ובריח: אליהו דנו כל עוברי ארח. כי הנה "רענן אזרח. אורל זרח קנה כפתור ופרח. על הר ציין יפריח: אליהו
אלהים יסעדינו. ברכה במאודינו. וזבד טוב לזבדנו.
בכל משלח;דינו. אלה,ים יסעדנו. ביום ראשון למלאכה. ;צו אקנו ברקה. ויום ל,ישני ככה נמתיק את סודנו אלהים
262	זמירות למוצאי שבת
יפעתו רבה צבאי ישעי. בשלישי וברביעי. בחמישי אך לא בעי. ישלח את פודנו• אלהים יפעתו הכן טבוח טבח ביום השישי זבח. קדש הלול ושבח. על כל מחמדנו: אלהים יפעתו מעדנים לנפשנו. נתן ביום זקךשנו. ורעננה ערשיינו. ולילה אור בעדנו: אלהים יפעתו
אלי חיש גואלי עבדך ושבילי. מבשר טוב אלי.
את—אליהו הנביא: נאוו על ההרים. שלוחי יוצר הרים. ורגלי המבשרים באמור שובי שובי: אלי הבי כמעט רגע. כל מחלה וכל נגע. אויביך אפגע יום נקם בלבי: אלי מלכך יבא לך. יפה את כלך. ןרע:תי למולך. גלעדי התשבי: אלי נופת תטיופנה. שפתי כני יונה, כי בא עת להגנה. ציון נחלת צבי:	אלי
אדיר איום ונורא. בצר לי לך אקרא. יי לי ולא אירא: גדור פךצת היכלי. דגול מהר חכלילי. ק היה עוזר לי: הן אתה תקותי. ולישועתך קויתי. ך עוז ןשועתי: זך ונשוא כפום. חון פורשי כפום ק ארך אפום: טובך תחיש לעמך. יהי עלינו כדאטך. וי ששה למען שמך: בונן בית מכונך• להרבך בו צאנך.;י באור פניך: מפחד להצילי. נהלני לנלרלי. .;י שמעה בקול‘: מעוד וממוך לנמהרים. .עזר נא את הנשארים יי יוצר הרים: פדה עמך מעזים. צאנך מור גוזזים. וי עישר, הזיזים: קרב קץ נחמה. רחם אם לא רחמה. יי איש מלחמה: שכין כמאז באך,לנו. תמיד אל מחיללנו. י: מלכנו. הוא '1 שיענו:
איש הסיד היד!. ?לי מזוין ומחי־ ?ביתו עסק מלבוש. לאין בגד ללבושו. ניונן בחשובה אשר, לגם ?בנים חמשה: דברה לוי האשה. להר אין להתיאשה. המבלי להם לאכול. ?.ערום ו?חוםר כל. תורה מצאת בילעה* מה נאכל מעותה: זהיר ?בר נשוק. הלא תצא לשוק. חנון ורחום ?מריוטיו. אילי ינמלנו ?רהמיו. טיוב לקויו מחסה. ךצוין יריאיו :עשה: ועצת ?העת ובבהמה. עצתך ?לי להקכימה. בצאתי לבושת ולכלמה. מ?לי ?פות ושילמה. ואין בידי לפיוךטה. אפילו .שוה פרוטה: מהרה ושאלה משכנים. מלבושים נאים ?תקנים. נל?ש והשליך והבו. על :י אשר אהבו. פהוקילדיו ?פלולם. אל ;שב דך נ?לם: עבר ?שוק ?שיברתו. והנה אליהו הנביא לקראתו. פץ לו המבשר. באמת היום תתעשר. עדני ?כל ??לך. ?י הנני עבדך: קרא למי בדעתו. קניות אבר אין ?מיותיו. ן־הש איך ;שנה דיניו. עבר למכור את ארונו: שת ליו הקמתו בקרבו והחזיק בוי ?מוי רבו: תנר קנאו ?אה?ים. ?שמונה מאיות אלף זהובים. תבעו מה מלאכתך. אם ??נון ח?טתך. תכלית מרקלין ופלמדין. הרי אתה בן חורין: יום ראשון ?מפעלים. פעל עם פועלים. שוע ?חצי הלילה, ענני נורא עלילה♦ תמתי ונמכרתי להעכירי. לכבורך ולא לכבודי: בורא:עיוזלם בקגין השלם זה ה,?נין. רחמיך יכמרו ?חנינתי. כי לטובה כונתי מלאכי רחמים ממעונתו. אז החלו לבנותו רבו ?ני המלוכה. ותשלם כל המלאכה. דך הסוחר בראותו
בי נג?זךה ?!ולאבתונכלולת מטיליס נאים. לפי עען דבנא־ם: מבר לק ועתה. אתמול אשר דבלת. תפשני ןוךי ובברור. כנקת לענון שחרור. .זה קומו באמת. ופרע לו איש האבות♦
אל תירא עברי.יעקב: אל תירא.עקרי יעקב:
אמר יי ליעקב בחר יי ב.יעקב נאל :;י את.ועלב דרך כוכב מיעקב הבאים.ישרש נעלב רך־ מועלב זכר־ אלה לנעלב חךבת ישועות נעלב טובו אהליק ועלב יורו משפטיך לנעלב בי לא נחש בועלב לא הביט און לנעלב מי מנה״עפר נעלב נשבע ך לנעלב קלח נא לעין נעלב עתה השב שיבות נעלב ,פרה ני את נעלב
אל תירא .עבדי נעלב: אל תירא עבדי ועלב: אל הירא עבדי נעלב: אל תירא עבדי ועלב: אל תירא עבדי ועלב: אל תירא עבדי נעלב: אל תירא עבדי נעלב: אל תירא עבדי יעלב: אל תירא עברי נעלב: אל תירא.עבדי נעלב: אל תירא עבדי נעלב: אל תירא עבדי נעלב: אל תירא עבדי נעלב: אל תירא.עבדי נעלב: אל תירא.עבדי נעלב:
צוד, .ישועות יעקב קילק־וליעקןב רוו:ועוקחו:ל:עקב שב יי אודנאון יעקב תתן אמת ליעקב
אל ת;רא עמיי יעקב: אל תירא עבדי.יעקב: אל תירא עבדי יעקב: אל תירא עבדי יעקב: אל תירא עקדי יעקב:
סדר תפלת ראש חדש
V	“ *	:	V"
Reggeli ima ujhold najár a.
A hétköznapi reggeli ima után minden ujhold napon fél hallelt mondanak ; csupán ראש ־דש טבת-kor mondanak egész hallelt (lásd a 231. oldalon.) a chanuka ünnep miatt.
מרוך אתה י״י אלהינו מלך העולם אשלקישגו משרתיו וציני לקרא את תהלל:
ז־ הללרה 1 הללו עבדי יי הללו את שם יזי: יהי שם ל מברך מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד־מבואו מדולל שם ל: דם על־כל־גוים יזי על־השמים כבודו: מי כל אלהינו הטנב־יהי לשבת: הטשפילי לראות בשמים ובארץ: מקימי מעפר דל מאשפות
:דם אביק: לדשיכי ענם־נדיבים עם נדבי יעמו: מושיבי עקרתהבת אם הבנים שמחה הללויה:
“	7	‘	7 - í	״ T Í
?׳י בצאת ישךאיל ב מבדם בית :עקב מעם לועז:'דתה יהוהה לקךשו ישראל ממשלותיו: דם ראה י דנם דרהן יפב לאחור: ההרים הקהו כאילים גבעות בבני־'צאן: מדלל’דם כי תנוס הירדן תפב לאחור: ההרים תלקהו באילים גבעות כבני־צאן: מלפני'ארון חולי ארך מלפני י אלוה:עקב: ההפכי הצור אגם־מים חלמיש 'למעינו מים:
:־“	7*	“7*	7 *
גי זכרנו:ברך:ברך את־כית ישראל יברך את־בית אהרן: :ברך יראי י: הקטנים עם־הגהלים: ימף :: עליכם עליכם ועל־בניכם: ברוכים"אתם די עשה שמים יא־‘ד השמים שמים לי: והארך' נתן'לבני אדם: לאי המתים :הללויה.’ולא בל־יורהי הומה: ואנחנו נברך יה מעקה געד־עולם' הללויה: י
מה־אשיב ליי סל־תגמולוהי עלי: כוס־־,ישועות אשא י ־;ל: יי אר!רא: נדרי ליי אשלם י ננדה־נא לכל עטו: יקר בעיני'יי חמותה לחסידיו: אנה יי
77 |	!	־־	״	:7	־7:7	־ :־ י 7: 7 7 T
כי־־אני עבדך אני עבדך בנךאמתך פתחת למוסרי: לך אזבח זבה תודח ובשם יי'אקרא: נדרי ליי אשלם נגדהנא לכל־עמו: בחצרות ובית יי בתוככי ירושלים הללויה:
1	7	“ ־	־	:	7
לף הללו את־יי כל־ג־וים tmrw כל־האמים:
9י גיר זעלינו'ו ההדיו.וא2תץזי לע־ולם הללויה:
Előimádkozó és község:
הודו ל," כי־טוב	כי לעולם חסדו:
Előímádkozó :
■אמר־נא ישראל	כי לעולם חסדו:
Község ד,יודו לץ כי טוב כי לעיולם ntpn :
: Előimádkozó
יאמרו;א בית־אסרוז בי לעולם מסדו:
Község. הודו לץ כי טיוב כי לעולם חקודיו:
: Előimádkozó
יאמרו;א יראי ך כי לעולם חסדו:
.Község ה1ח לץ כי טיוב כי לעולם חסדו:
מדהמצר קראתי יה!!;;י ?מרחב ;ה!יי לי לא אירא מדריגה לי אדם: גי לי בעזרי ואל אראה בשונאי: ט1ב לחסות בגי מנטה באדם: טוב לחסות בל מבטוח בנדיבים: כל־נדם סבבתי בשם י: בי אמילם: סבתי גם־סבבתי בשם ייכי אמילם: סבתי כדברים דעכו באש קוצים בשם יי, כי אמילם: ךחד. דחיתני לנפל דיעזרני: עזי וזמרת גד׳ דחי-לי לישועה: קול רנה לישועדד באחלי בריבים ימין ין עושה היל: יהין יי דוממה ;מין ?ג עושה חלל: לא אמות כי־אחיה ואספר מעשה יה: נסור יפרני ;ח ולמות'לא נת״ניני: פתחו לי שערי־ צדק אבא בם' אודה לה: זה השער ליהוה צדיקים;באו בו: אודך בי עניתני ותהי לי לישועה: ™ו אבן מאפו הבונים הגועה לראש פנה:	מאת גי היתה
זאת היא נפלאת בעינינו : ־אי׳ זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו: יי•
T X *	* $ T • T	T *	T T
אנא;; הישגעה נא: אנא י; הושיעה נא:
אנא יי הצליחה נא: אנא יי הצליחה נא:
7	T *	:	- TI 7 T	T 7	T. .7
ברוך הבא בשב יימרכנוכם מבית יי: ניי־ אל 1 י; ויאה לנו אברו חג בקברניט.ער .קרנות המזבח: «ו אלי אתה ואורך א־להי ארוממך: * הודו ליי בי טוב בי לעולם חסדו: "יי
והללוך י; הלחינו(«ל) כל פעשיף וחסידיו צדיקים עיושיי רצונך וכל־עמך בית ישראל ?רנה ייודו ויברכו .וישבחו ויפארו וירוממו העריצו ונקרישו וימליכו את־שמך' מלכנו כי לך טיוב להודיות ולשמך נאה לומר כי מעולם .רעד עולם אתה אל: ברוך אתה יי מלך מך־לל בתשבחות:
יק׳ת)
Ezután következik !קריאת ךת(ךד a 95. oldalon mint hétköznapokon איברי ובא לסני1ן a 99. oldalon és a ת^ה mely itt következik.
(.ima előtt leteszik מיסך A tefilínt a)
ועמלת מוסף לראש ורקיע.
Muszaí ima ujhold napjára.
תפלת מוסף לראש חדש.
אמי שיפתי תפתח ופי!גיד תהלתןז:
כרוך אתה יי אליהינו ואליה,י אבותינו אליהי אברהם אליהי לצחק" ואליהי יעקב 'האל הגדול־1 הגביור והניוךא אל עליון גומל-1 הסדים טובים וקונה הכיל וזוכר הפרי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען' שמיו כאהבה:
270	מוסף לראש חודש
מלך עוזר ומושיע ומגן: בחך אתה;י מנן
אברהם:
אתה גב־ור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע:
(.Télen משיב הרוח ומוריד הגשם:
מכלכל חיים מחמר מחיה מתים מרהמים לבים.’ם־ומך גומלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומ_קי.ם אמונתו’לישני זעפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה ע מחיה המתים:
(קדושה.)
.Kedusa - ima a tefilla ismétlésénél
6״׳EI6llná,Jk?קדיש את־שט־ בעקלם. 3שםכ שמקדישים אותו בשמי מחים. 133־31 ?לדד 33יאק. וקרא זה אל־“ ואמר.
^ ?ר1י512ןדוש ר־!דוע י; כבאות. בלא כל הארץ ?בודו:
E10imádkOZ0 לעמתם ברוך יאמרו.
=Kte6 ?תך כבוד יי מבקומו:
אתה קרוש ושסך רך־וש וקדושים בכל ייום והללוך סלה: ברוך'אתה יזי האל הקדוש:
ךאשי חדשים לעמך נתת♦ ז»ז בפרה לכל תולדתם. בהיותם מקריבים לפניך!בתי רצון ושעירי חטאת לכ§ר בעדם. זברק לבלם :חייג ותשועת נפשם מיד שונא: מזבח וחדש בציון תבין. ועולת ראש חדש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון. ובעברית בית המקדש נשימה בלנו ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך. האמורים
E10imádkozóובדברי קךשך כתוב.לאמר.
1481,61 ומלל וזי לעולם. אל־־וך ציון לדיר ודר. הללויה:
:	7	־־־ :־	7
E10imádkOZ0 לדר זוד'ר נניד נהלך ולנצח נצחים קדשסך נקדיש׳ ושבחך אלחינו בפינו ab ;בוש לעולם 1עיד׳ כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוד אתה r האל הקדוש; (בעשי״ת:ל,מלך הקדיוש:)
272	טוםרי:לראעז1חורש
לפני מזכהך. אהבת עולם תביא להם. ובלית אבות לבנים תזכור: והביאנו לביוץ עירך ברעה ולירושלים בית כקישך בשמהת עולם, ושם נעשה לפניך את ,?רבנות חובותינו תמירים ?סךךם ומוספים בהלכתם: ואת־מוםף יום ראש החדש הזח. נעשה ונקרב לכניה כאהבה. כמצות רצונך.'במו שכתבת עלינו בתורתך. על ודי משה עברך. מפי כבודך כאמור:
ובראשי הלשיכם תקריבו עלה לך פרם בני־יקר שנים ואיל אחד כבשים כני־־שנחישכעד. תמימים: ומנחתם ונסכיהים במדבר שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון לכבש רן כנכבו ושעיר לכפר ושני תמירים כהלכתם:
ג •	* T T
אלהינו ואלהי אבותינו. הרש עלינו את־־ההדש הזח לטובה ולברכת. לששון ולשמהה. לישועה ולנשמה.
לפרנסה ולכלכלה. לחיים ולשלום.
לסחילת חטא ולסליחת pjj (ולכפרת פשע) כי־בעמך ישראל בהרת מכל־האמות וחקי ראשי חדשים להם קבעת♦ 'ברוך אתה יי מקדש ישראל וראשי חדשים:
לצה ;י אליהינו בעמך ישראל ולתפילתם. והשב את האבודה לדביר ביתך. ואשי לשראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון. ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
ותחזינה.עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון:
מודים אנך!נ1־ לך ד מיון־ים אכךזנו לך שאתה הוא
שאתה הוא יי אליהינו ואליהי אבותינו לעולם ועד. צור חיינו מגן ושענו. אתה הוא לדיור ודיור נודה לך ונספר תהלתך. עיח חיינו המסורים בידך. ועיד נשמותינו הפקודות לך
ך אלהינו ואלהי אבותינו אלהי בל־בש׳ר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמף הגדול והקדוש על שחחי״יתנו וקימתנו כן תחיינו ורתקימנו ותאסוף גלי־ותינו לחצרות £ז־שף למזמור á *׳mit י»?ן־ ול׳!מיו בלבב שלם על #אנלזנו מודים
•?	.• י .	* י לד ברוד אל ההודאות:
ועל נסיך שבכל־־יום ז' ז י ז
עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת .ערב
*) A község halk imája mialatt az előímádkozó sntD-t mond
274
טוםר» לראש חודש
ובסר וצהרים. הטיוב כי־לא כלו רחמיך. והמרחם כי לא תמו דזסדיך. מעולםקוינו ילך:
Chanuka napján itt 1 הנסיםi?-ot mondunk 1. a 77. oldalon.
נעל כלם.יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד
n!n לעולם
וכל החוים יורוך פלה. ויחללו את שמך באמת. האל.ישועתנו ועזרתנו סלה: ברוך אתה וי הטוב שמך ולך נאה להורות:
אלהינו ראללזי אבותינו בךכנו בברכה הטשלשת) E1“ בתורה הכתובה על־ידי משה .עבדך האמורה מפי'אהרן
ובניו 13,נים עם קדשיך כאמור: !ברכך :יזי:רשמרך: :אי י: י פניו אליך ויחנך: !שא יי פניו אליך רשם לך שלום:)
שים שליום טובה וברכה דון וחסד ורחמים. עלינו ועל כל־ישראל עטך. ברכנו אבינו כלנו כאחד ?איור פניך i כי באיורי פניך נתת־לנו יי אלהינו' תורת חיים ’ואהבת חסד• וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. וטיוב בעיניך לברך את עטך ישראל ככל־עת ובכל־שעה בשלומך: ברוך אתה ” חטברך את עטיו ישראל בשלום:
אלד,י נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדיום ונפשי בעפר לכל תך,יה. פתח לבי ?תורתך ובמצותיך תךדוף נפשי. :וכל החושבים עלי רעה מהרה חפר עצתם" וקלקל מחשבתם.' עשה 'למען" שמך. עשה למען ימינד, עשייה למען קךשתך.:עשח למען תורתך. למען.יחלצון !וידיך. הושיעה!מינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי והמיון לבי
לסניף יי צוךי וגואלי: עשה שליום במריומיו הוא.יעשיר, שלום עלינו ועל כל־מצראל ואמרו אמן:
יחי הציון מלפניף " אלהינו ואלד,י אביותינו שיבנה בית המקדיש במהרה ממינו. ותן חלקנו'בתיורתף: ושם נעבץ־ף 'מראה בימי עולם ועלונים .קךמנייות: וערבה לך מנחת יהון־ה וירושלים בימי עולם וכשנים קן־מנייות:
A teíilla ima a három zarándokünnepre.
Este, a מעריב ima után, וידבר משה utána ez a tefilla következik.
Reááeh a reggeli ima ugyanaz mint szombaton, utána ez a tefilla következik.
אדני שיפתי תפתח ופי י_גיד תהלתף:
ברוך אתה ך אלהינו 1אל1 אבותינו. אלהי אברהם.
אלד,י יצחק ואלהי.יעקב. האל הגדול הגביור והנוךיא. אל
עליון. גומל סקדים טובים. י וקנה הביל וזוכר חקרי' אבות
ומביא גואל לבני בניהם למען שמיו באהבה:
מלף עוזר ומושיע'ומגן. ברוץ אתהV מגן אברהם:
אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע:
״ 5 T : * T־ T : ............. ־ T ־	:	־	-
(.napjain שימחת תורה és שמיני עצרת első napján valamint פסח)
(משיב הרוח ומוריד הגשם:)
מכלכל חי;ים עדוםד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי במוך בעל !•בורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה:
ונאמן אתה לחקייות מתים: ברוך אתה.יי מחיה המתים: אתה זקדיוש ושמך קדיולז וקדושים בכל י1ם יהללוף nfe: ביון »ה	י "
אתה בחרתנו מיל־העמים. אהבת אותנו. ורצית י בנו. 'ורוממתנו מכירי-
!	T T ‘ T1	:	־־ : T T
דדלעוגורת. וקדעזתנו מטצותיןל. וקרכת:’ מלכנו לעבודתך. י וישט־ הןדול והקדוש,עלינו קךאת:0
5^־־^ (יי אלי,לוי ?א^ה (בשבת
"?"י״ו™') מועדים לימדוה. מים
D'IÖJI לשש1ן DI’VlK (לשבת השבת הזה (את־
(לשט״ע ולש'־)
השמיני חג העצרת הזה •
זמן שמחתנו
״»??״ מקרא קדש. זכר ליציאת מצרים:
־ e V ” V| T| í *	״	1 : T *
(לקכיות)	נל^זכעזת)	. 1ur (לפסח>
דוג 'הפכיות	חג השבועיות	ך!ג הפצות
הזה.” זמן	הזה. ןמן מתן	הזה. זמז
שימחתנו	תורתנו	חרותנו
*) Szombat kimenetelénél
ותודיענו יי אליהינו את־־משפטי צדקך ותלמדנו לעשיות חקי ךציונך ותתךלנויזיאליהינו משפטים ישרים ותורתיאמת דוקים ומצות"טובים ותנהילנו זמני ששון ומועדי קידש. ו:חגי נח;ה. ותיוחשנו קדשת שברתיובביוד מיועד וחגיגרת הרגל. ותבדל יזי אליהינו מן קידש לחול בין איור לחשך בין לשראל לעמים. בין־ייוכם השביעי לששת ימי המעשה. בין קדשת שבת לקדשת יום טיוב הבדלת ואת ייום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את־עמך לקראל
בקדשתך: ותיתן לנו י
277 Tefilla a három zarándokünnepre
אלהינו ואלהי אבותינו.יעלה דבא ויניע ויראה וידויה וישמע ו!פקד ליז-כר זכרוננו ופקדוננו. תכוון אבותינו מכריו! משיח בן־דוד _עבדף. מבבון ירושלים עיר W1R• מ?יון כל־ עמף בית ?שראל לסניף. לפליטה לטובה לחן' ולחסד ולרחמים לחמם ולשלום מיום (ל?=־) חג המצות 1 יליש־1׳^ חג השבעות <לםטת> חג הפכיות ן(לשמיני לימרת* שמיני חג העצרת הזד־ז. זקרנו ןזי אלהינו בו לטובה. ופקדנו בו למרבה!'והושיענו בו לחייט. ובךבר ישועה לרחמים חום ןדוגנו. לוחם זעלינו. להושיענו כי אליף עינינו כי אל מלף חנון ורחום אתה*.
והשיאנו וו אלהיט את־־כרכת מו״עריך. לחיים' ולשלום. לשמחת ולששון. כאשר רצית ואמרת לברכנו ן
(לשבת אלהינו ראלזהי אבותינו רצה במניקסנו) קךעןנו
כמצותיך ותן חלקנו בתורתך* שכיננו מטוכך. ושמחנו כישועתל, וטהר לבנו לקמה־ כאמת. והנחילנו' יי אלהיט י-שיתי?רציז) בשמחה	(לשב־י
m י> מועדי רןךשך\רשמחו בר ישראל מקרשי שמך♦ ברוך ‘ אתה י י; מקדש ילשכת י^?ת ו) ישראל והזמנים:
רצה לי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתבם והשב אתי העבודה לךביר ביתך. ואשיי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון♦ ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך
ותחזינה עינינו בשובק לציון ברחמים:
3ריו אתה ״המהדר 0־י:ת1 לציון' ............
מודים אנחנו לך שאתה הואיזי אלהינו.ואלהי אבותינו לעולם ועד. צור חיינו מבן ישענו אתה הוא לדיור ודור נודה לק ונספר תהלתק. _על חיינו המסורים בידק ן_על נשמותינו הפקודות לק ;ו״על נסיק שבכל יום עמנו. ועל נפלאותיד ןטובותיק שבכל עת ערב 'ובלן וצהר:ם הטוב בי י לא כלו רחמיק, והמרחם כי לא תטו הסדיק מעולם קוינו לק: ועל בלם יתברק ויתרומם שמק מלכנו תמיד לעולם ועד:
ןכ'ל החי;ים ייודוק סלח. ויהללו את שמק באמת.
האל ?שועתנו ועזרתנו סלה: ברוק אתה יי הטיוב שמק ולק נאה להודיות:
Itt ezt mondjuk:
חרית!^ imánál.
שים שליום טיובה וברכה חן וחסר
V V T I ••	T T	,T	. ז
ורחמים. עלינו ועל כל״ישיראל עטף. ישראל עמק תשים
מעריב és מנ־ה
שלוט רב על
לעולם בי אתה הוא מלק אחן לכל השלום.
ברכנו אבינו בזלנו כאחד ןיאיור פניק. כי מאיור פניק נתת לנוי; אלהינו תורת חי;ים ואהמת חסד. וצדקה וברכה ורחמים וחי;ים ושלום.
וטיוב בעיניק לברק את־עטק :שראל בכל־עת ובכל שעה בשליומק:
ברוק אתה" למברק את "עטו ישראל בשלום:
אלהי ןצ1ר לשוני מרע וענפתי מדבר מרמה ולמ״קללי נפשי תדום. ונפ;שי בעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדיוף נפשי. וכל־החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם ו״קל״קל מחשבתם. ינשה למען שמך. עשה למען;מינך. עשה למען ך,ךשתך. עשה למען תורתך. למען;הלצון;היהיך. הוקיזעה ;מינך וענני: יהיו לרצון אמרי פי וחניון לבי לפניך צורי וגואלי: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל ?ל :שראל ואמרו אמן:
;הי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. .ותן חלקנו בתורתך: ,"בם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קו־טוניות. וערבה ליי מנחת ;הודה וירושל;ם בימי עולם וכשנים קדסוניות:
קידוש ליל שלוש רגלים.
Esti kiddus a három zarándokünnepre.
Ha az ünnep szombati napra esik, a kidusnál otthon előbb 'ה!נו'ש Dt’-t mondunk 1. a 168. oldalon.
ktö ברוך אתה יי אלהינו מלןי העולם
. Y ” , ?די הגפז: 7 י
בתך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קחר כנו מכל;נם. ורוממנו סכל לשון וקדשנו כמצותיו. וונתן ילכד " י_י אלהינו כאהבה יי*?™ ל?׳ניזןה יי מועדים לשמחה; חניים וזמנים לששון את יום
V|	T 1	־ * 1 ־ ־	Ti•:
•(לשבת השבת הזיה ןאת־ייום
(לשמיע לש״תי לימיני חג
ל^צרתהזה.
זמן שיטחהנו■
ם!fn*. <■»^ w ,1^■.׳^^־
כי ?נו 3חררנ' ואוו־ננו קדשת מכל־
הע3ים ומועל 5ןך^ך('?אהבה ו?יצון)
כשמחה ובששון הנחלתגו• ברוך אתה מקרש יי*יי״ז> ושךאל וממים:
לסבות)	ילשבעות׳	(לפסה)
חג הפכיות	חג השבעות	חג חפצות
הזיה. זמן	חזה. זמן מתן	ד,ז:ה. זמן
שמחתנו	תורתנו	חרותנו
.következik ה3ה7ה Szombat este itt
ברוך אתה י: אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש:
ברוך אתה יי אליהינו מלך העולם, המבדיל בין קדיש לחול. בין אור לחשך. בין ישראי4 לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קךשת שבת לך,רשת יום טוב הבדלת.’ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את "עמך ישראל ברןךש#ך: ברוך אתה לי המבדיל בין’קךש לקדש:
שמיני עצרת el*6 és második estéjén, valamint הביות, 'צובעות, ן?ח .következik יצוההי» estéjén ■צומחת מורה és
ברוזי אתה " אלהינו־ מלך העילם #!־,דונו וקיננו והגיענר לזמן הזה:
t is mondjuk; második ברכה előtt ezt a שהך!ת1 121? első estéjén־ .estéjén pedig után
בתך אתה וי אלהינו מלך לעולם אשר קךשנו
מטותיו ןצונו לי#ב בסכה:?
A ם13ת. ünnep hét napján (31#-1ת kivéve) itt kezünkbe vesszük az IhrX-ot és a 2SA-01 és a kővetkező iWJS-t mondjuk. פ12ת első napján צ-ישההינו is mondunk és ha ez szombati napra esik, akkor a UVn’í' a második napra marad.
בחך אתה יזי אלהינו מלך העולם אומר קלצני במותיו ןעונו על זמילת לולב:
בתך אלה יי אלהזינד■ מלך ל,עולם #ההינו ולובנו ןהניענו לשן לזה:
?חך אתה יזי אליהינו מלך העולם אשר קדשנוי כמצותיו 1 וצונו לקרא את־־ההלל:
הללויה 1 הללו־" עבדי יי הללו־ את שם ייז:
יהי שם'יי מברך מעתה ועד־עולם: ממזרח שמש עד־מבואו מהלל שם יי: רם על כל־גוים יי על השמים 1123־1: מי כלי אליהינו המגביהי לשבת: המשפילי לראיות כשמים ובארך: ‘מקימי" מעפר דל מאשפות זירים אביון: להושיבי־ עם־נריבים עם ;דיבי עמיו: מושיבי 1 עקרת הבנת אם־־הבנים שמחה הלאיה:
בצאת ישראל ממצרים בית לעקב מעם לעז חלתה להודה' לקרשיו ישראל ממשלותיו: הים ראה נינים הירדן לסיב לאחור: ־ההרים רקדו באילים גבעות כבני־צאן: מה־לק הים כי תנוס הירדן תפב לאחור: ההרים תרקדו כאילים גבעות בבני־צאן: מלפני אדון חולי־ ארך־מלפני ־אלוה לעקב: ההפכי ה־צוראגם־מלם חלמיש למעלניומלם:
Pesach ünnep utolsó 6 napján nem mondjuk ezt a zsoltárt.
לא לנו יי לא לנו כי־לשמף תן 1133 על־חסהן? על-אמתך. למה יאמרו הנוים איה־נא אלהיהם. ראלוחיבו בשמים בל אשר־חפץ עשה: עצביהם כסף וזהב מעשה !!י אדם: פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו: אזנים להם ולא !שמעו אף להם ולא יריהון: ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא !הלכי לא.!הגו בגרונם כמוהם !היו' עשיהם ביל אשר בטח בהם: !שראל בטח ביזי עזרם ומגנם היא:’ בית אהרן בטחו מי עזרם ומגנם הוא: !ראי יי בטחו ביזי עזרם ומגנם הוא•
״ ז-רנ? י:?רו ן?קו 7“ דרידאל לברך, אר* בית־אהרן: יברך יראייי יהץטנים עם־הן• דילים: ייוסף יי־.עליכם.עליכםועל־כניכם: ברובים אתם ליזי עשה שמים וארץ: השמי.ם שמלם לויוהארץ נתן לבני אדם: לא המתים יהללרה ולא כל־ יורדי דומה: ואנחנו 1 נברך יה מעתה ןעד־עולם הללהה:1
Pesach ünnep utolsó 6 napján nem mondjuk ezt a zsoltárt.
אהבתי 3י ישמע יי את־קיולי תחנוני: כי־הטה אזנו לי ובימי אקרא: אפפוני חבלי־מות ומצרי שאול מצאוני צרך־־, דגון אמצא: ובשם־״ אקרא אנא יי מלטה נפשי: חנון י; וצדיק ואלהינו מרחם: שמר פתאים.יי דלותי ולי יד,יושיע: לעובי נפימי למנוחיכי בי־״ גמל עליכי: כי חל^ת נפשי ממות את־עיני מן־דמעה את רגלי מדחיז: אתהלך לפני " כארצות החיים: האמנתי בי אדבר ^ני עניתי מאיד: אני אמרתי קחפזי !ל־האדם 3;זב:
מה־אשיב לץ כל־תנמולוהי זעלי: כיום־ישועיות אשא ובשם י; אקרא: נדרי לך אשלם ננדה־נא יכל עמו: זיזקר בעיני י; המותה לחסידיו: אנא " כי־אני עבדך אני עבדך בן־אמתך פתחת למוסרי: לד אזבח :בה תודה ובשם יי אקרא: ;דלי'£י «ש?ם עדוד^א לכל עטי: ?סעריות I בית יזי בתוככי ירושלים הללהה:
קי? הללו את־יי ניל־גיולם שבחוהו כל־האמים:
כי נבר עלינו 1 חסדיו ואמת־וי לעולם'הללויה:
7 ־ V T	•• rT די T : T! V ־ : T
הודו ליי בי טיוב	בי לעולם חסדיו.
יאמר נא ישראל סי ?1עולם חסדו:
.־köz הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו:
־“ יאמרו נא בית אהרן בי לעולם חסדו:
.*köz הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו:
“E1יאמרו נא וראי יי בי לעיונם חסדיו:
közi הודו ליי כי טוב כי לעולם חסדו:
מן־חמצרזקראתי;ה ענני במרחב;ה: יי לי לא אירא מה יעשה לי ארם: יזי־"לי בעזרי'ואני אראה בשנאי: טיוב לחסות 5;י מבטיח באדם: טיוב לרוסיות ביי מבטיח בנדיבים": בל־גיוים סבבוני בשם י: בי אמילם: סבוני נם סבבוני בשם יזי בי אמילם: סבוני ברבורים דיועבו באש קיומים בשם ע בי אמילם: דחיה דחיתני לנפל וי: עזרני: עזי וזמרת זיה ויהי־ לי לישועה: קיול 1 רנה .וישועה באהלי צדיקים. ימין י: עושה חיל. ימין י: רוממה. ימין יי עושה חיי־1: "לא אמות בי’אחיה ואספר מעשי:ה: ופיר יקרני:ה ולמות לא נתנני: פתחו לי שערי־צרק אבא־בם יאודה זיה:.זודחשער’לי! צדיקים יבואו ביו: איוךך בי עניתני ותהי לזי לישועה: אייך אבן מאסו חביונים היתה" לראש פנה: אק מאת יזי היתה זאת חיא נסלאת בעינינו: מאת זה־חייום עשה :: ננילה ונשמחה בו: זה
אנא יי הושיבה ןא:	אנא יי הושיבה נא:
אנא יי הצליחה נא:	אנא יי־ הצליחה נא:
בחך הבא בשם י7י בלבנובם מבית יי: במך אי4 1 יי ויאר לנו אקח חג בעביתים.עד .קרניות המזבח: אל אלי אתה ואודך אליהי אריוממך: אלי היודו ליי בי־טיוב בי לעולם הסח: הוח י
יהללוך יי אלהינו(על) ןל מעשייך נססידיןז צדיקים עושי רצונך וכל עטך בית ישראל כדנה ייודו.ויברכו וישקהו ויפארו וירוממו העריצו דקדישו וימליכו את־שמך מלכנו כי לך טוב להודיות ולעמך נאה ;ל.זמר כי מעולם לעד עולם אתה אל: כרוך אתה יי מלך מקלל בתשבחות:יקית)
אין כמוך באלוהים אדני ואין כמעשיך: מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל־ד1רזודד: יזי מלך יי מלך לן למליך לעולם ועד: יי עי? לעמיו.יתן, יי לברך אח־עטו בשלום:
אב הרחמים הטיבה ברצונך את ציון תכנה חומות ירושללם: בי בך לבד בטחנו מלך אל רם ונשא אדון עולמים:
.A Tóra kivétele
ויהי בנם־וע האריק ויאמר משד־־. קומה I י:
ויקצו אויביך וינסו משנאיה מקניך: בי מציק תצא תיורה וך־בר יי מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמיו ישראל בקדשתיו:
י״״״״י יהוה ו יהרה אל רחום וחנון ארך
I V V I “	:	•	T t	Ti
‘אנוע ורב חסד ואמת. נגיר 1Pö ?אלפים נשא עון ופשע וחטאה ןג§ה:
Újév és engesztelő napján.
A 3 zarándokünnepre.
תיון העולמים מלא משאלותינו
“II* «•— •XT I •
לטובה והפק רצוננו ותן לנו שאלתני ומחול על כל עונת־נו ועל בל עונות אנשי בתינו מחילה בחסד מחילה ברחמים, !טהרנו מהטאינו ומעונותינו ומפישעינו. וזכרנו בזכרון טוב לפניןז. ופקדנו בפקדת;ישועה ורחמים, וזכינו לחיים טובים וארוכים
|• I TI • *I■	| - *	•	־־ «־	•
ולשלום לפרנסה וכלכלה, ותן לנו
1	T I ־! T T I- : T T י־1 T
לחם לאכול ובגד ללבוש ועושר
«* v דו	«ז	• 1	1 r
וכב1ד ואיך! ;מים להגות בתורתן! ול.קים מצותיה ;שכל ובינה להבין ולך,שכיל עמקי סודותיה, וישלח רפואה לכל מכאובינו ותברך את כל
| TI T ־1	־'	T » |"T I
מעשי ;דינו. ותגזור עלינו גזרות טובות ;ישועות ונחמות. ותבטל1 מעלינו כל גזרות קשות, ותטה לב המלכות ויועציה ושריה עלינו לטובה אטן וכן יד* רצון':"
ךב1נ1 של עולם מלא משאלות לבי לטובה והסק רצוני ותן שאלתי לי עמיןז (פלוני בן פלונית) אן?תןז וזכני(ואת אשתי ובני ובנותי) לעשות רצונן! בלבב ישלם. ומלטני מיצר הרע. וחן הלקנו בתורתן!. וזכני 3לי שתשרה שכינתך עלינו והופע עלינו
T • « V* • T ו I - T I ־־ T ־
רוך חכמה ובינה ויתקים בנו מקרא
“ T “ TIT ו• ו־ד tJlT T
'שכתוב ונחה עליו רוך ". רוח חכמה ובינה. רוח.עצה וגבורה. רוח !עת ויראת וכן:היייציז <TiB אלדינו ואלד,י אביותינו 'שאזכה
»	-	-	1•	-	«יוז
לעשות מעשים טובים בעינך! וללכת בדרכי ישרים לפניך. וקדשנו נמצוחיך
1־1■ Itt• •ti ו-|ו -	1*1 I v
כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים
I T I • T “I־•	•	I •
לחיי העולם ד,בא. ותישמרנו ממעשים רעים וטשעיות ןע1ת למתיגישות לבא לעולם והבוטח ביי‘חסד ;□ובבגרו אמן/
(Háromszor) ואני תפלתי לף יי עת וציון אלהים ברב־דוסדף ענני
באמת ישע1 י
כריך שמת דמרא עלמ>ש כריך כתרך ואתרןי. ?esn ךעותך עם .עמך ישראל לעלבש. ופורקן'!מינך 1$דןץ לעפך כבירת מקדשך ולאמטרא לנא מטוב נה1ךך ולקבל צלותנא 3רח9ין. !הא רעואקדמך דתו־דך לן מיין בטיבותא. ולהוא אנ» פקיךא 3ג1 צדי_ק;א. למרחם עלי ולקנטר זיתי;ו!ת כל
די לי ודי לעמך :שראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט Sy כלא. אנת הוא לשליט על מלכיהן ומלכותא דילל היא. אנא עבזיא דקוךשא בדיך הוא דסגידנא קפה ומקפה,1 דיקר אוריתת '?כל עךןז ועדן. לא Sy אלש ךחיצנא. ללא "על בר אלחין סמיכנא. אלא באלהא דלומיא• דהוא אלהא קישוט, ןאו״ריתה קשיוט. ונביאיוהי קשוט. ומם נא למעבד מבון והשוט. בה אנא רחיץ ולשמה קדישא "יקייא אנא אמר תוקבחן. !הא ךעוא:זקךמך התפתח לביזגיא1ר;יתא ןתשלינם משאלין ללבי. ןלב^5 ךכ4 עמך .ישראל־*, לטב ולחיין ולשלם:
’ שמע ישראל יי אליהינו יי 1 אחד:
אהד אליהינוגדיול אדוננו לןדיוש נלר'הוי'כ ו.נולא) שמיו: -f׳,E11ői גדלו ליי אתי1ונרוממה שמיו יחדו:
Község לך.<; הנדלה והגבורה והתפארת והנצח ןהה1ד כי כיל בשמים ובארץ לך יי הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוכנמו!י אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא: דוממו " אלז־ועויוהשתחוו להר יקךשו כי קדוש/י אלהינו:
על הביל !תנך?־1 ן!תקךש השתבח התפאר התרומכט ויתנשא: שמיו של מלך מלכי המלכים הקרוש ברוך הוא: בעולמות שברא העולם הזח והעולם הבא: כרצונו וכרציון יראיו וברצון כל בית!שראל: צור העולמים ארון כל הקריות אלות כל הנפשיות: היושב ?מרחבי טרום־ השוכן בקמי שמי קדם: קדשהו על החיות וקדשתו על כסא הכבוד: ובכן יתקדש שמך בנו יי אלהינו לעיני כל־חי: ונאמר לפניו שיר חדש ככתוב: שירו לאלהיכב זמרי שמו סילו לרכב בערבות ביתי שמיו ועלזו לפניו: ונראהו עין בעץ בשובו את נוחו ככתוב בי'עץ קע!ןזיראו"קשוב יי ציון: ונאמר ונגלה כבוד יי וראו כל בשר!חדו כי פי ץ דבר:
אב הרחמים הוא ירחם _עם;עמוםים.ויזכור ברית איתנים הצייר1 נפשותינו מן השעות הרעות הנער ביצר הרע מן הנשואים ויחון אותנו ?‘פלטת עולמים וימלא משאלותינו במרה טובה :ישוזעה ורחמים:
A Tóra felemelésénél és bemutatásánál.
וזאת התורה אשר שם משה לפני בני־ישיראל על־פי יי ביד'משה: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: רימה ^מ fe	איין ';מים ממנה
בשמאלה עושר וכבוד: « חפץ למען צלקו י^דיל תורי־־־׳ האדיר ג
Szombaton lpT“|® Bp| 1. a 194. oldalon.
הזכרת נשמות
Ima a halottak lelkiüdvéért.
Az atyáért.
פב*פ> שחלל לעולמו> c יזכור אלד,ים נשמת אבא מורי בעבור שאני נודר £-דקה בעדו בקזיכר זה ותהא נקשו'צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם.יצחק העקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עךןז;וזנאמרזאמן:
Az anyáért.
יזכור אלהים נשמת אמי מורתי(פ=״פ) שהלכה לעולמה בעבור שאני נודר צדקה בעדה ובשכר זה תהא נפשה צרורה בצרור החיים עם נשמת אברהם.יצחק העקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות ש?נן' עדן}7נאמר אמן:
A nagyszülők és rokonokért.
עכור אלהים נשמת אבי ואמי זקני וזקניותי דודי ודיודיותי אחי.ואחיות’ בין מצד אבי בין מצד אמי שהלכו לעולמם
288	טשף לשלש רגליים
בעבור שאני נודר צדקה בעדם ובשכר זה תהיינה נפשותיהם צרורות בצרור החיים עם נשמות אברהם יעהק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבנן עדן ונאמר אמן:	אב חרחמים
—•־4♦ >*< ♦< י—
אשרי י־ושבי ביתך. ע־וד ?הללוךבלרה.4 אשיי י העם שככה ליו אשרי העם שיי אל־היו:
תהלה לדוד, ארוממך אלתי המלך !אברכה שמך לעולם ועד: ככל־ייום אברבןי!אהללה שקף לעולם ועד: !דייל ,” ומהלל מאיד. ולנךלתיו אין חקר: דיור לדור :שבח מעשייך. וגבורתיך'.ינידו: הדר כביוד ה־ודך. ודברי נפלאתיך אשייחה: ועזוז ניוראיותיך יאמרו, ונךלתך אסקרנה: זכר רב־טוקך יביעו, וצדקתך ירננו: חנון‘ורחום יי, ארך אפים וגדל־חסד: טוב־"'לכל,'ורחמיו _על כל מעשייו: ייודוך ע כל־מעשייך. וחסיךיך יברכוכה: כבוד מלבוקך יאמרו, ולבורתך ידברו: להודיע לבני האדם ןבורתיו. וכבוד חדר מלכותו: מלכותך מלכות בלי עולמים. וממשלתך בכל־דיור ודיור: סומך יי לכל הנפלים.* וזוקף לכל הכפופים: עיני־כיל אליך ישיברו. ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח ארדיךך. ומשביע לכל־ חי רצון: צדיק " בכל־דרכיו. וחסיד בכל־מעשייו: זקריוב י' לכל קוראיו, לכל' אשר יקראהו באמת: רצון יראיו יעשה* ואת שויעתם:שמע ויושיעם: שומר יי את־כל־איוסביו. :את כל הרשעים ישמיד: תהלת ע :דבר־פי. ויברך בל־בשיר שם קן־שו לעולם ועד: !אנחנו נברך';ת מעתה ועד עולם הללויה:
־“Eיהללו את שם יי כי נשגב שמיו לברר:
KOZÓ : ־ :	••	:T :	T	נ. •	,
Község הודו על ארץ ושמ:ם דדם קרן לעמיו תהלרת לכל חסידיו לבני:שראל.עם קרוביו הללויה:
289 Muszaf-ima a három zarándok-ünnepre
Ha az ünnep szombatra esik e zsoltár helyett ™!־f? 1Í8?C-ot
mondunk L a 199. oldalon.
כד לדוד מ;מיור לך הארץ ףמל1ארז. תבל וישבי בה : כי־
הוא על־שיים ;יסךה. ועלץהריות יכוננה: מיתעלהבהד-ד ומי־יקום במקום קז־שיו: נקי כפ:ם ובר־לבב. אשר לא־נשיא לישוא נפשו ולא נשבע למרמה: .ישיא ברכה מאת יי. וצדקה מאלהי ישעו: זה דיור דדשיו מבקשי סמל:עקיב סלה:' שיאו שערים ראשיכם והנעזיאו פתחי' עולם. ויבוא מלך הכבוד: מי־זה מלך הכבוד יי עז-וז’וגבור\;יי גיבור מלחמה:זיעיאו שערים ראשיכם ושיאו פתחי עולם. .ויבא מלך הכבוד: י מי הוא זה מלך הכבוד. יי צבאיות הוא מלך הכבוד סלה:
ובנחה יאמר שובה י; רבבות אלפי ישראל: קומה יי למנוחתך אתה וארון עזך: כחניך:לקשו־צז־ק!חסידיך ירננו': בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טיוב נתתי לכם תורתי אל־תעזיובו: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאישר: .דרכיך, דרכי־ניועם וכל נתיבותיה שליום: השיבנו.יי אליך.ונשובה חדש ימינו כקדם:'
—>«־>»< «<»
ת״לת מוסף לתלים
Muszaf ima a három zarándokünnepre.
אדני שיפתי תפתח ופי:ניד תך,לתך:
ברוך אתה אלחינו ואלהי אבותינו. אלתי אברהם.
אלתי יצחק ואלחי "יעקב. האל זהפדירל חגביור והנורא. אל עליון. גומל חסדים טובים. וקנה הכיל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמיו באהבה:
מלך עוזר ומושיע ומגן, ברוך "אתה י; מגן אברהם:
אתה גביור לעולם אדני. מדדה מתים אתה רב להושיע:
290	שוסף לשלש רגלים
(.nnttlp napjain הורה W és;' עצ־ת CB első napján valamint״)
(משיב הרוח ומוליד הגשם:)
מכלכל חיים ?חסד מחיר, מתים ברחמים רבים סומך ניוקלים ורופא חולים ומתיר אסורים, ומקים אמונתו לישני עפר, מי כמוך בעל גבורות ומי דומה זלך מלך ממית ומחיה ומצמיח :שוער,:
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה " מחיה המתים:
.Kedusa-ima a te illa ismétlésénél
.E10im נעריצך ונקדישך בסוד שיח שרפי קדש המקדישים שמך בקדש ככתוב על נד נביאך, וקרא זה אל־זה
[אמר:	.	.
.Község י זקד־וש ו זקד1ש זקרוש וי צכאיות מלא יל־ ל׳איץ 11135:
.Élőim כבודו מלא עולם. משרתיו שואלים זה לזה איה מקיום כבודו לעמתם ברוך יאמרו:
.Község ־ ברוך 5ב'וד ןי ממקיומיו:
Élőim. ממקומו הוא יפן ברחמים 'ויחון־ עם הטיחדים שמו
1R31 3T8 %	*מי־ m
אומרים:
׳Közséá שמע לשראל יזי אלהינו:יזי אחד:
.Élőim אחד הוא אלהינו. הוא אבינו. הוא מלכנו. הוא מושיענו, והוא ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל־חי להיות לכם לאלהים:" :־!־T י" ־"'"ז ז ׳Kőzséá ׳	אני יי אליהיבם:
.Élőim אדיר אדירנו ין אדוננו מה אדיר שמך בכל־הארץ• !חיה יי למלךז.על־בל־הארץ. ביום ההוא יהיה :1 אחד ושמו אחד:
.Élőim	ובדברי קדשך כתוב לאמר:
אתה קרוש ושמך קדוש וסדקים בכל־יום יהללוך פלה: ברוןד אתה יזי'האל הקדוש
אתה לחותנו מכל העמים. אהלת א־ותנו. ורצית בנו'ודוממתנו מכל־הי• ש־ונ1ת. 'וקדשתנו כמצוועיך. גקרכתנו מלכנו לעביוךהתןז. ו#מןל הגדול והקדוש עלינו קראו*.♦
3תתן לנו:יזי אלהינו לאהבה(שבתות למנוחה!־) מיועדים לשמחה הגים וימנים לששון את ייום
(לשבת השבת הזה ואת ייום)
.kor-פבח
חג המצות חזה. זמן חרותנו.
ן■ niSQBlkor. חג השבעות הזה."זמן מתן תורתנו.
W3D-kor.
חג הסבות הזה.' זמן שמחתני.
.f-kor׳és n ש״ע
השמיני חג העצרת הזה. ?מן שלחתנו.
(באהביי* מקרא קדש :!לד ליציאת ממדים:
וממני חטאינו נלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אךמתנו. ואין אנחנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לבניך ולעשות י חובותינו י בבירת
.ef״־K ילל'•- " לעולם אולרי־ '־ויון לדור וד1ר
■ללילה:
.™eh לדור וחד נניד נךלןז. ולנצח נצחים <זליצחןי:ון!י’«. ושבחה אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה י; האיד הקדוש:
292	מוסף לשלש רגלים
כהיו־תך. כבית הנחל והקדוש שנל־א ‘שמך עליו. מפגי דד,יד השלוהחו במקדשך: יהי רצוז מלפניך. יי'אלהיט
:	* «: |7 s 7 • : | v ״ V T S ן :־ד VS ••
ואלה,' אבותינו מלך רחמן. שתשוב ותרחם עלינו ועיד־מקךשך ברחמיך הרבים. ותבנהו מחרה ותגדל בבורו: אבינו מלבנו. גלל, כבוד מלכותך עלינו מהרה. והופע והנשא עלינו לעיני כל־חי. י וקרב פזורינו 'מבין הנדס. ונפוצותינו' בנם מורכתי ארץ. והביאנו'לציון עירך ברנה. ולירושלים בית מקדשך כשימחת עולם. יושם נעשה לפניך את־קרבנות חובותינו. תמוהים לסררם ומופפים כהלכתם:
:־•	:’:7	7*	:	* T 7 I
ואת־מוסף (לשבת ואת מוספי יום השבת הזך, ן) ין□ חג המצות ן חג חשבועות ] חג הסכות | השמיני חג קעצרת
הזה. נעשה ונקריב'לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך. על־ידי משה עברך. מפי כבודך. כאמור:
293 Muszaf-ima a három zarándok-ííninoprt>
Szombaton.
וקיום ה־שבוה שני־־־כבשיים ?ני־שנה חמימים ושני עשיתים סלה מ?חה ?לולה בשמן ונסכו: עילת שבת ?שבתו על עילת התמיד ונסכה: זה כקרבן שבת וקרבןהיום כאמור:
,első és második napján פסח
ובחדש הראשון כארבעה עשר ייום לחדש פסח ליי. ובחמישה זעש'ר ייום לחדש הזה חג שבעת;מים מציות יאכל: ביום הראשון מקרא קדש כל־מלאכת עברה לא תעשו: והקרבתם אישה עילה ליי פרים בני־־בקר שנים וא:ל' אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם ‘יך,יו לכם:'	ומנחתם
,utolsó két napján פסח valamint חול המ1.עד
והקרבתם אישה עילה ליי פרים בני־בקר שנים ואךד1 אחד ושבעה כבשים ?ני שנה תמימם' .יהיו לכם:
ומנחתם ונסכיהם כמדבר. 'שלשה עשירנים לפר. ושני עשידנים לאיל. ועישריון לכבש ך_יין כנקכו. ושעיר לכפר ושני תמיךים כהלכתם:
r,1y2r-kor.
וקיום ה?כורים בהקריבכם מנחה חדשה לך ?שבעיותיכם מקרא קדש יהיה לכם כ4 מלאכת עבודה לאי תעש'ו: והקרבתם עילה לריח ניחיח לך פרים בני־בקר שנים אול־אחד שבעה ?בשים בני שנה:	ומנחתם
,első és második napján סבות
ובחמישה עשיר יום לחדש השביעי מקרא קדש ?היה לכם כל־קלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לך שבעת;מים:
והקרבתם עילה אישה' ריח ניחיח לך פרים בני־בקר שלשה עשיר אילם שמכה כבשים בני־שנה ארבעה עשר תמימם.יהיו:
ומנחתם ונקכיהם כמדבר, שלשה עשירנים לפר וש;י
עשירנים לאיל, ועשירון לכבש' -ויין 13033, ושעיר לכפר, ושני תמירים כהלכתם: אלהינו ואלה־ אכותינו מלך רחמן, ,első napján הול המועד כפיות
וביום השני פרים בני־בקר שנים .עשר אילם ש^כם בבשיים בני־שנה ארבעה שעיר/תמימם : י T	ומנחתם
וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שניכם כבשים בני־שנה ארבעה עשיר תמימם: י ז	ומנחתם
,második napján היול המיועד סכיות
וביום השלישי פריכם עשתי שער אילם שנים כבשים בני־שנה ארבעה עשיר תמימים:	ומנחתם
וביום הרביעי פרים עשירה אילם ששם כבשייבם בני־
שנה ארבעה עשר תמימם:	ומנחתם
,harmadik napján ה1ל המיועד סכ1ת
וביום החמישי פרים תשעה אילכם ששם כבשים בני־
שנה ארבעה	עשיר	תמימם:	ומנחתם
וביום השישי פרים שמנה אילם ששם בקשיים בני־שנה ארבעה זעש'ר	תמימם:	ומנחתם
,negyedik napján ח1ל המועד סכות
וביום הרביעי פריכם עשירה אילם ששם וכבשים בני־
שנה ארבעה	עשיר	תמימם:	ומנחתם
וביום החמישי פרים תשעה אילכם ששם כבשים בני־
שנה ארבעה	עשיר	תמימם:	ומנחתם
.kor-הושענא רפא
וביום השישי פרים שמנה	אילם	ששם כבשים בני־שנה
ארבעה זעש'ר תמימכב:	ומנחתם
1 וביום השביעי פרים שבעה אילכב ששם כבשים בני־
שנה ארבעה עשיר תמימם:	ומנחתם
.kor-שימחת תורה és ׳ממיני עצרת
כיזם הקליני:ע^ךת	תה:ה	?ל־מלאבת
עבדה לא תעשו: והלולים עילה אשה ריח ניחיח ליהוד. פר אחד איל אחד כבשים בני־שנה שב,עה תמימים: ™.C
.Szombaton
(ישמחו כמלכות־. שומרי שבת וקוראי עונג.
עם מ.קךשי שביעי.־ בלם.ישבעו התענגו מטובןד ובשביעי רצית בו וקלשתו. חמדת ימים 1 אותו קראת .זכר למעשה בראשית:)־
אלמו ואלדד אבותינו מלך דחם;
רחם .עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה אלינו בהמון להמיך בגלל אבות שעשו רשנך בנה ביתך ב־בתחלה וכונן מקדשך על־מכונו והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו,ווחשבכהנים'לעבוךוךם ולדם לשירם ולזמרם וקשב ישראל לנויקם ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניד בשלוש פעמי רגלינו כבתוב בתורקך שלוש פעמים בעזנה וראה בל־זבוךך את פני יי אלהיך במקום אשר ובחר סהג המצות ובחג השבעות ובלוג הסבות ולא יראה את פ;י יי ריס ס:
:	*״T* ** ; *• V T ״ T
איש במתנת יד1 כברבת יי אלהץ אשר נתן לך:.
והשיאנו יי אלחינו את־ברכת מהגךיך לחיים ולשלום לשטחה ולששון יאשר רצית !אטיח
להיכנו ♦ (לשבת אלוהינו ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו)
קדשנו ?טצוחיך ותן חלקנו ?תוךתך ש־5.ענו טטובך !שיטחנו ביש^עהך. וטהר לבנו ל^בדך ?אטת והנחילנו יזיאלהינו(באר,בה וברציון) ?שיטחה ו?ש־ש1ן (שבת י) מועדי 7קךשך. וישטחו ?ך ישראל מקדש; שמך. ברוך אתה יי מקדש (nrín !)לשראל והןמנים:
ו־צד־ז ילאלהינו בעמך :קוראל ובתפלתם. והשב את העביודה לךביר ביתך. ואישי ישראל ותפלתם ?אקבר, תקבל ברציף. ותהי לרציף תמיד עבודת ישראל עטך:
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה ” הטזחזיר'עזכינתיו לציון: מיוךים אנחנו לך. שאתה הוא ך אלוהינו ואיד^הי אבותינו לעולס ועד. צור חיינו. מנן :שענו. אתה הוא לדיור ודיור נודה לך ונספר תהלתך. על־ חיינו המסורים ?ירך. ועל1־־ נשמותינו הפקודות זלך. ועל־ נסיך קזבכל־־ייום עמנו. ־ועל־ נפלאותיך וטובותיך שבכל־עת ערב ובקר וצהרי.ם* הטוב כי לא
פודים דרבנן
(* מודים אנחנו לך. שאתה הוא ךז אליהינו ואלדד אבותינו* אליהי כל־בשר. ייצרנו יוצר כראשית. ברכות והודאות לשמך מדולל והגדוש יעל שהמיתנו ולךמתנו. כן תעינו ותקשנו ותאסוף גליותינו לחצרות 7קך'שך. לשמו־ חלןך ולעשות רצונך* וללנבדך בלבב ישלם, על 'שאנחנו מיידים לך. כרוך אל ההודאות;
כלו רחמיך. והמרחם בי לא־־תמו חסדיך. מעולם קוינו לך:
*) A község halk imája mialatt az előimádkozó onto-t mond.
ועל־כלם י.תברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד: ןכ'ל הח?ים יירדוף סלה. ויהללו את־שמך באמם. האל ישועתנו ועזרתנו סלה. ברוך אתה יזי הטיוב שמך ולך נאה 'להודות: י
־“E (אלהינו ואלה,י אבותינו ברכנו בברכה הטשלשת בתורה הכתובה על־ידי משה "עברך האמורה מפי אה,רן ובניו כחגים "עם הדיושך כאמור: יברכך יי וישמרך: יאר יזי פניו אליך ויחנך: .ישא יי פניו אליך וישים ילך שלום:)
שיים שליום טובה וברכה! חן וחסד ורחמים. עלינו לעל כל־ישראל עטך. ברכנו אבינו כרינו כאחד באור" פניך. כי באיור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת חיים ואהבת חסד. וצדזקה וברכה ורסמים והעם ואליום. וטיוב בעיניך' לברך את עטך :שייראל בבל־״עת ובכל־שעה בחלומך: ברוך אתה יי הפנברך את עטיו ישראל בשלום:
אלה,י. ?ציור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדיום. ונפשי כעפר לכיל תהיה: פתח לבי בתורתך. ובמצותיך תרדוף נקשי. וכל החושבים עלי רעה מהרהיהפר עצתם. וקלקל מחשבתכם. ."עשה למען שמך. עשיר, למען ימינך. עשיח למען קך־שתך. עשיר, ל״מיען תורתך. למען״יחלצון ןדידיך. הושיעה ימינך ״וענני: יחיו־לרציון אמרי־פי והגיון לבי לפניך ך צורי וגואלי: עשה שליום בימריומיו הוא:עשה' שלום עלינו ועל כלץשראל ואמרו אמן:
?הי הציון מלפניך יי אלהינו ואלה,’ אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו! לתן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ב:ראח כימי עולם וכשנים "קךמנייורה: וערבה לך מנחת י״הוזךה וירושלךם כימי עולם וכשנים קדמניות:

סדר pn
.A kóhenek álldás-osztása előtti ima
,ותערב Ti: tP,־־.•:’ 3ע^ה וכקך?ן. אנא רחום. ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון.עירך. וסדר העבודה ?1ירושלים: ותחזינה.עינינו בשובך לציון ברחמים. ושם נעבדך ביראה בימי עולם ובשנים ר!ךמו?יות: (.™eiőí ברוך אתה ;י שאותך לבדך ביראה נעבוד:)
A kóhenek:
יהי רצון מלפניך יי אלחינו ואלחי אבותינו שתהא הברכה הזיאת שצויתנו לברך את עטך ישראל ברכה שלמה, ולא :חיה בה מכשול ועוין מעתה ו:עד עולם:
.Élőim
.Község עם קדושיך כאמור
(Kóhenek) ברוך אתה יי איברינו מלך העולם אשר .קךש:ו בקך־שתיו של אהרן וצונו לבדך את־עטו ישראל באהבה,:
יברכך. :יבךכך יי מציון עושה שמ:ם וארץ: יזי.	יי אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ:
וישמרך. שמרני אל בי חסיתי כך:
רביונו של עולם אני שלך וחליומיותי שלד סליום חלמתי ואיני ייודע מה הוא: :חי הציון מלפניך ץ אלחי ואלחי אביותי שיחיו כל חלומותי זעלי ועל בל־ישיראל למוכה בין שחלמתי על־עצמי ובין שחלמתי על אחרים ובין שחלמו אחרים עלי אם טובים הם חזיקם ואטצם ויתקיימו בי ובהם בחלומות ייוסף
הצדיק. ואם צריכים רפואה רפאם קחזקיהו מלך יהודה מחלייו וכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו וכמי מרדי_על־י.די משה/רבנו וב־מי לריחיר על־ידי'אלישע.' וננשם שהפקת את־ קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן תהפיך כל חליומיותי עלי .ועל־בל .ישראל לטובה•ותקזמרני ותחינני ותרצני: אמן יאר. אלהים יחננו.ויברכנו;אר פניו אתנו סלה: יי.	יי יי אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת:
שניו. פנה אלי.והנני כי זיחיד ועבי אני: אליך־. אליך ן; נפשי אשא: ויחנןי. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שקחיז אל t נכרתה כן עינינו אל .;י אלהינו ״ער שיחננו:
.1. az előző oldalon דב1נ1 של עלם Itt isméstlendö
ישיא. ישא ברכה מאת.;י וצדקה מאלהי ישעו. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
;י.	י; חננו לך קוינו היה זרועם לבקרים אף.ישועתנו
קעת צרה:
פניו. אל תקתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אשך ביום אקרא מהר ענני:
אליך נשיאתי את עיני הי-שבי בישמום;
ושימו את שמי על קני.ישראל ואני אברכם:
אל\ד•
דשם.
$
לך ” הןךלה .והגבורה והתפארת ^הנצח וההוד
כי בייל בשמים' ובארך לך.;י'הממלכה והמתנשא לכל לראש:
שליום. שליום 1 שליום לרחוק ולקרוב אמר ך ורפאתיו: וחי רצון מלפניך.יי אלהי!אל הי.אביותי שתעשה למען קרישת חסדיך וגדל רחמיך הקשוטים ולמען טהרות שמך הגדול הגביור והנורא בן עשירים ושתים איותייות היוצאים
מהפסוקים של ברכת בחנים האמורה מפי אהרן ובניו עם קדיושיף שתהיה קרוב לי בקראי לץ ותשמע ף1פלתי נאקתי !אנקתי תמיד כשם ששמעת^נקת !עקב קמימך הנקרא איש תם ותתן לי ולכל נפשות ביתי מזונותינו ופרנסתינו ברוח ולא בצמצום בהתר ולא באיסור בנחת ולא בצער מתחת שף הרחבה בשם שנתת להם לאכול ובגד ללבוש לעקב אבינו הנקרא איש תם ותתננו לאהבה ולחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני בל רואינו ויחיו דבריי נשמעים לעבודתף כשם שנתת את ייוסף צוייקף בשערה שהלבישו אביו כתנת פסים להן ולחסד ולרחמים בעיניף ובעיני בל רואיו ותעשיה עמי נפלאות ונסים ולטובה איות ותצליחני בדרבי ותן בלבי בינה להבין ולהשכיל ולקעם את כ^ דבריי תלמוד תיורתף וסודותיה ותצילני משגיאות והמחר רעיוני ולבי לעביודתף ותאריףזימי (וימי אשתי'ובני ובניותי) ברב עיז ושלום אמן סלה:’
אדיר במרום שיוכן בגבורה אתה שליום !שמף שליום.
זהי רצון שתשים זעליגו ועל כל.עטף בית ישראל חיים וברבה למשמרת שליום: י	:a kóhenek
הביון העולם עשינו מה־שגזרת עלינו אף אתה עשה עמנו באשר הבטחתנו. השקיפה ממעון קדשף מן־הישמים וברף את עטף' את־ישראל ואת־האדמה' אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת הלב ודבש: ק״ת
• >• ><S^ ♦<-*־-
קידוש לשליט תלים ביום
i	e T *	T Í
Kiddus a három zarándokünnepre
,t mondunk nZHp-j-ig ייצמיי Ha az ünnep szombatra esik előbb
1ידבר מלה את מיועדי ל: אל ?ני ילךאל:
ברוך אתה \\ אלוהינו מילף העולם בורא פרי הגפן:
■1-
חפלת מגהה לשלש רגלים.
Míncha ima a három zarándokünnepre.
99 אשרי ובא לציון. o. azután a tefilla a 275. o. és עליל1י i.a könyv végén.
Az ünnep kimenetelénél (מ1צאי יום ט1ב] következik מעריב a 130. o. אתה חוננמני a 139. oldalon és עלינו A 257) להבדלה. oldalon) בורא מאורי האש nélkül mondjuk. Ha egyszersmind szombat kimenetele is van, akkor a rendes szombat esti 1-ה2־לה mondjuk.
.פדר החפלות לראש השנה
.Imarend az újév ünnepére
azután ez a ,(תקע־ 2ה1־’ב) ima, a 155-159 lapig מעריב Után a מנחה .146. o.) előzi meg) ״קבלת שבת imát a-מעריב Péntek este a .תפלה
אדני שיפתי תפתח ופי נגיד חהלתף:
ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אביותינו*. אלך:,י אברהם.
אלה♦ נצחק. ואלד,י יעקב. האל הגדול תגבור והנורא. אל עליון. 'גומל חסדים טובים. וקנה הכיל. וזוכר תםדי אבות ומביא גיואל לבני בניהם למען שמו באהבה:
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר חחי״ים למענך אליהים חיים:
מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יי מגן אברהם: אתה גביור לעולם אדני בחיה מתים אתה רב להושי״ע: מכלכל ח:יים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים. סיומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקנס אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך״ממית ומחיה ומצמיח נשועה:
מי כמוך אב הרחמים. זוכר יצוריו לחייכם ברחמים:
:־ ד •
305	תפלה לראש ד,שנד,
ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יי מחיה המתים: אתה זקדוש ושמך זקדיוש וקדושים בכל־ייום יהללוך פלה:
ובכן תן פחדך יי אלהינו ?נל בל־ מעליך ואימתך על בל־מה־לזבראת. וייראוך כל־הטעלים. וילתחוו לפניך כל־הברואים. ויעשו כלם אנדה אחת. לעשות רצונך בלבב שלם כמו שידענו
ך'אלהיט♦ שחשלבן לבניך שבידך; ונמרה בימינך. ושמך נורא על־כל מה־שבלאת:
. שבן תן כבוד גי לעמך• תחלה ליראיך. ותקוד־, טובה לחרשיך. ופתחון פה למיחלים לך. שמח“ לא־צך. וששון' לעירך♦ ובמיתת.?ח לדוד עבדך. ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה ממינו:
ובבן צדיקים.',לאו ישמחו. וישרים נעלמו. וחסידים בתה לילו. ועולתה תקפיז־פידה. ובל־־רשעה בלה בעשן תבלה♦ בי תעמד ממשלת זדון מך־ הארז*
ותמלוך אתה יי לבדך על כל־־ מעמדך. כהר ציף מעכן כבודך. ובירושלים עיר קדשך. ככתוב בדברי קךשך : ימלך יי לעולם אלהיך צק לדר ודיר לללוןה*.
הדוש אתה ונורא שמך. ואין אלוה מבלעדיך.־ ככתוב וינכה ין צבאות במשפט. והאל הקרוש נקדש בצדקה. כ-יך אתה "המלך הד״ש:"
אתה בדךתנו מכל־העטים. אהבת איותנו ורצית בנו ודוממתנו טכ^־הלשיוב־ות., וקדשתנו במצוותיך. 'וקרבתנו מלכנו ל^ביודתןד. ושמןז הגדול והקדוש ?כלינו קראת:*)
נתתן לנו יי אלהינו באהבה את־
־• v: T: T ) V ”	: ־־	:־■ V T
.A szombat kimenetele alkalmával itt még ezt mondjuk
ןתוד־יענו יי אלהינו את־משפטי צדקך ותלטלנו לעשות חקי ךצונך !תתן־לנו יי אלהינו משפטים !ערים ותורת’ אמת חקים ומצות טובים והנחילנו ז:מני ששיך ומועדי קרש וחגי נדבה, ותיווישנו קדשת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל. ותבדל ” אלהינו בין קדש ^חוליבין אור לחושך בין ישראל לעמים בין־יום השביעי לששת:ימי המעשה בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלתיןאת יום השביעי מששת ימי הטעשיה קלשת הבהלת ןקזישת את־־עפך ישיראל בקדשתך; ותתן לנו
יום (השבת mn ואת יום) הזכרון הזה. יום ״«» זדון) תרהגה מקרא קד# ♦ זכר ליציאת מצרים:
אלהינו ואלהי אבותינו.;עלה ויבא גיגיע ויראה וירצה השמע ן:פקד ועבר זכרוננו ופקזיוננו. לזפריון אבותינו מבחין משיח בן־ויודעבדך. חכרון ירושלים עיר זקךשך. וזכרוין כל־ ע?2ך בית ישראל לפניך. לפליטה לטובה לחן ולקפד ולרחמים לחיים ולשלום ?יום הזכרון הזה. זכרנו ן; אלהינו בו לטובה. ופעןדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים. וב;דבר ישועה ורחמים חוס וחפנו. ולחם עלינו. והושיענו בי אליך עינינו בי אלימלך
חפף ולחום אתה:
_'אלרד’נו ואלדד אבותינו. מלוך על כל העולם כליו בכבודך. ומשא על בל הארך ביקרך. ןה1פע בהדר גאון עור. על כל יושבי תבל ארצך. רדע כל פעול כי אתה פעלתו. רכך כלץצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל'אשרי נשמה באפו. ך אלדד ישראל מלך. ומלכותו
בכל מ^לח 4 (לשבת אלוהינו ואלה’ אבותינו ךצד־ז
־?״W קדשנו כמצותיך. ותן חלקנו כתורתך. שבענו ממוכי ,ושמחנו
כי^זו^תך 4 (לשבת והנחילנו יי אלהינו באהבה וברצון שבת כןךשך. וינוחו בו ישראל מקדשי W) וטהר
לבני לעבדך באמת. כי אתה אלהים אמת ודברך אמת,וקים לעד: כרוך אתה ך מלך על כל הארק. מקדש 1> ישראל ויום הזכרון:
רצה יי אלהינו בעטך ישראל ובתפלתם והשב אח העבודה לדביר ביתך.'לאשי ישראל ותפלתם באהבה ת.ק?ל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת לשראל עטך:
לתחזינה עינינו ?שובך לציון ברחמים: ברוך אתה " הפשיר שכינתו לציון:
מודים אנחנו לך שאתה ן	בודי־ ייבנן
הוא » אלהינו ואלהי אבותינו לעולמם ועד. צור חיינו מגן .ישענו אתה הוא* לדור ודור נודה לך/ספר תהילתך. עד1 חיילנו חטמורימב בידך וער־1 נשמותינו' הפקודות ילך ועל־1 נסיך שבכל־ייוס עפנו. ועל־‘ נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים הטוב בי לא כלו רחמיך. !המרחם כי לא תטו חסדיך מעולם קוינו לך:
לעל כלם יתברך ויחרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:
וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך:
וכל החיים יודוך פלה. ויהללו את שמך באמת.
האל ישועתנו לעןרתנו סלה: ברוך אתה " הטוב שמך ולך נאה להודות: י
מודים אנחנו !לך שאתה הוא " אלהינו ואלדד אבותינו אלד,י כיל נשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדוד* והקדוש .עיל-ישהמיתנו מיטתנו כן תחיינו ותקימנו ותאסוף
ן• |־1 11“ t־“ 1־|ו־ I n rí
גליותינו לחצרות קרישך לשמור חקיך ולעשות רצונך <עבדןי בלבב שלם על שאנו מ1דים לך.
T T “ I “ ־ I T	• tv
ברוך אל ההודאות:
.imánál ‘£חרית
שיים שלוט טיובה וברכה חן וחסד ורחמים. עלינו ועי־1 כל־ישיראל עטך. ברכנו אבינו כלנו באחד באיור פניך. בי באיור פניך'נתת לנו יי אלדזינו תורת חים ואהבת חסה וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום,	,
וטוב בעיניך לברך את־עטך .ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך:
-5עךיב és מנדזד,
שליום רב על !שראל עטך תשים לעולם בי אתה הוא מלך אדון לכ4 השלום,
בספר חיים ברכה ןשליום ופרנסה טיובדה מכר ונכתב לפניך אנחנו וכ3עטך בית־לשראלו לחוים טובים ולשלום, ’ברוך אתה! יו ע־ושה השלום:
אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרטה ולמקללי נפשי תדיוט־ ונפשי כעפר לכיל תהיה, פתח לבי בתורתך ובמצויתיך תרדוף נםשי7ןכל־החיושבים עלי רעה, בהרה הפר עצתם" וקלקל מחשבתם, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען קדשתך, עשה למען תורתך. למען.יחלצון ןדידיך. הושיעה ?מינך וענני: .יהיו לרצון אמרי סי והגיון לבי לבי לפניך ”יצורי וגואלי: עשה שליום בלריוטיו הוא נעשה שליום עלינויועל כל !שיראל ואקרו אמן:
!הי רצון מלפניך יי אלהינו.ואלך•,י אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו'בתורתך: ןשט נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות: וערבה ל;י מנדזת ןהוד־ה וירושלים כימי עולם ובשנים קן־טוניות:

מיחש ליל ראש לש^ה
ברוך אוךה י: אליהינו מאד העולם בורא @n ה3פן:
?חך אתה:י אלחני מלך לעולם אשר ?דור ?נו מ?לזעם. ורוממנו מבל לשון. וקדשנו ???וליו. והלן לנו’י!
אללינו ?א־?־ את (יום סש3ת היד. ואת> יוס
לוירון הוה יום 0•?ייוי תרועה י?אי.ני.> מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. כי ?נו ?ותל ואולנו קרשל ??ל־העטים. וךברך אמלוקןם לעד. כחד אלדה יי מלך על כל־האחן מקדש "!ימי׳,יו יקזראל ויום הז?רון:
a 257. oldalon !.הבדלה esik itt ״.מוצאי שבת ראש השנה Ha .iktatjunk be
?חך אלה יי אלהינו מלך העולם
שהתנו יקימנו מיענו ל!מן ה!ה:
למלת שהרית לראש הש^ה
Reggeli ima újév ünnepére.
Az imarend mint mindennap 2. oldaltól az 56. oldalig, azután
־"?,:-tói 171-től 184-ig utána a tefilla a 301. oldalon és אבינו מלבנו a 80. oldalon. Szombaton 1- אבני מלבנו nem mondunk.
הפלת מו5ף לראש הש^דז
Muszaf ima újév ünnepére.
אדני שפתי תפתח ופי!גיד תהלתך:
ברוך אתה ” אלהינו ואלהי אבותינוי. אלדזי אברהם.
אלהי יצחק. ואלדד'יעקב. האל הגדול' הגבור והנורא! זאל עליון. ’גומל הסדים טובים. וקנה הכלי הוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים [־כתבנו בספר חחיים'למענך אליחים חיים:
מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יי טגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחייה מתים אתה רב לחושי״ע:
מבלבל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נובלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עסר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך״ממית ובסך, ומצמיח ןשועה:
מי כמוך אב הרחמים. זוכר יצוריו לחייבם ברחמים:ז
ולאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה ” בחיה המתים: אתה זקדיוש ושבך זקדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה:
ובכן תן פחדר יי אל־חינו על כל מעשיך ואימתך על כל־מה־עזבראת.־וייךאוך נל־המעשים ולשתחוו לפניך כל חברואים ויזעשו כלם אגרה
אדזת. לעשיות רצונך בלבב שלם כמו #ידענו » אלד,יינו שה#לט'ן לפניך. עוז ב:לך. ונבורדה בימינך. ושמך נורא על־כל־מה־שביראת:
ובבן תן כבוד יי לעמך. תהלה ליראיך. ותקוה טובה לדורשיך. ופתחון־פה למוהלים לך. #מחה לארצק וששון לעירך. וצמיחת קרן לדוד עכרך. יעויכת נר לכךלשי מיטיסןד.” בס5'רה בימיו:
ובכן צדיקים יראו וישמחו. וישלים ועלוזו. ודוסידים ברנה לגילו. ועולתה תקפץ פיח; ובל חרש,עת -ל- ÍW ?כלה. כי תעכיר ממשלת
?י־יז מ! האיץ:
ותמלוך אתה " לכרך. על כל מעשיך.
בהר ציון משכן כבודך. ובירושלים עיר קדשך. ככתוב גדכדי ך,ךשך. למלוך יי לעולם אלכלך ציון לדיר ודיר הללולה:
קדוש אתה:ונוךא שמך. ואין אלוה מבלעדיך ככתוב וינכה יי צבאיות'במ#פט." והאל הקדוש נקדש בצדקה; ברוך אתה לי המלך הקדוש: אתה בחךתנו מכל־העטים. אהבת אותנו ורצית בנו ןריוממתנו מכל־הלשוניות. 'גקדשתנו במצותיך. וקרבתנו מלכנו'לעבודתך. ו#מך הגדול ןהקדיוש עלינו קראת:
ותתן לנו י; אלהינו באהבה את־ייום (ל,שבת
מוסף לראש השנה הז-ה ואת יום) הזכרון הזה. ייום (לשבת ן5ח־ן) תרד<ה (באהבה) מ?ןרא ק־וךש\זכר ליציאת מצרים :
ומפני חטאינו נלינו מארצנו ונתרחקנו ממל אדמתנו. ואך אנחנו יכולים לעשות חובותינו מבית בחירתה. בבית הנדול וחקרוש שנקרא שמך עליו. מפיני' היד שנשתלחה במקדשך: יהיוצון מלפניך יזי אלהינו ואל- אבותינו מלך רחמן. שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך חרבים. ותבנהו מהרה ותנחל כבודו: אבינו מלכנו נלת כבוד מלכותך עלינו מחך־ה והופע והנשא עלינו לעיני כל־לוי. וקרב פזורינו'מבין הנוים ונפוצותינו כנם מירכתי ארך. והביאנו לציון עירך כתה. ולירושלים בית מקדשך כשמחת עולם. ושם נעשה לפניך את־קרכנות חובותינו תמירים כמרךם ומוספים כהלכתם: ואת מוספי יום "י?" "יי יי״הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניה כאהבה כמצות
רצונך. ?טי •ע:־;־ עלינו בת1ךר1ף. עיד־ירי משה עבדך. מפי כבודך. באמור!
ד t
לשבת(וביום השבת שני־כבשיים בני־שנה תמימים ושני עשירנים ם'לת מנחה בלולה בשמן ונסנו: עילת שבת בשבתו על עילת התמיד ונסכה: זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור:)
ובחדש השביעי ?אחד לחד־ש מקרא־קדש יהיה לבם. כל 'מלאכת'.,עבודה'לא תעשו. יום תרועה יהיה לכם מעשיהם עולה לריח ניח־ח ליי פר בן בוקר אחד. איל אחד. בבשיים בגי־־שנה שבעה תמימים: ומנחתם ונסכיהם כמדבר. שלעזה עעזרנים לפר ושני עשירנים לאול. לעשירון לןבש. ויין בנקבו. ושני שעירים 7לכפר ושני תמירים בהלכתם: מלבד עילת החדש ומנחתה. :וע־לת התמיד ומנחתה ונמכיהם כמשפטם.7 לריח יניחה אשה ליי:’
T.	V •
(לשבתי ישמחו במלכותך שומרי שכת וקדאי ענג, עם מקדשי שביעי. כלם.יישבעו ויתענגו מטובך,'וברביעי רצית ביו וקדשתו חמדת ;מים איותוקראת. זכר למעשיהבראזשית:
עלינו לשבח לאדון הכיל לתת נדלה ליוצר בראשית שלא עשינו בנדי הארציות 'ולא שמנו ?משפחות האדמה שלא שם הלקנו כחם וגורלנו ככל המיונם. ואנהנו כורעים וימשתחוים ומודים לפני מלך מלבי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא
נוטה שמים :וי1םד ארך ומיושב יזקריו כשמיבם ממעל ושכינת עזיו מגבהי מרומים: הוא אליהינו אך עוד♦ אמת מלכנו אפם ז ולתיו כיתוב בתורתו וידעת היום והשבת אל־לבבךיכי יי הוא האליהים בשמים ממעלועל־האוך מתחת אך עזיה: על כן נקוה לך י; אליהינו לראיות מהרה בתפארת עז•־ להעביר גלולים מן הארך והאלילים קריות יכרתון לתקן עולם כמלכות שדי:וכל בני בשר יקראו כשמך. להפניות אליך כל /רשעי ארך♦.יכירו וידעו כל־ייושבי תבל כי לך תקרע כל ברך תשבע כל לשיך: לפניך יי אליהינו יכרעו ויפילו♦ נלכביוד שמך ,;קר יתנו♦ ויקבלו כלם את־עיול מלכותך♦ ותמלוך עליהם מהרה לעולם וער♦ כי המלכות שלך היא ולעולמי _עד תמלוך בקבור: ככתוב כתורתך :: .ימלוך לעולם וער:
ונאמר. לא־הביט און ביעקב ולא־ ךאה עמל בישראל1. יי אלהיו עמו. ותרועת מלך בו: ונאמר. ך־יכישרון מלך. בהתאסף ראשי עם. יהד שבטי .ישראל: ולדברי קרשך כתוב לאמד. בי ליי המלולה. ומושל בנוים: ונאמד. ך מלך נאות לבש. לבש יזי עז התאזר. אף־תבק תבל בל־תטוט: לנאמר. שאו
שערים ראשיכם. והניאו פתחי עולם. ויבא מלךהןבוד. פי־זה פלך הבבוד. י; עזוז מבור ץ גבור פלחכת: שאו שערים'ראשיכט. ושאו פתחי עולם. ויבא מלך הכבוד 5 מי הוא זה מלך הבכור. יזי צבאות הוא מלך הבכור סלה: ועלךרי עבדיך הגכיא־ם. בתוב לאמד. בה־אמר גי פלך לשואל וגאלו יי צבאות. אני ראשך נאפ אהרון. ומבלעדי אין אלפים♦ מאפר. ועלו מושיעים בהר ציך לשפם את־ הר עשו. והיתה לך הפלובה: מאפר והיה י: לפלך על־בל האךך ביום ההיא.יללה יי אחד ושמו אחד. וכתוךהך בתוב לאמר שפע ישראל. י: אלהינו.י: אהד:
אליהינו ואליהי אניותינו. בל־וך.על כל העולם כלו פכבזידץ. והנשא על כל־הארץ בירןךןז. והופע בהדר גאון עזי־. על כל־־יושבי תבל ארצך: וידע כל־פעול כי' אתה פעילתיו הבין כל ;צור כי אתה יצרתו ויאבד יכל אשר;שבה באפו י; אליהי ישיאל בלן־. ובלכותיו בכל בשלח♦ (לש» אלר,ינ1־ ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו) ר!ךשנו בבציתיזז ותן
314	מוסף לראש השנה
דוילקנו בתורר־זך. שכ.ענ■ מטוכך, ובדונו .ביישיע־ך, «™)1A'np » אלהעי באהבה וברצון'עבת
זקדשןד'ףנזהי-נ1.’?ראל -יהי’?' w> וסך,ר לבנן לן 3ךך באמת. כי אהה 1 =!rN ’ימדו «$» מם לעד. כר־ך אהה יי מלך.על כל־הארץ. מקרש (’סעבת י) ישראל וייום קןכריון:
א,תה זוכר מעשה עולם. ופוקד בל יצורי קדם. לפניך נגלו בל־תעלמות. והמון נפתרות שמבראשית. אין שכחה לפני כפא כבודך. ואין נסתר.מונה עיניך. אתה זוכר את־בל־חמפעל. וגם בל־היצור לא גבהה מטך. הבל גלוי וידוע לפניך יי אלהינו. צופה ומביט עד סוף בל הדורות. כי תביא חק זכרון להפקר בל רוח ונפש. להובר מעשיים רבים והמון בריות לאין תכלית. "מראשית בזאת הורעת. ומלפנים אותה גלית. זה' היום תחלת מעשיר ובהון ליום ראשון. בי חק לישראל־ הוא. משפט לאלדד יעקב: ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב. ואיזו לשלום. איזו לרעב. ואיזו לשובע. ובריות בו יפקדו.
315	Muszaif-ima az újév ünnepére
להזכירם לחיים ולמות. מי לא נפקד כהיום הזה. כי זכר בל היצור לפניך בא. מעשה איש ופקודתו. ועלילות מצערי' נבר. מחשיכות אדם ותחבולותיו. ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך. ובן אדם יתאמץ בך כ־ דרשיך לעולם לא •כשירי. ולא יבלמו לנצח כל החוסים בך: כי זכר בל המעשים לפניך בא ואתה דורש מעשה כלם: וגם את נח באהבה זכךת נתפקחלו בדבר ישועה ורחמים. בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר בפני רוע מעדליהם.על כן זכרונו בא לפניך י' אלהינו להרבות זרעו כעפרות תבל. וצאצאיו בהול הים. ככתוב בתורתך ומכור אלהים את נח ואת בל החיה ואת כל הבהמה אשר
: 7 V	־	־ T V : T «	־	■•	״ T	ג־ V י
אתו בתבה. נועבר אלהים רוח על הארץ וישבו המים:" ונאמד וישמע אדהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת
316	מוסף לראש דזשנד,
ועקב: ונאמר ולכותי את ברירי.?נקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי
אכך־ב א״ד ומדין אזמר: ובדכרי 5ךןזןי בתוב לאטד זכר עיבר■׳ לנפלאותיו חנון ורחום יי, ונאמר טרף נתן ליראי! וזכר לעולם בריתו: ונאמר ומכר לחם בריתו.ונחם כרב רוסריו: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאטד חלךיוקלאת באזני ירושלזם לאטד כה אמר יי לכרתי לך הסד נעוריך. אחבת כלולותיך לכתך אחרי במרקר בארץ לא זרועה ל ונאמר וזכרתי אני אף כריתי אותך בימי נעורזך והקימותי לך כרית עולם: ונאמר הבן יקיר לי אפרים אס זלל שטועים'כי מדי וכריבו זכר אזכרנו עוד.על 3ן חמו מעי לו רחם ארחמנו נאם יי:
1- -	:־ TÍ *. : V
אל־הינו ואליהי אבותינו זכרנו בזברון טוב לפניזד ופברנו בפקזית ישועה'ורחמים משמי rpV,דם יז־י לני::א־־-היל את הבר" ההסד ואת־־השמעה אשר נקבעת לאברדום
אבינו־ ?הר המיוריה לתי$ה למז.מקלה W אברהם אבינו־ את.'צחק בניו על גב המןבח וכבש רחמיו לעשיות רציונל בלבב שלם 5ן יבבשו רסמיל את כעסל מעלינו ובטובר הגדיויל־1 ישוב חרון אפל מעמל !ו־מעירל ומנחלתל ומים לנו יי אלהינו
*Vw?'titWW ירי njto
עבלל מפי בביורל כאמור: חברתי להכם בדית ראשונים אשר הוצאתי איתם מארץ מבכים לעיני הגידם להיותי להם לאליהים אני יי: כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעיולם ואי|ז עזכחד־, לפני כפא בבוךל\ ועקדת וצחק לזרעו היום בוהמים תזכור: ברול אתה יי זוכר הברית:
אינה נגלית כענן כבודך על עס קרשך לדבר עטם מן העטים השמעתם קולך ועלית עליהם בערפלי טהר גם העולם כלו דולמפניךוכריות בראשית חרדו מט־ בהעלותך מלכנו יעל הר סיגי ללמד לעמך תלד“, ומצות ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת: ככתוב בתירתך ויהי ביום השלישי בהיות הבקר מהי קולות וברקים!עגן
כבד.על ההר וקול1 שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה: ונאמר
־־ VIV ־	,7	7 7*	VI V I V ■I - - V •I ־
וילד הול השופר הולך וחוק מאד משה ודברוהאלהיסע^ בקולו ונאמר וקל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר,ואת ההר עשן וירא העם .ו״ינעו ויעמדו מרחוק:' וכדברי קדשך יכתוב י לאטד עלה אלהים בוערועד־!• ל בקול שופרו ונאמר בחציו'ברות וק ול שופר הריעו לפני המלך יי: ונאמר תקעו בחדש שופר' בכסה ליום חננו. בי חק לשראל הוא משפט לאלהי יעקבו ונאמר' הללויה הללו אל בקדשי הללתזו ־ברקיע עזו: הללוהו בנבותודו הללוהו כרב נהלו: הללוהו בתקע שיפר הללוהו בנבל וכינור: הללוהו בתוף ומהול הללוהו כמנים ענב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה. כל הנשמה ההלל יה הללויה: ועל :.די עבדיך הנביאים קתוב לאמיר בל ישבי תבל
ושכני ארץ כנשא גס הרים Kin! ובתקע ישופר 'תשמש‘ ונאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גרול ובאו האקרים בארץ אשור והנדחים באךץ מצרים והשתתוו לד.כתר הקדש בירושלמי: ונאמר ויי עליהם יראה ויצא
Ví V : •T T ־־ ־ז י ן• •• T T : V V* V
בקרק חצו ואדני אלד,ים בשופר יתקע והלך בסערות תימן יי צבאות':גן עליהם: כן תגן על עמך ושראיד בשלומך:
אליהינו.ואלה,י אבותינו. תקע ?שיופר נד־ריל לחרותנו:ושא נם לקבץ גלייותנו. וקרב פזורינו מכין דגיויסונפוציותינו כנם מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך כרנה ולירושלים ביתמקךקזז כשמחה עולם. .ושם נעשה לפניך את הרכבות חובותינו כמצוה עלינו'כתורתך. .על,ידי משה עבדך מפי כבודך. כאמור: וכיום שמחתכם ובמועדיכט ובראשי חדשיכם. ותקעתם בךוצ£ירות_על עולותיכם ועל !;חלשלמיבם. ’והיו לבם לזכרון לפני אליחיכם אני ייאליהיכם: כי אתהשומעקיול שופרי. ומאזין תרועה. ואין־ דומה לך: ברוך אתה יי שומע קול תרועת עמו ישראל כרחמים:
320	מוסף.לראש השנה
רצה י; אלדיינו בעטך ישראל ובתפלתם והשב אח העבודה לךביר גיחך. לאשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עטך:
ותחזינה .עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוך אתה ן; המחזיר שבינתו לציון:
מודים אנסנו לך שאתה הוא יי אלהינו ואלדד אבותינו לעולם וער. צור חיינו מנן!שענו אתה הוא לדיור ודור נודה לך ונספר תחלתך. על היינו המסורים ב/דך ןע4 נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל־ייובם עמנו. לעל נפלאותיך וטובותיך שבבל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי י לא בלו רחמיך. והמרחם כי לא תמו׳תסךיך'מעולם קוינו לך: ועל כזלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד: וכתוב לחיים טובים כל בגי בריתך:
וכל החיים יורוך סלה ויחללו את שמך באמת. האל !שועתנו:ועןךתנו סלח: ברוך אתה יי הטיוב שמך ולך נאה להודות:
שים שלום טובה וברבה חן וחמר ורחמים. עלינו ועל כל־ישראל עמך ברכנו אבינו כלנו באחד י באור פניך.’ 3' באיור י פניך נתת־לנו יי אלחינו תורת חי;ים' ואהבת חסד. וצדקה וברכה ודחמיס וחיים ןשלום י וטיוב בעיניך לביך את עמך ישראל בכל־עת ובכל־שעה בשלומך:
בספר הדם ברכה לשלום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפניך־ אגחגלוכללנטך בית ישראל לחיים טובים ולשלום: בחך אתה יי עשה השלום:
אלהי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרטה ולמקללי
תי'וט ונפשי כעסי לבל תחיה, פתה לבי בתורתך יבמ?ותיך תךדיוף נפשי. ןכל־החושבים עלי רעה. מהרה הפר
עצתם. ו_קלקל מחשבתכם, .עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען קז־שתך. עשה למען תורתך. למען.יחלצון ןדידיך. הושיעה ימינך.וענני: יך!יו־לרצ1ן אמרי־פי להגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי: עשה שלום בטרומיו הוא יעשה־ שלום עלינו ועל בל־ ישראל ואמרו אמן:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו'בתורתך: ושם ־׳!־וו'??אה Í-V עילם ונבנים קךט5״1ת: ';?רנה' לך מנחת .יהודה וירושלים בימי עולם וכשנים _קךמניות:
— >•*
.קידוש לראש השנה ביום
Ha az ünnep szombatra esik előbb	mondunk HB^jyi.ig.
תקעו בחירש שופר כנסה ליום חגנו: כי חיק לישראל הוא משפט לאביחי יעקב:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:
תפלת מגזרה לראש השנה
Mincha ima újév ünnepére.
A mincha ima részei !אשיי ובא לצייי a 99. oldalon azután a tefilla a 301. oldalon V3Sg אבינו a 80. oldalon. Szombaton אבינו מלכנו.! nem mondunk.
Újév első napján Mincha után a kővetkező imát mondjuk folyó víz közelében; ha az első nap szombatra esik, akkor az imát a reákövetkező nap mondjuk:
מי אל ןמיוך* נושא יעוץ ועובר עיל פשע
לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפיו כי חפץ חסד
הוא: ;שוב ירחמנו־ וכבוש ,עונותינו והשילי־
במצוליות ים כל חטאתם: וכל חטאת _ע9,ןז בית ישראל תשליך במקוסאשר 1לא חכרו ולא יפקדו ולא ;עלו על לב לעולם: תתן אמת לנעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי ר)ךם: ים
- • >♦ >#4 *4+-
.כדר ערב יום כפור
ערב ייום כפ״ר napján, reggel a סליחות után a rendes hétköznapi imát végezzük; a אבינו מלבנו, תחנון, מזמור לת1ךה és למנצח kihagyd-sával. (Pénteki napon מלב3ו U')R-t is mondanak.)
Ima-rend az engesztelés napjára.
.קפלת מעריב
3^ נידי-este mnndjuk a מעריב imát a 155. oldalon (Htn 013י 3י 159. azután az itt következő 1-אבי נו מלבנו ,)-1ד3לח a 80. oldalon és 9-1לינו• (Szombaton este az אבנו מלבנו elmarad)
.ותפלת שהרית
Reggel a tefilláig azt imádkozzuk amit más ünnepnapon, azután ez szombati napon elmarad)) !-אבינו מלבנו ;az itt következő tefillát איבי־י,חוברת ,1, azután következik a Tóra-felolvasás-א’|	és
.és a muszaf-ima ניממות
אדיני שיפתי תפתח ופי יגיד תהלתזז:
T : 1 “ T I T —í	־	—	: ־ 1 v T
ברון־, אתה יי אלהינו ואלד אבותינו. אלהי אברהם אלחי!צחק. ואללי.יעקב. האל הגדול הגביור והנורא. אל עליון גומל חסדים טובים. וקונה הכיל. וזוכר חסךי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען יעמו ?אהבה:
??רגו־ לחוים. מלך חפץ בח:ים. וכתבנו־') בספר החוים. למענך אלהים חיים:
מלך ע1זר ומיוזע ומגן. ברוך אתה יי מגן אבךךוס: אתה גביור לעולם אריגי. מחיה מתים אתה רב להושיע: מכלכל חיים בחסד ?חיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים לרופא חולים ומתיר אסוריבש ומקים אמונתו לישגי זעפר. מי כמוך ב״ע4 לבורות ומי דומהקלך'. מלך ממית ומסיח ומצמיח לשועה: ’
מי כמוך אב הרתמים זוכר יצרךיו לחיים ?רחמים:
לנאמן אתה לחוויות מתים. ברוך אתה יי מהיד, המתים: אתה רןדוש לשמך קרוש ונןדושים בכל יום יהללוך פלה:
י??! 0ן §ךוךזי יי אלקיני.על נל W וי ואימתך על 5ל־מדדשבראת.וייראוך כל־המעשיים ולשתחוו לפניך כל הברואים ורגשו כלם אגדה אחת. לעשיות .רצונך בלבב שלם כמו שידענו יזי אליהינו שהשלטן לפניך. עוז ב:לך. וגבורה בימינך. ושמך נורא על־כל־מה־שבראת: ובכן תן בבור יזי לעמך. תהלהזליראיך. לתקוה טובה לדורשיך. ופתחיון־פה למוהלים לך. שמחה לארצך וששון לעירך. וצמיחת קרן לדוד עבדך. ועריכת נר ל;ן־:שי משיחך. במהרה. בימנו:
ובכן צדיקים .יראו וישמחו. וישלים ועלוזו. וחסידים ?.רנה :;ילו. ועולתה תקפץ פיזר. וכל
.helyett ובתבני t mondanak-והתמני A neila imánál (*
nypsj פלד; פעקזן תכלה. כי תעביר ntozpa ;חן מן הארץ:
לתנפלוך אתה ״ ל3ךןי. .על פל TtoES•
בהר ציון משכן כבודך. ובירושלנם.עיר קדשך. ככתוב ?דברי 3ך$י. ל9ל1ך י! לעולם אל3? ציון לד1 ודד הללוידת
יןחיצא15ה'ונ(ךא ימטןי. ואיןאל1דומפלעךיןי ככתוב ניגבה ;י צבאיות במשפט. והאל הקדוש נקדש בצדקה. ברוך אתה יי המלך *הקדוש: אתה בחרתנו מבל־העטים. אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל־הלשיוניות.‘ וקזישתגו במצותיך. וקרלתנו מלכנו 'לעבודתך. ושמך הגדול והקדוש זעלינו קראת:
נתתן לנו /י אלהינו באהבה את־־יום (לשבת השבת הזה לקדשה ולמנוחה. ואת ’1ם> הכפרים
הזח. למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחל־בו את־ כל עונתיג!־ (באהבה) מקרא ק;ךש. זכר ליציאת מצרים:
.val.,'?!פני A muSzaf imánál itt a vonal alatt folytatjuk U'SCn
אל־הינו ואלחי אבותינו יעלה יבא הניע ונראה וירצה ו״ישמע ונפקד ניזכר זבריוננו ופקרוננו.
תפלת מוסף ליום כפור
*) ומפני חטאינו גלינו מ ארצנו. ונתרחקנו מעל אדמתנו• ואין אנחנו י,כולים לעשיות חובותינו ?בית בחירתך. ־ בבנת הגדול והקדוש שנקרא
וזכר־ון אבותינו וזכרון משיח בן־־זיוד עבזיך♦ וזכרת .ירושתם עיר מדשך. הברון כל־עמך בית ישראל־* לפניך. לפלטה לטובה לחן'ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום הכפרי□ הןה. זכרנו יי אל־הינו בו'לטובה.־ ופקדנו"בו לברכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה ורחמים7 חום וחננו. ורחם עלינו. וחושלענו כי אליך' עינינו בי אל מלך ורחום אתה:
תפלת מוסף ליום כפור
שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך: יהי רצון מלפניך יל אל־הינו ואלה אבותינו. מלך רחמן. שתשוב ותרחם עלינו ועל ממזישך ברחמיך הרבים.’ ותבנהו מהרה ותגדל כבודו: אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע הנשא עלינו לעיני כל־־חי. וקרב פזורינו, מבין הגולם. ונפוצותינו כנם מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברנה. ולירושלים בית מקדישך ?שמחת י עולם. ושם נעשה לפניך את־קןבנות חובותינו תמירים כסדרם ומוספים כהלכתם: ואת
מוסף (לשבת לאת מוספי יום השבת הזד׳ ף יום הכפורים ד,ןה. נעשה ובגד,ריכ לפנקד באהבה ?מצות wi• 12:3 שבתבי! ?לינ1 בתורתך על יד טשה עבדן מבי 5ב1ךןד ?אמור:
לשבת וקום השבת שני־כבשיים בני־שנה תמימים ושני
. אליהינו ואליהי אביותינו מחל ו לעוניתינו בייום ;לשבת השבת mj ובייום) הכפודים הז;ה.’מדוה והעבר פצעינו וחטאתינו מנגד עיניך. כאמור אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני' והטאתיך זלא אזכיר: ונאמר מחיתי כעב פשעיך וכענן הטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: ונאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכיל חטאתיכם לפני יי תטהרו: (לשבת אלהינו ואלהי אניותינו רצה במנוחתנו) קדשנו
במצווזיך :ותן חלקנו בתיורתך. שבענו מטובך. ושמחנו בישועתך. לשבת }הנחילנו יי־אלהינו באהבה
תפלת מוסף ליום כפור
עשרנים סילת מנחה בלולה בשמן ונסנו: עילת שבת בשבתו על־עילתהתמיד ןנמביה: (זה זקךבן שבת !קרבז היום באמור):
ובעשיור לחרש השביעי הזה מקרא־קידש יהיה לכם ועניתם את־נפשיותיבם כל־מלאכה לא תעשו: והקרבתם עיולה ליי ריח ניחיח פר בך־ בקר אחדי אילי אחר 7כבשים בני־־שנה שבעדת תמימסילהיו לכבם: ומו־חתכם ונפכיהם במרבד שלשה עשריונים לפר וק*ני עשריוניבם לאיל. ועשיריון לכבש. ונין כנסכיו. ושני שעירים לכפר. ושני תמידיים כהלכתם:
לשבת!שמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג. עבב ק_קךשי שביעי. בלם !שבעו!!תעננו מטובך ובשביעי רצית בווקדשתיו הקרח !מים אתיו קראת. זכר למעשיה קראשית1:
י ?}לדיינו ואלתי אב1תינ? ם?זל למזיני
וברצון שבת קךשך. וינוחו 13 ישראל מקדשי וטהר ל3ני לעב:רף באמת. כי אתה סלחן לל^דאל ומחלן לשבטי ישוון ב^ל דור ורוד ומבלעדיך אף לנו מלך מיוחל ומולח: ברוך אתה יי מלך מיוחל וסולח לעונותינו ולעונות.עמיו בית ישראל ומעביר אשמותינו בבלי שנה ושנה מלך על בל הארך מר)דש (השבת ן) ישראל־ ויום הכפרים: 1 רצה ייז אלפינו כ_עטך ישראל ובהפלתם והשב את העבודה לדביר ביתר. ואשיי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד;ע13רת ישראל עטף:
ותחזינה מינינו כשובך לציון ברחמים: ברוך אתה י; המהדר שכינתו לציון:
מודים אנחנו לך שאתה הוא \\ אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד. צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נורה לך ונספר תהלתך. מל'היינו הטםורים כ;רך ;ומל נשמותינו הפקודות לך ומל נסיך שבכל י יום עמנו. ן_מל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת.ערב ובקר וצהרןם הטוב בי לא כלו רחמיך. והמרחב כי לא תטו חסדיך מעולם קוינו לך: ומל בלם :הברך ויתרומם שמך מלבנו תמיד לעולם ועד:
־0 וכתיוב לחיים טיובים כל בני בריתך:
וכל החיים יורוך פלה, ויחללו את שמך באמת.
האל:ישוזעתנו וכרתנו סלה: ברוך אתה יי הטוב שמך ולך נאה להודות:
.imánál נעילה és מנחה, מוסף, שחיית
שים שלום טובה וברכה סן זוחסד ורחמים. זעלינו ומל בל־־ישראל מטך.
מעליב imánál.
שלוט רב מל ישראל ?מך תשים
לעולם כי אתו־*!! בך כנו אבינו כלנו כאדזד כאיור פניך. כי הוא מלך אדון לכל באיור פניך נתתלנו יי אלחינו תורת חיים Dl^n, ' ־ז לאהבת חסד. וצדקה וברכה ורחמים לסי״ים לשלום.
וטוב בעיניך לברך י את־עמך :קוראל ככל־עת ובכל ישזעה ??ליומך:
בספר חי.ים ברכה ושלום ופרנסה טיובה נןנר ונכתב*) ־ לפניך ’אנחנו וכל־עטךבית־לשראל 1 לחיים טובים ולשלום. ברוך אתה יי עושה השלום: אליהינו ואל־הי אבותינו תבא לפניך תפלתנו. ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנחנו עזי פנים וקשה ערף לומר לפניך ןזי אליהינו ואליהי אבותינו. צדיקים אנחנו ולא חטאנו. אבל אנחנו
:־־־	••	- •	• ן ד־ ן :	7 t	:־־ t :	:
חטאנו:
אשמנו. בנדנו. גזלנו. דברנו דופי. העוינו. והרשענו. זרנו. חמסנו. ‘טפלנו"שקר. יעצנו רע. בזבנו‘. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו.' עוינו. פשענו. ציוונו.זק’שינו ערף. רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:' סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שור, לנו: ואתה"צדיק על כל־חבא עלינו. בי אמת עשית ואנחנו הרשענו:
מה נאמר‘לפניך יושב מרום. ומה נספר לפניך שובן שחקים. הלא כל הנסתרות והאלות אחיה יודע:
אתה יודע רזי עולם. ותעלמות סתרי כל חי: אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב: i’f דלי נעלם 399* f??W- מ»ד עיניך:
ומלן ידי רציון מלפניך יי בלדינו ואלד,י אבותינו. #תכפר לנו על כל חטאתנו. ותמחל לנו על כל’עונותינו. :ותםלח לנועל ?ל?שענו:
על־חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון : ועל־חטא שחטאנו לפניך באמוך הלב	:
על־הטא #חטאנו לפניך בבלי־דעת	:
וע־ל־חטא שחטאנו לפניך בבטוי #פתים :
־ על־חטא"שחטאנו־ לפניך' בגלוי ובסתר : ועל־חטא שחטאנו לפניך בגלוי עריות ז על־חטא שחטאנו לפניך בדבור ןח : ועל־חטא #חטאנו לפניך בדעת ובמרמה : ־ על־דוטא #חטאנו־ לפניך בהרהור ’חלב : ועל־חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע : ־ על־חטא ־#חטאנו־ לפניך בודוי ?ה	:
ועל־חטא שחטאנו לפניך בועידת זנות : על־חטא שחטאנו לפניך בזדון וב#ננה : ועל־חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים וטורים: י על־חטא'ימלוטאני' ץפניך' ?ח?מ!י	:
ועל־חטא שחטאנו לפניך כחלול השם : ־ על־חטא שחטאנו־ לפניך'בטפשות פה	:
ןעל־ה9א #לוטאנו ל^יך בטמאת #$תים :
330	תפלת יום כפור
על־דוטא שחטאנו לפניך ?יצר הרע : ו״על־חטא שחטאנו לפניך בייודעים ובלא יודעים: ועל כלם אלות סליחות. סלח לנו. מרול־לנו. כפר־ל־ני:
על־חטא שחטאנו לפניך בנפת שוחד ’	:
ועל־חטא שחטאנו לפניך בכחש ובמב : .על־חטא בחטאנו לפניך בלשון הרע : ועל־חטא שחטאנו לפניך בלצון	:
על־חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן : ועל־חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשגה : על־חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית : ועל־חטא שחטאנו לפניך בנטית גרון ־ על־סטא שחטאנו לפניך בסקור עין : ועל־חטא שחטאנו לפניך בשיח שפתותינו : ״על־חטא שחטאנו'לפניך־ בעינים רמות	:
ועל־חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח:	:
ועל כלם אלות סליחות, סלח־לנו, מחל־לנו. כפר־לנו:
על־חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול	:
געל־חטא שחטאנו לפניך בפלילות	:
על־חטא שחטאנו־ לפניך בצדית רע : ועל־חטא שחטאנו לפניך בצרות עין	:
על־־חמא שחטאנו־ לפניך ?.קלות ראש	:
ועל־הטא־שהטאנו לפניך בקשיות ערף	:
על־חטא שחטאנו לפניך בריצת רגלים להרע: ועל־חטא שחטאנו לפניך ?רכילות ־ .על־חטא שחטאנו לפניך ?שבועת שוא :
ועל־חטא שחטאנו לסניף בשנאת חנם	í
על־חטא שחטאנו־לסניף' בהשומתייד	:
וע־ל־הטא שחטאנו לסניף בתמהיון׳לבב	x
׳ ן־״על כלם אלייח סליחות. סלודלנו. מדול־לנו. כפר־־לנו:
ועל חטאים שאנו חיביםעליהם עלה	x
'ועל לזטאים שאנו חיבים'עליהם חטאת	x
ועל ךוטאים שאנו חלבים עליהם 7קךבן עילה ויורד: ועל לוטאים שאנו חיבים עליהם אשם ודאי ותלוי: ועל מטאים שאנו חלבים עליהם מכת מרדות : 'ועל לוטאים שאנו חלבים עליהם מלקות ארבעים: ועל סטאים שאנו חשים עליהם מיתה בידי׳שמים: ועל חטאים שאנו היבים עליהם כרת ״וערירי : ועל חטאים שאנו חלבים'עליהם7ארבע מיתות בית דין:
סקילה. שרפה. הרג. וחנק. על מצוה עשה ועל
:יי v v t v v T “ : T ן
מצות לא תעשה. בין שוש בה סוס עשה. ובין שאין בה קום עשה. את ש׳גלוים לנו. ואת שאינם גלו:ם לנו. את שנלווים לנו כבר אמרנום לסניף. והודינו לף,עליהם. ואת שאינם גלולם לנו׳לסניף הם גלולם וידועים. כדבר שנאמר הנסתרות ליי אליהינו. ,והנגלות לנוי ולבנינו”עד עולם: לעשיות את כל דברי התורה הדאת. כי אתה פלחן ללשראל ומחלן לשבטי לשרון בכל דיור 7ודיור. למבלעדיף אין לנו מלך מ:ורול,וסולח אלא7אתה:
אליהי. עד שלא נוצרתי 7איני כדאי. ועכשיו
י7	י	־? •	• ז	?	» t
Sp .#נוצרתי כאלו לא :׳וצרתי עפר אני בחיי והנגר במיתתי. הרי אני לפניןד ככלי מלא בושה וכליאה: יהי רצון מלפניץ־יזי אליהי ואליה,י אביותי #לא אחטא עיור ומד־, ’שחטאתי לפניןד מרק בוחמיןד"הרבים. אבל לא על־ירי לסורים \חלים
רעיכם:
320 אלמי נצור. oldalon.
תפלת מנחה
T 2 *	2 ־ ־
Mincha-ima.
A mincha imánál a tefillát a 322. oldalról mondjuk.
תפלת נעילה
Neila-ima
Előbb 4אשרי ובא ל¥'1ן imádkozunk utána a tefillát והננלות אתה 3nj'-ig utána a következő ima.
אתדה נותן ;ד לפושעים וימינך פשו^הלקבל שבים ווךלמרנוך אלהינו להחודות לפגיךעל בל־עונותינו למען נחדל מעשיל:דינו ותקכלנו בתשובה שלימה לפניך כאשים וכניחוחים, למען
דברך אשי n* •to קין w חובותינו ואין סספר לניחודוי אשמתנו,
ואתה יודע שאחריתנו רמה ותולעה לפיכך הרבית סליחתנו. מה אנו מה מינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתנו מה כהנו מה ןבורתנו מה נאמר לפניך ץ אלמנו ואילה אבותינו
הלדא בלהנב־מם"?אלן לפניך ואנשי
השם 'כלא היו ורוקמים בבלי־ מדע ונבונים' כבלי השכל כי רב'מעשיהם תוהו וימי מיהם הבל לפניך’ ומותר האלם מ? הבהמה יא'? בי הכל הבל: אתה הבהלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך. 'כי מי יאמר לך מה תפעל ואם'יצדק מה ית? לך. ותת? לנו ל אלמנו באהבה את יום' (צום) הכפרים חזה קין(ו) מהילה וסליחה על'כיל-עונותינו למען' נחדל מעשק ודינו ונשוב אליך לעשות חקי רצונך בלבם'שלם: ואתה ברחמיך הרבים רחם עלינו כי לאי תחפוף בהשחתת עולם.שנאמר דרשו יי כהמצאו קראהו בהיותו קרוב: לנאמר ועזב רשע דרכו
ואיש און מהשבורתיו וישב אל־־" וירחמהו' ואל־אלהינו כי ילבה לסלוח": ואתה אלול, סליחות חנון ורחום ♦ארץ אפים ורב הסד(ואמת) וכרבה להטיב ורוצה'אתה בתשובת רשעים ואין אתה הפץ במיתתם שנאמר אמד אליהם הי אני נאם אדני אלך,ים אם־אהפץ במות הרשע כיי אס בשוב רשע מדרכו וחיה: שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה למותו בית ישראל: ונאמר החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני אלד,ים הלא בשובו מדרכיו ותה: ונאמר כיי לא אהפץ במות המת נאם אדני אלך,ים והשיבו ולויו: כי אתה סלחן לשראל ומחלן לשבטי:שדוןבכל־דור ודור ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח:
אליל,י.עד שלא ניוצרתי איני כדאי. ;ועכעזיו שניוצרתי ןאלו לא נוצרתי, ע^ר אני בחיי. ר!ל וחמר י ?מיתתי. לריני לפניך כללי מלא בושה וכלמה: לחי לציון מלפניך לי אללי ואלילי אביותי של>6 אחטא עוד. יומה סחטאתי לפניך מרק
ברחמיך ד!רבים. אבל לא על לדי לפורים ןקי$לם
רעים:
320 אל3י נצ1ר. oldalon és «5אבס־ מל a 80 oldalon.
מוצאי יום כפור
Esti ima mint más ünnep kimenetelekor.
סךלקת גר של ך!נכה
A chanuka׳gyertyák meggyújtása.
Gyújtás előtt.
ברון אתה ל: אלהינו סלן העיולם א#ר קףשנו בסןיותיו ועינו להךליק נר ?זלדוןבה: ברון אוןה ״ אלהינו סלן ן,עולם £,עשה נסים לאבותינו בלט,ים ־הס ב?0ן הזה:
?רון אתה יי אליהינו סלן העולם עזהחינו וקיננו והבייננו לוטן הזד,:
Az első gyertya gyújtása után.
הנרות הללו אנו מדליקין .על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות שעשיית לאבותינו ביזמים ההם בז;מן הזה. .על' ירי כחניף הגדושים! וכל־עזמינת ימי חנכה. הנרות הללו קידש הן. ואין לנו ךשות להשתמש בהן'אלא לראותן בלבד. כדי להודות ולהלל לשטן* סנדיול עיר נסי ך געיר נפלאותיך נעל ישועתך
Gyújtás után.
מעוז צור ןשוזעתי. לך נאה לשבה. תכיון בית ותפלתי.
ושם תודח נזבח.'לעוד' תבין מיטבם. מציר ם?ננ3מ. אז אגמור. בשיר מזמור. חנ?ת םטזבם:
336	ברכות המגלה
רעיות שבער, נפשי. בעיון כחי כלח. חי! מךרו בקו^זי. בשעבוד מלכות/עגלה. ובידו הגדלה'. הוציא את המגלה. ד!יל' םךע1, ובל ?דעו! ;דדו כאבן מצולה:
דביר זקךש'ו הביאני. וגם שים לא שקטתי. ובא נוגע והגלני! כי זרים עבדת,. ויין'!.עלי מסכתי! כמעט שעברתי. קץ בבל. ?רכבל! לקץ שבעים נושעתי:
כרות קומת בראש יבקע אגלי בן הפדתא. ונהיתה לו לפח ולמוקש. ןגאותו נשבתה. ראש ימיני נשיאת. :ואויב שמו מחית. דוב־בניו. וקניניו"על העץיתלית:
יוניים נקבצו זעלי. אזי בימי חשמניבם, ופרצו חומות מנדלי. ’וטקאו בל השמנים. וטנותר־ קנקנים. נעשה נם לשושנים, בני בינה." ימי שמונה. זקבעו שיר ורגלים:
חשוף:זריועקז־שיןז. לקרביקץ הישועה, נקום נקמת דם עבדיןז. מאומה הרשעה, כי אלכה לנוי ה?שוזעה. ןאין״קץ לימי הרעה. דחה'אד'מון,'בצל צילטיון. הקם לנו ידועה שבעה•
—־
ברכת לומנילה
A mejjilla felolvasása előtt
?רוך א!ךה ן: אלמינו מלן העזלם אשר קדשנו ?מךותיו וציני _קל מקרא מנלה: י י ברוך אוךה יי *לקינו מלך קעיוי׳ם שיעשה נסים לאבותינו בימים ההם ממן הוה:
?רוך «וךה יי *לקינו מלך קעץם שקרדני וקי,מגו 1הנ;ענו לזמן מה:
A megílla felolvasása után.
בוו־ןד אתה יי אל־הינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו ןהנוקם את נך>מתנו
והמשלם ומול לכל אוילי נפשנו והופרע י^גי מצדנו. ברוך אתה די הנפךע לעמו לשואל מכל צריהם האל המושיע:
.rj^Tts'-val kezdjük מןר(ב 1 elhagyjuk és-אשר הניא Ti&'-kor az־־
אשר הניאעצת גידם ויפר הסיביות לרומים: ?קום עלינו אדם רשע נצר זדון מזרע עמלק גאה בעשרו:וכרה ל1 כור וגךלתוזיקשה לו לכד: .דפר, בנפשו ללכוד ןנלכד בקש להשמידחגשמיד מהרה: המן הודיע איבת אבותיו ועורר שנאת אחים לבנים: ולא זכר רחמי שאול כי בדןמלתו על אנג נולד אויב: זמם דש־ע להכרית’צדיק ונלכד טמאבידי טהור: חסד גבר על שגגת אב:וךשע הוסיף חטא _על חטאיו: טמן ?לבו מחשבות ערומיו התמכר לעשות רעה: שו שלח בקדושי אל כספו נתן״להכנרית' זכרם: ־ כראות מרמי כי יצא קצף ודתי המן נתנו בשושן: לבש שק וקשר מספד ונזריצוםוישבעל האפר: מי }ה.:עמוד״לכפר שלנה ולמחול חטאת אבותינו: נץ פרח מלולב חן הד־פה עמדה לעורר ישנים: סריסיה הבהילו לחמן להשקותו "ן חמת תנינים: עמד בעשרו ןנפלבו־שעויעשה א עץ’ונתלה עליו: פיהם פתחו כל' יושבי תבל כי פור הטן נהפך לפורנו:"צדיק נחלץ מיד רשע אדב נתן תחת נפשו: קי-מו עליהם לעשיות פורים ולשמוח בכל שנה.ושנה: ראית את תפלת מרךכי ואקתר. הטן ובניו על העץ תלית: ז
שושנת.!עקיב צהלה ושמחה בראותכם !חד תכלות מרןיכי: תשועתם הי.ית לנצח לתקותם ?כל דור ודור: להודיע שבליקויך לא!בושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך: ארור המן אשר בקש לא?די. ברוך מרךכי היהודי. ארורדחןרש אשתימפחידי. ?ויוכה אסתר ?עדי. ן1ם חרבונה }כור לטוב:
.;גלינו ואמה יקד#1

338 ברכת המזון
־ בך5ת דטזון.ne
Étkezés utáni ima.
Hétköznapokon, étkezés után az asztali ima megkezdése előtt a következő zsoltárt mondjuk.
אל־נירות בבל שם;שבנו נם־בכינו בזכרנו את־־־־ציוץ: על־־ערבים בתוכה תלינו כנורותינו: כי שם שאלונו שיוכינו דביי־שיר ותוללינו שבהר, שירו לנו בשיר ציוץ: א*ך נשיר את־שיר יי על א:דמת נבר: אם־־אשכחך;תשלים תשכח ימיני: תךבק לשוני לחכי אם־־לא אזכיכי אם־לא אעלה את־־ירושלים על־ראש שמחתי: זכר יי
ד T: : • t T • - • t : v v
לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ?רו עד ריפוד בה: בו־ד^יד* ר,שרודהו אשרי שישלם־לך את־־נמולך שגמלת לנו: אשרי שיאחז ונפוץ את־עולליך אל־הסלע:
Szombaton és ünnepnapokon, étkezés után az asztali ima megkezdése előtt a következő zsoltárt mondjuk.
שיר המעלות בשוב י; את־שיבת ציוץ חיינו בחלמים: אז ומלא שחוק פינו ולשוננו רנה או יאמרו בגוים הגדיל י; לעשות עם־אלה: הגדיל ו; לעשות עמנו היינו שמחים: שובה יי את־ שביתנו באפור,ים בנגב: הזורעים בדבזעה בתה לקצרו: הלוך .ללך ובכה נשא משך־הןרע בא ;בא ברך, נשא אלמתיו:
Ha 3 oly férfi vett részt az étkezésben, aki 13-ik élet-evét betöltötte, akkor az asztali imát közöset! végzik. Az elő imádkozó kezdi:
,רב1תי Imádkozzunk !
A többiek felelnek:
יהי #ם יי מברך מעתה :ו_עד עולם :
Erre áz előimádkozó mondja:
3ך#ות !-3 בעל הבית גרביותי {ברף #אכלנו מךליו:
A fiú atyja asztalánál mint előimádkozó:
בך#ות אבי מורי׳רב בעל הבית לרביותי׳ כבדך #אכלנו מ#לו:
A jelenlevők felelnek:
ברייך #אכלנו מ#לו ובטובו הלינו:
(ברוך ־הוא וברוף' 10#:)
ברוך אהד! ר אלהינו מלך העולם הזן אה־העלם כלו בטובו בהז כחכד וברחמים הוא־נותן להם לכל ב#ר פי לעולם הכרוז ובטובו תדיול הכיר לא־־חסר לנו ואל.יהםר־־לנלמןון לעולם ועד: כעבור #כוו הגדול כי הוא זן וספךנם לבל וסביב לכל וסכין סזון לכל־־בךיותיו א#ר ברא: ברך אהה 'r' הזן אה הבל ז
340	ברכת המזון
- . גולה לך יי אלהיט על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ,ועל שהוצאתנו יזי אלהינו מארץ מטרים ופדיתנו מבית "עברים ועל בריתך שזהתמת בבשרנו ועי־1 תורתך שלמךתנו ועיר חקיך שהודעתנו ועל מים חן וחסד שחוננתנו ועל אכילת סזון שאתת י זן י'ימפ-נב אותנו תמיד ככל־יום ובכל עת ובבל־ שעה:
.01 mondunk 1. a 77. oldalon־על הנשים Chanuka és purimkor itt
ועל־הכל יי אלוהינו אנחנו מודים לך ימכרכים אותך זתלרך שמך בפי כל־חי תמיד לעולם!יעה ככתוב ואכלת ושכעת ובלכת את־ך אלהיךעל־הארץ רטוקה אשד נתן לך: ברוך אתה ך על־האדץ ועל המזון:
רחם ,:',אלמנו על־ישלאל עטך ועת ירושלים עירך ועיד־ציון משכן כבודך ועל מלכות בית דוד כשיחך ועל־הכות הנדול והקדוש שנקרא
שבך ?!ליו! אלהיט אבינו רענו זרנני פתסט וכלכלט והררהט והרוח־לט ך אלהיט בהרה בכל־צרותיט ונא־אל רגצריכט ל אלהיט לא לידי מתנת בשר ודם,ולא לידי הלואתם כי'אס לידךיהמלאת הפתוחת המחשת והרחבה שלא נבוש ולא נבלם לעולים רעד:
Szombaton.
לצה להחליצנו לי אלהינו במצותיך ולמאות י־ום השביעי השבת הגידול והקדוש הזד 5י י1ם זה גדיול וזקרוש הוא לפניך שמבת ביו'ולנוח 13 באהבה כמצות רציונך ברציונך הניח לנו יי 7אלהינו שלא תהי צררה הגיון ’ואחרוה בייום'מנוחתנו והראנו יי אל־הינו 7בנחמות' צי־ון ע:רך וגבגין ירושלים עיר זקךשך כי אתה הוא בעל הידועות ובעל הנחמות:
.1.76.0 is mondjuk !.יעלה דכא napjain חול המועד és יום טיב. ראש sshn
אלחינו ואלחי אבותינו !עלה מבא ו!גי_ע מראה ;ויךצח וישמע ויפקד ויזיבר ?בדיוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן־זיוד "עבדך. וזכריון ירושלים עיר קדשף. רזננרון כל־ עטך בית ישראל 1 לפניך. לפליטה לטובה. לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלוט ביו□ (לרה) ראש החדש 1
V “	I	T ;	• “ ;	*
(לב■?־,• חג המצות 1 (לשבועות) חג הישבעות 1 (לראש ד,שנה) הזיכרון 1 <^ni3> חג ב,סבות 1 <ל^ט;ני myyn> חשמי״ני חג
ברכת המזון
העצרס הזה. זכרנו יי אלהינו ביו לטובה, ופחדנו בו לברכה והיושמננו בו לסי;ים. ושרבה :שועה ורחמים חום וחננו, ורחם עלינו והושיענו. כי אליך עינינו. כי אלימלך חנון ורחום אתה:
ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה כיבינו. ברוך אתה ,;י בונה ברחמיו ירושלים אמן:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם האל אבינו מלבנו אדירנו בוראנו גאלנו יוצתו קדושנו קדוש ועקב רוענו רועד, ישראל המלך ך־,טוב והמטיב לבל שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב היא.ייטיב'לנו: הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד להן לחסד ולרחמים ולרוח הצלה והצלחה ברכה וישועה נהמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל־טוב ומכל טוב איל יחברניו: הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם ועד♦ הרחמן הוא יתברך בשמים ובארך:’הרחמן הוא ישתבח לדור דודים ויתפאר בגו לנצח נצחים ויתהדר בנו לעד ולעולמי עולמים: הרחמן הוא

.יפרנסנו בכבוד: הרחמן הוא ישבור יעלנו מעל צוארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו: הרחמן הוא ושלח לנו ברכה מרבה בבית הזה ועל שלחן זה שאכלנו עליו: הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביאי זכור לטוב ויבשר־לנו בשורות טובות ישועות ונהמות: הרהמן הוא יברך את(אבי מורס בעל'הבית חזה ואת (אמי מוח־נס בעלת הבית הזה אותם ואת ביתם ואת ירעם ואת כל אשר להם אותנו ואת כיל אשר לנו כמו שנתברכו אבותינו אברהם וצחק העקבי בכל מכל כל כן יברך אותנו בלנו וחד בברכה שלמה ונאמר, אמן: בטרום ילמדו עליהם'ועלינו זכות שתהא למשמרת שלום ונשא בלכה מאת יי וצדקה מאלה,י ישענו ונמצא־ חן ושכל טוב בעיני אלחם ואדם:
Szombaton הרחמן הוא "ינחילנו ייובם שכליו עזבת ומנוחה לחיי העולמים:
ujhoidkor הרחמן הוא יחדש עלינו אח־החידש הזה לטובה ולברכה:
Főünnepen הרחמן הוא:נחילנו ייום שכליו טיוב: újév ünnepen הרחמן הוא ’הרש 7עלינו את השנה הזאת לטיבה ולבינה:
1 ד •*•דד
ם15ת félünnepén הרחמן הוא יקים לנו את סכת דוד הנמלת:
היסמן הוא רכנו לימות לימשיח
ילל!, לעולם ל,בא 5 0גףיל• שכת, ירט, חוד־מ
-» יי"(מגדל) ישועות מלבו ועושה לסד למשיחו לחד ולזרעו עד עולם? עושה שלום כמרומיו הוא.זע’שה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
וראו את־־יי קדושיו 5י אין מחסור ליראיו ?סירים לשו וךעבויודרעד ן; לא וחקרו בל־טוב: הודו ל;י כי־טוב כי ’לעולם חסדו:' פותח אח־ ;דיק ומטביע לקל חיי רצון: בירוןי הגבר אשר ובטח 5:י וה;ה יזי מבטחו:
.נער הייתי נם זקנתי ללא ראיתי צדיק נעזב קרעו מבקש לחם: ” עיוז לעמ1.יתן. יי יברך את עמו בשילום:"

סלד ברכות הןלנין.
3ךב1ת ראשונית.
Áldáemondatok valamely étel vagy ital előtt.
Kenyér evés előtt:
:בחך אתה יי אלהינו• $לך העולם המוציא לחם מן הארק
*) Oly n:	amelyen muszaf-ot is imádkoznak,1מגלל- mondunk.
Borra
בחך אתה יי אלמנו מלך העולם בורא פרי הנלן:
Húsra, tojásra, sajtra, gombára, cukorra és más hasonló ételekre, valamint italokra (kivéve a bort):
בחך אתה יי אלמנו מלך העולם עזהכל נמה בדלתי:
Tósztamemű ételekre:
לרוך אתה ין אלמנו■ מלך העולם בירא מיני מזונות:
Fán termő gyümölcsre:
בחך אתה:יזי אלמנו מלך העולם בורא לדי העין:
Földi vagy bokron termő gyümölcsre:
ברוך אותה ;ין אלמנו מלך העולם בורא פרי האהלה:
Mikor először eszünk az új termésből:
ברוך אתה ין אלמנו מלך העולם עוהחינו• וקולנו והודענו אמן מה:
3ךכות אחרונות
Átüásmondatok különféle ételek és italok után. Bor, tésztaneműek, valamint szőlő, gránátalma, füge, datolya, olajbogyó után a következő ™־1״t mondjuk:
םר1ל אתה יזי אלחינו $לןי העולם
ש על חנפן ועל לח הנפן 21) על העץ ועל לדי העץ
(0 על המחיה ועל הכלכלה w על המחיה ועל הכלכלה׳ על הגפן ועל לח הנפן 51) על הנפן ועל לדי הןפן׳ על העץ ועל לדי העץ
(1)	Bor után:
(2)	Az említett öt gyű-mölcs után:
(3)	Tésztaneműek után:
(4)	Bor és tésztaneműek után:
(5)	Bor és az említett öt gyümölcs után:
(6)	Tésztameműek és az א) על המחיה ועל הכלכלה׳)
említett öt gyümölcs 77י	*	T'\.	־ ׳
után:	על העץ־ועל ןרי העץ
(7)	Tésztáneműek, bor és 7) על המחיה ועל הכלכלה׳)
moics után:	על הגפן ועל פרי הגפן׳
על לעץ ועל פח העץ
ועל תנובת השרה ועל ארץ הטרה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפךוה׳ולשיבוע בטובה רחם נא יזי אלהינו על ישראל עמך ועל
ירושלים עירך ועל ציוץ משכן כבוד־ך ועל מובהך ועל היכלך ובנה ירושלים עיר הקרש בבחרה בימינו. והעלנו לתוכה !שטחנו בבתה ונאכל־‘
: f i •• :	- T	ג TT; : i •
טבריה •;•:•טע מטובר, 1נבך?ןי עליר, בקך4ה
ובטהרה:
לשבת:	ורצהוהחליצנו כיום הכזבת הזה.
לראש קף»: וזכרנו לטובה ביום ראש החדש הזה. ליום טוב:	ושמחנו ביום מ <לןםח: המצות) הןה.
<לשבעות:	השיבעוית) <לם13ת: הסיוית) (לשמיני ע׳ ולשמחת תורה:
שמיני העצרת) הזה.
לראש השנת וזכרנו לטובה כיום הזיכרון הזה ז
כי־אתה יי טוב ומטיב לכל■ ונורה לך על הארץ
Bor után:
«) ועל פרי הגפן: בחך אתה;יזי על ך,ארץ ;ועל פרי הגפן ♦
Az említett öt ,gyümölcs után:
(2)	ועל הפחית: ברוך אתה יי על ך,אךץועל הפרות:
Tésztaneműek után:
(3)	ועל המחיה: ברוך אותה ין על הארץ ועל המחיה:
Bor és tésztaneműek után:
14 ועל ל,מחיה ועל פרי:הגפן: ברוך אתה ו: צל האח ועל הטחה נעל פלי חנפן:
Bor és az említett öt gyümölcs után:
(15 ועל לגפן נעל הפחיתו בחך אתה יי על הארץ וצל הגפן ועל לפחת:
Tésztaneműek és az említett öt gyümölcs után:
61) ועל למחיה ועל לפרות: ברוך אתה יזי על הארץ ועל ' המחיה ועל הפריות:
:Tésztaneinűek, (bor és fán termő gyümölcsök után
m ועל. המחיה ועל הגפן ועל פדי הגפן ועל הפרות: ברוך אתה ייעל הארץ ועל למחיה ועל פרי הגפן ועל לפרות:
Ételek és italok után (tésztanemííeket, az említett öt gyümölcsöt és a bort kivéve). valamint mindenféle földi vagy bokron termő gyümölcs után ezt a ברכה -t mondjuk:
Niia העולם í ברוך אותה יי אלהינו סלך נועזות רבות ןהםר1נם על כל מה־שברא להחיות בהם נפש כל הי ברוך חי העולמים:
Szagos fára :
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא,עצי עעומים:
Fűszerekre:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים:
Ha uralkodót látunk:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שנתן מךבודו ?־בשר־וךם:
Ha új ruhát öltünk fel:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם מלביש ערמים:
Valamely szerencsés esemény bekövetkezése alkalmával:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם הטוב והממיב:
Eossz hír vétele alkalmával:
ברוך אתה " אלהינו מלך העולם חן האמת :
340	קריאת שמע על־הטטה
Villámlás alkalmával:
בחך אתה יי אלוהינו מלך העולם עושה טעשה ברשית:
Mennydörgés, szélvész vagy földrengés alkalmával:
ברוך אתה לזי אלהינו מלך העולם שבחו וגבורתו' מלא עולם:
Ha szivárványt látunk:
ברוך אתה:יי אלהינו מלך העולם זוכר הברית ןנע?ןן בבריתו ו_קים במאמרו:
A Mezuza felszögezésekor:
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קד^זנו במלותיו ,ועונו לקבוע מזוזה:
סן־ר לןריאתי^סע על המטה
Ima a lefekvés előtt.
ברוך אתה יי אלה ־מל|י העולם המפיל הבלי שנה על.עיני ותנומה .על .עפעפי. ויהי רצון מלמגיה י: אלהי ואלהי אבותי שתשכיבני לשלום לתעטידני לשלום לאל יבחלוני י רעיוני יהלומות רעים והרהורים רעים ותהי ממתי שלמה לפניך'להאר עיני פן אישן המת. <כי אתה המאיר לאישון כת־עיף: ברוך
אתה יי ה?ץיר לעולט כלו
11353־1;
(bit טל.ו נא?|:>
ש3ע ושראל רזוה אלהיגוןהוהאסד:
ברוך שם כבוד מלכות! לעולם וענד:
ואה?ת את :ה:ה אי״ל 5;ה;?־’;?•ל־ :5שןי וב?ל־םא:ךןד: ולדי הדברים ורא^ה אשר אנכי מציןז הייוט על־לבבך: 1ש5;תט ל?ניד
וד?ך?! בם ?ש?הןי ?ביתד י3ל?ר1ןי כוחי
יכ׳?כ?ד יכקי9ד: רקשר^ם לא1ת -עללדד ודיי
לטטפת בך עיניך: וכתבתם על־מזזיות ביתך ובקועליך:
.וילד נעם ו יזי אלהינו זעלינו ו ומע^ה :דיני כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
ישב ו בסתר עליון♦ בצלי שדי יתלונן. אמר ילין מלטי ומצודתי.' אליהי אבטדדבו: כי הוא יצילך מפח יקועז. מדבר הוות: באבדתו ו;סך לך ותחת־כנפיו תחסה. צןה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה. מחך ;עוף זיומם: מדבר באפל ילליך. מ5ןטב ;שוד צהרים:1 יפיל מצדך אלף ורבבה מימינך. אליך לא״יגש: רק בעיניך תביט. ושלמת רשעים תראה: כי אתהיזי מחטי. עליון שמת מעונך: לא־תאנה אליך רעה. וננע לא ;קרב באהלך: כי מלאקיו:צוה־לך. לשקדך
350
קריאת שמע על־־דז מטה
בכל־דרכיך! 2ל־־בפלם :שאו;ן5 פךן1ג1ף באבן רגלף: על שחל ופתן תךר־ך. תרמס נסיר ןתגין: כי בי חשק.ואפלטהו. אשגבהו כי־־ידע ’שמי; :קראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ןמינם* אשביעהו. ואראהו בישועתי: ארך ימים
יי' מד,־רבו צרי רבים,קמים קלי: רבים אומרים לנפשי אין ;שוקרנדה לו באלהים סלד־,: ואתה מ מגן בעדי בבודי ומרים ראשי: קולי אלץ; אקרא וענני מהר קדשו סלה: אני קבלתי ואישנה הקיצותי בי יזי יסמכני: לא־־ א;רא מרבבות קם אשר סביב שתו עלי: קמה יי הושיעני אלתי בי הבית את בל־אדבי להי שני רשעיםשברת: לגי זקשועה קל עמ!ד ברבתיך מלה:
השכיבנו:: אל־הינולשלום. והעמידנו מלכנו להדם ופרוש עלינו סית שלומך.'ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו למען שמך. והגן בעדנו. והסר מעלינו אולב דבר וחרב ורעב ויגון והסר שטן. מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו בי אל שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך חנון ורחום אתה ושמור צאתנו ובואנו לחלים' ולשלום מעתה
ועד עיולם: ברוך יי ביום. ברוך ;י בלילה. ברוך י,י ב׳מככנו. ברוך יי בקומנו'; ?י בידך נקשורת החיים והמתיים אעיר בידו נ?ש ןל־יחי. ורוח כל בשר איש: בידךאמקייד רוחי ?רייתהיאותיי; אל אמת: אלחינוישביןמים יחד יממךורךם מלכועך ועמיד ומלוך עלינו'לעולם ועד: ’
.יראו עינינו וישמח לבנו :־;ד■‘ נבשנו בישועתך באמת. באמו■ לציון מלך אלהיך: מלך. ך מלך. יי ימלוך לעולם ועד. בי המלכות שלך חי». ולעולמי עד תמלוך בכבוד בי אין לנו מלך אלא אתה:
המלאך הנואל אתי מכל־רע יברך את־הנערים וי5ןר>6 בהם עמי ועבש אבותיי אברהם'ויצהק לדנו לרב בקרב הארק: ויאמר אם יעמול תעמע' לקול יי אלהיך,והיער בעיניו תבעה והאזנת למצותיו ועמדת כל־חקיו כל־המחלה אער עמתי כמצרום לא־אעים עליך כי אני יי רופאך: ויאמר יי אלהעטן ינער ’י בך' העטן, ויבער י״י י כך המחר מרועליבש הלא זה אוד ממל מאע: הנה מפתו'עלעלטד. עעים נמרים
352	קריאת שסע על־ הסטה
סביב לה כגברי!ישראל} כלם אחזי חרב מלמרי מלחמה איש חרבו ‘.עיל ,ירכו מפחד בלילות: 1—0 ילונך יי וישסוך: :א־ ן $5ניו אליף ויחוד,: ושיא ’,י י-ל אלך השם לף שליום!
ו׳־""־׳"" הנה לא,ינום ולא דשן שומר ישיראל:
לישועת־ קויתי י,י: קויתי י,י לישועתך: ד לישועתך קמרני: (....rnirom בשם י,י אל־• ישראל. מימיני מיכאל ומשמאלי' גבריאל. ומלפני אוריאל. ומאחורי רפאל. ועל ראשי שכינת אל:‘
קנח שיר הגליות אשרי !ל־יו־א ל ההילך בךך;יו: יגי_ע 3§יך בי תאבל אשריך וטיוב לך: אשתך 1 בגפן פיוריה בירכתי ביתך בניך בשתילי !יזזים 9גיכ ?שלחנך מה כי־כן לברן ?גר ירא ל. י;ךכך ה גצייון וראה ?טוב לרישילם גיל לגי דייך: וףאה־;נים ל?ניך שלים .על־ושראל:
!—״* רגזו ואל תחטאו אמדו בלבבכם על משכבכם ודמו כלה:
.1. az 5. oldalon ע1לם Ezután
פךכת הללנה
הללויה הללו את י.; מן השטים. הללוהו בטרומיבם: הללוהו כל מלאכיו. הלווהו כד* צבאיו: הללוהו שמש וירח. הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו שמי השמי.ם. !הטיס אשר מעל השמים: !הללו את שם יי כי הוא צוה !נבראו ויעטירם לעד ’לעולםחק נתן!לא.יעבור:
ברוך אהה יי אלהינו סלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו בל צבא־: ח-ק יזמן;r< להם שלא ישנו את תפקיו־ם. ששים ושמחים לעשות רצון קו?ם. פועל אסת^עלתיו אמת. וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן: שהם ..עתידים להתחרש במיתה ולפאר ליוצרם.על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה יזי מחרש חדשים:
: ־־ ”	:T T •
!Háromszor) ברוך יוצרך. ברוך עושך• בחך קזקי ברוך ב־וךאך:ז
!Háromszor) כשם שאני רוקד בנגדןי. לאי;י יבול ל^גוע בך. 5ך לא יוכלו !Sי אויבי ל^גוע בי
לרעה־’
!Háromszor) תפול ¥ליד,בם אי^תה ופחד בגד־ל
354	ברכת חלמו־,
*־W ודמו?א;ן: באלן ידמו ןר1עןי בגיל ופחד אינןתה,עליהם תפיל:
(,״״Három) דוד מלך ישראל חי דקים:
(Háromszor) שלום עליכם:,עליכםשלום:
(Háromszor) סימן טוב ומזל טוב יחא לנו ולבל .ישראל אמן:
קול דודי הנה זה בא. מדלג על ההדים מקפץ .על חגבעות: דו#ה דודי לצבי או לעופר האלים הנה זה עובד אחר כתלנו’משגיח מן’החלונות מציץ מן החרבים:
תנות לבי רבי!שמעאל אלמלא tó זבו ישראל אלא להקביל פני אביהם ש3שט:ם פעם אחת בחודש לים: אמר אב«י הלכך צריך"למימרא מעומד: פי זאת עולה מן הפךבר מתרפקת על דודה: ויהי רצון מלפניך יי אל1,י "ואלוהי אבותי למלאות פגימת הלבנה ולא !חיה בה שום מעוט ו!ה:ה אור הלבנה כאור המטה וכאור שבעת "!מי ן־ראיןזית כמוישדדתה קודם מעוטה שנאמר את שני הטאורות הגדולים ףתקיים בי מקרא שכתוב ובקשו את ייז אלהיהם ואתי דוד מלכם אמן:
שיר למעלות אייויא עיני אל הדריכם מאין!בא עזרי:
עזרי מעם יי עישר. שמים וארץ: אל יתן לטוט רגלך אל ינום שטרך: הגה לא עו״ם ולא יישן שומר ישראל: י,יז שמרך ” צלך על יד ,ימינך״: יומם השמש לא!ככה וירח בלילה:!: ישמרך מכל ךע !שמור את ג^ך: \\ ?׳קמר־צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

355 Jom-kipur kotmi
0V	מטן,	,Bűnbánó imádság
"׳ תפלח לעני כיקיעטיף ולפמיוץה ישפך שיחו: ז' ;הורי שבןעה תפלתי ישועתי אל;ך תבוא: *'}לתמתר פניך ממני ?י1ם 1$ לי׳ ה^ה־אלי אז^ף ?יום אקרא מהר ענני: פי־כלו בעשן.ימי ובמותי ?מוקד בחרו: הו?ח כעשיב מביש לבי ?י־שכחתי מאכל לסמי: מקול א^חתי דבקדז.W לבחירי: דמיתי לקאת מך־בר הייתי ?כוס חרבות: ישקן־תי ואס;ה ?שפור בודד על־גג: כל־היום חו־פוני אולבי מהוללי בי:ישבעו: כי א?ר כלחם אכלתי ישקני ב?כי מס?תי: מפני־זעמך וקצפף כי ?שאתני!תישלכני: :מי ?צל נטוי ואני כעשיב איבש: ואתה ;ח1ח לעולם תשב וז?ךף לדיר ודד: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחעה כי בא מועד: ?דרצו.עבדיך את־אבניה ואתלעפרה ;חננו: וייראו גוים את־ישם :חוה, ובל־מלכי הארץ את־?ב1דף: כי־־בגה ;חוה ציון נך־אה ??בודו: פנה אל־תפלת הערער ולא־בזה אה־ספלתם: הכתב זאת לדור אחרון ועם נ?ךא:יהלל;יה: בי־ ־ישקיף מ?זרום קדשו, ;חוח מישכדם אל־ארץ הביט: אשמיע אנקת אסיר לפתח ?(י תמותה: לספר בציון ישם ;חוה .ותסלחו בירושלם: ?הקבץ עמים.יחדו וממלכות לעב1 אחקיהוה: ענה בדרך כיחי קצר;ט : אמר, אלי אל־תעלני בחצי:מי, ?דור דודים ישנותיך: לפנים הארץ:סרה ומעשיה .ידיך שבדם: המה ייאבדו ואתה תעמד. יכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ;.יחלפו: ואהה הוא, ושנותיך לא:תמו: ?ני־עבךיך ייש?ונו וזרעם לפמך לבון:
הזן. לאני תייויו יהירה אריה ססורינא, וטשקלי נ׳ מנועות ויתד וג: תנועות.
יום זה:הי משקל כל־חטיאתי יטל ?מעוטו, כךמות ירח היום, לבר מקפד ז?יותי :ךבחדציץ ציץ ויהי פורח: ”0.וידי זדון לבי אשלי גלוי, חוטי עונורזייעם דוק לישעי• דיני אני אדע ?איש קלוי, ?י רע ובייש אמתי אל־פשעי• הילך ביום ויום אחר בשעי• מבית מקום ס?ר תינוק בורח: יים. אבן בסבלי שוא עוין מושך אחור. לך אלי באתי נציב• רקאות לארס מר נחש נושך, שואל ומתחנן נ?אב ;עצב- יושב בעניי אבן'מחצב• 'יד ?ה ועין אין לי טעם וריח: •׳•= הן ראש חדשים לעם נתת, אמן לכפי על כל־תולדתם• מאת אהוביםש״וטן חישבת, על כןאקו־מך ?תחנתם• מיום לפניו בא כי אז איתם• אשוב לאיש תושב לא עיור אורח: ׳!= וערב חסליך
אתה מלבי, תקום סךר!ם ציון רןךקנו• דיו־ת מנוחסך שים בבור. בי ?ת נעלה עולות ראש תרשנו• נא אל שלח נושא הוד ראשנו• בי שם לבבנו
שואף זורח: •מ יה וכי׳.
כ.למנצח מזמור לדוד: _י?ג?ף ;הודי ?יום צרה ;ש;?ך שם אלהי:עקב: :שלה.ע!רך מקלש ומציון יקעדך: קבר בל־כעחתיך ועולקף ןךשנה*סלה: יתך־לך כלבבך וכל־;ע?ת־ :מלא: ;רננה ?יישועקך ו?שם־אלהןנו נלגל :מלא :הוד, בל־משאלוחיך: עתה ;דעתי בי הושיע :הוה משיהו:ענהו משמי קדשו ?;בורות.:שע:מינו: אלה ?רקב ואלה בסוסים ואנחנו ?שם־ ;הוה אלהינו מביר: המה בקעו ונפלו ואנחנו "קמנו• ונתעודד: :הוה
הוקיעה המלך.:עננו ?יום קראנו:
Ezután אשרי következik utána fél-kadis, és ha tíz olyan férfin van, jelen aki bőjtölt, ־ויחל! olvasnak a Tórából.
A Tóra kivétele és visszahelyezése alkalmával mondandó imák a 95. oldalon találhatók.
קריאת התורה לתענית צבור.
A Tórához hivott ezeket az áldásmondásokat mondja:
A tóra felolvasás előtt:
?רפו את גי משרך:
(Község:)
ברוך יי המלרך לעולם ועד:
ברוך אתה :יזי אלהינו מלך העולם אשר בחר־בנו מבי1־ העמים;ונתן־זלנו את־תורתו: ברוך אתה יי נותן התורה:
A tóra-felolvasás után :
ברוך אהה וי אל0'ני ?1לו העולם אשר נתן לנו תלת אמת:וךדי עולם נטע בתוכנו. ברוך אתה יי נותן התורה:
ו;חל משה את־?נ: ;הוה אלוהיו "ויאמר למה;רזודזלחרה אפף בעמך איקר הוצאת מארץ ?זצ״רים ?ביה גוייול ו?;ך חזקה: ?־1מה;אמרי מצרים לאמד ברעה הוציאם להיג אתם'בהרים ולכלתם מעל פני האדמה’שוב ®רון אןך והניט עלהרעה לעמך: זבד לאברהם ליצחק וליקראל
357	Jom-kipur kotcn
;^ךיף נ^ת להם ןך !?ריר אלהם אך?ה את״ךעכם ?ליבל היזמים ומהארץ הזאת ן$ך אמךתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם: וינחם nfrr על־הרעה אשר דעך.לעשיות ל_עמו:	ליי■ !יאמר ntr אל־נזיטה
פסל-לך שנן־לחת אבנים כראשנלם וכתלתי.על־הלוזת את־הךברים אשר היו על־הלחת'הראשנים אשר שבךך1: והיה נכון לבילך ועלית בבל! אל־ הר סיני ונצ?ת לי שם עליריאש ההר: ואיש' לא;יעלה עמך וגם־איש אל־ לא ?כל־ההךגכדהצאן והבל,ר אל־ירעו אל־מול־1 ההר ההוא:	י״י<
יפסל שנךלחת אבנים כראשנים .ונשכם מימה בביקרחעל' אל־הך VV כאשר צוד, יהוח אתו וי.קח כלרו שנן לחת אבנים:.וירד יתד'בענן דןזשב עמו שם!ייקרא עשם יהוה: דעם־ ןהוהיעל־^יו־וי<ןןךא ןוץךיןהל אל á רחום וחנון ארך אפים וךב־חסד ואמת: נצר הסד לאלפים נשא עוין ו?שע ׳-וחטאה ונקדח'לא;ינקח פיקד/.עוין אבות_על־בניפ'תנל־?ני בנים על־שלשים ועל־ך3עים: וימהר ימימה ויקר ארצח וישתחו: וייאמר א.ם־נא מצאתי חן ןעי{יף אד1י.:לך־נא ארנן קקרבנו כ־ עם־קשדדעךף הוא וסלחת לעוננו ולחטאסנו ":הלחנו: ו׳יאמר הנה אנכי כדת ?ריח נגד קל־.ע'?זך' אעשה נ?לאת ן$שר לא־נ?ךאו ?כל־הארץ ו?כלהגו.ים וראה כל־העם אשראתדח ?קרבו את־מעשה ;הלה כי־נורא הוא אשר אני עשק עמך:
קריאת: ההפטרה לתענית צבור.
A haftóra olvasás előtt.
בתך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים מיובים ורצה בדבריהם הנאמדים באמת.
בתך: אתה ;יזי הבוחר בתולה ובמשה עבדו וביעזיראל .עטו ובנביאי האמת;וצדק:
כישעיה סטו ג״ה.
דישו ותך, ?הפהואו קראהו ?:היותו יקףב:.ןעזב רימע דךכ1 ואיש און מחיעבתיו חשב אלקידלה' וירחמהו ואל־אליהינו בלוךבה לסלוח: כי לא מוז'שכתי'מחשכ1תיכם ולא דרכיכם ךך?ל ?אם לתה: ?ד^בהו שמלם מארץ כוננהו ךךכי'?זךך?יכם ומלשכתי ממקשברדכם: כי כאשר!רד”הלשם והי^לג מךחשלם לשמה' לא לשוב.כי אם־החזח $!ר~הראךץ והולידה והעמיחה/ונתן.O לידע ולחם לאבל: כן./זחלה ךבךי/אשרתיא מפי לא־
,ישע אלן ריזרןם כי אם־עשדז־ארדאשר חפצתי והעלןח ^ר^לחיזיי• קי־ ןשיקחדי תצאו ובשלום העלון ההרים והגבהת יפצחו ל?ני3ם רנה,?ל־., .עצי'השדה יקחאדכף: תחת דחןעצוץ.;עלה ברוש לקחת ה9ךפך .^עלי! הדס וחיה לןה1ה' י ל2ם לאות עולם לא/יכרת: כה אמר;יולה שקרו משפט .ועשו צדקה ^י*יךובהןשוזעתי'לכוא וצדקתי להגלות: אשרי אנוש.ןעשה־ ré עךארם יהדק בה שמר שבת בןחללו ושמרךך1 מעשיות ןל-ךע: ואל־ יאמר בן־הנכר הנלוה אלץרוה לאמד הבדל "עדילגי ;הוה מעל עמו ואל־ יאמר' הפריס דדן אני.עץ עש: כי־כה!אמר ;הוה לסריסים $6ר לשקרו את־שןתותי ובחרו'באשך הפצתי ומחזיקים בבנריתי: _ ונתתי להם ??יהי עהומתעדושם טוב מןנים ומבנות שם עולם אתן־לו אשך לא עדת: ענן הנכר הנלים עלקהוח לשרתו ולאהבה'את״שם ;ד־\ה להיות לו ללעבדים כלשמרשןתמחללו ומחזוקים בבריתי: וקביאותימאליהררןךשי ושמךת־ם' ןןירז ועפלתי עולתיהם ועחיהם לרצון.על־מזבחי ןי ביס' ןירדחפלה ייקרא לכל־העמים: נאם' ;אז־ני:וך|ה מקןץ נךחי ישראל ?יד אקןץ עליו לגקןציר
A^haftóra' felolvasásaién.
ברוך אתה ן;, אלהינרמלק העולם, צור בל־העולמים, צייק בכל־הדורות,
האל הנאמן, האומר ועושה, המדבר ומקים, שבל־ויברע אמת וצדק: נאמן אהה הוא ן; אלהינו.ונאמנים הבריק, ודבר אחד מרביע אחור לאקשוב ךיזקם׳ ?י אל טלק נאמן(ורחמן) אתה: ברוק אתה האל הנאמן בכל־דבריו:
רחם על־צייון, כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע במהרה בימיני•
ברוק אתה/;י, משמח. ציון בבניה:
שמחנו יי אלהינו באליהו הנביא _עבדק ובמלכות בית דוד משיחק׳
במהרה זיבא דגל לבנו. על בטאו לא־ישיב זר, ולא;ינחלו.עוד^ אחרים ^את־בבוד. בי בשם,קו־שק נשבעת לו, שלא־עבה נרו לעולם ועד. ברוק אתה ך, מנן דו־:
imát שמונה עשרה után a קריש-Most visszahelyezik a Tórát és fél C־0~,pedig חי] nál, a-ש יםע _תפלה imát a község עניני mondjuk. Az .előtt, mint egyéb böjtnapon, azután itt folytatjuk az imát רפאינו לכי [?שובח אל;י,י כי הוא טרף ויךפאנו:ך דחןשנו: יסיעו מימים׳
ביום השלישי [קמנו ינחתר לפניו: ןי לא עיל־צךקתינו אנחנו סקילים תקנונעו לזימף. כי על־רחמיף הרבים: אדניישמעה א.רניוןלחח אדני הקשיקהועשיה אלדקאחר• למע?ף אלה׳- כי־שקןז נקרא על־עירף ועל־עמך:
נושא הוד ראשנו, נציל ומגיה וכריה ן', <״נ. ונזה המגקל מכוון ונה נמלנוכו r:ro רמו 8®צ, ״' למנ'|• _ ___________________________
"יי־ השיאנו " י אליך ו^ח׳ חיש:מינו $ןךם: ג׳8עט’ם
אל ־מלך׳ יושב על־כמא רחמים • מתנהג בחסידות מוחלעונ1ת עמו• כ^^יר ראשון ראשון♦ מך?ה מחילה לחטאים והליחה לפורעים• עושה ?דקות עם־כל־בקיר ורוח• לא כרעתם הגמול להם: ל ?הוריתנו לומר(מדות) ?לשע?ךה• ןכר־לנו היום ברית ?!לש ע?.דח• ןמ1 ?הודעת לענו מקדם• וכן ?תוב וירד יחוח בענן_ו:ת_יצב עמו שם !!יקרא ?שם ןהוה: (וישם נאסח• ויעבד.יהווה י.על־?ניי ניקלא•
ן־והי:הוה, אל, רחום, וחנון, ארך אפיס ורב־חסד׳ ואמוד: נצר חסד לאלפים, נשאזעון, זופ?ע, וחטאה, ונקה: וסלחת לעוננוולהטאתנו ?חלקנו: קלח־לנו אבינו כי חטאנו. מחל־לנו מלכנו כי פשענו:
כי־אתה אדני טוב וסלח ורב־המר לכ^־קדאיף:
אנא 5לי ד!שס:ם תכון קפלתנו קטרת לפניך: והוציאכאור ypW WP כצהרים: אמרינו האזינה׳::׳ בינה חגיגנו: ?קראנו:עננו אלהי צדקני:
?רחם אב על־בנים קרחם ן: עלעו: לאדני אלהינו הרחמים והמלחות כי מדדנו ביו: וסלקוע לעמך אקר חטאו־לך ול?ל־םשעיהם אישר פישעו־בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום: ואתה ת?מע ממקום ש?קך מךה־שמלם ושמעת וסלחת: ?לודנא לעוין העם חוח כגדל חסדך וכא?ר נ?אתה לעם חוה ממצרים ועד־הנה• וישם ;.אמר, !:אמי :: כללקתי כךברך: הטה, אלהי י א?;ך ו?מע פקח עיניך וראה שממתינו והעיר א?הנקרא שמך עלה כי לא על־צךקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפ?ך כי על־דחמיך'חרבים: אדני י ?מעה אדני י סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר• למענך אליהי כי־?מך נקרא על־עירך ו2ל־ע?ןך:
ן
רא:׳ המר״יס סרדכ׳ נר שנתי אריך םל»חה.	אלדןינו ואלדזי אבותינו■
י׳׳מ?את כפי מ;חת ערב רצה־נא ?כשר• תכון ועפלתי קמיית לפ;:ך ?תים וטישר• ?קראקענני צורי היום וקנה, ח׳ כאשר;ביאו ?ני ישראל את־ הטסה: יי׳ריח ניחיח אמרי פי לסמך צור עולמים• חלבי ודמי הנמעט■ ?צומי קמור חלבים ודמים• קבל הגיון לבי אקר ערכתי זה במה:מים• ק׳ כחטאת כאשם!כמסה: דיקרש־נא ?יום זה -ורשיך והקרש להם ?ניב ??ת:ם• ?עת למעמ־ם וטקרם ככסף מזקק ש?עק:ם• וךצ~ פירוקם
&33	יום בפור קטן
<י^ח■ אחר־! מן־הצ^ן מךהמאתים• ק'מט1שקת-י?'ראל ל??חה: "׳כליל ועולה תחנתי תחשב ולטיני ריב תריס והוצא כאור צךקי טרם :בא השמש רעריב• ישפך כמים לבו ?תפלתו כל ־איש ק׳ והקריב המקריב קרבנו ליי'מנחה: ח׳:'*שחן עמך:שיר ח?ךך ?טוב לקה• הטה אליו אזג־ יושמע ועיניך פקח• וראה כי טוב מסתופף?׳שערי יסמיך• ח׳!י?ןח מן־הבא מדו.?ונחה: ״׳|רב רןזמיך אמדי הארנה וחגיגי בינה• ואם־נא מצאתי י׳ן ?עי3ןך אלהי ל!ךם ?!עונות• ולקרת מ?חהי כדדי אושר הבאר־! לך ?npi• ת׳ דוחי בעלות הפעחה: "׳!שדי לא ?צאנוך שגיא כיח לעדה מק־ם קנית• אחד דופך3ות ואחד הממעיט ?שובו נ?'שו רצית• אך :יכק לבי לפמך בכזנחתו בעת הקרב אותה• ק׳ וזאת תורת המנחה: "׳בהיות מזייהי ומקד־ישי על מכונו וגמלו• היו מכפרים עלינו כשעירים העולים לגורלו• ועתה באומתנו \ו חפץ:יזי להמיתנו׳ ק׳ לא לקח מידנו עלה ומ?הה: "'תקנוניט :דבר עטך:בקש ?ליחה ?לב מר• הנו מת:צב על מצור ועומד על המ?מר• מחלה פמך לעת מנחת.ערב ו?זצפה כיפר׳ <?י אמר אכפרה פניו במ?חה: "׳ירו׳שלים עירך בנה ועריה מקצה• אסורים רצוצים פתה ולחיפיש הוצא• וערבה לי מנחתם כימי עולם ותישוב ותרצה• ק׳ עוד פנית אל־המהה: "'ונפוצות ישראל לקבץזיךך שנית הוסף• ?רועה עירו תרעם בנוה טוב ותאסף• דשב ?צרף וטהר אר״־בני:שראל כזהב וככסף• קי'" והיו ל;י מגישי מנהר,: אל פלו יושב י:!'.
ונשלמה פרים ׳שפתינו: הכון ועפלתנו קטיתלפניך מלאתכפעו מ?חתעךב: :היו לרצון א?רי פינו והגיון לבנו לפניך יי צורנו וגאלנו: כיחש א2 על מים ’='׳•
סליחה.	ראפי החרווים אליעזר ברני <ו!חק ד,ל1י.
יו'אלה׳ ?שיר ע?ך מפחדך סמר• ותמיד עומד על משמר• ומצפה לעת מ?חת.ערב, כי אמר• ך'אכפרה פניו במ?חה: "'להקשיב למ?טיננו מאן ועמאן• ?אונו ?רעש אל־נא וקחי סואן• ואם עומת הקמור הלא רבו • י,׳ מאין עוד ?מה אל־הפעהה: "׳ישראל־1 ע?ך א?ר ?ך מאמין• אם ?׳?־מאל -חיתו קרבהו ?ימין• בא לשחר פניך• ק׳רקה מן־הבא ?:דו מנחה: "׳עוך?ישנע ?'שלמי פרים שיפתותם • רצה וה?לך ??צלות:ם בל־ חטאתם •".:ערב לפמך שייחתם ורנתם• ו׳ כחטאת וכעולה וכמנחה: "'׳זכר פרנסים ו׳נ5עיר פנימי וחיצון• יהיו־נא אמרינו לפמך לרצף• יתערב
מנהתנו• ?שה אחת מן־הציאן• ין׳מן־־הטאת־ם׳ ממבקרי וישראל למנחה: "׳ראה כי אזלה;דנו ויושבי מרום שהו• פסו אמונים ובכן לקחו ?כד |ה .וערל שפה• ק׳ ויגלהו בני;שראל ?;דו מנחה: "׳ברר ניב שיפקיס ?שחר פרוש•:ענני ורפא מזיח־ ההרוס• חלקת לשוני הערב כשמן׳ ל לדם את־ העולה ואת־־מנחה: ״׳בית תפלתם מקום צקוץ לחשם• ם־שוי.???dpi .אשר ;בשלו שם הכהנים את־־־טארז ואת־האשם • ?ואשר יאפו את־ הנערה: "׳יצוו־די חסדו קלממיות !,ישיבני לנוי• לפאר מקום מקדשי לחדש הדר זיוי • וישב מצרף וטהר את־בני •לוי • קי־״ והיו לי; מגישי מנחה: !1 מלו יכי׳•
טוב ;; לכל ורקמיו על־כל מעשיו: טוב ן; לקוו לנפש תדרשנו: טוב רהיל ודומם לתשועת ;;: טוב למסות ב;י מבטיח באדם: טוב לחסות ב;י מ?ט'ס ?נדיבים: טוב ו;שר־;; על ?ן יוך~.חטאים בדרך: טיוב ;; למעוז ?יום צר- וידע חסי בו: כי הוא;רע;ערגו זכור ?י־עפר אנחנו: כי טוב ;; לעולם חסרו ועד רד ודד אמונתו: ניחם »נ על.«ים וני', י
פז0,-ן.	רא 1׳ wnr ננימז, műn '1 '1 1íprm(!.
"־ק בת עטי לא תחשה• ולא ת^קוט-ליןעקת. ולמקום עולה ןאשה• תכין החן חקה• ליי מגישי מנה־ ?צדקה: ?שיא אלהים הנאמן. ראש צורים איתני• ־ישכים שהר וזמן• עמוד.וערוך תחנוני• ?מקום תמיד ?!:מן• לשחר ער־1 קרבני• ובי האמין ?;י•!;חשב־, לו עךקדה: לי• יחידו למאה נחנן• ועקוד ?מ!בה אבניו• לפנות ערב חנן• והאל נשא פניו• לתמיד ערב מכונן. להתרצות ?ני אדוניו• ?איש לקה מלא העניו• קטית סטים דקה: ל״• ??פלל יושב אהל • הלן במקום משבת• לרבו’ פדלים ;Sri• ?התקרב ?בית זבה• ואם אין קרבן ל;־ל • המורם אעךך־שבח• עבהר ליי טובח• עשה משפט וצדקה: ליי• נאלמתי דומיה• מאין עבודת ?הנים* ואיך אישיר ב'ש?;ה • ואספו לדי אמונים • ועל כל־זיאת אודה;ה• כי הוא נעלה ?דינים• לנו ?שת הפנים - ל־ אדני הצדקה: ליי• הלףקך?נות פדר תפלתי תראה • ?;?די על הסדר• עמלת ?!שרתים כאי השל הדר ?קיר• ושמעו ??בשיר במראה• וזרחה לכם •ראי שמי שמש ערקה: ליי.
אל סלך ’31C1,
יאה׳ג יאטד ההון הנגה רחסנא והקהל עוגה מ־יל ייענזר.
רחמנא אדבר	לן ק;מה דא?רהם רחימא •	בדיל העבר:
רחמנא אדבר	לן ק;מח ד;?חק:עק?א •	בדיל רעבד:
רחמנא אדבר לן קיזמה ר־עקב שלימא.	?דיל רעבד:
רחמנא אדלר לן זכותה קיוסף צדיקא •	בדיל בעבי:
רקמנא אדבר לן ק;מה דמישה 3ב;א •	בדיל ויעבד:
רחמןא אדבר לן ק;מה ךאהר־ן כהנא •	?דיל.ויעבר:
רחמנא אדבר	לן קנאותה דפינחם.קנאה •	בדיל !יעבד:
רחמנא אדבר	לן ק;מה רדוד ?׳?יהא •	בדיל מעבד:
רחמנא אקבר	לן עלותה רשלמית מלכא•	בדיל מעבד:
רחמנא תוב מתזק ולא נהדר ריקם מן:זקךמק •	בדיל מעבד:
ע.ס א-ת נ-ש.	אל טלך יושב.
אלהינו ואלהי ;אבותינו• אל־תעש עמנו כלה• תיאחז;דק במקזפט •
בבא תוכחה ערף• קמנו ממפרק אל־המח• נשתק לחקור מוסר• רחמיף ;קדמו רסק• דלות מעשים ?קורק• קרב צדק מאליק• הורנו ?זעקנו לקצו ;שועתנו במפגיע • ותשיב קזבות אחלי תם• פתחיו דאה כי שממו• זכור נמת לא תשכח עדור־, מפי זרעו• חותם תעודד־, תתיר• סוךק שים בלמודק• טבור אגן הסהר• נא אלך־כר המזג• זיה רע את אשר ;ךעוק • מגר את אשר לאךדעוק• כי תשיב לבצרון• לכודים אמרי חתקוח:
ודו׳ הגדול נל רבעו נסים וצ־ל.
רבונו קלקולם• קדם כל־רבר אין לי פה להשיב ולא קצה להרים ראשי• בי מפני שעונותי רבו מלמנות וחטאתי עצמו מספר• ו?משאבבד '?בדו ממני• ?זקוקה אני לפנ;ק ;; אלהי בבקיפת ראש• במפיפת קומה• בבליעת קול• בקלישותכיח• בשכירות לב• בנמיכות רוח• בקדח• בכריעה • ?הקתחמה• באימה• ?בעת• ברתת• ?־;־ע• ?חלחול• ?יקאה• ובמורא• אומר >י.י לסדק:;י אלהי מקצת מקבןעשי הרעים• ומקרכי המבערים• וממעל לי ־ולקלים. לאמרםאיאפשר• לבדקם אין בי?ח• לגלותם לא אעצר־חיל• לדברם ־^אאדעם • להני־ם איני ?I,־ לקבועעליהם ?ליחה ומחילה וכפרה בזה אני מר.ח;י• אני הבל וריק• אני קמה ותולעדז• אני עפר;אפר• בוש אני מחטאי• ועמלם אני מפשעי• אין לי פר,חון §ה להקודות לפניק• גדול .2י$י	השעי מספר • בישר,י וגם נמלטתי • ?גנב הנמצא במחתרת:
רבוני #ל־עולם• אם־עמךתי לפריט את־קטאי ולבארם־ יבלד־ז מיהן והם׳6* :עלו־ על איזה מהם אתבע• ועל איזה מהם אבקש. ועל איזה מהם אתור־ה• על הכלל •או על הפרט• על הנבחרות• או "על הנבלות• על הראיצונות• או על האחרונות• עי־1 החדשות• או עיר1 ודשנות• על־1 האמונות או על הנודעות• על המכרות או על הנשכחות ממני־ יודע אני בעצמי שאין בי לא חורה ולא חכמה • לא דעת ולא תמנה• לא צדקה ולא :יערות ולא גמילות חסדים• אבל אני סכל ולא יודע• בער ולא מבין• ג!לן ולא נאמן• ח;ב ולא זכי• רשע ולא צדיק• רע ולא טוב• וכל־מעש־ס רעים עשיתי• וגם עברות רעות עשיתי• ואם־אתה דן'אותי כב/עיעי• אוי לי• וי לי• אחה עלי• ארה על־נעשי• ואם־תבק־ש לנקותי במטהר,;כמצרף בסף• לא ישאר ממני מאומה• כי אני בקש לפני איש• ובעצים •בש-ם לקני האור• כסף סיגים מעפה על־חרש• הבל הבלים אין בו ממש:
ימה אקדם איו מה רפואה אבקש• ?בן סורר ומורה ה:ןתי• בעבר מורד על־אחניו• כתלמיד חולק על־ריו• את אשר־טהךת ממאת’• ואשר טמאת טהרתי• את אשר־התו־ת אסרתי• ואיער אבדת התרתי• את אשר אק?ת שנאתי• ואשר שנאת אה?הי• אה אשר־הקלת החמרתי• נאשר החמרת הקלתי• את אשר־קר?ת רחקתי•!אש* רחקת קרעתי• אך לא ל־?עי?ך נתכונתי• ועעז-ות מצה באתי לבקש בליחה מלפניך• שמתי?ני ככלב העזתי מצח כזונה וגשתי לפניך ?בשת פנים• וכן כתוב ומצה אשת זונה היה לך מאנוק הכלם:
רבונו של־עולם• לא עה׳־עצמי בלבד אני מתפלה1 ומתודה כי אם־
כעדי ובעד קהלןך העומדים לסמך• ואף על־י־פי #איני ראוי ולא ז״כי להתוחת על־עצמי וכ^־שכן על־1 אחדים• אבל כי דך?ך להאדיך אפך ומדוקך להעביר'קצפך ומנתך לרחם עה׳־בדיותיך וביותר לשבים אליך ומודים ועוזבים ומתנחמים על פשעיהם ואינם מכסים אותם שכן כתוב מכסה פשעיו לא :צליח ומודה ועוזב תחם • ומציל אח־נפשו מדינה ימל־גיה":
רכונו של־עולם• מ;הג בית ר?ך הצדק לא ?מנהג בתי דינין טל־בני אדם• ?י מדת בני אדם ?שהוא הובע את־־חברו בממון אל־1־."־ דין או אל־השופט אם־יכ״ור ינצל מ״הממון ואם־יודה מת־־כ לקי• ובית דינך ה^דק לא כן־הוא אלא אם־יכפור אדם אוי לו ואוי לנפצו• ואם־מודת ועוזב אתה מרהמהו:
רסנו של־עולם• לולי חטאינו וקשעינו לא היינו סשים ונבלמים• ועל־מה היער• ?!קודים כי אי אקשר לו לאז־ם לקקש.על ח?£א והוא לא חטא • ולא יודע עז.רחמיך אלא ?העבירף סט™ןראיך• [לאעל־עןגמי בלבד אני מקודח כי אם־קעדי ויעד רקדזלך: יקי רצון מלפניך יי אלהינו ולחי אבותיני שקקלח וקמרול לנועל כללעונותינו ופשעינו וקכקר־לנו על כל־חטאתינו:
אלהינו ואלד,י אמקיט
תכא לקניף תפסתנו♦ ןאל־תסעלכש מתחנתנו שאין אנןזנו .עזי פגי□ וקשיערר לומרל^גיף יי אלדינו ואלהי אבותינו צדיקי□ אנחנו ןל־־יא חט^לגו* אגחנו חטאנו: אשמגו• בגדנו♦ גזלנו• דבדנו דפי♦ חעויגו• ןהך^עגו♦ !דנו• חמסנו♦ טפ,לגו ^קד•,יעצנו דע♦ בזבנו• ל32גו♦ מלךגו• נאצנו• סקרנו ♦ עדנו♦ פשענו• צלרנו♦ קקיגו עלף♦ רקענו• שחתנו* תעבנו• תעינו• תעתענו♦
סרנו ממעוהיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל־הבא על;נו• כי אמת עשית ואנחנו הךשענו:
אשמנו מכל־עם• ביישנו מבל־רור• גלה ממנו משושי• דוה לבנו בחטאינו• החיל אודנו• ונקרע קארנו • זבול ביה מקדשנו הרב בעומנו• טירתנו היתה לשמה• ;יפי אךמתנרלזרים • כיהנו לנכרים•.ועדיין לא שבנו מטעותנו• וחיך נעיז פנןנו ונקשה ערפנו אמר לפ?ןך ן; אלהיני ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו•;אבל.אנחנו חטאנו: א״פני ׳״'■
ואחו", צדיק 01',
לעינעו עשקו עמלנו• ממשך ומורט ממנו• נתנו עלם ■עלינו• סבלנו על שקמנו• עבדים משלו בנו• פירק אין מהם• צרות רסתקבבונו• קראגוך קי אלהינו• רחקת ממנו בעונינו• שבנו מאחריך• תעינו' כצאן ואבדנו: ועדלין לא שקנו מטעותנו וחיך נעיז פמנו ונקשה ערפנו לומר לפנןך :: אלהיט■ יאלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו• אבל אנחנו חטאנו:
אשסני 01'. ואחה צדיק וכו'.
אל ארך אפ:ם אתה• ובעל הרחמים נקראת• ודרך קשובה הורית: ?דלה רחמיך וחסדיך• תזפד היום וקכל״יום לזרע ידידך: תקן אלינו ירחמים • כי אתה הוא יעל הרחמים: בתקנון ובקפלה פניך ?קדם • ?הודעת
לעגו מר,רם: מחרון אסף שוב • קמו קתוךתך כתוב:ו?צל כנפיך.נחמה ונסלונן • ?יום.וירד * ?ענן: תעבדעל־?שע ותמחה אשם• ?יום יסנצב עמו שם: תאזין יטועתנו ותלהיב ממנו מאמר• ?יום"ויקרא ?עןם יי. וישם נאמר' יעבד לתות י על־פניו 1:קרא*
rrtr •לחות, אל, רחום, לחנון, ארך אפים, ודב־חםו/ואמת: נצר חסד לאלפים,מסאמנין,ו§ישע,וחטאה,וגהןדז: וסלחתלעוננוולחטאהנוונחלתנו: ״ ' • סלודלנו אבינו כי חטאנו• מחל־לנו מל?נו כי פיס,?ני: כי־אתת אד?י טיב וסלה וךב־חסד לכל־קדאיך:
חטאנו צורנו• סלח־לנו ייצרנו:
־״ *״■ 9״י״'m ישראל יי אלחינו- יי י אחד: ג׳ toB׳E ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
׳׳ *«״ גי הוא האלחים:
=«= א׳;:י מלך י: מלך יי יימלך לעלם יעי:
עננו אליהי אברהם, עננו: עננו פחד יצחק, עננו: .מיננו:אביר;?קב, עננו: עננו'מגן דוד, ענני: עננו אלהי המרכבה, עננו: עננו חעי3ח ?עת־ רצון, עננו: עננו העונה בעת־צךה,עננו: עננו ך,עו.נה מעת־רחמים׳עננו:' עננו רחום והנון, עננו: רחמנא ענינן• רחמנא ?רק. רחמנא אתמלא רחמין עלן ועל כל־אנ^י ביתנא ועל כלךאחנא יית ישראל ומ;חש1בא ל;הוךא א?קנן ?דיל ו?מך ו־בא:	קדיש שלם.
למנצח על־הגתית מןמ1ר לדוד: :חוה אדנעו מודאדיר שמך ?כל־
הארץ ^ר־תנה ר,ודך עלדדשמים: מפי עוללים ויונקים יסךת ע1 למען צורריך להענבית ארב ומתנקם: ?י־אראה שמי־ מעשה אצבעתיךזיךה וכוכבים;א'ע־ר כיוננתה: מה־אנוש כייתזקרנו• ובן־אךם כי ת?קךנו: ותח&ךדיי מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו: תמשילהו במעשיי לדיך כיל שרז תדות־מליו: צ^ד־ז ואלפים כלם וגם בהמות שידי: צפור שמים ודי ל־-ר* עבר ארחות:מים: יהוה ארנןנו מה־אדיר;שמך ?כל־הארץ: י ״ ״״•
?גלינו לשכה לאדון הפל למת גדלה ליוצר בראשית שלא זעשנו כגויי ’ הארצות וידא שמנו במשפחות האלמה. שלא שם חלקנו בהם וגהלנו בלל המ1;ם ואנחנו כרעים ומשתחוים ומודים לכלי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא י גומה שמים ויוסד ארק ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו כנכסי מרומים. הוא אלוהינו אין עוד. אמת מלכנו אסם זולתו ככתוב כתורתו דלעת חיום והשבות אל לבכך כי יזי הוא האלהים בשמים ! ממעל ועד הארק מקחת אין עוד:
על־כן נקוה לך יזי אלהיכו לראות מהרה כתפאלת עז־
ל*העכיר־ ולולים סן הארץ והאלילים ?רות יכדתיז' להלן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקךאו כשמך. להפניית אליך כל רשעי א־ך.יכירו וידעו כל ייושכי תכל.כי לך תכרע כל כרך תשיכע כל לשיח: לפניך יי אלהינו יכרעו ויפלו. ולכבוד שסך יקרי־ יתנו. ויקבלו' כלם את עול' מלכותך. ותמלוך עליהם סדהה לעולם ועד: כי המלכות שלך היא ולעולמי עד
תמלוך ככבוד: ככתוב כתורתך יזי ימלוך'לעולה ועה ונאמר ולילה ל למלך על כל האלץ כיום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד:
״ Í •י !T V : T V T
אל תירא מפחד פתאם ומשואת לשעים כי תבא:
קצו עצה ותם־ ]יכרו רבד־ ולא יקום כי עטנו• אל: ועד זקנה אני הוא ועד שייבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא !אני אסבול ואמלט: ז
קדש ׳תום
Kadís árváknak.
הדיש יתום.
*רז^דל ויוקדש שמה רבא בעלמא די־כךא כלעותה. ונמליך מלכותה ?מיכון וכיומיכון וכמי ךכל־כית ישראל כעגלא וכזמן זקריב לאמרו אכן:
יהא שמד, רכא מכרך לעלכם ולעלמי עלמנא:
יתברך וישתכח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה ךר!דקזא. כריך הוא לעלא מן כל כלבתא ושירהא השכחתא *;המתא׳האמךן בעלמא ואמרו אמך:
יהא!שלמא רכא מן שמיא וחי ם עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
לשה שלום כמרומיו׳ הוא נעשה שלונב עלינו ועל בל ישראל ואמרו *ןמן:

m


יי׳



י-





יי
י*
יי■;,'. V י



י,׳
... .




.





,

\ י. .;•


- .
.׳










׳



>


.


י	יי r י!
,