׳'י%<* 'a***;?? rJfí^Y ״ >_________________ (~7ךרv״*> fp7 íyh^ * - % M <&**■ A* ^ * זנד ן *' f S מחזור v «<%' י כמנהג פולין, רייסן, ליטא, פיהם, $עהרין ואוניגהין . ן f * *י" • כולל תפלות ראש השנה ויום כפורים הוסדר מחדש בסדר נאה הפה דבל עניני התפלות והמנהגים הנהוגים בימים הנורא־ם האלה כלס נקבצו ובאו הנה ■על מקומם הראוי׳ להם מבלי קדימה ואיחור, למען ירדן הקורא בו ולא יתבלבל בתפלתו בחיפוש ותיקוד הנה והנה. ולתועלת המון עם והנשים הצגנו התרגום אשכנזי על כל התפלות והפיוטים, וגם השיגזמב• ותיקונים בל’א, למען יבין את תפלתו ויוכל לנוון בכל לבו את היבריס אשר בפיו דגר. ת ל ק ראשון MACHSOR Tóm. I. \ \ vX’VY NW Y4 W* X v' ' . וויען עדרוקט -יא אגטאן עילעז פא! שמיד, ק׳ ק׳ בוכדחקער אונד בונחענדלער.; WIKtf, gedruckt l»er ATsTOjS Edlcn von SCHMíD, kaiserl. königl. privilegirter׳ Buchdrucker und Buchhüridlcr 1835. h < י ת a ל־ת מנחה I יגרפחר »חן חין !irt בעטר.ר.וי| חייוטריטס í frtH UArti -־ T\ ?דוג חסךןז אבוא 5וזף אמתחות אל־היכל־קך^ ?:ר»ר׳-זז׳‘ 1(11 נעחס »חן »יט יורה1שי1כד חינחיין חו;ד 8ח;ט : בבית א לרזים נהלו־ ברגש: : י* Í • W ״־ ״ | : V T ^זך דעע איעעריטמ אין ד\וז בעטד.וינ ווירד מה ט.נן;ען^ט: ה־־־סבו איהליף יעקב משכנותיף ישראל: .ואני ברוב חסך־ף אנא ביתף אעהוה אל־־היכל־קדשה ביראתה::♦ אהבתי מעון ביתה ומקום משכן כבודה: ואיאשתחוה ואכרעה אברכה לפגי־יי עשי:־ ואני תפלתי־לף יי עת רצון אלהים ׳ יי V : ־ !- IX ; • 1 :1 v r . : v 1 v • -ד• :• ז • : I :ד••* ז • • ?98? •s? fsm״ w«• אשרי יושבי ביתך עור.יהללוך פלה: אסרי העם יסבבה לויאישרי העם ש״יאלהיו: ** I ״ J - A T T V T T יי T V: T V T T •זטה תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה 'שמה עולם יועד: בכל יום אברכך!אהללה'שמך לעולם ועד: ניול " ומחלל מאידולגךלת1איןחקר: דור לדור!סבה מעשיך ובולחיךימח: הדר כבוד חורך ורבך* נפלאסיך א־עיחד־־. : !?וו נוראורדך יאמרו וגךלוחך"אפב1נה: וכר רב טובך.יביעו 5ךכןתך!הינו: חנון ורחום" ארך אפים וגחל הסד: טוב " לנל־ מה + "יח טחן :ינד דיינע לעוטעיעקב! דיינע ווחהנונגען ישראל! חיך בעטרעטע »יט לופערד3ט (ווי1’ יי.״1 גיחסע גיטעחנחטט! דייו הויז, חיך בעטהע וזיננעטטרעקט חין ן:חטטעטפור3ט פחרדעע טע»פע| ייגעד היי5יגקייט . עווינער! חיך ?יבע דיינער• ווחהנו» טטעדטע, דען חרט ווח דיינע עד.רע טהרחנט. חיץ ;עסיזע קגיענד הינגעטטרעקט פחרדעע עו1יגען »יי:עע סחפפער. חיךבעטוזע הערר לו דיר לור ננחדענלייט* חטט נ(ון דיינער ןרענלענןח!ען ניטע, ערוזחיע »יך »יט דיינער טרייען ד.ין£ע . י^שרי♦ ר.”! דען בעוו ח ה נ ע ד! ד יי נ עט םע» פע01 ! 1י ח פד יי 1ען דיך ח הרע חורט ע ד 1ח 0, היי! דע5 pח1ךע דעע עש hl ער!:ער.ט , ínrtii דעגן פחלקע דעסטען !:חטט דער עוויןע חיוט! תהלה ♦ זחכזיד דודים. #יין ןחטט! ח ז;ח;ינ! דיך ÍV11 חיך ערהעבען: דיינעןנח»ען עווי; בענעדייען" טע3!יך בענעדייע חיך דיך, 1ח3ע דיינען נחה#ען עוויג. נרחם חי!ט דער עווינע חונך החנגעריחטט , חונעי-5חרט1יך 1יי5ע 3ר(!טע. חייו נע10ע3מ דעע חנדערן ריהווט דיינע וועדקע, ויח אח;ען דיינע ח5ז»ח3ט קונד. ערחנט חונד סוזנע דיינער אחיעטטעט, דיינע •ווחונדערטהחטען li’ii חיך ןינ5ען. ח11ע0 ספרינט 5חן דעי ךר(!טע דיינער פור3טכחדען טהחטען, חויך חיך ווי1? דיירע ד!עררןי;קייט פערקיגדען. ח!1עמ וינגט ח"ן דעמץ־ יזמה? דיינער נרחטען ניטע, חונד ריה»טדיינעחזזןעדע:טיןקייט, ח511;עדי3, ח!!כחר»העדניןחי:ט דער העדר! .t * Tóm. I !*וגג־ תפלת מנחה. ■ לכל ורחמיו_על גל מעשיו: י1חך» כל נהפיךף !ברמ״בח: כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: להודעע לבני האדם גמרתיו וכבוד תדר מלכותו : מלכותך מלכודת בל עלמים וממשלתך בכל דור וחד: סומל " לכל הנוכלים וזוך,ף לכל הבפופים: עיני כל אליך!יצברו ואתה נותן לחנם את אכלם בעתו: פותח את זיךך ומשמע לכל חי רצון: צדיק!; בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: קרוב" לכל קךאיו לכל אשר!קראהו באמת: ךצ1ן !ראידעיצה ואת ישועתם!ישמע ויושיעם: ׳שומר.יי את בל אהביו ואת כל הרשעים:ישמיד: ונהלת״.??ר־־פי ויברך כל בשר שם קדשו'’לעולם זועד: ואנהגו גב.ךך:ה מעינה ועד עולם הללרה: דעי הזן eyh הפ31 קדיש, פונד tm\ ביכטהעט דיועס שמונה עשרה: בי שם יי אקיא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי ♦גד תהלתך: T : • - r : T • - ״ : • ז I v ברוך אתה י♦ אלהיגו ואלחי אבותינו■ אלה• אביהם אלחי יצחק ואלחי יעקב < { - ז :ז מ •• •״ •״ ד •• "י•• - ; 1 t ; • v: t | •• " *ד ,ן האי ♦WVVWV\\1<,\VVWW^íV'»VV\.VV»M»V׳VÍW\\\V\VVVWV\W.\W'.\'/V'\V\V\M/vN.W»A^V»A\׳'׳\avW 1ווננ»יטהיג hő !}irt! נריוטער ניטע. פ1?ען פיזט דער הערר וופה(טהעטינ ערגפרווט זין זיינעד ווערקע u’llh; הערר, דיר דפנקען דיינער ןוערקע פ11ע, דיך בעגעדייען ריינע סדפאויען; בעזי5נען דיינעס רייצעט »פיעט סעט, פונטערהפ1טען זין £פן דיינער פ(1אפצט. רען &ענטען דיינע וו11»וו;ט לן £עדיןינ־ען; ריוו פפיעטטעט הינד טפנע דייגעם רייצעס. דיין רייך וויזט פ![ער עווינקייטען ריין, דיינע העררספפט וועהרעטפיר פו2ד סיר. פ1?ע £פ1!ע2דען רזטיטלט דער הערר, ריצטעט דיוז נעב״עטען 'וזין' . וו11ער וזוייען מויען כיון דיר הין, ווזנד דופ ;יבסט פיהנען טפייזע פין דער לייט. פ?1»'«־עו!פס5עטט hn דיפהפנד, אונך זעטטעטט, !hí dm לע3ט, »יט ו.פה1וופן?ען. 1פ ויל פ1[ען זיינען ווע;ען פיזט דער הערר נערעצט, פין פ({ען זיינען ט־פטען ניטי;. דעו העדר פיזט נפהע פ!{ען ריפ פיהן רופען; פ!1ען ריפ פויפריצטין לו פיהע פ5עהען. עד טהוט, ונפט נפטטעס פירצטינען בעהפיט; ערהפרט פיהר טרייען,_ פו1ר הי?פט פיהנען. ער טיטלט פ1(ע, דיפ פיהן [יבען, פונר רפטטעט פ(1ע £רע1£ער פויס. »יין »ו2ר Hhi [פב רעט עווינען ניגןען; פ(1עט £(ייט [פבויננע זיינען הייןינען <פ#ען, פיאסער פונד עווינ. וויר 1פ3זי3נען פ י.־■ ע דעע העידן £פן נון פן פונד פין ע״ינקייט . הללויה! אף{♦. גפטט! £פ£נע אייגע ויפפען, רפס דיינען רוהע איין »ונד פערקינדע! דךןך♦ נע?פ3ט זייטט דופ עווינערי פונזעד נפשט פונד ןנפטט פונזערער 5פר5פהרע!, ניופט אברהסיט, יצהקיי* תפלת מנהר. ג האל הגדול תגבור והנורא אל .עליון גומל חסדים \np הבל .יזיבר תסדי אבות ומביא נואל לבני בניהם ?1מק iotf באה^ה. וון ערב יום כפור ייייי זכרנו ןעג^ט: וברנו לחיים ?ולך הפץ בחיים;וכךובנו בהפר החיים למ^נך אלדזים ח״ם : מלך עוזך ומושיע ומגן: בחך אתה ♦י טגן אברהם • אתה גבור לעולם \\ מחיה מתים אתה רב להושיע ♦ מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקיכם אמונתו ליישנייעפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחירה v v | t v • ; • - I r 1 r ••••.. • r | •• • ; ׳• V ■ימצמיה ישועה ♦ ח עדב יום כפור ״ירד מי נמוך ;ע!שו.ש : : • • : ז מי כמוך אב הךדזמים וזכר יצוריו לחיים ברהמים: : T : • ־״ :־״ :״• ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה ;י מחיה המתים׳. : אתה %,X X ד -X>v\/vvv> X V WVV\\X VV> V\ \\VV\W^/VAX A !׳W» WVWVVVIW׳X % V% XX XX XXX V\X\\WV־X־Ay יציל,קיש שונד יעקב׳ס: נישטער, »ע5טין:ערץשונד עהרפודגטבשרעד (ששש ! שן1עדהש;פשער הערר! rtn עי* ווי*:עשש 5נשדע שונד וישע , שונד ביוש דער'הערר hí ן hn ! pyllrt ביוש שייעעדענק דער ;נשדען, דיוז דו* דע! 5שרע(שערן להיצערשעשש, שונד וענדעשש שיהרען ספעשער! נש:ר,שאאען שיינען ער?ו!1ער, orr'T p!h נשויענפ ו!*1$ען שויש 1יבע. *;רני♦ געדענקע שונוער לוע 1עבען. ש־ קאני5! דער דוש וושה?5ע£ש!וען השסש ph ?עבען! פעדלייבנע שונו שין דש! נבוך דעש }עבענש, pih דיינעשווין?ען ש הערר דעס ?עבעגש! מלר־, ש קוונין! העלשער, רעטשער שונד שילד! ;עלשבש 1יישש דוש עווי;ער! שי1ד אברהס׳ס ז אריח ♦ הערר! שין ע״יגקייטביוש דוש ש11אע5טינ; דוש בע1עבפש דיש טשדטען ווידער, שונענדוין שיוט ייי1 ~ייי! »יש גנשדע ערנעהרסט דוש דיש ?עבענדען, שונד איש ש»5ענד?י3עננ ערבשראען בע(עב0ש דוש דיש ששדסען ו!ידער; דוש טטיטלעפט דיש !!שנקענדען, הייועפט דיש קרשגקען, 1שועשש דיש (עבונדענען, שונד העוטפש שי־ייש דיינע לו!שגע דע נע ן דיש p’h סטויבע מ?שפען. ווער שיוט דיר ו.!ייך, הערר ש11ער »ע5שעי סעי שיוט דיר עהנ1יך קשני;, דע ר דוש סטערבען (שספעסש שונד ווידעד בעלעבסס! רער דוו! היין הער3שי« •יפרישען ושםפעסט ץ מי ♦ ווער שיוט דיר גזייך, ש?21שר»הערלי5ער פשטער! דע ד דוש דיינער ןעמעפפע »יט ערבשראען pil לעבען נעדענקעסטי וגאמז ♦ דוש ביוש שדיישערפיללע:!, דשש דוש דיש ששדטען ווידעד בע[עבען שירפט, ןעזשבס :יישס ד* נ״יגער! ירעד דוש דיש טשדטען ודדער 3ען«בפש. אתה אתה קדויש (שמך מדוש וקדוישים בכל t : • 1: 1 r יום ;הללוך כל!-,: חכלת מנחה ; "ז נקדש את ש־מך בעולם כשם שמקרישיס איותו בשמו♦ מרום. ככתוב _על:ד נביאך. וקראזסי !ה ואמר. ק־ומ לןדוש ו ר)ד1ש קדוש ייציאות מלא כל הארץ כבודו: מזן לעמתם ברוך יאמרו: ק׳ויז ברוך כבוד«♦ ממקומו: מן ובדברי זקך'שך כתוב לאמיר: קיוח ימלוך;״ לעולם אלחיך ציון לדר ודר הללויה: מ! לדד ודד נגידגךלף♦ ולנצחנצחים קדשתך נקדיש . :דשכחך אלהינו מפינו לאימויש לעולם ועד. כ• אל מלך גדול וקדוש אתה: י ברוך אתה " האל הלןדויש: »!׳־•■־ הללף יזך,יוש) ־ אתה חונן לאדם דעת ומלבה לאנוש בינה. חננו מאתך njn בינה וחךוכל: ברוך אתה" חונן הדעת' השיבני אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתה והחזירנו IT • I V T : • T : •י *■׳:•• ־ד I V T :־־:־••• בתשובה שלמה לפניך: ברוך אי™ " הרוצה בתשובה: נ־דש 4 וויר ווא11ע| דיינען נאאען הינידע! הייןיוען, !א וויא ער אין דער ה’1ו#וע1טהאהע ן:עהייוי;עט 1וירד, וויו! עט דורך דיי; נען פראפהעטען בעטריבען אי1ט : איינער רופט דעע אנדערן לן. א1נדםפריצט: הייויג, היי1יג, הייויג, אי«ט דער ;אסס צבאות ! דיא ;אנלע ערדע אי! ט פא 11 !•ינער וזעריןיצקייט " איתי נען געוענאיבעד, טפדעצעןדא: ;ע{א3ט! ןע!אבט!ייא דיא העדר-זיצקייט דעס העדרן אויט יעדעע ארטע ז אונד אין דיינער היי1י> גען טריפט סטעהט געפויבען וויא פא51ט: דער הערר רע;יר» עווע1יך; דיין גאטט דורך א!1ע נייטען ציון! הללויה ! לדור♦ סאן ן:ע10עצט11 ועט1עצטוואן1ען וויר דיינעהעריזי8י קייט פערקינדען/ איאאער אונד עוויו דיינע הייזיוקייט פערהעררי 1'3ען; דיין 1אב וא11 ניאאעראעהר £אן אונ!ערע אונדע וויי5ען; דען דוא כי1ט איין ’ןנראסער, היי1י;ער*אונד א11אע5טעער קאני;! אתה* דוא פעיןייהעסט דעעאענטען ערקעננטניס , אוגד זייטעטט דענ( טטערבןיצען פערנונפט; בע* ןנעדעע אונ! איט ;רינדןיצער ערקעננטניט, ^עראדעp פערטטאנדע, אונד ריצטיוענ[ אורטה"(ע. ןע1אבט !ייטט דוא עוועער! דערדוא אונו איט ערקעננטניט בעגאבטט. השיבני ♦ אונוער פאטער, טיהרע אונו ווידעד איין לו דיינער1עהרע; הערר! נעהערעאו:!דיינעע דיגטסע, אונד 1אס אונו איט סא1ןקאאאענער !•ננעטענדערונו ״ידעי לו דיר לוריקקעהדען. ;ע1אבט :ייטט דוא עזזי;עד 1 דער דוא ״אה^עטא^יעל ר.אטט אן דער בעקעהרונן. — ’ סלח אן/ד,, דו א כיוט הייזי; j ד-ייזיג איוש דיין נאאע • אונד דיא הייןי;ען מרייוען דיך טע;[יך אונא^עטמיו, סלה. :ע[א2ט וייטט דוא •;וועער, הייןיוער גאטט! (הייןי;ער קאגיו)! . תפלת מנחת פלח לנואבינו $י חטאנו מחל לנו מלונו כי וישענו כי מוחי וסולח אתה: בחך אתה יי חנון הטךבה לפאח: י י ראה בעמנו יריבה ריסנו וגאלנו מהרה למען'?מק 3־ גיל־ל חוק אתה: ברוך אתה " גואל;שראל: רפאינו יי ונרפא הושבנו ונושעה ניתהלתנוא<,ה. והעלה רפואה ׳שלמה לכל מכותינו בי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה: ברוך אתה " רופא חולי עמו.ישראל: ברך עלינו יי אלוהינו את הישנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן בריכה על י פני האדמה ו?בענוי מטיבך וברך שנתנו כשנים חטובות: ברוך אתה יי מכרך היענים: י תקע בשופר גדול לחריתנו ושיא נם לקבץגליותינו ו.קבצנו נחר מארבע כנפות הארך: ברוך אתה" מקבע נרחי עמו ישראל: הישיבה שופטינו כבראשנה ויועצינו כבתחלה וחפר ממנו T • T : ; 7 • T ; ד ״ : ~ : • T : T י• • V יגיז x vx V V X X xx vx XX VX. VX VX.VX XXX.X X.X WV^ VVVVV^VVW IA VVM '^ V\V\ \«XA/X x/1 i f־VV» V\\% VX v׳V«■ V׳\Vi V% v\ V׳ סלח. פעיניב אז:! א פאטער! vh תאבען נעפעתלט; £ערלייתעאונ1, א ,-,ערד! וויר האבען נעפרע5עןו«סהי5שט. על. 5אט דיין ערבאר»ען ד!ןע ווערדען, עוויןעד! אומער נאשט! איבער דית רעצטטיזפפענען, £;-ywnh| או:ד• ןויי1ען דיינעספת(קי01 ישראל׳ איבער דען איבעררעשט דינער טרי£טן:ע(עהרטען , איבער ת11ע רעצשדענקענדען פרת»»ע| פרעווד1'נ:ע, תונד ת־בעד תו:!; ערטד\י(ע יענע נוטע ב״!אהנו:ג א1(י:ן דענען, •"'יי וזיין’ דיינען נת»כ »יט לופערדצט פערטרויען; (תש תונ! איט איהנען יעד לוקינפטיןען עוויגקייט ט.־.יי(ד,א£ט ווערדען, נית (אס אומ 2עטע»ט ווערדען. דען וויר £ערטדויען יזיין, דין. נע(תכט:ייטטדות עו1'ןגי1ר! דעדדוא באטדיא טטיטלע אונד לושעד־ ןי5ט דער פדתאאטן. ולירושלים. ת, דאש דות ודטע־באד1)עןנתך דיינעדטטארט ירושלים לור־קקעהר’:!, לוורד דיינע אי1”61טכט דארין רעדדירען (אששען ווא!(טע0ט, ווית ךןא לינענאנט. ערבויע 2יא כא(ד לו תייגעע ת־»»ערדויעדנדען נעכיידכ, *ונד (אשסע דור׳ש טהראן עע3ט דארין טטעהען. נע(אבט דיקט דויו ע״ינ-גר! יעי חיו ירושלים ערבדעשט. את rA2n מנחה ה את צמח הד עבדך מהרה ת?ימיח ו_קךנו תרום ביישועתך כי לישועתך קוינו בל היום: ברוך אתה "מצמיח 5ןךן ישועה: שמע״קולנו״אלהינו חוס ורחם עלינו והבל ברחמיםוברצון אתיתפלתנו כי"אל שומע תפלות ותחנונים אתה• ומלפניך מלכנו ך/קם Q תישיבנו.*) כי אתה שומע תכלת עמך:שראל ברחמים: ברוך אתה יי'שומע תפלה: י רצה ״ אלחינו׳בעמך .ישראל " ונתפלתם * יתישב את העבודה"לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון’ ותהי לרצון תמיד• עבודת ישראל עמך.'ןתמינה עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר'שכתתו לציון: מודים ׳''.VV'X/V>,A*-N/\/V/"4.'X/VX/V'>,'*k,A/V'' 'V'VX-'X/X^/Xt.A/V'X/VX/V't.-VX/V/W'A/N־^'V/X/V־X/XZV/%'׳X/X/>/Vr%/V >/VX V/V'VA/X/V'V־A/VX'"V/X-"VX-'/X'VXr*>VA/V. אןי . ohl דען לוויה די׳יכעש קכע5פעט רוד׳ס כיו1ד הערפוו־ווי1:שען 1h~ ער־עבע :יין חמעהען דורך דיינען כיישפוונד; דען דיינעש היי01 הווררען וויר וויאאער. :ע1וןכפ :ייסכו hn ע! והער! דער דו יו הו: היוד! דעט ־"01 עאפוןר״וופשען 1וו0ע0ט. שמע. ערהוורע ו״מער פ1עדעןעווה’1ד, יוו::ער כיזסס! פו!כעוזומער, עדבווראע דין וויבעד ווומ, ו!וכד 3’p ווו;:ער :עפעפה איכו ערבווראען ווו כד 1ןווהן:עפוו!1ען h|• נ1ר hn הערר פער:'אא0פ :עפעפה ווונד פ1עהען, chl 1h;: ניכס פוון דיינע;[ וונפ1יפנע h ווו;:ער קיוני:! 1עער לוריקקעהרען; דען דו וו ערהוורספ דיו: :עפעפה דייגעס פי!1קעט ישראל איפ ערכווראען, :ע1ו!כפ :יי0פ hn עווי:ער! דער hn דוו! :עפעפה ערהוורעשפ . רצה. עווי:ער, ש ומער:h טפ! הווכע ווווה1:עפוו11ען h| דיינעננ סון1קע ישראל הונד וון :יינעע :עבעפהע, פיהרע דען:ו!פפעשדינשפ ווידער h"| ווין דיעעע היי1י:ען פעאפע!. ני;[ דיון ו! פ פ ער ו״נד געבעפיזע ישראל'0 איפ !יכע וועד ו!יוה1:עפוו11ע| ווידעד וון, ווו;ד !ooh׳: דיר דען דיגשפ דיינעש פוו1קעס ישראל hיאאער ווווה1:ע פע11י: :יין. ותחזינה. h דווס ווומערע וווי:ען דין ווידער איט ערבאראו;: לוריקקעהרען:עהען כרוך ציןי ן :ע1וןפפ 2"0פ hn עווי:עד! דער hn דיי;ע אוויעשפעפ ווידער ייי1 צירן פהרוונען [ווססעשפ! 1 T מודים *) וועד וון ערב ראש השנה דע! :א;לען פוו: פווססעס, :v:h היד עננו: יעננו " ,עננו. ביום צום תעניתנו. כי פצרה ;גדולה אנחנו♦ אל־תפן אל־רשענו. :ואל־־תםתר פניך מטנו. ואל־־־תהעלס מתחנתנו. היה נא .קרוב לשבתנו. ♦ה♦ נא חסדך לנחמנו. ?נרם בך,דא אליך עננו.' כדבר שנאמר והיה טרם י?ןךאו.ואני אענה. עוד הם מדברים ואני אשמע*. כ♦ אתה יי העונה בעת צרה. פודה ומציל ככל״עת צזרה :וצוזק’ה: כי אההישומע ונו׳: Tóm- 1• "עהרעכד לעי חזן מודים זלנט : מודים אנחנו לך שאתה הוא יי י אלו־,’נו ו׳אלחי אבותינו לעולם •• 1• •< •• • ^ ז ועד צור חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור'ודור תפלת מנחה נלנס קהל דינעס מודים דרבנן: מודים אנחנו לך ־שאתה הוא יי אלהינו ואלד.♦ אבותינו אלתי h3 בשיר יוצרנו יוצר בראשית ברכורת ןרזוךאורת לשנוף הגד41 ןהלןיוש_Sy 'שהחייתנו וקימתנו כן תחיינו ותקימנו ותאסיוה נל׳ורויינו לספריות הןדיפך ל׳סמר ’והלןיך ו$נ»ח רצונך וללכלך כלבב ישלם יעל שאנו מודים לך. ברוך אל ההודאותt נ1ךהלךונסןרתהלתך על היינו המסורים בחד ועל נשמותינו׳הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום' עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבבל עת) ערב ובקר וצהרים• הטוב כי לא בלו רחמיך. והמרחם בי לא תמו חסךיך מעולם קויני לך: ועל כלם יתברך!.יתרומם'שמך מלכנו תמיר לעולם וער• . וכתוב להי;ים טובים כל בני בריתך: וזן'עי״כ "ירד וכתוב ךענלנט ובל י״ץ. V\ X־VA«׳V^V\׳V "V X X » V־X XX %־W־V מודים• עו1ין:ער!ווירדלכקעןדיר; חו1 במט לוכנער ולשש "ונד דער נלטט לוכנע־ רער פלרפלהרען, ליאאער לוכד עווינ, דער טזשן לומערט לעבעכס, דער טיוי לוכנערש היי!ש אין יעדעע לייטל5טער. וויר דלכקען דיר ולוכד !לבפריינען דיך פיר ו. וכנער [עבען, דל: פלו דיר כור לבהעכנט, פיר וווכנערע 2עע1ען דיול חול בעוולהדעטט, פיר דייכע וולוכדערליי5ען דיו! וויר טעכ1'ך פלר וווכנ הוובען , ווו נד פיר דייכע לוכעדפלרט5יכע מודים. וויר דאכקען דיר עווינער! ולו כנער ן:לטט ז ווונד *לטט לוכנערער פלרפלהרען! הערר ל51עט פ!ייטעש, לו כנער טלפפער, דער חל ל^עש לויט כיכטש ערטלפפען הלטט. בעכעדיילוכג לוכד דלכק1ידער, דייכעע נרלשען לונך ה יי [ע ע ן כלאען, דערחל לוכנ 1ע« בען !לששעשט לוכד ערהעוטטט. ?לטטע לוכנ פערכער 1ע3ען לוכד ערהל!טע לוכנ, פערנלאא1ע דיל פערסריבעכען זוידער נלך דייכען ה״י־ !'ויען פלרהלפען, דייכע נענעטלע לו 3ע6לוכען< נלך דיינעע היי1י־ נען ווי[(ען לו הלכרע{! ) לוכד דיר איש ולכלעע הערלען לו דיכען, וולפיר וויר דיר דלכקען. ^ע1לבט זייטט חל הערר! •זוירדיג 1 irtעש דלגקעכש, ניטע, דער וויד בעטטעכדי? פלע אלרנען ra לוע לבעכד נעכיטען. ל(!ניטינער! לוכעכד5יך לינט דיין ערבלראען; <ו1[3לראהיערלינער! ניאאעראעהר הכורע ט רייכע ;כלדע לוי!1; וויאאער הלפפען וויר Virt דיך. ועל. £יר ל!1עש דינעש דיל דיין ;לאע,לוכנער קלכי;! ליאאערדלר 4ע5לבט לוכד הלצנעפרינען בי: לין עווינקייט. וכתוב, £ערליי5כע ל51ע קיגדערדייכעש בוכדעס לוע נ1<ק1י5ען 1ע3ען: וכל תפלת מנחה ו וכל החיים ייודוך סלה ויהללו את שמך באמת האל!ישועתנו וכרתנו מלח: ברוך אתה" הטוב'שמך' ולך נאה להודיות־• שלום רב על ישראל"עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום'וטוב בעיניך לברך את עמך !שראל בכל עת ובכל ׳שעת בשלומך :’«! ו!ינ ״•יי בס״ו,״<״>״ . בסכר ח!ים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך 3*1־1 .ישראל לח״ם י טובים ולשלום. (ברוך אתה " עשה השלום): ברוך אתה " המברך את עמו!שראל בשלום: «י'ב ודרי דיי דיו! וידן! ווו:ר על חטא ןע:וו:ט, ווע[כעש ווייטער 3”h כל נרוי 11 פעדען ווי1ט: אלתי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפש♦ תרום ונפישי כעפר ,f דד • • * • •• j • s » • • *tj T • ■ • • ו! < » T t V • j * • • f j לכל תהיה: פתח לבי בתוו־תף ובמצותיף" תרדוף נפשי וכל החושבים עלי רעה". מחרה הפר עצתם ;ו_קלקל מחשבתם. עשה למען שמך.יעש'ה למען.♦מינך. עשת למען קדשתך. עשיה למען תורתף. למען:הלצון"ןריריף. הושיעה';מינך !ענני־־ ♦היו WVVVVVVVVWWW'A,WW^>VW>A^ י־A/'/V' /VX/VX/A/X/V'VWA.XíV• A'W'lAVWWV'/V. *־V'.VX '-/X' 1םל. irt [עש ו!ו!ש -rt [עבט, דוונקעט דיר ווו:וו1'£הו!ר[יך, רןונד פריי:עט דיעען :וואען איט ואיפריצטין^ט. rtn העדר! 3י:ט ווו;:עד היי5 ו״:ד רוונ!ערע הי[פע וויאאער ו!ן:ד עווי;. ;ע[וופם :יישט דורו עווי:ער* וו[1:יטיןער יו» ■!. דיין:ו!אע ; נוד דיר :עציהרעט דויונק. שלום. ;י3 דיינעp פולקע ישראל וויאאעראעהרענדען 3רידען, דען rtn בעט דער קיזד: רווכד הערר cniirt פרידענש, דיר דייו עש ווווה[:עפע5?י: דיין ^P^C1 ישראל 11 יעדער לייט irt נד טטונדע איט דיינעע פרידען 11 :עןאען prt . 1E&D דוו: בוך דעש [ע3ע:ש, דעש פרידענש irt :ד דער ערהיו[טונ: pil 53י^יצען [עבען ווו:ד 11:[ פרידען, crti ווונז 1וו:ד דיין :וו:לע0 plrtB דוו: הוי:- ישראל p3'ip'l: pil (ע3ען ווו:ד לוע פרידען! :ע[וו3ט 1יישט דו וו עווי:ער סטיפטער דעש פרידעוש: נעיוןכט :יישט דו וו עוועער! דער rtn דיין pirt5 ישראל איט פרידען ןע:<עשט . א־> הי. ה־רר! פעווווהרעא":ע לו::ע פתר 3(!:ע^ ווו:ד איעע!יפפעןפטר פrt[טעp רעדען. !ווששע א":ע יגע ע רוהיג 13ייבע| נעגען דיו!, דיוו אי־ פ1ו5ען, -ווו:ד איין :עורמה וויו! טטוי3 :יין :ע:ען יעדען. וןפפ:ע א״| יזע־ י דיי:ער (עו׳יע׳ ד״ש יי״ך איך ווייפרי: pírt ערפי[[!;: דיי:ער :עבוןטהע 3עטטרע3ע; ?crt דיו! ענטווירפע ^י" י’י1 יייי ב(!ןעס טהי1 rlirtu!, פער:יצטעט ווערדען ווו:ד פערהירדרע וויהר פוורהו!3ען. טהוע עש pírt דיי־ •-P נוואענש, pírt דיעער רעכשען ויישען. טהוע עש דיינער היי5י:?ייט ולו:ד 5עהרע ווע3ען; pírt’ דיוש עררעטטעט * 1 וועדדען חפלה מנחה : עשה 'שלום5 בכירנמיו is‘n יהי רצון לפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו 'שיינה : • T: ) V T : I T » *״ •• •• :־ •• V T • V בית המקדיש ב?זהךה ממינו חתן חלקנו בתורתך. ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות5 : ד ־דז : | :•t : r ••• Ti • -ן: • וערבה ליי מנחת יהודה וירושלים נימי עולם ונשנים קדמוניות: דעי חזן ווידעדהו!ה5ט דיוי תפלה ייייג וקדושה העמווך ונו! ק קדיש: *־V׳V׳VV׳VV,׳WX/^/V^/V'VV%A־^1דע. דער הערר היו ש וייגע הי1פע קו<ד ;עש ה יון, ;ערעבשעק־יש פיור פי!!קערן יו££ע:ביו־ש וויו ר 'ויינ;עדענק דער ;גיודע יוונד שרייע, !_!-P ו!|*־ע ישראל ש; דיו :יוהע יווהערש ;י!ששעש הי!פע, יו!1ע ענדען דער ערדע , יוינלש דעע העדרן, יו11ע״ע1ש! פריוהאקעש! זינגעט! 'םפי1עש! ש!יו;ט יו| דיו: היורפעגשפי!, ,~j3v העדרן 1 יושט היורפענק1יוג; יווני ס:יו1שער, שרי!*ופעשען יווגד פין:ויגע:שיו11, סיור דעp העררן, דענן קףני;ע עדש?ונע|! עש סשיראע דיו: אעער יוונז־ וויוש עש עגשהעלש דער ערדקרימ יוונד דייו יויהן בעיויוהנען! ששריעוע רוישען הע3• דעק1י!פפען! בער;ע יויכלען וועשש;עויו.-; פין ר דעp העדרן! ער uHHrtp דען עדדביו11 לו ריצשען. עד ריצשעש דען '•!!שקריי: גיון ריקכש, גיון בי!1י;קייש דייו 5יו1קער. קבלת יצית צט יי מלך:רמו עמים ישב כרובים תנוט הארץ: י; בצק גחל ורם הוא על־־כל־־העמים: יוה ש?׳ך גדול'ןנוךאכךוש הוא: י ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה מעקב אתה עשית: חממי יי אלמט והתהוו להיום רגליו קדוש הוא: משה ואהרן בכרוניו ושמואל בקראי ישמו קראים נתך־למו: יי אלמנו אתה עניתם אל נשא היית להם וניקם על״־עלילות6:־ רוממו ••־אלמנו והשתחוו להר קלש1 כי זקחיש:: אלמנו: נט מזמור לדוד הבו לימה בגי אלים הבו ליהוד־! כבוד ועוז: הבו לימה בבור שימו הישתדווו לימה בהךרת־־קז־יש: 'קול :ימה עלי־־המים אל־־הככוד הרעים' :מה על־־מ־ם רבים: קול״דמח בכה קול :מה בהדר: קולי:הוד־, שבר אדרם וישבר יהוד, את־־אחי הלבנון:' וירקידם כמו־־־עגל לבנון -:־־•• : I T : - - v T ־־־־: ״ 1יי : "1 T : V A ושריון כמו בך־ראמים: קולקמח מצב להבות אש: קוד1 יהוה N־/X/Y־VA V׳,<'VVVV\V\V\V\VV׳%XVV<׳V״V».WW\'VW/«״.A%׳\VV\‘V\/V'/VVVV׳VVVVV^\׳\W׳WWW\>WWV׳ ןעבענדער ללוטט, לוורד בעטטרלופער לויהרער לויבעדטדעטונןען. ערהיעכט דען העדרן, להנזערן ןל!טט ! פלו!1עט הי!, פ לו ר דינען הייועען בערן:! דען ד\'!ע לויזט דער עיוינע לוו;*ער (לוטם! מ*מור. פ!^ע דוד׳ס. ברינ^עט דעע העררן, זלוהנע דער;ררטען! ברעגעט דעע הערר! רוהע לוונד טרילוואן-' ! ברינגעט דעע העדרן רוהע דינעס נלואענט: היי[ע ןנעטאיקט בעטהעט לויהן לון! טטיאאע דעט העדרן רל!1(ט לויביער 18ושהען; ןלוטט דער עהרע דלןננערש לויבער אע־טיגע פ)וטחען. טטיאאע דעש העדרן ^עוו'ו1םד.! טטיאאע דעש העדרן ערהו!בען! טטיאאע דעט העדרן לערטפ1'ש0ערש לעדערן: ליגון׳ס לעדערן 5עדטפ1יטטערט רעד הערר. (עטט תיפפען דלו וויל1 »1טהיגעס קלו[ב) ליגון לוונד < קבלת שבת י צב מזמור שיר ליום הטבת: טיוב להורות ד־*" ולזמר לשמןד עליון: להגיד בבקר חסדך}אמונתך בלילות: עלי־עשורועלי־ 3בלעליהגי'ון בכנור: כישמתהנייזי??עללק במעשילךיןזאר3ן: מה־גךלומעשיך.לל מאי־זעמקו מחשבתיך: איש־בער לא.ודע וכסיל לא־לבין אתראת: כפלל! רשעים כמו עשברציצו בל־1־ פעלי או! להשמדם עדי־עד: ואתה מרום לעלם יי: כי הנה איבי־ יזי כי־הנה איביך יאבדו לתפלת ?ל־־פעלי און:.ותרמ כלאים קרני בללתי בשמן רענן: ותבט עיני בשולי בלמים על־‘1 מרעים תשמענה אזני: צדיק כתמר לפרח כאלז בלבנו; ישגה: שתולים בבית ל בחצלולת אלהינו לפליחו: עוד לנובון בשיבה דשנים ורעננים לחיו: להגיד כי־״ישל לי צורי ולא— עולתה בו: '3V יי מלק גאות לביש ליש וזי עז התאזר אף־תכון תבל בל• תמיוט': נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות י; נשאו׳ נהר׳וח קולם.ישאו נהרות דכים: מקלות מים לבים אדיריכם משבלי־לםאדיר במדיום ירעלתיק נאמנו מאל לביתן? נאודר• קרש ל; לארק ימם: '\V\/WVVWV׳W V VW\WVV\VVWWWVV'AVVW^/VW\ «׳\V׳VV''\ VV^ V^ VXV׳VW%A «־V\V^^>WV־«׳fi,%^'\\A V׳ מזמור♦ פזה1א1ידtdדעןשכת. 1י13יץהיזט׳ט, דעעעוועען דהנקען, הווכטטער! דיינעע נהאען:ינגען' דעסאהינענט דיינעניטע ריהאען, דעס יובענדש דיינע פהטערטרייע. הונטעד זהיטענטפי[ יווני פזה1טער; «p דיונקען 5הןדערד.הרפע ערוועקט . הערר! דיינע ווערקעער5ל!טלען אין! פו(וה5יןןינגע יויך דייוע טהיוסען. וויה גיהסזינדדיינעטההטען, הערר! ווייו טיעןידיה גיוטט1י5ען געדהנףען!רייו הונפערנונפטויעהט עזני5ט יויין: שהלן: דיכטעבעגרייפעןניגט: וועןפרעפ(ערןרינעןנןייןדעע גרהוע, ווען ה^ע הי3ע1טהעטער 13יהען, דהאיטזיהעוו? הוגטעיגעהען. דהקדוה3י1ט עוויג1יןערהה3ען גהטט! זיהע דיינע פיינדע, הערר! דיינע פיעדע עהאאען הו? , הי3ע1סהע0ער פההרען הין. הבער וויה דעס ראס׳ט ד.הרן טטייגטאיינעאה;טעאפהד: איין ה1טער ג1ענ$ט פהן פרי• טע?ו!ה(ע. ו!'ןזעהע1ו0טהןאיינעןפיינרען, היקהיורע 1ו0טהןהי3ע1טהעטער. דיה ווידעראיךזיך ערהעבען. דער פרהאאע גרינט, וויה פה1אענוויפפע?; זה מיטט דיה לעדערלבגון׳סעאפהר! ווהס הי? הויזעגהטטעס מטעהט, 11 הס היןזיינע? פהרר.ה\ גרינעט: אוטנהןהי? היונסטען ה1טער3(יהען, היאאער פרים הונו־ זה5ט6ה1ז 3זיי3ע!, 0114 !עהדען, דהס דער הערר נערע5ט , ’איין ההרט ההנע ה?1ען טהדע! היזט . יימלך♦ דעי הערר היזט קהניג, הערר1יךגעטאיקט ; דער העררההט ויין געווהנד, דיה אהיעטטעס הנגיל־ 1עגט הונד ווהנקעט ניע! הונערטיסטערט טטעהט דיין טהרה! פהן יע, דוה זע(3ט0 3יזט 5הן ע״יגקייט הער! ווהט סעיטטרלואע, הערר! ערהעפען, ווהססערטטרהאע ערהע3ען היהר3רויזען, דיהסטרהאעהע3עןדיה ווע11ען ע#: פהר. ערההבענעד ה!0 דעיפ(וטהען געטהוע , 3רויוען דיה ווהגען דעס ווע?טאעערע0:ערההבענערנהן היוטגהטס הין יענער הלוהע. דיין ליעניס 10יי3ט היאאער ווהד.ר: דיינען טעאפעו לירעט היי1יגקייט, ה הערר י הוע' עווי;ע גייס! * 3 * ויען מעריב ליל ראשון של ראש השגה וועהרענד דעי חזי 1שןט בדנו. *שןט קהל דשעס יתברך ברבו את-״ המברך: ■ נרוף ״ הנזגרף לעלם ועד: ברוך אתה!! אלוהינו מלך העולם אישר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים ובתבונה מ'ש;ה ’עתים ומחליף את־־הומנים ומסדר את" הככבים במישמרת־חם בךר!יע ברצונו בורא יום ולילה גולל אור מפני־חשך וחשך מןני־אור• ומעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום יבין ל:לה צבאות ישמו• אל חי ובןים תמיד• :מאך עלינו לעולם ועד:' : T T* ברוך אתה «י המעריב ערבים: אהבת עולם בית ישידאיד1 עמך אהבת• תורה ומצודת חקים *.VVVlWí■ *׳V־VW׳.%/%VW,VV\ WVWWW׳V־VyvA׳VVV\\\^'V\V׳lVVVV\V\.V\VVV\VV׳\W\'WVVVVV׳\׳\V׳\V'’*WVX ♦.תברך (ישתבח ויתפאר !!תרומבב דתנשיא ישמו של מלך מלבי המלכים ספןדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהיס סלו לרכב בערבות מה שם1 ועלזו לפניו. ושמו מרומם יעל כל ברכה ותתלה: 'ברוך ישם כבוד מלכותו לעולם ועד: יהי שם ן« מבורך מעתה ועד עולם: ברכן♦ !שבעט ־v| עווינען דען D3hU’flpn׳1|! ירןך ♦ !ייש דער עווי;ע! דעד הה5נע־ ?£בטע שי»וועדישונד M'iiy כךןך» 5עןיוכט זייטט דורו, עוד^ער, שונוער נשטט! 'קטני; דער ווע5ט; דער דורך *יין וושרט דיש שבענדע דע»»ערן 1עט3ו , »יט וויי1הייט דייו טהיןרע שעפנעט, יוו;ד U'M פערנונפט פערענרערן יוונד יוב־ 1וע“פע?ן ?עטט דייו ייוהרעט ־ שונד טשןנעטלייטען, יתברך ♦ נעבענעדייט, יעפרי1ען, ךעריח»ט, ער■ הלוהעט שונד ערהיןבען, *"יו דעד נש»ע דעט קי1כי;ס יו?1ער קיוניגע! דעס הייזיןען! ן:ע1ש3ט 1"יו עד! ער יוי!ט דיו* ערכזטע יוונד 1עטלע ווע*ען, יוויטער שיחק שי*ט קיין נשטט . א'ו5עט שיהק בשהן, דער דוק דייו הי1וווע1טריי»ע פעהדט, עווי;ער יוי!ט *”! נין־ »ע! 5רש,-.1שךעט פשר שיהק; זיין נש א ע יוי*ט ער-־ חשבען שיבער ש1?עט 1יו3, שיבער י!ז1ען פריי*. !ע-[שגט *ייש דער נש»ע דער הערר1י3ע״ט *יינעס דיי. נעט יויאאער יו ונד עוויג. געפרי!ען *ייש דער נש»ע דעט עווקען, פיון נון שן שונד לוין עו1יןקייט! דיש נעטטירנע שרדנעט שין שיהרעק קדיי!!ויפע שין דעק פיראשאענטע. נשך *יינענך וויןור1נע£ש!?ען, ער פוןיטש5 שונד גש5ט, בריקעט הינווע; דיו! ('05 פיו ד ר גר פינסטעדניט, יו ונד ?עטט פינשטערניס דעק 1י3טע וויירען; ער פיהרט דשהין דען טש3 שונד בריקנס דיש נ־ו5ט / *ש השט ער טש; שונד נש;ט שבןעטיעדען• עווינער צבאו ז שי*ט *יין נש»ע. דער שן1»ע;טי;ע, עוות ? גבענדע׳שונד שי»»ערדויעדנדע, עדרע^ירע שיבער שונ! שישאעד שונד עווק, ^ע!ש2מ 1י;טט דושעווינער! דעד ד:ש דיש שבענדע הערשנדעאאערן ?שטסעטט. אה2ת ♦ »יט שונ5ערענדער[י3ע1 ?י3ע. 5יבטעםט דוש ישראל דיין pihfi; דשטט שונו ןע*־1טלע, נענש* מעריב ליל ראשון של ראש השנה יא דו?־)ים ומישפטים אותנו למךת• על־־כן " אלחינו בישכבנו ובקומנו נשיח róna . ונשמח בךברי תורתה ובמצותיך לעולם ועד• כי הם חיינו וארך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. : * V T T״ • ״ ־ ״ : T . t T T V : V V T •• T I V ואהבתה אל־תסיר ממנו לעולמים: : י :״ ז : | - t * ״ t ~ : v • ברוך אתה ♦י אוהב עמו;שיראל: ישמע ישראל יהוה אלחינו יהוה אחד: 1T V VT : V V2 VT J A" T : • ^ T : ברוך ישם ?ביד מלכותו לעולם יעד: ואהבת את ירוה אלרדך בנל־לננך ונכל־נפשך ובכלמאדן: יהיו הדברים האלה אשר אנכי מציך ה:ום על־לנבך: ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בגילך ימלבתך בךרך וכישכקך ובקומך: וקשרתם לאות עלזיר m לטיטכת ביןעימך: וכתבתם על־מ;.(ותב;תךונ'עיעך’ך: והיית אם־־־ישמע תשמעו איח־־מצותי אישר אנכי מצודת : T T י T > ־־5^ ״ : 5 V w י :־־־:• T *V י(.:־־ אתכם *־x VV\VWVV\AVVV\\V\\\\VV\A1A v־x VVVVV\ V־VVWVVVVVVvw\ VW» v\ WVV X-XA.X x׳V \\WVVVt \ טחע. זחטלונגען חונד רע5טע ןעןעהרט; דחרו;( uiirtu| וויר 1rt«, עוויגער חונ!ער! rt5| דיינען געועטנען אונטעררעדען. ווען וויד Hírt ניעדער?עגען חונד ווען וויר חויפטטעהען t וויר Hírt !riihu פרייען חיאאטר יווני כווי! איט דיינער 5עהרע irt;;־ דיינען !:עבחטהען; יח, ויוו וינד חונוער ו<1בען, pmirtmy munirt , חונד חיחנען pHrtu וויו■ נחצדננען טוו; חונד ;u3rt • ווענדע חבער חויך דיינע 5יבע ני»»עת«עחר פיון Hírt ווב! v3!)U'i :יייטט דורן, עווינער! דעד דוrt דיין 5ח[ק ישראל ויבעסט. ש;ן«, החרעיטרחן! דער עוויגע חונ!ער ןחטט חי!ט חייו חייניגעש עווי;עס ווע1ען '. ברוך♦ ;D3rtlr :ייח דער ;rurt דער חעררויצקייט :יינעש רייצעס, rt־3ynw יזוכד עווין. יאהכת♦ rtn ןחן5טט דען עוויגען דיינען גחטט [יבען prtö גחנלען הערלען. rt6| ןאננער ועע1ע חונד p!2:rtj פעתויונען. דייו וו0רטע דיוו חיך דיר יעלט בעפעהוע, 2ח11טן דיר טטעטס וויע הערלען כוייבען. רוח rt'2 öoHrtt דיינען קינדערן חיינטערפען חונד חיווו<ער דחפחן רעדען: ווי! ן rtn לו הויוע ויטלעשט, חדער *זייני ריי!ען ביוש. יו־1ן rtn דין ניעדער5עגטט, חונד ווען rtn חויפטטעהסט, בינדע ויח pn ליי3ען rt| ד״ינע מיזנד; מרחה! 2יח cirt פחידעד־ויפטבינדע לוויטען דיינען חויגען. חונד סרייבע 2'rtn 1!’irt rt טפחסטיזן דיינעש חוי!עט חונד חן דיינע טחחרט. והיה ♦ וזערדעש סיהי-מן »*יני^ געכ׳ןטהען ךגחי1רע5י דיח חיךח״ןיי1י1לט געגע • דעץ עוייגע! ה"עיו ׳ ׳ .'.גיוטיג- מעייב ליל ראשון אתכם ה:1ם לאהבה ארת־יהוה אלתיבם ולעב'ח בכל'־־ לבבכם ובכל־נפישכם: ונתתי מטר־־אךצכם בעתו יורי־! ומלקוש :ואם;פת דגנך ,ירדךישך דצלזיד־:1:WWW לבדעותך ואכלת ושינעה.השבח לבם ןך?תה לבבכם וסרתם ועבדתם אלחים אחרים(רןישתחויתס להם: והרת אף־ :הורה בכם ועצר את־השמ!ם ולאךחח מטר והאךמה לא תתן את־־יבולה ואנדתם מחרה מעל האח הטבה אישר .׳חוה ניתז לכם: ושמתם את־רברי אלה-, על־־לבבכם ועל־ נפשכם ולשרתם אתם לאיות על:דכם ורדו לטוטפרז בין עיניכם: ולמדתם אתם את־־־בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בד.ךך ובשכבךובקומך: וכתבתם על־ב״וזות ביתך וכשעריך: למען:רכו:מיבם !ימי בניכם על האדמה אשר נישבע יהוד“, לאבתיכם לתת להם כימי השמים על־ הארץ: ""ויאמר יהוה אל־מישה לאמיר: דבר אל־בני׳.שראליואמרת v - 1 •• vy v vt s v ג • :jt :•1T; •• T אלהם %׳V\/WVWV\\VWVVW V^.V\A .%־W־W־V״.W X־VVV>\ V׳\V\\V\׳\VWV\'W\\',V\\WW\V\\\WVW\VV׳ ;המט 13 ?יבען הורד היהך לו דייען: 1ה וועדדע יויך היירערן 1הרדע רע;ען ;עבען לוה רעצטען לייט , £ריה* רע;ען יווכד םפעטרע;ען; דהוויט דוה דיין ;עטריירע, דיינען »הטט רזוכד די־ן רות? היימהוווועלסט. הין Ihi עיר דיין £י.־;ע ;רה! ווה;0ען {השטען הויןי דיירעך םע1דע; דהט דוה לו עסשען ההבעטט הין היבערפלוס , היטוזעט היין הבער, דהט הייער הערן ני5ט פערפי־רט ווערדע, דהס היתר עטווה הבווייצעט הונד הנדערן ;הטטערן דינעט, הונד ויה הנבעטהעט. דער לה ר ן ד עט עווי;ען ווידדע היכער היין ערטברעררען, ער ווירדע דען ד\וואע1 £ערט(יטען, דהט קיין רע;ען קה»»ע, דיה ערדע ווירדע היוזר ;עוועכס ריצט ר.עד£הרבריר;ען, הורד היהר ווערדעט;הר בה(ד לו ;רונדע ;עדיען, פערן פהן דעע £הרטרעס£?יצען 1הרדע, דה! היין יער עווי;ע ;עבען ÍV11 . פהטטעט ה[!ה די!ע ווהרטע לו העדלען הורד לו ;עוויטהע; בינדעט !יה לוע לייצען רוייןי הייערע ההרד, הונד טדהגעט 1יה 'ה1ט פהרדערהויפטבינדע לוויטען היירען הוי;ען. ?עהרעט !יה היידען קירדערן, pih בעטטענדי; דהפהן לו טפרעצען, ווען דוה 11 הויוע !יטלעטט הדער הוי!1 דער דיי! ע בהט, ווען דוה דין נידעה■ {ע;םט, הורד ווען דוה הויפטטעזזעטט. טרייבע 1״י הויןי דיה פסהשטען דיירעט הוהעס הורד הן דיינע טוזהדע. דהאיט היד.ר הורד ר1<־יעריב קיכדעי רו!יןי דעך ערדרייצע, דה! דער עווי;ע היירען ע1טע1ן לו;עטווהרען, *U היהרען לו ;עבען, 1*ר;ע יהדידע בלייבען אה;עט, !ה (הר;ע דער היאאע! היבער דיה ערדע !יין ווידד. ויאמר♦ דער עווי;ע סזייין ל• משה, וויה פהל;עט: רעדע נו דעןקירדעדן ישראל׳ש, הורד זה;ע היהנען, אלהם ועשו להם ציצת על־־כנןי כנז־יהם לילסם ונתני על־ ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וךאיתם אתו חברתם את־נל־מצות:חוח והייתם אתם ולא־תתורו אחרי לנבלם ואחרי .עיניכם אישר־־אתם זנים אתריהם: למען תזכרו ועשיתם את־כל־־מצורןי וה!יתם קדשים לאלהיבם: אני:חור-, אלהיכם אשר הוצאתי אתכם.מארץ מצר:ם להיות לכם לאלהים אני יה5ד, אלחיכם: J : 1• JX : V״ נזיין ניוךאלהיכם !וירד דיו! וויןרט אמת ן:ע!יו;מ, ר$ך אוט איון דאג א hő אמת ועוזר דייטויךרוויטטפדעצען, אמת ואמונה כל זאת ןק:ם עלינו ני הוא :: אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עפו הפורנו מיד מלכים מלכנו הגואלנו מכף כל העריצים האל הנפרע לנו מצרינו והמשלם נטויה‘ לכל אויבי נפשנו העשה נדלות עד אין חקר ונכלאות עד אין מספר• ר,שם' נפשנו בח:*ם. ולא־נתן למום רגלנו• המלריכנו על־־ברות אדנינו • הרם ״קרננו על־כל־שיונאינו • העשה לנו נסים ונקמה ב?ךעה. אותיות' ומיכתים באדמת בני חם • המכר, בעברתו <\\VV\VVV׳WV» VVV\V\A\\W\VAA׳\WV VVWWWVW׳\VV\ X V׳^\V׳,%׳\VVV\WViWWVVVVV\VVWW\V %׳V׳■ fi’t כעבסט רו1[ען יויוזרען ניוכקרואאע{ 1^(ען rt| רען עקקען י1יהרער קןיידער טויפיו־ען איוצען , יו1כד Irt די!ע םויטיודען וויינע טנור rtö| דונקע^ויער וווו!1ע בעסעטטעען. דיוע לויין לו טויפיודען דינען, דיוט רוידזד :יוו ועהעט רוונד רוייך וו!5ער ;עבר;טהע דעס עווי!:ען עריויננעדס, י״נד !'יו וזוולטעט; ניצט רובעי לויירעע הערלען irt נר לויידפן ואישען נרו3וויונרע'זט, דיו! יוייך pírt, יוב״עגע פיהרען. יוטזר !ullrt דרודורך איינער גע־ בחט רע יויינגעדענק ב1יי3ען, z׳rt ה^טען, ווונד וויירע^ ןווטטע חיי1י; !יין. יתיך בין דער עוועע יויוער ;רוטט, דער ידן ידיך רווימ מצרים נעפיהדט ד.ויובע׳ רוייער ןיןטט מ ויין. יוין־דער עווי;ע, רוייער ;רוטט ! אמת♦ רו!?עט די!עס רוטט וורוד,רוזייט יוונד נעאיטהייט, !rt וויו! וויר ר1יבערליי;ט !יכד, ריוט עד דער עווי;ע, irt נ!ער uuM רוטט, יו!נד !רוננגט קיינער. וויר !ינד ויין plrtS ישראל, יוונ! ortn ער בעפוייט פיוןדער איוצט דער קיונינע; ער רוטט י!ונ!ער קרונע, דער יוונ! ע51רו!עט הרוט irta דער ןעוורו[ט ד ער אעצטעען. ער רוטט ;רוטט, דעי mrt רון רוונ!רען בע(יידי;ערן רעצטע, רןונד רון רווג!ערן פיינדען פערועלסו^ רויבטע, דער ווונער6רורט(י5ע טהיוטען, רוונד רוונלעד.ןי;ע וורוונדעד טהוט, דע ר רוונ! 1 p'rtע3ען ערד.ע1ט, י»1נדיזונ!עדן סוס נירו וויונקען (עטט, דעד יוונ! רווי!1 דייו ד.ר!ד.ען רוונוערער פיינדע יוייגהערטרעטען 1יעט, רוונד rt ונוער רונועהען רויבער יו^ע יןונ!ערע ווידער1יוצער ערהיוב, דער וורוונדער פיר רו1נ! טד,רוט יוונד ריוצע רויבטע Irt פרעה, וויוונ־ .דערלייצען לזונך־ רויבעדנרוטיר5יצע 0טריו£ען רוין דעp זיונד דערני1צקלאאען הסיט; ד־גר רוין 1’pvr ליןרנע ר!ןןע ערנוט־ מעריב ליל ראשון בעברתו בל־בכורי מצרים. !יוצא את־־עמו !שיראל מתוכם לחרות עולם. המעביר בניו בין מרי ים סוף. את־חדפיהם ואת־־שוגאיהם בתהומות טבע. וראו בניו גבורתו. שבחו והורו לשמו.' ומלכותו ברצון קבלועליהם• משה ובני יש־•־1 לק ענו'ישירה בשמחה רבה. ואמרו כלם: מי במיכה באלם !חוח במיכה נאדר בקרש נותין תהלותיעשה פלא: מלפיועך ראו בניך בוקע:ם לפני מישה וח אלי ענו ואמרו: !חוח!מלך לעלם ועד: ונאמר בי פרח " את!עקב סלו מיד ח:ק ממנו: ברוך אתה» גאל!ש'זראל: "הישכיבנו!! אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים ופרושי עלינו‘סכרה שלומך ותקננו בעצה טיובה מלפניך והושיענו למען'שמך והגן בעדנו;חסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון ערגוט;עבארנען אין מצרים 1io;, אונד 1יין £אוק ישראל פאן איהנען הערויספיהרטע לור עווי;ען בע£דייאו:;׳ דער !יינעיק־נדער דורך דא! ;עטד.יי1טע טי51״עער ?ייטעטע, אונד איהרע פערפח^ער אונד פיינדע אין דען אב;רוגד עערוענקטע, ויינע קינדער ואהען !יינע אןן״אצט , פריוען איהן, דאנקטען !יינעע נא״ען ווונד ה!ןי דיגטען "יט בערייט״יהיןקייט ייינעד רע;ירונ;. משה אונד דיר! קינדער ישראל׳ט טטי»»טען פריידענפא!! א יין 1יעד דיר וון, אוגד ואננען איגפ;עוא״אט: £♦. ווער וויוט ווונטער דען "עצטען, א עוועער, דיר ;1יך■! ווער וויזט וויוו 5 ,hnערר.ערר[י5ט ו!ין היי. וי;קייט? פורצטבאר p'rt [טבע! ״אונדערטהעטער! מלכותך♦ דיינע קינרער יווהען דיינע העריןיצקייט, א!ט דואדא: אעעד פאר משה טחיי[טעםס: ;יעד.מ די1ער וויוס '״יין ;אטט! ריעסען ןיוו ו״נד טפראצען: יי יכ!לך♦ דער עווי;ע ווירד רע;ירען אי״״ער אוגד עווי;.י ונאריך. ווין דער סריפט הייטט עט: דער עווי;ע האט יעקב ער1אועט ו״נד בעפרייעט פאן דער איבער; 8עצטי;ען האוד. ;עלאבט וייסט רוא עווי;ער! דער דוו! ישראל ער5!ו!עמט. J3’3ty.*i( ♦ (אפ'א ע!וי;ער! ו״נוער הערר! וו ונו ניעדער1ע;ען לוע פריעדען, ו״נד וווי0£טעהען JS15 ג?יק(’צען (עבען, בדייט״ע וויבער אונו דאו לע1ט דיינעט פרידענט, £ערפון1!קי!»״גע ו״:1 »יט דיינען ;וטען ראטה) אונד ה'!!, אונו pírt דיינעט נא״ענט ווין5ען. בעטיטלע אונו, ווענדע אב פאן אונו, פיינד. ננעטט, קרי;, הונ;ערסנוןטד. אונד טריבואן, םא££ע יעדען "ידעדזאנער היגווע; פאן אונו, אונך ביר; או« אונטערדען 09ט> דגון וחסר במן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנןיך תסתירנו בי אל שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך חנון ורחום אתה וישמור ?אתנו ובואנו לתים ולשלום מעתה ועד עולם: ופרוש עלינו סכת שלומך: ברוך אתה יי הפורש סבת שלום עלינו ועל בל־עמו:שראל' ועל־:רו'של:םי• ך! שבת ווירד ד.יר ןע!ו!וס ושמרו: וש;זר1י בני־ישראל את—השבת לעשות את־השבת לדירתם פרית עולם: ניני ובין'בני ישיא1 אות הוא לעלם כי-־ששת ♦מים עשה יי את—השמים ואתל־האי״ן 31*01 יטבת וינפע: תקעו בחרש שופר בבלה ליום חננו: בייחק לישראל תא משפט לאלה׳ יעקב: | : • : r* *• •• t : •• t־־^ I ד־1ר חזן 31rtn קדיש, rti! ווירד דיזעס שטנה עשרה יונדעכטי; ^עבעטהעט: אדני שפתי תפתח ופי יניד תהלתך. וי T : ז,י • : I V T « : . - • T ברוך אתה ך אלהינו ואלת אלוהינו אלהי אברהם אלת וץחק ואלת ועקב האל הנחל הנברר והנורא אל עליון גיומל חסדים %V\\ VAVVV\x-vx X XXWVVVV>XA^XX’\ \X\ v\XX׳VA7\A,VV\XX. X vXX>AV\V\■«A X VA י\-ו\x״XXXX/X/X.X X%.«־ -XX X׳VXXX/ כוווטטען דיינער 1£י;ע3; דען דויו בי1ט !:וז-טט דער 22 ifi בעווווהרט ווונד בעגוירוזט, וזיין ווןןננעדיגער רווגז־ ווי!־ ערביורוזענדער ;:ווטט וזונד קי21'2! בע״ווהרע ווונ!ער וווים י ווונד וויינןנעהען, לונ{ 3עבען וזונד לוכ(5רידען< 6וון <י1 וזן בי! וזין עטינקייט. ברייטע ו!יכער 21fi! דוו! vlrí דייגעם פיידענם, ;׳!!חבט !ייסם דויו עווינער! דער דוו! דוו! לע3ט דעם פריעדענם וודטברייטעטט, וויבער וווכז, וויבעו דיין גוונלעם פיו3ק ישראל וו ונד וויבער ירושלים. ושאולי * דיון קינדער ׳שראל׳ש !Rfi•!! די! ן שבת בעוןבו1בטען; דוו ם !ים נעהוזןין דען שבת בייו! וו»ען יויהיען גיוצ־שוזוזען הון3טען, ו1!ט וזייני עוויוען בונד; לוויסע( וזיר יזונד דען קינדערן ישואל׳ש Rfii דער* יעלכע יייין ל יצען זיין ווויןי עוויג, דו! ט לוין !עבט טוונען דער עוועע דען ־*וזוזע! ווונד דיון ערדע עוטוונלפען חי״/ Pn ייכענטען טוונע ווכער הווט ער נערווזעט ) וזזנד !יין ליע! ערריי;ט. תקעי♦ =זיו!עט ph נייוזווגד דיוו פאזוינע; לור בעשטיזזוזטען לייט וןונ!ערער שייעד, דע ן ;עבוזטה וויזט עם וזין ישראל , עעדוורדנונן 5‘ph נווטטע יעקב ם. אד^י♦ הערר ץ ו!£פנע וזייינע ןיפפען, ofii דיינען pnn וזיין וזונד פערקינדע! בדוד 4 נע3וובט וייסט דוין עוזיגער! לוונ1ער ןווטט ifi נד ואט ט ווונ1רער פוורפוזהרען, גווטט אבדהסיס, יצהק׳ש .וו ונד ועקב 0 ; נרוושער »ע5טיןערווונד עהרפ רצטבוורער נווטט ! וו[1ע1הוו:םטער הערר! ערווייועשט גיוזדע וזונד ן\טע, ו!ונד בי!ט דער הערר £וזן לן((עץ! fin בי1ט וזיינןזעדענק דער ונוזדען, דיון fin דען סוור־ .1 .Tóm ׳ 4 עזיוערן מעריב ליל חסדים טונים זקנה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל למי בניהם למען שמו ?יאהבה ?בדנו לסלים מלך חפץ משיים וכתבנו בספר הסלים למענה אאשים סליק: מלך עולר ומושיע ומגן: ברוך אתה ין מגן אברהכם: אלה גבור לעולם ין מחלה מסים אך1ח רב להושיע. מבלבל סלים בססד מסלה מחים ברסמים דביק סומך נופלים ■רופא חולים ומתיר' אסורים ומקלם ?!מונח ו ליישני ע?ד. מי כמוך בעל גבורות ימי דומה לך מלך ממית ומחלה ומעמיס לשועה. מי כמוך אב הרחמים זוכר לדודיו י לסלים ברחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה לן מסלה המתים: אתה קדוש לשמך קרוש וקדושים ?כל יום'יהללוך כלה: ובכן תן פחדך יי אלהיני על כל מעש? ואימתך על־ כל מה שבראת ולירא? כל המעשים ללשתחויו לפניך ?ל סברואיכם ויעשו ע1טערן לוויצערטעסט, ווונד וענדעסט איהרען טפעטעדען נא5קאוו»ע1 איינען ערןווזער, pih דיינעס נא»ענס riVn| , אויס [יבי:. והריו♦ נעדענקע אונוער pii [עבען, א קאניג! דער דוא וואהןן:ע5א1?ען הווסט 1 phע3ען! פערנייצנע אונז אין דאו בון, דעס (ע3ע03, pin ו־"3עטווי(!ען א הערר דעס [עבענס! מלך♦ א קוונינ, הע[£עד׳ רעטטער אוגד טי(ד! נע1א3ט וייסט דוא עווינער! טי15 אבררכ׳ס. אתר! * הערר! אין עווינקייט בי!ט דוא א1!ווע5טי5; דוא בע!עבסט דיא טאדטען ווידער, א!3ע3ד1ין אעט דיין היין! אי ט ננאדע עדנעתרסט דוא דיא (ע3ע3דען, אוגד איט או^ע^דןיצעp ערבאראען 3ע1ע03ט דוא דיא טאדטען ווידער; דוא טטיטלעסט דיא ווא3קע3דען, היי1עסט דיא קראנקעז, 1י:1עסט דיא נע3ו3דע3ען, אוגד הע(ט0ט טרייא דיינע לוואנע דענען דיא 13'p טטוי3ע ט[א£ען. וועד אי!ט דיי נ1”ן־! הערר א!לער אעיטע! וועד איו ט דיר עה13יך קוזני;, די4ר דוא טטער3ען [אססעטט אוגד ווירער 3ע?עבטט! ד ער דוא ד.״1 הערפאד־ מפריסען (אססעסט! Q♦, וועד איוט דיר נויין, אן1באראהערלינער פאטער! דער דוא ז׳יינעד נע ט לו ב £ ע איט ער3אראען נון [ע3ען נעדענקשט! ונאמן♦ דוא 3יוט טרייאער£יןןענד, דאס דוא דיא טאדטען 1 וירעד 3ע?ע3ען ווירסט, נע?א3ט :ייסט דוא עווינער! רעד דוא דיא טאדטען ודדער 3ע1ע3ע0ט. אתד, #דוא 3יוט ה"?ינ; היי5ינ איוט דיין נאאע, אוגד דיא הייןיןען פרייוען דין טעגוין אוגד אוגאבןעססינ, סלה, 1בכן ♦ א £ער3רייטע דייג ע £ודצטכארקייט עאינער אונ1עד נאטט ! אי3ער א?[ע דיי3ע אערקע, דיא 3אני ניניייט £אר דיר, אי3עד א(1עס, וואט דוא ערטאפפען האסט, דאאיט דיך £יר5טען אל[ע וועוען, דאס דיך א33עטהען' א!!ע עדטא£פענען, דאס 1יא א^ע אין איינען 3וגד פעראיינינעט ןוערדען, דיינען ווי11'1ן לו £א[ן־ ליע־ ראש השנה ולכשו כלפ^^ו אחתל VA/\VV׳VV׳\VV%VV\VVV\WVV\tAV> VWt׳\VVV\V\\V\%, לון לווצו. ערהחבסט לווצו לויבער לו11ע צלו לילו נען, לוינדעע דולו ווונו דורך דייצע צעבלוטוזע היי1יגטי1סט, mrs דיינעע דינסטע, לווצ:ער קלוניצ, ,נעהערטעטט, לוונד דיינען צרלוטען לוו:ד היי1יצען נלווצען לויבער לוו:: נלוננטעסט . (תוך ן » fi גלובטט דולו לווצו, עווינער לוונ!עד צל!טי1! לוין 1יבע ׳ דיע:ען טלוצ (דעש שבה לוורד דיוען טלו?) דעט לוגדענקענט, לויינען טלונ (דער ערוועהנונצ)ידעט ב1לו:ענט (לוין 1יבע) לוד היי1יצען פערקינדינונן, piS לוצדענקען לון דען ל״יטליצ לו!יט מצריש. אלוהינו♦ לוונוער צלוטט! לוו צד צלוטט לווצ1עדעד סלורפלוהרען! עט סטיינע ifrw, עט קל!»»ע יוונד צע־ 1יוננע, ווערדע לונצעטויעט, איט וולוה1צע5יו11ען לווצעצלואאען, לוו:ד צוין ער5י11ונצ לוורד עריויננעדונגצעברלוצט, ווונוער לונדענקען, דלו: לונדענקען לוונ:ערער 5לו1ע1טערן, דלו! לוצדענקען דעס צע;ה021ען, דעט :לוהנעט דוד׳ס דיינעט קצעבטעס , דלו ו לוצדעצעען דייצער היי1'צען טטיודט ירושלים, לוונד דחו לונדענקען דיינעס ולונלען פ'ו1קעס ישראל פ!תר דיר, לוד עררעטטונצ, לוע צוטען, 1ui1h111r.ru pii , לוד צנלודע לוונד ביודווהערליצקייט, לוע 1עבען לוונד פרידען, לוןדיועע טלוצעדעסלונדענקענט. h| דעוו:ע1בען נערענקע h וצועד לוע צוטען! ערלויצ־ נערע דיך לוונוער לוע ועצען, לוו:ד הי1ןי רווכו לוע [עכען, דורך דילו פערהייטונצ דעט הי'1ט יווצד דעד ערבלור; או;צ, טלוצע, בעגצעדיגע לוונט, עדבלודאע דיך לוונוער לוורד טטעהע לו וצו 3יילו; רען לו דיר טויען לוונוערע לוויצען הין, דולו ביוט לויין לו11»עכטיצער; לו11צנעדיצער לווצד ערבלותצוצצספלו11ער צלופט לוו:ד ק(!ניצ. א^ה,(!. לוונ:ער צלוטט לוונד גלוטט לומוערעד 5ל!רע1טעדן, רעצירע hיבער דילו צלונלע ווע1ט לוין דיינער הערר1י5קייט . לייצע דיך ערהלובען לויבער דילו צלונלע ערדע לוף דיינער אלויעמטעט, jj!r- ערטיינע לוין דער 3רלו3ט דייצער צ1יורדייבע העדרטיופט, לויפער לו11ע בעווףהנער דייצער ווע!ט: דלווצייט יעדעס 11 ערק ערקעוצע, ראש השנה טו הכר* ארצך: וידע כל־פעול כי אחה פעלתו רבי! כל וצור כי אחה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפיו יי אלהי ושראל סלך וטלכותיו בכל מ־שלד־ן: mj שנע אלהינו ואלה♦ אבותינו לצה במנוחתנו•) קך־שנו במצוסק nf! סקקנו ?ת־ורסןל שבענו מטקןד לשלחני בישו^ןל #"(6־1 שנע והנחילנו « אלוהינו באהבה וברצון שנת ק:דשןל וימחו בו w ,m W• וטהר לבנו לעבדך באמת. כי אחה אלהיט א״ח וךבךך אסת ררןים לעד: ברוך אתה ין סלך על ?ל־הארץ נקדיש (הש״ת 1) לק£ךאר ך־ום הזכחץ: רצה ין אללזינו בעמךושראל ובתפלתם. והשב את העמדה לדביר ביתך ואשי ושראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון וחוזי לרצון תמיד עבודת.ישראל עמך. ותמזינה עינינו בשובך לציון כלססים: ברוך אתה י״י המהדר שכינתו לציירן: מודם אנלזנו לך שאתה Min " אלהיט ואלה אבותינו לעולם זועד צור חיינו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור נודה לו U\v\ tV\WW,^\ vV דטש חיו עש הי.גדפיןמעברט5ש, יעדעש נעטטפןי טיינזעהע, דטש דווי! עש ערטטפפען היושט, טן:ד דטא״ס 116עש pnh cm השש , טוישדופע: דער עוויגע, דער (uuh ישראל׳ש ווי!ט קי1ניג. טוגד וייגע העדרטט*ש ערטשרעקש ויך וויבער ט1!עש! (יונ( שכת: טוצוער (ueh טוצד (Düh טוגוערער 6טרע1שערן, הטבע 1ווןר.1געי £ט![ען יון טוגוערעד רוהע) , הייזיןצע ט!cíh5 רעדען. !ד1ששע איי:ע יעע!ע רוהי; ב!ייבען גע;ען דיויו, דידו איד 5!וצען, יוונל־ איין געאיטה ווידו טטויב דין ן:ען:ען יעדען • ד!פפנע א"! הער] דיינעד !עד,רע, cm דויך אין דוייפרין prrt ערפי!!ונ: דיינער ;עבטטהע בעטטרעבע; !dh דידו ענטווירפע ד!!!ער דידו איד בד!ועש טחון ווד!!!ען, פעדניצטעט וועדדען, דוו:ד פערוזינדרע ד!יהר פטיהדובען. טהוע עש pirt דיי־ דגש :דזאענש, pírt דיינער רעצטען ווי!!ען. טהוע עט דייכעד ד.יי1י:קייט דוו:־ !עהרע ווענען: דוויןי דדו ט עררעטטעט ווערדען דיינע !יבען. הי!( איט דייגער רעצטען, דוו;ד ערהדורע איך. tartu אדוגען דיר ן:עפדו!1ען דידו רעדען אייגעש y או נדעם, דוומ־ דידו ;ע־דונקען איינעש העדלענש, עאיגער! איין הדורט דוונד איין ער!דו?ער! ער, דער דוין !יינעד ד.יאאע5מה^ד.ע פרידען טשיפטעט, ערהדו5טע דען פרידען irt oirt;־ ןדונ) ישראל! הירד!!'( אערדע ;עשפרדוצען: אמן! יהי• ע”"עד! דוו:!ער ;ד!טט דוו:ד ;ccrt דוו::רער פעשעד! דדו ש עש דיר ווד!ה!3ע£ע!!י3 ווערע כדו1ד prt יוונועדן טדו^ען דען ד.יי!י;ע| טעאפע! לו ערבויען, דדושוויר דוונ!ערן טהיי! דון pv5'H מעועטלע נעהאען, pírt די. דוין עהרפורצט לו דינען ווידו דוין דער פדורלייט. ייי־ן דדוס pmwart !יידו רעך עווי.נען דדן! דופפער יהוד,-,׳ש irt" ירושליס־ט, 11'prt rt דען טדו,;ען דער פדורלייט. ברוך אהה י♦ אלהיט ואלה♦ אבותיט אלה♦ אברהם אלה♦ ♦צחק ואלה♦ יעקב האל ־ * ן - י :1 !7 •• •״ ד ״ :זג ״* ti מ ״ • ; ז 4״ *•־ * ד i ז יי הגדול הגביר והנורא אל עליון קונה שנעם וארץ: מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו המניה לעכו ביום שבת קדשו כי בם רצח להניח להם לפניו נעבוד ביראה ופחד ונידה לשמו בכל יום תמיר מעין הבךכות אל ההודאות אדון השלום מקדיש השבת ומברך שביעי ומניח בקדשה לעם מדשני עונג זכר למעשה !•ראשית: איהיט ואלה♦ אבותינו רצי. במנוחתנו קדשנו במעוךדך ותן חלקנו בתוךחך שבעט מטובך ושמחט בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמרת והנחילנו יי' אלהיט באהבדה ומ־צון שבת קרשך ♦ מוחו בה ישראל1 מקדשי שמך: ברוך אתה ע מקדש השבת: דעי הזן ןויוןמ היד {יוק קדיש העמיוך!וירד קידוש יויבעד וויי! קדוש לראש השגה וען דער ערגזטעטיו{ ר״ה יון שבת £ הייאשטטס !יחטט רו נד ווייס ער ר!!עש , רונד דער :ר בינן רויסגרנג רין ריהרענן בעניננען. ער בע!ר,־זנט דטן נ״־ראאטן נרך עערדינשט, רונד דען ברזטן טטדוופטט ער גרך דינעע פרעפע!. ער ווידד רונו דען נט:ר!בשטן !סנדען, רנן בטנזטיאאטטן לי?ע דער ט ר ניט, דיריטנינען לו ע־?ר:טן, דיר דינער חי1פט הווררען. דיר שרדטען !!*דד דט־ היגרד טתוטקטן רץ דינער נדרסטן גנרדט, נט!רבש דיר דין רוה»בר1!ינר נמאט ודן עודגךייש • rrR של ראש השנה ארון עיולם «שר מאי. ?©־ם ?ל־־לציר נברא: לעת ניגשה בחפציו בל. ואסרי ?5 ליו in וזבייה. והוא הירח והמיין ה;וה . והוא אחד ואין שני. בלי ראשית בלי תהליח. והוא אלי והי גאלי. והוא נפי ומגיוס לי. בן■ ר יו אפקיד רוחי. ועם־רוחי גויתי: אז; מלוי שמיו נקרא: דיברו ו מ ל יו ך נורא: '[הוא לחיה בתפאררח: להמשיל־־לו לחחבירח: וד־£ו לחעז והמישרדח: וצור חבלי בעת צרה : מנח ביוסי בייום אקרא: בערת אישן ואעירה. ״לי• ויהא אירא: ברוך אתה יי אלהיט פלך העולם אישר קךישנו בפצותיו וצונו על ?טילה יך.ם: ברוך אתה יי אלהיט פלך העולם אישריצר את האדם ?■המוה וברא במקבים נקבים חלולים חלולים גלוי דדוע לפני כסא ?בורך שאם יפתח אחד מהם או לסתם אחד מהם אי א$שר לההק:,ם ולעמוד לפניך: ב רוך אתה;י רופא בל •בשיר ומפליא לעשות: ברוך אהה ק אלדויגו מלך העולם אישר קדישנו במצותיו וצוני לעשוק ברברי ח1דח: והעי; אד1|♦ אורהעבעד דער ווע?נ1 ! ווע(צער רעגירטע, בעפאר ואך וויי! געטאפן, ערטאפפען וורוד, גאצדעג[ א(, (’!מדורך !יינען ווי((ען הערפארגעבראצט וורוד, !ואורדע !יין נאווע רעגעגט גענאננט . אוגד ווען דער אייגסט א(־ (עט פעיגעהט, ווירד עד אחיין רעןירען דער פורצטבארע, ער וואר, ער א י: ט , אוגד ווירד עוויג אין הער ר(יצקי י ט, ער אי:ט איין איינליגעש אייניגעט ן1ע:ען, קיין לווייטעט איהע לו 5ערג("5ען ואך "יש איהע לו פעדבינדען. אהנע אנפאנג, אהנע ענדע, !יין אי!ט דיא וואצט אוגד די א הערר(יצקייט! ערי אי!וו "יין גאטט, א"| ע״יג (עבעודעד ער(א1ער, וויי! סע(! אין (יידען, אין לייט דער ואטד. ער אי!ט איין פאגיר. ״ייגע לופ(וצט, דער קע!ך אייועט היי(ט, ווען איך איהן אנרופע, אין !ייגע האוד ע״פפער.?ע איך אייוען גייסנו, "’I1 איך ט(אפע אוגד ווען איך ערוואצע; אוגד איט אייגעע גייסטע ארך אייגען (ייב, גאטט אי!ט אי 0 ״ ’ '-איך 5 ירצטע נ י צ ט ט .v —י ף * גע(אבט !ייטט דוא עוויגער! אומער גאטט! הערר דער ווע5ט ! דער דוא אוו! דורך דייגע ;עבאטהע י’,גה'12^’1ט א•'־ אוו: בעפאה(ען האמט, דיא העגדע לו וואטען. ברוך♦ גע!אבט !ייטט דוא עוויגער! אוג!ער גאטט , הערר דעד ווע?ט, דער דו א דען "עוטען געבי(דעט 1י',1 ״”!,u”r ׳ א|:ד איהגך פי(ע אפפגוגגען אוגד האה(ונגען אנערטאפפען האטט ׳ דיינעד פאחעהונג אי!ט עט -ע קארגגי ׳ !_״I"" D אייגע די:ער אפפנונגען פעדטטאפפט אדער אייגע דיוער האה(וגגען געאפפנעט ווירדע, דעד »עג0 ניבט בעטטעהען אוגד עדהא!טען ווערדען קאננטע; גע(אבט !ייטט דוא ע״יגער, ארלט דעט פ!ייטעס אוגר אאונדערטהעטער. _ד^1"י גע(אבט זייםט דיא ע״יגער! אומער גאטט! הערר דער ווע(ט! דעד דוא אוג; דורך דייגע געבאטהע *ע״ייויגעט, אוגד בעפאה?ען האטט, אוג! »יט דייגער (עהדע לו בעטעפטיגען. י 5 והערב שהרית ליום ראשון והערב נא יי אלוזיגו את דברי תורתך בפינו ובפי עמך בית!שיךאל ונודה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית:שראל כלנו יודעי שמך ולומדי רתולסך: ברוך אתה " המלמד תורה לעמו!שראל: ברוך' אתה " אליהינו ?לך העולם אשר בהר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו • ברוך אתה ” נותן התורה: •ברבך יזי ויש?ךך: זיאר " פניי אליך 1יה3ך. !שא " פג־ו אליך דשם לך שלום: אלו ךברים שאין להם שעור חפאח והבכורים והראיון וגמילותהםדים ותלמוד תורה: אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם ה!ח והסךן ל!!מת לעולם הבא ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמות בירת המדרש שהרית לערבית והכנסות'אורחים ובקור חולים והכנסת כלה!הלויית חמת ועיון תפלה והבאת שלום בין ארם לחברו ותלמוד תורת כנגד כלם: T •- V V : T Í ־ ־» ־־• VVVVWWVW' V^WV\VV\VVW\V\W\V\V\'\VVi\VVWV\VVVVWVVV׳\WWV\V\\\VtA^V^ ■Vt-WX-N אל;־., והי<ר— ♦ pni דהך ה עוויגער! הומער גהטט ! רען הי:הה1ט דיינער [עהרע, irt:: הדד גה:לען ,pjpf״ ישראל היאאער'3 pny:J::rt?יי3ען. irt pni::, הד:רע :pÉrtü:1'Hnrtp:rt דייעט גהגלען pypihá ישראל, ה!;! ה^ע דיינען נהאען ער^:ען יוונד דיין גע:עטן ערפהרטען. גע!ה3ט :"up דודו עוויגעד! דעד rtn דיינעע ypjpf. ישראל גע:עטלע הפפע;3הרטע0ט. p^G־ ♦ גע[ה2ס :"rtn pp עוויגער! הד:ער גהטט ! העדר דעד dU’ii , דעד דורו pyp?rt£ |-iirt D'irt ::irt ערקההדען ה!:ד הו:: דיין גע:עטין געגעבען pprtn . נע!ו!בם :ייטט דוה עוויגער! הד:ער גע:עטלגע3ער . ’p“G“ ♦ דעד עוויגע :עגנע דיך הדד בעהיטהע דיך. דעד עוויגע ?הטטע :יין ה:ט!יטן דיר לייצטען, הו;ד 1ייוו דיר ג;עדיג, דעד עוויגע ווע:דע :יין הנטויט] דיר לו, הו;ד געבע דיר דען פרידען. אל1 ♦ פה1גע:דע דינגע ההבען (^p געועטלע) קיין 3עסטיאאסעט prtrtii , דיה פאה (דוו: גע:עט; 5הן דע ר עקע דעט פע!דעט, דערען פרוצס דען הראען לוריתגעלהשטען 1והודדע) דיה בכורים (דיו! דהדברי:גו:ג דער ער, מסען פ־יצטע הו:ד דיה בייה דער יעהד?יך דרייהווהליג״ן ערטיעדג פהד גהטט לו בייגע:דען (ופפער). פערנער אעמ1ענ?ד־עחיצע טההטען,• הדד דה: ער?ערנען דעה געועטלעט. אלי ♦ פהן פ^גענדען דיכגע! געדטט דער אע:ט דעד פריצטע סהן הי! 5 pr:nע3ען. הדד דה: הויפטגוס בריכט היהע דע::הך הין דעp ^;פטיגען, גער,אליך: פה! דער פערעהרדג :יינעד ע1טערן, פה! »ענטענפריינדןי, צען טההסי:ן, pin פלייסיגען 3ע:וכע דער 1עהרהיי:ער, ד ער גהסטפדייהייט, דער קדה:קע:פפ1עגע, דעo'irt p■ שטהטטען דע־ ב־ייטע, דע־ בעגוייטדג דער [ייצען, דעד ה:דהצט היp געבעטהע, דער פרידענסטטיפטונג לווי; מען ע:0לו וייטען פדיינדען; היבער ה!1עש הבע־ גע ה ט דה: עייעמען דע ט געועטלעם (הוגו דיוו»ע:סןיביגופע1יצ■־ טען דהדויש pHMrtplíhS ליעמען לו ?ע־:ען). של ראש השנה יט אלתי נישמה שנתת בי ©הורה היא אתה נראתה אתה יצרתה אתה נפתתה בי ואתה משמרה בקךבי' ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא:' כל ומן'שהנשמה בקרבי מיודדת’ אני לפניה יי■ אלתי ).אלתי אביתי רבון כל־י המעשיים אדון כל הנשמות: יבדוק אתה יי המחזיר נשמות לפגרים מתים:' ברוך אתה!: אלזתינו מלך העולם אישר נתן לשבוי בינה להבחין בין יום ובין ל;לה י ברוך אתה ןי אלתינו מלך העולם'שלא עשיני נכרי: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שלא עשני עבד: איונטפעחטנען:ט4ען דיוע ברכה : ברוך אתה;:אלהיני מלך העולם שלא עשני אשה: ברוך'אתה ן׳ אלהינו מלך העולם פומה עודם: ברוך אתה יי אלתינו מלך תעולם מלבייש ערמיס: וויי3םפער1טנטן וט4ען דיוע : ברוך אתה ” אלהינו־ מלן־ העולם שעשיני כרצוט: ברוך ' '■ V*V VWWVvVVWWVv VAAvV^VVVvVVVVVVVVVVVV\\VVVvVVVvVVV\ VVV^VV^XV ׳e^V V'V’V'VW'WW'VV-VX אלה, ♦ הערר! -יו! ועע1ע, דיט hn איד 4ע4ע3ען הווסט, יויוט ריין! רוויו הטטט ויט ערטטפפען, חט "h געכיויעט טונד איר טיינ4עהויכט: 3 hnעאטהדעטט ויויו טין איר, ווירטט:יט פט ן איר נעהאען, טונדויטאיד טין רער לוקונפט אידער 4יע3ען. וט ?טנ4ע דיוע ועע?ע טין איר [ע3ט , דטנקע טיך דיר עאי4ער! איין (ויוסט ! רזונה 4 יו פ ם איינער עעטעד! אייטטער ט|[ער ווערקע ! הערר ט?!ער !עע!ען! 4ע1יו3נו :ייטט חט עאי4ער! רער חט טיינסט דיט טטדטען קטרפער אידער 3ע!עע[עטט , 3*< יך ♦ געוטפט !•יטט חט עאי4עד! טונוער 4יוטט ! הערר רער אע1ט! רער חט דעת הטהנע דט: פעו-״ט.4ען 4טבסט. לו טונטעדטיידען לאיטען דעpטטגע טונד רעד נטכע. גע?ט3ט ליי• י• א. רער חט איך 0[ס ישראל ערסטפפען הטטט. 4ע?טבט יו׳• י• א. רער חט איך ניכט 1'pi טק1ט£ען ערטטפפען הטסט. גע?ט3ט טו. ג. 11, רטט חט איך ניבט pií אייבע עדטטפפען הטטט. ( פחיענליאאער וט4ען טטטטט דעט טבי4ען:) געוטבט טו. ז: א. רער חט איך נטך דיי:עp אטה?4ע5ט1{ען עיטטפפען הטשט, גע?ט3ט טו. 1. א. רער חט דיט 13ינדען ועד,ענד אטבסט . גע!ט3ט טו. ו. 11. רער רוט דיט כטקענדען כעקןיידעטט. גע!ט3ט שחרית ליום ראשון ןרוך אתה יי אלדויגו סלך השלם מהיר אסורים: ברוך אההי״אלוזינו מלך׳העולםז1כןף כפופים: ברוך אתה ך אלהיגו מלך העולם רוך,ע הארץ על־המים: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם 'שעשה לי בל־צרכי: ברוך אתה "אלהינו מלך העולם א:שר הכין מצעדי־גבר: ברוך אתה ין אלז!,׳גו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה: ברוך אתה ״ אלוהינו מלך העולם עוטר ן<ראל בתפארה: ברוך אתה " אלהינו מלך העולם הגותן ליעף כיח: ברוך אתה" אלוהינו מלך העולם המעביר שנה מעיני מעפ״עפי ותנומה: ויהי רצון מלפניך ן* אלהינו ואלוהי אבורהינו שתרגילנו בתורתך ולבךןנו במציתך ואל תביאנו לא לידי חטא ולא לידי עברה ועוז ולא לידי נסיון ולא לילי מיון ואל תשלט בנו .יצר הרע ודזךחיכןנו מאךם ירע ומחבר רעודברןנו ביצר טיב ובמעשים טובים ונוף את }צרנו להשתעבד לך ויבינו היום ובכל ׳•W VAWAV/WV'.A׳V\ v\ W VX XX XX. XX XX XX XX VA XX \AW v\ VX XX XX XX XX VW\WWAAVV/VVVVV'VAV\\\WW ;ע!אבש או. ן. 11. דער דוא דירו ;עבונדענען 1א:עשש . גע!אבט או. !. 11. דער רוא דיא נעבייןטען אויפרי5שעשש. unióin או. ז. 11. רעד דוא דיא ערדע איבער דא: וואששעד אוישן:עבדיישעש ה א שש . גע!אבש אן. 1. 11. דער דוא איר א?!ע וויי:ע בעדירפליששע לובעריישעש האשש • *ע!אבט אן. ן. 11. דער רו א דיא ט,ריששע דעש אא::עש פארדעדשש. גע!אבש או. !. 11. דער רוא יע'יאל איש אאפש אואגידשעסש. 4ע!אכש או. !. 11. דער רוש ישראל איש פראכש קראגעשש. נע!אבש או. 1. 11. דער דוא דעע אהנאע5שינען נייע קראפש ניבסש . ן:ע!אבש או. !. 11. דער רוא רען כיואןי פאן איינען אויגען אונד דען 0!ואאער פאן איי:ען אוי.•.'*:!';"*,־ ווענפיהדעשש . ויהי♦ א, ראש עש דיין ןוי!!ע :ייא, עווינער! אומער נאשש אוכר נאשש אומרעד פעשער! או:: אין דייני* 1עהרע לו !יישען 1 אונד או;: דיינען :עגעשלען שדייא לו ער־א!שען. !אש אוה קיינען א:!אש לו פער.(ערן, איכעד•-טרעשו:ן.ען או:ד !אששערן פינדען. כעוואוזרע או:: פאר פער:ו5ו;נ אונד 3עשש'אאו:ן:. !אששע קיינע בי!:ע ניי;וננ געווא!ש איבער או;: האבען. ע:שפער;ע או:: פאן 3א:ען אי1;טען, או;ר פאן ט!עכשער ;ע:ע!!טאפט. הא!שע או:1 טשעשש פ עש ש אן דעע הוונגע לוע נושען אוגד אן עדע!ן ד.אנד!ונני1ן, אונטערדריקע אומרע !יידענמאפטען, דאאיט ל ובבנל יום לחן ולךו?ד ולדסמים בעיניך ובעיני ןל מאינו ותנמלנו חסדים טובים: ברוך אחה !; נומל חסדים טובים לעמו!שראל: יהי רצון מלפניך!׳ אלה׳ ואלחיאבותי שתצילני היום ובבל יום מען! פנים ומעזות פנים מארם רע ומחבר רע ומשכן רע ומפגע רע ומשטן המשחית מרין,קזשה ומבעל דין כ!שה 5ך שהוא בן בדית ובין שאינו בן ברית: לשלם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודד-, t J • •• ן ץ ••י ץ < • י ״ V y על־האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר: T יי 5 • : T : • V VI •• V •״ • * ובון כל העולמים לא על צדקותינו אנדונו מפילים תחנוניני• פניך כי על רחמיך חרבים. מה אנחנו מה דמו מה חסדנו מה'צדקותינו מה !■ישועתנו מה כחנו'מה גבורתנו מה נאמר לפניך יי אלהינו ואלה׳ אבותינו הלא כל הנכוריסכאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל !*••#» •— •» • y “ •ן • !•י * ץ ^ • • • • • ■״״•# • "בי ^V.V־.VVV\\V^VA,\\\\VXV' W WX V-X.VX>/V־\\\\VWV'/VVVV'WVVV\V\ViVVV^VV\WV\VV',V\VV\\V\V׳AVVW ,ליד 15־ דיד דינען. 1ווס לו נ! יעטלט לונד L"':rlÍP ווווה[(עפל[!ען , ננלדע ולו:!־ עדבלדאוג; פינדען, לין דיינען לוינען ולו:ז־ ולין דען לוינען וו!1'ע־ דוו ווו:! !עוזען, ,לוכד פערפלהרע איט לונ: נלך דיינעד ננלדע ללוכד ניטע. yj•. •לננט :ייטט דוו! עאינער! דעד דוו! ל!!ניטינ דיינענך פון[קע ישראל ווווחוטחוטט. יהי ♦ ל, דלט עט דיין rli'ii !ייוו עאינער! א"ן נלטט ,לוכד נלטט איינער פעטעד! איך יעטלט ולונד yiih-. לייט נו בעו1להדען פלד לונפערטעאטהייט; פלד פרעצען אענטען, פלד ט(ע;טנע!':נטען אענטען, פלד ט!עצטערן1 לואנלננע, פלד ליינעע בל!ען נלצבלר פלד בל!ען לופע?[ען, פלד פעדדעדב!יצע הינדערניטטע!., פלד py:"h טטדעננען נעדיכטע, פלד וויינעע טטדעננען ווידעד!לצער, עד דיל לו:!עד בונדעטנענלטטע לדער 5'3ט. _לשל0 ♦ דעד אענט הלבע לו ל(1ען לייטען ליננערע פורצט פלד נלטט , בעקעננע דיל וולהרהייט, הלבע ־עדויצקייט יוין :יינעע הערלען, לונד נעאלהנע !יך פדיה אוודנענט ביינך לויפטטעהען די:עט לו בעטהען: לבל]♦ העדד ל11ער 11 עוט ע ן! לונ!ער פעדדינטט ליוט עט ניצט, דלט לונ: בעדעצטינט דיר לונ!ער ל:5י;ען -ל־:וטדל(’1ן; ילנדעדן דיינע נדע:לענ1ו!:ע בלדאהערלינקייט; דען וולט :ינד וויד ? וולט לי:ט לונ!ער 1עכען}' וולט לי:ט לו::דע ניטע, וולט ל־!ט לונ!דע נערעצטינקייט, וולט לונודע ר.י!פע, לונ:דע קדלפט לונד טטערקע? pM" ״-־ע עט עווינער. לוכ!עי גלטט לונד נלטט לונ:רער פעטער! דלט וויר דיר עדאעהנען קעננטען ’ !ינד ניצט ל11$1 ••;^י־ען פלד דיר ליין ניצטט? ל!1ע בערי־אטען אעננעד, ל(ט וועדען !יל ניל נעווע!ען; ל1[ע וויי:ען לונ״יטטעגד, ■•יי'- פעדנינפטינען ו1'ל'נעדלנףע:[ל!? —י■ דען לין דעד טהלט, !ינד ליהרע אייטטען הלנד|וננען טלנד. לוכד ל׳ ד.דע שחרית לידס ראשון בי רוב מעליהם תהו וימי מיהם הבל לפניך. ומותר האד־ם מן הבהמה א!ן כי הכל הבל: אבל אנחנו עמך בני ביתך • בני אברהם אהבך'שנישבעת לו בהר המוריהתדע!צחק!לזידו ■שנעקד על גב המזבה ערת !עקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומ׳במחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישרך: י ׳לפיכך אנחנו ה:בים להודות לך ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש (לתת שבח וח1ך;ח לשמך: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה!רשתנו אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר ואומרים פעמ!ם בכל יום: י שמוז ישיראל יי אלחינו יי 1 אחך. t ־T : * yj V ״J IT V JT: V• V: JTI A « ברוך שם כיור מלכותו לעולם ועד: יון שבת אונד יו" ט ו!ען אאן פייטים :א:ט, lihi אוון היי דיו! ערטטע פרשה סאן קיש•:אגע,: אהה הוא עד שלא נקרא העולם אתה הוא משנברא העולם איהדע [עבעמולייס אי:ט פ5יצשיו.. או:ד דעד פאדלוג דעס »ע:טען פאר דעע פיהע אי:ט גיצטס. 11 א או1עם אייטעו א!;ט« אבל♦ דע::אך :־נד וויד דיי! pto5, גענאששען דימעש בו:דעש, קמדער דיינעס געןיבטען אברהם, ד־1ע v.m hn דעננ בער»ע מוריה דימע 1־בע לוגעט״אדען; ;ÍMnhp:n־:u’ :יי;עש איינלתען !אהנעש, יצחק. דער טחן א ועי דעע א1טארע לוע אפפער פאר דיר בערייט וואר; דיא ג״^יי:דיי יעקב״ דימעש ערטט;.’1באמען, דען n*n אויש ?יבע; ודט דער דוא איהע לוועטאאן ווארטט , אוגד אויט פריידע, דיא חא אן איהע האטטעשט, ישראל מוכר !שית נאמטעשט. לפיכך♦ דאאער !מד וויר פערבו:דען דיר לו דאנקען, דיך לו ?אבען, לו פ־יאען- לו רי.א»ען א1:ד לו הייוי־ ;׳:ן, דיינען הייומען גא»ען רונלובעשהען אוגד לו בענעדייען. איי? או:!! ודא !זעדר(יך א':ט אומעד טהיין; וויא א:«וטד.יג אוטעי ?אאש! וויא טאן או::ער ערבי!; '"i י|ו:! י crn "יי ל״יי»אוז5 hH־c:1q אונד אכענדס אויסיופען : אארע ישראל! דער עןןעע או:!ער נאשט אי:ט איין אימעעש עוויגעש ווע!ען! י ;ע1אכט :"א דער גא»ע דער אעררדצקייט !ימעד רע׳נילוע אי»»ער אןיך עו!ינ . אתה« דוא וואדסט בעפאר דיא d!vii ערטאפפען ווארדען, ביי,ט דער!ע1בע נאך יוימרער ערטאפפ5:1; דוא לר״ה וליויכ כ א העולם אתה הוא בעולם הזק ואתה קיא לעולם הבא.קדש אח Í0 עד4 מקרישי'שמך וקדיש ארז י2!מך בעולמך וביישועתך תרים ותגביה קרגגו: ברוך אתה " מקדש ארז שמך ברבים: אקדח tsm " אלהינו בשמ!ם ובארץ ובשמי הישימים העליונים •אמת אתה הוא האישון ואתה הוא אהרון ומבלעדיך אין אלהים קבץ ק1!ך מאךבע בנפות הארץ!ויירו ךדעוב?ל באי'עולם כי אתה הוא חא־להים לברך לכל ממלכות הארץ אתה עשיית את הישימים ואת הארך.אה הים ואת כלזאשר בם ומי בכל מעשה!דיך בעליונים איו בתחתונים שיאמר לך מה תעשיה אבינו ישבשמ!ם'עש'ח עמנו חסד בעבור שמך הגדול 'שנקרא עלינו ומים לנו!׳ אלהינו מה שכתוב בערד ?ts»n אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ילתהלה בכל עמי הארץ בישוב׳ ארז שבותיכם לעיניכם אמר יי: T- - T דדבי V VVVWV\-VV\ % X \\־׳\ V VVV V v%\AV\V\ Vk\ *• V'A■־*•'V' ־־מ אי) דמעע אוגד חין דעע קינפטךגען 1עבען, הי-1עע דיינען גאאען איבער דיאיעניןנען, דיין ז•.ד! יבעטטענדיג ה״י1י4ען, הי'1יגע איתן אין דעי ןנאגלען ülni , דורך דייגען ביימטאנד ערהעבע אונד עדהא1טע ■חוי£רע5ט אומער אשעהען; ;ע1אבט :ייטט דוא עווי^ער, דעד דוא דיינען נאאען א£פענט1יך הייזינעטט! א 1/1־1 ♦ ע״יגער! אונ!ער העדר! דער דן א במט איע היאאע 1 אוגד אוךי ערדען, אוגד אך דען אבערסטען דד1»יע1שריי»ען. וואהר)יך דוא במט דעד עדגזטע אוגד דער !עטלטע , אויסער דיר אמט קיין גאסט . .כרינ^עדיא דיס די-יגעד זזאררעין אויש א11ען טהיי1ען דעד ערדע נ’ו!אןן»ען, 1אש א11ע קינדער דער ווע1ט אייגועהען אוגד ערקעגנען, דאש דיא Uh" ן גור הערר א11ער רייבע דעד עדדע במש. דוא החשש היאאע?, ערדע, אעערע אוגד 0!1עש 011 ש הסדין אמש, ערטאפפען. ווע1צעש אונטעד א1!ען דיינען !:עסאפפע האהערן אוגד נידערן ווע:ע! קסנגטע גו דיר ;א־ גען: וואש דוא טהון !110טט . —• היא1ישעד פאטער! ערווימע אוני• מאדע ריגעש נדאט׳ען גאאעגש ןועגען, דעד איבער אוג! גענאננט אמש, ע״יגער! אומער גאטט! ערפי!1ע אן אוג! וואט ;עטריבען נוטעהט: א1שדאן ווי11 אין א**ך פיהרען אוגד פעד!ו!אאע1ן, דע ן איך אאצע אייך לו פדיי! אוגד עהרע אונטער א11ען פא1תערן דעי עידע , סען אי הד געהען וןעדריגט ׳ ־אש איד איירע געפאגגיגגע! לוריק פיהרע, ספייצט דע,־ עיןיגע. תפלת שהרית וידבר ייאל־משה לאטר: ועשית כיור נחשה topj נחשה לרחצה ונחתה אתו בין־אהל מועד יגן ממזבח ונתת ישמח סיס: ןךדוצו אהרן ובניו ממנו את״־ידיהס ואת־מליהם: ?באם אל־אהל מ#ד ♦רחצרמןם ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשד, ליי: ורחצו ידיהם ימליהם!לא ימתו והיתד, להם הק-עולס לו ולזרזו לדרתם: f ולבש הכהן מדיו בד ומלנסי־בד ♦לבש על־?שח [הרים את־הדשן אשר תאבל האיש את-העלה על-־מטזבח ושמו אצל המזבח: ופשט את־בלדיו ולביש בגדים אחרים והוציא את־הדשן אל־מהוץ למחלה אל־נירן־ום טהור: וידבר יהוד, אל־־מישה לאמ׳ר: צו אררבני ישיר^ל ואמרת y : זע 1 . •• ■>vr ft >־ kt : - r: •• t:(. • J" : .v אלחם את־קלבני לחמי לאישי רירו ניחת׳ תישמרו להדריב לי במועדו: ואמרת להם זה הא&ה אישר תקריבו ליהוה כבשים בני־ישנה תמימם שמם ליום עלה תמיד: את־־הכבש אחד תעשהבסקר ואת הסבש השני תעשה'ביןהעךבי.ם: !,עשירית האיבה סלת לקנהה באלת בשמן בחית רביעת ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחת א¥ה ליהוה: ונסבל רביעת ההין לבקש' האחד בקן־ש. הסך נסך ישכר ליחות: ואת הבבש השני תעשה בין העתבם בקנחת הבקר וקנהיו תעשיה אשה ריח ניהיח ליחות י• ושחט ע - -I ז! V*. VVVVVV\XV\WV\V\ VvV% וילבר ♦ דער עוויגע רעדעטע "יט משה, ווו.-ר מפיון ך: געביטהע רען קינדעדן ישראלס, ממדין ti וויהנען: איין וופפער, נעה״!יך דיו! טפיי!ע דיון "יין פייער פערלעהרט, איר לוע לונגענעה״ען;ערוך, "יטט ורחר כעאבאצטען, יעדעט לו !יינער לייט דרןרל1ברינגען. :וו גע איהנען h:]b , דיועט יוי!ט 1"h פייעראפפער, דון! ודהר דעע ע״יגען לו ברינגען הוובעט : יעהריגע !ע״״ער אהנע !ייבעטפעה!ער, יעדען טוו ג ל״יילו. לוע גאנלען אפפער, וו ונד די:עט כעטטענדיג. דנן! לויינע phi ברינגסט דווו דעט "וורגענט, ווו נד דוו! ווכדערע ל1ויטען ביי-ען וובענדען. דאלו לויין לפנמה"! איפה פיינעט "עה!ט לוע "עה!אפפער; איינגעדיהרט איט וויינעע פירטע! הינגעמטחטטענען בוי״ל1ד.!ט. דוו! טעג!י3ע אפפער וויו! עס כערייטט ו!ע כערגע סיני געבראצט, ווונד דעע עוויגען לו' עדזדען. לוע לונגענעה״ען נערוך פאע״פייער פערלעהרט ״וורד. נו יעדעע!א״״ע געהוורט וויין פירטהיי! טרוונקאפפער הין; ו״יןי דו!! ד.יי1יגע !ו!!! דער ו״נפער״יטטע וופפעד״יין, דעע עוויגען לו ■עהיען ל״יסנענלןסטען ווערדען/ דוו! וא■ דערע !pb ברינגטט דולו ל״ימען ביידען "וובענדען, "י ט עכען דען "עה!חפפער ו״נד טיוונקיופפעל, וויו! דעס "אמעט, דעע מייעד בעטטי״״ט. איין לומענעה״עד נערוך. דעע עוויגען לו ע הרען. ושחט כב לר״ה וליויב "(שחט אתו על ♦דף המזבם צפונה " (זרקו בני אהרן הנדונים את־דמו על-המזבח סביב: • אתה הוא « אלחינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים. בזמן שבית המקדשק;ם. "כא״שר צוית אותם על!די משח נביאך ככתוב כתורתך: ויאמר ״ אל״מ׳בה קדו־לף סטים נטף 1 וצוהלת ןחל?נה Dfs ולבנה!כה בי ןבד;ה-ה־ ו^;ת אתה קטרת רוקח ט׳!שה רוקח טטלח טהור קיש־ ו׳־חקת טמנה ר!ךק ונחתה מסנה לפנן הערת ?אהל מועד אשר אמוד לף שמה קדש קרשים חררה לכם ־ מאמר והקאיר;!ליו אהרן ק?{ךת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־חנרית:קטירנה־ יבסעלת אהרן את־הנדת בין ה׳!רן:ם וקטיינה קטיית תמיד לפני יי לררתיכם: • V •• I : (T; : • תנו רבנן פטום הקטרת . הצרי והצפורן החלמד־ו והלבונח משקל שבעים שפעים מנה. מור וקציעה. שגולת נך:ד;וכיכום׳ משקל ששה עשר"ששה עשר קנה. הקוישט שנים עשר׳ וקלופה שלשה׳’וקנמון תשעה. בולית כרישינה תשעה קבין.!’! קפריסין. סאין ו/לתא \_קבין תלתא. ואם אין" לו«ין קפריסין. מביא חמר חולין עתיק. מלח קרומית רובע הקב. מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן אומר אף כפת ה,יךרן כל שהוא ואם ?ר/ן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמ?יה ה;3 מיתה: רבן שמעיון בן נמליאל אומר. הצר♦ אינו אלא שרף. הנוטף מעצי הקטף. בדית כך־שינה ששפך בה את הצפירן כדי ישר/הא נאה. !,ין קפריסין ששיורין בו אה דרצפרן כוי שתהא עזה. והלא מי רגלים"יפין לה. אלא שאין מכניסך* מי דנלים בעזרה״׳ מקני הכבוד תמא רבי נתן אומר כישהוא שוחק . אומד הדק היטב היטב הדק י מפני שהקול ;פה לקשיים. פטמה לחצאין כשרה. לשליש (לרביע לא"שמענו. אמד דבי;הודה*. זד־־׳ הכלל . אם כמדר/ה כשדה״׳. לחצאין או שהפר אחרת מכל סמניה ח;ב מיתה י: ״ ' . תמא בר .קפרא אחת לששים או לשבעים שנה היתת באה של שיי!ם לחצאך * ועוד תני בר קפרא. ׳ אלו היה נותן בה קוךטוב של דבש אין אדם ;כול לעמוד ״wv % vWVV\WW״VVV' /w vt V\׳VWVVW».'VKVWt׳VMtWVV\VVV V V vyv\ WVWVVv X. V׳X'\/W’'־־^v 1M) , (ni'iiv p»1 ד«0 פוזר w«! p0{'5־Sn4't>*eD*1» ־un "yih cp יייי! *1)ייי * ÖHSn . f*&PT9t ir-oih ד׳גן pit! mth !3« ■■*!רייס, דיז “־'מיזיגר »*ו$1י*ן דייn$t לי*• 6 * וביום תפלת שחרית לעמוד מייני ריחה. ולמה אין מעןבין בה דבש. מפ3♦ שהתורה אמרה בי כל שא ר ובל'דבש לא תקטירו ממנו אשה ליי:' • •« V• IV* *J•- * J • ץ ״ ;ובאות ;!מנו משגב לנו אלה♦ יעקב סלה: ” צבאות א־שרי אדם בוטח בך: " חושיות המלך י^ננו ;eV קראנו: אתה סתר לי מצר תצלני ך$י'פלט תסו^נני סלה: ועיבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם ובישנים קדמוניות: י ׳ "‘ IV־ :1:1 ״;ד •נ• e ti י,* y «v • » • T » תפלת רבי נהוניא p הקנה. אנא בבה גדולת ימינך תתיר צרויה קבל דנת עמק ש?בנו ט,דרנו נורא נא נטר דורשי!חודך כבבת שמרם '0־0 •־ "0 ־ •־1ס : ז־ To ־" 0 ן ברכס טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם oT: ״ 0־ י־•־ 0־ !־ "ס -'0: 1 '0' "‘ הסין קדוש קרוב טיבך נהל ערתך יחיד גאה °לעמך פנה זוכרי קישתה שועהנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות ״ : ז ־* ־ I ־״ : * ״ ד ז I י• י• ־ ־ ד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: אבג״יתץ: קרע׳שטן: נגד׳יכש: נטר׳צתנ: חקביטנע: •גל־פ-ק: שקיצית: * Z5= A----: V-- J- I :•:ív V.V - JT : •)T : 1 is התמיד ונסקה: , אעהו מקיומן של־־זבחים קדשי קדשים שקיטר,ן בצפון 18־ ושעיר של־ייום הכפירים שקיטתן בצפון וקבול ר^ן בכלי שרת כצפון ודמן טעון קדה על־־כין קברים ועל־קפדכח יעל־מובת קזהב מתנה אקח מקן מעכבת. שירי קדם קיה שיופר על־יסוד מערכי של־מזבק הקיצו!. אם־לא נתן לא עכב: פרים הנשרפים ישעירים הנשרפים שחיטתן בצפון לקבול דמן בכלי שרתבצפו! ודמן מעין הזיה על הפיכת ועל מןבח קזהב • מתנה אחת מהן מעכבת /VVV\ 1WVVV VV\VVVVWV\\v\ V X w\ X iVVWVW VA % V 1.X VV\ x XX׳V uvVVVW VWVVt VV■^ וביום• ווע שנת, ל״יייז יעדזיינע 1ע»זוער חה־ע פעד&ער; חונדלוע "עה^שפער ־ודיון לעהנטדזיין פייגעש l"k >->m וו.־ן וזיי־־ע־יוזדי!, נעבסט דעע טדוונקקפפער דיזלז. דיזעס 5 mi vi'hה:לע*י*!פ£ער פיר יפרעו שבח. rrie- רעלן י11ו.וי;’גן גון:ל׳ג׳י!פפעי. רגכסיש 11 pírt"־. lim mrh ליריד. ולידב כג מע?בר־ז. 'שירי הדם ה:ה שופך על יסיח־ מערבי של־מזבח ההיציון. אם־לא נהן לא עיב. אלו ואלי נשרעין בייח הדיש!: חסיארת הצבור והיחיד אלו 0[ חטאת הצבור שעירי ראשי■ חרשים ושל־־מועדוח שחיטתן בצפון ומבול דמן' בכל•'"•רת בצפון ודמן שעון ארבע מתנות על'ארבע קרניות: ביצר עלה בביש יופנה לפוכב' ובאילו לקרן דרומית מזרחית. מזרחית צפונית. צפונית מערבית. מערבית דרומית • שירי הדמתה שופך על יסוד דרומי. ונאכלין לפנים מן־הקלעים לזכרי כהנה ?כל־־מאבל ליום ולילה עד־־חצות: העלה קדש קדשים שחיטתה בצפון וקבול דמח בכלי שרת בצפון ורמה טעון שתי מחנות שהן'ארביע וטעונה הפשט ונתוח ןכליל לאשים: זבחי שלמי צבור ואישמיוה. 'אלו הן אשמות אשם נזילות אשם מעילות אישם שפחה רורופה אשם נדר אשם מצורע'אישם חלו' 'שחיטתן כצפון וקבול'דמן בכלי ישרת ביצפיון ודמן טעון'שחי מתנות שה; ארבע. ונאכל" לפנים מן־הקלעים לזכרי כהןה ככל־מאכל ליום ולילה עד מציות: התודה ואיל נדר,קרשים קלים'שחיטת! בעל־ מקום בעזרה ודמן טעו! שחי מחנות שהןארבע• ונאכל'! כ?ל־ הרעיה ?־‘כל־־ארם בכל־מאכל ליום ולילו־ז ער־הצוח: המורם מהם כיוצא בהמיאלא שהמורם נאכל'לבהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם: שלמים קרשים קלים שחיטתן בכל־מקום בעזרה ודמן טעון שחיי מתנות'שה! ארבע. •נאכל•; בבל־העיר לכל־אדם ?כל־מאכל לשני:מים ולילה אורה: המורם מחם כיוצא ?הם אלא שהמוךים נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם: הבכיוריוהמעשר והפסח קרשיםקלים שחימח! בלל־ מקיום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת. 'ובלבד שיחן' כנגד היסוד: ש?ה באכילתן הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל־אךם וגאכלין בכל הפלת שחרית נכל־ד,עירבבל־מאגל לשני:מים ולילה אחד: הפסח אינו נאכל אלא בלילה לאינו נאכל אלא עד הציות לאינו נאכל אלא למנוע ואינו נאכל אלא צרי: רבי ישמעאל איומה בישלש־עשרה מדיות התורה נדרשרת בחן־: מקל לתומר ומנזרהשוה.' מבנק אב מכתוב אהד. ומבנק אב משני כתובים. מכלל ופרט ומפרט וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דין אלא כעי! הפרט . מכלל שהוא ?רקד. לפרטי. ומפרט :שהוא צריך לכלל. כל־ךבך שהיה בכלל רצא מדהכלל ללמך לא ללמד על עצמו':צא אלא ללמד על הכלל כליו:צא. בלדבר שהיה בכללויצא לטעון טוען אחד שהיא כענ:ניו:צאלהקל ולא להחמיר. כל־דברשתיה בכלל רצא לטעון טוען אחר שלא כעניניו:צא להקל ולהחמיר. כל־דבר שה;ה נכלל רצא לדק בדבר החדש אי אתה:כול להחזירו לכלליו עד־שיחזירנו הכתוב ויכריע ביניהם: .יהיךצוןמלפניךי_יאלהינוואלהיאבוסינו.שיבנה בית המקדש במהרה בימינו וחן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עיולס וכשנים קדמוניות:. 4'ע1 דע1 טלית pll’nmh , ןלוךי1 אוו! דייע בדיה ברוק אתה :: אלהינו מלק -עולס אשר קדשנו במצוחיו וצונו להתעטף בציצת: ;pinín אוון יען טלית ווואנעהין15$ .Uhr, :ו»ני1 1rH י'1" פסוקים: מה :קי ח?וךק אלהים וטי אדם ?*ל מ?יק :TO ; !רדון מרנן ניתק מסל ערס ך תשקם : כ♦ עמך סקור חיים באולך נראה אור • משוך חסךך ליודעקל וצדקתך ל:שד לב ׳ תפלה לר״ה וליו כ כר חפלה לשליח ציבורו 3ע<״1ר ברוך שאמי ויונ£ענ;ט, ויו![ דעך חי| 11’1?3׳x שחרית פי!רבעט!זע0 ד«.עתפיה בעפהע! , דע! פיו* ’ המלך דחדןי עד ריכט מפסיק דין: _ אל טלך נאמן שדי מלך עליון קבל ישועתי ברצון ו?אמוץ הלב. (כייו במונסיו 113*0 אחד אל* מ דין אמת שופט ערק רחום וחנון. רחם עלי וישמע תפלס* ה!ום אשר אתפלל בעדי ובעד בית♦ ו;עד עדת♦ המקכימם עמי ;הפלתי והעלול ועפלתיעם העלוה הישרות והזיות אשר יעשו ישראל ♦ ותסתור תחת כסא כבודך עמו שחתרת לתפלתמשד,. (לא מנשה) ואל’:מישו- בי־שילחי ולא אני בהם. ♦היו ללצו? *מדי ע♦ וחניון לבי לפניך יי צורייוגואלי. אמן סלה♦. יחי רצון לפניך איום שהתן לי קול נעים וערב היום ואל יפסוק קולי ואל :תר ןרוני ו:ה;ה קולי נעים וחזק כמו שנאמר ויהי קול השופר הולך וחזק ♦ אמן סלה ♦ הנני העני ממעש ונרעש ונפחד מפחד יושב תהלות ישראל באתי לעמור ולחנן לפניך. על עמך ישיא?* אשר שלחוני ואף על פי שאיני כדאי והגון לבך. על כן אבקשך אלהי אברהם אלתי יצחק ואלהי יעקב. ” יי. אל רהום וחנון. אלהיס. שדי איום ונורא. היה נא מצליח דרכי אשר אנבי הולך לעמוד לבקש ־חמים על* ועל שולחי. ונא אל תפשיעם בחטאתי ואל החיבם בעונותי כי חוטא ופושע אני. ואל-י3ל3» נ׳ בפשעי. ואל יבושו בי ואל אבוש בהם . וקבל תפלתי בתפלת זקן ורגיל ופרקו נאה וזקנו מגורל וקילו נעים ומערב ביעת עם הבריות. והנער בשטן לבל ישטינגו. ויהי נא רגלינו עליך אהבה. לבל פשעים תכסה באהבה . וכל צומותעו וענוייגו הפוך לנו ולכל ישראל לששון ולשמחה לחיים ולשלום. האמת והשלום אהבו ואל יהי שום מכשול בתפלתי: ויה♦ רצון מלפניך " אלהי אברהם אלהי יצחק ואלה• יעקב האל הגדול הגמר והנורא אל עליון אהיה אשר אהיה שכל המלאכים שהם בעלי תפלות יביאו תפלתי לפני כסא כבודך ויפיצו אותה לפניך בעבור כל הצדיקים והחסידים התמימים והישרים ובעבור כבור שמך הגדול הנמר והנורא כי אתה ש#1ע תפלת עיין ישראל ברחמים ברוך אתה יי שמע תפלה: קבלה מל׳ת לומד ד' פסוקים אלו תיכן- אמד התפלה הניל 071 p שמתתיל להתפלל י תנתי יי כי צדק משפטיך ואמונה ?ניתני: ה מיטיבה ל♦ וענני אריד בשיחי ואהימה: ’ | • t • ״ ד ••• ־*■ • 1•♦ : ז * י ר נפש♦ תגיל 5י♦ תשיש בישועתו: ה נותן השמנה למלכים הפוצה את דוד ;נכדו מחרב רעה: כעסמי יי״1 ברוך שאמר לונטעמט וויה־ דינעט נעווונט: הלני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד דקב׳ח ושננתיח על ידי ההוא טטיר ונעלם בשם גל ישראל: וויירד־ תפלת שחרית 5?1 כרוך שארד בי: נלזך שמנה עשיר, דוור!י א*ן ניצט מפסיק :"1. ברוך שאמד בי: הורו טסעהענד ^ע:וו^ט: ברוך שאמר והיה העולם. ברוך 8sm ברוך עושידה בראשית• ברוך אומר ועושה• ברוך גווי ומק:ם•'ברוך ?להם על הארק.'ברוך מרחם על הבריות• ברוך משלם שכר טוב ליראיו•’ ברוך חי ליעד וקים לנצח• ברוך פודה ומציל ברוך שמוי: ברוך אתה י: אלהינו קלך העולם• האל האב הרדומן המהלל ןפי עפו מישבח ומפאר בלשון חסידיוועבדיו• ובשירי דור עברך נהללך' !י אלהיני בישבחורת ובזמירות נגדלך ונישבחך ונפארך ןנ׳ביר שמך!נמליכך מלכנו אלהינו היד יחי העולמים • קלך מישבח ומפואר עדי־עד ישמו הנדול: ברוך אתה ך מלך'מהללי בתשבחות: * הורו ליי קראו בישמו הודיעו בעטים עלילתיו: ישירו לו זמרו לו שיחו בכל־־נפלאתיו • התהללו בישם קרשיו!שמח לב מבקשי!זי: ידרשו!י'!עזו בקשי #יו תמיד: זכרו נפלאתיו אשר עשה נזפתיו ומישפקי פיהו: זרע:שלאל עבדו בני:עקב בחיריו XXXXX/VX/XXX• 3!y* ♦ ןע!רןבט :יה ער, 1'ih" דעטסען ווארט דה 11'pU ענטטסאנדען; וויאאער v2h?1)j . געזאבט, רער וו!!עס 0'ih ניכסס ערטיופפען ה 03hl1q ; oh עד, דעטטען והרס uhnu ויוסט: נע!י!בט ער, רער פעהרדנעם חוגר בעטטעטטיןנעט; ן:ע!ווב0 ער, רער :ין רער ערדע ערבויוראט; ^onhU ער, רער :יך רער נעטי*ופ£ע עי■ סיוראס ; ^ע!וובט ער, רער :יינע פרהאאען inhii בע!רו־02; 02hUq ער, רער בעטטענדיג :'ך נ!"ך, עווע 1עב0; ^ע5ווב0 ערל רער ער1!ו:ער ר,ונד ערדעססער! (ע^בס :ייסס hn עווי^ער! <*וונ:ער oohj ! הערר רער 0L>u ! טןןסיוראהערליונער ;1:1h ooh פווסער! :יין plhő פיהרס ויין p'h 2hi אונדע; דינען pr,n ח ונד פריי: טפרעצעו :יינע -פהאאען דינער; ווו:ד :ה op'i :יין קנעכס דוד. וויר ?וובען דיך ע!וין:ער! ויוומער הערר! דודך גע:ן>ןנו. הונד דיונ^ידער, וויר פערהערר!י5ען, ריהאען, פריי:ען דיך, יוונד הו!דיגען דיר, איס ערווויוהנוננ דיינעט סדאענט • אייני^ער, עוויגדויערנדער קלוכיב oohj -:1h! הערר! ו1י2ער ו!?1ען®־"! י":ד n־P אי:ט יזיןעוויתקיים ערהמכי^ דין ^ראטער ניואע! 02hUq :ייטס hn ע״ינער! קאכי־ב! 3עפרי:ען דורך דוונקזידער! 11111 ♦ דhנקעט דעע העדרן! פערקינדעט דינען נוואען! אויוכט רען פו!!קערן :יינע סהויוסען קונד! דנגעט■ ריהרס p'h היסענטפי!! ווונטערהרון0עט רוייך :יינעט היי!ינען נhאענט , די*וט :יך זה: העדן רער ןהט0עם£ער* עהרער פרייע :051 רען העדרן, :051 דינען טוטן! פועהעס פיו ד זיינעע וזננעדבס יווהויפהטרןיך! דענקס י״~י והונדערווערקע דה ער טהווט, בעטסהפוננסלייצען, טפרי5ע :יינעט אונדעט. הצקרןאאען דינעט קנענטעם ישראל! קינדעד יעקב׳ס זיינעט ווויטערוועהז0ען! ער רער עוויגע c:'h ו1ו'נ:עד oorj יívtth !V ווע?00ה"(ע! . ;ע הס! לר״ה וליו״כ כה בחיריו: הואי; אליהיגו ככל הארץ מישןטיי: זכרו לעילם בריתי דבר צוה לאלף ריר: אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק: ויעמידה ליעקב להק לישראל ברית עילם: לאטר לד 1W ארץ כנען חבל נחלתכם: בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה: ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר: לא מיה לאיש לעשקם ויוכח.עליהם מלכים: אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו: ישירו'ליי כל הארץ בשרו מיום אל יום’ישועתו: ספת בגרם את כבודו בכל העמים נפלאותיו: כ׳'גדול יי ומהלל מאד ונורא הוא עלי כל אלהים: כיובל אלדד העמים אלילים ויי שמים עשה: היד והדר לפניו עז [הדוח במקמו: הביו ליי משפחות עמי’ם חבו ליי בבודיועז: הכו ליי'כבוד ישמו ש או מנחה ובאו לפניו השתחוו'ליי בהדרת קרש:’ חילו מלפניו כלי הארץ אף רעבון תנל בל תמוט: ישמחו השמים והגל הארץ יאמרו בגרם יי מלך: ירעם הים ומלואו יעליץ השדה וכל אישר בו: אז ימנו עצי היער מלפני’!; 1עהט דין ;עריצט! דענאעט עווי; זיין פערהייסען, !יינען בונד דעע טואענדטטען געטלעצט. בונד איט אברהם געטטיפטעט, אייד דעע ’צחק לעעטווארען, !עטלטע עד יעקב וזיין לוע רעצטע: ישראל לוע ע״ינליצען בונדע. ,דיר. ספראך ער, ;עבע איך כנען, דא! 1אנד לו איידעע ע-בגו ט איין". נאך ווארען!יא פאן ;ערינגער אנלאהל, י,עריג ’אך, אונד פרעאד איע לאנדע, לאייען אויס פאן פאלקע לו פא(וךע, פאן די:עע דייך לו יענער נאליאן. *יינען ליט ער זיא בעדריקען; ליצטיגעט ’איר.רענטווע;ע’ן קאנינע. ״טאטטעט איינע !נע!א1בטען ניבט אן! טהוט **יינען פראפעטען קיין לייד"! !ינןעט דע ע העדרן. אללע וועלט! פערקינדעט טאג פיר טאן: !יין דייל! עדלעהלעט אונטער נאליאנען!יינען רוהע; אונטער אללען פאלקערן דינע וואונדער. דען נדאס אי!ט נאטט, אונד האצנעפרעען. אונד פורצטבאר אי!ט ער; האך איבער אללע ;אטטעדווע!ען! גווטלען !ינד דער היידען גאטטעד אללי!: דעד עוויןע דאט די א היאייעל ערסאפפען פאר איהע אי:ט אאיעסטעט או נד פדאצט, אין!יינעע הייליגטהואע טריאואפן, אונד ®?נע. ברינןנט דעע העדרן. איהר פאלקערנעטלעצטער! ברינ;ט דעע העדרן רוהע איונד טריאואפן,. ברינגט דעע ״עיין זיינעט נאאענט רודע ! בעטרעטעט דינען פארהאןי איט נעמענקען! בעטהעט אידן אן אין פעטטליצען pina ! נעבעס, אללע ווע!ט , פאר איהע! פעסט סטעהט דיא וועלט אונד וואנקעט ניא היאאעל פרייע דיך ! ערדע !יי א ייאדל״ך! אורטער פאלקער ווירד פערקינדעס: דער עווי4ע רענירט. עט ברואע דא! א עעד, אוגד וואט עט ענט* • •ייאננעפאללדיא פלור, איט אללעע וואט רארוי;, אי!ט; עט יויצלען אללע בייאע דע ט וואלדעס, £אר רענו.העדרן I י׳, .7 ’ Tóm הפלת שהרית משמחי לב מצוות י; ברה מאירת עינ?ם:!ואת "טהורד־, עומדות לעד משפטי ” אמרת צדקו:חדו: הנחמדים מזהב ומט רב ומתוקים מדבש ונפת צופים : גם עבדך.מהר בהם בשמרם עקב רב: שגיאותמ; :בין מנסתרות ניקני: נם מודים חשך עבזיןז אל !משלו בי אז איחס ונקתי מפישע רב: יחיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניק " צוף וגואלי : ליי לדוד בישנותו את טעמו לפני אבימלןי1ינךשהו!ןלך: אברכה את יי בכל עת תמיד תהלתו בפי: ביי תתהלל נפשי ייטמעו עינוים" וישימהו: ’גדלו ל:י'אתי' ונרוממה ישמו!חדו*:: דרשתי'את ”'וענני ומכל מגורות* הצילני: הביטו אליו ונהרו ופניהם אל:הפרו: זה עני קרא די ישמע ומכל צרותיו הושיעו: חונה מלאן־ ” סביב ליראו ויחלצם : טעמו וראי כי טוב יי אישריהגבר!חסה בו: יראו את!:קרשיו בי אין מחסור ליראיו: כפירים דישו ורעבו ודרשי " לא יחסרו כל,טוב: לכו בנים שמעו <. .«־w׳VV W\'VVX\^VXW'VV\^. \T'WVVWVVVVV'V\^WV■>- v׳V־.*^V׳VVW^‘V%׳W •%-W'X'* ^,WVV%• V :”ן נעבשטה , ער5ייצםעט 3ןיודע יווינען. ריין ויועם דיו! פורצש דעס העדרן, .בעטטעהעט עוות; !";ע רעצטע ע״ינע וויוהרהייט, וו1!ע:וואאטינערעצט; עראיוטנוער כ!תך cih ניו(ד ווונד קוושטןיצעש ערן. ־עע או;־ ןיב!יצער ווו ט !יטער חיווינ!";(. וויןה( יוי!ט דיין קועצט נעאוורוש דורך דיונרי!םער ?יוה1 ער״יויטעט דע|< ־ער !3 1Vע» וויוהיט. ווו;וויםטע;ט1יצע 5עד.1ער, ווער בעאערקטע דיון ? 3עוויוהרע’איך פטר יאוערקיוווטען !יודען! עוטפערוע איך ו!ןין 0ו!ן יוי3עראיטהינען נעדיווקען, ל יו ש 1יוו ניצט הערדטען וויבעד איך! !יו hp| ולין־ hé! סערברעצע! פ־ייוו, איך ידע־ 3וו[?ע;דו;ג, ;ווד.ען.-------אוו;ען דיון רעדען א־ינעט א1ודעם דיר ו1ולר!נע5וו1־!ע1^ !h ואיך דיון נעפיה?ע אייגעש העדלעוש, ע!וינער, איין טוטן ווו;ד איין ער1(!:ער! לדוד ♦ 1וו33ריי!ען ווערדע וויך וו!!עלייט דען עאינען, דין ahi !ייוו וויאאערדוור ווין אייוע^ אורדע: אייוע :עעוע דיהאעט'1יך דעט עאינען, דווט דייו:פעדרעונטען וזיורען, ואוד דך פרייען. פרייועט איט איר דעס עווי;ען ניוושע, ?יושעט ואו: לןן,,,ןאען דיוען ניואען עה־ען! דוו וויך דען העדרן אצטע, יווטוויורטעטע ער איר ואוד רעטשעשע איך ואיש יו!!עד אייוער פורצט. דייו יאעי וויהן היוטויען,־ נ(ענלען סריידע^(!*, ויו! אירד וויוזד יוני געויצש לו טוו;דען, די!עד פעדרעונטע רע•', דער העדר פערויוהאס, יאור ר׳ יו ti' יאיס וו11ען נווטהען וויהע. דעש עווינען ע;:ע1 ?יונעין:יך יוואהער pírt דיוע פערעהרער, יאוד עררעשטע! דיו. עיקעוועט, !עהעש, אייו נוס ער וו־;ט, דעי עאינע! היין דעע איוווע, דער יודןי יויהן פערשרויעט! פעדעהרעט דען העדרן, יויהר !ייוע דיייןינען! שייוען איוונע! היובען דיוע פערעהרער. יו;נע 1י!אען דיור3ען, הוונערן; ־עע ניןשטעטפערעהרער פעהןט קיין נזש. קיואאעט קיודעד, היורעט איר לו! יןיך {עהיע יוייך ניוטטעספו־צט. וועד יוי:ט דער,איון, דער (ושש לו לר'ה ול<כ מ שמעו לי!ךאת " אלטךכם: מי האיש קו;,פץ ה״ם אהב:מים לראות טיוב: נצר לשונך מרע ושפקיך מדבר מךמה־• סור מרע ועשה טוב בקיש'שלום ורדפהו':'עיני יי אל צדיקים ואזגיו אל ישועתם: פני יי בעשי רע להכרית מארץ וכרם : צעקי ויי ישמע ומכל צרותם הצילם: קרוב יי לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע: דבור־! רעורד צדיק ומכלם:ציילנו " : ישמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה: קמיותת ו־ישעיךעה ושנא* צדיק'יאשמו: פדה יי נפש עבדיו ולא יאשמו בל החוסים בו: 'י ■1 V V T! V T : V !־׳T : : V. ! MT ~ יי• * תפלה למשה איש האלקים אדני מעיין אקח ח:ית לנו בדר ודרי: בטרם הדם!לדו ותחולל ארי] ותבל'ומעולם עד עולם אתה אל: תשב אנוש עד דכא ותאמר ישובו בני אדם: בי אלף ישנים בעינך כיום אתמול" בי:עביר ואשמורה בלילה: זרמתם ישנות' יהיו בביקר' בחציר יהלף: 'בבקר'יציין יוחלף לערב:מולל דביש: בי בלינו באפך יכדזמהך נבהלנו: ישתה עונותינו !'!כען השפ? וויג( ש!פע־ גערנע ג1יק5יך שי:פ? בעוושהרע פון ר בשוען דייגי! לוננע, •דייגע ?יפפען ־פשר בעשרי^ינען ”!ד,!!. ודיצע פשע בש:ען, טהוע נוטעס ! גוצע פרידען,■פש5גע וייהע כי*1ך! •יזויויןי גערעבפע אערקען דיוו שוינען ייגש ״גדרן: שויןי שיהר פ!עהען :ייגע שהרן . :יין לרורכבליק פדי3פפ דיו! שיבע?פהעפער, פעדטילגפ יויוזד ש: גי! י ייגגקען פשן דער ערדע. ווען יענע טרייען,..:.וו היורטט דער הערר, ש1גד רעטטעט ויש שויס ש?1ער נווטה. לערי• כישצענען הערלען ווי: פ דעד עוויף! גשהע, וחגר הי!פפינערטןשגע:ען געאיפהערן. פיע( (יידען-ר.שפ שפט דעד גערעצטע; דשך רעפפעט וויהן דער הערר וווים ש![ען ; בעוושהדעפ ו!!! :יין געביין, ניצט שיינעס דשפשן ווירד צערועהרט • דוו: 1ו!שפער ברינגט דען פרעפעןהשפטען וווע, אים טו1ד בי!ןוודען:'X דיוו פיינדע דעש נערעכפען. דעי הערר ער?ו!:עט דיש ועע1ע :יינער קנעצטע: דיוו וויע פערטרויען, פערטו(דען :יך כיו!! ת3גלה ♦ 4עכעטה משה׳ם דעס נשטפ{י5ען אשננעס. הערר ! ש! גוער לופ1ו5פםשרט וושרםפ דוש , פאן אעגשעגש|פער לי אעגטעגש1פער. עהע דען דיש בערגע ערלייגט, נעטשפפען וושורדען ווע1פ שו:ד ערדע, אוגד פשן עווינקייט לי עייי;קייט, 3י:פ דוש ש(!אע3פינ! דוש פיהרסט דשם אעגטעגנעט1ע3פ בי: לו ר לערקגירטונג: דשן שכדיכשט דוש: !ווהנע אדס׳ם! קעהרעט ווידער! דען טויוענד ישהרע וינד פשר דיר, שייגעp פ שגע דער נעשפערן העיגינג, שייגער נשצטוושצע 14ייך. דוש טטדשאעסט :יש הין, שין ט?ואאיגר עגממשעהען ויש דעש אשרגענס ווי ש "ש^ניע1נדעס נרשם: פדיה 3?יהעפ עם שוגד וושגדע1פ: שע שבענד שב4עהויעןש!גד פערדשררעט, :ש פער;עהען ■״יי שין :p!!,v לש רגע, !ש ט1"דערפ יזונו דיין 4־'p דשהין. דוש 0פע!1עשט שוגוערע אימעטהשטען 5שר דיך, .שוגוערע תפלת שחרית עונותינו לננךךעלנ:נו למאורפניך: ני כל:מינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הנה: :מי שנותינו בהם שבעים ישנה ואם בגבורות'שמונים ישנה וךהבם עמל ואון ני מ חיש ונעפה: מי יודע ע* א?ך וכ:ראתך.עבךתך: למנות:מינו כן הודע ונבנא לבב הנמרה: ישובה:י עד מתי והנחם על עבדיך: שבענו בבקר חסדך ונרמה ונשמחה* בכל ימינו: שמחנו נימות עמדתנו ישנו!-! ראינו רעד־,: יראה זיינל עבדיך פעליך T T * T l AT׳ ••V V T !־IAV TI T | VT והדרך על בניהם: י'ויחי נעם אדני אלו־,-נו עלינו ומעשיה:דינו כוננה עלינו ומעשיה:דינו כוננהו: '*א יישב בסקר עלון בצל שדי!תלונן: אומר ל:י מחסי ומבדקי אלל׳י אבטח בו: כי הוא שילך מפח :קויש מדבר הוות: באבדתו':סך לך ותחת כנפיו תחסה צנח וסיחרז־ת אמתו: לא ת־ךא מפחד ללה מחין:עוף יומם: מלבר באפל :הלך מקטב:׳שוד צהך:ם: :3ל מצדך אלף ורבבה מימ;נך אליך ^\v w\\\w\wvnt׳WVW\.\^^VV\VVV\WVV\A WV1 VWVWV\WV% wx׳\׳VVVV\V׳V אוגועדע הייאןיכקייט פאר דיינעט אנןע!י5טעם ליפט. גון טווינדען אומערע טא?ע א^ע דודך דיינען לאדן; 1-11 בדיג^ען אומערע יאהרע לו, ו1'א איין !:עטוועטן. אומערע ?עבענטלייט וועהרט :יבענליו: יאררע, א;טלינ אי:ט איהר פערנטטעט ליע5, אוגד איהר טטא?ן אי:ט איהע אוגד קואאער : ט3ע!( אבןנעטניטטען, *לי פ1יןגען וויד הין. -אך וועד ערקעננעט דיינעט ו־ריאאעט א1?נעווא?ט , דאט ער איהן פירכטע, «א פורכטבאד דוא בי:ט ? אך י ?ע ה רגע אומ אוגועדע טאןגע לעה1ען, דאאיט וויד וויי:ען העדלענט !יין! וועגדע דיך לו אומ, עווין:ער! אך וויא ןאנ;ע! 1"א דייגען קנעכטען חידעד גגעדאנ. עדפי![ע אוג! 5דיה ודט דיינער הו[־! :א ריהאען וויר פראןאקעגד אונ!ער 1עבען j;ni . עדפרייע או ג! נון !א לאנןנע לייט, א!ט דו א או ג: טטדאפטעטט, :א פילע יא הרע T״v גור אונ;?יק גאהעןÍ לייונע דיין עדהאבנעט ןןערק אן דיינען קנעכטען; אן איהרען קינדערן דיינע אאיעסטעט. דעד הערר, אומער גאטט :"א אוב: פרייגדליך; !א געליננעט אוטרער העגדע ווערק, אל? אוטעד טהון נע[ינ^עט גור דורך איהן. ישב♦ דעד דו א איג[ טידנ^דעט האכטטען דטלעטט, אוגד רוהעטט אין דעד אן!אאכט טאטטען! גאטט, אייגע בור!, אוגד אייגע לופעדויצט! דער הערר, אוי!, דען איך טטעטט פעדטרויע; ער, 1א^ע איך, ווירד דיין דעטטער דין, ווען נעטנע דראהען, ןוען דיבען טאדטען. איט !'ינער[ פיטטינ דעקט ער דיך; דיין טידע אי:ט אוגטער דינען פלינעלן, דיגע טדייע אי:ט טי1ד אוגד הארניט. ערליטטרע ניבט בייא נעכטזיכער נעפאהר: פאר פפיי[ען דיוא דענו. טאנעט טוועראען; ניבט, ווען דיא פעטט איר[ פינטטערן ט1"5ט: ניבט, ווען ph איטטאג 1"5ע וויטטעט. אב טואענד דיר לוד :ייטע פאן[ען, אוגד איריאדען דיא לו ר רעכטען: דיר נאהט קיי אוגפאח !יך. כח י לר ה וליו־כ אליך לא יגיש: רק כעיגיך תביט: וישלמת רשעים הלאה: 3 אהה " מחסי עליון שימר; מעונך: י לא תאנה אליך רעה ונגע לא!קרב באהלך: כי מלאכיו;צוד, לך לשמלך 33לרל5’ק: על בשם ישאונך 3! תגוף באגן תלך: על שחל ופתן תלרך תרמם כפיר ותנין י• כי כי חישק ואפלטהו אשינבהו כי:דע שמי: :קראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך;מים אשביעהו ואראהו בישועתי: ’ לה הללויה הללו את ישם יי הללו עבדי יי: שעמלים בכית יי בחצרות בית אלהינו: הללויה כי טוב יי:מרו לשמו כי נעים: כי יעקב בחר לו:ה !שלאל לסגלתו: כי אני:דעתי כי גדול ״ ואדנינו מכל אלחים:־ כל אשר חפץ!: עשה בשמ!ם וכארץ 3!מים וכל תחימות: מעלה נשיאים מקצההארץ ברקים למטר עשה מוצאי רוח מאוצרותיו: ׳שהכה בכורי מצרים מאדם על כחמה: שלח אתות י ומפתים בתוככי מצרים ’בפרעה וככל עכליו: ׳שהכה ג1:ם רבים והרג מלכים עצומים: 'לשיחון מלך האמרי. V׳'WWW^VW\1WWVVWVtVWV\^VVVWV׳\V,VVVVVVVVVVVVVVVVV WWWl׳VVVVV׳VVVVVA^VVWVX\\־\ 1!ש טוישט :יוו גור איש דיינען שויגען, דיון טטדוופע, די וו דען פרעפ?ער שדיפפט. דען דוו! הווסט דיין פערי נ1;י|יע| ווויןי ןווטט, ווויןי דע ן הווכשטען, איינע לופערדכט . דיר קוון קיין ווונן:!יק ודדערפשהרען, ווו;ד קיינע נווט״ דך דיינער היששע נווהען; דע ן ער בעפיה?ש !יינען ענן:ע?ן, ווויןי ש??ען וועגען דיך לו טישלען. :יוו איששען 1־l’irt. T* הענדען טרשןנען, דוו ש דיינעע פוש קיין טשיין פער?עטלע, דוו! אירשש ווויןי ?עשפשרט ווו:ד ו! ש ש ער טדעששען; לערדריקען 1ו!ווענברוט ווונד דדשכען. ״דען ער בע^עהדט איין, דוורוע רעטשע וויך וויה!: וויך העבע "י,,הן ה0ך עאפשר, דען ער ערקעננעט איך. ער רופט איך וון, וויך הוודע, בין ווין דער נווטה בייוו pn'h; "ענטרייס מיהן דעד געפווהר, וו ונד ועטלע וויהן הוו ך ווין עהרען. דעש ?שעען (עבענש !וושט, :ש?? עד איין ״!זיין ערבויקע] ׳/ 11 1 הללי יי♦ ?שבעט דען נוואען דעש העקרן; hl בעט וויהר קנעכטע דעט העררן! דיו! וויהר דינעש ו!י3[ הוי:ע י־-ט !זע”1 ׳ 1‘1'P פשרהשפע phfi טעאפע? ווונ!ערעש גשטטעש, [וובעש ווו ש ט , דען ער ווי:ש ויטטיי., דנ<:עט ינעענשאען, ער ווינט ?'ברייך! ער השש דך יעקב ערקשהרען, לו :יינעע ווילענטהוע ישראל. דוו: ווייס וויך: ו שער שיוט דער ’1"יגע , ווונ:ער ןגוושט! דען ש!(ע ן:שטטערווע:ען. ער טוופפעט, ווווט וויהע ווווה5געפע!?ש : V היאאע? ווונד Y'h ערדען, p'h אעעדע ש! נד שין ש((ען שיפען: פיהרט 1-pihn העדןיןי phö ענדע דעו 'ע< ^טשפכט ניע יעגען ב?יטלע; ענט?עשט ש ונש דינער פערווווהרונ3 דען יויכד. ער ט5!ג מצריפ׳ש ערטט^ע• 'טי^פ?11 אענטען שונד 5(11 פיהע; ?יעש שיבער דיך, מצרים ?שנד! לייכען שויש ש ונד אשונדער, וון פרעה !'ידען דינעדן. ער, דער גישטע פש?קער ט?!(, ער?ע3טע אעכטעע קווניגע; דעד אמרי׳טער קוונין. סיהי: ענו תפלת שחרית האמיד ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען: ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמיו: " ישפוך לעולם !! זכרןז לדר ודר: כי ידך " עמו ועל עבדיו!תגרום: עצכי' הגוים כסף ההב מעשה !די אדם: פר! להם ולא!דכה עימם להם ולא!ראו: אונים להם ולא!אדנו'אף אין יש רוח בפיהם׳•'כמודום יהיו עשיהם כל אישר ביטח בהם: בית ישראל ברכו את יי בית אהרן ברכו את יי: בית הלוי ברכו את יי יראי יי ברכו את יי: ברוך TS V ! T •• ־־ •• * AT: V : T • ״ :I T T: V i T T י! מציון ישכן!רוישלם חלליה: קלי הודו לי* כי טוב הודו לאלהי חאלהים ••• j •• •• הודו לאדני האדנים לעשה נפלאות גדלות לבדו לעשה הישכדם בתבונה לר1רןע הארץ על־המים לעשה אורים גדלים" כי לעולם הסח: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: עוג, דען קיוכיב 3שן'0, יווני יו((ע רייצע כגען׳ס, יווני ברוב יויהר (יונד איין לוע כעדטן, ויינעע yplhc ישראל. הערר דיין נין»ע וועהרעט עוויג, פיר יווני פיר דיין רוד.ע! דער הערר טיופט וינעע םיו(קע רעצס; (’ohm :ין ו1ידער :'ינער דינער יון. דער היידען גיוטלען, ניו?דען, וי1בערן, וינד דער אענטענהענדע יורבייט; היובען »''$ער. רעדען ניצט; היוכען יווינען, ועהען ניבט; היובען יוהרען, היודען גיצט; ווויך וועהט קיין הוין יוויס יויהרעע ״ונדע. דייו ויו(צע אין5ען, :ינד ווייו :יין. דייו יווי!, ויין היופפען ־ י1((ע :יו. יויהר, £ph הויוע ישראל׳ט, 3ענע« דייעט דען העררן! יויהר פיוע ה ויזע אהרן בענעדייעט דען העדרן! יויהר, פי! ע ר.וי:ע לוי׳ס בענעדייעט דען העררן! דער עווינע דייו פיון ציון יוויס נע1י!3ט, ער, דע ר לו ירושלים טהריונעט . הללויה! H11I ♦ דיונקעט דעע״העדרן דען ער יוינט גיטיג. עווי: וועהרעס דינע גניודע. דיוגקעט דעע ניןטט יו((ער ני!טטערווע:ען. עווינ וועהרעט ויינע גניודע. דיונקעט דעע העידן יו?(ער העררען! עוויג וועהרעט דינע גניודע. דער ;רי!סע וויוונדער טהוט יופיין; «ווינ וועהרעט ויינע גניודע. דער איס פערנונפט דייו הי mm ע! ערשיופען. עווי; וועהרעט וייגע גניודע. דע ר דייו ערדע יויבער דיו: •ויוטטער יוויטנעכדייטעט ; עווי; וועהרעם :ייגע נניודע. דער גריןסע (יצטער היו ט נעאיוצט ; עוויג וועהרעס דינע גני1דע, דייו לריה וליז׳כ את השמיש לממשלת ביום את הדה וכוכבים לממשלות בלילה למנה מצדם בבבוריהם ויוצא!שראל מתוכם ביד חוקה וגדוע נטויה : Itt-: T • : ־ : AT לנוד נם סוף למרים והעביר נשראל בתוכו ונער פרעה ויחיא בים־סוף למוליך עטו במדבר למכה מלכים נדלים מהרוג מלכים אדירים לשיחון מלך האמלי ולעוג מלך הבשן ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל' עכרו ! T : י : A : ~ •• T כט כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: ני לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסרו: כי לעולם חסדו: כי לעולם חסדו: שישפלנו ׳WV».׳VVVW':WVW'׳\׳W\>>׳VVV VW V.\ X ■s X/X V \ vvv VV\ VViv VV V\VVV\WWVW%.WVlW,׳Vt(\\V^/V''>* 5 , r;:h: r>"•שר$ושטעד.ען -jho _py ; "ינד לו1נד טטערנע r3־g’r,rDC1i דעי־ ;!: orr 1״יגל־ מצדים ש?ו;, לון שיהדען עדמטגעבלורנען; תי~ פירזדטע ישדאל !יורש לוידזרער איטשע : יייש כוטוורקעד דזלונד לוורד שוישגעעטיעקטענן vn-n ; דער דלז: מי5פאעער הווש 5עטד־יןש : ירד ישראל הינדורך !:עפיהרט : יי ונד סטידלעש פרעה איש 1";py העע־ע »';c אעע־ ר'1<~ ייי| פו!?ק פי־דשע דו־ך ד־ יו זדשסע: יער !:רלזשע קרוניגיג ש?!(! יייאקלואאען !ט עי »ע3טי;ע בעד,1*רפו<־ יעד שיחון קי!:ין. &ר!ן אמד: ׳נר., ל! כשן,' קחניל: «ונד 4יוב שירז ר ?יוגד וזיע גונן : ג׳יייטן פיי ישראל, :יי ; Tomi• 1• עוד; וועהדעט עוו-י־׳1ועהרעש עזו־; וועד,רעש וועדזרעט עווא וועד,רעש עאץ. וועהרעש ע:1יי4 ׳וועהרעש עוויג וועהרעט עאי-ג וועדזרעט עוויג וועהרעש ע1!־ג אעהרעט עוויג וועהרעש עווע וועהרעש עוויג וועהרעש ע1ויג וועהרעט :יי:ע 5;יו!־י<. :ייכע ;:תדע. !יינע גגשדע. :ייגע ננתדע. :";ע גנאדע. :יינע גנשדע. וידע גגשדע. ז־ינע גגלודע. :יינע ןנתדע. :ייני! ?נלודע. :יינע גנחדע. זיינע גנויודע. :יינע גגלודע, :":ע ?גוודע. :־יגע 4<וודע. דער $ הפלת שחייה 'שב'ש3לנו זכר לגו ב, לשלם חסדו: !יפרק;ו• מצרינו•" בי לשלם חסדו: ג׳תן לחם לכל־בשר כי לשלם חסדו: הוח לאל השמם כ, לשלם הקודח ל: רננו צדיקים ביי לישרים נאוה החלה: הלו ל" סמור ב־נל שטור!טרו לו: שירי א ישיר הדיש היטיבו נגן בתרועה: כי ישר דבר יי וכד1 מעשהו באמונה: אהב צדקה ומשבט הסד « מלאה הארץ: בדבר ״ שמים נעשו וכריה ביו S3 צבאם: כנס כנד מי תם'נתן באוצרות תהומות: !יךאו׳נדי כל הארץ ממנו;גורו כל ♦ישבי תבל: כי הוא אמר ויהי הוא צוח -וישמר: יי הביר עצת גידם הניא מהשבות עמים: עצת « לשלם' תעמד מחשבות לבו לדיר ודר:' אשרי הגוי אישר י; אלתו העם בהרי לנחלה לו: 'משמים הביט " ראה את כל בני האדם: ממכון ישבתו הישגיה אל כל יישב* הארץ: תוצר !חד לבם המבין אל כל מעשיהם אץ המלך נושע ברב חיל vx \\\\V\\^VV«/VV%VVVVWVVIM׳VV V xx׳W׳X W\ XX VVWWVA VWW\ VWVV' «.WWXV%VVX דעד frt יןזמערעע דדוקע ; z:11\ |h ווו:ד irt:! <£שן פיעדען ערלוווטע ; דער ש!!ע:[ וייגוע טפייוע :יבט; דש;?עט t־pr :שטט דעש dLwivi ;• 1*urpiMnV.c ♦ 1JJ , :ערעכטע! פרשד.זשקעט n׳p עוד:ען: !שבפדיש :עלי״־גש דעחיך :עדמטען. דשוקעט רען העדרן ודט השדפעו^ש:: ! ט?ש:עט לעהן :שיטע:פ:ש?טעד p;vn ויון! ד;:עט h pr.*h"| ניש :עהש־טעס ?־ד! ריהאעט 3"p יובען:ע:ש:: שייער בעטטעש :«ויטע:טפי?! דעןדע-ןיך שי:ט דעס ע״׳יבען צעדה״סומ', שו;ד י!מ 1״ן שהון טדייערפי^ט. ער [יבעט 3'D"p:'ii יוונד רערט, דייו ערדע ויוי!ט fihB ער!ן דעש עוד:ען מטע, דיי* היאאע? עגטשטיונדען דורן דעש עוועען ,!!שרט, דודך :":עש ווו:דעש הדך יויהרע העעלע ש!1ע. ע־ טהידאעס זועע-ע:וו1ש;ען ״ילין «ויעד, פערוושהרט יוין טיפען דען שבגדו־ד. דען ע 1 ועיגן פירבשעט יו!!ע 1וע!ט; £ש־ יויר״ך טייע :ין יעדער עדדבעוואהנער. דע ן :ש עד טפדיבט , :עטיה ט עש; :ע3יי:ט, טטעהש עש דוו! דער העיר לעדטטשרט דעד נשלישגען רשטהט1וש, ע:טודרפע :":עש הערלע:ש פיר ווו;־ עיי• —י היי! דעp מטששטע, דעסי שען :ששש ער ווי:ט דעד עוד:ע! דע;[ פשpiע , דוו: ער:רך pú שיי:ע:טהוע ער^הדען! ppö היאאע! דעהס .דעד עווי:יג הערשב, up’h ש! •ן' ש11ע אע:טע;וך:דער; ביגטויעש ש^ע ערדכעוואהנער, פ שין :יי;ע:[ פעשטע! טהרשטיטליג. עד, דעד שיהרע העדלען שי;ש:ע:ששאט :עבאדעש, בעאעדקם לווין ש!י שיהרטה1ן. דער pp:*: ד:עט ייגש דויך העעדעשאשרט, דיע{דען רעטטעט :י1ט :ישטע :;־שפט. טד״!*ך שיוט דש: רשם לן;ן ד:ע; דעני עווי: ווע־דעט !";ע ::שדע• עווי: וועהרעט :":ע :;שדע• עווי: וועהדעט :”:ע ::שדע-עוד: וועהדעט :":ע ::שדע- ?בור לא!?צל בךב כח: ישר,ר הסום להישגה וברב חל1 לא ימלט: קנה ע!ן!: אל.יריאייו למלחלים לחסדו:'להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב: נ$ישנו הבתה ל;י עורנו ומגננו הוא: ב• בו!שימח לבנו בי בשם רןך'שו בטחנו: !חי חסדךל: עלינו כאשרלחלנו לך: י צג מזמור שיר לייום השבת: טיוב להוריות דלי ולזמר לשקד מליון: להניד בבקר חסדך.ואמונתךבלילות: עלי־עשיורועלי־ נבלעלי הןייון ?כניור: ?ישמסהניילבפעליך במעשי דיך ארנן: מה־גרלו מעשיך.:! מאד',עמקו מהישבתיך: איש־בער לא.ידע וכסיל לא־יבין את־זאח: בפרח רשעים במועשבדציצו נל■ פעלי און להשמידם עדי־עד: ואחה מרום לעלם לי: כיי הנה אלביך ל; בי־הנה איביך ייאבדו .יקפרדו על־־פעלי און: ותרכם מראים קר?י בלררי בשמן רענן: "וחבט עיני בשולי בקמים עדיי מרעים חיקמענה אזני: צדיק בתמר לפרח כארז בלבנון לישנה: שחוליםביבית יי בחצריורח אמדנו לפריחו:' יעוד יינובון ?שיבה דשנים ורעננים לחיו: להניד' בי־־־ישר יל צירי ולא—־ עולתה ביו: 'VM/VV^V׳VVVV^\\׳.V‘WVVWVVWWWl׳VWV\WWW׳%VXk/V-W VM,V/VAVti\V\'\VVVVVV\V\A\\\A,\VV־wv . V V ״עערעס נזטערקע לגר רעטטוננ. ?יה, דעס עוועען וודנע טויעט /‘חין' :ייגע פערעהרער, דיוו ?ייועד ניטע l"lin סיעדטדדען; רו! ט עד פיון טוודעטנעפווהר :יו! רעטטע, !יו! עדהחוטע לוין דעט הוננערט נקטה, חומע־ע :עע5ע האדרעט ר!וי^ דען העדרן, ווונ?ערע הי1פע, וווג?עד טי?ד ווי!ט עד, ?יקעדפרייעט !יך ווונ:ער העדן; דען וויר מעיטרויען !יינעג[ היילנען גוואען. דיינע ניטע עווינער! ווו!ןטע וויבער ולוג?, וויו! ודר לוויןי דיך הוודרען. vMp?d ♦ nOtű פיר דעןשבת. ןי3?יךווי:ט'ט, דעעע״ינעןדוונקען, הוןכטטער! דיינעע גוואען ?יגניען! יעס»ו?ר;ענ0דייגעניטעריהאען, דעס ו!בעגדט דיינע פווטערטרייע. ווונטער ?וויטענטפין ווונד פ:ו!ןטער; לוגך דעגעען £h| דער הוורפע ערוועעט , הערר! דיינע וועדקעערגחטלען איך! פרוזה1יך ?יננע ו!יך דיינע טד,ו!טען. 11'h נרלס:ינדדיינעטהווטען, הערר! וויו! טיען,דיו! נו!טט!י5ען נערווגעען!דיו! ווונפערנונפט?יעהטע!ניצט ו!יין: טהו1־ ייצטעבענרייפען ני5ט: ווען פרעפלעינריגען נ1ייך דעג[ נרו!:ע, ו!ען ו1ן[עווי3ע[טהעטער ב5יהען. דוואיט ?יוו עווינ אונטערןעהען. ^דלךדווו 3י!ט עווינןיךערהווב־ען נ£טט ! ויהע דייגע פייגרע, הערר! דיינע פיינדיע קיואאען pih , ^יכע1טד.עםערפווהרען הין. ו!3ערוויו!דעט ראס׳ט היורן טט״נט אייגע אוו5ט עאפוור: איין וו[טער נ!ענלט פו!ן פריי '■*1•:p £ה1ע. ו!יך ?עריע upii וון אייגע! 6ייגדען, וויך היוודע(וטט וון ו1'3ע?טהע0ער. דייו ווידעראיך:יך ערהע3ען. יעי פרוואאע נרינט ׳ •יילי ®|>ו1»עגו1’£3ע1; ?h טיסטדיוו לעדעילבנין'טע»פלר! h ortu׳p הוי?ענמטטעס טטעהט, •וו>0 pr3”)|’rt פוורהוו!1 נרינעט: pih גווך p’h הוודסטען ו!?טער3('דען, וויאאע־ 5דיפ ווויי !ו1פטפיול? 13"3ען, ״'P ?עהרען, דיזט דע־העדרנעיערי* .*>:r !-וורט יוהרעוןזיעןטחדעי י!י?0 . ■4 O יי* תפלת שחרית « י;׳מלןי גאות לבש לבש יזיעו התאזר אף־חכון וזבל בל־ המוט: נכון כפאק מאז מעולם אתה: נשאו נהרות י: נשאו נהרות קיולסושאי נהרות דכים: מקלות מום רבים אדירים משבר״״ו״ם אריר במרום יו: ?גדהיק נאמנו מאד לייתק גאוותי קרשיולאךןדזימים: יהי כבוד יי לעולם ישימח " כמעשיו: יהי ישם יי מברך מעתה ועד עולם: ממזרח שמיש "ער מבאו מהלל ישם ": רם על בל גרם " על י השמים כבודו: " ׳שמק לעולם'" זכרק לדר ודר:״ בשמים הכין בסאו ומלכותו בבל משלה: ישמחו'השמים ותג־ל האלץ ויאמרו בגרם ” " 9ל1 " מלק " ומלק לעלם לעד,- ל מלך עולם ועד אכדו גיים מארצו: " הביר עצת גרם הניא מהשביורת עמים: דבורת מהישבות כלב איייש ועצרת יי היא תקום: עצת " לעולם תעמיד מחשבות לבו לדר ורד: בי הוא אמר רה* הוא צוה ויעמד: בי' בחר;יזי כציון אוח למושב לו: כי ועקב כהר לו X X V X X v v X WVVWVWVVW' v־x vxv\ י\ יי כ!לך . דער הערר איט קוונין, העררןין געטאיקט; דעד הערר האט !יין געוואנד , דיא אאיעשטעט אג*ע־ 1'1נט אונד וואנקעטניע! אונעדטיטטערט טטעהט דייו טהראן פאן יע, דוא:ען3טט3י1ט פאןעוויגקייט הער! וואט טערטטדוןאע, העדר! ערהע3ען, וואששערטטדא»עעדר.עבעןאיד.ר3רוי!ען, דיון טטראזיע העבעןדיא ווע!ןען פאר. ערהא3נער א!ט דערפ5וטהען געטוווע! 3רוי!עןדיא וואגען דעט ווע?ט»עערעט: ערהא3ענערנאך אי!ט ןאטט איךענער הווהע, דיין ליעניט 13"3ט וויאאערוואהד; דיינען טע»תע? לירעט היי[י;קייט ,rt העדר י ווויןיעווינע לייט ! יהי ♦ עוויג וועהרעט דעט עוויגען דוהע! וון דינען וועדקען הוו ט עד _ווו!ה^ע5וו!(ע1 ;עפרי:ען דיירו דע-נא»ע דעט העדרן, פאן נון וון ווונד ווין עווינקייט. פאן :אננענאויפנאננע 3י: לוע נידערגאננע, גיירו גע1ווהט דעי נאאע דעט העדרן! דער הערר ווי:ט אי3ער א!!ע פאןקעי ערהא3ען; אי3ער דיא הט«וע? :יין דוהע ערהא3ען . הערר! דיין נאאע וועהרעט עןןי;, פיר אונה פיד דיין רוהע! דער הערר הלט זיינען טהראן רויע היאאע? פעשט־ 4עטטע!5ט; אונד רינע הערדטאפט ווא(טעט אי3ער א11עש.— היאאע! פריי'•! דיך! ערדעריא פראהליק! אונטעי שאןקערן ווירד פעדקינדעט: דעד עןןעע ר״גירט. דער עווי;ע דענירט יעטלט, רענירטע פאן יעהער, דער עוו«; •ע ןוירד רעןירען איאאער אונד עווונ. דער עוויגע אי!ט קרוכיב איאאער אונד עווינ! העוועג אויט !יינעע [ארדע רנד דיא 3אד3ארען. דעד העדר לערטטארעט דעד נאניאנען ראטהט!וט, פעיווייטע1ט דעד פאןקער ענטווירפרע »אניג5א[טיג רנד די וו וונט1עגע דעט אענטען; גאטטעש דאטהט!וט א3עד 13"3ט 3עטטענדיג. עווי; 3עטטעהט דעט ״!ויגען ראטהט?וט, ענטווידפיג גיינעט הערנענט פיר או נר פיר. רען גרו ער טפריצט, געטיהט׳ש; גע3ייט , טטי4יזט׳0 דא, ציון האט דע־ עווי4עי זיך עדקאהיען, otnriry נו רינער דעעידענן.. ער האט יעקב גיך ערקאה־ ;ך! .ישראל לסנלתו: כי לא .יטיש " עמוענחלתו לא_יע!בז והוא רחום.יכפר עון ולא ישחית'ןהךבה' להשיב א15' ולא יעיר כל חמתו: ,יי׳הושיעה חכלן־!עננו בלם זקךאנו: אשרי יושבי ביתך עודיהללוק.פלה: אשרי העם שככה לו״׳אשרי העם יש!׳' אלחיו: קסי׳ תדלה לדוד אריוממק אלוהי המלך ואברכה 'שמק לעולם יועד: בכל יום אבלכק!אהללה'שמק לעולם וער: גדולי! ומהלל מאד!לגדלתואיןהק,ד: דור לדור!שבח מעשיק וגבולתיק יגידו: הדר כבוד הודק ודברי נכלאתיק אשייחה: !עוו: נוראותיק יאמרו וגדלותקיאספרינה: ?*ר רב טיבק יביעו ויצדקתק ירננו: הנון ורחום" ארק אפים וגדל חסד: טוב י! לכל ורחמיו ע?־* כל מעשיו: יורודיי כל מעשייק וחסידיה יבקכויכה:' כבוד מלכותק יאמרו וגבולהק !דבירו: להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו : מלכיתק מילכורד נל ''VV>VV\VVVV^.VVV*AA׳VVVVV\lV\V\V%V^VVV\\'VV׳^VVVVV' /V\VVVVVVVVVVVVVi\VV\VWt.TAVVV\ VVVVV, י-ן, נו !יינעע 1ויינע;טהואע ישראל . דען נטטט פעד1עטט !יין p?h5 ניבט , פע^עמט גיבט !יין טיינע;ט,pír . עד, יעי לו!!3ווראר,ערלינע פער ניבט דייו איסטעטהטט, פערטי!נט ניכט ; pr!n3 טפט טטן רען ווונוויןןען לוריק, ?עסט :'יי דינען לתדן נט;ן ערדענען.•—עווינער! טטעהע טו;! בייט! דעי ק!!נינ ערהין־ע 11!:!, ווען וויד פ!ער.ען; אשרי♦ היי? רען 3ע!ואהנערן דיינעס ט ע א פ ע i ט ! !יו! פדיייען דיך ט ה:ע 1 n : ט ע ר h i ט . היל דעע פ1!!קע דעע עט <ט ערנעהט, ווט־? דעע פט[קע דעטטען נאטט דעד ע״ינע ויוי!ט! ר/הלרי ♦ (י!ב1יד דוד׳ט. איין נטטט! h ?;ט;״נ! דיך 11'ii טיך ערהעבען: דיינען ;I^Kh ע״ינ בענעדיי. -I טענ1יך בענעדייע 1ויך דיך , [טבע דיינען נ1ואען ע!!ינ. נד1ןט 1וי!ט דער עווינע 111 :ד ״!!כנעריהאט, 111 ד ער§י!רט!יך <יינע נר1וטע. 1ויין נעט?עבט דע11 p ;דע רן ריהווט דיי:ע ווערקע, !יט א1וכען דיינע ט^אטבט קו:ד. הייוכט 1וו;ד טק:ע דימער אטיעטטעט, דיינע וו1וו:דערטד.1וטען ווי!! טיך !יננען. 1!?!עט טפריכט 5טן דער 3 0שע דייגער פורצטב1ורען טה1!טען, טדך טיך ii'n דיינע העדר5יכקייט פערקינדען. וו!1עט !יננט 1ויין דענק־ א יו ה? דיינער נר1וטען ניטע, אונד ריהאט דיינע 1ו?!נערעכטינקייט . ט11נ:עדינ, ט!1בט״אד.ערלינ 1וי:ט דער העדרי .יועאיטד׳ינ 1וו:ד פט! נרטטער ניטע. 1ו!!ען 1זי!ס דער הערר ווטה?טהעטינ, ערב1וראט !־ך !";ער וועדקע ÍH־ ^־״ . הע־ר. דיר ד1ו;קע| דיינער אערקע ט!'[ע. דיך בענעדייען דיי;ע פדטאאען; בעדננען דיינעט רייצעס א1ן, .גטטעט, טו;טערהט{טען דך פט! דיי5ער ט!לאטכט, רען אענטען דייד: ט!1אט5נו ל! פעדקינדען; דיט אטיעט׳ הפלת שחרית ושלח דבריו ו״ימסם ישב ריחיו גזלו מים: מגיד דבלו ל״יעקיב חקיו ומשפטיו'לי׳שראל: לא עישח כן לכל גוי ומשפטים ידעום הליליה:' ' : " קמח הללרה הללו את יהוה מן הקמים הללוהו במרומים. הללוהו כל מלאכיו הללוהו ?ל צבאו: הללוהו קמט וירק הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו קמי הקמים והמים אשר מעל הקמים : יהללו אח שם והיוה כי הוא צוה ונבראו'. ויעמידם לעד לעולם■חק נתן ו^א״יעבור: הללואתיהוהמןה^רץ תנינים וכל תהמות: אש וברד קלג וקיטור דורו סערה עקדה דבריו: החרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים: החיהוכל בהמה המש וציפור ענף: מלכי ארץ וכל לאמים שרים וקל ש?טי ארץ בחורים ונם בתולית זקנים עם נערים: יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ וקמים : הרס קרן לעמיו תהלה לכל חסידיו לבני.ישראל עם קרביו הללויה: ■ קמט הללויה קירו לני קיר חריש תהלתיו בקהל־1 הסירים: ישמר, ושהאל בעקיוכני ציון;גילו במלכם: יהללו קמו במחול בחף \VV^V%'WVW^ \VW\WVV \׳\VWWV\'V\\VV\VA,\\\VA,V\V\VV\WV׳/VWVt u:i'no ,—ןעשש דינע וויכדג וועד,ען, דיו! אלסשער פ!ישען —דייען 1וי!!ען לל3ש עד יעקב קו". נלב ישראל נע1עש? ולוכד רעכש. ול שהלש עד p":׳:p ר."דע2פל(קע , כלך לפעענבלרט ער ליהע :":ע רעצשע הללויה! חללויה ♦ !לבעש דע ן העדרן, phű היאלע? הער! ?ל בעש וליה! דל־ש, וויו יערער הלהע! [לבעס וליחן ל$ע :'ירע עכגע[י! (ל3עש ריחן, ל!!ע נייכע העע־ע ! !לבעש וליהן, ;לררע ולוכד אל!:־! ?ולכעס וויה!. ל!!ע 1*3שנע0שיררע! ?לבעש וויה! , ל?!ער היאאע! היאאע?! נעוועששער לין י־ע־ ־'אאע!ש?ופש !' ולןןלס [ליע :״• 2<< כול»ען, דען ער נעבלשה — :יון ווולורדען, ולוכד ער ערהע!ש;יל עאינ!יך; עד נווב געדגשן, לורליבע־שרעס-בלר. !לבער! דגן העדרן‘וליהר פלן דגר ערדע! !עעריגשלפפע אעעדעשטיעען nh?rcrlu’b ! «lih»׳1, הלגע!, סכעע ולוכד כעבע!! טשוראווירד, דער !יין נעהייט £ל??ששרעק0 ! נעבירניג ולוכד ול!!ג הינע!! פרו3שב־יאע ולוכד לעדעדן ל!1ע ! ניגווי?ד ולוכד כ״להאעש שהיד! נגווי־ע לוכד !ופשינעש נעפידער! דגן עדדען קלכי;ע לוכד 5ל?קער, גירטשגן לוכד ע־דעכדיצשער! ייכנ?יכניג לוכד יורנפרויען, ליע ל!טער■ 1י', דע־ יונעכד! דגש עוועען נלאען ?י׳. בג ל!?עש ! דגן עד ל!(יין לי:ש הלך ערהלבען. !יין דוהר[ ניגהש ליבער יגרד' לוכד היאאע?. ער העבעש ד":ע ב &ל!קעש »ל3ש . ליין ?לבן.ע!לכר סיר !ייכע כרלאאען! פיר ישראל דל! ליהר[ רלהע 3ל?ק . הללויה! חללדד! ♦ דרנש ליין כייעש !יד דעp הערך ! דין !לב p'h קלהרע דירער פרלאאען! ער פי"יג דן ישראל ד־רעש טטיצטערס, עס פרלה!לקען ציק׳ש קירדער, ליהדעש קלרינש! ;יל !לבען ליה! p'h רייהערשלררע ־ יאכר ריד-־ען ליר״ה ולי1'נ בתך ובנייר,יזמרו ליו: 3י ריסיה.;י בעמיו ופאר ענדם בישועה: :עלזו לסירים בכבוד.ירננו.על מ^.כ'ב'ותם: רוממות אל בגרונם ולרב יפיפיות בידם: לעשות נקמה בניוי״ם תוכחות בלאמיכם: ליאסי מלכיחםבז.ר[ים'.ונכבדיהם בכבלי כחל: לעמית ב־= משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה: T • T * T ! TT T T $ קן הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזיו: הללודחו בגבודהיו הללוהו כריב גדלו: הללוהו בתקע #פך הללוד־זו בגבל וכניור: הללוהו בחך'ומחול הללוהו במנים ועגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלציוי הרועה: כל הגשמה תחלל יה הללדה: כ״ה״ת׳ל׳ח : ברוד ץ לעיולכס 4«שמן ואמן: ברוק יי מציון שם ורוישלוכם הללךה:'ברוןיזל אלהים אלתי ושראלי׳עשח נפלאות ל־יבדיו: W שם כבודו לעולם וימלא עבורו את כל הארץ אמן ואמן: ויברך ביי משתחוים ודוד סטעהענד (.v'hív דברך דויד את יי לעיגי כל הקהל ויאמר דויד ברוד אתה " אלן־יי ושךאלאבינימעיולם'ועד'עולם: לך;י הגדלה והגבורה והתפארת 'VV1\V \V\W v\\V\VWW»'vVl \\׳\%\\\XA-A-AAX/V V־6ו*ב: ובלב נ^ונןד תהלס זקמ־ד תשלח חרול :אכללמו בכןש: וכרוח *<5§יק נערמו מים נציבו במו־־נר מלים:קכאויתחמרד בלב־ךם:‘ אמר או:ב ארדף'אשיג אחלק שלל תמלאמונפשי אי־ק חלבי תורישמו :די: נשפת בלוהיז כפמו:ם צללו ןעופרת בכים אדירים: מי *־ VW%VW\V%V"i' x׳X/%-V%. V > V» \t■ %׳YVWWVVVVVWVW w.va vvv^ww wvwvwVvvvvt\vv>w wvw^ V/ ytPVI ♦ וון־דיגמ^בען טוונע עררעטעטע דער עווינע דוו! ptop ישראל 5יון העד הויונד דעד מצרים׳ ישראל ־•יזה דיון מצרים טחדט -1 * יו.-." תפלת שחרית ונעמה שנפחת באפינו ולישון אשד שמת בפינו: הן חט יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו העריצו יקדישו ימליכו אח <מך מלבנו: בי על פה לך יודה. ו?ל לשון לה תשבע. וכר1 ברך לך תכרע. ועל קומה לפדל תשתחןה: וכל לבבות ליראוך וכל.קרב וכליות י2?!רו ללשמך. בדיר שעחוב כר׳ עצמומי תאמרנה ץ מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו: מי.ידמה לך ומי.ישוח לך ימי.יערך לך. האר1 הזגדל לגבר והנורא אל עליון קונה שמים וארץ נהללך ונשבחך ונפארך ונערך אח שם קדישך. באמור לדורברבי נפשי אחי; 1?ל קרבי את'שםזקךשו: קאל בתעצמיות ע ו ך. הנדיול בעבור שמך. הגבורלנצח והנורא בנוךאיותיך.' ך.י, תפלה עין ך!!] שיץ בעפינדעס דך חבען :?ו!- ברוך שאמי 5 1V: rtnflh וו ן pr.'h ועדו גס 1ועדדען cin . VWW XX WV\V1 WV\\\\t V X tv X/VXX XX XX XX XV vv׳vx XX VX W XX V\WV' v\ V\W XXX/V V\ W XX vVx/XXX VX XX V ג!ירעד, גייסט ו!וגד זעע1ע דיו! hn וווג! חיינועהדצס, ווו:ד דיון מנוע, דיוו hn חונ!ערנ[ או נדע פעיןי־ען, דוו ח?|ע וחסע! ?ח3ען, בענעדייען, פר״זען, ריהאען, ערהעבען חונד 5ערהי1רד?י5ען, ר."!יוען ווו:ד ערהחהען דיי־ נען גחאען, ח ווונ!ער חיוכיה! יערער אוגד lihi דיר דחנקען, יעדע לונוע דיר פ״וודען, יעדעס קניוו פחר דיי דך כייגען, יעדעט חויפדעצט טסעהענדע ווע!ען הינועטטרעקט סוור דיר וונבעסהען; ח!!ע הערלען דיך עהרפירב־ טען, ח!{עט חיננערע דיינעע גחאען (טבוינגען: דו וויו! עט טין דער טריפט הייסט: "עט טפרעצע יעדעם ג(יד חן איר, ח ע״יגער! הער חיוט ודח דוח" ? וועד חחס דיד ג!ייך, וועד דיר ער.:!יך, ווער איט דיר חין פערהע?ס־ כיס לן ברינוען ? ח!1ווע5סיוער, ויחס ער , דורייצער, פורצטבחרער גיוסס! החצטטעס וועוען! הערר דעט היא־ אע?ט ח ונד דער ערדע! ודר ווח^ען דיך1חבען, פרייוען חוגד ריהאען', דיינען הייליוען' נחאען בעגעדייען, וויד! דוד טפריצס: "אייגע ועע!ע בעגעדייע דען'העדרן! חונד ח!! איין חיננערעס !יינען הייןיוען גחאען"! האל♦ ח{{ א ע צ ט י ו, דורך דייגע חוגחואטרעגעטע אחצט ; ויחם, דורך דיח העריזיצקייט דיינעט גוו,־.־ אעגט; טטחרק, דורך זיועטקרחפט; פורצטבחר, דודך דייגע ווחוגדערטד.חטען. יוצר ליום ראשון של ראש השגה א המלך יושב על כסא רם ונשא ג •• י י• •ך • • •ך שיובן ער מרום וקדוש שמיו. וכתוב רננו צדיקים בק ל?שךיס נאוה החלה: י בפי י שרים Í וכדברי ^ ריקים ובלשיו! ךן סירים ד־ ועקרב ה דושים הה ף ומם: הה 3 .רק: T הה ק דיש ; , הה דן לל : יכמקהליות רבבות'עמן? בית .ישראל ברנה והפאר׳ שמק ®לכנו בכל דיור ודיור שכן חיובה כל היצורים לפניוד וי אלהינו •לאלהי אבותינו לה־ודיורה להל’■־‘ לשבח לפאר לרומכמ״להדר ??דך לעלה ולקלס על כד־* דבלי שיריות והשבחות דוד בן Farm! ? W9׳ ' '''׳''>'1v>*־vv׳wvvwvwvvvwv»^vvvvvw\xvwvvwwvv׳\wvwv׳\v׳\VWVVA v-x V'X V'X V' \vw׳ *V־ «׳\׳. ד!מלך. ?אנין, דער דורו העררטעטט ר1ויןי האהעע אוגד ערהא3עגעע טהראנע! שוק־. עד טהראנעט אין עוזינקייט. ערהוובענסטעד היי1יגער ווי!ט זיין נא»ע! ?א הייטט עט ווין ל .£<־tirph)nr נערעכטע, Dyphi.-ihifi איע עוזינען! לא3פריי1 נעלי»עט רעדןיבנע־\ננטען" י דודך דער רעד[יכען »ונד, »ו!נעטט דורו ערהלכען; דורן דער נעדעכטען ווארטע , נעכענעדייעט . דורןדעד 5רוו»»עןלוננע נעהייליךעט; . • אוגד דורן דען היילינען ףאהד ן:ע1א3ט וועררען. ^^’-מקהלות. אוני־ אין רען 5עד2אא»[ו:נען רעד איריאדען דיינעט orplhö ישראל, 2א?1 דיין נא»ע א אוגוער ^ • ^יט ואבנעזאנ; נעפרטען ווערדען, אין ל'יטא1טעד; דע! עט אי!ט דיא פפ1י5ט א11עד נעטאפפע, $, ער"י,עד• אונ!ער נאטט אוגד נאטט אונוערער פארפאהדען! לודאנ?ען, דין לו{א3ען, לופריאען, לו ריהאען, •עבען! לו פערהעררליכען, ילו 3ענעדייען, לו ערהאוזען אונד דיר לו וינןען ערוזאבנעדען ןע!ענ;ען, א01 .׳ ע’,'ע דוד, יא־ו ישי׳ט , דיין עגעכט אונד ןע:א?3טעד דיר ןע»נגען. ־ ״T0 א a יעתבח ♦וצר ליום ואשין! ?שתבח 'שגו־ לער מלבנו האל המלק הגריו^ והקדוש בשכלם ובאדך 5י ל־ נאה.;יאלהינו ואלד,י אבותינו שירוישברוה הלל וזמר ה עוז וממשלה נצח נהלה וגבורה תחלה וספארת קדשה ומלכות ברבות והוראות מעתה ועד עולם: ברול אתה יי־אל מלק י גדול בתשבחות אל ההוראורת ארון הנסלאורת הבוסר ?שירי זמרה מלק אל סי העולמים: ir0 (תגדל ויתקרבו שמה רבא בעלמא ך־־ברא בךעותח רמליך מלכותה בחייכו[ וביומיבץ ובחגי דבל• בית יע\ראל בעגלא ובזמןקריב ואמרו אמן* ■יהא 'שמה״רבא'מברך לעלם ולעלנזי 1£למיא-. .♦הבקי וישתבח ויתפאר ויהרומבש ויתנעזא ויתהדר ויתעלה־־, ויתהלל שמה רקודשא בריזו הלא לעילא לעילאי כלן פל ברבחא ,־שירתא תש?חךא עחמתא דאמירן בעלמא ואמרי אמן T יועדזרענד דער חזן !ו1גט ברנו • "" בךנו את" המברך: m'p כרוך " הנע־ך לעזלם ף;ר: בחך אתה־, יי אלהינו מלך העולם • יוצר אור ובורא 'חשך עשה שלום ונורא את הכל: אור עולם באוצר חלכב איורורד מאופל אמר וי.ר,י: -גיזגט קהל יתברך • יהברך וישתבח דיזפאר ףהיומם דיזנשאשמושל מלך מלכי סמלדם הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון .והוא אחרון ומ~ךעךיו אץ אלרזים סלו לרכב בערבות ?:ח שגזו ועלזו לפניו• ושמו מרומם על בל בך?ח ותחלה: ברוך שם בביוד מלכותן לעולם ועד : יהי שם " מבורך מעתה.ועד עולם: נזלר ישתבח• ידוויוערדפר יויטסע דיין ניו»ע געפריעוען ווערדען ^ןן»ע5«י;ער גרו!0ערחונדד.ייןיגערקי!נ־ג! P'h פי»»ע1 ו1!נד פוין, עידען. דיר עוויגער! יוונוערגפטט, פוס־גיןטט ווונ1עוערפעטער! גע2יהרטגע!פנג פונדפרייג, !הב פונד !פיטענטפיעז. »וו5ט יזונד־ העררטפפט,, !יעו, גרפסע וזונד פ[ן»פצט, פנבעטהונג, pnn, ה"1יג»גוווגד דעגירונג, בענעדייפונגען פונדדפנק[יעדער פיון נון וון פונד הין עוזיגקייט. ;עופ3ט וייסט דופ עו!יגער1 יו!ן»ע3טי;ער יןפניג, פער,-,ערר5יצט יזין [פבגי11ענגען! וו1זעד דפנק1פג!גגען וזיודיג! פורהעבער פ1!ער !!פונדערטהפטען, דעי׳ nn וופד.1געפפ51ען זזפטט ו! ן דען דיר ר.:ןעטטי^טען געזענגען; פ?!»ע£טיגער וזונד עו1י; דויערנדער קו:ני5 ! בררו. (טפט דע ן ע״יגען! רען ר. יו צ• ! יתברך. ;עפענעדייעט, געפריוען, געריפאט ערהיזהעט Din גו11יופטי1ן! | עיתיובען גייפדער נפייע דעט קפניגם פ11ער 9*31יגע r דעט הייןי בדיך. געופפט !ייחדער עו!י,״1; דע ר : גען! גע1פ3ט 1"h ער! ער פי1ט דחו ערסטע nונר וויוט דפ1 •ך£צגע!ר2טי1 יויא«ינר פונד עוויג. ?עטנטע ווע!ען, פויטער prvn פיוט קיין גפטט. &פ3עט prvn ברוך• געזיןבט וייס ט hn עוויגער פונ= בפד.ן, רעד דורן דיו! ר-'אאע1טרייאע פעחרט , עוויגער פיוט ויין גער גפיוט! קפניג רער uUii ! חויהעבער ! גפמע! פרפחזפקעט £פר prrn ; ויין נפאע וויו ט ער״וזבען פי3עד דע ט (י3טעס , יוועד טיופ£עד -ער ! 3ni erűn , פי3ער פ11ען פריי!. גע1פ3ט וייפ רעד נח»ע דעי עינטטערניס, דער nn פרידען געטטיפי- [ תעריזיצקייט ויינעס רייבעס פיאאעד פוכר עוו־ג! געפריוען 1"fc טעט פונד פ([עט עדטפפעען הרטט ; דער נע«ע דעס עוויגען, עוון נון n! פונד חין עטיגקייט! אוך. דיו! עוויןע {יצט פיוט ווו־&3עוויוד,רט 60 p'hמ? דעם עאיגען ועבענט• דיוו !יגטער וועגען דיני דונךע[,דייט היענידגן עגטטטמנדען ח וי!י 1":׳:p ו1יןרט־1. מלך של ראש השנה 2 דיגער cvh feist :*ן ד־׳נן איי געטרדנעט erslvti <#ך דעע nnhu גזלן מי««עד נו •881הען etWiSf: בילד אזור גבורה. גדול שמך בגבירה. לך זרוע עם נבירה: ?לך בנרי נקם. לבש ביום נקם. לצריו יציב אל חיקם: מלך ואות לבש. :בזים כדבש. ונאות אפיקים ^כבש: קהל ו«ן מלך בעשרה לבושים. דחאןר בדןהשיס. אל נערך בסוד נךוש־ם. כן ד ו ש: מלך דר בגהורא. עוטה כשלמר־ז אורה. משפטני יזדא לאורה: מלך החאזר עוז. להזינו העוז. ואנוש אל יעוז: מלן ולבש צדקה. ונקדש בצדקה. לך יי חצ!קח:,מלך1ח סדור כלבושו. וכובע ישועה בראשו. אלסים;שב על כפא קרשיו: סלך חמוץ בנדים. 'בהרביו בוגדים. ;בצר רוח נגידים:'סלך שליחיו כשלג מצחצח. צח ובצחצחיות יצחצח . סצרוצחים ?עלם לנצח: מלך;עט קנאדס. קנא ק43ל נאה גאה•'כאיש מלרומו'ת;עיר קנאה: מלך על אפסי ארץ. ישרזחוו למלד על כל קארץ. כי בא לקפוט אח וסארץ: מלך ליום קומו לעד. על ♦צור מלך. קו!נינ c«n ט1ו!:עווט?ט ווו»נירטעט; נרטס»ע3טינ וויוט דיין נטייע! דיין ו!י!כ1 pírt טונד קרטפט! *?ני5 p’h דו!3געוווונד! ער ט1»ווינדעט עט ph טוונע דער רוו3ע, ווונד טריפט דיוו ברוסט ויינער "•דערוטצער. ??!ניג איט הטרריט וו!אנע3ען! וויינטט {יט ער טטיראיטע »עערע ערטרטקנען, ווונד דעוויטהיגטע דער »ע#י 0יגע! מטט?נען טיבעראוטה. לעהן אט3ינ5ט1טינע נעוזענדערלוון דער קווניג וון, 1יי3ער ווויטערווער,1מען (ישראל) הוו[בען; יו^אעבטי; וויוט עד, ו!ונד טרעקבוור וויו דער 5עוטאא!ונג דער הייויגען (מלאכים). קדוש. מלך • קו!נינ אין 1י5טער ווו! ד.נו רן, דער 1י3ט טואהי11ט וויו! ו!ייןגעוווונד! ערווירדען וחיססיהרען, ווו נועד , •ויד• וטננענ1י5ט! קטניג טין !ינעטריסטונג! ויינע רע3טע !יעגט! pn'rt טרטלע דער אענטען קיינער׳ ^p טנלע דע ר גערע3טינקייט! פערהיי1יגט דורך נערע*טיגקייט! דיין ט עאינער, טיוט דיט נערע3סיגקייט י ?;ניג טיp פרטצטנעווטנד! דען העזנך דעט טריטואפפעט טוי[י ןיינעp הויפטעי וט !יטלעט ער, נטטט ט!ץ '*v¥ הייןינען טהיטנע! קטניג טין נרע?(ער ף1"1וננ! עד לערטטטאפפעט דיט טרייט1ט!ען י. דעאיטהעעט דען ^,ניווטה דער פירסטען! קטניג איט ריינעp געווטנדע, ווייס וויט טנעע! הייטעד טיוט ער דענען דיט נטך יע1 טהטטען טטרעבען. קווגיג טין טייפער געהיהט! ענטפ1טאאט דע ס ערע^מטפן ערהטבענטטען טייפערס, . יויין הע1ד דער רט5ע טנויבט! קטניג! ט^ערווע1ט«ענרעןפעווטהנער, ווערדען טיהן סערעהרען דען קווניג ער ו!ע1טען, ווען ער טיינסט קטאאען ווירד דיט ערדע לו ריצטען. קטניג! סיינסט ווירד ער ויך ערהעגען 2 A דטו ♦וצר ליום ראשון יצור לפניו ירעד. ךס ונשא שיוכן ער: מלך מושל עיולמ בנכורחו. .ירעישו הרים מנאוודיו. ובאילים יךקידו מנעךהיו: מלך נ'וךא למלכי'ארץ. חול תחול לוארץ• מיושב הכרובים חנוט -ל!א.רץ: מלך'שאחיו מי:עצר כיח'. והוא ניושא כל בכס. ניוהן ליעף כיח:' מלך עמדיו לדין. ביום הרין. ישפוט נאים ברין: מלך פלש סיוד המעמיקים. לססיר עצה במעמקים. :חשף ויגלה עמוקים: מלךיצוה מכל רוח. עריצי גטי הרוח. לאפיפם בשטה רום: מלך קהי מלכי ארמה. בסעריו משא רומה יפקד' על צבא רומה: מלך רם ונכוה במשפט. ועוז מלך אהב'משפט. מכון כסאיו צדק ומשפט: מלך שופט צרק. לפניו יהלך ?!רק. להליץ בעד רודפי צדק: מלך תקיף,בממשלה. וכסאיו חלה למעלדח. ומלכותו בכלמשלרח: מלך חחר־ז חלד מהביטיו. מרעיד יסוד בהביטו. בכל משוטט מבטו: מלך הר בכל פועל. בכל מהי:פעל. במטה ובמעל: קהל ומזן מלף אלה♦ עולם. הוליכוהו• עם עולם. «♦ ימלף לעולם ♦ קדוש: המאיר ־"עדט דיי3ע ן:יטע ז־יז: (,piriiD^iöErtt "יא זיני דיינע וזערקע וא (ראש לזוכד פיע5 ע״ויןעד! rtn ד,יושט !'rt אל1ע וויין5ין גי-גטאפפען, דיא ערדע יושט פא!( דיי3ער ג־טעד. קא3י5! פא! יעהער ביוש דוא יוין דיר ־ע!כטט ערהאבען;, נעפריוען, הבל. יו11עש ןי!בעט דיך, oriirt פרייועט דין, א.נד אזועט טפריבט: 3יאיו3ד יויוט !rt הייזי? וויא דערעוויוזע! א!5עש ער־ העבט דיך, סלה! טאפפער דעש cilrt! דער אחאעכטאזע, טע^זיך יופטנעט ער דייו פפיזרטען יוין יושטען, דורכבריכט דייו רייאע דעט פיראיואע3טט, 5עשט הערפאחנעהען דייו וא33ע אויש איהרעע יורטע , יוו;ד רען אא3ד יו ויש ויינער בעטט״אאטען טטעטטע! יוובד עחייכטעט דייו 3אנלע ווע?ט יוונד איהרע בע-ווי!ה3ער , דייו ער ערטיופען היו ט אין ביוראהערלינקייט. ער בע; לייבטעט איט ערביוראען ד:ן ערדביודען , יוונד דיא דיורויך' וואהנען, יוונד טע^יך ערנייערט 1יינע 3יטע דא! טאפפונןשווערק. קאניג פאן יעהער א?1יין ערהיובען; ;עויובט, ןעפריוען אונד פערהערר!יכט וייט דען לייטען דער 5ערווע?ט. 3יוטט דעט o]vu-יו![ש! גריוש יון ביוראהערניןקייט! ערביוראע דין יוו3!ער. הערר או3וערער' איו5ש, פע1! אוטערער בעטיראוג;! טיזר יוונ!ערע0 היי1ש, דויו יוונ!ער פעשטער ■טוטן. ניאיונד איוט דיר 13ייך לו טעטלען . קיינער (איין (אטט1יבעש ווע!ען) אי1ט אוישער דיר. ניעאאגד בעטטעהט אהנע דיך, אונד וועד ווערעדיר עה3?יך? — ניעאיונד יויוט דיר 3(ייך לו טעטלען עוויןער! אונ1ער ןיוטט, אין דיוער ווע(ט. קיינער יויגט יןוי1ער דיר, אונוער קיוני; אין דעע לוקינפטיןען [עכען. ניעאיונד א1ש דוא, איוט אונזער ערלאועד אין דען טא^ען דעס משיח; אוגד ניאאנד אי!ט דיר עהנ[ין אוגועי הע51ער, בייין אויפעדטטעהו3ן: דער טאדשע!, אל אוגד rYim? x^jnert] עיולכש: *!לסי עיולס בו־הטיף הרבים ר0= עלינו p'iís עזנו צור ניגבנו מגן ייגענו מקגב בערנו: אל ברוך גדל־ דעד־ז הבין ופעית והרי סמרה טיוב ;צר בבור ?־W1: מאיוריורת נתן סביבות אל אדון על כל המעשים. כרוך ומביך כפ• כל :נש כדת ן גדלו וטיבו ג~'א עיייס. דערת ותביינת : 1 r « : : י•• ד ־ : t סבביב• אותו: המתגאת על היות הקדש. ונהדר ככבוד על המרכבה: זכות ומישור לפני כסא1י הסד ורחמים לפני כבודו: טובים מאורת שברא V• : " ו־ • י : ״ : ג t v י אלדזינס יצרם יידעת בבינה ובהש׳כל: כה וגבורה נתן בהם♦ להיות מושלים בקרב תבל: מלאים זיו ומפיקים נגה • נאה ןץ0 ככל העולם: שמחים ?צאתם ושישים בניאס. עשיים באימה רצון קונם: פאר וכבוד נותנים לשמה צהלה ורנד“. לזכר : ״ : « : * * : e ; * 1: T ? ג V מלכותו: קרא לשמש דזרח אור. ראה ןהתק־ן צורת הלבנה: שבח נייהנים לו כל צבא מרום, תפארת וגדלה שרפים ואופנים והיות'הקדש: לאל אישר שבת מכל המעשיים ביום השביעי t •• ד י־ • t ד * ־ ״* : ־ • התעלה וישב על כסא כבודה תפארת עטת ליום המנוחה * י1%י\ י.\ ■V V% X-VXXV X מונך פערהערר!יכט זייט רען טגוגען דער מודלייט. הערר דעט ווע(טג!1(ש , ;irt urti בתראהערלעקייט! עררגוראע דין גוונ!ער, הערר גוונוער אגו;ט ! £ע1: גוונוערער כעי 6-רז1ונג! מי1ר irt נ!ערעט היי1ט! rtn גווני וער £עםטער סוטן. גו1!אע3טיגער, írtn* גע?ט3טער, גןן1וויטסענדער! דייו טטרגוה־ !ענדע וגוננע rtn oortn בערייטעט . *((גיטינער ! ג!11עט rtn DPrtn דיינעע גו!»ען לור עהרע געבי[רעט, דיינען טהרגון אל. דער גו!1אע3טי.נע הערר יו11ער דינגע, 5׳!51rt parti־ 5ע־ פריוען, גוע דעע אונרע וו(1ער בע1עע01ען ווע:ען. דיג! גיונלע ווע1ט גויוט rt£ ilrtr| !יינער גלגוטע irt נר גיטע, גויה! גווא?ע3ען וו11וויםענהייט יוונד וויי!הייט . היו5ערר.יורען טהדגונטע ער ווייער רען ר."1'(ען חיות; איטי pnn ןעטאיקט גוויןי היאא1יטענ{ טהרגונע מרכבה (יגזזקאלא', זכרי' ה') פג!11קיןאאענהייט גווני רע3ט 5ןר !"pp3 ט־ריונע • גניודע גוונד־ 3גור»הערליגקייט סגור ויינער הערר: !יצקייט. מיון וינד דינו !יכטער דיגו גוונ!ער!vurt ערטיו££ען היו מ, ער בי1דעטע ויגן איט גויינרצט, איט £עררונ£ט גווני ווייוהייט • איט איוצט גוונר o£mp המט ער וירו rtn , partira ט ויגן הערר־ טען גוין דער ווע1ט, ער£י11ט £prt ג1יונלע, טטרגואען 1 rt’iי3ט־ טטרג!ה1ען יווא,־.ער, טין דייו ניונלע ו1ע1ט £ער3רייטעט זין גויהר פדיזבט £יו11ער טטריו,-.(עניווי1£0וט. סדיידיג געהען !יגוגוויןי" גוונו £ריוה1יך נעהען!יגו יוונטער, סגו311רינגען עהר£ור3מט£יו11 רען ווי11ען גויהרעט טיופ£ערט. איט pnn גוונו־ עהרע הו1דיגען ויגן ןיינעp נין rti ן, איט יויכלען גוונד טדיידענגעוגונן דעp ג!נדער־ קען ויינעם רייצעט. דער ויוככע ריעןי ער, רגו! 1יצט טטרגוה1טע; עד וגו ה לןוכד גורדנעטע דעט אגונרעס ןעטטיו1ט . ע! 1גו3פריי!ען יויהן גו11ע דייו היאאע1טהעערע, prtn יוונר גרגוטע ויטען p.Trt דיגו שרפים, דיג! אופנים גווני דיגו הייויגען חיות. לאל. דעp גו(1אע3טיגען, ווע1*ער רוהעטע נגוןגו11ען דען ווערקען. prt ויכענטען טגוגע ערהגו3 ער וין, גווני !őrt גוויץ ויינעע אגויעטטעטיטע! טהרגונע. איט גומעהען טאיקטע עד רען grtp דער «יט של ואש השנה קביביור־ז עזיו: פניור־ז צבאיו קריושיכם רומסי ש! ד י תמיד מספריט T • : ־־ Í " בכור אל וקדשרת־ו: : ן.״ t רזךתברך ידי אל־^היגו הנינוחה עע קרא ליום השנת*. זה שנח שליום ־ : v T « | ד : ־ ד . v V ־־ v • ד״שב׳עי $נו שכרת אל מניה מלאכתו: ויום השניתי משכה ואומר מזמור שיר ליום השבת טיב להררית ליי: לפ*כך ;"ארו ויברכו לאל כל ;צוךיו♦ שנח.;קר ו, וקלה יתנו■ לאל מלך יוצר בל ♦ המנחיל מנוחה לעמו ישראל בסדשתו ביום ישבת י• י . • • ץ . • ן י ן «« • • 1^ T “ • T קדיש: שמה יי ימתינו יתקרש. וזכרה מלבנו יתפאר בשמ;ס ממעל ועל וזאי״ן מתחת: תתברך מוש בנו♦ על שבח מעיצה ידיך ועל מאיורי אור שעשית יפארוך פלה: •״• - v •• : ^ : 1 vt ד • t : ז :־ י t v , תתברך צורנו מלכנו וגאלנו ביורא קדושים ישתבח שמה לעד מלכנו יוצר משרתים ’יאשר משרתיו בלם עומרים ?רום עילם ומשמיעים ?:ראה נרוד בקול דברי ארוזים רווים ומלך עיקכב: כלם אהובים הלם ברוריכם £3ם לבורים ובלם עשים ?אימה וביראה רציו! קונם'ובלם פותחים אח פיהם ?קדשה ’בטהררת' בשירו־! ובזמרה' ומברכיכם ומשבחיכם ומפארים לעריצים ומקדישים'וממליכים:' י את 1י5טערן וןו»!ע3ען; דיון הייפטער דעררוהע,ער1(וטלו3ן:3וו33טעערדע1שבת»טו31. דיעזעט ווי!ט דעי j פוורלו! דעט זיע3ע3טען טוו!עם, דווש וון דע»1ע?בען ;ווטט רוהעטע יעו ;-״ן , ךי״ י<ע ין5ן״ ! ס״ן ויינעמ !וו3לען..ערקע; ד״העי ..יוד דער דבענטע טוו; ".יס1ע־ י׳ לייצנעט, »יון וי<1ט וויי3ען plnm פיר דען שבת * טוו3: "1יע13ין וויוטס דעעעווי;ען לו דוו3קען!" pnM ריה»ען ווונד 1וןפען רען הערון ויי3ע j עשוופפע ו111ע!!'h ווייהען פרייז, הערר1ינקייט ווו3ד ערהעבונן, pyi וו11אע3טי1ען קוונינע, דעע שוופפער רעט וו11ו: דעי וויו:יינער!־•”3A'i קייט 1"pr3 פוו1קע ישראל דער דור,ע טהיי1ר.ו1פט ווערדען 1ע0ט ph היי1יגען שבתיטווגע.^ דיין נו!«ען ע״ינער, ווו3זער;חטט! ווערדע געהייזיןעט, דיין וונדענקען, חונוער קווני;! ד,ו!נ3עפרי:ען ו!3ען p'h ר.יא»ע! ו1ז3ד ווו3טען ווויל ערדען. ן:ע1וו3ט;ייקט דוו! ווו3וער רוע1פ’1ר ! 1י •"•עכען.. 1ערקיפדי;ען 3'DDr!:h)1ri ״ert-^r עהרע• יתוכד ד.יי1י;קייט. 1ע1ו31ט 1'üP יייז עווי!ער! וווג!ער !h ט ט 1 (! כעי דיינע פרייוווירדי1ען ווערקע, ו1ונד דירו םטרווד.1ע3דען 1י3טער, דיוו 1 finע3י!דעט, דיו! פהנע ווונטער־ ״»״ דיינען pr.n פעדקינדען! ^ תתברך. וייח 1ע1וו2ט דווו ווו13ע1 ה£רט, ווו3ועי קוו3י1 ו!ו3ד ער1ו!ןער! סוופפער דער ר.ייןי!ען! 7rnw'h־-געפריוען 1"h י*יו 3וו»ע, ווו3וער קוו3יג! דעי hn דיי3ע די3ער סופפסט, דירו h'| דער הלוהע דעס 0 שטעוזען, ווו3ד פ lm עהיפורבט פערוויי3ט 1 13ihויט פערקי3די!ען דיון ווו!רטע דעט עווי; [עבע3דען -י עס יוו3ד קו!3י3ס יעי יוע1ט. וו11ע ;ע1י3ט, rllh ווויטערקו!ר.רען, וו11ע »ענטי1; ווו3ד 3 llh5ע3ע3דער ף״?1 דע1 "י11ען oyin'h טוופפערט עדםי11ע3ד, rllh ו!פפ3ען"ויוו דען או3ד »יט ה*י1י1ר)ייט hו3ד י"3ר.ייט, «־ #וני vhiri , בענעדייען, 1י)3ען, פדייזען, ער״סהען, ר."1עען 131h ערהיגבען «יט הו?די1ו:1; אית אופן ליום ראשון ארז שם האל־' המל? הגדוד־1 הגב1רוהנ1ךאקד1שהוא: וכליס מקבלים עליהם:עיול 'מלכורתשכלם זהמזה: וניותנים לשורת לחי לוה: להקדיש ליוצרם ?נחת דוה בשיפה ?הורדה יכנעימהקךשה כלם' ?אהד עודם לאומרים ב:ראה: קרוש’קדיושיקדיויש ר צבאיות מלא רל״קארץ ?ביודיו: דיזער אופן טיוט נטך דען א״ב ;עטרדנעט: י יוי״ ?13־1 אהל כהיום ברחמים סל?:יק ביוה! ?ל עישתיוניות צעיר ורב מל?. נאורת וע־וז התאזר מל?. רוק וחלה יחרדו! מאימת מל?: יי־ל היוצר:חד לבם יחיו! מל?. ומבין אל 2ל מעשיהם וצדיק מל?. זבדה הוא יום תרועת מל?: יק חקלושראל הוא לזכותם! מר?. טרף נתן ליראיו ממליל״כל מל?.':זכור לעולם בריתו בזכרון טיוב מל?: ?-ל כלה אל תעש לשארית בני מל?. לכן אתאנו ל־ מלכנו מ??. מאתמול קדמנו? לחלות? מל?: יק נא נצור חסד לניני שלחו ליו'שלשרת אילי מל?. י סכיורת באי בתהן למר יבכו אוק. דען נטיוען דעש טזן«ע5טי;ען, ןדוושען, טטטרקען טונד פורכטבטוען קיוניוש, היי?י; L'vrt עד! £ד"1וי1(י; טיבעדנעהזזען זיו! ט[1ע דטש יטך דעי היאאלשען רע;ירונ;, טיינער נטך דעע יזנז־עדן; טונד זיוו ערטהייזען טיינטנדערעיזויבניס, וויהרען טטפ£ערלוד,ייןי;ען, זזיט 1ע(י(ער פריידע, טיןריינער [יבןיכער שפדטצע, שפרעכען זיט טייגטטיייזזי; דיט היי{י;ונ; טויט, אוגד רופען עהרפורכטשפטן!: ״הייןינ'. הי'(';! הי'1י;! יויזט דער ע״י;ע, צבאות! דיו! ;טנלע ערדע טי!ט פט!! זיינער הערוןיכקייט"! כבודן. דלו* נע1ט זיינעד אטיעשטעט ד,טט ערטן’די!עע טטנע, איט בטד»העדלי;קייט ו!וי£גע10ווגען, דער קלוכי?! עד, דער ט![ע ;עדטנקען פריפט phfi נידרי;טטען בי! (31( ערהטבענטטען קו*!ני;. ער שטי; טין פרטבט טו;ד זי;עטריטטונ;, דער קטני;; דט בעבטען הי»»ע? טונד ערדע פטר דע3( שרעקבטדען, דעע ק:!:י;! ה*0יר. דער דיט הערלען טן5ע1טא>וט ;עבילדעש, ווירד טיהרער שטנען, יעי קיוני;; דער ט!( טיהר טה!| בעאעדקט, !וירד זיט רע3שפערטי;ען, דער קטני;; הייטע קט»»ען "*ר טין טנדענקען פטר טיהע׳ טע טט;ע דט וויר טיהע שופר 3!ט!ען דע? קטני;; ע! טי!ט ליין ישראל ;עזעט!, ער [עסט זיט !יע;ען, דער קטנין י. זיינען פרטאאען;יבט ער טונטערהטלט, דער קלוני;ע ט!(ער קטני;! בעהע5ט עווי;1יך זיינען בונד טיב( בעסטען טנדענקען, ער דער ק:וני;! כלה. עדהטלטע דעןטיבעררעסט דער טבקף»ןינגע דעש קל!ני;ס (אביהם). זויר טרעטען £טרדיר, קאניג טונזער קלוני;; זייט ;עסטערן טיקטען וויר טונז שטן טן, דיך טנלובעשען ט קטני;! ט (טש דיינע הו!ד דען ענקע1ן (אביהס׳ט) טנ;עדייען, דע3( לו;ע!טנדעט ווטורדען, דרייט אע5טי;ע דעס קטנינש *). פעדניע טיד. ו ;עבעטה דעשסען ד.ט?בען (3זנות יצחק) פיר ןוע(:ען ויט ביטטער !ויינטען דיט ענ;ע| דעש קטני;ט. ט פער —-----;-------- ט5שע • c אברהם אבינו ווטורדע 5וןן דיייט ענ:ע1ן בע«צט. זיהע תיו פרשת וידא, של ראש הימד, 5יזואלי 5'•*♦ h>3 a)«a תבז ללן נפזקיוט ¥לי הרת ö מלאכי מלך: ** ?דם היום מדין גמור מלרויבם מלו• <״ צדקם ברחמים •י?קרם לטובהמלך. קשוב ק־רל ותקינה מחוקעי ג״ו׳־בת״־יי־"׳"" 1=1= >יי1ן ró־•' 9יי?ר> ל־^ היום מלך. י רחמים העורר לממכיך מלך: יי-ל ׳״! שעה שועה עם מישתדיק מלך. חפן בתומכי בחוד י??.רכךאלל!יםמדםןמלו: והחיות לשורת וכרבים ופארו ושרפים;רגו ואראלים יברכי ?גי'בל־1 חיה ואופן וכרוב לעמרה שרפים' לעמתם משבחים נאימריבש: גייך ןב1י ״ ?!?קיימי י לאל ברוך נעימות ׳תני• למלד אל חי וקלם זמירות •אמרר והשבחות'ישמיעו. כי הוא לבדו פועל גבורות יעשה חדישות ־־על מלחמיות זורע ?דקות מבמירו לשועיות בורא רפואיות גיורא ההלות 'ז'״ע וויתר £(עהען ני2ט, דעססען הפ(3ען (3ז:ופ יעקב) דער jrt יענענן וורטע פי2ערנפ3טעט הפטטע, Au ׳ י ״V1 ו!ונד וו2 טטיי;ען דיון ענ;ע( דעט קו!ני;ם. 3דר£. בע£רייע ויוו, (וו ט !•וו ט!(ד(פ! £ph ;ערי2טע ;עהען, פ קפני;! דיינע בפראהערלי;קייט עדק(עהדע ■*פ ,פ!נםו(די;, וו!נד £ערהענ;ע ;ומעט’ וויבער :יו!, ו! קיוני;! ’היודע דען טיח תקיעה דען אפן דיר הייטע ׳ !עש - פ קלוני;! (ph שבת :פ;ט אפן: הפרע דיו! ערוופהנונ; דער תקיעה ו1פרוון אפן דין ד,ייטע ערוויננערט) 5י יפט בפראהערלי;קייט פ3וופ(טען פיבער יענע, דיפ דיינער הפררען, פ קווני;! r .^יעה • :ייפ פיהע ;עניי;ט, דעp ;עכעטהע פיינעס 5פ(קעס, דפ: דיר £(עהמ,-פ קלוני;! ווענדע דיי! ') דענען לו, דיפ דען ווע(ט:ע;ען פונטערד.פ(טען פונד וויר בענעדייען דין, (עבענדיןער;פטט פונד קפני;1 • nvnnl• פ!נר דיי! היות (פמיננען, דייו ברובים אעיר,ערר(י3ען. דיו! שרפים £רווד,(פקען, דיפ אראלי?! י 11 ויין פנ;ע:י5ט יעדעט היה, אופן פונד כרוב ;ע;עןדיפשדפים (ויטעאפפר, פונדרו£ען ;ע;עןפיינפנדעדה ׳■ ןבט וייפ דיפ הערר(י5קייט דעס עו!י;ען יוויס יעדעp פרטע". ׳ען_ל*יל• דע? דav\י/W\^v<;v'.Vrt שכילז י י\.י VWW v V׳\\ X X \• V vv- טעג!יך ווונד יויאאערוועהרענד דורך וייגע גיטע דיון ערטטע טיופפונ!: עדנייערט ; וויי! 3ע!יו5ט אירד : [הכליס קלייןן׳] ("דיונקעט) דנעטיופפער דעד גרהסען 5-:טיגד, דען ע״יג וועהרעט וייגע גניודע"! 5יוט די!ך יויין נייעט 1י5ט יויבער ציון ליי3טען, יוונד יאנו יוללע דיעועט לי;»עט ביול ד סהיייהיופט ווערדע}! ;D3nírt ז־יטט דו יו עווי!ער! ט1$פעד דער 1י5טעד! אהבת. איט יויבערטוועגגליבער ליבע, היוטט דוין עאיןער! יאגועד הערר! ואנו ?D3’>r; »ים גריוטעק יאגד יוי3ער0וועגג[י;עג( עדביורווען יאנוער געטאנט. n יאנוער פיוטער יאגד קלוכי!ג Í י״ע אונוערער עלטערן איןלען, דיי! יןןין' דיך פערטרויטען, יאגד דענען דו יו געועטנע ד עט לעבענס לעהרטעטט, בעננעדיגע יא נד בעי לעתרע יא:1. יוללביוראהערליגער; פיוטעד! עדביוראע דיך יאנוער יאגד גיב יאנו יוינש העין, דיו ט איר יויינ1עהען, 6ער1טעהען. 513יו1;ען, ?עדנען יאגד לעהרען, 3עיו3יו;טען, יאיטיזיבען יאגד £ה!^יער.ען דע ן גיוננען יויג2ע. מ-'(1 דיינער !!הרע' איט זיבע. ער1"5טע יאגויגדע יוויגע! יוין דיינער ?עהלע, יאנד ערחיולטע יאגועל הער'! דיינען געביוטהען טריייו. ליו מ פעריויינעען יאנוערע הערלען דיינען ניואען לו 5יבע! יאגד לו פירכטען, ויו ווערדען איר ניאאערוועהר בעטעאט ווערדען; דען וויר פערטדויען יאיןי דיינען גריזטען יאגד עהדעור5טטווירדיגען ניואען; £דייען יאנו יאגד 5רי!ה?יוקען דיינעס היילס, ברעגע יאנו יזין פרידעןגאיאואען פיון דען פיער וייטע! דעד ערדע. יאגד פיהרע יאגו אויפרעצט לוין יאנוער ?שגד; דען דויו ביוט דער יוללאעצטעע, דעד דיוו היי? בעווירקט, יאגד יוזנו ה יו ס ט ד1יו יאיס יוללען פיולקערן ערקאהדען / יאגד יאנו יוין איורהייט דיינעע גריןקען גיואען ןענעהערס. rir3=« דיטט דויו עוועעד! דעד דו •ן ערקאהרעשט דיין ®pírt ישראל יאים ליבע! שמע.ישראל!nin אא7:ו יהוה I אד!ר: בחף שם כמד מלכותן לעולם ועד: ו?!??" י*ן׳ -י"" ^ וןנל־לבנןז ובכל־נפשך ובכל־מאדף־ והיו הדברים האלה «ך,שר אנק׳ מצין; הלם על־לבבך־ ו׳־3נתם לבניך ודבורן 03 ?שבתך ?ביתך ובלבתן: נדרך ובשבכך ובקומך־ ורןשךתםל^ת8ל־:יךילי:י ו^׳מT$8= w■ *־%׳ ייהו יממ׳ף* וה׳ה אם־שמע תשמעו אל-מצור־׳ אשר א5ני מצות אדונם הלם לאהבה את" והיה אלהיכס ולעבדו בכל־לבנכם ובכל־נפשכס־ ונתתי מנ־ר־אלצנם בעודו יורה ומלקוש ואספי! תנד ותירשך ויצהרך־ ונתתי W! (toR’ieWSm תשמרו לכם פךיפתה לבננס.וסרתם^ענךחם אלך־ים אחרים והשתהוירןםלהם; וחיה אף־!ה)ה בכם ועצר את־השמים ולא־-יה׳ך־ ממר והאדמה ל>נ התן את־ :בולה !אבדתם מהלח מעל'האיץ הסבה אשר יהוד, נתן לכם־ ושמתם את־יבי' אלה על״לבבכם ועל־-נפשכם וקשרתם אתם לאות על־שךבם™;! למוננבת בין ׳!׳;יכם־ ולנ׳דתכם אתם את־־בנינס לדבר בם בשבתך בביתן יבלבהך כייר ובשכבך עי*,ע♦ הלורע יטרל!!! דער עווי:ע לוונ!ער :השט הי!ט לזיין לויינעעס עווי:עט וזעזעןי. ברוך♦ ןוע!ה3ט !יילו דער נלואע דעי הערר!י3קייט ויינעט דייצעט, לויווווער לזונך־ עווין. לאהבת♦ דולו !לו!!טט דען עוויןען דיינען ןל!טט !י3ען פלוע !:הנלען הערנען, 5הן זלוננעד 1עע!ע לוורד "ינלעע £עד1ולו:ען. דיל! וו{ןרטע דיל! לוין דיר יעלט 3עפעה!ע, 1לו1!ען דיר סטעטט היע הערלען 3!יי3ען, יי ח 1ל!(1סט זי לו דיינען קינדערן לויינטערפען לוונד היאאעד דלו£לון רעדען: ווען דולו לו הוי!ע !יטלעטט, לודער ^V1 ייטען 3י!ט. ווען דולו דיך ניעדער!עןסט, לוונד 1וען דולו הויפטטעהסט, בינדע וילו לוע לייכען לון דיינע "לוגי־; טרלו:ע !ילו לו!ש םהרדערהויפט3ינדע נוזיטען דיינען לוויןען. לווגד טרייבע וילו לוויל דילו פפלוטטען דיינעט י׳,י!עש לוונד לון דייגע טההרע ודייה ♦ וועדדעט היד,ד נון וו«י5ע1 זעבלוטהען ןעחלו31ען, רילו לוין לזיין יעטלט ךעבע, דען עוויןען לוייעהן לל!טפ לו !י3ען לוולד לויהכן לו דינע!*•. !לו ווערדע לוין היירעע 1ל1נדע רע:ען ךע3ען לוד רעצטען לייט, פריה־ יע5ע1 לוו נד טפעטרעךען: דלואיט דולו דיין ךעטריידע, דיינען אלוסט ל1ונד דיין לוה! ל1"נ!לואאע!טט. לוין H'ii פיי דיין פיה ע בילו! "הצטען !לוטטען Vih דיינעע £ע!דע; דלו ט דולו לו עססען הלובעטט לוין לוי3עד5!וט" ״יט־עט יזיין לובער, דלו ט לוייער העי! ניצט פערפיהרט זועדדע, דיוט לויהר עטוולו לובוויי5עט לוונד יו נ ד עדן :לן ט ט עדן דינעט / לוו:ד !יו'ז לונכעטהעט. דער להון דעט עווי:ען ווידדע לויבער לזיין ענטברעננען, ער ווירדע* י-I היאאע! £ערט!יטען, דלו ט קיין רע:ען קהאאע, דילו ערדע ווירדע לויהר ךעווע5ט ני1ט הערפהרברינגע!, _1-־ לויהר ווערדעט :לוד בלו!ד לו ;רונדע :עהען, £עדן פלון דעע £לורטרע££!יצען!לונדע. דל11 לזיין דעד 11r׳;r ויי!!. פהסטעט לו!!ה די!ע ווהדטע לו העדלען הונד לו ךעאי׳טהע; בינדעט זילו לוע לייצען לזועי הייערע ‘׳י|׳ד, לזונד טרלו:עט !ילו ה!ש £הרדערהויפט3ינדע לוויטען לויידען לווי:ען. !עהרעט 1ייו היירען קינדערן יזוע _ -מטענדי: דה פלו ן נו טיפדעצען, אען דולו לו הוי!ע !יטלעטט לודעד יזויןי דער ריי!ע 3י1ט, ווען דולו דין נידעד־ ::שט, סונד ווען דולו לוו־£טטעהעטט. פ־י־פע זילז לווי;, דילזפפהטטען דיינעש הוי!עט יוזכר לון דיינע ט ה יו דע. 4' 13 דה ו, ־.ט שחרית ליום ראשון דאמר:היד, אל-משה לאניר: דבר אל-בנ: ׳שראל !mos אלחם ןןי# להם ןייצת על־235י מדיהם לררתס ינחני ?ל־ציצת המף ?היל מכלה־ וה;ה ללבם לציצת וראיתם אתי וזכרים את־נל־םצות:היה ועשיתם אתם ולא־תתוח אחרי לנבכם ואחרי קינינם אשר-אתם זנ;ם אחריהם: למען ת1?רו.וןןש*חם את־נל־ מצית• ™:׳תם קדשים לאלה-כס: אני ;חיך, אלהיצם אשרדצצארל אוזנם ?מד; ?צי:ם לה;ית לבם לאלה־ם א:; ;ה(ף אלהיכם•• &ייך נחך אלהינם ווירד דיון uirtu אמתנעןחנש, דיון ciw »ל1ן 1־rt: א 1$£אמתועזור דיישןיןלוויסטפרע5עןי אמת ונציב ונכון וקום וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר: ומתקן יטקפל לטיוב ך5ה הדבר הזה עלינו לעולם ועד: אמת אלחייעיולםמלבנו צורנעקבמנן לכענו: לדיור ודיור הוא ק;ם ושמוקלם וכסאיונכיון ומלכותו ואמונתו לעד קימור: ורבדיו חלים וקנמים'נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים על אבותינו ועלינו על בגינו ועל דודותינו ועל כל דוריות ורע ישראל עבדיך: טל V'/VWVV vvvv>/\V\- י\1־X\VV^W AWV v\vvv\ %־vv־v.%־ < VX'V V י\'AV V\W\W\\ WVWVMWVVA V\. דלואיש לויהי ווונד חייעדע קינרעי אייך 1׳!j ערדדייצע, דיו: דער עוועע ו!יידען עלשערן לוןעטוולויען, ty מתזנען לו נעכען, [לונד! יח־רע ב1ייבען או!;עש, !ח [ו!:;’! דער הי»אע5 חיבער דיו! ערדע דין ווירד1 דאמר♦ דער ע״עע טפרלוך לו משה, ווילו ui’jihn: רעדע לו דעןקינדערן ישדאל׳ס, לוונד זלונע לזיהנען, ןילו נעבשט לו1(ען חיוזרען נחצקחאאעןrühi! יון דילו עקקען לויהרער ק5יידער טוי£חדען אחצען, לוונד לון דיוע טזי£חדען לויינע טנור פלו ן דונקעלבלויעל ווח(1ע כע£עסטי?ען. דיןע 1ח?(ען לויין לו םויפלודען דינען, דלוס ל1יד.ד :יון ועהעט לוונד לויין לוללער 3עבלוטד.ע דעש pynr עדחינגערט, לוו:־ ניל1 הלו1שעש; גיצש לובער לויירעת הערלען חוגר לןיירען לחינען נלו5וולונרעןט, דילו חייך לווין, חבווענע פי,־.רען. לזיהר :uiih דלו־ורך איינער ;ע בחסוזע לוייננעדענק ב[ייבען, דלו ד.לו?טען, לוו:ד חיירעע ;חשטע ר\י?ע זיין. לויך בין דעי עוועע חייער נחשס, דער חייך לווים מצרים :עפיהרט ר.ח=ע) חייער נחטט לו ויין. חיך דער עווי,כע, לוייעד נחפש! אמת, ווחיזרהחפט, פעשט, לו£י1ר1עששי,:, חוג£ערע:1ער1יך, געדעצט, 5'111'c , ?יכעפח!(, pnr;r::h חנאושהיג, 5יע3!יך, עוזדפודרשבחר חונד לווגחואטשלוש1ך־, ווחהן;עלורדנעט פחן לוו נש חנןענח»»ען. גוט לוו.יד £חרשרע5££ין חי.ט חונז ךי!ע £ער־'ישוננ חיאאעד לוונד עווינ. וולוהרהלו£ט חיזט דער ווע[טענתערר ח 17:1: קיו:’(, יעקב ש החרש, טי!ד חונוערט ד.יי?עש! פיר חוגר £*ר חיזט ער 1ע35ששטשעגרי;, חונד ויין נחאע ח1ד• £ערע:רי:ר[יך, ויין שהרחן פעשש, וייגע רעגירונג חוג־ וייגע ווחהרהלו£שיגקייש עווי; דויערנר; דינע ווחרטכ !עבעגדיג לוו גד פעששכעטטעהענד, בעטטעטיגעט לוו גד חנלענעהע, פיר ־לויאווער לוו:ד חין עווי;5ןייט, פי.־'חוג-!׳ירע ע(שערן פיר לחגו, חוכוערע קיגדעד חוגר טפעשערן גלוצקחאסען, לח נד פיר לו(ןע געטןע:טש£חו;ען ישראלי'0 ר ייגע קגעצשע. של ראש חשנרן •־־A:. ... ד הראשונים ועד האחרונים ־בר ap 21D לעיונם ועד: אמת ואמינה חוק ולא ועבור: nos שאתה הוא וי אללוינו ואלס' אבוסיגו. מידענו מלק אבירדנו גואלנו גואל אביווזינו יוצרני צור ושועתינו פודנו ומצילנו מעולם'׳?מך. אך אלהים זולתך: ' עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מנן ומושיע לבניהם אחריהם בכל דיור ודיור: ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי'ארץ: אשרי איש שלשמע למצווזיך ותורתך ודברך :שים על לבו: אמת אתה הואאדיו!'לעמך ומלק גביור'לריב ריבם: אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלק גואל ומושיע ממצרים נאלתנויי אלהינו ומבית עבדים פדיתנו: כל בכוריהםהךנ?» ובבורך גאלת נים סוף בקעת וזדים מבעת וידידים העבדת ויכפו מלם צריהם אקר מהם לא נוחר: על זאת שבחו אהובים ורוממו אל ונחנו לדירים זמירות שירות והשבתות ?רבות והוראות למלקאליסיגקלם: רם ונשא גדול ונורא <^VWV\VXW־V׳V»WV\\W\VV\\\VVVV\\\\VVV\VV\\VVVWVVVV\VV\WA\׳\\\v% VVWVWVVA Vt\VvV״ עיר דיו! פדיהערען ו!ונד פיר דיו! גופעטערען {"מהלטעב לויגכו דיועט ווהרט pr.r:1q:n הונד דויערנד היאווער, היין נעןעטן !!וזהר, טרייה ו!ונד הונהיבערטרעטבהר. !וההד ו!י1ע זעס, דווס ד!וו ע״יגער, הוריי נהטט, ו!!:ד דעד נהטט ו!ונ!עדער פהר£ההדען בהט, ווונ1רע ווורד המועדער פהרפההרען קוזני5, הונ1עד יו ונד הונ!ערער £הר£ההרען ער5יןןער, ווו נ!ער שוו פ פער, 5ע1: הונ!ערט היי5ט, הונוער עררעטטער ו!ונד בע־ מ-אער, ווהרען £הן יעהער דיינע נהאען, עט הי!מ קיין ןהטט ווויטער דיר! שרת . דיו! הילפע ה!ן:רער £הרע1טערן ו!ו!רטמ דוו! £הן יעהער, טי5ד ווורד הע1פער וויהרער קינדער נו1ך ח־הנען, הין יעדע£ לייטהזטער . הין דער הווהע דעט ווע[טה1ט הי1ט דיין טהרהן, דיינע רעצטע הוגד דייני! געדעצטיגקייט נעהען בין הן דיה פערנטטען ןדענלען דעד ערדע. היין דע£ אהננע, דער דיינען נעבהטהען געהה־צט, דע ר דיינע 1עהרע הונד דיין ווהרט לו הערלען ניאאט. ווווהר(יץ דוה פיוט דיינעש פהוקעש הערר, היין אעצטינער קלזניק, לו קעאפפען היהרען קהאפןי. פירווההד* דוה בי1ט דער ערנזטע הונר בי!ט דער 1עטלטע׳ ?ונד הויטער דיי ההבען וויר קיינען העררן, ערלווןער הונד הע[£ער. הויס מצרים ההסט דוה הונן ער5(!וט, ’1״’!ער ו!ונ:עי גהטט, הונד הויס דעע׳ הוי!ע דער מק1ה£ען הונן בע£רייעט; ה11ע היהרע ערטטנעבהרנען 7-וושט דוה נעטוודטעט, הונד דיינען ערמטנעבהרנען ער1ו!ןעט, דהז טי(£אעער ןעטהי'?ט, דיה 1£עפ1עד £ער« !’ינקש, הונד דיה נע^בטען הינדורך ^עפיהרט עם בעדעקטע ווהטסער היד,רע פיינדע, דהס ני3ט היינעד £ה$ תיחנען ענטקהר[. דע0ר.ה31 פרין• ן דיה נע1יבטען, ה ונד ערההבען דען ה11אע2ט'נען. דיה (יבליננע ?יטען עד־ זלנען והיטענטפיעל, גע!ענ;ע , 1ה-טפרי5ע, בענעדייהוננען הונד דהנקלידער דער{ ה5ןו:ע;טינען. י:ווי; 1ע2ענ-הוני" הימאיגד רוי:ד:דען ?£:ש* — דעד ד.ההע הוגד ערהוובנע, דעד גיהסע לוורד כ1ר*טבהרע, דער דיון הה*־ שחרית ליום ראשון ונורא מישפיל גאים ומגביה'ש?לים מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים ועונה לעמו בעת שועם אליו: הקלות לאל עליון ברוך הוא ומברך משה ובני.ישראל לק יפנו שירה בשמרזה רבה ואמרו כלם: ימי כמכה באלם י; מי ?מ'?ה נאדר בקדיש נ'וךא תהליווח עשת פלא: ־. ;׳ ■ שירה חדשה שבחו גאולים לשמק על שפת הים!חד בלם הודו והמליכו ואמרו: ין ימלוך לעיולם ועד:' צור ישראל־‘ קומה בעזרת '!שראל־‘ ופדה כנאמק יהודה ו!שךאל גאלנו ן,י צבאיות שמו קדוש.ישראל: ברוך אחה ין גאל וישראל: י . ' אדני ^פתי ת?תח ופי יגיד תהלתך י ברוך אתה י! אלהינו ואללזי אביוסינו אלהי אברהם אלה• !צחק ואלהי!עקב האל הגדול סגבור והנורא אל עליון גומל הסרים טובים וקינה הבל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני י בניהם למען שמיו באהבה:' זכרנו הלו3איטהינען עררידרינט, לוורד דילו ניעדרינען ערר%!העס; דער דיו! ;עפלורנערען ער1וו!עט , !4!וזד דיו! לוורטעד־ דריקטען בעפרייעט , דער דען לוראען הי1פט, לוורד :יין 5לו?ר, עיהלןרעט ווען עט לו לויהע פ!עהט. — [>zf רעע הלו5םטען נלוטט! בערעדייעט !יילו ער לוורד הוו5גע?ט3ט! משך, לוורד דיל! קירדער ישראלים טטיאאטען פריידערפל!![ נעולוגנ דיד וון, לוורד ריפען לוירמנע:לואא'ט: זןוער לויוט לוורטער דען אע3טען ע״ינער דיר נ(ייך! וועד לויוט ווילו דולו, פעדהערר['5ט וויו הייזיגלייטז 5ור5ט3לןר לןינ[ 1ל!3ע! וולוורדערטד.עטער! שירוק♦ איט לוייועע רייען ?;עדע פרי1ען דיל! ערןלו!טען דיירעע נו!»ע! ויי[ אעע1עט'ו!פער, זיל! דלורקטען לו [{ע לוייראיטהינ, הו1דינטען דיד, לוורד טפרלו3ען: "דער ע״יגע "ירד יעגילע! וויאאער לוורד עווינ!" צוף, טוטן ישואל׳ס, ערהעכע דיך לוד ד.י1פע ישראל ט, לוורד עיזלווע רו! ד דיירעד רוולוגע, יהודה לוורד ישראל, לוורוער ער(לו!עד, עווינער, צבאות! זיין רלואע, היי1ינער ישראל, נע(לו3ט זייטט דולו ע״־נער, דעי דולו ישראל ערןלוועטט. ו •י אדני♦ הערר, ל! פ פרע איירע [יבפען, דלוט דיירען רוהע איין אורד פערקירדע! כרוך* נע1לן3ט 1ייטט רולן עווינער! לוור!ער נלוטט לוורד גלוטט לוור!רער םלןר£וןהרען, ןלןטט אביהסיט׳ יצהק׳ש לוורד יעקב ט; ןרל!טער אע3טיןער לוורד עהרפ רנטבלורער נחטט ! לו?(ערהלו3סטער הערר! ערוויטעפט גרלזדע לוורד ניטע, 1.1 רד כיוס דער הערר 6 לו ן לו11ער(! דולו כיו ט לויירגעדערק דער נרלודען, דילו דולו דען £לוה־ "וטערן לוויגעדטעטט, לוורד וערדעטס לויהרען טפעטערען נלוכקו!אאען וויירען ער{לו1עד, ל״ע דיירעט רלואערס «י([ען, לזויט ןיב<נ. זכרנו [ברני למים סלך חפץ בחיים וכתכנו בספר החיים ‘למעבר אלהים •חייט: מלך עוזר ומרביע ומגן: ברוך אחה יי מק אברהם: אחה גבור לעולם ין״מחיה מתים אחה רבילהיושיע. מכלכל חיים בחסד מחיה״מתים ברחמים רבים סומך נופלים'ורופא הולים ומחיר אסורים ומקיים אמונתו ליישני עפר. סי כמוך בעל גבורות ומי רומה לך מלך ממית"ומחיה ומצמיח לשועה. מי כמוך אב הרחמים ?יוכר יצוריו''למלים ברחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה לי מחיה המתים: אתה קרוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום’להללו" פלה: ועכן תן פחדך יי אלהינו על כל מעשיך ■לאיימסך על כל מה שבראת וליראוך כל המעשים ולשתחוו לפניך כל הברואים !.יעשו כלם אגדה אחת לעשיות רצונך בלבב ישלם כמו' שלרענו ייאלהינ״ו שהשלטון"לפניך עז בידך וגבורה בימינך ושמך ניורא עד כל מה שבראת:'"' ־ T TTV ובכן זכרנו ♦ ^עדענקע צוונ1ער לוע לע3ען, h קעניג! דער ph oohr. |yl)r£r;lr.h11 hn לעפען! פערלייכנע íyt יו יו דצו! כוך דעס (ע3ענ0, pírt דיינעטווי![ען צו הערר דעס !עפענט ז מלך. h ק'וניןנ. העלפער, רעססער אזוכר טי5ד! j׳00"! 03hU דוח עוויןער! טיןדאביהמס. דיי . הערר! ph ע״ינקייט בי!ט 3 hn ;3’0£ynl?h hnע?ע03ט דיצו טצןדטען ווידער, צוונענדזיך צוי!ט '1 J־•"i! איט ;נעדע עדנעהרסט hn hn {עבענדען, צוונד איט צו!נענד1י5עע ערב^וראען 3ע1ע03ט hn דעו ד1־לנ,ע1 ווידער; hn טטיטלעסט hn וו'ונקענדען, היי1עטט hn קרענקען, !עועטט hn ןע3ונדענען, עונד טדייצו דיינע לווענע דענען hn עיע טטויבע מ!ע£ען . וועד עי!ט דיר ;[יין, הערר צו!?ער אעצטע! 1 orh דיר עהנ1ין קצוני;, דער hn טטערבען (יוססעטט עונד נוידעד 3ע(ע03ט! דעד hn היי[ הערפצורי ויישען ןעססעטט! ־ , מי. סער 0!’h דיר ;!יין, צו[[3עראהערלי;ער פצוטער! דעד hn דיינער ;עטצ!פ£ע איס ער3צוראען נוע כ11 געדענקסט! ע י ונאמן. דעו ביןי1 טרייצוערפיןןענד, דצוס hn hn ט0דנ1ען סידעד בע?עבען וויר0ט, ;ע?צ!3ט וייסט .hr *עי! דעי hn hn טצודטען סידער 3ע!ע3ע0ט. אתה ,דויו3י!ט היי1י;; הייןי; צויוטדיין נצןאע,צוונדדיצוד,"[י;עןפריי!עןדיןטענ!ין צוונדצ1ונצו2[ע00י;,פלה. ^ ♦ h פערברייטע דיינע £ורכט3צןרקייט עווי;ער צוונוער ;ooh ! צויבער ע!1ע דיינע ווערקע, דיה 3צונ: י!״0 סער דיר, צ1יבעי צו1!ע0 . hn ohn ערטצופפען הצוסט , דצואיט דין פירנטען Hh׳1 ווי:!ען, דצוט דך■ 1.^_vr1VV\ צו1[ע ערטצופפענען, דעס ויע צו51ע ph עיינען בונד פערצוייני;עט !וערדען, דיינען וויז1ען לו פעןן־ יט1 איט צו1יפריצטי;עע הערלען; !h'11 h וויר וויססען, עווי;ער עונ!ער ;ooh! דעט hn עבערהעררטעפט hn ,ttV אצוצט עין דיינער הצונד, hn נזטערקע צוין דיינער רעכטען, עונד דיין נעאע פורנטבער עיבער ״hn eh עדטצופפען oohn■ ובין שהרית ליום ראשון יקגן 0ן כבוד יי לעמך ך!הלוף ליראיף ן־תקוה לדורש־* "ובבן צדיקים לראי ולתמחוי וישרים .לעיוזי וחסידים ברגה עילי ועולתה תקפץ פיה וקל הרשעה כלה ?W חבלה בי תעביר ממשלת זדון מן הארץ/ ותמלוך אתה יל לבדק על קל־מעשיק בהר ציון משכן כבודד ובירושלים עיר קרשק ככתיב שדברי קרישןל ומלוך יזי לעולם אלרויך ציון לדר ודר הללויה: יו T: י; !:;מלק הקדוש!: לעבודה!/. יישמה הגדול והקדוש קליני קראת:" י ותהן־לני יי אלהיני באזתבה אח״יום«״! ״״ השבת ה;ה יאת ׳ci) הזכרון WVV\YVM 't/«׳\v VA VX/XXVX XX/XX VXX/VXX VVVWVW׳VV\\ v \׳\V־V׳\׳V'VV^ VIVV\■* \VWwVW hí 131h ♦ pnj פערטאפפע עהרע דיינעע פא!קע, ahl דיינען פערעהרערן, האפפגו:; דעגיעניוען, דייז ד־ך נוכען, mנווז נו טפרעצען דעכען, דיא pih, דיך הארדען , פריידע 1”pr2 לאגדע , וואנגע דייגער טטיודט, צונעד!»ענדעט אגנעהען דיינעע קגע5טע דוד, הע^עש 1"8שען דעע נאוזנע ישי׳ס דיינעע וי1!יוןבטען, 1!lhn !!ונד ph אוגנערען טא»ען. , א(שדאן ןוערדען 1'h נערעצטען עש זעהען, אוגד נין סרייען, דייו רעז־1'5ען יויגלען, א 121 דיא פראוואען איט נע!וונ2 5ראד,1אךען ; אוגןנערעצטיגקייט ווירד §ערםטו»«ען, hí: (אשטער נעננ(יך 11'h דער רוין ר.יגטוויגדען, ןוען hn הינ״עג טיופפען ווירשט 1'elhiiy) h דער נינדע פיון דעי ערדע. ותמלוך♦ hn ווירטט p'Hhjhi א!ש העררטער ערקיוגגט ״ערדען איבער דיינע "עיקע׳ י<ייןי דע^ בעיוע צ ו ,’דעע וואד.ג1יטלע דיינעד הערדןי5ק*יש, 121h חין ירושלים דיינער הייןיוען מטיודט, 11’h עט ph דיינער ד\י1יוען טריפט 8ערל"5געש איוש : דעד הערר רענירש עווי;זין; pn ויוטט h ציון דורן חןןעלייטע!.הללףה. קדוש• הייזיו בינט hn, פור5ט3אר 2 pn uvhא*ע, יוונד עש אינט 1'p גיןטט!י5עש ווע1ען אוישעד דיר, נא 11’h עש ph דער טייפט הייטט: היון ערהhבען איוט רעד ע"יגע צבאות p'h ועדיצטע, hוגד דעד א((אעצמי(ע, דעד ה־י!יוע נעהייןי;עט דורן נערעצטיגקייט , נע!א3ט 1"0ט hn עוויוער, הייןיוער 5'2hp ! אתה♦ rn ד.ohט 121h ע1וועת1ט אויט אן1ען pypírti, [יבטעסט יזור:, הhטטעטט וואה1ן:ע£א11ע) אן 1h«. ערוזאבסט 121h אי3ע1 א ?!ע נאליאגען, hינדע121h hn p דורן דיינע ועבןטהע היי1יןטעסס , 121h דייגעע דינששע, אוננעד עאגיו, געהערטעשט, אוגד דייגען גיאסע1 א<ג1 הי'1יוען גאאען אי2ער או12 22h2שעD0 , ותו/ן♦ נא ואבשט דוא (1211, עווי;ער אוונעו ן:אשי1! קין ןיבע) דיעזען שאו (רעש שבת 121hדי1ע> שא0 של ראש השנה 3 הזבריון הז;ה ״ ", "55ע5ט*עןי'ום ותרווה ן (זכרוןהרמגהייאהבה> מקרא קרש זכר ליציאת מצרלם: י אלהינוואלחי אכיויסינו נעלה ויבא ויניע ויראה וירצה יע!מע ויפקד ומקר זכרוננו יפקדובניר מכרו! אבותינו וזכרו! מישית בן דוד עבדך מכרו! ירושלים עיר קישך וזכרו! כל עמוד בית ושי־אל לפניך לפליטה לטיולה לח! ולחסד ולרחמיט לסויס ולשלום ביוט תזכרו! מזה. זכרנו יזי אלקינו בו לטובה. יפק־ני בו"לברכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה ורחמים. יחוס וקננו׳ורחם עלינו והושיענו פי אליך עינינו. כיי אל מלך חנו! ורחום אר!ה: אללוינו ואלוזי אבותינו מלוך על כל העולכם כלו בכבודך ייעשא על כל-הארץ ביקרך והופע בהדר נאו!עזך על כל־יושבי סכל־, ארצך: ידע ?ל־פיעול כי אחיה פעלתו׳ רבי! כי,יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ל! אלה•.ישראל מלך י^לכותיו בכל משלן—ן: גא! mc אלדזינו ואלהי אנוסינו רצה בנזנוחתנס קדשנו * V X/'l'V'X 'S־V׳.%'W'V'׳.%־׳X'WV'VV,, VX-'K/VA^.X/X 'V'VV^W־VV'V>'V . ששנ) דעש שרדערקערס, ש״רען עלון (דער ערוועזזנוננ) דעש ב$ש!ערש (ווין !י3ע) לור היי?ינען פערקינדיגונר, -P1 וורדערקען וון דען שויסלינ שויס מצרים. אלהינו ♦ שונזער נששט! וזונד נמשש ווונזעדער £וןר£שהרעןי עש ששיינע עאפשר, עש עשאאע וזוגד גע־ !שנגע, ווערדע שרנעשויעט, איש וושה!'נע£ש?1ען שרנערשאאען, וועד ווין עלס'11ו2נ שורד ערשיררערייננעברשבש, שונוער שררערקען, דו!! שרדערקען שורזערער £ו!רע1שערן, דווו וונדענקען דעש נעזש?3שען, דעש זשהרעס דוד׳ש דיירעס קנעצשעש) דוו ז שרדערקען דיינער היי!ינען שש שדש ירושלים, שורד דוו ז וונדענקען דיינעס הווננען 5ש1עע0 ישראל פשד דיר, לוד עררעשטורג, לוע נ!שען, לוע וושח1ווש((ען, לוד נצשדע שורד בשראהערלינקייט, לוע 1ע3ען שורד פרידען, ש ן ד י ז ע ע ש ש נע דע ש ש נדערקערס. נעדערקע שן דעאזע!3ען שורוער לור( נושען! עדשע נערע דיך שונוער לוע זענען, שורד ד,»ןןי ש ורז לוע 1ע3ען, דורן דיש £ערהיי0ורג דעס היי!ס שורד דע ד ערבשר-»ורנ, שו!גע. בעגרעדירע שורש, ערבשראע דיך שורזער שורד שטעוזע שורז 3ייש; דע! לו דיר שויען שורזעיע יויינען הין, דוש ביזש שיין ש!1אע5טיגעד; שללנרעדינער שורד ער3שדאורנש£ש!1עד נש ש ס שורד עש רע. אלהיט * ו!ור:ער נששט שורד גשטט שורזערער פשדעלשעדן, רענירע שי3ער דיו1 נשרלע ווע1ש שין דיירעד ר.ערר5יבקייש, ליינע דיך עדר.ש3ען שיבער דיש נשרלע ערדע שין דיירער אשיעששעש, שורד ערשיירע שין דעי פישבט דייכער נ?שר1"5ען תעררששפש, שי3ער ש11ע 3עו!שד.רעד דיירער ווע(ש: דשאיש יעדעש ווערק ערקעררע, ישי! דוש עש הערפשרנעברשצש, יעדעש נעשלופןי שיירזעהע, דש ש דוש עש ערסשפפען הששש, שןרד דשאיס שו1עש אשש שדעע השש, שוי0י!£ע: דעד ע״י^ג, דעי נמשש ישראל'ש שיזש קשריג, שורד זיירע הערדששפט ערטטדעקט זיך שיבער ש15עש! (שע שבת: שורזער נששש שורד נשטש שורזעדעד £ו1רע(שעדן, השבע וושה1נע 1 .Tóm י י tvilhc C שהרית ליום דאשון קך־שנו עמ^היןל והן סקקנו בת1ךסןז שבענו משי3ך ו&5סני בישועתך, (״! «פ והנחינו יי אלהינו באהבה וברצון שבת רןךשך דנוהו ג? w fls W• וטהר לבנו לעמיןז באמת. בי אתה אללדם אמת ולבתק אסח גק:ם לעד: ברול אתה יי מלך על ?ל־הארץ מקדיש nw !> לשו־אד וייום הןכדיון:. רצה«« אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם. והשב את האבודה לדביר ביתך ואשי ?שלאל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד. עבודת :שלאל עמך. ותחזינה עינינו בשובך לציון בלחמים: ברוך אתה«י המחזיר שבינתו לציון: מורים אנקונדלך שאתה הוא יי אלהינו ואלה♦ אבותינו לשלם ועד צור רוענו טגן ?שענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר ועד,לחך. על ודי;?נו המסורים בירך ועד1 נשמותינו הי־קודות לך. ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיה וטובותיך שבכל עת עלב ובקר וצהר:ם. הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי דא רעמו• חסדיך מעולם לקולנו לך: כלם :תביך דר/רומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד . וכתוב £ו!חען נון אונ2ערער רודזע) , הייוינע אונ2 דורך דיינע נעבאטתע, ►תונד ניב אונ2 א!נ:ערן Vyid אן דיינער זעודרע, געטטינע אונ: פאן דיינער[ נוטע, יווכד ערפרייע אונ2 דורן דיין הי'!, (ph שכת: אונד פער5ייהע יווני עטינער. אונ2ער נאט ט אין (יבע אונד írUrnlnhii , דייני:! הייזינען שבת, דאם אן דענוע1כען רו־ע נעניטע ישראל, דא2 דייינען נאטען פערעתרט) אונד ריינינע אונ1ער העין, דיר אין וואד.דד.ייט לו דינען; דען דוא בי!ט דעו נא ט ט דער וואדזר.-.ייט אולד דויערנד אין עטינקייט נע?אכט וייטט דו א עטינעד, קאנינ דער נאננען ערדע " דער ךןא ד."1ינטט (דען שבת), ישראל, אונד דען טאנ׳רעט אנדענקענט. ךן\ף* , עטינער ן אונלער נאטט! האבע וואה1נעפא!1ען אן דיינעp פא[קע ישראל אונד אן !","pi נע; פינטרוע, פיתרע דען גאטטעטדיענטט טידער איין אין דיינעp הייזינען טעטפעל. 5'P דיא א£פער אונד נע; בעטוזע ישראל ט טיט 1יבע אונד וואה?נע£א51ען וויז־י-עד אן, אונד [אססע דיר דען דינטט דיינעט פא5קעט <שראל איטטער וואה!נעפע11ינ !יין. ןף.ךןן^ךן, א, דאס אונ!רע אוינען דיך ווידער נא־ ציון לוריקקעהדען זעי־זען טיט ערבאר»ו2נ! נעזאבס נייטט רוא עטינעד! דער דוא דיינע טאיעטטעט טידער אין ציון טהדאנען )יוסטעסט. י • סידיס. עט ינער! ודר דאנקען דיר, דער דוא בי2ט אונ2ער נאטט אונר דעד נא ט ט אונ!ערער פארפאד״ען, איטטער אונד עטיג, דער הארט אונוערם [עבענט / דער טילד אונ:ערט דייילט א'| יעדענ[ ל'יטא1טער. ודר דאג קען דיר אונד 5א3פרי'2ען דיך פיר אונוער [עבט ן, דא! נור פאן דיר אבהענלט, פיר אונוערע 2עע[ען דיא דוא בלוואוזרעטט, 'פיר דיינע טאונדערלייבען דיא ודר טע:1יך פאר אונ2 האבען, אונד פיר דיינע אונערפאדט1י:ט ניטע, דער וויי בעטטענדיג prtB אארנען ביו pii אבענד נעניטען. א!1'ניטינער! אונענד?יך אי!ט דיין עדבאר־ טפן; א11בארט,דער5ינערז ניטטערטעתד הארט דיינע ננאדע אוי1, ל1'1 ע|יינקייט האפפען טיר יידן, דיך, * פיר א!(עט די:עט דיא דיין נאטע, א1:!ער ר,א5ינ 1 איטטער1אר;ע1אבט א1גד האצנעפריןע! ב־1 אין ע״ינקייס. ובהוב של ראש השנה ) וקתיוב לחיים טולים ?ל 3ני 3ריהןד: הימם יידון! 5לד, ויהללו את 9קז ?אסיג סאל ?•מסגי ממרסני ^לר,׳. בדוק אתה \\ הטיוב 'שקק ולך נאה להודות: שיים שלום טיובה וברכה חן וחסד ורחטים עלינו;ו_על בליישר4 עמך. ברכנו אבינו ?לנו כאהד באיור פניך. ’כי כאור פניך נתת לנו•« אליהינו תורת חיים ואדזבת לזסד ז^דקה וברכה ורחמים והים'וישאם וטוב בעיניך לברך את עמך :שראל בכיי»ת ולכל ישלה בישלומך: בספר חלים ברלה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונ?סב לפניןד אנחנו וכר עמן־ו ביתיקראל לחיים טובים ולשלום: "דר? אתה י; ע1&ה השלום: ’ . אלדה♦ כ־צור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ןלמקללי נפישי תרום ונפישי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך ובמ^תיק תךדוף נפ:ש♦ לכל ד-חוישבים עלי רעה מהרד־. הפר עצתם וקלקל מחשבתם' ♦ ;נשה למען שמיך עשהלמעזןמינךעשה למען קדשתך־עשה למען תודתך למען יחלצון!דידיך הושיעה !מעך ועננה יהיו לרצון 31H31 ♦ פערלייצגע ה?[ע קינדער דייגעט בוגדעס לוע ;!יקוינען 1עבען! ובל♦ ה1?עס וואט דה ?עבט, דוונקעט דיר הוגהויפהערןין, הוגד פרייגעט דיינען ני1»ען איט yuS’ií'ih* ?״י*. דוה הערר! בי!ט הוג!ער היי? הוגד הו5:ערע הי?פע ívm'ú הונד עוגינ. נע?ה3ט זייטט דוה עו1י;ער, י|'^יטינער ווי!ט דיין 5האע: דיר ה?(יין נ1ר נעביהרעט ד0נק. שים. בעמיה? היבער יווה אונד דיין נוזנלעם p?(1r ישראל פרידע!, (u"p1'lnp'i, ד51ע|׳ ,:עווהגעמזייט, גנ*1דע ה!5ד ע־בהיאען. וווג!י1ד פוזטער! !עגנע ה 51! rüh »יט ד עגן 1י2טע דיינעס ה5ט?ילי1ט, רען »יט די!ערן ';'L- נהכטט דוו! וזו:! נעגעטלע דעס ?עבענט, 1יבע מר טוגעגר '11 ;ד ןערע3ט'ינקייט, !ענען, בהרוותערנינקייט, 1’31'-P הוגד פרידען. דיר זייצו עז ווה־?ני1פע?(*נ דיין פה?? ישראל לו יערער לייט חוגד טטונדע »יט דייגעע ^ייעו לו :עננען. D3©־ . הין דה! בוך דעט ?עבענש! דעט פיידענט יו ונד דער ערהה?טו5נ לוע ן1יר)?יצע1 1ע2ען ה ו נד לו5[ פרג־ 1-1/ 5הש ה<« (1511 דיין גהננעס פ יו pl דה! הוי* ישראל ;עדהנט הונד פעדגץ3נעט וזערדען. ןע?הבט דיטט דוה 3״"עד! טטיפטעד דעס 5רידע5ט!' ^ אלהי. העדר! בעווההרע איי5ע לו5נע £הר בהועע, הו5י א”5ע ?יפפע! 5הר £וו?טעע רעדען. 1'Dcrl »יי5ע ’'!?ע דוהי; בלייבען נעגען דיה, דיה איר £?ו5ען, הו5ד ודין נעאיטה וויה טטויב :יין 5,15 י: ן יעדען (ופפנע »ייןהערן ’"♦יער ?עהרע׳ דשש יייך אין־ הייעדי; ווו ע ערעי1?וג; דיי5ער נעבהטהע בעטטרעכע; 1הט דיה ענשוו*ד£ע ה??ער י*'־ ב0!עש 11:115 "0??ען פעדגי2טעט וועדדי1ן הונד פעדמיגדרע היהר פהרתהבען. טהוע עט הוע דיי:עס גה־ ׳ "5ש j הוגן דיינעררע5טען ווי15ען. טהועעס דיינער הייוינק״ט הוגד דיינער?עהדעוועגי1ן: הועידה! ערדעשטעט ווערדען :ז- !יבע!, הי?,־■’ וניט דייכער רע2טען, ה!נד ערההיע »ין. ווהה? אהגען דיד;עפה??ען דיה רעדען »"5י01 »ו5די:#, שחרית ליום ראשון לרצון אמרי פ♦ וחניון לפי לפניך?: צירי וגואלי. עשיה'שאם בטרומיו הוא !עשי־־■ שלום עלינו «1ל־3ל ישראל ואמרו אמן: יהי רצון לפניך י♦ אלהיט ואלהי אבותינו שיפנה בית המקדיש ב?ןךזךה ממינו ותן'חלקנו• בתורתך; ושם נעבדך ■מראה כימי עולם ובשנים.קדמוניות. ’־־וערבה אי מנחת .יהודה וירושאם כימי עולם ובשנים קדמוניות: תפלה לשליח צבור בקול פותחיז הארי! ן! < ! , ברוך אתה יי אלהיט ואלה♦ אבותינו אלהי אברהם אלהי!צחק ואלהי!עקב האל הגדול חגבור והנורא אל עגליון גומל חסדים טובים וקנה הכל וזוכר חקרי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שימו באהבה. סס־וד חכמים ונב־ונים. ומיוסר דעת מבינים. אפחחה פי בתפלה ובחחנונים'. לחלוח ולחנן פ5י סלך מלכי המרכיס ואדוני היארונים: דער ניואע דעס £עד£ווטםערס היוזפוון '!'ül יקותיאל בר משה חזק ואמץ יחי: רשות לש״ץ 1.1 ; < , יראת־ בפציותי שיח להשחיל. קומי לתליות פני ניוו־א ויחיל • קקטיונתי מעש לכן אוחיל. תבונה רזסךחי ואיקיאיוחיר־‘. יוצרי הכינני מיוו־שה 7להנחיל. אילני ואמצני מרפייון!S'n . לקשי ירצה *x. X■X X/V/VX<».X,V%/WV׳v-x W> X/X, X־t-V־VX/V «׳.\V\\> x/x.-vX.'V'WXXV׳«־NXV' A> V' \A \\ V׳.'X \XX\>/VW׳ % 1<\X V VVV\ W .ף!;ר ריין נעדוונקען איינעם הערלעום, עווינער! א"! היורם ו!ו;ד (ויין ער[ו1;ער 1 ער, דעד וזין !יינער 1-nhnDb»«'n £לירען טטיפטעט, ערהוו5טע דען פרידען וווו! יוונד 4לוכ? ישראל ! ד,ירווויןי ווערדע נעכזפיס-עו: אמן! «ןן., עווינער! ון1נ!ער ניוטט אוגד ניוטט ו!ונ!רער £עםער! דיום עם דיר ווווח1נע£ע1!ינ ווערע, בל1(ד וזין ווונ!ערן טוונען דען היי1ינע| טעאפע[ לו ערבויען, דווס וויר ווו«ערן טהיין וון דיינעע נע1עט5ע <עהאען, pírt דיר וויו עהרפורצט 15 דינען וויו! וויו דער £ו!רלייט. ווויןי דווס rt"! prawprt רעק ע״ינען דלו! ו!פ£ער יהורהיס וועד ימשליםים, וויו! 1'rt דעד פוורלייט • " מ10ר» נלזך רעע רלוטהע דעד וויעען טר'£טנע1ע!7רטען, סווד כרוך דער 1עהרע דער פערנונפס / יו££נ-הין »יינען אונד אים בעטהען ווונד 16עחען וווגד נעד.ערע »יך דעp וונ4ע!יצטע דעט ווע1טקווניגם, ון($ער קיז ;יגע קווגינ, ווונד וו(1ער העררען הערר! ידאר/י♦ איט ליטטערן עריופפגע ווין דוו! נעבעטה, טטעהע ערבעבענד דו! 3"p וונ6ןעהען דעט ח!!ער פורצטבו!רםטען; ל1ין בין !rt נערינןנ£יני5 ויון ווגטפריצען — וויו! קוון לוין ניבט £ירצטען? בין £rt| פערנונפט ע5מ13עטט — והוו קוון לויך היו££ען?-----------rt טל1פ£ער! ערמהיי{ע איר דוו ץ ווין די!עp וווינענבןיק דעי ®ערגוגפט £ו!11קוואא:ען בע!יטן, בעוווופ£נע rt rtn £ורצטו!רער! איך, נעגעןייעדע £ורצס יוונד £ערלוונ0 חייט, cm איי! נעכעטה. pmwprt דלוה-! V0'H , !״prt!)rt3 rt יו ונענע.1u pr"£׳0L. דוום «1"3ע וווו01ע ג1ייך של ראש השנד. יא ימה ?מנטיף ומישחיל. בטילי יומתק ?צוף נחיל. רצוי בייוישר ולא ?מהחיל. משלחי להמציא כיופרומחיל. שאגי יערב léi nvpos. העסרילננשים ונחשבים ?mj־1 • חנון כהבטיחןל לבנקררד ההיל־1.1עקי קשוב'בעת אתחיד־1. קרבי יוחמרו ?חקו־ך חליוחיל• ומאימתי הדין נפשי הבחיל. אם בגמול הלב יחיל• מקורי עפעפי אזיל ?מזחיל. צדקה אקוד, ממקואיוחיל. יושר הורי וכרה להאהיל. סם לבי בהניניגנהיל. לקדןערהקר?' ??DÍ אתחיל ; סוגד׳ן,האדון די1ער ורוטן איו ט כלוך דען א״ב געארדנעט: י*ל את חיל יום הקדה. באיעדו ?ל ילחם לשקךה. גשים בו ;חך ליקיודח. רעם'ללשד ?על מיוקרה: היוצר _ירוד־?סל נשפט. ושוע ודל״בפלוס ישפט. וער ל^ געשה משפט • חין ערכיו ילוכד ?מישןט: 'טרם כל'מפעל חצבי. יזס במחשבת צור חצב. ?אחור וקדם בתיך.נחצב. ללהב עליי ?ל המחצב: מנתו ?היום כיח דשנה הו!נדיגטטרו!ו1ען ויב1ין זין ערניםען. איט דעע אויפריצטינטט ויבענדען הערלען וויבערנווהע לוין דווו נע איינעע אין וענדענדען פא?עע פערןעבוננ פאן דיר לו ערפזעהען; 1א (eh דאך א 1י3פא?1ער! איין כעטדז דיר וונ;ענעהע ויין, ואס’ דיך hő! יענער וא ח6ט נעדריקטען דען וויראערן נ1יך געאצטעטען נוזליו!!, ’1־’T עדכעטען: ווונד כיוך דיינער ננאדענרייכען לוויצערונג, דיוו דווו פאראאוס דיינער !יב!יננ, דוו ער חיק ^ יענריטלע דיך 3ע!ויטטע, עדטהיי1טע0ט; ;ענעהאאנע איין ווינכרינטטינעס rnriö! ווין דיוער טטונדע, דוו ^'1 ?ייוטעס נרויען איך אי3ער3ע11ט — הוו! וויו! ערבעבט איין וזיננערעס סוור ^'.v ואין’ היוזרען וווונגען, דעי קינדעד ה^בען • דיו הוורטע ויון ו!"גע טנדאאע רו£עגד: דיוו ג-עטרחסט; דוו! וריסט כר!ך אוטטעי פי5ער !ווהנע ווערדען. דעי יו1טה[י3ע (עשו) »ווה דיוס זיו! יוונפרובטבוור איור, ווונד י!ה£5טע דלוהער לו ודהיעע בע1יטלע לו גע1וו3גטן; ן«ון עיטרווק ווונד בווט »עצטי;ןיך, דוום גוזטט יענעהווטפי גונג פעיו1"טע1ן, ווונדדער פיע£(עי זיון ני5ט ענטווייהען אוו5טע " ןהטע געדוובטע וויהרעס £רה»»ען אונני דע(0, רזוכד (יס דירו ®רובנו וווים דעע 1"3ע וויהרער טוועסטער לאח, יוין דעי וויהריןען וויבעיגעהען, דוו *יט וויתר וזנדענקען £ערעווינט וועידע, וווו! ידע דינה ווין יוסף פערו ווו נדע!ט. היי הוו ט דעד וו?!אעבטיגע דיה ?ווטוי — וויו! דעי טו!פפער דיוו ווירדענען גע£עטע — ווואגע£היאמ רווכד דירו ווווו<דערקיוופט זיינער ו!וו־ א־ווצם געלייגס. עי חווט יעקב׳ט £?עהען ערהוורט, וווגד (יט לודיוו מפעאאע פוון רחל וו03טוואאען. ווגפווגגס וןו!יד ויוו'וויו! וויינע ו!ונ£רובטבוורע פעיווצטעם, prt ענדע י1בעי פיייגעלוונע] וויו! עיטטליננט פריכטע. ה י אוזצטע וויהרע פילזאאיגקייט הייטע ודהרען זלוהנען בייווטטעהען, וזונד גהטט וון דוו עכען hí געדענקען, í-M ער יוימסט וון רחלי דווכטע. *מלוך, דעי העיד רעגירט עוויג[יך, דיין גווטט דורך לו1(ע לייטען, ציון! הללויה. ואתה, דוו! וו#עור.יי5יגסטער! טהרחנסט לווגטעד ?הבגעזעננען ישראלים,^אל נא. אריח של ראש השנה ? הריו לישובה. ל בו׳®־ צדקה: מעמהו קנאה. סתריו ייושר. פ עלהיו אמת. ק ריוב לקוראיו באמת. V v: V T : I : ) T שיוכן שחקים. חי וקים ניוו־א ומדיום וקדיויש: "גי,׳ ה™! .נא5דנזקמה: עצתיו אמונה: צדיק תשר: רם ימתנשא: ח'ולה ארץ על?לימה: "יי) דעו ערטטע םו!נ ריר, יון וו£צענטוו;ען cDud «וירר דיועט ;ע!ו1;ט: p'lfl ר/עיר !תריע♦ להכרית כל מריע. והוקדש ביוךעי להריע ♦ קרוש. י־,11" ניו»ע דעם פערפווסטערט דוי:נו אלעזר בדבי קליד: 1‘*־אדרת ממלכרת. Sy מדת לישלכה. ועור לא מלכה: לביה להליכה.' ואחריו הלכה. שלא כהלכות: עליה המלכה. נבררת ®מלכה. עדי תופיע מלוכה: לבולי לו?ה. מתמימי פריכה! ונתן לה **ר?א: רחבה וארכה.'וקישר־ז 1ר?ה• ועול האריכה: בעוזרת ?ל?ה. והנה דרוכה. ועדי עתה מולנה ווען דעו ערטטע טוו 5 ד״ה írt שנת oflrt ווירד די:עס ן:עוווןט. ובכן ויי פקד את שרה כאשר 8צזר: יז״יק^אצאיהכן פקוד לטוב ה*ום-זקדוש: אם אישר בצדה נהישנה. במו •• ד I v v • v • ! ״ ! ז • נהיאשה בתכ4 דשנה♦ גורוה פקדה בראש השנה: דבבה היום אני נדונה♦ הנני עגומה ככלורז עדנה ♦ והחתם בצדק לבל היותעגונה: זאת(יההבשיךה הושקדה ♦ הלוה פני צח שקידה". סלם קראה מיד נפקדה: יצחק כל שומע I:׳״ nnw'. נ■ נלמודה ללי־ ׳}״ ■עמודה ♦ לה כל שטעו אם הבנים שמחה: מצאה השקד אחר♦בלותה♦ נתחדשה כנשר בנותה. ששו־ שרות ליוותה: י* 1 r; • V t « ז : • ז. עלז• «W VWVVW v\ wv»-v׳VX\VVWVV\VVVVVX\.'׳\;1«\«líVk »'%V^V«׳ אדדה.• דייו בעדטלערין דעם פרעצטינסטען רייצעס, יון! piirtii ו1וורד דיו £ערוויויפעןז f'i לדוט ^ד^יעטנט נעפטערןלס. ויין אוסטע ניוטלענדינערן הוזדינען, וויהנען ןעד.{!ר5ען, דעצטטווידדינע סעריודר־ * \, דוו 1טםטע :יך ווונטערווערפען דער נעו hí[ט ו1יינעם אעצטינען רייצעם — בי: דער j:rth דעם נו!0ט־ ׳ רייצעס עיטיינען "ייה. — דיעוע ;טוויו1ט היוט א":ע 5215nhn £עד:עננט, איינע 1£וואאטן וווי5ני1ר״1־ ן,^ ונד דעננוןך וויוורדע יו יה ר דויער פעיזיעהען. ויין הלוט דך וודסנעדעהנט, לוין דיוו^רייטע, ווין דייו £ י הווט רען ב^נען נעסטוונגט ווונד ודהר יוון ווייט ווויסנעםטרעקט. rt'i ד.ווט דיין נערט5יצעט p!h3 ׳ "יט פישע! וינטיעטע!, ווו2ד «י3ט גווך uí’rt יויהרע זזעררטווצט וווים. דוו הוו ט דידו פ£יי5'4ד 1 ‘״Tot ך (I תימעמ. שהרית ליום ראשון סזר ווח2ענטח!:ע. פיר שבת מיולכה: יסודיות ערמו־!. עךרח ן(א>;&י?ז’W\v\VVV\־VVV>WVVV% VVW'i־WV’WV\WWVVWVV\VVVVV%v^WVVVVV\V\VVVV\.» wvw' "" ף דיוו פייערטפייענדען (מלאכים) 5ערקי;דען 5ויט ה' מלך" דן דיו! רויטענדען yinhpcíyMM’n רופען ן!יט ה' מלך • ן דיי! הייוינען!עניחנען ו!!נד חיות בעלייגען ן!יט ה' ימלך, ה' מלך|וגו׳ ■ ז דיי) yn?rt!D| ־ וענקער וינןנען 1ויט ה' מלך. ח דיי! סדיפטגעןעוזרמען בעקרעפטיקען ן!יט ח' מלך • ט דייו היו!(1ע1בעוו{)הנער פערעוזרען ו!י0 ח' ימלך, הי מלך ונו'י י דייו ערבען דעש טעטלביורען קעןעטלעט ייד.»ען 5ויט ה׳ מלך. כ 1"יי1 **ע5טי? קרעפטיגען פעדהעררןיצען ?ויש ה' מלך. ל די״ איט vnntiB\ בעקויידעטען דיונקען ן!יט ה' ימלך, ה' מלך ונו׳. Q דייו יונקענעה^ען רעדגער טפרעכען (ויט ר,, מלך . j דיו! מטדיוה^ן פונקעונדע! טרייען 1!יט ה' מלך • רן דיוי שרפים היק 8ייערקר"!ע טיונע! 1!י0 ה׳ יסלך, די' סלך ונו שחרית ליום ראשון ע׳ורבי עיוו :עני לקול• פ חידי פ לאיך ו פצחי לקיל: y באיות צאנך י צלצלו בקול. ״ סלך ״ מלל :: :סלל לעלם '׳!י- ק קליות קיש : קריישי בקול • :י סלל: יבבותיה י A נו בקול, :י מלך-: ש ביבי ש לקבח י ש?ני בקול, י״י:מלך: ;:מלך ך מלך".•מלך לעלם ועד- ת ומכי ק קליות -י הסית בקול ק מלך: ת וקפי ת פארהך י תמימי בקול. "־ נזלך: ה מימי ת עודה לחנו בקול. י: למלך: י" לי מלך יל מלך יזי למלך לעלם ועד: ובכן לף הכל.יכתירו: לאל עיולי ל ג ולה עמוקות גוון דען א״ב ךעו!רדנעס דין : ’לבוחן לבביות בדין: ל ד ובר מישרים kp ביום דין: ביום דין: להונה K'V'N ■־WXV<''vr*X■V־- <״V"%,V-A/^.•VA^WV׳VA.׳V׳V׳VA,־V,A.'W'VV'Vvv\W־W׳VWVVVVVVV־V\'W» V"X אלהינו מלך ז מלך במ'שפט!עמיד ארץ. עליון על נל הארץ. נסירו וידעי 5ל הארץ. קל •יוקב־ העל ושיוכניאךץ. מקצה הארץ ועדק^ה הארץ ןך דער וו!!ער »יינונ;ען וויכערדענקט ביי:[ געריכשע. ן דעי ייינען בונד *עדענקט 3"p געריצטע. Q דער דינע פערטרויטען ענטוינדיוט 3»p ןעריכטע. 3 דער זיך זיינעט לוורנ׳ט ענטהו![ט 3»p !:עריצטע. מ דעי דיוו זינדען סערניבט 3"P געריכטע. (£ דעד ייינען כילו וויבער[עטטיןען 0שראל) פערלייהט 3"p ןעריצטע. 3 דעד ייינע בווראהערלעקייט וווו1טע1 5עסט 3"p (עדיצטע. ק דעד ייך ייינער דינער וונניאאס 3”P 1 ועדיצפע. דעד ווי3עד וו11ע דיוו וויה! זיבען =״p נעריצטע. ן דעד טוןענד ווונד אי[דע וויבס ph ועריצטסטווג. ך| דעד ייך ייינער ןעטוופפע עד3ו!ד»ט . ph ^עריכטטטוון. « דעד וו!!ער ןעדוונקען קעננט ph ןעריצטטטוונ. ל דעד דען וונלו( דעד ןערעצטי;קייט וונ5עןט ph נעריצטטטיוג. י דעי פודבטבוור p'h לוובע vi’h ph !:עריכטטטוון. y דעד !יינען וונדופעדן וונטווו1דטע0 ph ^עדיצטמט^. £ו דעד וו[לע פערבוור^ענהייטען טויט ph ןעריצטטט^. ף דעד 1יך ייינעט פוו(ףעט ערביוראט ph ^עדיצטטhu( . ך] דעד ייינע פרוזאאען טיטלט ph ן:עריצטטטוע. מן h'i Hht דיר ^י£םטייןען דיוו פערהייזי־ ןןונג,’דען 3 hnי1ט ווונ!ער ;A':hp h uuh! 0ל1" • דעד קוונין! דיין דווי יעצט עד,-,ע?ט ער hn ווע?ט, ער דעד הל!צסטע ווין ו!ז1ער •ופלט. זיו• I עס וויינועהען ו!((ע וועלטען, ווללע ערדענביועער/ ס^ע ווע1ט3עווווהנעד, hő! ענדע לו ענדע, וועד""7 ה£ ׳ T י״ו שחרית ליום ראשון הארץ. ?י הוא מורא קצות ?ל הארץ. עושה משפט וצדקה בארץ. מקומי למשפט!שקיט הארץ. להושיע ?ר ענף'ארץ. לעשות כתוהו שופטי לוארץ. לאחוז בכנפות הארץ. לנער בי רשעי ארץ. וקול,ישמיעו'בשבלס ובארץ. מה אדיר עמך בכל והארץ• יכמלכועל כל הארץ. :ריעו תחתיות ארץ.' לעמתו !ושמום מהגל והארץ. !אישר בשמים ממעל לארץ. !אשר בבלם מתדזח לאלץ. ואז.יפצחו ינ;?עלץ. כבודו מלא כלי הארץ. ין מלק תגל האלץ. ובכן ישלש שופרות ערץ. רפדויד חולי ייושכי והארץ. .ויחפור כפא ממלכות הארץ. ויאמרו כל אשר נשימה באפו בארץ. מה אדיר שמק בעל הארץ. ויכונן'משוש כ?־1 הארץ. ויעורר כל ישני ארץ. רעלו זמירות מכנף הארץ. שירו ללמלל׳ארץ: וארץ ודריזה יצפו לרין• וימחו ולחרדי מאימת הרין. כי גדול יום הרין. וימי יכילנו להצטדק בדין.'וכל ’יושבי על מרין• וכר1 יוךעי רחודיק וכל'שנעשה בו דין: אולי.יחנן כשעת סרץ• כי א*| VX V׳\%VWVW\VVV׳VVVWV׳\VVVVVWVV\V׳VVVVW׳\VWV\ W׳\VV\ V\VWVX VTA/X W\\V4'־■\VWVWtW»AH׳ רען עם ערפווהיען, יי01 ער, דער ווע?טטווםפער, רע5ט וווכד נעדע05ינע"0 ווויםו!י3ט. עד וויה־זין לווים• אוו;ען 511[ געריצטע — רעד ערדביו(! ט״ייכט—לו רעטטען דייו ו״כטטרדריקטען p'rt [ווכדע, תוכר ריפ slhcc לען ערדענבעהעררטער לו פערכיצטען, דיוו ערדע בייוו רען ענדען לו פווססען, ווונר דיוו פרעפ1ער רווthS וו3לומיטטע1ן. ווייכע טטיאאע ערטוו[לט רוו ן p'h היאאע! ו״כד V'rt רעד עדרע: וויו! רוהאפיו(( וויזט דיין מואע ר1וי!י עדרען! זיין ריין ערטטרעקט !יך ווי3ער דיוז נוונלע ערדע: ן!יט טאכען רעד ערדע טיפען, דיוו היאאע( פדייען זין, דיון ערדע פדו!ד.ןווקט, ווונד וו?ןעם וויע ודיאאע( ווי3עד דעד ערדע, ווונד וו?1עט P'rt ״ווטסער ו״נטער דע ר ערדע, ו!11ע0 ״ירד וויהנן יויצלען: 3!ür וויזט דיון נוונלע ערדע זייכער אוויעםטעט! דער ע״יגע רעגירט, פרווה וויזט דוו ז ערדרייך! דרייוואווה( !וירד ער וויע שופר ב?וזזען, וועד טרעקען די6 פירטטען רעד ערדע, וועד טטירלען דען טהרוןן דער ערדעכקו1כיכע. וועד ו!!(עס crtu ווטהעע הוי5ט ווירד ו״יםרופען: וויוו רוהאפוו([ וויזט דיין;וואע וווין' ערדען! ער ווירד דוו ן בעניינדען דיו! פריידע דער ערדע, וזונר מויפ״עקען דיוו ווין וויהר ט5ואאערן, ןעזעכ;ע ווערדען רוו ן ווויפטטיעען D'irt וו1(ען ערדעכן:ע;עכדע!: DV’t דעע העדרן'וו((ע ווע[ט י ארץ. דיוו ערדע זוואאט וויהרען בע״ןהנערן ער״וזרטען דיוי 3ע1י5ט. זיו) ליטטעדן ו)ונד בעבען £»י לעע טרעקליצען ןעריצטע, נרו! ם וויזט דער כעריבטסטוו;, ו״נד ווער וויזט 5עראו!נעכד ןין רעצטפערטינען לו קעככען? וווכד וו?!ען דיו! ווויןיז רי5טערטטיה1ען זיטלען, וווכד וו(1ען מדי£מ* וווכד'רע5טםן:ע1עהרטען וויזט עם עבען זו! וויוו יעדען וונדערן דער £וור נעריכט נע(ו1דצ| ווייד — וווכנעוויס, וובזיו! ווערדען p«a ^עריגסב של ראש השנה ♦ה אין רחמים בדין. ולא ישא פנים בדין. והואעדיבעל דין. לרעת בארץ מעשהו בדין. וביד"בל אדם יסתום דין. ולפי משטרו ועשה ליוידין. ובפעלו.יפעל"ליו"דין. ומעשיו ייוכיחו איותיו ברין. ואבן מקיר תזעיק"בדין.'וכפיס מעין:עננה בדין. הכל באמרה והכל בדין. במרת רחמים ועמדת הדין. והיום הוכן עמים ביו לדין. "לעשיות איות ליום הדין. וכל נפשיות ביו:דין: והוא עשוי חק זכריון. ליום ראשיו! וליום'אחרון. לחוכר ביו ישני הבריון. 3צלם'להחבא'ות חבצלת השריון.' בהם להצדיק שבים לבצריון. תוקעי בשופר וקוראי'בגרון. למצוא מירקם מעשה כשריון. בס להנצל מאף וחרון: וכשמה אב דרדמישפט וצדקה. .ייעשה לניניו במשפט הסד וצדקה. וכייונת אלם זרע לצדקה. !קצרו ניניו אמת וצדקה. וכנתין לתם כאמת, צדקה. .ינסן לניניו אמת יצךק'ה. וכסא עבוד מסקן בצדקה. לפניו "יעמוד מליץ וילמד צדקה 3’•!גניודיגט ווערדען. דען »יט?ייד שיוט פערן phB נעריפטע, לגונד חיודעש יונועהען ב1ייבט prvrt יוונ5ע־ ו!בטעט. דער נעריבטעטע וע31שט וויוט ווויך ויין שיגנער לייגע, דען וויינעס יעדען טחון שיוט—דש״יט דיון עייעי'קקעהרען. א״פ״א׳׳ק, פערטאעפע א((ע| קראנקען דיינעט פא(קעט אייגע ם?י^קא#*יענע געגע1ו«. א״פיא׳ק, לעדייישע דאו איבעד אונו פערהענןטע באוע (ןורטר\<, א ן«עי של ראש השנה אבינו מלכנו;זכרנו בןכריון טיוב לפניך: אבינו מלכנו כתבנו’בספר רווים'טובים: אבינו מלכנו כאבנו בספר גאלה וישועה: אבינו מלכנו כאבנו בספר פרנסה וכלכלה: אכיני מלכנו כתבנו בספר זכייות: ' אבינו מלכנו כאבנו בכפר סליחה ומחילה : אכיני מלכנו הצמח לנוי ושועה״כקהב: ז אבינו מלכנו הרם.קרן לשראל עמך: אבינו מלכנו הרם קח משיחך: אבינו מלכנו מלא ידינו מברכותיך: אבינו מלכנו מלא אסמינו שבעי: אבינו מלכנו ישמע קולנו חום ורסס כלינו: אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון אח מפלתנו: אבינו מלכנו פחח'שערי שמים לתפלחנו: י אבינו מלבנו נא אל תשיבנו ריקם'מלפניך: אבינו מלכנו!בור בי עפר אנחנו: אבינו '5יעי פלוטעד רונוער קאניל, !"b bונועו־ ווייננעדענק 3!p נוטע}, , פערלייבנע mi pb 231b בון 1עט נ1יל1י5ען 5עבענס. A,A*?/ פעדלייכנע pb 1:ib דוו! ב1ך דער ע(־1לו312נ 1 131bעס היי01 , A?y׳P/ פעי־לייצנע mi pb 231b בון 1ער :1:1b pnnb דער .I3mlhrm1 pA?y / פערלייכנע bi pb 231b! בון 1ער .1110:1b *PAA׳ פעדלייכנע 2b1 |'b 231b ב!ך 1ער פערלייהוננ 131b פעינעבו<נ. obi /PA?y לוונ!ער היי1 1!b3 ד,ערפוור0פרישען. עדהעבע b Ibiנועד.ען 1יי3ע0 פלו1קע0 ישראל. ^,;.,,P , עדהעבע ru>23b 2b1^ !יינעט נעו^בטען. 11'5 / P A-yע ^נ2ערע הענדע איט !יינענן 2ענע}. פי11ע ^נ2ערע £nb־1 0'1b ^nnbpcr^bיינער פימע, pA«y׳ ערה(!רע ו1ו«ע1ע'0טיאאע, מ{!נע 131b 2:1b ערב^»ע קין חוווער. pA-y׳ ניע »יט 131b \vu1tow וור1הזנע5יו1ןען w231b־ געבעטה ו״יןי -י|1 ?׳ (!פפנע ^נזעדעע נעבעטהע 1'b ה'א1וע1טפ5ון1טען. b״«=A• ׳ £ ניצס 1עער 1 |bfiיר לודיקקעהרע}, 2 , P״י.ר מיינלעהענק, 2b1 וויי 113 סטויב ןי:ך, שחרית ליום ראשון אבינו מלכנו ההא השעה הזאחשעת רחפיסועתךציוןמלפניק: אבינו מלכנו חמול עלינו וער עוללינו וטןינו: אבינו מלכנו עשה למען הרוגים"על #ם קקשק: אבינו מלכנו עשה למען טבירוים על וחורק: י אבינו מלכנו עשה למען באי באש ובכלים על קדוש שמק: אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיק השפיי:'' אבינו מלכנו עשה למענק אם לא למעננו: אבינו מלכנו עשה למענק להושיענו: י אבינו מלבנו עשה למען רסמיק הרבים: אבינו מלכנו עשה למען שמק הגדול ®11a והנורא שנקרא .עלינו: אבינו מלכנו חננו ועננו בי אין בנו מעשים עשה ׳עמנו צדרןה וחסד והושיענו: דעי הזן *וינכו גוונן קדיש דולן אין נמוך: וגלתד. ;גדל נא פח אדני כאשר דבךת לאמר. זכר רחמיך .;י וחסריף בי מעזילבם תמת : ל?!3דל ו:ת_קךש עזמהדבא מ1למאךי־?ךא כךעותה.ו!£ליךכ/לכותח בהייה ין יביו^יכו וברזיי דכל ג־יוז :שראל בעג^א ובזמן זקריב ואנזרו אמן• י־הא ^מה ר־בא סברןד לעלם רל?1לפזי עלמיא. :תברך וושמבח ויתב״אר ויתרמם .ויתנשא הלזדזדרהתעלה ויתהלל,שמת דקודשא ברין הוא לעילאולעלאמן כל ג;רהתא.ףעיךתא ת^התא ונלזמתא'ךאמיךן ?עלמאוא?זר,י אמן: טונוער פטטעד טומעד קיוגיג Dhl t די;ע סטונדע וי"גע "יבויי״ונגספטונדע 13111 גנטרעננייט כייוו vi ד•! ט״פ״ט״ע , סט־גע 11 ונוער , 1וונ!ערער יוגענד, טונ1ערער קיידער. p ViS'h , טהוע ע! ווע,נען דערער, די1ו געטטדסעט וו1וורדען pih דיינעס הייזיגען 3טאע03 ״ין!־ען. מ׳פ״ט״ק, רעצע פטר 3111ועדען טייגען ד1ו! פערגטססענע uih דיינער דינער. ט״פ״ט״ק, טהוע עו״״עגען דערער, דיט טואנעברטצט "טורדען pírt דיינער טיינתייט pll'ii . ט׳ט״ט״ק, טהוע ע5 וועגען דערער, דיט דורך פייער טונד ווטטםער טואגעקטאאען pih דיינען <ט»עןלן ,יז־יןיגען. יו*p'rt'fi, טדזוע עו pih ד"3עטווי11ען, ווען ניצט חונוערםוועגען. יו״פ״ט״ק, טהוע עו pih דיינעטווי^ען 13111 היזןי 13111. p*h”5'h, טוזוע עו דיינעס גרענלע<ןט1ען ערבטראענס ״עגען. p’h'S'h, טהוע עו דיינעט גיטטען, "אעצטיגען טונד עהרפורצטסוויידיגען נטאענס וועגען. <£*p'h , בעגנעייגע טונד ערהטרע טו23, וויי הטבען p״V3 פערדמטש׳!, צעהט3ד1ע טו3! גיוך רייגער גיטדע טוגו גטראהערליגקייס טורד סטעהע ט!3? כייט של ראש השנה . בג קהל קבל ברחמים וברצון את הפלתנו: תיזקבל צלותדזון ובעוקהון לכל י.שךאל.קךם אבוהון ך בקמיא ואקרו אמן: קהל יהי שם יי מברק מעתה ועד עולם: •הא שלמא רבא מן קמיא/חיים עלינו ועל’כל ישראל לא?ןרו אמן. קהל עזרי מעם יי עשה'שמים וארץ: עשה שלום ב?!רומיו הוא נעשה שלום עלינו ועל כל ישיראל ןא?ןרו אמן: אין כמוךבאלהים אדני ואין במעשייך נ מלכותך מלבות S3 עלמים וממשלתך. ??׳ל יייייר ־ ״ fa י•'áfa fai " fa היי "«i'm W7 ;ביו את עמו בשלום: אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון תמה חיומוח ןרו'של!ם : 3׳ בך לבר <טחנו מלך אל רם ונשיא אדון עולמים: סדר הוצאת ספר התורה ״וון קפפגענו רען ארון הקדש ותור ניתתט ל״ייק ספרי תורה העמוויס אונד DW ויהי מסוע . !!הי מסוע האדן ויאמר משה קומה יי ויפצו איגיה וקנסו משנאיך מפניך: ס W! תצא תורה וקבר ץ מירושלים: ברוך שנתן הורה לעמו:שראל כרןךצתי: 3"p העמיסנעהאען דעי ספרי תודה 1ו1(<ג אוון די!עס. יה!ה 1 יהוה אל רחום וחנון ארך אפום ורב הסד.ואמת: .. #ורחקר לאלפים נשא עקוקשע וחטאך, ׳יקה, ־•פיי״«״״1 דכון העול□ מלא משאלותינו לטובה ןהפק רצוננו!תן לנו שאלתנו וסחול על ביר עונותינו ועל כל עונורת אנישי בתינו מתילדה בחסד מחילה ברחמים (טהרנו מיחטאינו מעוינותינו ומפישעינו וזכרנו בזברון טיוב לפניך. ופקדנו בפקודות !ישועה ורהמיס!זכינו לח!ים טובים וארוכים ולשלום לפתסה וכלכלה ןתן לנו לחם לאכול ¥,י ללבוש לעושר וכבוד ו&יך !מים להגות בתוךהך ולק!;ם מצופיה ושכל ובינה , הבין ולהשכיל עמקי סודותיה וישלח רפואה לכל מכאובינו והברך את כל מעשה ... יני ותגזור עלינו גזרות טובות ישועות לנהמות ותבטל מעלינו כל גזרות קשוות : הטה לב המלכות (יועציה !שדיה עלינו לטובה אמן: וכן■ סדר הוצאת ספר תורה ו,?! :חיו לרצי! ימיי 9> יהניין ל?' לפ;!ף ״, ציד ?יאל' •• ,״״,״ ( ואניחפלתי לןדלי?5תךצ'וו8לל!ים י”״״״^3רב חסדך ענני נאסרה.י?»ןל: דיש 5רויענלי»»ער זלוןען די:עס: הערר דעש ווע1טש011 ! ערפין1ע שונוערע ווינטע לוע {וטען, א1וכד ןעזועהרע שונ3ערע ביטטע!, £ער^ב שו2!ערע שו2ד שו2!ערער הוי!3ע2שסשען »יששעטד.שטען, לווי: 23שדע irt(!־ באר»הערלי3קייט , רייניןע ש 321 5שן שו32ערער :ינדען, 5שן שו2!ערען »יטשעטהשטען שונן־ פערברעצען. 3ייש שו2!ער שיי32עדע2ק לוך {וטען, שו2ד בע2ו5ע שוכן איט היין’שונד טרששט. שענקע שוכן שיין {1יך1י5עש שוכד {שנגעש [עכען, פריעדע, 2שר.רו2{ שוגד שו2טערהש1ט. {יבט שוכן ברשד לור קששט, {עווש2ד לור בעק1יירו2{, רייצשהוע, עהרע שו2ד [ש2{עט [ע• בען, דיינע ?עהרע לו ער5ער2ען שונד דערען {עבשטע ערפי{(ען לו קו!22ען, שוך• פערטטשגד שו2ד שיי«'5ט, שיוזרע טיפען ןעהייאנישטע ער{יי1דען שונד ערפשרטען לו קשננען. וענדע {ע2ע!ו2{ פיר ש![ע שונ!ערע סאער־ לען. 3ע{2ע שלל שו12ער טהון, פערהענןע {?•WT,p שונד טדשטט שיבער שוגי ש!;ד פערטייצע יעדעש איש-ןעטיק. 2יי{ע דש3 הער] רעש רע{ע2טען, דעשטען רעטהע שונד בעשאטען, לו שונוערעך בעטטען. אמן. ונן יהיו לרצון. Inhii אש3ען דיר {עפש!!ען דיש רעדען איינעש אונדעש, דיש געדשגקען איינעט הערל^כש^ ד־ר, עווךער! איין השרט שונד איין ערלשוער. (הערנשן ווירד די3עי פסוק דריישאש! ןעזשןט>; ואני תפלתי לך " .עת רצון אלהים בי־ב חסיך qwt 'W ?ריך שמר למרא עלמא ?ריך כתרך ואתרך . !האךעותך עם עמך .ישראל לעלם. ופורקן ♦מינך אחזי ל_עמך ?בית מקדשך ולאתטויא לנא מטוב נהורך ולקבל"1 צליותנא כרסמץ יהא רעוא/קדמך ר־תורך לן' ךז:ין ?טבותא/ולהוא אנא ?קיו־א ?גו צךי.קיא. למרחם עלי ולמנטר יתי וית כד־1 די לי ודי לעמך !שיו־אל. אנ:ת הוא זן לכלא ורפרנט לללא • א?ת הוא שליטי על כלא. א?ול1 הוא לשליט.על מלכיא ומלכותא דילך היא • אנא עבךא”ךקוךשא כריך הוא דכגץ־נא קמה וימקמא דיקר אווץתר ?כל עדן ועדן: לא על אנש ךחיענא. ולא יעל בר אלהין ?זמימא• אלא באלהא ךשמ;א. ד־חוא אלהא קש־וט• יאוריתה קשוט • ונביאוהי קישוט• ומסגא למעבד טבון וקשוט בה אנא רחיץ ־ ילשמה קדישא יקיקא אנא אמר תוש?חן./♦הא־ ו/עוא .קדמך־ ךת?תח לבי ?או״יתא ותשלים משאלין ךל?י. ולבא רכל עמך:ש׳ראל • ל9ב ולחןין ולשלם: דעי חון 2יאאט דיש ספר תורה שין דיש השנד שוכד 3שןט: ־•יי! ישמע ישראל יי אלחינו יי 1 אחד: ; - *י • : T ״ :T "■ " •ד T V "׳יז אחד אלהינו גדול אדנינו קדוש ונורא שמה t v •• ז 3 ״ t : It : ״״ גדלו ליי אתי ונרוממה ׳עמו יחדו: ־; -r : ; • ’ r : ־:ז קהל קהל לך. ״ הבדילה והןבורה (התפארת ;וה.נצח וההוד 3♦ S3 בשמע ובארץ לך י; הממלכה והמתנשא לכל לראש: דוממו « אלדזינו ו.ה'שתחוו 1להדום תליו קדוש הוא: רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדשו כ♦ קדוש יי’אלהינו*\ וועהרענד pin פו1רבייטרו1ן:ען דעי ספרי min, ווערדען דיו נעקיםט אווכד על הכל mhiiq. על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח דתפאר ויתרומם (:הנשיא: שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: בעולמות שברא העולם חודר והעולם הבא: כרצונו וברצון:ראיו (ברצון כל בית :שלאל: צור העולמים אדון S3 הכליות אלוה כל הנפשות: היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שטי קדם: זקךשתו by החיות וקדשתו על כסא הכבוד: ובכן :תקדיש שמך בנו יז♦ אלהינו לעיני כל חי: (נאמר לפניו ישיר חדיש ככתוב: שירו לאלהים ימרו שמו סלו לרוכב בערמדת גמה ישמו'ועלזו לפניו: (נראהו עין בע:ן ן־שונו אל ניהו ככתוב: כי ע: ן בעין יראו כשוב.יי ציון: ונאמר (עלה כבוד יי וראו כל בשר.יחדו כי פי « דבר: אבהרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור כריות אחנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות ויגער ביצר הרע מן הןשייאים דח׳ון אותנו לפליטת עולמים ■וימלא משאלותינו במרה טובח :ישועה ורחמים: דעי חזן בייע ו!ויפרופען !ו!ןט ךי1עס: רעזור רגן ויושיע לכל החוסים בז ונאמר אמן: הכל הבו גדיל לאלהינו והנו כבוד לתורה כהןיקרב♦ ♦עמוד נפב׳פ הכתן) ♦ ברוך שנתן תורה לעמו:שלאל בקרשתו: תורת :♦ תמימה משיבת נפש עדות :: נאמנה מחכימה פתי: פקודי;י♦ .ישלים משמחי לבי מצות :♦ ברת מאילת עינים: יי עז לעמו יתן:: :כרך את עמו בשלום: האל תמים דרכו אמרת יי צרופה מגן הוא לכל החוסים בו: ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כלבם היום: V : i • - v •• rt r I • - v - c j רעד אדפנעיופען ווירד, ערךרייפט די1י סית u5bH 1:1b די1ע פ!5י י ברבה. בךכואחיזיה?זב;רןי: V : T חונד :DDtnrtiimrt hn בחך " הםנ;רך לעו^ס י?ד־ רער חדפךערופענע uinhmyTii ביי׳היליו: ברוך אתה לך אלמינו סלך העיולם אשר בסר בנו ספיד־* העמים ונתן לנו ואת תיורחיו ברוך אסיח יל ניוסן סתורה: ברוך סרר קריאת התורה ליום ראשון 5וון pm ?יייונען עי יוויס׳ת ווידער לו, ווונד 1»h1 די<ע גיוך '׳ביגר,. ברוך אתה " אלסינו מלך העולם אשר נתן לנו חורה א9יז וחיי עולם נטע בהיותנו: ברוך אתה ל;י נ־ורןן התורה: ברכת הגומל. -יך *•גער »יבערטמוונדעני1ן נעפיותר ווירד בייע ערסטען אוו-ו עולה לתורה ויין, ריזע כינה כרוך אתה יי אלרדנו מלך העולם הגומל לחייים 0וב1ה ־שגמלני פל־טוב; דיו! גע»יינדע עדוויעדעדט. מי שגמלך«כל־ט.'וב הוא יגמלך כל טוב סלה; ״חן 1ייענפ וה׳ פקד וויו פרשה וידא ווונד u£n פיל פעתוונעו וויי!, כיין שבה ויבען־י. ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר "רעשיהוה לשרה כאשר דברלותהר ותלד שיה לאברהם בן לזקניו למועד א־שר־דיר אתו אלהים: ויקרא אנרהם ארדשם־־ te שיה-צחק־; מ־ל 5נדהם’את־׳צ״ק’בנו כן־שנינת ימים באשרצוה אחו אלהים: ליי ואברהם מ־־מאהישנה בהולך לו את יצחק בנו*. יהאמר שרה צחק ו!שה לי אליויס כל־השמע !צחק־ל,,: והאקר מ׳ סלל לאברהם השיקה בלים שרה כ״ןלדיה׳ בן לוקנייי יגיל י%5ימ5ל רעש אברהם' משתה גדול ביזם הגמל את־יצחק: בשבת י. וחרא שרה את־־־בך־דתגר המצרית אשד־" :ילדה לאברהם' נ״5י!ק ־ ’ותאמר לאברהם ניש האטד־, היאה ;ארה״בנהב׳ לא •יר<בן-הא0ח הוארה עם־טי עם־יעהק! !ירע הדבר ?)אד בעיני אברהם עד אורה בגו? ויאמר אלדזים אל־־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער יעל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כ: ביצחק :קרא לך זרע: ו. ובשבת י וגם את-בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא: וישכם אקרהס 1 בבקר דקח־־לרום וחמת מים ו:תן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד.וישלחה ותלך ותתע במךבר באר שבע:לשלו המים מן־החמת ותשלך אר־ד־דזלללד תחת אחד השיחם: וידיך ובשבילה מנגד הרחקי פ־מטי־וד קשת כי אמרה אל־אראהבמוות .הידיד ותשב מנגד ותשיא את־קלה ותבן־: וישמע אלהים אודקול הנער ויקרא מלאך אלהשי אל-הגד בך־הש^ים דאטר לה מה־לך חגך אל־תיר^י כי־שמע אלהים אל־ק־ו^ הנער של ראש השנה כד. לנער באשר הוא־שם: בשבת ח ך!ימ♦ שאי את״הנער וקחדל!♦ את־ץדך 13כך־ אוי גדול אשימנו: ויפרןח אלוהים אתנניה .וחרא באר נדם .ותלך 1המלא את-החמת מים וקשרן את־הנער: .ויהי אלהיס את־־דהנער ויגדל השב בטךבר ויה♦ חבה.קשת: .וישב במךבר פארן ותקח־לואמו אישה מארץ מצרים ה פ ד ובשבת ו ההיבעתההוא ויאמראבימלךופיבלעור־צבאואל־אברהםלאנדראלהים.W ;כל אשר־אתה עשה ועתה השבעה לי באלה־ם הנה אם־תשקיר לי ולניני ולנכדי ?חכודאשר־זעשיתי;!מן־ תעשה עמדי ועם־הארץ אישר־גרתה בה: ויאמר אברהם אנכי אשבע: והוכח אברהם את־אבימלף על־אדות באר המים אישר גזלו.עבדי אבימלך: ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הר^ר הזרה וגם־אתה לא־דזגדת לי וגם אנכי ab שמעתי בלתי היום: רקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלף נ!;ךתו שניהם ברית: ה ובשבת י ויצב אברהם את־ישבע כבשירה ד־צאן לבדחן: יי^סר אנ^לף אל־אביהם נ׳הreri שבע?;שת'rAfcsj אשר המת לבל?ה! ייאמר כ׳ את-ישנע npn nto מיד* מ!בור תיז׳ה־ל׳ לעדה ב* הפרי!‘ אודה?אי הזאת: על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי ישם נשבעו• שניהם: .ויכרתו בריח ;באר שנע ו״״קם אבימלך ופיכל'שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים:" דמעי אשל 9&ר ש;ע רבןרא־שם נשם •ד,יה אל עילם־ ניגר אברהם בארץ פלשתים יקים ינים:• יעי הזן 0;ri1 היד sírin קדיש וזונד אלון זייוורס ווויס דעע וונדערן ס״ת מפטיר י1ין פ' פינחס. !בחרש השביעי באחד להדש 9ץראך[1ש :חש! לכס כרימלאכת עכלה לא ®!שיו יים תר^יויוז לבם! .!!!שירום עלה לרח {׳חח ליחיד 5־ר 3ךבלןר אחד אסל אחד כבשים בני־ישנה שבעה תיזימם: ומנחתם סילת בלולה בשמן שלשה 0W לפר שני עשרינים לאיל: ועשרון אחד לכבש האחד לש;עת הכבשים: ושעיר־עזים אחד חטאת לכפר עליכם : מלבד עלה החרש ומנחתה ןעלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחת אישה ליהוה: '־'J5 יזייצמעבען יעי ם*ת ןן£2ועט ftn| עס, rin טרי£נ1 liri׳1| ל";ענר, pri יעדער זיר. ט מיניי! אוני־ :Diri דטעס. וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי«« ב_יד טישה: עץ חיים היא למהדר,♦ם בה ותומכיה מאשר:־דרכיה דרכי נעם וכל נתיכתיה שלום: ארך :מים בימינה ;שמאלה יעשר וכבודי: ״ חפץ למען vדקו ♦גריל תוךה דאדיר: 1'״*»6; T ברוך ד!פםית יום ראשון $ו!ר יעי הפטרה ווערדען pns מפטיר די!ע ל״ייוו בונות געוו!גט: «יחך אתה ” אלחינו מלך העולם אישר בחריבגניאים טולים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת: בריוך אתה יי הבוחר בתורה וכמישה עברו וישראל עמו ובנביאי האמת וצדק♦ • 5 • •'׳- V1VT VV v: IT * הפטרת ־יום א של ריה בשמואל א'_סן׳ אי: ־ • או:הי איש אחד מך־הרמתים צופים מהר אפרים ישסו אללןנה בך!רהם בן־אליהוא בן־תחו בן־צוף אפר^: כ(לי שתי נשים ישם אחת חנה וישם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולסנהאין |לדים: ־'ועלרל ה^ייש ההוא מןעידו'מימיים ימימה להשתהות ואבה ליהוד, צבאות בשלה ושם שני בני־־עלי : • :י r :־T : JT 1- ,S ע : • .7 T : A••!- : •יו הפני ופנחס נהנים ליהיוה: י ויהי היום ויזבח אלמנה ונתן לפננה אישתיו ולכל־בניה ובנותיה מנות: י׳ ולחנה יתן מנה אחת אפים ביאת־חנה אהב ויחוד, סגר רחמה: י וכעסתה צרתה נם־כעס בעבור הרעמה בי־סגר יחוח בעד יהמה: י 1נן1עשה ישנה בישנה מדי עליחרו בבית יחיה בן תנעיסנה ותבנה ולא תאבל: » ויאמר לה אלמנה אישה חנה למד־, : -.V : ׳- ’תרי׳יש דגושה JT |T S V V-iT TV הבכי X %A' VVV\VWWVVWXWVWWV VI *׳WX‘'%־׳VXX/%X׳XX/X׳VX׳W׳WX/WX/WX/'XíW־/XX׳VX׳VW^/VX/V׳*VVX/X/VX/>/VX^"ll'% 'V> א עם וותר וויין hw| וזויס דמתים צופים וווים דע? געכייגע אפרים! נוו^עגס אלקנה !ווהן ׳רוחס׳ס וווד.ן תחו *תמן דעט אפרתיטן צי[*• ב ער התטטע לוויית ווייבער, וויינע היס חנה, דיוד לו וייטע פנינה; די1ע חווטטע קינדער, חנה וובער קיינע. ( דער אוון ם55עגםע6וון יוותר לו יווהר סתן ןיינעp "תהכתרבו היג־ V'rt גוון שילח לו רייוען, דען ע״ינען צבאות וולדו! תגלובעטהען תונד ווית? לו ו!פ£ערן — ביידע ni תנע 6וןן עלי הפני ווו3ד פנחס, דיגטען ^ע(3םט ת1ם םריםנוער דעט עיייג״ו — ד וויינעס ט^ועם, וו(ט אלקנה וופ6ערטע, תוכר ויינער פרויוו פנינה ni וויו! יעדעp חיהדער זווהנע תונד ט*!כטער׳ וויינען טהיין געגעבען הםטטע, דן גוו3 ער דער חנה וויינען ועתר ווגועת13י3ען טהייו, דען הנר, ליבטע ער, תבכותן דער עוויגע וויהרע געבעהתווטטער 5ערם1וום0ען תווטטע. ן וויהרע גע3ען = פרויח (פנינה) הווהן ־ געקיטע " ויוו וויאאער1 8וןרט, 1 pin׳n לו קרענקען, i"1i דער עוויגע nיתרע גע3עתראוטטער פערט(ו!סטע; תnטטע . ן ווונד ni גיגג עם 8וןן ^תר לו יnהר, !n וופט ויון ווידער הינתויןי דייוטע 7n3 דע? ד״1'1ע גווטטעט וו;12ע יעגע ויוו לו ד,ווהן־ גער,ע!, חגה ודינטע ווו3ד וו״ם כיכטט• ףן דוו ספרווןוויתר «יזן אלקגה לו וויתר: חנה! pnmi וויי2םט nn? תנכי ולמה’ לא תאכלי ולמה.ירע לבני הלוא אנכי טוב ליך נזעשרה גנים:= ותר,ם חנה אחרי אכלה כשלה ואחרי שתרו ועלי הכהן יישל על־הכ&א על־מזוזת היכל.׳היוו-,: ׳.והיא מרת נפש ותתפלל על־׳־יהיודה ’ובכה תנכד־/.: יא ותדיר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה 1 בעני אמתך וזכרתני *־ : T : T י J T ״' U‘*T:IT JV :־־־ S J V T ־־ : T " 11 . . • V ׳ I I I Z.V HZ M H/W 1 I I I /W ZW I Ml י■ ■י I■ י W § M U « V.e -:1• JT . T - -i•• : . T T ־ | : 4* TT• הרברזח להתפלל לפג: .יהיה ועלי שמר את־פיה: וחנה ד׳יא מדברת על־לבה רק שפתיה נ?1ותןד,1לה לא.ישמעויהישכח ’סן את־ישלהך אישר'שאלת מעמו: •ח "ותאמר תמצאשפהסך ,1^־P1 שיסטעטט דוש ניכטם שונד 11 *:ר 1 כך גרעאט !'ך !ש דיין הערן ? בין שיך דיר ניכש מעש;בשיער ש5ט (1:דן r:"‘l • ט נשבדעע אשן לו שילה ני:נ:טטען שונד נעטרונקען השטטע, טטשנד הגר, שוע (דעד פריטטעד .!7.3,'V• עבען שוע' דענך טטוה1ע נעבען שיינער פטשטטע דעט היכל דעט ע״עען) .—!יש וושד בעטריבטער ־— שונד בעטוזעטע לוע ע״ינען, שונד וויינטע ד.ע£טינ. סד ש ט שיין נע(יבדעשו:ד ספרשך : עו וינער 1 וירט ט דוש דש! עןי:5ד דיינעד א שנד ש:!עהען, איך בעדענקען, דיינער אשנד ניבט כעינעטטען שונד 'יי ׳*1”I אי:ננ5יכעט קינדטענקען; !r! r?■?■ עט דעעעווינען 1עבענס{ש3נ נע״ייהט !יין, ש! נד קיין טעעראער־ )ן1 1 שיד' !יין הויפט קשאאע(. יר ש5ט !•ש נון שנהש?טענד 5שר דעי[ ע״ינען יש ט, שוני עיי דיש ב ע- ^•גגוננען שיהרעט אונדעס בעשבשבטעטע. י,י — דען הנה טפרשך שין שיהרעע הערלען נו־ ב1ש0 שיהרע ly$*v עע״ענטען !'ך, שהיגע דש ט אשן שיהדע טטיאאע הערטע — דש ד,י1ט!יש עלי סיר בעטרונקען. *ן" שעד '־^1 צו שידיי: "יש ?שכנע ווירטט דוש נשך !ש בעטרונקען טהון? 5עגע דיינען דויט ש״! סו חנה שבעד ׳ י י ע־טע שונד ניפרשך: ניבט דשך איין הערר [ שיך בין שיין טוועראיטד.יגעט ווייב , ד.שכע וועדי: ר וויי! נשך ^,_סט עס״שט בעדויטענדעט נעטרונקען שבער שיך עינינו ע איינע 1עע1ע פשר נשטט] הין הש!טע דיי נע »ש;ד £יר שיין נידעדטיע^טינעס וו»ב ! וושהר1יך! פשן דער אענגע איינעש קואאערש שונד פעודרוטענז השבע 5;י;_כ':ד*עד נעטפדשבע! י ין עלישנט״שרטעטע ש ונד ^'טפרשך: !ש ריי1ע דע ן נ!יק!יך/ דער נשטט'ישראלים בע"-1 ׳ג דיין בעןעהד ״שרוי[ דוש שיחן נעבעטהען הששט ״ יך־ן 'יענע טפדשך: ש ושט דייני: דינערין •|ערני1ד 1■ G ' .-ע׳־ הפטרת.ov ראשון מ כ^ניך!תלך ה^!הלךכה!תאבל ופניה לא־סידלה^ה •ט וישכימו בבכור ויישתחוו' לפני ירויה ויישבו ויבאו אל־ביתם VT •• בי מיהוה שאלתיו: נאויעל האיש אלמנה וכל־י־ביתו דהבח ליהוד, אתהבח הימים ואת־נדרו: =ב וחנה לאעלתהכי־אמרה -| VV V •>T- ך5 V^Tי TATrT -I VT - 5 . I l • V ״י T : |T>- לאישה עד־ינמל הנער והביאתייו ונראה את־פני ירוה ויישב : • <•• T • - T--1“ ^:־ .**- • ?•: VT: T S S V , T* : AT : V VT : I J%\T * I •)- *M- : T. - ״> IT fV ״ T ותינק את־בנה ער־נמלה אתו: ־י!תעלהו עמה סרפשר !מילתו בפרים שלשה ואיפה אחה קמח' ונבל IÜ !תביאהו בית־לה ישלו והנער ניער: נהוישחטו את־הפר ויבאו אה־ ח3ער' אל־עלי:'"'ותאמר בי אדני חי נפישן־ארניאנ׳ היא שח הנצבת עמכה ב:'ה להתפלל אל־יהוה: ני אל־הנער הזה - • ד V.• - r-j— v it : v v• - : • : vt התפללת♦ * WVVV'A/V\WV\WW\V^ X X\V\X.XV V\׳X/X V\VW\%XV^IV\\VW,VV'V V'AV\V\VV \׳ 3ן טועדטען קנטבע! היר הטב1: טיך ;עבעטהעס, של ראש השנה רשתחו ’שם ליהוה: ב א והתפלל חנה ותא&ר *לץ לבי rrh'p רמה קתי ביהוה רחב פיעל־ארלי כישמחתי בי'ש1*תק ־ אין;קךושכיח1הני־אין בלתן: ואין צור כאלתינו: 1 אל־תו־בו תדברו גבוהה גבלה יצא עתק מפיכם כי אל דעות' (חוח ולא נתכנו עלילות: י..קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל־,: " שבעים בלחם נשכח ורעבים חדלו עד־עקךה ילדה שכ*ה ורבת בנים אמללה: י!חוה ממית ומחיה מוריד שאול רעל: י יהיה מוריש ומעשיר משפיל אף־מחמם: ח מקים מעפר יל מאישפת ירים אבלן להושיב עם־נדיבים(בפא ככור.ינחילם |י ליהוד! מצקי ארץ רשת עליהם חבל• ט דגלי חפירו יישמר ורשעים בחשן־ ידמו כי־לא בכה(גבותתיש: י;הודה ן'חתו ?ריבו/ערו בשמם''ירעם יהוה׳ידין אפקי־ארץ ו!תךעז לשללו סולוקרי, 0חסידיוף'. °מריביוק', סעליו • י1וני־4דער עווי;ע :עוועהרטע איר !b«׳ pnhii ייויך וויהן ;עבעטע! •כח ויויך היו: וויהן וובעד לו;?ייך 1איך ךע<1 עוועען :עווידאעט וזונד !11 bו::ע ער !ייןווירד, llbt ער pib■ דעע עווי;ען ן:עווידאעט 3("3ען. הירווזין 5"ייטע (שמואל) ןיך 115 ר דעע עוןעען, א הנה :עריטה דחן 5ין טיפער 05111:11 13111 רזפר1וך: איין הער] 0pbl.1b15 דעע העררן, וזיין ה1!רן טטייגט הרוך דורן n«b! , נון urb עראייגען פיינדען ןאפען, אייןאונד, דען 11יך5רייע 311 דיינער ר.י51עאיך, 2 I”P ־."{ינער :("5ט דע3( עאינען! (רען 1וויםער דיר :יבטט 'b קיינען) קיין ד,1ורט ^נ!ערע3[ :£טטע! ( b הייאט גינט !fíbcü r , ם3רי5ט ניצט bt החך! קיין bon ט ט ענטא1והרע b'יערp אונדע כחך! דער ע'ייגע 1^ |"b ovbווי0טע:1ער :1^ oi'b pr.'b ! cohער brw^ ^:ה^ט בעקb:נט. ך 1:1b טט^קען 'יעהדע 3רע5ען 1ופט, 1:1b טווע5!’3ע ^אנירטען orbip ! ה 1'b זהנסט 1 p'bוי2ערפ1וט !עבטען, :עהאען ימשטע נון 1:1b ,|b ד5ר3ע:דע ע:ט^טנוען טיהן 1ו־:1ע:ך 1׳b הונפרוכט3^ע וי3ען:עכעהיט, bi oplvn הי1 ז b קינדערריי5ע. י דער עווי:ע טיודטעט. 2 1:1bע1ע2ט טויך ווי1ער, ^ע:pט :’!ר :רובט 1:1b העבט חויך תערו-ןי. Í דעי ״״יגע B'orb דעד pib א5bט 1:1b רייך, ערנידרעט 1:1b ווידער ערהעכט. דן דען :ריני.ען ע?:[ טטויבע ^יפריבטעט. 1ען דידפטיגען ni'hp pb5 ערהעבט, נעבען פירטטען p'b לו ועטנע!. 1:111 דער דהי־^ זיטן pn’b לו=לוט־"1ען; דען, דער עדדע פ£יי1ער !י:ד דעט עווי:ען, ער ubn דען j'nbi lib3T:B, *1'טטיטנט! y ער ui.ibiira :יינער פרהאאען טריטטע, פרע15ער 5ער:עהע! p'b פינסטערן דורן ווייגענע u£lVi׳ «י:ט ניכט רעד »bVi': obi ♦ ;|b עוועער! פערל1ן:ען) גיינע ווידערז1ו5ער! {יי:עטה^3ען דהננערע . ,P היאאע! 3b1rn ! עאיגער! vb obi:! רי3טען דער ערדע ענדען, 5ער1ייהע 1:1b z r;bp pr:"í yz הטבע pb.1 !bi זיינעע ןעזה1בטען, - ־ 2ךןך ברכת הפטרה רוזן דער הפטרה ״ירד frtfi מפטיר די*,* יייך־ברנות ?ע!»ןט. בחך אתה :< אלהינו מלך העולם צור כל העולמי□ צדיק נ־כל nhhn האל הנאמן האומר ועושה. המדבר ומקים. עיכל דבריו אמת וצדק: נאמן אתה הוא :: אלהינו ונאמנים לבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ;־שוב ריקם כי אל מלך נאמן ורחמן אתה: ברוך אתה יי האל הנאמן בכל דבריו: רחם על צייץ כי היא בית מינו ולעלובת נפעז תו־שיע במהרה שמינו: בחך אתה יי משמח ציון בבניה: שמחנו יי אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה זיבא דגל לבנו על נסאו לא.:ישב זר. ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו. כי בשם קדשך »•**•••״ * » * * ! •:ד ד •* י W * . * I v • ׳ נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד: ברוך אתה יי מגן דוד: על התורה ועל העבודה ועל המביאים ןעל יום נ יי! שבת השבת. הזה חמס חזכרון הזה שנותח לנו TV הלחינו (לקדןי, לקנו־חה) לכבוד ולת?אךרת: על הבלי* " אלהינו אנו מיוחם לך ומברכים אותך:תברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם וער: ברוך אתה יי מלך על כל הארץ מקדיש nW,:ó תישיאיל.ויום־הזיכרון: תחנה לתוקע לפני התקיעה. ♦ח♦ רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי אלהי השמים ואלהי הארץ אלהי אברהם אלהי יצהלו ואלהי יעקב האל הגדול הגמר והנורא שתשלח לי המלאכים הקדושים והטהורים נאמנים משרתים ונאמנים בשליחות' חפצים ורצוים לזכות את ישראל ואת המלאך הגדול פצפ״ציה הממונה להוציא זכיותיהן של ישראל בעת שהיום תוקעים בשופר ואת המלאך הגדול תש״בש הממונה להשמיע זכיותיהן של ישראל ולהבעית השטן בתקיעתס ואת השרים הגדולים הממונים על השופר אנקת״ם פסת״ם ומלאכים הגדולים הדרני״אל וסנדל״פון הממונים על תקיעתנו הטעלין תקיעתגו לפני כסא כמדך ואת המלאך שמשי״אל הממונה על התרועה ואת המלאך פרסט״א הממונה על קשר״ק להיותם מזומנים בשליחותם להעלות הקיעתנו לפני הפרוכת ולפני כסא כבודך והמלא על עמך ישראל ברחמים ותכנס להם לפנים משורת הרין ותנהג עם בניך בגזרת רחמים ותעלה תקיעתנו לפגי כסא כבודך והסתכל באפרו של יצחק הצבור על גבי המזבח וזכור לנו עקדתו היום לזרעו של יצחק כי אל מלך נאמן וזוכר ברית אתה, ברוך ואתה ה') זוכר הברית: צדך לומר קודם הפקיעה דמיוש3 אלו פסיקים כדי למפק הדירם: ק ולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחת♦ לשועתי: ך איש דברך אמת ולעולם'כל משפט צךקך: ערוב ע;ךך לטוב אל.יעישקני.?חס: (איכה גי:"ו) (החלים קי" ט ק״ם) (החלים קייט קניי'.) שש סדר התקיעות כח שש איני על אמרתך ?מוצא שלל רב*. <הר4ס קס־־ג) טוב טעם ודעת למדני 3♦ במצותיה האמנתי*. נידוים ד.*״ט ffD BJJ״ *• ״״ ,א ;***־ ^7־ ־ גתהזי׳ם קייט <ח) יהי רצון מלפניך ח' אלהי אלהי המשפט שעתה יהיה עת רצון לפניך ותקרע ברחמיך הרבים ןהסדיד הגדולים כל המסכים אשר הם מבדילים בינך ובין עמך ישראל היום הזה והעבר מלפניך כל המשטינים והמקטרגים על עמך ישראל. סתום פי שטן ואל ישטין עלינו כי אליך תלויות עינינו ארוממך אלהי המלך א לחי המשפט שמע קול תפלת ותרועת עמך ישראל היום ברהטים אמן: ווין »וונ5ען הרטען 11'71 דיוער מזמור סוור תקיעת שופר זיבען »ו1ד.ו ft^rtuKi ■ מ׳’ז למנצח לבני קרח מזמור: כל העמים תקעו כך. הריעו לאלהים במול רנה♦ ?• :היה »יא םלד נחל ^נל'האת•:דני [נאם תחתינו ולאפים תחות חלינו: :?הר לנו את נחלתנו את נאנן״יעקב אחר אהב 9לת : ,עלה אלילים בתחעה !חוה בקול שופר: זקרו אלהים זמרו זקרו למלכנו זמרו: כי מלך כל הארץ אל^ם :זמרו משכיל: מלך אלהים על נזיס אלהיס ישב על כסא קדשו: נתיבי עמים"נאספו » אלתי אקיהם 9 לאלררס מגני ארץ מאד נעלת? י'1 ־י ־ ־ י־ ־ 1״נ! דעי ערנזטע טי1; ריח h| שבת uIU-ő , ״■h ניבט *עבואזע! ״'71, :h "ירד לוע ל״ייטעו טלוך 7'«ן ברכה שהחינו גע״וובט. ברוך אתה יזי אלהינו מאד העיולם אישו־ קדשני ?מצותיו וציני לשמוע קול שופר: ?רוך אחה ;י אלסיני מלך העולם שהתעו וקימני ימיענו 'לןמן הורה: חקיעה: שברים: תרועה: תקיעה: תקיעה: שברים: תרועה: תקיעה: תקיעה: שברים: תרועה: תקיעה; שב יהי ירצו! מלפניך ה׳ אלתי ואלה* אבותי שתקיעת' ק׳ש׳ר״ק שאנחנו תוקעים היום תעשה ממנה עטרה ׳י׳ יד הממונה שרשי׳ה להיות עולה ולישב בראש אלתי ויעשה עטנו אות לטובה וימיא עלינו ברחמיס. T2:אתה בעל הרחמים: תקיעה: שברים: תקיעה: הקיעה: שברים: תקיעה: תקיעה: שברים: תקיעה: סדר התקיעות שב ;הי רצו; טלפגיך ה' אלה♦ ואלה♦ אבותי שתקיעת השית שאנו תוקעים היום תהא מדוקטת על היריעה עד יד הממונה טדטיא״ל כשם שקבלת על יד אליהו זכור לטוב וישו/ שר הפנים ושר סטטה״ן והמלא עלינו בלהג׳ים. ברוך אתה בעל הרחמים־. תקיעה: תרועה: תקיעה: תקיעה: תרועה: תקיעה: תקיעה: תרועה: תקיעה גדולה: ובבן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו ואלה♦ אבותינו שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר ומן התקיעה ומן השברים ומן התרועה ומן ק׳ש״ר״ק ומן ק״ש׳ק ומן ק״ר״ק לפני כסא כבודך (ימליצו טוב בעדינו לבפד על כל הטאתינו 1 יעי חזן 2ו!נם דיעזעם רווכד קהל ווידערהו!1ם עם. pn שבת ווען ני5ט נעבזלטען ווירד; ♦וירד עס 5י5ס «ע1אנ<£, זוןנדער!"יקום פורק; אזנדמון אשדי יושבי: אשרי ה^ם יודעי תר^ה יי באור פניך ןהלכון *): 1•* ff? •־> > v> VA V׳V >^w׳v\ ־V% -x/x V׳% XX 'VX.A/X--V/X ׳VXX/•• VX vxx/v V'VVVV^I VVVXX V-V♦* ־V X.X V VVV י \ « *) יע שבת ״ירי־ יקום פורקן 5ת אשרי;ע»ו1נט: יקום פוך_קן מן שמ*א הנא וחסדא ורחמי ומיי אךי?י ואורכי לויחי וקנעתא דעזמיא ובמות גופא ונהו־רא מעליא: זךעאחיא וקלמא• זךעא די לא:?סוק ודי לא י.?טול מפתגמי אייריתא: למתן ורבנן חבורחא .קדישהא די כאךעא דישראל לדי בכבל. לוישי כלה. ולריקי גלותא ולרישי מתיבתא. ולדיני ךבבא: לכל תלמידיהלן ־ ולכל תלמידי תלמידיהץ. ולכל מן מגקזקיו באורלתא• מלכא דעלמא יברך־ :תחון. יפיש מימן• תקנא יימיהון•;;ירןןאךכא לל5כ*ה1ן• ךת?ךקין ולשתזבון מן כל עקא• ומן כל מרן!ין ביעין. מרן די בשמיא.• יהא כקעדהיון • כל זמן ועדן. לנאמר אמן: לקום פולק ן מן קמיא ח:א לחסדא לרחמי לחיי אריכי ומזוני רויחי וסלעתא מצמיא וכריות נופאונהורא מעללא: זךן1א חלא וקימא. זרעא די לא י.?סוק לדי לא :בטול מפוזג?ד אוריתא: לכל קחלא קדישא הדין. רכרביא עם הנריא• 3!5לא ונשלא • מלכא ד^למא לבי־ לקכון • לפיש הליכון • ולקנא ♦ומיכון..ולתן אך?א לשניכון. ותת?רקון לתלנתןבון • מן כי עקא • ומן כל-5 מלעין בישין • מרן די בקמיא להא בסעדכון. קד*‘ זמן לעדן• וגא??ר $מן: מי שכרך אבותינו אברהם לזיחק ללעקב הוא יברך את ויל הקהל הקלע הזה עם בל קהלות הקדש• הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל א#ר להם׳ ומי #?דתךים ברן♦ ?נסיות לקפלה׳ ו?ו♦ ש?אים בתוכם להקפלל • ו^י שניוקנים 13* למאור ויין לקדוש ולהבדלה - י. יפה סדר הכנסת ספר התורה בט אשיי’3 wiיוזןד עוד יהלליך 8לה: אישך♦ העם שככה לו אישר♦ העם שי♦ אלחין: תהלה לדוד ארוטםך,אל1ר,»קם^ ואניעה ועד: בקל ■וס אברכך ואדיללה שמך לעולם יעיד: גדול « ומחלל■4 ?!אד ולכלתו אין דזכןר: דור לדור ישכח מעשיך וגבורתץ־ ♦גידה הדר לבוד ד,ודך ודבריי נפלאתיך אשיחז־־׳ " ־ועזה גוךאותיך ♦אמרן־ ו?ךלותך אספרנדה: זכר רב טו?ך-יבשו(צדקסך דננו : חנון ורחום יי ארך אפיס וגדול חסד: טוב יי לכל ורחמיו ע?־* כל מעשיו: ♦ורוך יי 1ל מעשיה וחסידיך ♦ברכוכ^ה כבוד מלכור/ך ♦אמרו סבוךסך ♦דברו: להודיע לבני האדם גמרתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך ככל יוד ודר: סומך יי לכד1 הנפלים וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ♦שיכרו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פוסח את ידך ומשביע לכל ס* רצון: צדק יי בכל 1ךכיו וחסיד בכל מעשיו: קרובי♦ לכל קיראיו לכלי אשר יקראהו באמת: רצון ’יאיו ♦עשה,ואת שועתם יישמע ויושיעם: שומר ע את כל אהביו(את כל הרשעיס ישמיד: תהלת י♦ ♦דבר־פי ויברך כל בשר ישם קדשו לעולם ועד: ואנחנו'נברך יה ?׳עי/ה ועד עולם הללויה:־ יהללו V\\,»A׳\WW׳\WXV\V\W'VXVVVVVVVWaWW\^VWW\X\\V׳\VVV X XXVXVVXXXVXXX VVV ■*/«־ X׳XX־׳%־Vy/ י?ה לאורחים וצדקה לעכי-ים רכל מיעןעיוםקים?צך?י צבור באמונה הקדוש ברוך היא ושלם שכיכב חפיר מחם כד1 מחלה מרפא לכל גופם הקלה לכל עוינם וישלח ןך?ה והצלתה ??ל מעשיה ידיה בג עם כד־1 !שראל אחיהם. ונאמר אמן: ןעבעטה עיר דען ו^נדעטפירםטען. לן:והז תשועה למלכים ומושלה לנסיכים מלכותו מלכודת כל עולמים הפוצה אה יי-י ע?יו מוזרב רעה. הנותן ביזם דרך ו?מ:ם עזים נתיבה • הוא!ברך וישמור הנצור מעוור י^רימס יינךל וינשא למעלה את אדונינו המלך (פלוני) ♦רום חודו • מלך מלכי המלכים ?רחמיו !דהו ונשמרהו ומכל צרה ויגון ונזק יצילהו מדבר עמים תחת רגליו מפיל שונאיו ^ * • • T I Te TV T \*\ ן * * • י • » 1 ,#יו ובכל אשר נקנה נצליח• מלך מלכי המלכים ?רחמיו ♦תן בלבו וקלבכל יועציו ושיריו ר^מנוה לעשות טובה עמנו ועם כל ישראל • ממיו וממינו תושע יהודה׳ ו!ש'ךאל ישכון nt?^T י?א ל^ז 3יאל יכן נהי חציון ונאמר אמן: דעי חון <'fi! uhh? ספר תורד! t uaivi !:!fi יהללו את ישם יהוה בי נשגבישמו לגרי: | — 5 V ״' : í T : • T : - ד^ פעחא»»!וג; zvtfi הוד! .על ארץ;ושמ;ם: דרס קרן לעמיו תהלה לכל חסידיו לבני ♦שיראל עם קרבו הללויה*. •ז ז* • T • *׳ • » c * •* t ן : ז מן וו()3ענט»ןען ווירד דיועס זע?ווגט• ?‘דור מזמור ליהיידה הארץ ומלואה חבל וישבי בה: כי הוא על ♦.מים יסדה ועל בהרות !כוננה: מי.יעלה ?נהר.יהוהונד ♦קום במקום קדשו: נקי כפלם ובר לבב אשר לא נשא לשוא נ?שו ולא;שבע למקמה: ישא ?רכה מאת.יהוה וצדקה מ^הי.ישעו: והדור דרשו מבקשי פניך .יעקב. סלה : שיאי שערים ראשיכם .והנשאו פקחי עלם ויבא ■מלך קב כור: מי והמלך הכבוד יהוה עווו ובבור ♦חוח ;בור מ ל חמרה: שיאו שערים ראשיכם ושיאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד ;חוה צבאות הוא מלך יון שבת ווירד די?עש וע?ו1^: מזמור לדוד הבו ליהוה ?ני אלים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה ^בוד שמי השההוו ליהודה ?הךךת־־קךש: קוליהוה על־המןם אל־הככוד הרעים יהוח על־בעם רבים:קוד1 יהוה־־בכיח קוד-' יהוה בהדר: קול יהוה שבר ארזים נישבר יהוהאת־ארזי הלבנון: וירקידם כמו־עגל לבנוןןשריוןכמו בן־ראמים: קול־י״הוה חצב להבות אש: קול ;הוה;חיל מדבר;חיל;חוה מלבר קדש: קול ;חוה;חולל אילות ויחשך;ערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: ;הודה למבול ;ישב וישב ;חוח מלך לעולם: :יה;ה עז לעמו יחץ .;חוח ;ברך את־עמו ?שלום ה^בוד סלה: »fi| ריו! ספרי הורת וויו ארק הקדש לוריק 0ט<0111, «ו!ןט fin! די?ע0; ובנחת יאמר שוכח ;חוח רבבות אלפי;שיראל: קומה י:ה;יה למנוחתך אתה וארץ עוף: כחניך יל?שו ץךק והםידיך ;רננו: בעבור דוד עבדך אל חשב ?ני משיהך: בי לקח טוב נתתי,לבם תורתי אל תעזובי:.עץ חיים היא למחזיקים בה ותיומביה מאשר: דיביוז ילבי נעם וכל ?תיבותיה שלום: השיבנו ץ, אליך השובה חדש ♦מינו כקדם:' מוסף ליום ראשון של ראש השנה ל תפלת מוסף דייו תפלה פיר דען ש״ץ יוי1ט יןבען 5 ו! ר ברוך שאמר 13 סיידען. דער חזן ויו3ט היו?ביקדיש דו!! ווירר דיו» שמנה עשרה יונדעכטיג ןעבעטהעט: ועתה:גדל נא כח אדני כאשר דברתלאמר. ןכר רחמיך:; וחסדיך כי מעולם הטה? :תגדל דתקדש שמה רבא בעלמא די־־כךא כרעוהה ויוליך מלכותה ^חיינון 1?’ומיכון ובחיי דבל בית ישךאל בעגלא ובזמן קךיב ואמרו אמן. יהא שמה רבא מברך לןגלם ולןגלמי ^למיא.. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרמם ויתנשיא ויתהדר ויתעלה ויתהלל'שמה דקוךשא ?ליך הואלעילא ולעילא מן כד ברכתא ושירתא"תשבחתא ונחמתי Dm ?#־מא ואמת אמן: כי שם יי אקרא הבו ג־דל לאלהינו: • י• :1 v t ír! v י• •• אדני שיפתי תפתח ופי יגיד תהלתך *. ;־ T : T ־ • : I V T • • * - . T כרוך אתת, ** אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אבדתם אלתי יצחק ואלהי:עקב ♦ האל הגדול הגבור והנורא א4 עליון גומל חסדים טובים וקינה הכל (זוכר וחסדי לינות ומביא גואל לבני בניהם למען ישמו באהבה* זכרנו לתלים * סלך הפץ בחלים * ןכתבנ1י ?ספר ‘ההלים. למ^ך אללזיםייחלים:: מלך עוזך ומושיע ומגן: ברוך אתה ע ניגן א־רהם . אתה VV1 X Vl* x V־%11VVVVVWVWV\\׳*«VM׳wvwv V\ WV%WV»'WVWí «׳\׳v* v1־\k.-> V־VV׳%XVW % אתי, 3יוטט J יופפנע איינע ייפפען, דיו ש דייגען רווזע אייו אעד פערקמדע! כדוד* 3ע1?=ט ויישש דויו עוועער! י1ע:ער (ourt יוונד 3יןטש irt «ערער פיןרפיוהרען, יייטט אכרהם׳ס , ,™PF ״ונדיעקב'ש; 3ריושער, אע5שי3ער יועד עהרפודנטביורער 3יוטם! ין|[ערחיו5שטער הערר! rtn עד־ _ עשט מיודע ייינד 3יט<1, יאגד בעט דער הערר פיון rtn !pyilrt ביוש י1יינ3עדענק דער 3ניודען, דייו דייו נצוא^, ",[ןיעל* ^1ייערטעסט, י1ונד וענדעסס יויהרען טפעטערן ניופקיואאען יויינען ער1י!!ער, pírt דייגעס |Ű־3 OJעדענק יוונ!ער 3!p ?עבען. rt קיוני3! דעי דוין וויוה!3עפי11?ען היוסט 1 prtעבען י פערצייבנע יווני prt דיזי ב1ך דעס 1ע3ע:ט , pírt דימעט״ין1ע1 יו הערר דעט !עבעגס 1 מלך♦ ן! קיוניג! הע5פער, רעטטער יוונד טי1ד! ןע1יובס דיס ט rtn ע״עער! טי1ד אבדהם׳טג ג 11 אתה מוסף ליום ראשון אתה גב1ר לעולם י♦ מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חייכם בחסד -ד • : T • •»* ** • : T: T - : • ־־ :־:•• ־ * :tv מחיה מתים וירחמים רבים סומק נואלים.ורופא ח1לים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישן* עפר מי בטוקבעל גבורות ומי דומה לק מלק ממית וקזחידח ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיותמתים. T - I T T* V í T : - ד י• • מ' כמוך אב הרהמים. זיוהר יצוריו למדם ?לסמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוק אתה « 9!ד:ה המתים« אך!ה קדוש ושמך קדוש וקדושים ככל יום יהללוך שלה : ובפן הן פחדך י; אלהינו על כל־מעשיך 1א'מתך על כל־מה־ שבראת וייראוך בדי המעשיכט ולשתחוו לפניך פל־־ברואים ויעשו כלם אנדה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כמו שידענו י״י אלהיינו שהשלטון לפניך עיוו מרך וגבולה בימינך ושמך נ'וךא על־כל מה־שבראר!: ובכן הן ככיור י״י לעמך תהלה ליראיך ותקוה לדולשיך ופתחיו! פה VIVAXÍ'i’VV» \'V*%׳\VVNWVVVW\VV׳XA-X/A VA X> VA XA \AVAVVVAV\V»V^\A'V\V'VHV'\'V^V»V'i אתה . הערר! לוין ע1ויגיך*ט בי!ט דוו! ט((אע5טינ ; דוו! בעןעבסט דיוו טטדטען ״ידעו, טונענדןיך 01'h ריין היי5! איט ננאדע עדנעהרטט דוו! דיו! (עבענדען, ווונד איט ט!נענדןי5עע ערבטראען בע1ע3םט hn דיו! טטדטען !וידער; דוו! טטיטלעטט דיו! ווטנקענדען, היי1עטט דיו! קרטנקען, לו!!עסט דיו! נעבונדענען, ו!ונר הע[טטט טרייוו דייגע לו!ט5ע דענען דיו! טיע טטויבע טלטטען. ווער ו!י!ט דיר נ?יין, הערר ט((ער אע;טע! וועד ו!י1ט דיר עהנ1ין קל1ניג, דער דוו! טטערכען (ווסטעטט טונר !וירער בע(עבטט! רער ד־יוו היי? הער&טר* פפריטען 1ו!0טעממ? £י. ווער וויגט דיר נליין, טןןבטראהערלינער 6ו!טער! דער דוו! דייגער נעטוופפע איט ערבטראען לוע [עבען נעדענקסט ! ונאמן, דוו! בי1ט טרייווערפיחערד, דו! ט דוו! דיוו ט$דטען ווידער בע?עבען ווירסט, נע!טבט !"00 דו* עווינער! דער רוו! דיו! טטדטען ווידער בעלעבטט, אתה♦ דוו! בי1ט תיי?ינ; הייליג וויוט דיין נטאע- חוגר דיו! דזיילנען פוייןען ■דיך טע;!ין טוגד arjir [עט סיג, סלה . 1בבן. ה פערברייטע דייגע פורצטבטרקייט ע״יגער וווג!ער נטטט! יויבער ט([ע דיינע ווערקע, דיון בו1.ג גינקייט פטר דיר, וויבער ט5!עס, וווו מ דווו ערטטפפען הווסט, דטאיט דין פירכטען וו5!ע ווע1ען, דווט דין וונבעטהען 'ט([ע ערטטפפענען, דו! ט ויו! וו11ע ווי! טיינען בונד פערטיינינעט וועדדען, דיינען ווי1(ען לו ליעהען איט טויפריכטינעע העדלען • !ט וויו! וויד 1ויטטען, עויינער ו!!נ!ער נווטט! דו! ט דיון טבערהעררטטפי! ריף טיוט, דיט או!5ט טין דיינער הוונד/ דיו! סטערקע טין דיינער רע2טען, ו!ונד דיי! נו! א ע פוי5טבטר טיבעו י!11עט,׳ !!טט רוט עדמטפפען הווטט, וברי. ט<5ד !ט פערטטפפע עהרע דייגעע פט^ע {טב ייינעו פערעהדעד! הו)ס£<«-י; רעג Ui’5y| , ר", י? W ראש השנה -י ah ןה לס.יםלים לק עזמרוה לאךצך ןששיו; לעירן? יצסיסת .קרן לדוד ע;־־ ועריסה נר ל3ךישי סשי־ף בסקרה עיסינו: ובבן צדיקים לראו ויצמחו 3ישריםיעליוזו!חסידימברנה קילו ועולתה תקפץ פיס וכל־סרשעה כלה כעשן תכלה בי תעכיר ?טעולת זדון סן סאלץ: יתסליוק אתה יי לברר על כל סעשיד בהר צייה סשכן כביוחד ובירושלים עיר זקדל?ך ככתוב בדברי קדשן? יסלוק י; לעולם א״ח:ק ציון לדר ולר הללויה: זקד'וש אתה ןנ!ךא עומק ואין אלוה סבלעדיק ככתוב ויגבה זי צעאיוח במישןט והאל הקרוש נקדיש בצדקה: ברוק אר1ה יי ס^לק הקרוש: אתה בחךתנומכלהעמיס. אהקת אותנו. וךציתבנו. וחממתנו מכל הלשוניות. ^רשתנו במצותיך. וקרבתנו מלכנו לעבוךתף. וישמך הגדול והלןדוש עליגויקראת׳•: גההךלנו יזי אלהינו באמבה ארדיזם (״! mC השבת הזה ואת יום 6 תזכרו! wvwwvx vxvvx׳vvxx •x>x vvvvw vx׳vvvxvx vv ר,\ %wvvvwv v-'x/w'w xx-v'x.xr*\w׳i'v vvwvvvv־״ '.'1 ייצען, »וטה לו טפרעצען דענען דיון אדן, דיך ר.וןררען ׳ פדיידע דיינענן לוןנדע, 11 וו:נע דיינער טטוודט ; ''5עהייע:דעט א::עו!ען דיינעץ קנעצטע דוד, הע^עט !ייכטען דעע רוהנע ישי׳נו דיינעע גע!ו!ןבטען, 3וו1ד' '5י אי| אוטערען טווגען. ובכן ♦ א1טדוון ווערדען דיו! ןערעכטען עט ועוזען, ווונד :ץ עוייען׳ דיו! רעד1י5ען יויצלען, וןו:ד דיו! ''י״״ע1 איט גע:ו!:ג פרטהזעקען; אונגעדעצטיגקייט ווירד פערסטואאען, דוו: לווטטער גענלןין וויו! דער רוץ י 5?י״ינדען, ווען דוו! הינוועג טוופפען ווירטט דיוו געוווו1ט דער :ינדע פון! דער ערדע. ותמל1ק, דוו! ווירטט דוו! וו!1יין ו!5ט וזעררטער ערקווננט ווערדען וויבער וו?[ע דיינע ווערקע hויל׳ י|ין י^עיגע ציו;, דעץ "ווהנדטלע דיינער הערר?יצקייט, ווונד ווין ירושלים דיינער ד,ייןיגען טטו1דט, וויו! עט ;.ייי"נעד היי?יגען טריפט פערלייצנעט ווי:ט: ד־ער הערר רעגירט עוויןןין; דיין גווטט א ציון דורן vllh lVL■ הללויה . ^ ^קלוש • הייליג 3י:ס דוון, פ1ר5מ:וןד וויוט דיין :וןאע, ווונד עט וןי:ט קיין :וןטטליצעט "עזען וזויטער דיר, ’א J'h דע ר טייפט הייסט: החך ערהוובען וןי:ט דעי עוייןע צבאות וויץ :עריצטע, ווונד דער ווו!• יגע׳ ד'1ד הייייגע געהייזיןעט דורך :ערעצטינקייט, גע1וו3ט :ייטט דווו ע״עער, היי1יגער קא:י;! 1)|(! אתה» דוא האטט אינו עיוועהלט וןויט א15ען 5וו(ךערן, 1י3טעטט ווו::, הווטטעסט ווווד.זגעפווז1ען מ! ד.*ש' י א,ני איכעי א^ע נאליאנען. ווינדעץ דוו! ווו:: דורן דיינע :ע3ווטהע הייןינטעסט, אונו דיינעץ / *;ונועד האניג, נעהעדטעסט ווו:ד דיינען גרווטען ד.ייןי:ען נוואען ווי3ער ווו:: :ווננטעמט. תת? ♦ ״5 C״3״5י י,א עידגער ווונ«ער גיוטט י טין ?יבע , די!ען טוו:, ודעש שבתיט וןונד די:ען שאג) מוסף ליום ראשין הזה. lrt ״y:hD’y5e| י1ם תרועה ן י»ו ש3" זכר1ן ד^רועד־־, ?יאךזבד־־י 1מקרא קריש זכר ליציאת מצרים: י ימפני'סטאיני 1ליני מאחינו ונרדרתקנו מעד1 >הךמתנו ואין אנחנו יכולים לעשיות חובותינו בבית בחירת!: בבוחיהגדיול והקדוש שנקרא שמה עליו מפני היד השלוחה במקדשה: יהי רצוי! מלפני!־'ק •<0ינו S9* אמותינו מלל fe שתשיב ותרחם עלינו ועל מקדישה ברחמיה הרבים ותבנהו מהרד־־ז יתגדל ביורו אבינו מלכנו גלה כבור מלכותך ?ילינו ‘מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל ירוי וקרב פזורינו מבין הגידם ונפוצותינו כנם מירכתי !קןרץ והביאנו לציון עירך ברנרד ולירושליבש בירד ’מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה'לפגיך את קן־בניוח חובותינו תמיריכס כסדרם ומוספים כהלכתם: וארד מוסף af <״!׳•!ת יאתמספ״ום השבת הזה;׳ים) ד־וזיכריון ודזרר. נעשדד ונקריב לפניך באהברד רמצורד רצונך.'כמיו שכתבת ערינו כתורתך. על ירי משה עכרך מפי בכורך כאמור: וביום ׳v XX XX VW׳V\ X XX WV\ XX XX WWW WWWWWWWV\ XXxXxX xx׳X V WWXWV W XX WWW WV\W\\\V V reנ) דעש חנדענקעגש, חיינען סיוג (לוד ערוועהנונג) דעט 3וח!עגש (חין 5יבע ) לור הייןי;ען פערקיגדעורן, ח(0 שנדיכקען שן דען וווישלונ ושיש מצרים. ןרןחיי♦ שבער שוע שונ1ערער !יגדען !!'[!ען !ינד וויר פעדטריבען ש ויש שוג!ערע !שגרע, ענטפערגש 8חן חוג!ע1-ע ערדרייכע, שונד וויי קווננען ניבט שעהר שונ1ערע פפ1יצט ערפי!!ען שין דעע פאן דיי ערוועה?טען הושע, דעע נרשטען שוני ר.'י1יגען טעשפע!, חוץ’ דעע דיין גששע גענשננט ששד, שעגען געוושןט, ווע1;ע חוישנעשיבט ששודדע שן דיינעע הי'1'ג0השוע. עס !ייש דיי! ווי11ע, עשינער שונ!ערגחי1ש, חונד נחטט חונ!עי דע ד £ש1ע(טעדן , עדבשדשוגנש$ש5(עד קחני;' דחש דוש לוריקקעהרעשט שונד דיך עדבחרשעשש,חיבער חוג! חוגר חיבער דיין הייןיגטהוע, חין דיינער נרחטען בחרשהערלץקייט: דשש דוח עש 3ח1ד שידער עדבויעשט שוגר זיינע ד.ערר1ינקייט םער;רחטערטם. — חונ!ער פששער חונד קחני;, חפפעגבחרע 3ח11 דיח העדד1י5ק״6 דייגעש ריי5עש חיבעד שוג1, ערטיינע שונד ערה׳נבע דין שיבער שונ, אחי דען ישיגען ח11עד (עבעגדען. !ח»»?ע 6וג:עדע לעדטסדיישע! חויט דען פח1קערן. חונד שונ«עדע פערטריבענען פח! דען ענדען דער ערדע; בריננע חוג! גחן ציון דיינער טסח־ט שין יובע[, שוגר נחך ירושליס דייגעע ר."(יגען שעשכע? שין עשינעד פריידע. חונד דשרט שש(1ען שיר דיר לובערייסען דיח ח5פער חוגועדעד ס£?י5ש, דיח טעג5יכען גשן חיהרער חרדנונג. חוגר דיח לוגשבטחפפער גחן דעי פשרטר־פט. חוגר דיח לו!חטלי!1פער (דיועט שבת׳ט חוגר) די!עטישחןעם רעם חנדענקענט ווש((ען שיר לובעריישען חוס־ דיר דשרברינגען חין 1י3ע גחן דשע געבששהע דיינעש ווי11עגש, שיח דוח חוג! פחר;עטריבען החשש חין דיינעד (עהדע, דורך משה דיינען קנעבט, נחך דעע 3עפעה(ע דיינער ה*ד1(י;ע״0, שיח פערחרדגעם חי!ט: וביום של ראש השנה לב וון שבת ווירד דיועס ן:עוווןש, וביום השבת שני־־?נשיס בני־־שנה המינים ושני עעזרנים סלת מנחה בלזלה בשמן ונסכה עלת שבות בשבתו.על־עלת התמיד ונספה: זה קרבן שבת וקךבן היום כאמור: יבהריש השביעי כאהד לחריש מקרא קריש:היה לפס כד־1 מלאעת עברה לא תעשו ייום קרועה יהיה לבם: ועשיתם עלה ידרירו נייחס קלי פר בן בקר אחד אללי אהדיכבשים בני־־שנה ^בעח תמימס: ונעהרןם ונסכיהם כמדבר שלשה עשרניכש לער ושני עשרנים לאיל ועשריון לכבש דלן בנסכיו. ושמי שעירים לכפר.' ושיני'תמירים בהלכתם: 'מלבד עלת החרש ומנחתה ועלת התמיד ומ5חתה.’ונכ'ביספ במשפטם לריס ניחיהאשיהללי: יזן שבת ווירד די1עש ןע!וו;ש: :שמחו במלכוחף שזמרי ישבת וקוראי עונג ענב מקדשי ישביע♦. כלם .ישבעו [’.העננו מטיבך ובשבבי רצית בו וקד־שתו חמדת ;מים אתו קראת* זכר למעשה ?.ראשית: עלינו \\\VV-V-VVX/WVX\VX'VVV^'VVVVVVW\vvv«!\\v\v\v־V־\V־V׳x V%.VVVV*״ ♦ יזע שבה׳ס-טאגע לו1י'יןיעך;רי;ע 1ע^»עד יוהנע פעהזער, (4וונד לוע #עה1יז£פער לוויים לעד.נ* ^'-׳יי? עיינען *<עד.[ס »יט יו in יוימגעדיהרט , נעבטגו דעע טריזנר^יזפמער 1י1לו. דיזעט 1 urhיו: גיונלעיופכנער ץיר יעדען שבת, יוויטער דעע טע^1י5ען גיונלען יופפער׳ נעבטט דעע ווייניופפער דיולו. 01 י!י;ט $־h< י"בת׳ש ־תפפעד ׳ ווונד דוו! וופפער דעש טתנעש; וויו! בעפון־וען תיוס: ריי . תע ערטטען טת;ע דעש זיבענטען חתנווטט !ullh וויהד היי1ינע פעדקינדיעע הו!ןטען, אוגד ינע קעסטוורבייט פעוריכטען. ער !Mh תייך היין hu? דעס בןוווענש ויין. ו;יהר !ת11ט דתרברינגען תיין נאני־ ^'0 0פעער נוע תננענעהחען נערו5ע דעע עוויגען לו עהרען, תיינען טטיר, תיינען ווידדער, !יבען יעהייגע ד'^״עי,׳ תיזנע 1ייבעטפעד.ןער. דוולו תיוזר חעדותפפעד תונד תיהרע טרתנקוופפער נווד דער פתרטריפט, ’’יי לעהנטהיי? לו דע ע טטידע, לחיית לעהנטהיין לו יעדעע ווידדער, לויין לעהנטהיין לו יעדעע 1תאחע י;י״"1 לי ע טרתנקאתפער, לווייוו בווקע לוד שערותהנונג, וווגד דיוו לו וליוו טע?וי5ען תפפער נלון דעד inB-;ףט • וחיטער דעע גוונלען־ ווספער דעש גייחתנדעש, וחנד ויינעע חעהןתפפער, וחנד דענ[ נעווווח1זי5ען 3 I10תפפעד, נעבסט ויינעע חעד.ןוופ5ער, וחנד *ויהרען טרתנקוופפערן נו!ך דעד סתרטריפט, לוע וועע־ ""עי יעי,5ע 0°ע שייער לו פערלעהרען, דעע עחינען לו עהרען. ^ ישמחו ♦ עס סיייען זיך דיינער רע;ירונ5, דית דען שבת בעוובו!2טען. וחוד וויהן וות«ע נעגנען. דוו? ?, דת! דען ויבענטען טתג היי5י;עט, וית ת1!ע חתגען ;עוווטטיגעט תונד ערפיייעש חערדען פתן דיינער • תן דעע ויבענטען טת?ע התטטעשט דות וותה(;עפתזזען תימן ד.יי[־נטעטש דווו, דעןתעענעהאסשען ״־ עוונע נתננשעשש bn ל׳יהן, לוע תנדעגקען סן ד^ו טוופפועשווערק. עלינו מוסף ליום ראשון עלינו לשבה לארון הכל לתת גדלה ליוצר בראישירת של* עשנוכניריהאךציוח ולא שמנו כס^חיוח האךמדת שלא שבם חלקנו ?הם'וגיורלנויככל המיונם. ואנדונו כיוךעים ומשתחויס ומודים'לפני'מלך סלקי המלכים הקרוש ברוך הוא שהוא'גומה שמום ויוסד ארץ ומושב יקרו בשכלם ממעל ושכינתי עזיו כנבהי מרומים: הואי אלדינו איין עור <־■* אסיי. אמת מלכנו אפסיזולחו ?כתוב בתורתו ררעת היום והשבת אל לבבך ביייי הואחאלהיס ?שמים ממעל ויעל הארץ מתחת אין עוד: על כןנקוה לך ק אלהינו לראיותמהרה בתפארת עז־ להעביר יעירו וידעו’ כלישבי תבל. כייליך תכרע כל ברך תשיעי כל לשיוך לפניך ק אלהיני' יכרעו גיפיולו. ולכבוד שמך וקר יחנו. ויקכלו כלם את עול מלכותך. ותמלוך;עליהם מהרה לעילם \עד: ר־ המלכות 2י /[לינו, טונז טי1ט עס פ£(יבט לו 1טבען רען העדרן ה^ער ווע:ען 15 ערהעבען דע| סטפפער דעט 11 ■uh-cíih , רוו ט ער ווונ: גיצט וזיין טנדערע £ט?ףער הטט !יין !יוטמען, ניצט וויי! אטנבע נעייזעכטער דער ערדע רטט ער טו:!ערן טנטהיי{ טונר יוונ1ער ?יוהן ניבט :("ך דעע חיהרינען נע!טטטען המט ; דען וויר ביינען דוו! ?ניט, ביקען ווו15, טונד בעטהען וון, סטר דעע קטני: ט1[ער קטניגע, רע3( וו?!ערה"5'(מטען, נע^בט !"h ער! דער דיט הי» »ע? טויטגעברייטעט ט!נד דיט ע ר דע נענרינדעט, דעטטען טהרטן דער העריויצקייט טבען טיע היאאע( טי1ט, טונד דעטטען ט1ן»טכט רעוידירט טין רען ערהטבענען היוהען. ער טיזט טונ!ער נ^טט, !טנסט רןיינער, ווטר.ר1יך ער טי!ט טו:!עד קטני;, טויטער טיהע ניאטנר, זט וויי! טיע נעועטנע געטריבען טטעהט: ערקעננע נון טונד ניע עט ווטה( 13 הערלען, רטט דערעווי;ע׳ ער ט!!״| ;טטט טי!ט, טבען טינן •דיאאע? טונד טונטען טוץ1 דער ערדע טונד !אנטט קיינער» דטרוע הא££ען וויר עווינעד! טו3!ער 3טטט! ו״י)-י דיך, בט1ד דיט הערר!יצקייט דיינער ט!ן»ט.?ט « טויען רטט דיט נרייע! £טן דער עדרע פערבטכנט, טונד דיט ניוטלען אויטנעראטטעט וו־ערדען; רטט דיט ו1ע!ט £ער£ט[?ץאאט ווערדע דורך דט! רייך דעט ט^וועצטינען: ט11ע קינדער דעס פזייטעס, (רטו טיוט רטי "י5נפענ3עט5עבט) דיינען נט»ען טנרו£ען, טונד ט1!ע £רעפ!ער דער ערדע ויך זע031ט לו דיר ווענדען »ט;ען. 1טמ t'Uh בע״טהנער דעט ערדבארענט טיינ!עד.ען טונד ערקעננען, דטס פטר דיר ט![יין יעדעט קניט ויך ב״י גען׳ דיר יעדע לונגע סווערען »יסטע, רטט !יט דטתער פטר דיר ט עוויגערי טונוער ;טטט! הינקניען, ניעי רערפט^ען, טונד דיט עהרעדיינעט :טאענס פערר.ערר1י5ען. (טט 1'h ט?1ע!יך טונטער דטז יטך דיינער תערו • ?זנופט ט»יןען, טונד דיך ט!5יין, בטור אונד טול עוועען :ייטען, פיר מיהרען הערדסער ערהעננען.— דע! המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך ככבוד: ככתיב בתורתך גי למקל לעולם ועד:’ !:אטד לא הביט און ביעקב ולא ראה עסי1בישךאל י: אלהיו עטיו ותרועת מלך ביו: ונאמר ויהי;יישרו; מלך בהתאסף ראשי עם ותך שבטי ישראל: ובדברי;קדשך כתוב לאמי בילויהטלובה ומושל כגולם: ונאמר יי מזלך גאות לבש ליש י! עז התאזר אף הביך הבל בל תמיוט:" ונאמר שאו'שערים ראשיכם והנשאו ®עדוי עולם ויבא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יי עזוז ונביור ” גביור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם רבא ?לך "כבוד:'מי הוא זה מלך הכבוד!י צבאיות הוא מלך הכבוד 5לה: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר כדו אמר ך מלך ומותה לל המלוכה: !נאמר!חזה ק למלך על על הארץ ביום ההוא •«x x xx x %־vx x* •״ י. י| 'L,!'r ־*ו! רייך א!נד דוא ודדשט Vih עוועע לייטען רעךירען ווי! הערדליבקייט! :ו! וויו! אין דיינעד זיגתרע 9עיליי5נע■ ׳ י רגט שטעהט: דער עוויגע ווירד רעגירען אי»»עד חוור עוויג. '"':ע 1יארד [?אדר• פעמי!־ היישטעש; אאן סויעש קיין אונג!יק £יר יעקבזזאן רהט קייך עלענד פי* ישראל; דעי־ !"1 גא ט ט אי:ט »יט איה:(, העלט קאגיגליכע רערדענן אונטער איוזע: אונד אין איינער אנדעדן סטעללע: m '״' י עד קאניג איבער ישרון: אלש דיא׳ הייפטער דעש crpihc פעי:או«זע1ט, איינאיטהיג וואדען דיא טטע»»ע שראל׳ט. — א1נד אין דיינער הייליגען ש־יפט טטעהט געסדיבען: רעש ע״יגען אי!ט דיא רעגירו^: ער העדדטעט יייו פאלקער —פערנערש : רעד הערר איזט קאגיג, העררליך גע־פאיקט; דערהערד האט זיין געוואנד, דיא |)|._'P' L'C אגגעלעגט אווד פעשט אואגירטעט; !א טטעהט זיא דא דיא וועלט אוגד וואגקעט ניא !— אין איינער ־ I עטע15ע היישט עש • עדהעכט איהר טהארע דאז לזויפט; ערווייטערט אייך פ£איטען דער וועלט! ראש אייו, העי קאניג רעד עהדע. — וועד איזט דעד קאניג דע־ עהרע? דער הערר איזט אעכטיג אוגד זיגיייך, דעד ׳ c:’r !”יייך איע טטרייטע• ערהעבט אי ה ר טהאדע דא! הויבט! עחוייטערט וריך פפאדטען. דער וועלט; 1ף._ 1 “י"’־ דעי קאניג רעד עהרעו—וועד אי:ט דער קאניג רעד עהדע? דעד עוויג׳1 צבאות , רעד אי!ט דעי ,1^', דעי עה׳ע. סלה!—דורך דיינע קנעכטע די א פראפעטען אי;ט געטריבען, יויא פאלגט: !א טפייצט דעי י״ יוא:" ישראל׳ש אוגד זיין ערלאזער, ד ער עוויג- צבאות: איך בין דער ערטטע, אוגד איך בין דעד או<• א ויש ע,- »יי אי:ט P"| גאטטליצעש ווע!ען. פערנער: עט ווערדען עררעטטער היגאוין, געהען אוי[, ij^uD ׳ ^^'V1 ׳ •א: געבייג’1 עשו׳ש לו־ ריצטען, אוגד רא: רייך ווירד רעש הערר! 1"|. אוגד אין איינעי א גרעין ן" ״'LC עס• * ער ע״יגע "ירד קאניג זיין איבער דיא גאגנע עררע. דאן ווירד דער עורך! אלס אייגיג ער- ' וטהר לבנו לעברך באמת כי אתה אלחים אמית ודברך אמתוקזים לעד: ברוך אתה;י מלך על ?ל הארץ מקדיש גהש?ת ר ישראל ויום הוכרו[: אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם. לפניך נגלו ?ל תעלומותוהימוןנסתריוה שמבראשית. אךשכקה לפניככא כבודך. .ואין נסקר מגנך עינייך. אתה זוכר אתיכר־1 המפעל.- Hk.-VX4* VW־X־V•X-\XX/VX/Xv\V^-ww^,־ \׳WWV^\VV\WvvXWM/WVWVVVWWWW׳ ’'*׳^ZV' קווננט ווערדען, שופר !יין נשי*ע וויהו־ ויין דער שיינליגע! וו ונד לוין דיינער5עהרע טטעהט געטדיבען 5 “6יע ישראל דעי ע״ יגע שונ!ער גיוטט ווי!ש וויי! שייניגעש עוויגעש ו1ע!ען. אלהינו. וווכ:עד גשטש יווני גשטט שומערער פשרע!טערן, רעגירע וויבער דיש גשנלע ווע1ט לוין דיינער הערי= [יבקייט, לייגע דיך ערהשבען וויבער דיו! גוונלע ערדע ווין דיינער אוויעשטעט ווונד ערטיינע וויו ־ער בריובט דיי: נער ג1שרר"2ען העררטשפט , לויבעד ש{!ע בע״ווהנער די ינער ווע1ש דלואיט יעדעש ווערק ערקעננע, דיו ש דוו! עט הער£שרגעברש5ט, יערעש געטשפן, שיימעהע, דיוש דויו עש ערטשפפען הוושט, יווני דשיויט לויויעש וותק ןד1ע השט, שויטרופע; יעי ע״יגע׳ יעי גשטט ישראל׳ט יויוט קיוניג יו!נד 1יינע העדרטשפט ערטטרעקט 1ין שיבער יו!5עט! (ו!ונ:ער גיןטט יוונד גשטט שומרער פשרע1טערן, השבע וושה1גע5ש11ען יון שומערער רוהע), היי1יגע יווש דודך דיינעגעביוטהע, יוונדגיב יוומ יוונ:ערן שהיי? יון דיינעד !עהדע, !עטטיגע יווני פי!1 דיינענ[ גושע. יוונ־ ערפרייע יווש דורך דיין היי!, (יוונד פער1'יחע יוו« עוויגער, ש!נ:ער גשטט שין ?יעבע יוונד וושה1ווש1(ען, דיינען תייזיגען שבח דשש יון דענ!ע31ען רוהע יעניש פ ישראל, דש! דיינען נשאען פערעהרט), יוונד דייניגע שונועד העין, דיר ו!י1 !ושהרהייט לו דינען, דען דוש ביוט יער גשמט יער וושהרהייט, דיין וושדט יויוש וושהרהייט שוני דו יערני שין עווי4׳ ?ייט. געויובש !"שט דוש עוויגער, קיוניגדער גיונלען ערדע, דער דו ש י׳"(יגעש0 (יען שבת)׳ ישראל, י»נד דיעי ששג דעש שנדענקענס \ י , אתה• יוש געדענקשט ש!1עש chn שין דער ווע1ט געטיהט; שוצד הע!טטט שין עדשיננערונג ש!!ע געטיופ£ע דער פיןרלייט. שפפענבשר ש י! ס דיר ש!(עט פערבשרגענע, דיש ויענגע געהייאער דינגע, דיש פשן שנבעגין ו!שרע|» קיינע פערגעטטעגהייט פינדעט טששטט פשר דעגן טחדשנע דייגער ד>יגיר{יכקייט, שוני ניצטש כ!ייבט דיינען שיי׳ של ראש י* שנה ... לד ן_גם ־כל היצור לא נכחד ממך, הכל גלוי דדוע לפניך י; אלקינו צופה ומביט עד סוף כל הדורות. ?י תביא חיוק וכדון להפקר ?ל חס ונפש. להיכר מעשים רבים והמון בדות"לאין הכלית מראשית כזאחיהיוו־עו!.' ומלפנים אותהנלית. •זח היום תסלח מעשיך ןכריוןליום ראשון. כי חיק לישראל הוא משפט לאלהי ועקב: ועל המדינות ביו.יאמר איווי לחרב. ואיזו לטליום. איוו לרעב. ואיזו לשבע. ובריות ביו ופקדוי. להזכירם להוים ולמוח. מי לא נפקד כהיום הזיה. כי זכר כל היצור לפניך בא. מעוכה אייש ופקרחיו.!עלילות מצעדי לכר. מחשבות' אדם ותחבולותיו T • • T T • • • T . • • > • T f • ! בד: כי זכר כי־המעשים לפניך בא ואהה היורש מעשה כלם. ונס את לה באהבה' זכרת. והפקדתו בדבר וישועה וחתמיס. בהביאך אח מי המבול לשחת כל בשרי מפניי רוע מעלליהם. על כן!?דיוניו בא לפניך לאלהינו. להרבות!רעו כעפרות הכל וצאצאיו **־ *"V״VVW^VW^VWVX.\WVV%VW^WVVVVVVVV\^VV%^^ W׳WVVVWVVVVXV\WVWV׳VWVWWV^/ יע1 צעדבשרנען; דו יו דענקעשט יז!1עש ענטטטשנדענע ׳ יזו;ד קיין נעטיופןי דיו! דיר ש1נ3עווש!טט ב!יבע. 'c,'f י!5'8ען •יוונד בעקיוננט סיור דיר, עווינער ש!נ!ער ניזטט 1 דער דוש יו^עש !יחטט יווני דורכבזיקעסט, בי! לון חיז ענדע שן!ער לייטילטער. — דען דוש ברינגעשט שיינע בעטט אאטע לייט דעש יונדענקענש, דיוש הייאנע!ו5ט 'יעייען גיישט יווני !עע1ע, דיו ט יוין עריויננעדונג נעכריובט ווערדען פי[ע ט־יוטען, יוונד דייו א ענו ע לשוז^ער גע0לב£ע. prtt יונבעניננע היזשט דויו דיש בעקיוננט נעאשצט , יווני מלן 6יוראיוד1ש עש שפפענבשרט.— דיע^ מ'יג יושט יער יונסיוננ דיינער וועדקע, י1״ן יונדענךען יון יען ערטטע! (טיופפוננט) טיון פעשטנעזעטלט יויזט ®'י ישראל, 5ערי!רדנוע פשע נשטטע יעק3 מ. יוונד שיבער דייו 5ענדער ווירד יון דעאוע31ען שויטנעטכרא, / יי ע! כעש pií קדעע (כעטטיאאט ווירד1, יווני ווע!;עש לוע פרידען, ווע!5עש לור הונןנערסנשטה, יווני Jvit . ש יוע שיבעדפזוט; יער נעטיופפע ווירד יון יעאועןבען 5עדיו:ט, pírt ויין לו בעמטיאאען, לוע 1ע3ען שיער מיודע. וועד וו־רדע ניצט ערוועהנט שן דיועעשיונע, דיו דיו! שנדענקען יון ש!1עש ערטשפפענע פו!ידיךקשאאס; ״״ 1"u| יעדעש אענמען שוני דעששען עדפש־טונג, יעדעראשננש ד.שנד1ונ;ען אונד מריטטע, דיש אענמ1י5ען ;ע־ ייזנקען יווני ענטווירפע שוני דיש שיננערן טריבע לו ויינגן טתשטען. וושי.1 דעע אשננע יער דיינער ני;ט פער. יישש, דעע אענטענזשהנע, דער דורך דיך 1יך טטערקעט, יען דיש דיך *וכיען _ ווערדען נישאש1ט טטרויכעין, ניש ®^'דע1 ל1 טשנדען, דיש דיר סערטרויען. דע ן דיש ערשיננערונג שן ש(!ע ו!ערקע קשאאט 5יןר דיך, שוני דוש ער* ש^רטעשש ד״' ״־11 105 ש^'-1 • Tlrt דעע נת וושרשט דוש שין 1יבע שייננעדענק, שונד נעדשצטעטט !"נער אף y* עעמזייסוננ דעש וי"1ש שונד דעם ערבשראענס, oih דוש דיש !ינדפלוטה ברשצטעסט, pih ש11עפ פ1״0 ^מערדערבען, ״ענען דער בש!ד.ייט !יינער ppihihn; דשהער קשע !יין שנדענקען פאר דיך עווינער, oirt נישמ! יוונן !יינען!יויואען לו פעדאעהרען וויש םטוי3 דער ערדע, שונדייינע נשכקשאאענטשפט וויש!שנד pft l a מוסף ליום ראשון וצאצאיו כחול הים: נכתוב בתיוךהך ויזכו־ אלהים אה נדן ואה כל החיה ואת כל הבהמה א־שר אתו כתבה ויעבר אלהים רדה על הארץ וישכר המים: לנאמר ויישמע אלהיט את נאקתם ויזכר אלדדם את בריחיו את אברהם את יצחק וארה:עקב: ונאמר חכרתי את בדיתי ועקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בדירתי אביהם אזכר והארץ אזכר: ובדברי זקךשך כתוב לאמי ןכד עשה לנפלאותיו חנון ורחום יה ונאמר טרף נתן ליראיו חכי לעולם בריתו: תאמר וחכר להם‘בריתו וינחם כרביחסךו: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמה הלך וקראת באזני ירושלים לאמי כסאמר קזכרתלל־ rrom אסבת ?5‘bW:־ לבת־ אחרי במדבר בארץ לא ןרועה: ונאמר חכרתי אני את בריחי איוחרבימינעוךורוהקימיותי״לר בליית עולם: ונאמר הבן.יקיר לי.אפרים אם.ילד שעשועים כי מרי דברי ביו זכר אז;רני עוד על כן סטו מעיי ליו רחם ארסמינו נאם לי: אלדדנו ואלסי אביותינו'זכרנו' בזפדיון טיוב לפנקל ופקךנו ?פקדה ישקגה ורחמים משמי'שמי קסם וץכר לנו י: אלסטי את הברית ^ VVVW X vx WVVVVX V\1\ A pr אעערע. וויח עט חין דיינער !עהוע בעטדיבען חי!ט : נחטט דחצטע יון נה חונד יון ח?!עס טהיד, חונד jh ח?[עט £יה, ווע?5עט איט חיהע חין דעי חל־כע ן1חר, נחטט פיהרטע חיינען ווינד חיבער דיח ערדע , ווחדורך דח: נעוועססער !ין {ענטע. פערנער הייטט עט : נחטט החרטע חי,דד יחאאערן, חונד נעדחצטע חויך חן (יינען בונד איט אברהם, יצהק חונד יעקב.—חונד חין חיינער חנדערן טטע({ע: חיך ווערדע נעדענקען לזן איינען בונד איט יעקב, ח!נד חן איינען בונד <ןיט יצחק, חונד חן איינעןבונדאיט אברהם , חונךווערדעדחז (חנדבעדענלען.•— חין דיינער ד\'1ינען טריפט טטעהט נעטריבען, וויח 5ח1נט: חנדענקען טטיפטעט ער ליינען ווחונדערן, דעי ננעדיגע ח ונד בחראהערנינע דער עווינע!—פערנער: ער ;יבט !יינען פרחאאען חונטעדהח5ט; דענקט עודן חן ליינען בונד,__פערנער: ער נעדחבטע חידנען זיינען בונד, ח!נד ענדערטע ליינען רחטהט{וט נחך ן־־נעד 5לח טען ניטע.— דורך דיינע דינער דיח פרחפעטע■ חי:ט נידעינעטריבען, וויח 5ח1נט : נעהע הין חונד דו£ע וו־ט חין דיח חהרען ירושליס׳ט , וויו! פח3נט: !ח טפריכט דער הערר: לזיך נעדענ״קע דיר דיח ניטע דיינעד יוןענד ריינע לערט[יבע (יבע, ii'ii דוח איד נח־5ח(נטעמט חין דיח וויטטע, חין חונבעזעעטעט 5חנד. — פעינער דייטט עט: חיך נעדענקע חן איינען בונד איט דיר חין דיינער יונענד, חונד ווערדע דיר ערריצטען איינעןעו1' נען בונד.—ח ונר חין חיינער חנדערן טטע11ע: חי:ט אפרים איר ניבט h"| טהיירער nrti! , חינט ער ניבט איין טרויטעס קינד? לח וויח חיך טחן חיהנן רעדע, בין חיך ניינער חייננעדענק, pnhi חילט איין חיננעדעט בי- ווענט פיר חיהן; יחי. חיך ערכחראע, חיך ערבחראע איך ניינער! טפריצט ד עד עווינע.____ אלהינו. חונועד נחטט, חונד נחטט תונזרעד פחרע1טערן, נעדענקע חונלערינוע נוטען חנז־ענקען חוני £ער1ייהע חונל ד*יז חינד בחרארזעיליגיזייט פחדו דזיאאעו חורז־ נעדענקע 1ft« , עאינעד ,חוננעד נחטט,, רען בוני של ראש השיה , לד הבריח ואת החסר ואח השבועה אשר נשבעה לאכרהם אבינו בהר המלה ותראה לפניך עקרה שעקד אברהם איעלארת ־צחק בניו על ני המזבח וכיש רחמיולעשיות רצונך בלבי שלם ק יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ובטובך הנדיולוישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך וקום לנו ק אלהינו את הדבר שהבטחתנו כתיורחך על ירי משה עירך מפי ?ביורך ?אמור: הברקי לחם ברית האישונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגיוים להיות להם לאלהים אני לי: ביזיובר כל הנשלחות אהה הוא מעולם ואין שכחה לפני בפא כביון־ך. !עקרת יצחק לזרעו הייום ברתמים תןביור: ברוך אחה לי ?׳ובה הברית: אתה נגלית בענן כבודך על עבב,קהישך להבה עמבב מ; השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפלי טהר נם(כל) העולם כליו חל מפניך ובריות בראשיות חרדו ממך בהגליותך מלבנו על הר סיגי'ללמד לעמך תורה ומצות לתישמיעם אה־ היוד קולך והבריות זקךשך מלהיות אש בקוליות וברקים עליהם . נגלית י י ה נגאדע׳ א1נדדעןטוואור, דיו! דוו! לוגעטווארען הו1סנו ווונ!ערכ[ 8אטער אברהם, לוויל דעע בעינע המריר, _^ששע דיר געגענוועדטיג זיין, וויוו ווונ1עד פאטעד אברהם !יינען ולוה! יצחק א ?ט (védi ר געמנדען הוונו, אועי '_עע ח1שארע׳ ווונד וויוו ער זיין ערבאבאען אונטערדריקטע, pih דיינען ווי1!ען לו פא!(ליהען איט גאנלעע ’■עייעןי. !א א אגע ווויך דיין ערבאראען דיינען אוג״י1!ען געגע ן ווו;! וויבערווינדען, ו1וגד ד!רן דיי;ע גיאטע J שך- אאגע דיין לשרן וובגעווענדעש ווערדען שוון דיינעג[ פא^קע, פאן דיינער מטאדט, ו!ונד hő! דיינערכע־ ערפי!1ע ווונ! ע״יגער וווג!ער גאטט / דיון פערהייסונג, דיוו דווו אונ! ל״יכערטעטט אין דיינער ?ערדע ליד ימשח דיינען קנעבט , גווך דעע אויטטפרובע דיינער העדרזיכקייט, וןע5כע [ויטעט: _איך אערדע וויהגען *׳'ענ?ע1 רען בונד איט דען פארפאהרען, דיו! איך העראויטגעפיהרט האבע ווויכו דעי3 1א;דע מצדם, פאר -I טויגען דער פאלקער, או^איהר גאטט לו ויין, וויך דער ע״יגע! דען דוו! געדענקעטט א!לעש :אנשט פער 'ששענע IÍ5 עיויגקייט הער, קיינע פערגעטליבקיי׳ט פינדעט טטאטט 2אר דעp סהראגע דיינער העררןיכקייט, דיומ ’צדיק א5ט אבפער געבוג־ען "וורד, אאגעשט דווו !ייגע נאכקאאאענטאפש ווין בווראהערליגקייט גע ; נע!הבש !ייטט דורו עוויגער, דער דוו! אייגגעדענק ביוט דעט בונדעט. ^ ,אתה■ •■יי ייפפעגכוורטעשט דיך ווי;[ געוווו(קע דיינעp היילגען 5א1ו;ע, או;[ לו וויחכ3 לו רעדען; פא3[ היא-^ יזעריובז !יטעשט דוו! עש דייכע טטיאאע פעיגעהאען, אוגד ערטיינעסט איהע הין 1י5טער "ו!?קע; דייו גיוגלע ^י-> גיטשערסיע- 121141 ייא נעואאאטע טאפפונג ערבעבטע 8אר דיר; וו1ס דוא, אומער קאניג, ערטינשט וודןידעע ׳,־ שיני׳ 1־'12 I י״־רען גע!עטן אוגד גע3אטהע,'א1ש ך1א :יא הוו רע ן ?יטעטט דיינע אאיעטטעטיטע אוגד דיינע היילנע 1וא־טע אויש ע״יעי1£אאאען. אונטע־ דאננעד אוגד מיטלע אפפענבאדטעשט דוש דין אוגד מוסף ליום ראשון נגלית ובקיום שופר עליהכם הופעה: כ?תוב־ בח'וךתןדוירד כיום השלישי בהיור־ז הבוקר וירדי קליר־ז וברקים וענן בבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויררד ?ל העם אישר' במוזגה: ונרשמה ויהי קיוית ררשיופר היול^ד וחזק מאד משד־! לדבר והאלחים וענגו בקול: ונאמר וכל הלם ראיס אח הקולורד ואת הלפידם ואת קול השופר ואת ה־ר עשן בירא העם רגעי יועמדו מךחוק:יבר5.ריקדשןז בחיוב ?־אמר עלהאלהים בתרועה יי בקול שופר: יגלאמרבחצוצרותוקול שופר הריעו לפניהמלך יל:'ונאמר תקעו בחרש שיופר בבסה ליום חננו בי חוקי לושראל הוא משפט לאלהיועקב: ונאמר'הלוויה הללו אד^ י בקדשו הללוהו ברקיע עזיו:' הלי־יוהו בגבורתיו לרלוהו ברב נד4'ו: הללוהו בתקע שיופר חיללוהו בנבל ושגור: הללוהו בתיףייועוחול הללוהו ?מנים ועגב: יהללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל:ח ר,ללו;ה: ועל יריעיבריק הנביאים ?חוב לאמר על ישבי הבל ושכני ארך בנשא נס הרים הראו וכהקיע שופר הישמעי: [נאמר ותה ביום ההוא,יתקע בשופר * נדול %׳V׳V׳V־.V* wvvwv» WV«^V^ X^% VWVWV\ vwwv\W% VVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV^VXV> VX" *־׳** מונד ערטינשט שיהנען שווטער פש:ויועוטש{[ ; :ש וויו! עש לוין דיינעד [עהרע נעטריבען יד«ט; עש וולור UiDumph yySu ש(ט דער ששרנען וזנברווך, דוו וויו ר דשווער יוגד fu’ta ׳ שוצד וויינע די:ם ע ו!ש[עע וווי[1 דעו[ בעל־גע, שוין hu ד וויין :עהר טטוורקער פש:ויועוטש[!לו היודען ן דו! ערלישטערטע ון[!עט £ה1ק וזיע !שועד.—פעדגער היי סט עם: דעד £ון:ןינעוםש![ ו!וורד שיששעד טטעדקער; מש- רעדעטע, שווד;שטט שנט״שרטעטע pn'h שיט !ויסעד טטיששע,— פערנערס : דש: נשולע פ pb בעווערקטע דיש דשוועדטטיששען, דיש פייערפ!שששען, דען פין!וינעוטש![. וועד Un רויצענדען בער;; ש1ש עט דש: £pih נעוישהר וושרד׳ ערבעבטען ויש שוגד טטשודען פש! פערוע. —שונד יו ין דיי■ וער -יי5ינען טריפט טטעהט נעטריבען: נש ט ט פעהרט עשפשר שין טדששפעטעוטש!!; דער עווינע בייש ד.ע[$על סש!וינע. פערוער הייסט עט: 1ששט טדששפעטען#ש!:ד פש:ויועוטש!!עדטי!;ען טשידענן עשוינע רענן עווינען )— שוס־ שין שיינעד שנדערן מטע1$ע: 3(ש:עט ש ע ויישששנד דיש פש:וינע ph פייערטשנע שוטרעט פעסטעס. דע> ניטעטן שי:ט עט יוין ישראל; פערשרדווננ פשע נשטט יעקיייז. ש:וד פערוער סטעהט: הללויה,. (שבעט נשסס שין:ייוען ־"pmuA'l ן [שבעט שיחן שין :ייועד וושוודערטר.שטען! ושן :ייועד נרשטען הערד!יבקייט! [שבעט שיה! שיט דע^ טש!!ע דעד פש:ויוען 1 [יןבעט שיהן שיט היורפע שווד פויו[טער! [יזכעט שיהן שיט פו'pע שווד ריינע! [שבעט שיחן שיט :שיטעוטפי! שווד ם[יוטען; [שבעט שיהן שיט הע11עו( לישבע1^שננע! !שבעט שיהן שיט סשעט• «וערודעק טיזוע דעד לישבע[ן! ו!שט וו ד שדעע השט, [שבעט דע1 ע״ינע1! הללויה! —רווכר דורן דייוע ריועו* דיש פדשפעטען, שי:ט נעטדיבען, :ויש פיו[נט! ש[[ע בעוושהועד דעד ווע[ט שווד דעד ערדע, שיהר וועת־ע® ןעד,ען 11 יש דש: פשניד שיבעל דישבעינע ערהיובען שירד, ש!וד.ווערדעט ה י) רען דען פיןןויועוטש[[. פערוערהייס® של ראש השנה א גרור1 ובאו האברים בארץ אשור והנדתים בארץ מצרים והוסוו ליל בהר הקדש בירושללם: ונאמר ולי עליהם יראה ולצא הברק חצתאיני אלהים בשופר לתקע והלק בסערות תימן Z איאות לגן עליהם: הן חגן על עמק לשראל בשלומן:: אלהינו.ואלה' אבותינו תקע בשופר גדול למריסנו ושא נס לקבץ גלייוהנו וקרב פזורינו מבין הגולם ונפוצותינו הנס מלרבתי ארץ והביאנו לציון עירק ברנה ולירושלים בירה מקקשק בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את.,קרבנוח חובותינו המצור־, עדיינו בחוראקק ?Sj לדי משד־! עברק מפי הברק לאמור: וביום שמחתכם ובמועדיהם ובראישי תרשהם יתקעתם 3הצוצרוח על עיולותיכם ועל זבחי שלמיהם והיו לכם לזנרון לפני אלהיבם אניילאלהיבם: הי אתה שומע קור שופר ומאזין תרועה ואין דומה לק: ברוק אקר, לל שומע קול תרועת עמו לישראל ברתמים: רצה ״ :־ :־ TÍ *VWV\ W W\ V\,\VVVwvvwv\WWVWvV VVWV VV'V'V'‘V׳WX^VWVVVV'VV'V V'X.X/W^X/V'VX W VW\A hiolrt!, ווןיענעע טוונע 11 יד דיו! פווטינע נע13ו!!ען ווערדען, עט ו!עודען קו!»»ען דיו! גווך דעע1ו1נדע אשור פערוןיררטען, ווונד דיו! p'h מצרים ?וונדע לערטטרייסען, וווגד ווערדען וונבעטהען דע1 עיייגען וווי\ יעע היי5ינען בעינע וויו ירושלים — וןונד ווין וויינער וונדערן טטע!!ע: דער עו!ינע ווירד וויבער וויהנען ערטיינען, וויו! חיין 3(יטן !וירד דווהינ£ווהרען !יין פפיי5, ער, דעד הערר, נווסטי. !וירד דיו! פוויוינע ער־ טיו^ען ?ווטטען, ווונד דוו הער VHHflp ן ג1יין דען סטיראען דעט !ידענט דעי ע״ינע צבאות !וירד ויו! בעטיט* ®h« — IP כעטיטלע וו ויק דיין £plb ישראל איט דיינעע פוידען! אלהינו + ווונ1עד ןווטט, ווונד ניוטט ווונ!רער פעטער, לוו ט ערטו!!לען דיו! ניווטע פוונוינע לו ווונוערער עי1ל!!וננ, ערהע3ע דוו! פווניר, ווונ1ערער פערטריבענען לו !nnh׳3 , |Uריננע הערבייוו ו!ו:ורע לעדטטרייטען יווים דע! טוולקערן, וווגד ווונ!רע פערטטווטענען פאן דען עכדען דעד ערדע, 3ריננע וזונ! כליך צי ן, דיינער טטוודט וויו יובע?, ווונד נוון ירושלים. דיינעע הייליגען טעאפע! וויןעווי;ער פריידע, ווו3דדוורט ווו!1(ען וויר דיר דוורביינגען דיו! וופפעד נוןך ווונ!רער פ£לי;ט, וויו! ויוג! נעבווטהען ווי!ט ווין דייגעע נעועטלעדורן משה י״נען קנעצט, כריך pn בעפעהלע דייגער העררליכקייט, וויו! עט ווננעווררנעט וווורד: (lrt « DV3 יויילען פריידענטוינען, וון וויירען פעטטען ווונד וון וויירען :ייאטודען!DÜh וויהר ער^»טעטען מוווען, 3ייוו וויידע; נוונלענוופפערן ווונד פריידענלופפערן, !h ווערדען !יוו ווייך p!J וונדענקען 1יין, פון ר 4•”רע? נ0£טע, וויך בין דער עווינע, ווייער (uch ! דע ן ־וון הוורעסט דען טוו ן דער פווטינע! פערני»»טט דעדען טוו((, ו!ונד ני»וונד ווי!ט דיר נ5ייך! נע1וו3ט דיטט דו6 עווי;ער, דוו! הוורעטט דען טוו1י1 5וון דעp ב>י«ען דיינעט crpInÉ ישראל »יט ערכווד»ען7 רצה מוסף ליום ראשון לצה ♦♦ אלהינו.בעמךןשךאל ובתפלתם. והשב את המיודד, לדביר ביחף ואשי :שראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תני,יד. עבודת ןשיראלעמד* ותחזינה עינינו• בשובך לציון ברחמים: ברוק אתה ♦י המחזיר שבינתו לציון: בזולים אנורנו לך שאתה הוא«י אלוהינו ואלה♦ אבותינו לעולם מך צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על חי.:נו המסורים בידך ועל־5 נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבבל יום עמנו נעל נבלאותיד וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהר:ם. הטוב כי לא בלו רחמיך והמרחם כי לא רתמו חסדיך מעלם לוי־ני ל ועל כלם יתברך ךתרומם שמך מלכנו תמיד לעולכם ועד. וקתיוב לסיים ־טובים כל בני כריסך: ו־כל וזושים יודוף n^p (■דוללו את ש?ןןז באמת האל ;•®?תנו•!upn ?לה: ימך אתה ע הטיב שמך ולך נאה להודות: ^שים שלום טובה וברבה חן וחסד ורחמים עלינו;ועל כל״ישך^ עמך. ברבנו אבינו ?לנו באחד באור פניך♦ פי באור פניך נתת לנו יי אלהינו תורת ה:יפ ואהבת הסד וצדקה רצה 4 ע״יןערי אוטעד ןאטט! האבע y111'£r)Ínhn| אן דיינעע £ypih ישראל או;ד לון ן". בעטהע, פי,־זר ע דען ^וטטעסדיענטט וויו־עד איין אין !־'*;py ד.י־ןי;ען טעאפע[. (•p ריא אפ£עד או;!־ ;׳׳ כעטהע ישראל ט איט [יבע או;ד וואד.וף1י£א[ןען 1 וידפר אן, אונד 5אשטע דיר דען דינטט’דיינעט פאיקיגס ישראל איאווער yHyBti3ir.hu :יין " ותחזינה♦ א, דאש או;!רע או־3ען דין "ידעי ניוך ציון לוריקקעהרען :עהען וויט ערכרד»ונני ;עואבט 1יישט ךוא עווי3עד! דער דוא דיינע וואיעשטעט ווידעד אין ציון טהראנען ?אששעשש . מודים♦ עווי3ער! »יר דאנקען דיר, דער דוא בי:ט אומער 3אטט אונר דער גאל»ט אומערער £אר£אהרען. איוו»ער אונד עווי3, דעד הארט אונדערס ועבענט, דער טי1ד אומערש הייוט איןיעדענך לייטאוטער., "יי דא; קען דיר אוגד !אבמרייוען דיך פיר או;!ער [עבען, דא: נור פאן דיר אבהענ3ט, 5'־ ו״טערע :עע[ען דיא דוא בעוואתרעטט, פיר דיינע וואונדערלייצען דיא וויד טע^ןין פאר אונו האבען, יוונד פיר דיי:1 או;ער£ארטןי5’1 3ישע, דער וויר בעטטענדי; <£ph »אר3ען בי: pú אבענד ןעניסען. או31'טי3עד! ^ונע:ד1יך איוש דיין^ערבאר• »יגן- אןןבאראהערלעערז ני»ווער»עד.ר הארט דיינע 3;אדע אוי!,, l‘h ע״סקייט האפ£ען וויי אויןי דיך. */ל. פיר א(1עש דיועט:ייא דיין נא»ע, אונ1ער קאנין! איאאעדדאר 3עןאבט אונד האבנעפריוען ב־: אי! ע״יוקייט. ובחוב♦ פערלייצנע yiih קיגדער דיינעס בונדעש 5 pú(יקזיבע| ןעב*1ן! ובל. cyiib וואש דא [עבט, דאנקעט דיר או;אוי5רופר1יך, אונד פייי:עט דיינען :ראען איש אויפריגטי?* קייט. דוא הערר! בי:ט אונוער וזיין או;- אונוערע הי?£ע איאמער אונד 3 .yiiyעואבט :יישט דוא עןויגער ,• אןן;יטי;ער איוט דיין נאאע; דיר Hrt»| נור ;עביהדעט דאנק. שים. בעפיה! איבעד או;: אוגד דיין ;אנלעש pthn ישראל פרידען, 13't''p3'iy:p , :ענען, ןעוואגערהי־ט ׳ אאדזג או;ד ׳*רבאסמן. או;;ער £אעער! מאע או;; א(1ע איש דיגגן 1י5טע דיי;עש א:ט1ילעש, דען איט די:עז cin* ־ של ראש השנה לז וצדקה וברכה ורחמים וחיים (שלום וטיוב בעיניך לברך את עמך :ש׳ךאל בכל עה 3ילכל ישעה בשלומך*. י בספר חיים ?רבה ושריום ופרנסה טיובה נז-בר ונויתב לפניך אנדזנו רפד עפךיביתלשלאל לסיים טובים ולשלום: ברך אמה ל עיושה סקלום: אלהי ?צור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי ?כיש♦ תרום[נפ'ש♦ כעפר לכל תהיה פיתח לבי בתורה ך וכמצויתיך תךדיוף נפשי וכל החושבים עלי זרעה מהרד־*. חפר עצתם וקלקל מהישכיתם ♦ עשה למען* שמך ;!שיח למען ימינך עשה למען קדשתך עשה למען תורתך למ_ען:הלצון ידידיך הושיעה :מינך וענני: :דייו ללצון אמרי פ♦ [הגיון לבי לפניך:♦ צוף וגואלי. עשה שלום בטרומיו' הוא :עשה זילום עלינו ועלי כל ישראל ואמרו אמן: :הי רצון לפניך :זי אלהינו ואלהי אבותינו שימה בית המקדיש במהרה מניינו ותן חלקנו בתורתך: וישם נעבדך ב:ךאה כימי עולם וכשנים קדמוניות. 1 ־ וערבה ליי מ?חת :הודה וירושל:ם כימי עולם וכשנים קדמוניות: הפלה .V•*' וי־ 53•'■ג גאבסט דוא או:! נעזעטלע דעס !עכעגט, 1יבע לור טו:ע:ד אונד ;ערעכס־נקייט, !ענען, באראהערלינקייס, .'3-I או;־ פרידען. ריר !ייא ע! 1ואה!;עפע!ןי; דיי1 פא!ק ישראל לו יעדער נייט אונד טטונדע איט דייגעע מי'דע1 לו !ע::ען. בספר. אין דא! ב1ך דעס זעבענט, דעס פרידעגט או:ד דער ערהא!טו;נ לוע ;:!יק!י5ען [עבען א ונד לוע פר•; י '1 ׳ 'יאט אונ! אוגד דיין נאכל®5* ®pty דאי הוי* ישראל נעדאצט אוגד פערלייב:עט ווערדען. נע1אבט ;ייטט ךןא "״"ער • טטיפטער דעט פדידענט! , אלהי. הערר! בעוואהרע אייגע לוך! פאר בא!עע, אוגד איי:ע !יפפען פאר פא!טעע רעדען. !אטסע v)"n ׳ יע ח־י; ב!ייבען:ע:ען דיא, דיא איר פ!51ען, או:!־ איין נעאיטה וויא טטויב !יין;ע;ען יעדען אפפנע א"! prn גער !עהרע, דאט איך איך אייפרי; אוע ערפי!!ו:נ דיינער נעבאטהע בעטטרעבע; !אט דיא עגטווירפע א!!ער יי’ר 3?!!עט טה1| ווא!!ען, פערגיצטעט וועדדען אונד פערהיגדרע איד.ר פאר־אבען. טהוע עט אוע ד״נעט גא~ "* ׳ איע דיינעררעצטען ווי!1ען. טהוע עט דיינער היי1י:קייט אוגד דיינער!עהרע״ענען; אוי[ידא! עררעטטעט ווערדען גע ייבע1, ה"![, איט דיינער רעצטען, אוגד ערהארע איך. וואה!אאן:ען דיר:עפח!!ען דיא רעדען איינעש אונדעש, - ד י *עדאגקען אייגעס העילעגס, עווךער! איין הארט אוגד איין ער1א1ער 1 ער, דער אין !":ער היאאע!טהאהט י דען טטיפטעט, עדהא!טע דען פרידען או:! אוגד {א:? ישראל ! היראויןי ווערדע :עטפרא5ט|: אמן! יהי. ע! וינער! או::ער נאטט אוגד נאטט אוטרער פעטער! דאס עט דיר וואה!:עפע!!ך 11 ערע, פא!ד אין ^ עי1 טאנען דע11־•”!ינען טעאפע! לו ערבויען, דאט וויר אוג!ערן טהיי! אן דייגעע :עדעטצע געהאען, אוע דיר אין ל, דיגע1 "יא איו דער פארלייט, אוי־ דאט אעעגעה-ו :ייא דעע ע»ךען דא! אפס’1<־ יהרדה׳ס אונד יי^ליס 0 , »יא איו דעי טארלייט.' ־: .Tűin .» * K » מסוד מוסף ליום ראשון תפלה לשליח צבור בקול ־ותח׳ז ייאייז ו י ?. . « ברוך אתה ♦♦ אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלה♦ ♦pny .ואלה♦ \עקב האל הגדול הגבור והנורא אל;:ליון גיומל חסדים טובים וקינה הכל וזוכר סמך♦ אבות ומביא גואל לבני מיהם למען שימו באהבה♦ מסיור חכמים ונב־ונים. ומינמדחעת מבינים. אפתחה &י בתפלה ובתחנונים י. לסלוח ולחנן פ.ני מלך מלכי' המרבים ואדוני קארוגים: .imnrw "י "1*יי "י"" אפר מאן לשפם היום. בחון מעשה ?ל יום. גישת יקומים פגי״אייום. דינם בו לפלס לפדייום: הראשון אדם בו נוצר. וצוה חוק ולא נצר. _ןה מליץ בלזרחיבב^ר. חקקו לטשפם ולדיורוח מנצר: טיעת יתייצב גבעות וצירים. ילדו בו מראש צירים. ביושבי נמעיט הטה היוצרים.' ללמד ביו צ.ךק לעצירים: מייחס שמיו 9שם איתנים. נם להתנוסס עליונים ותחתונים. ספרים ׳ ’ " י נפתחים 'V-’k-X/W'X vv\׳\v\ WVX WV>׳V» VX VW'X WV\ ■\/V”\/V׳\/V׳VV'X/WV׳W׳VX\׳VV\V\\XV\V־X X'VWVVVX V\VWX VWVV^-V%■ מסור* ניון דע:[ ריוטהע דער וויי2ען טרישטגעןעהרטטן, יוונד ניון דער 1עהרע דעד םערנונמיי!, ק&ענע ידך איינען אונד איט בעטהען יווגד פ1עד.ען יוונד נעהערע איך py7 יונגעויצטע דעט וועןטקו!ניגס, ו!ןןער קיו-ניגע קי!גיג, יוונד יו((ער העררען הערר! א^ל♦ פי!ן יונבעגין וויורד הייטע pil געריכטטטווג בעטטיאאט; יוונ1ערע טעיזיכען הי1נד11נגען ווערדען יוונטער!וצט; ין?!ע גטטוופפע נעהערן 1ין דעp יונגעויצט דעט י!ןןפודצטבי1רען יוונד 5(’1־ען pírt רען רעצסט׳ טפרוך לור כעפריייוונג. דער אענטען ערטטער (אדם) ״י״רדע הייטע ערטיופפען; pn'rt וויורד יויין יויינלי• גער בעפעה[ יןוי1געטריוגען, ער 3ע5יו?גטע יויהן ניבט; דיןער טיוג מפריו ך pn-rt דיו! וויורט, יווני היו!!, pn’rt יוויט דער גיזטד.; דיוהער וויורד ער piS געריכטטטו!ג פעטטגעועטלט, יוונד פיר דייו ניוצווע?ט יוויפבע־ ווווהרט, דייו גרונדפעטטע, דייו היגע?, יווני דייו םע21ען, יו1[עט וויורר הייטע ערלייגט, דערבידערקייט דעו יוורפעטער וויחען; ויין וויורען דייו ערמטען p'rt מ(ופ5ונגטפ(יון, וויו יען prt!5''U בייגיוטטען יווני איטטיופפער. דען יויהרע טוגענדען דור5טטריוד,[טען גיונן דייו ווע2ען טוויונגערנע ניוטור! יוין די!עp איוניוט , דעי דע1 3ייניואען איתנים *) (טיופפער) פיהרט, ווירד דייו טיופפערקייט יו5!עד י!3ערן יוונד יוונטערן ווע!ען גע׳ פרישט: דייו ביכער ווערדען עיוופפנעט, דיי! דיורין פערלייצנעטען טהיוטען יוויפגעלעהלט, דיר פיורגעטריו־ גע ן, יוונד דייו רעצנונג יודפגעניואאען. עבען דיוער »יוניוט — דער פיויגע!עטלטע דעי יויבריגען, ניוך וועל־ 5עמ דעי איוניוט תשרי הייטט יוויך דעי אווניוט דעי (איתנים) טלופ&ערן וויי! יוו«רע ווורםעטער, ר'0 טיוננפעו!, מורי! ערלייגט וויוורדען, שיל ראש השנה ró נ?3!הים ומעבים ממים. עוברים לפ.ניןז וחשבון גוחנים: ?נזיר הוכן לתקוןימועדיך. צאן להעביר בשבטעך,ה. "וקרן ?משכם יי"™ קח ?!?ו" היום עריק.רחום וכיור שבועת עכדיך: יייל נעלה שופר עם תחנון. שדיי לפתוחה בם ?הנון: ״״ תשיב לט־ן ברק השנון. חמוק מגן לגירעני בגנון ןכרנו לחיים. מלק חפץ בחיים וכתבנו ?ספר ההדס . למענך אלחים ח״ם. 9לך עוזר ומושיע וטגן: ברוך אתה " טגן אברהם: אתה בבור לעולם יי מחיה מתים אתה רב להושיע. מברבר1 חיים בחסד - T: t : • T : ־ •• • ־ T ־ : • - : ־ - • :ex• 9חן.ה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים• ומלןים אמונתו לישני עפר מ♦ כמוך בעל ;בורות ומי דומת לך מד^ך ממית ומחיר־־. ומצמיח ♦ישועה ♦ 11 ־ : T נאן תשדיק נעארדנעט: תפן?מכ'ון לסם שבת. שעיון ומוסר כעלי ?מחשבת. רם תהי אזנק'קשברח. קיול שיופר שעות מנוישכח: rny אמר לא ודיון. 5עמלט לא תקום לאבדון'. עולם אשר ?ארבעה לדיון. סמיוןר ?הסרה ובאמתה ארון: נועדים ?ייוםיקרב ונלחמים. מולא?ן $ף"מהלסמיכם\לבוב תתעחם שעה ממרומים. כפא דין ?למיד יבשל רחמים: יחיד אשר בעקר נישפט. טלאיו ביו יחננו V : • T - :־ * T • :־־ T T • T : • } T •• : V : ז נזלהשפט %׳'/'''׳'W1».V».WVVVWVVVVV\\WVVVl.VVV־VWW\,\VlW'׳VVV\X\^.’VVVVVVVVA׳\V׳\V־V'V\'V^V,V\Vi׳%׳VVVV׳\/ Vv' דיו! פייערטאגע איינעט יעדען אאנאטס בעטטיאאט ווערדען — פיהרט דיינע טאפע כישראל) pvi V'H ■ייטען ־טטיוכ פאר; וי א !עד ליינען דיינער איינהייט, 3(איען דיר הייטע דאו הארן לוד עראינגערונג, א hz דענקע, ער3ארא1(ן:טפא1[ער! דען אייד דען דוא דיינען דינערן (דען אבות) 3וןעטוווורען. ]־יעש שופר׳ס טא?ן טטיעט דיר אונטער דער טטיאאע דער נעבעטהע איין,, 1 hzאס דין ערפ1עהען, Hrt= ^ךיימ-ט■! טטעק׳ דאו בזינקענדע טווערט אין די fi סיידע ווידער איין, אונד נינל ווין דיינען אעכטעען טוס; . ה2) * ".v, ד,א אייןי דען ריכטערטטור.ן ויטלעטס , אוני דיר דער נעדאנקע אויפטטיינט, דיו! עדדע 11 ע^',ע1י יא יאס דייו אדר, עדוזוובנעד! דען טוו(( דעס שופריט הארבען, דפר עתן דער ערדע לו דיר הינויןי ד'א גאבשט אוני איינטט דיין ווארט, דיו! ערדע ניאאעראעהר לו נרונדע לו ריכטען; נעדענקע דאראן, ■ ייא איו P1 פיעי 3עטטיאאטען לייטען דיא ערדע ריכטעסט, אונד אונטעדטטיטלע ייא איט דיינער ניטע י טי״ע, העדר! הייטע אייט איין טאן דעס קאאפפעט; פעראיינט טטעהען וויר דא. ווידער דען טטיין ע אניטטאטעס (דען יצר הרע) לו טטרייטען; הארע אויגז דיינען היאאע1ן, א הערר! דאו יאאאערנדע rznb«| , ״1נד "ע-שיע דען רי5טערטטוה1 »יט דעע טהראן דער באר»העילינקייט, נעדענקע א הערר .2 túrt K מוסף ליום ראשק ?!להישפט. ללילה לק אללזי המשפט. זמר לא :עשה משפט: ואם ?ארם עברו בריח. האל כאל הבט לברית: ®1 דברות אלה ך?רי'הבריח.' גלה בוערו; שלוש ברית: י עולם בבקרך בראש השנה. ?הכרעת ערק תכריע שנה. אסומה טלולה נשוטהאם שחונה. אטומים להתייוח ?טללישנה: מי כמוך אב הרתמים. זוכר לציךיו לחיים ברתמיס. ונאמן אתה לתהיות מתים: בחף אתה « מחיה המתים: גווך א׳ת ב״ש נעטרדנעש • אף אורח משפטיך י: קוינוך. תאנת לב ?צר פקדנוך. ברי לבב מאתמול קדמנוך. שיופר תרועה טרם שמענוך: גורה הקחה מיצירת בראשית. ראש רברק תשועה להשית. דין טרם הוערך מראשית'. קרמה למלט שובבים מחרישית: היוצר :חד שגי לבביחם. צופה ומביט סךעףזקךביהם. ואם און גראד־ן במחבואיהם. פקוד תפקוד למו קרוייהים: וכר חפרת 'ש?ם משיל. עבד כהוהפש מענני כבל; סניטייו אם':תעיזעו?ת'רל. שיחו *«VAXXXX,'VVVXXXX-Vt/X/X,X*/fc־XXXXX.X>.XXXXXXX,'XXXXXX/VXX/VXXX׳VX/VX/XXXXVX/XXXXXVX>/X/VX^XXXXX'XXXXXX’ דעש רעצטעט! דיוו טפפער־נעטיצטע יענעט טייגליגען !'!הכעס (יצחק) טונד עדבטר»ע דיך רינער קינדער 3".p נעייצט! נעדענקע דעש פטטעדט (אברחס) ריצטינע לעווערקונו:, דווט קיינע ווע(ט בייוו דער טטרעקע רעם געריצשש בעטטעהען קוון. ווונד הטכען וויד ט[ש ערדעקטהנע דיינען בונד טיבערשרעשען, זן הטבע דווו. הערר נטטט! נטצדצט, ווונד נעדענקע דיינען דרייפטצען בונד איש טונ1ערן פעשערן. <ולם, הייטע״ינשט חוו דיו! טהוושען דער וועוטביר;ערנענען טיינטנדער טול; ט לטשדיוו נוטען טיבעי־ תקען J טענק טונז טיין נע!עננעטעט ׳ פרוכטבטרעש ט! נד טויטדייצעש יטהר! — חייך מקען בייט וויבער■ אעשקשן היטנע — טונד בעלעבע חרך דען טויט דיט rÍD£ענדען טין טיהדען נריפטען. את . טויך דט! הטפפען וויר לו דיר, עווינער! ווען חט םטן דיין טטרטפנעריצט טיבער !'זוגן הטשט עי נעהעןילטששען; ט חט, טונוערט הערלענש 1וטונ0! דיך בעווצען וויד טין דער נטשה. איט טיינעק הערלען טהנע פט1ט ערטינען וויר נעשטעדן טטן פטר דיר, בעפוור וויד דיך דט! טסידאען דעש שופריש -טבען פעי נעהאען ?טששען. פטן טנכענין מטן הטשט חט דען ענשטןוש נעפטשט, פטר ט!!ען דינגען טיינע בושע פיי גינדען לו בעטטיאאען. נטך הטשטעשש חט קיינע נעריצששבטרקייש טיינגע1עשנט, דטך דטכטעשט חט טי!) טול איטמע! ווטחרך דענך וינדער דיט טסרטפע קטן ענטלטששען וועדדען חט טטפפער ט ונוערער ט ריבע Í דער חט טונ!ער טיננערעש ויהשט טוכד דורצטוישטי ט אערקע ניצט דיט טו״פקייאענדען םווטצד.ייטען טונ1ער° הערלענש ; נעדענקע דטש וויי דען טוניקדהטפשען ט הנע ן ענשטפיטשען. נעדענקע טן יוסף דעששען טו5טעח רוט דיט בירדע טבנענטאאען טיהן טויש דער דריקענדען מק1ט£ער'יט בעפרייעט, געדענקע — ווען וויד PhS (יידענטטפט׳ש =טויאע1 בע6ט(1ען וועדדען — דעטשען קייטהייט, טונד בעאיטויידע טונוער טיינ!ןע0 {עב"■ הינידען, ט בריק עט הערבייט דט< ענדע טומרער ויידע!! בריק טיהן דען שטג / טן 11 ע! צעק חט רטצע טי של ראש השנה לט שיתו וחו־ננם לחיי היל: טמינת לב ונקיטת קץ. נדחים לאפוף ביו בקץ. יום מוכן עתים להקץ. מימים:מימה ומקץ לקץ: כסא להקפות חדש ליקיוב'. כסוחים בלהטו להבהב לריקיוב. ”"להסיר מבשוד מלב תעקוב. לחוכר לאברהםלוצסקילגעקב: ןמלון־ יי לעולם אלה;ך ציון לד;יר ודיר הללרה: ואתה זקדוש ♦וישב ההלורר ישראל־1 אל נא : ""י״״ל אל אמונה בערכף דין. אם תמצה עומק הדין. מי:צדק ל?3יןי בדין. קרוש: . "יי" אם לא למעניו:עש. דביר מנו הריו; אף וכעס. אץ לבקר ולמצא מעש. קדוש: דעד נוו»ע דעט £ער£ווםסערס ו!י!מ : אלעזו בייבי קליד. אומץ אדירי כל חפץ. בדוחבקרם בדין ח:בו לנפץ. כלא (;?צא בחם חפץ: ארם :ציר עפר מאדמה. לאילי'מדיום איותו רמה. לא בן ולהבד דמה: לעבוד ולשמור גן הפרישו. ועבר צלצויודנרשיו. ויום!ה לישר דרישיו: לעת העיר אזרח ממיאפל. עולם - VV\W\t\VVVVVVVV\VVVVUVVV\ VVV\\\WV\V^'V'.\''AfW\\V\'WA.X\\VVWV\^ 'V%/V%/VWWWW%'^׳־%/VÍ* י'יי 5רע£{ער ווויטוויבען, רויכד דיין £ערטטו!מ:עט £ו!!ק ווידער וווי£נעה»ען ודרטט • יענען טו!נ וווודייןי וויו• J?c ן0 פי1ע יווהרע הווררען! 1ווס ווי,דן ערטיינען דען בעטטי^אטען אוונווט וון ווע5רעע דיוו ניצטטווירדינען 'זו'6?וודעין וזונד סערנעהען ווערדען, וון ווע[5עע דער בעטרוג וווים דען פערדוןרבענען הערלען ווידער העי• ^11'ס נעטוופט וועררע, ווו:ד דוו! ווו:! דענקען ווו;־ ווייננעדייהען !ווטטען ווירטט דיוו פרףאאינקייט סטן אביהם יצחק ו!»כד יעקב. יכזלך. דעד הערר רענידט עווי;ן־ך; דיין נווטט דוק- 1-0":-’Slh ציון • הללויה. דוו! וו!ןערתיי1ינסטער! טהרסנטט דען 1ד3נע?ע:נען ישראל׳ס אל גא ■ אל. נעטט דער טרייעו ווען רוויו דוו! נערי2ט וו;וודד:עסט, וווע :וון דעד כוערפע דעט רעצטט 13 פערפייוהרע! M״ קוון דוו hhlic! פו! ד דיר בעסטעהען? קדוש * a אם• ווי![פעהרט ער ווונ! ניבט ויינעע ווי1(ען, pírt נריע ו!ו;ד נתרן הינווענ 13 סוופפען: דוו! :ו5ען וויר ווו:! *•עינעבע:ס רעכטפעדטינענדע טהווטען • קדושי אומץ. דיו! טוופפערטטען ווו;ד פעררי;טט£(!!1טטען אע::ער, ו![ס !'15 prtn נעריצסע נעפרי£ט ווווורדען, עד« T! cv׳ ד<>|ש •T11 *ידי נייטע! פערדינטען, !]ייך יע;ען דיוו קיין £ערדי:טט הווטטען • אדם, דעד ערדע::ווהן, ׳ ר^ע:נעון נ!ייך נעווצטעט! וילזרד וויכוויי!ע ו!ו:ד ווייטע!; וויהע וויורד דוו! פוורוודי! וויינגערייאט עט וו:3ובויען •^יי נובעווווכען, ו! בער ער 5?!?נטע־:ייכער 3עטטיא«ו:נ ניבט, וזוכר וווו רד ווידער ד,עדויט:עטדיבען; וו 1:1 הייטע י ע. טיוג !";ער בומע. .pírt דו!:. נריוטע 1י5ט יענעס אוורנע;!ע:דער0 ( אברהם אבינו) ווויפניע, וווו י דיו! מוסף ליום ראשון עולם היה תהו ומאפל. משרים דור בזוי ו׳טפל: עקשיפבאיורח מישור מסלולוךע7ועל’ןאמיו במה אדע: נדון ב_קו;דע' תדע: עובדים בעמק הבכא להברה. אם בפעלם בריבידקדק. לפגי שופט מי לציטדק: זר המשלים בעקר נפש. בזוקן לא בזצ>ין נפש. 1תכך!יןזעיניו בעשן טפש: זרעו רגלבאהלי תורה".'ועל אמרו דרבי נסתרה. נכסה מנו פורח בסתירה: רשע אשר במתבא לחתרל צדק לפניו יחלק וינתד. איטביופ״אףלפחד: רעים שנים עשר ?הבריק. בריב אותם לא הצדיק. על מכרם בככף צדיק: בני בלי שם במכרם עמוסים. בזונה ובללן ובשוד המכים. איך בדין לחיו נעמסים: בהתלצביו לריב בעמדו לדין. על־1 ואת אתם לדין. למען לדעון שדון בדין: .ירד אישר הוריד אמרים. והדריר בכור שורימרומורים. ונענש בשמעו נ>? המורים: יען אשר נוקש בעשר ל נ.סךתו ביו מיתות'עשר. ובנע גבול ^V׳WWA׳\\\\V\W\\V\W\\V1\\W\\VV־\\\VVWVt\WV\VV׳\.«VV\\\\\\\t/VW\^\\WVV«׳\^VV\VVW וועלט, דיון טלון ל״טנליז !:עטלעבטער לעהלטע, גווך פינטטער ווונד דונקעל; ער לייגטע דען פערטיררטען דיון רע< טע בטדזן דער נלוטטועלוקייוו; דרוך פערנינז ער זיך דען טלו־לפער לו פרטנען: 11 וודו רך ווערדע לוין פערדבערט (נראשית ט״ו n') ? לו!גד ערהילט דיוו עאפפיגדליבע לוגטווטרט: דולו :ל!ללסט עט ערפלו־רען *) אערקט עט גון לויהר, דילו לויהר לוין לויירעע טירדיטען וועזען פלורספלוהרט! דלו: נעריכט ווירד לוייך טלודןי לוויטםלודטען, לוולד וועד פלון לוייך קיו ן זיך דלו וולוהל עגטטולדינען! דער טונטולדינע ליצחק) דע ר דך לוע טפפערן וויללי; בינדען ליט, הלוטטע -דעגגלוך לוייו טונפערננינליכעס טלטעד! ער פערללוהר דין נעזיבט, וויי) ער ןע!פטטען לוטויטע דען נלוטלען דייפערן. ט דך דעע דער ז ייגע קינדער טיאאער לוגך טעאפע? ד ער טעענד נעפיהרט (יעקב) טטיז לוייגמט דער נעדלוגקע לווין,: או!נ inhn אייגע טויפפיהרוננ דער נלןטטהייט ניבט ענטנעהען ? לוונד דלורוג( טיטןי טיהן דלו: טיק!לול, ויינען נעליב־ טעטטען:טחן (יוסף) לו אימטען. ווילואלונעט גון דעעפרעפלער נעהען, דער דין וועוען לויע פערבהיננען טרייבט. דילו טונענד פערפטלנט לוונד פלו ן דך ילונט; ווירד ער inhii דעע טטרלופנעדיכט פערבטרנען בלייבען ? יעגע לאלול• 6ע, דילו בעריהאטען ברידער בליבען לוויך פלו ע נעריבטע ניבט פערטטהנט, 11"! דלו דען לוו:טו1די;ען (לויהרען ברודער «וסף) לווע ןגעלד פעדקדפטען. ״לוס ווערדען גון דילו עו־.רלט:ען לוגפלוגו-ען, דילו דילו טונענד דער לוו גלו;0 דער ט״עלנער יט לווגד דער רויבבענירדע לוויפל!פפערטען, וועל5ע בירדע ווירד טיהנען דלו: נעריכט טדפלטדען! יט, דט! נערי5ט ווירד דך לודפאלו5ען, דט: רעבס ווידער דט עאפעהרען טונד דוו נעהלורינער אטסען טבטטרטפען׳ דטאיט :יט ערפטהרען דלו ט בייע יעריבס גערעצטעקייט טבווטלסעט, דעד טיבערליפערער דעס נלוטטליבען נעןעטי לעט (משה) ז״:ר ישראל טדס דעד טקללופערייט בעפרייטע, פערנינג זיך טינדענן עד לו טיהגען טפרטך: הטרגי טיהר טוננעהטחטאען (מנדנו נ' י׳)! לעהגאטל טטיס עד טעלטווטרטע גענען דט ט!ימ, ט! גד לעהגאטהל ו!טרד טיהע י :"I *) מאטית יו׳ו י׳ג, נטך דער טרטדיליטן ערהילט ער די: ע טנטוולןרט לו ר טטרטפע ט!'!, יעגער £רלו:ע» טוני yfin דלודורך טיינע פיערהונדערט יע־רינע טקלטפערייט (ויגער :ייגע קי נד עד זעכיטצט. של ראש השנה מ ומל כבל באפר: ראשיה אישר ?ints־ לשפיוטי• איד בקו»־ק ישפטו. בי אם כמו שפטו: רובים.עלי אש *רה. פגעה'בם באף וזרה. ללמד בם־פושעיפזורה: בער חמד p החרם! ונלכד הוא וכלי אשר ליו בחרם. מגדיש ועד קמה וכרם: ביוגה ושודד מה מועיל.־ היון בעברה לא יועיל• כי אם'לחלות פני מלמד להועיל: לד ישלח אחוזבארון. נעשה ביו משפט וחרון.' מה ועשי עוברי כיני מר'ון:'י'וךענגן כפךבחנני. נבחלונם חנם הנני. '.ואל י!בא במשפט לדונני. קוראי בגרון וקול שופר. אם פשעם ברין יכפר • במחנה הנם היום יכפר: .קצי! כנאה להמר לשם. 'נגע ?מצחו זרח לחדשם. ונשפט בלא לרע ואשם: לעת קמוט רגל !דים. אישר באו להיכל' מזילים. .ישפטו במכניע.זדים: לעת לבקרו פועלי שקרי. להשפט בוכות אף וחקר. לסבר פי דוברי שקר 1”I שאד פערקינדעט; ער php בי! וון דיו! *דענלע (שא| ארץ ישראל), אומטע לוריק ב!ייבען אונד טטערבען. י'05'1ר! דיון וויהר כוון דער בעטטעמנג *עריכטעט, קעננג! וויהר פו!ע געריבטע אעהר !:ערעבטיגקייט פער!אנ*ען, ^ש ניוך אאטגאבע ווייערט ריבטעראאטט ? יענע פראאאע קנאבען (ניב ואביהן) טרווןי יעאאער1יץ דוו! טטרא<2־ j עי':ט, וויי?!יוו פרעאדעס פייעד פאר דע ן עווי*ען בראבטען (ויקרא י' י׳א); דוו רוו ן העטטע ויך אאנכער פרעע־ עי ויאה! טפין:ע!ן קאננען. דעטטען ווונגעאבטעט [יסטערטע יערער ווונפעמינפטיגע(עכן) נאך דעע פערבאנטע! *'v (יהושע ז׳); דער .באמטטראה! טראןי ווי-ן, ער ווווורדע אויטגעראטטעט, נעבטט ויינער *וונלען פאאי!יע ווונד ?עי(*לי*ען. דעט רייבערט זום הי!פט איהע ניכטט, פעראאגען קוון ph לארנטא* ניבט נוטלען; בעטהען כור קוו! ^י?!ייאען, בעטהען פאר דעp אנגעויכט דעסטען, דער iih דוו! גוטע טטיפטעט! א־ט *וטער אבדכט דייצטע עווה 5׳1ך דעי ד\יןי*ען !וודע (סמואל 3' א׳ו'), דעננאן טרו!ן, וויהן דוו! טטדאפגעריכט; וויו! אוון עט נון ערטט דענען נ:ה*1׳ 1יא ph^5h:1rt וויו! טהירע הינלעבען? דער א:*ענעהאע הארפענטפילער (רוץ) טפרווך וויינטט לו *אטט; ®דיעע יייך א הערר! ער וווורד *עתריפט: דו! ן וובער טפרווך ער: ערבאראעדך■ איינער, זאטט! נוון דיינער גנוודע, 1ני נעיזע ניבט ווינט ןגעריכט איט איר! !א בעטהען ווויך וויר ווונטער דעp טול! =P0 שופר: !וערדען אומעדע ז'נד־1 הייטע 3"p ;עריכטע אויפ;עלעה1ט, וו 1א פערלייהע דוו נווך דיינער ;:אדע י• עוזיהו דע! פירטטען איבער־ ”‘11׳P איינטט דער טטא[ן, ער ;?ויבטע וו!מ קאני; ווויך טיבטי; po פריטטערדינטט לו !יין, דוו hu רד !":ע ״ש־מע איט דעp חויס:אםן ;עבראנדאארקט (ד׳ה 3׳ נ׳וי״ט), ווונד ער אוטטע !יינע אונווישטענהייט ביסען, לווין ׳ פוט ד ער איבעדאיטהי;ען, דיו! דיין ד\י?י;טהונ[ ענט״ייהטען, ווידד וויינטט *!ייטען, אונד ;עביי;ט ווערדען יז׳ טטאק • וויינטט ווערדען דיו! טהווטען דעד הייכלער ווונטער:ו5ט ווערדען; אוון ווירד דלו 5אר ;עדיכט !א־ ^ א1נד לור פערא;טווארטונ; ליהען, דוו ן וועדדען 1יו! פערטטואאען דיו! 1י;ענאיי1ער. על!3ינ חזקיהו hu ר אויפ, -שיג או נד ווא3דע!ט?ג איע ווע;ע דער רעכטטאפפענהייט; דאך וואורדע ער נאך יענער בע;עבענד.ייט *) פאר —_______________ נ?טני’ *Í איינע ;עואנדטאפט דעט קאכיגט פאן ביל אאצטע איהע דיא א!יפווא־י1ומ, ער ווארד טמא!?, 1 ואדורד י»מ5יק אעער דא; 1אנד פערהעננט וואוודע. ־־יי4 ־ מוסף ליום ראשון יטהר: ישר מתהלך לפניו באמת. איןד אחרי הדברים והאמת. 3bn פעלו אלזתים אטח דיר U־ לפניו ואחריו. לא קם כמיוהי בבךויךיו. ואחרי כל זאת דקדק ■אסךיו: :ביני ?ל וצירי ארץ. אם כך במצוקי ארץ. מה!עשי רשעי ארץ: ראה':ראי :עלי שיחים. אם אש ץ.דוזה בלחים. אז:ניעי.יבשים כסוחים: ראה כי אין איש. להפגייע בעד בני איש. ואתה אל.ולא איש: "י! רשים ב?חב אמית אשננה. מעשה ?ל:מות השנה'. לרצוחק בשובר גי" ™?!?ייז שי?י) בזה ראש לשנתי: ק״ויי אם לא למענו_יעש דסיר מנו חרון אף וכעס. אין'לבקר ולמצא מעש. זקדוש: רזן ו;בן דה♦ בי׳שרון מלך: פוחהי! האדון מלך עליון. אל דר במרום. אדיר במרום. איימץ :דיו תרום. י לעדי עי.ימלוך; מלך עליון. גביור לקקיבם. גוזר ימקיכם. גולה .עמוקים• לעדי עד ומלוך: טלו V\ V\ X V\W\ V\\\ VVWW VX\׳VVVWVVVWWV\V\\/V\\X VV%VWW W.WVVVWV l^VVv\\AV\X׳Vv VlViV > נר סט לור רעצע:טוו£ט ג־לי!וע| • יאשיהן וויו ר דער [יברייצטטע r’-1'P , ער הווטטע ניינעס |rí"L| ניצט וזונטעי !!][ען 5 וו ר ווו;־ נווך יויהע רעלירענדען קיוניגען: דע״חן קווננטע ער דער טערפע דעס נעריצטעט ניצט ענט* קוואאען • וו אווצטען דייו ערדענוווהנע דיס וו!1עט inhii בעהערלינען 1 ערניג; עט hz דען נרונדטטיינען דער ערד׳1 (דען פרוואאטטעןן וויי! אוו; עט 11 ווה( דען (ייצטפערטינען נעהען? טויעט דוורט יענע בויארייצע ד,יידע, דוי, פייער הוו ט טון ן דירו 5וו![:וו£טינען טטעאאע פערלעהרט. וויו! ליטטערט דוו: דיררע נעניטט! טויווו וויר הטב’1' קיינען אענטען דער פיר יוו;ו בעטהען קווננטע, וובער — דו וו ביזט ילי קיי| »’:נט, ;ווסט! טוו! !ryh י.י:ד גי', דיר פו!רנעלייצנעט ווונ!ערע הח;ד1ו:;ען דעס ;יונלען יווהדעט; וויר בעקעננען !יו! דיר, דוו! ווירשט דין דודך ד'" עופף בעןענעטינע! [ווטטען הייטע וון די־עינ ראש השנה • hí הייסט׳ס וווין • דיו ״וורד ער קיןניג וויבעד ישוךון! מלך ♦ וו11ערהו!03טער ק וו ני;! ער, דער אעצטיגטטע הי»»ע!כעו!ווהנער! דער ערתוובענסטע יי'} יענער ה יו ה ע! ויינע וו11קרעפטינע היונד ו!ירד וין הטן עדהעכען \ * ער 1וירך ע!ןי; רעניר״ו' מלך. וו1ןערהוו:0טער קווני;! ער £וו({ליהט איש tiSMÍIrt ; מפרי£ט גו!נד £ט!£1’ד.ר0'ט! ווו:ד ד'יג} דיינןט דיוו טיפסטען געהייאניטטע! " עד ווירד עוויי דעניד-ו י סלד של ראש השנה מא ?לך עליון. סמרבר ?צדקה• סליגיט צדקה. המאזין צעקה. לעדי עד למלוך: ?לד עליון. וועד צוריט. [כיור־ז יצורי□. זועם צרים. י י לעדי עד ומלוך: ?לך עליון. טיוב שובן עד. טוביו רעד. טפח שמי עד. לעדי עד.ימלוך: ?לך עליון. בשלמה עוטה איור. בל מאודי אור. בביר ונאור. לעדי עד ימלוך: ?לך עליון. מלך עולמים. מפענח נעלמים. משים אלמים. , , , , , לעדי עד ומלוך: ?לך עליון. סייבל סכל. 3q ומבלה בל. סוקר הבל. לעדי עד.ימלוך: ?לך עליון. פארו עוז. פועל;מיניו העוז. פו.דה ומעוז. ־ ' לעדי עד ומלוך: ?לך עליון. קדושיו להב. קוראמידסב. קריובלקיוראיובאהב. לעדי עד ומלוך: . סלד מלץ. וו1(ערחי!5טטער קועי;! ער ספריצט ןערע5טי;קייט! יוו»ווי:דעט ;ערע3טי;קייט יוונד פערניאזוט " נעבעטהע! ער !וירד עווי; רענירען! מלץ. יןן(ערה(!03טער קי!ני;! עי נעדענקט דער יזורפעמער, רעצטעערטי;ט יויהרע ניו3קי!»אען, 'ר סע־יוצטעט חיהרע 5ער("ארע1! ער ווירד עוו<; רע;ירען I טלך. יוחערהלצטטער קיוני;! דער ו!ןן;יטי;טםע ר\אאע(טר.רי1נער! ייינע ;יטע יווט אונענדןין! עי ליו! יועעראעט(יצען היאאע[ יוויט;עטפיוננט ! ׳ ער ו1ירד עוויג רענירען! ) מלך. יוןןעדהיוצטטער קלזכי^י ער יוואווי«ועט ?י3ט «יא י1יינען אועטע!! ער דעט ןי3טעט 1י3ט! י1י2ט ־Vc יווכד־ עוזרפורצטביור י ער ווירד עווי; רענירען! מלך. י!ןןערהו31טטער ק(!נינ! קיוני; יו^ער יזע01ען I "'הרנ ערי!52נע! זיך 1!((ע ;עהייאניטטע! יויוזע זייצט דעי טפראצ?וןןע! ׳ ער ווירד עווי; דענירע!! מלך. יו15ערד.י!צסטער קייכיבי ער קר־ע5ט דווי ווע1טיו11! ער יויבעיזעבט וו^עס; ער דור3&ןרטט , 0• ער ווירד עווי; רע;ירען! 0לל• ו1(1ערה;!3ט0ער קיוני;! ייינע פרו!:,;, איויעטסעס! ייינע טזזיוטענר״גע יעצטע, יי;! ער, דער ־יי״ן י״נד דיו• 0S11S13 ן " עי ווירד ע״י; רע;ירען ז ^.״״ל! j ט11ערהוו3טטער קליכיג Í ייינע היי1י;ען ייגד 6ייער£ן6אא1ן1 ער נזייינקט דיוו אעערעס£[וט״ע1י גיוהע יזונד !יבריין יזיייט ער דעיען דייו 6יד.1 6נרי£ע*! עד ווידד עווי; רע;ידעןז , 1 ... Tora. t'• יא ״ סלך מוסף ליום ראשון מלך עליון. £גה אין לפניו. #.קט בעניניו. ישבח טיוב ?מצפוניו. לעדי עד ימלוך: סוגדין הארון סלו־ אביון. בלה ורד שחת. בשאול ובתחת. בלאות בלי נחת • v י v ן I ? ז J ז ״ ״ • • 5 ^ " t • י • ינד מת♦ ימלוך: מלך .אביון ♦ תנומדח וועופנו. תךדמד־׳ תשבפנו• תוהו ♦שופנו. ;נד מת♦ ״ימלוך: ויו־חין האמן מיד אבר1 מלך עליון. תקפו לעד. תפארתו עדי עד. תקלחו עומדת רעד. לעדי עד למלוך : ובכן ולך תעלה חלשה. כי אתה אלה־נו מלך: C ונתנה תוקף קו־־שת היום. כי הואניוךאואיום. ובותנשא מלכותך.' ולסין במסד כסאך. ותשב עליו נאמת. אמת כי אחה הוא דין ומוכיח ויודע ועד. וכותב וחיוחסוסופר ומונה. ותזכור - ד ז -י ; •• - ■ן•• : •• ; •« : י. V . בל < \־V.wiw>,v»/vnw\vvv\vvw\ X /VX1WXA /X-X-X-AjV v-v Xz v W X /> v \\\׳* *V'^VVVWVVWWWV׳'%k /V* VV־tw־V מלך. ש11ערהשצשטער קשניג! בייוו דעע קיין טוש!, פשד.השנדען שי:ט, שונשער דעששען שיננערשטע ו»אנע='1נדען ש51;עא":ע רו!זע וזעררטט, יווכד איטטען :יינער הייאןיצשטען ( ע3נע[ן) זיין הלוצטטעש $ש3 וז1ישןעטפמ!צען ווידד. * י ער ווירד עווי3 רעגירען:! מלך. ש!ןערהלוצשפער קו!נינ! שונעגדןיך ווי:ש :יינע אשצש ! ועוכעכד־ןיך :יין pnn ! שונעניןין ויין 1ש2 ! ער ווירד עוויג רעגירען I (p2 , נון :ש51 :יש דיר ש ויפטש ייגען דיש פע ר היי 5 י3313, רען דוש כי:ט 3 1 h: ע ר 4ש ש ש, שק יו נ י נ י. ונתלה, וו-ר ווש11ען £שן דען אעכטי;ען !-,ייליגעייט ריגעש סשגעש עשוושש ערלעה!ען; ער שיוט עורצשבשר חונד םרעק1יך! שן שיוזע ווירד :יך דיין ריין ערהעבען, דיין 33שרע3שהרשן ןענרינדעש ווערדען. שוכר דוש כעטטענדיג דשרוי1' :ישנען. ווש.הר שי:ש-ס! דוש בי!ש ריצטער שונד ענטטיידער! לוטויער שונד נ'יי3ע • טיייכעד ,ך!;!- כע!י13ער; בוצהש!טער שונד רעצנונןשפיתרער! דוש ערשיננעדסש דין ש?!ער1ע3נ0ט פערנעשטט־ *)'מעשהמדול ונורא • 1 ן ש ע ר דען ד. י 3 ט ע ר ו ש ט ש נ ע ן ה ש נ ד ט ר י פ ס ע ן דעס ד א פריס וו ויש י ^ ‘ פוונו א ש ן £ש וגענדע וושו3דער3שרע נעטיצטע שויפ3עליי.ג:עט: ר' אסלון שויס איינן יומר שיינער רער גרשסשען :יינער לייטנענשששען, ריין, £שדנעהנן שונד וושי•* געלילדעש , 'ער ווויי בייט קייפירטשדציג! השל שי! א*גן ועתר שננע:עוזען- רעד השו השטטע <י; Sy0£n של ראש תשנה , סב Sj הנישיהיוה. והפתח את ספר היבריוניוה. ומאליו:יקרא. והיותם נד כל אדם ביו. ובשופר נ־ול'יתקע. וקיול דממחדקה ישמע. ומלאכים נחפזו;. יוחיל ורעדה יאהזץ.' (יאמרו הנה יום הדין. לפקוד על צפא מדיום בדין. כי לא נזפו ?עתיק ברץ. וכי באי עיולס נעברו; לפניך ככני מריו;.' י" כבקרת ריועד־ז עדריו. מעביר צאנו החת שבטיו. פ; תעביר. ותספור ותמנה. [תפקוד נפש כל חי. ותתחיל קצבה לכל פריה.' ותכתוב את נזר דינם: ;ראש X. Xx V V X xx XV WVVXVXVVWVX X X WVvXX V X X xWVXXXVx 5’I* 1 דיונע, דוו2 בון דעד געטיצטע וו*רד ערי!££געט ; דיי! בעגעבענהייטען ןי1זען זין זעו3שט הערויט י ל1ווד 'עיע טריו ט וויזט איט דעס טהעטערס וויי;עגעד הי1נד חוגטערטריבען. דיון ווירד וויו דוו: גרל!טע שופר נ-כיוו!ען! וויין דואפ£עס ןעטריילו ווידד £ערג(ואאען; דיון עוגע? גע־ווטהען וזין בעבעגדער ווייז£’1רטיןקייט ; י,'1 עיגרייפט טרעקקען לוורד ליטטערן ! דיון ברעצען ויו! ווויס; דיו! דעד געריצטטטיוג! דיו: היאא[יטע העער "'רד £לוד געריצט גע?וודען! לווין :ילו זיוד דיר ניבט :יודען דיי;. וו!1עט וווום לוין דילו 1 Í1?ט הימין טרעטען ודר־ דיר הייטע. ג?יין לוייגער העערדע טלופע, £לורגע£יהדט, לווכד וויוו דעד הירכו :יינע העעדדע י״נטער דעע הידטען ־ טטיוב אוטטערט, :h אוסטערסט דולן) ניאאסט לוו־ןי, לעהלטט, בע£'.ה?0ט י,עע?ען ^'בעל יעדעט !עבעורע געמיופן’, 3עטטיאאסט דילו ?עבעגטפריטט לוייועט יעדען, יווגד טרייבסט דעססען £עיהעגגגיטםע וידעי. pírt , pn'rt y'H וויהן לו בערעדען יו! ט ער זין בעקיזהדע, ער ?עהוטע עט וובעד לויאאער לווב; יו?ט ויו! pr,*n הירוויבער וווד.וו!טעוד טטוורק לוו?יוגען, וועד דער £ירטט וע31טט העסטי; ווין לויזה! דריווג, נתב ער ^"נסט לוד וווטוווורט: ניב איר דרייוו טיו;ע בעדעוקלייט; דיס וויו ר וויי;עוט1ין ווייוע לווימ£?וצט pírt זין :rtl ׳, ^!בען. לו?ס ער לוריק ביוב, דריקטע וויהן זיין געוויטטען, וויי[ ער ווייוע זלו?צע לווטוורודט ,־.עגעבען דיח '"5ע1 ג?ויבען ;5"::prt ווי! לאייפע? ליה מ; ער pi'p :עהר טרויריג לו«וד בעטריבט ווו ן הויזע, לוווד וווו ?(טע ״עדעי עטסען ויון טדיוקען. זייוע פרייודע בעזוכטען לוווד טדוןטטעטען וויהן, וובער ער pnrt3 קייוען טרווסט 1*I1׳ לווכד■ טפריון: לוין ווערדע וויבעד אייגע ווונבע:ו!נועוהייט לזין דיו! גרו£ט פוו־רען. ער ווייוטע ווו3ד טיייערטע זעהר. prt דריטטען טצג זייועט קואאערט וווגד פערדרוטסעס, 1יט וויהן דעד £ירטט לו זין רו£ען, כעי 'לי נינו ניצט הין; ער ווווורדע וו3עראווה?ס פרייודלין £וןרגע?וודען, ו!3ער ו!וין דיטאיזה? 3?י3 ער לו יז,י!ע ל״נד גיגג וירט. הירוווע' ״וורד דער בע£עה? געגעבען, דיו ס איון וויהן איט וע״ון[ט הערפיהדע, rt וגד '1ר "י״ידע געירווצט . דוו טפיו! ן דעד פירטט לו וויהע : וווו ט וווו ד דלו: ? אמנון! pnrtu קיןאאסט דויו ני2ט 1 יעי בעטטיאאטען לייט איר לו וווט״וורטען לוורד לו ווי??£ווחרען ? היילאיןי זווגטע ד' אמנון: h •ן ווי!? איין 'יטיזיי?:ע?בטט טפרעצען; אייוע לוו;ע דיון גע?יוגען הווט, :Hrt הערויס !עטויטטען ווערדען. (ד■ אמנון *)יטע דיודורן מקדש השם :יין ווי3ער :ייוע דוואווה1יגע ווי3?עוו2טוווורט) . ויין ווגטוווורטעטע דער £ירטט , ניצם "נע '-!נגע, :לו ודעי ן ייינע פיסע ווי[( לוין דיר לובר.ויען ?ווסטען \ וויי{ זיוז ניצט נלון פערטפרעצען הירהער 'קל!»אעןזינד, לזווד דייגען טיפדיגען קלורפעד ווערדע ווין לווין ליצטיגען. עד 3ע£לוד.?, להוד אלון טויטט P^i ילונייין יילו ד1'אען5וןן העגדען לוורד סיטען לוב. דוו ן בעפווה? ער דלו ס אלון ר' אממן נע3טט זייגען ^נעטויטטטיוטן דויי<ע1 לוזוו״אען לוין לויינען זלויג ?עגען ו!ו:ד ווידזן :rt וו! ן הויזע טרווגען :írt?; לוווד עט גע" יי־ ר‘ אמנק ב^יכ יילי? זייגעע 3?וי3ען געטרייין ווווד דו?דעט "י!!יג דיל! העפטיגסטען סאערלען וויבער * L דיו: מוסף ליום ראשון בראש השנה;בסבון. וביום ציום כפור;חרומון. כמד.;ע3רין< וכמה יבראו[.' מי"ותלה. ומי;מוח. מי בקציו. ומי'לא בקציו. מי'באישי. ומי במימי. מי בחרב. ימי ברעב. מי ברעשי. ומי במניעה. מי;נוס. ומי;נוע• ימי;שקט• ימי ומרף. מי.ישלו ומייחיער. מי;עני. ומילעשר. מי:׳59ל. ימי;רום: צום קול מטון ותשובה ותפלה וצדהה מעבירין אח רוע חנגרה: כי כשמך כן חהלחק. .קשר־! לכעוס ונוס לרציות. כי לא תחבוק במוח המח. כי אם'?שוביו מ'־רכ'ו’ןח;ה.'ועד ייום מיוחיו תחנת <1h ענדע לער 2וו»ע דעס פער5ווםסערט אליעזר : *)יומיות אשר ר?ה מרבעות בפא. ?מאחים יסמשים ושיש מכניפות כפא.' גועשות'ביו בסיוכ?ם פנים ?בנים לבפא. דמות רקיע בראשם נטוי לבפא.' הוא ?.עין הקרח וביו שביב בפא. וממעל לרקיע במראה דמות ??א. .ןעות בלי לאות מחיר1 בפא. ״״ מישות ברציואושיוב מרעישות בפא • מפיות כבזק ולא מזיזות היוד בפא. יורקות בי כל מקיום לא:כיל מקיום בפא: w בף רגל חמיש מאיות וחמש עשרה :שרה לבטא. לעת חרישינה לפאר קיוקציות ממתח לבטא. מתעלפות מפחד רכב יושב על בפא. נראות נושאיות והם נשואות עם בטא. סבליורה מתחת זרועות ■עולם לבטא. 'עתירת זיו ?תעל תרפינה בנף בפא. פשעים אם עצמו משיקות ?פא. צורר בי יסמין:?רשז ענן בפא', קול שיוקר לעת נעל מאחז פני בפא. רתמים יליץ ?עד רשומים בבפא. 'שופט אם ירצה'ישבת ?אולם i-t'esn . ת?נית תם יפן חקוקה ??פא. ארבע'היות נושאות" ומנשאיורת עם'בפא. יי לבלתי לנבל למעניו בפא. עודינקעה ןח רפניע בפא. ןכיור ליושבי נטעים יאשר עמק בבפא: <״ רחם מצוקים אישר עליהם שמה הדום:כפא. ואלתרעם הגלגל ויסרעש הבקא. ואופן לאופן וחית לח:ה וקרוב ל?רוי לעמת ?פא: יק כבודו מלא עוילם משרתיו שואלים זה לזה איה מקים כנ'יד1 לעמתם ברוך יאמרו: . ....... בריר *) וויו ריזעע פיוט ווירד £pn jn טד,ון יווני וועוען רעי inntppU'WH'n, £יון וויוזרען Vt?ch6sv;”rt| 5קן וויהרער בעטוופסענהייט ווונד בעמנ1י»»ונגגעםפרווכען ־, ?'יטעי געה,"rWrt£D'2H דינגע; ריוו רינע ווייט[ייפיגע עיןייטערונג 12111 ע1ק1עהיו2ג בעדירפען, ייען !יוו נור ווייניגערסווטען פערנזטענדןיך ?ע׳ אוו5ט "ערדען !וןן!טען; דווהער זינד ויון וון יוו2ד פירויך כזיון ווונוויבער1עטלבוןר. בייוו ווונןעין חכמים זיגד דיוע געהיי»ניםטע ווו2טער 2 pvtוו»ען מעשה מרכבה בעקיוננט, ווו2ד סיין £פ£ע2ט?'5<1י פארי סיווג הירפוון ווירד ווויטדריקזיך פוון וויה2ען פערבוןטחען. , של ראש השנה נ*ד י*'ימ ברוך ?ב1ד!: מיקומו: קהל ממקומו הוא :פן 3רחמים (יחון עם הטיחךים שטו;3% וכוכןר בכל יום י/מיד פעמים באהבו“)’ ישמע אומרים: נאך תשר״ק נעוורדנעט pb 121b עגדע דער Din 1>nh2 פערפחססערם אלעזד. . ■1* ועמן? חלואים בתשובת להודיחד. שני לבביות לך ?אחד לאקד^ לחץבנקיון כפים נשוא' לב אחדי. קיולשופרכפיףבפיוף לב אחד. ציון שיופר ?שוט פשוט לב אחד. פור ימים יוצרו בם לבוד'אחד. עובדיכם ביו להקביל־1 פני יוצר אחד.״י1םמוכיכ= ?צדקרח אב הירח hnts .' נשעניבב ב@בך יחיד ומיוחד . מובטחים בתם וביושר אב אחד: להזכר למיו עמת קול'•אחד. בשיחו בבפא שפוט נוי אחד .־ :עמיד' מליץ' יושר מני'אלף'אחד. טיוביורח להגיד בשביעי באחד. חשוב נר ואזרח למישפט׳אהד. ןךוו־ע מהיום מיודע דינם לאחד• נאשר מעשיו שקולים עד עשור יואוקד. הוא ?ח?ץ להצדיק'עשרת ימי תשובה.ייחד. .דלת!פתוחה לשבים יזת ערי ל?ל אחד ואחד. גולה .זבות לרשע להגיש אחד ?אחד. בקור■ חשבו; למצוא אלד לאהד. ״״ אם נשקיט ומי י־רשיע להשיבנו’והוא באחד. אמת' חותמו להודיע בי הוא איור. לעת המוט וכבל יד עם אחר: ״■״ עוד וזכור למיו מטח שבים אחד. זיאח המתמדת שמע ?די אחד. רונשת נשף ישחר לנחד' לאחד: ימז ממקומו הוא :פן ?רחמים [יחון עם המ;הךים עטו ערב ובקר בכל יום ?מיד פעמים באהבה שמע אומרים: T ״ .י ; 'nVp ישמע ישראל יי אלהינו יי אחד: : — ־ ‘ : T V T: •• V: T: *• T יהל אחד י־־׳וא אלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מו־שי״ענו: והוא :שנמענו כרחמיו שנית לעיני כל סי להיות לכם לאלהים: ואתה מוסף ליום ראשון כי!ך א״ת ביש נעד־דנעס: ואתה אזיון Síp מ?אדיןד ביל איבריהם. חיוכן מ־ציה מעשיהם כמאתים וארבעים ושמונה איבריהם: ב?ה חדש תקיוע שלשים. כמו'שילשים בכף רגליהם: ישי מוסכי יום עשרה.־ כמו עשרה בקרסליהם: נשים כני תיבה שחרירד שתים. כמו שיחיםבישיוקיהםרשומים קריות ביו חמשה. כמו חמשה על ברכיהם: דרוישים תקוע בבפא באחד. כמיו ארזד בירכיותיהס': .קרן ומשכי לשלש שלשה. כמו שלשרת כקוטליהם: הן' 'מוספי' חדש עשתי עשרה.' כמו' עשי!י עשרה צלעותיהם: צקין לסשם ברכות תשע. כמו תשעה שכזרועותיהם': ומלכייוח ווכחנות ושופרות שלשים. ’כמו שלשים ככיפת .ידיהם: כלול' תמירים 'שמונה עשרה • כמו שמונה עשרה חוליות שכשררותיהם: !בהי תמירים תקיעוה תשע. כמו תשעה 'שבראשיהם: עתירות שתם שהיו־ בט שמונח. 'כמיו שמונה שכצואריהם: תק דתם ספרים חמשה. כמו המשה שנינקביהט: "! שם הליכות עולם ששה'. כמו ששהיבלבביהט": טוחיורת וכסל־‘' ושכר וסרעף ובטן וקרב !עשתונותיהם. נכש רות נשמה ,יתירה חיה. עור ובשר !נייר ועצמותיהם:" קי,״!שאו עין■ ויכרו אוזן ויפצו ןה ללשון וניב שכתותיוזם: מכף רנל ועד ראש נתלכיחו פרוט מעשיהם. כתקוע שיוכר בקול־1' יתפירו שוטניהם.' להצדיקם'כיום דין שמייע שניה מאלהיהם: מן אך/ד הוא אלהינו הוא אבינו הוא טלפנו הוא טו'שי.ענו♦ \הוא.ישמינו ברהמ? ש{ית ל^יני כל חי לרזיות לכם לאלהים: ^ ^ אני יי אלדויכם: * :X ״ V ק י ל אדיר אדירנו " אדומנוי מה אדיר'שמך בכל הארץ•. והיה ♦י למלך 2ל כל הארץ ביום ההוא יהיה ♦י אחד וישמו אחד: דיע!ער főm שיוט נ;1ך דרייש£;וכען א׳ב נעשרדנעט. תהליות כביודןד. אמצך מלא כל הארץ. שמען: דין משמום. ?קי וסיעה ושקטד־־ו״ד־^רץ. ו־־־עש עט משפט.’געשו תהומות הארץ.' קול שופר חזק. דבר הקרא ארץ צבי לצדיק. ?׳מר. השמיעה כנף הארץ. פרור ופתח ופח. ופלצות!בעיתוי ארץ. עת תקום למשפט. .זעום על >״.פסי ארץ. ״״ סולו פנו TŰ !גובסו' הרדים מחרדת הארץ. נאור ואדיר. טעם ועשיב ?ארץ. מה תיראי אדמה. ;דעו'תחתיות אקץ: יי״להתודע ולהגלות, כי היא מלך על כל ק,ארץ. כמיופארוהו ?זאזיבשחק יורשו בחוניו לפארו בארץ:, ״ז אדיר אדירנו יי אדוננו מה אדיר שמך ככל הארץ ♦ והיה ן♦ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה י♦ אחד וישמו אחד: ובדברי הדישה כתוב לאמר: יייי";מלך י; לעולם אלהוך ציון להור ודיור הללויה: לדוד 'WVVVVWVVWWV\Wl"vVV׳W\\^WVV'A׳«,vW»/WWV\/WVVVW׳V\l׳\V\V\V\V\\WV%V\'\^/\^/W\׳ די תחלוק. הערר! וזיון אעבטי; ווש?טעמ דיינע אשועשטעט ;ויבער דיש שונענדזיכע טשפ£וננ! וויוו ווע1" ;ו-(| י'״ נעםש£פענע| ;!!!ע ;ויינשט ;וין בעטייבענדער שננטט 5שד דיר הינוינקען, ווען £שן דיינען 10'ער4= ׳ 1 ה0יזען דוש ןע!בטט דען נעריבטשטווג שיהנען שנקינדינען ווירשט!_סשן ועהע ;!יך דיש ערדע Vih שיח= ^ ע״ינען פ£יי?ערן ״שנקען, בישן חערווגגווהען דעש נעפירכטעטען ט;ונעש, דער p«h לערמטעהרענדען דף!-). ^־'!!ט שיבער ויו! הערבייוו ליהט; ווי1ד מאעטטערט דער פשווינענטש!! פשר ;ויהג[ הער, יעדען ערדע«־ J3 י* ’ליייעקענד pii עגטטיידענדען אשאעגטע, שונדדיש £ערווע1טען £ושאאען בעניננען נון שויש שיהרען גרע־ ן • י, יובע[), שוגד דיש נעענגששיגשטען £(!?ץע1 5£יהען שין אעבטעער בעטטירלונג שויש דע ן וו;ונקענרען ער1, שונד־ש! ב5יטלענדע טטר;ו£נעריבט נעהערט וין נשן אעהר, שוגר הע£טיגע<ר פש5ט דיש שגנשט דורן ^ יזוי£געטרעקטע ווע[ש, שונד p'h שוגווענושאאען (1’£ע'דדעגן:ען וין דיש טויאע(גדען משעדב[י5ע| ש!1ע, דער ליטשערנדע ערדקריי! ווי! שויט וייגען פונען טרעטען —ש?ש פ[;!טל|ין שייגע ש11אש05טטטיאאע UV1-ע1 הו1דריין לורויטט; שייגע ש11אש5מטטטיאאע, ווע(5ע דוין דען לוקענדען ווע1טרוינ[ 5ר"גד(ין רו£ט: ׳ ״P ליששערט דעי עידקיייו? וושש ערבעבען וייגע ויי1ען? עש שי1ט דער טשג, דעי דע ש ה(ו5שטען העררויגקייט שיבער דיש נשגלע ערדע פערברייטען !ש11; "הייז ^’^ריפטע\ פרשאאען! יוי! היאאליטער ענטליקונן ווערדען ויש שיהן הינידען 1(’ין יענען שערש£יטען ר,(ml * -Tóm יב m האוחז מוסף ליום ראשון חז? לדור ודור נגיד גדלך ולנצח ?צחים ך)דשתך נקדיש ושבחך אלתינו מפינו לא ימוש לעולם ובדיני אל מלך גדול.וקדוש אתה: חמול על מעשיך♦ ורתשמח במעשיך. [יאמרו לך חוקיך. בצדקך עטוסיף • תוקדש אדון על כל מעשיך: כי מקדישך בקדושתך קדשת. נאה לקדוש פאר מקדושים: ובכן.יתקדש שמה ע אלחינסיעל ישראליעמך. ועל !רושלם עירך. ועל ציון משכן כבודך. ןעל מלכות בית דוד משיחך ועל נזכו?ך והיכלך: ’ עוד עכור לנו אהבת איתן אדוננו. ובבן הנעקר.ישבית מדץננו. ובזכות התם יוציא איום לצדק דיננו. כי קדוש היום .לאדוננו: באין מליץ יושר טול מגיד פשע • תגיד לעקב דבר תיק ומשפט. וצדקנו במשפט המלך המשפט: פותחין הארון :jh■ לווייפאכען א׳ב !:עחרדגעט : ה א יותז בנד מדת משפט : וכל מאמינים שהוא אל אמונה: ה ב וחן ובודק גנזי נסתרות י : למ״ש ב וחן כליות: י' ה ג יואל ממות ופודה משחת : ומ״ש ג יואל חזק: ה ך ץ יחידי ?!באי בולם : ומ״ש ד ין אמת: ה ה גוי באהוד, אשר אהיה ה י ראי ישמו כן תהלת־ו ומש הנה ןה1הףל7ה• ומ״ש ו אין בלתו: חז! האוחז, עד חיוט דער החנדתוו׳ בער רעם רעצטט! ער פריפט חוגר דורכפחרסט דיו“) פעי׳ כחמענטטען ^עהיי^ניספע. עד "ער1(ו!פ £ph טחדע ויו:ר ;ע־ סרייעט ו1ויט דער ^רופט • עי חי;ט Un"! ריצטער חן1עד ווע?טי נעטחפפע. «־־ ווירד דלו? ווו:£ערעגדעל*יכע !;!!•נע "ע!ען גענעננט, ער !יעטיס, דעסס<גן סי^וץ .יין• רי״יע . vt"h הזוכר קהל חונר יעדעל. cm ya’ih ער חיי! גחטט רעד טיייע מיגט. 1:1 a־ יערער ג5ויבט hl ט ער דעס «ענטען יוענעדטטעם פריפט. חו:ר יע1ער ג1ויבט hí ט עד חיין ^ע5 טיגער ערןח!ער יוי!ט . ח•:! יערער :5ויבט 1חס ער חיין סריי. עי ריבטער חי:ט. חי:י יערער (1וי3ט cm ער vi'ii ,!hu חונד :יין ווירד, «ז!5ד יערער :?ויכס דחס חס:־ דיהגר קיעער חיזס. Cl Cl Cl ה ז וכרלמזכיריוטיובותזסרונות: דו ח יוחל חיים'לכל חי י : ה ט'31 ומטיב לרעים ולטובים: י ודע לצר כל יצורים : 3 ל;כול וכוללם,יחד : ל ן כסהר כצל שדי : ה מ מליל מלכים וליו המלוכה : ה נ ולזג בחסדיו ער דיור ' ־ : ה פ ובל ומעלים עלן מפוררים : י! ע ליו! ועיניו אל יראיו ׳ : ומיש ז ובר הברית: ומ״ש ח י וקלם: ומ״ש ט ׳31 קכל: י וצרם בבטן: ומ״ש כ ל לכיול: ומ״ש ל בדו הוא: ומי8 מ ילך עולם: ומ״יש נ יוצר חסד: ומ״ש ס ולח סלח: ומ״ש ע 'ונהלחיש: הפותה .% x•VH,\^V\V»XWVVWV\1yVVXVV^׳V ‘VV V X XX XXXV XX XXX VVX-VX VX V X XXX'X vx vx V׳V v> XX vx VXVVX X X X > jm ער העו1ט p'h בעטטען הגדעגקען, דיה ויינער גע־ענקען. עד הי:ט׳םז דער ה(?ען ?עבעגדען דוו! ?עבען לו»יטט. ער הי!0 ה?וגיטיג; היין ווהה?ט!זעטער רעד ניכטטווירדיגע! !ה וויה דעי מרלו»»ען. עד קעננט דיון גייגונג ה?!ער גע* £הפפע. עי יוי!ט ה?(5עראהן:עגד הוגד rnhíin'-פהטטעגד. ער ווההנט פערבהיגען, יוין 'עגעp # הונדורכדרינן:?יכען טהטטען. עי זעטלט קהניגע היין pn'h f ה11י״ן הי!ט דיה העררטהפט. עי 1עסט !יינע ה.ו?ד ווהוטען יויבעי הי?ע געט5עכטער. עד הי! ט דע1 ווידעדטפעגטטיגען ג,!•■ ?הס טען הורד גה5!י=ט50ה(?. עי הי1ט דעדה?1ערהו!05טע' הוגד ויינע ״'V וייגע פרה»»ען. קהל הוגד יעדער ג?ויבט דהס ער דעס כוס דעס געדענקט. הוגד. וערער ו?ויבט רהט ער דהס ui • בענדע הוגד 1ע?3טטטטעגדיגע וועוע1 היוט. הוגד יערער !?ויכט דהט ער ה?(ען ו!הה1-טהעטיג היוט, ‘־ורד יערער ג?ויבט דוו0 ער 1יה היק »וטטער?ייבע טהן געבי?דעט ההט. הוגד יערער ג?ויבט רהט ער ה??»עב־ טיג היוט. הוגד יערער ג?ויבט דהס ער דער ה? ?״ניגע הי! ט. הוגד יערער 5?ויבט דהס ער היין עוו-גער קהניג הי!ט. הוגד יערער ג!וי2ט רהט עי וייגע lila הויפכעד.ע?ט. הוגד יערער ן?ויבט רהט ער הויןי עוויג פערלייהט . הוגד יעדער 3?וי02 יהס עי געבעטהע ערההרט . מוסף ליום דאשון מזן קה5 ה פ'וסת ׳0ער לדיופקי נח׳פובה: ומ*# 5 תורוה:1־1: ל, צ'ופה לךשע וח?ץ בהצן־קו : ומ״ע v דיק ליער: ח ק צר נזעם ומאריך אף : ומ״ע זק שה לכעוס: ה ר חום ומקדים רתמים לרגז : ומ״ע 1 ך לרציות: ה ע וה ומעלל קםיו! לגרור ׳ :י״ומ״ע ע'ופיט;צדק: לחם ומתמם עם תמימים : למ״ע ת מים פ?$ל1: לעגם י"־ ותמלוך על כל ?לחוד: ככתוב על r נביאך והיד, " למלך על כל הארץ ביום ההוא י ך, י ה " אחד ושמו אחד: ובכן תן פחךך " אלוהינו על כל מעשייך ואימו/ך על כל מה שבראת דיראוך כל המעשים דשתחוו לפניך כל הברואים רעשו כלם אנדה אחת לעשות' רצונך בלבב שלם כמו שידענו יי אלהינו שהשלטון לפניך עז בידך וגבוךה בימינך ושמך נורא על כלימה שבראת: ובכן תן כבוד ץ לעמך תחלה ליראיך ותקוה לדודישיך ופתחון פה למיחלים לך שימחה לאךצך וששון לעירך ורמיסת'יקךן לדוד עבדך ועריבת נד לבן ישיי משיחך במהרה ממינו : ובכן צדיקים .♦ראו וישמחו ויישרים !עלהו וחסידים בינה ♦גילו ועולתה תקפץ פיה/כל ליו-שעה כלה כעשן תבלה כי תעביר ממשלת,זדון מ! ליאיץ*•' 'VWWVWVlx > חזן ער טפפנעט דען 3וטפערטיגען נייגע פ£טרטע, ווען ניט דטיטן פטצען. ער útin איט דעע פרעפ!עד גטצויצס ; ווינטט ד1וט עד ניך בעקעהרע. ער טיגט קורללטמיג טונד (טנגאיטוניג • ער טינט ער3טראו2גט5ט11; דיט עדבלזד-אונג ווירד דעע לטרנע פטרגעלטגען. עד טינט רעכטטטפפען • קזיין טונד 4<"0$ טינט טיוזע 5ט1ו?טאאען ;["ן. עד טינט טויפריצטיג טוגד טרייא t*, ניננט, fin טרייט - געניננטען. קהל , טונד יעדער ג?1'3ט דטט עד ניט איט טפפנע1 טי־»ע1 עאפפעחט. טונד יעדער ג?וי3ט דטט ער געיע6ט טונד רעדןין טינט. טונד יעדעי 11וי3ט דטט עד ט״עמר לו ערלירנען טינט. טונר יעדער ג(וי3ט דטט עד (”03 לו עענענפטיגען טי!ט " טונד יעדער גז!י3ט דטט ער טייו נע• רעצטער ריצטער טינס. טונד יעדער ([וי3ט ז־טט ניין טד.ון טז!נע פעה1 טינס. ראתיו של ראש ד,שגה íö ויאתיו כיל לעבדך. ויברכו שם בביודך. מידו בארם צדקך. דדרישוך עמים לא ידעוך. ויהללוך בל אפסי ארץ. וייומרותמיד לגדל לי. (דןבחו לך אח זבחיהם). ויזנחו את עצביהם. ויחפרו עםפסליהם:דטושכםאחד לעברך. לליראוךעם שימש מבקשי עניך..ו״יכידו כח סלכוחיך..וילמדו תועים בינה: ויסללו ארה נבורתיך. וינשאוך מתנשא לכלילראש. ויפי■ דו בחילדח פניך. דעטרוך מר ולפארה: ויפצחו הרים רנה. ולצהלו'ארם במלכך. ויקבלו עיויל מלכותך עליהם. ויריוממוך בקהל־1 עט: וישמעו רחוקים ללביואו. ויקנו לךיכתר מלוכה: ותמלוך אהה יי לבדך עלי כל מעשי ף בהר ציון משכן כנולך ובירושל:ם י<יר קךישך־ככתו3 כדברי'ףךשך ימליך יהוד. לעולם אלהיך ציון לדר זודר הללויה קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב ויגבה יי צבאות במשפט ויואל הקדוש נקדש בצךקה: ברוך אתה’:♦ המלך הקדוש ג אתה בחרתנו מכל העמים♦ אהובת אותנו♦ וךציך־ו בגו♦ ורוממתגו מכל־, הלשונות♦ וקדשתנו במצותיך .וקרבתנו מלכנו לעבודתך♦ ושטף'הגדול והקדוש קלינו קראת: ׳ ותתן לנו• ** אלהינו באהבה את ♦יום (העיבה!זד, ואת יום) דהזכרון לוזף,. יום(זכר־ין> הרועה (באהביס מקרא קדש זכר ליציאת מצרים: ומפני '׳%%V\^VVVVV'^l'V׳VVVVVVV\VVVVVVVi׳VVVV\VVVVVW»A׳VVVVVVWWVVV\^Vt\^A^V^\^A׳VV\AVVWVVV/ '*אן־קע ♦ הערר] וויינטטיוווויו: !וערדען דיו! וועזטבעווווהנער uHh וויינטט דיר דינען; דיינען נוו»ען hl-כע1, !וירד ר!ויך 1pírt ערדען דיו! הוו3טטע וווו11וטט ויין. זע[בטט דיו! ענטפערנטטען קיטטען ווערדען h5| דיי: מגד גערעכטינקייט 11( ווידערהוו1(ען, ווונד 5עןקער׳ דיו! דיך פוויהער כיון נעקווגנט, ווערדען »יט זעע1ענ־ עגטליקוככ דין וונבעטהען. כור דוו hu דער ווע£וען דוינ( זין ענדעט, ווערדעןדיינע 5וובענדען קעהרע זיךענ־ רע\; נול־ דיון ווען דער {עטלטע לייטטרוופפע פערריננען ווירד׳ ווירד 5ערהוון5ען דעד ;עפייערטע ר1|י: הוון יעול!בט דעד עוןינע!" — עירו!טהענד דעס טהעריכטען נעטלענדינטטעט, ווערדען היידען דוון וויהדע ^”0?ען וובנעטטער לערטריאאערן, ו!ונד ווינץ פרוואאען פעיוויינע פטר דיר די וו קניו! ביינען, »יט יעדער נייע1 זווכנע דין עהרפיר3טען, ו1וכד דייכע 05rtt»iib אעהר בע״וווכדערן!ערכען. קייכע וויררזיככיגען לווייפ5ער "ירד דיו! ערדע אעהר זעהען —וו^ע פו!ן דייכער נווטט1'5ען ווווהרהייט ער[יי5טעט; קייכע ו1וכ3ערעדזוואען ^עי,י—לז!5ע p’h !טבע דייכערווזואוו5טבערעדעט. וו5ןע נרווטען דעד ערדע ווערדען דוון וו5סוויהרען הערר־ עי דין ווכעדקעככען; עהרפור3טמ5וו?1 ווערדען ויו! דין ווכבעטהען, וווכד דיו! קדווכע דעד וווכפערנעככ1י3ען »יו3ט דיר וו?("ן לעעטטעהען. £lh דעד בערנע ניפפע! וווכד דעס אעערעס טיפען ווירד יובע1 דוון וווכד יוי3־ ׳*I וווכוווי£הו!ר(ין לו דייכעע טהרווכע עאפו!רטטייןען; דו! וו(5ע ווונטער דייכען לעפטער זין טאיכען, וו1(ע דין ’'עי־('3טט ערהעבען, ו!!!ע וויו פערקינדיממ דיינעט' רוהאעט אעטטווייפערן, וווכד ו!ו1ע דין ניר, וו1ס "עיטהעררטער וונערקעננען ״ערדען. מוסף ליום ראשון ומפני חטאינו גלינו מארצנו־ונתךחקנו מעל אלמתנו ואין אנחנו ?בולים לעשות חובותינו בנית בחירתך בב?ת הגדול והקדוש שנקרא שמק עליו מפני"היד השלוחה נמקדשק; ?הי רצון מלפניך s«« אלהינו.ואלת♦ אבותינו מלך רחמן שתשוב והרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו אבינו.מלכנו.גלה כבוד מלכותך עלינו ?והרה(הופע והנשא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורינו מבין הגו?כם ונפוצותינו כנס מ? רבתי ארך והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בירת מקדשך בשמחת עולם ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמירים בסדרם ומוספים כהלכתם ז ואת מוספי יום (השבת הזה ויום) הזכרוןהזח♦ נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות ךצו;ך♦ במו שכתבת עלינו בתורתך. על ?די משח עבדך מפי בכולך כאמור: וזן 11 ירד דיזעט ןנעדוןוט: וביום השבתשני־כבש־ים בני-ישנה תמימם ושני עשלנים סלת מנחה בלולה בשמן ונקבו: עלת שבת בשבתו על־עלת התמידונסכה: זהקרבן שבת וקרבן היום כאמור: ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש ?ה?ה לכם כל מלאכת עכלה דיא תעשו יום תרועה .♦היה לכס: ועשיתים עלה לריח'ניחת לעפר בן בקרי אחד איל אחד כבשים בני־ישנה שבעה תמימם: ומנחתם ונסכיהם כמלבר שלישה' עשירנים לפר וישני עשיתים לאיל!עשירון־ לכבש דן מסכו♦'ושני שעירים לכפר♦ ושני תמירים T T * . • * T • • י י • • • ״ ; י• • 1 • כהלכתם: מלבד עלת החדיש ומנחתה ועילת התמיד ומנחתה. ונסכיהם כמשפטם לריח נתח אשד, ליי: ? ••־׳••* T - V b| שבת ודרד דתעס . !שמחו במלבור/ך שומרי שבת :וקוךאי ענג עכם מקרש♦ ׳שביעי י בלבב ?שיבעו דו־זענגו מטובך ובשביעי רציהד מ !קרשתיו חמדרת "ימים אתיו קראה• זכר למעשה בראשית: פותחין הארון «ען דעי חזן וונ5ענן:ט עלינו ווירד דר!! ארון הקו־ש 5עןז5£עט. יווגד U3"te אפען כי* ל' לנל המונב׳ יוון •וירד עם כעעזזווצט. וועד ווען ער ועפועןט ואנחנו נזרעים ״'יד עס ווידער עיוופפנעט, וועד וופפען בי* בגבהי מדומים: עלינו לשבח .לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשינו נגעי הארצוח ולא שימנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו כחם וגורלנו ככל המונם.' ואנןזנו כורעים של ראש השנה פח כורעים ומישתחוי□ ומוחם לפג♦ מלך מלכי הגלבים הקדוש ברוך ד־י׳וא שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עוו בגבה♦ מרומים: סונרין האמן קהל »1>3b ווייטער הוא אלהינו 31b־ נטצהער ווידערר,ט(ס עס דעי חזן. היא אלהינו אין עוד. אמת מלבנו אפם זולתיו בכתוב בחיח־תק וידעת היום והשבת אל ל;3ק בי יי הואהאדהים בשמים ממעל ועל הארץ מלתת איין עוד: יי-היענד קהל נטגט הוא אלהינו, וטגט דעי חזן דייע פשוקים ווע(צעס מבטל uvb גזירות רעות(ויט 3b- גטבטע דעס ר' אליעזר בעל הרוקח. ,אתה הראית לדעת כי יי הוא האלהים אין ע1ד מלבדו: וידעת היום והשבות £ל לבבך כי :י הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.: שמע !ש־ראל " אלהינו יי אחד: הן לי♦ אלהיך השמים וישמי השמים הארץ וכל אישר בה: ?* " אלתיכם הוא'אלתי האלהים.ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא :שא פגים ולא:.קח שוחד: בי שם ♦י אקרא הבו גדל לאלתינו: יהי שם ” מבורך מעתה ועד עוזלם: אלהינו ואלדד אביורזינו היה עט פיפייור־ז שלוחי עמק בירת ישראל. דועיומדים לבקש תפלח ותחנונים מילפניק עח עמק 5ית ישראל: חיון־ם מה שיאמרו. הבינם מה שידברו. וישיבם מה שישאלו.,ירעם איך' .יפארו: באיור פניקייהלכון. ברך לק ללרעון.עמק בפיהםיברכון. ומברכות פ־קכלפיתברפון: עמד לקניקועבירון. והם בתוך נעביורון: עיני עמק בם תלויורת. ועיגיחם לק מוחלות. נשים מול ארון הקרש באימה. לשבך כעס ^ . אלהינו י. ורו13ע1 נטטט bונד (oub טונזרער ;פעטער! h"z איט דעע זזונדע דער טבגעטיקטען דיינעס ^׳!עס לישראל, דייו פטר דיר p'b געבעפהע טטעהען , punban pib פיר דיין £p)b ישראל לו ערפ(עהען. ק ׳ ע גיט b'z cbn דעדען, טונטערריצטע b’! obi! b’z ז^ו3ען הו((פן, ווי((פטהרע bיד.רען וויגטען, טו3ד 31b יע b’! b'11 b'z דיך ןוובפריי:ען. (b'z eb ווט:דפ(ן p'b (יצטע דיינעט ט3ט(ימלעט ! b'z בייןען דיר דיו! חיהר או3ד :ע33עט דיין b ; p)bB ^:נע b'z ט((עוטאט »יט pw pr7 דיינעט טייגערפן סונדעט ! דיו! ון!.^- ^דיי ^"1 -5 P’íטי, טונד טין דעטטען »יטטע טרעטען b'Z טוי|י; דיט טוינעו דיינעט פו!(קעס :ינד געהעמטעט. טונדדיט ו1יהייגען טאטצטינן לו דיר. ענגסטיגט טרעטען ibcb'Z דען ארק הקדש הין — מושך► ovS ראשון מעם וסימה. ועכזךד מסביבים אותם כתומה. ואתה מן השמים השגיס א׳וחם'לרחמה: עלן נושאים לךלשמלם. לבשופ׳כיס נבחןד כמום. ואתה תישמע מן השמים: שלא׳וכישלו בלשונכם. ולא.;נקישובשנונם, ולאובושובמשענם .ולאוכ׳למו ים שאונם ואל יאמר פיהם דבר שלא כרצונך: כי חנונללד אלהינו המה חנונים. ומרוחמיך המה מרוחמים: כמה שורענו ר אנסינו את אשר תחון יוחן. ואת אשר תרחם ורוחם: ב^חויכתורתך והנתיאח אשר אתון. ורסמיתי את אשר ארסם: ונאמר אל ♦בישו בי סויד אדני אלחים צבאות ♦ אל יבלמו בי מבלןשיף אלה♦ ישראל; פותחין הארון ׳> לשליח צבור איוהילה לאל. אחלדה פניו. אישאלרד טמנו. מענה דישון: אשר בקהל עם אשירה עזו!'אבילח'רננות •בער מפעליהלאדם מערכי'לי. ונדי מענהילשון: לי'שפתי תפתח ופי יגיד תהלחך: ו־יו לרצון אמרי פי' ו־עיון ל3'־'<$ך: לי צורי !נואלי: י inm י׳™, אנסיבד. •\׳VVWV\V\VVWV\׳VV»(VX \IV\WVWW\׳WVWVWW\׳WVWWWVV11\׳VVW\WVVVVVVVVVWV׳V\ \\vw\ 5חרדייגעע 1’plhs חואגעבען וויוו 5חן חייגער ריגגאויער — דיינען חוגווי(1ען ל1 בע:ענפטיגע!חונד דייגעןןרינ[; ח ב(יק לווין1 ויוו ערבחראונגטפוו!( חוים דייגען ד.ו!ר.ען הערחב! ויוו העבען חיהרע חויגען לוע ר.’אאע( עאפחר טיטטען חיהר הערן פוור דיי ווויס, :ח ערהחרע :יח וווים דיינעג[ היאאע{ ! גיב חיהרער לונגע (יי5טיגקייט, חיהרענן פחרטרחג חנטטוונד, רחאיט 'ויו! ווין וויהרעג[ בייטטוונד ניבט בעטעאט, חוגר חיהרע געאיינרע ניבט דורן ויון לו׳טחנדען ווערדען ח א(!5ט חיהר אוגד קיין״חרט חויטטפרעכען רוו: ריר איט5ח([ע! רען נור דייגע בעגינטטיגטען, הערר ווונ:ער גחטט! :ינד בעגינטטיגט, נור דיינע בעגנעדיוטען (ינד בעננעדינט• וויר ווים1 םען עם הערר ווונ!ער ;חטט ! דחם גור דער בעגיגטטיגט וויוט, רען דולו בעגינטנוינסט, נור דער בעננעדי;ט חי! ט ׳ רען דוח בעגנעדיגסט; וח טטעהט חין דיינער (עהרע געטריבען: חין "עידע געוווןגען ויין, ווענ[ חין גע״חגען בין, חוגר אין ערבחראען, דעטסען ווין אין ערבווראע . פערנער .־.'ימם עם: '(חם גי5ט דודן "יד בעטעאט ויין, ריח דיר פערטרויען, נחטט! הערל צבאות! (חש ניבט ח! איר 13 טחנדען ווערדען, ריח גחן דיר פרחגען, גחטטט ׳שראל׳ם! אלחילר!, חין בעטהע לוג[ העררן, פ(עהע חיהן חן, חוגר עדבעטהע איר חיינען חייגגעהאעגדען 5חי־ סיווג. חונטער דיוער פער:חאא(1נג ווי(( חין :ייגע הערר(י5קייט בעדננען, חוגר ויינער טהחטען רוהנן, «ח(1 סח! אייגען (יפפע! פ(יטען. רעד אענט חרדנעט :ייגע געדחנקען, נחטט חבעיגיבט דער לונגע רען חויסדרויך הערר,. לןפפנע אייגע (יפפען, דחס דיינען p,!n איין אוגר פעדקינדע! "חה( אחגען דיר גע5ח((ען ריח רעי רע! איינעט אונדעס, ריח געדחנקען איינעם הערלעגס, דיר עווי,גער! איין החרט ח1נך איין עד(ח:ער! אנסיכה של ראש השנה ו!ען דער ערטטע טווג דאש השנה יון שבח פע1(ט ווירד אהללה ;0W . ו!י1ט כחך לו1ייוו3וונען א״ב געטרדנעט. *) אהללה א לרזי. א־שיךה עזו ♦ אספרה כבודו. אאפד־נו מלוכה: אשנב לפועל: אישר ש׳ח ופעל. אנוהו ♦ כי לו;אתרה ?גלוכה: בע11 נצח אישנן. כי צבאו אני. ולי נאה שיח♦ גודל המלוכה: Snp3 אכשיר♦ ברב עס אדבר♦ למי שאת(יסר עז♦ ולמי המבוכה: גושו גדכם ♦ ובאו ממלכות ♦ דאו מה נד,דר ♦ במזח המלוכה: גדלוהו אתי♦ ונרוממנהו!חד.ןאלתר/נאו. בנזר המלוכה: דרכים בעת♦ נעשתה מצולה♦ הךרבו:ננו הד♦ לטי מרד,n מלוכה:דרך סוס בים. כנגד שש מאות ... .. ז רכב. ומה •S’vi נכר;’'עוז בסל,נה: גויס וממלכות. יחוס והו4ין דיאויני למלוח גלייון הליכיוה.'וספר חהלוכיוה. גל מייום לזכיוח. ליכיו למלוך:'דורכת נסיכות. בחנון קיול בכית. דברה אני גמלכות. ומי יוכר1 למלוך: רכי^גי רורז נמיכור־ז^ מחב׳בי אחט :רוך 5'' :יינע העררטלופט ווירד פערט״ילדען ווילו לויין 5ל!רלויבער רויטענדעד טטותוווילד. נלוטנו ן1ירד דלו: יימססע ןנעריבכו לונלורדנען, גלוך ווע!2על[ ער דילו פרעפוער לעדטרעטען, רלוכע לודםיויבען, דילו קרטלע דעד ל1'3עדאיטה'= נען פערני5טען, לוונד דען •לעפטער ■ויינעע קל!דנ(משיח) לוי3ערןעבען: לויהע "עדדען דייו 5־Hun'!! (ישראני) הולדינען, ל1ונד עד ווידד לויכער לו1[עט דענירען. עד ווירד דלו: ריק דורך לויילפיהחל; פלון רעכט לוולד לורדנונ; ווי• ־דעד ניילו בעועבען, לווגד דען קל!לי;ןיכען לעפטעד לוד נערעכטינקייט טווילגען. דילו לוו;: טן•' נעט1לוננע וולוונועי ■אידד דלון ל1ויפנעהייזט ״ערדען, לוולד וויר ;עלמין ;עלעזען לוו:טער :";עד רעליה;;. יעלע 1עטטי;ע רייכע, פערעהי דעד דעד ילוטלעלביודער, הלובען דילו נלוטטליצע לולאוטהינע וולו־לולג עלטווייהט, 'וולד לויהרע טטיו!לע העדרטוויי4 לורטלעלויכט לוכער דעד אעדר ווירד דלו: ו1י»»עדלדע נעהיי! דעד טין1 פעהענקטען פדלואאען(יעןךאן1) טןיען, לוורי 1ע!בט° <ן$ו מי מיכים. יום זח ד־*ו ;"ביב. פיו;בא למלך:'נעברו מהמלכים. לפניו'כמלאכים. נסיר ממליכים.י; ומלוך:?חים של ראש השנה בני שם. זרע כמלוכה: ?!בחס בן נף. ער בכתרתו. אייכם בהכרתו. כס ממלכחיו. וכיח וימלוך: כבוד הלכותיו. וקדוש הליכתו. כגמדו מלאבתיל לעיןפל למלוך:?5ל עה :?•ד־1'והר וגבענ׳?5יי~1. לכל איום ואפילה וכאיור ךוע ומלוך: לראי לקויל. וחךי׳כים !?מיל. ליום זר־! פור המיל־־‘. המדון למלוך: מטו גולם• חמו פנה אך*}. לפני ארון הברירה♦ אדון המלוכה; יושבי חרושות. אז הקשח לחץ. עזרוהו בלי בצע♦ א?סי מלוכה: יה נלחם בם. צבא בלי בצע. כן יאבדו שאר. ולאל המלוכה: כארז בלבנון. אשור נדל. (חרף אוריד. כבירהמלוכה: כליל איש הממם: בליה1 שמורים. ואז ידעו כל. כי לאל זתמלוכדה: לשחהן כרע בל. בחשבו עלות לשחק. וסר מנו m T * ! ז • *“ e t ; I• לבב אנוש. ןרד המלוכה: לכנו הושב. וכח אל הכיר. למרים ומשפיל♦ השלים מלוכה: מנרה צאן לטבח. ונלזכנו עלילות. בלבוש צעיר ♦ חרס המלוכה: מכורי בלא הון• פחי.: בלא כסף♦ סלו למטהכמים. לבהמלוכה: נמכרויונים. גאים. מעת מתנאים. נאד־ז ?כאיי למלוך: מלכוךגילם.נ'מלו הגולם. נן^ך הגיולם.' עת אחא למלוך: נליבי עמים. י',= pyupV !יינעש דייכעש, דינען פרשבטליג ווינם היי!יגשהוע טויען; שורד ער "ירד י- נו!ן פש((ענרונג ויינעס גרששע) ||עיקע® — פשר ש((ער שדגען רעגירען . ש((עש וושש משש(| עאפשר רווגש, ווירך ער דוו ן בייגען, בעיג ווו נד ״יגע( עמידייגען, איש דונקע( דיש 5ש(ר,ער דעקען, שונד ש((עמ בע(ייכשען איש דענ[ משרשר( !יינער 14 שיע־ ^שעש! ער ״ירד דיש היאאע( ו״יפרש((ען, נייע שוישטפשננען — שוין, די1ען שוו ג השש ער דיון (ששו גע-שונד ווירד£שן ציון שויש רעגירען. היידען ווערדען טטירלען, שיבעראיטהיגע 5ש1(ען, טששזלע ג(”־-’-r I •וען ער, דעד ש((ערד.ש3ענששע! קשאאען ווירד דיש רעגירונג לו שיבערגעהאען, דשן "עררען דש לוזשא־ I שרעטען, דיש פירטטען דעד פוו(ר,ער,ווערדען דש! ק(יינע ptyfi (ישראל) הינשדן’ שישגע!, שונד שיהע v- ש־יגענש־יאד׳ע מששדש (ירושלים) וזידעד מיינרייאען ׳ איש (יב(י־ען גע!ענגען "ערדען דש עש הינשויץ Prt Na אל מקיומם:מליו" : גגוןנעימים. ידימולכם מנעימיף. 'נשא= מעממים• עליהם למליוך':ספות אלילים. כיון נלולייט. פחיור ?מיו חללים. יושלכו בלי למלוק. סיוד אל אלים.' הבו בני אלים. w זמרה וחלולים.'לארון ?י .ימלוך: עזוז נד ?השיאו. להרים נביאיו. עמוסיו בנשאו'.' ;עיוו וימלוך: על דום משאו. ידחו ?נישאו. על היוד כסאיו. לשב ומנחם בלא כה♦ מסרני מלוכה: ש;!י1 הסניף♦’להוידזובצדו. וי.יךש כקולבכי♦ חרב ומלוכה: מזן שגב חלק. היות גביר לאחיו♦ ועוד תסוב♦ לישחן מלוכדה: עשה לף בציון♦ שם נוראות. 3א: תצליחנה ♦ בכסא מלוכה: עורר והקץ♦ ;:שוש כל הארץ♦ וכונן כשאף. בקלת מלוכה: פני מאור לבנה ♦ וחמה תחכיר♦ ויבושו עו;רימו ♦ כשאסף מלוכה: ־ פאר עיר יופי♦ לברה כחמה♦ וגלה לנגדנו♦ כבוד מלוכה: צבאות'גאולי צוען. שוררו בליל חג♦ והוא' לילדה נשמר♦ לסחף מלוכה וימלוך: סוד ולזפיורר ארץ. ?כלייון וחרץ., ne פייושיי הארץ. נריניז,וימלוך: פחד שיופריור־ז.ערץ. ישלש ובכם ורץ. פ^ר מכנף הארץ. נעלו 3' .ימלוך: צבימהירופנעל. ואדר משעל. צוזח משמי מעד״. למבני כי ימד1:וך. צכאיורת ?S פיוערי: לצלעפלרמי העל. צפירת פאר לחעל. תןלצו־ק למלוך. קצינים לי5שר מלכו. אדרת לשליכו. קול יתנו ונמליכו. לארון ?י למלוך: קרואים למליובו. ואחריו ללזריוכו. קיוממיותנלכו. ובראשם ימלוך *VV»1T׳1/\V׳,\־V׳,\VVVV׳VVVVVVV\^VVVVVV1VVVVVWVVVVVVVV^VI׳VV^/WVV\^A^VVVVV’*AA.\^A־V^^/V^/V^/V) פיהרען, תוכד :"pu3 בע£רייעד (משיח) ו1יינטטיוו»י; הוןדי;ען.דען ניולען סכות׳ דויי טיי1'11 כיון, ווערדען ויון דיון לערטטוןרען, וויו! וויי! וו יו ט דווהיו 1וער£ען, ווונד וויהרעס טהרוונעט ענטועטלען. ווונד וויהר, !ו! הדג דער ?רחסען! הו[ריןנט דעע נקטטער ול1טט! טטיאאט דער[ העדרן ווויטענטפי! יוונד זיובגעגעמע, ער Hírt ווירד רענירען . עד ווידד דיון היוגד !יינעד וו!1»וו5ט וווישטטרעקען, ויינען פירטטען (משיח) עאפוור העבען, ישראל ערהעכען, ווונד d'h »יןיע0טעט דען ט הריו ן 3ע!עטלען. עד ן וירד דייו ערדע :ון»»ט דען טטוו1לען בע״ווהגערן ערטיטשערן, וו ונד דוון וו11יין רע;ירע . דרייוואוול ווירד עד וויו• דוו! 3רוושע שופר 13וווען'ו1ונ1 טרעקקען פער3ריישע|. וןןיג! ו!((ען ערדעענדען ו1ידד ויין pnn ערטוו(1ען, ווען עד רענירען !וירד. דיון עדדע, דון; אעעד, דיוו .חיא»ע[, וו11עט ♦וירד פרוןה1ווקען ווב !יינעד רע;ירונ;. ער ווידד וו11ע עדטוופפנע ווע!ען פלו! וויהרען נעברעצען וו ונד «עגנע3ן בעפרייען, ווונד וו11ע אערדען וו ין דער ווו! נגע וויהרער פריידע וווישר!£ען: הו!! דעד ;ערעכטע רענירט ! וו II ע רענענשען ןןערדען דוו ן וויהר פירטטען ־נעטוונד £וון .!ין ווערפען, pn'rt הו1די;ען וו ונד לויט ואישרופען דעד הערר ווי!נו קלוני;! ער וויד־ דו!1 דיו: דייך ;יינען בעדופעגען כישראל) דיוו חיהע £ח(נען, וויבער;ע3ען. !יו! ווערדען וווי£רעכט לווהער ליהען. וו ונד וון וויתדער טפיטלע, ער דעד ווע1ט> של ראש השנת וסליוך: רז המועמן. לייום.זד־־ז סןמן. רישום למיועד מסן. וב׳ו ניוקם לסליוך: ריועה$מן.5ב'א'ו מתימן. רוח !?עיר בר־זימן. בגל^ד.יסל־וך: שסאן עלי־ור־ז. וסיוד ^ליאייות. ישיר מתלולי־וח. לאיחוי כי ימל־*1ך: ש^ייורז תדזתייות. וה־ודאיותייות. #איון המיון כדייית. יריעו כי וסליוך: ?כןכסכשסיש שמיו לפני שמיש. תיואריו כצאת השמיש. במלכיו ומלוך: תומך ממזרח שסיש. ועי סביואת שסיש. תמה ברה 2שסש. ודומם ווסליוך: ?ולובי,: צעח במי שעל. צפו ?רוח שכל. אנהיונטעו. וקבלו מלוכה: ־ קמטו שערי:יכול. בית עולמים. כי מביגימו. ש?תה מלוכה! קרוש:באבם. לעלמים. ואז ישיאו ראש. בחדשו מלוכה: רבצה בריגדה. שקטה מאלטון.ז כי ארך לה. קץ המלוכה: ריבו מושיעים. שיאו אדר מאדום. ןשית על אדון. היוד המלוכה: שוא שנא אל. והוא על לשוננו. בקיש אמת’ואין• ורחקה מלוכה: שדי הסר אין 9צ?א’ך♦ יריעו לך. תרועה מלוכה: תקטר נאות. תתאזר עוז.לבל.ישתרר. זר כמלוכה: תכון תבל. כי יונער רשע. ושם.צדק לרגליו. :דצנ1ף מלוכה: ז תקום ט:ם. תוכיח לאנזים. תשבור מטה רשע. מיושל המלוכה:im תחליף אלילים. תוקיגב לבדך. תקרא נצח. :היד במלוכה': על כן נקוה לך ♦♦ אלהיט לראות מהרה בה?ארת עזך להעביר גלולים מן הארץ ^לאלילים כרות.יכךתון. לתקן עולם ?מלכות ישרי. וכל בני כשר.יקראו בשמך לס?טת אליך כל רשעי ארץ. :?ירו ידעו כל ♦וישבי תבל. כי לך תכרע כל ברך תשבע -%V' ׳*V/%/%׳ VX׳VV׳XyX/A X/A VX׳V־-W/A/VX/*.'%/VA/X/\/X׳-%/A/V/A׳׳ XA.-A V WWVW \׳v V ■VV׳ZX/V'V'X X/A A. Ax/Ayxyx/V ??5'ג! דער טיוג דעד ער1עןונ3. דעסטען בעטטי״״טע לייט י1יין יוונדווכדרינגזי^עט p:n׳U פערתיזוט, יד עבען הייטע קונד ווערדען, Hírt הייטע ,וירד דער י1''5ער5יו??ע רעןנידען. ער, דער טיייע ר,ירט! !וירד תימן י״נטער יידויפען טטיראען דיוהער פיוהרען, גוונד זיינען טהריון יוין גלעד יוויפסוי׳ונען . דייו עד: '־5’I1 שנאג־ס, יוונד יע,,״ט!יכע היא״עזטקעהרע, "ערדען דיון י״יט יןיהרען העהען ןיובןינגען דעק קעניג ,״1) ’ ’1■י־ י־ע;. רכו. דייו ערדע, דיון הי״״זיטע העער, יווני יער ;עטיופפע "עניע, י51זע0 ״ירד יוי| טריידען כ,ןד^יע5ען; דעי העיי רעגירט! הייטע ווירד ער (מעויח), דעטסע! טהריון, דעטטען prrn יזונד דעשסען V%^WVVVVVVVVVVVVll׳,V,,^1,>l׳^'%\VVVVW׳»VvvVWVV\1^-,WVVVV^ ףן1י$ , הייטע יויגכו דער {עבורטסטוז; דער elun , הייטע וזערדען he ו (<:ו’3ז1 וועז«ון־ג־ reho< של ראש השנה נב אם בבנים. אם כעבדיס. אם כבנים רחמנו כרחכם אבעל ?נים• ואם כעבדים עיגינול^ תלויות.עד שהחננווחיוציא עאיור , משפטנו איום קדיויש: I T T •* T : * t!n\ וו!;ט ארשת (וווי«ן:ענו»!«ע? ו!![ שבח) ו»נד דער חזן : u> ötrimrvit ארשת שפתינו יערב לפניך אל רם ונשא ♦ מבין ומאזין מביט ומקשיב לק1ל <«»!כרוק תקיעתנו ותקבל ברחמים וברצון סדר נזל כי ותינו : ווע] דער עדפטע שיונ ר״ה יון שבת cHrü , ווירד אפחד במעשי נעזוונט: <לוך תשו״ק 5יער5ווך כרוך יעדענך !reirti זכר נעיורדנעט : ?כד החלת כל מעש. אישר בכד1 שנרד נעש. תיוחלחט למאס."יוצר בל וזכור: תוכחת מעש. אם יצאה בכעס. חומך למעניו לעשי."ויצוךיכס לזכור: זכרי שמבראישירי. תבואתי ראשית. 'שיוריש בכור ראשית. לר>! ולזכור': שצף חרישית. אם חר'להשית. שובה אשר T ,T : T ״ • נ'וך לוויי£ת5ען א״ב נעל!רדנעט: אכחד במעשיי אלאג ככל ny. אירא ביום דין. בבואי לזכרון: אדרוש לחנון. אחלה לרחום. אחנן לחקלי. יוםלזברון: בבואי למשפט. במי אשען. ומי ־:חפש לי. צדק לזכרון. ־ באבודת בטחתי. ופעלם אכלתי. והם היולי. קדם לזכיון': נברה זרועי. י כשח מחני נא. לבל :מח מני. שם וזברון: נבר אם !עמוד לפניו היועיל. בעת ;יבק־ש מני. •זבות לזברון: ויצתי בלוביש אפור. והשן המשפט. אשר בם הוחק שימי לזברון: דלג ל׳ישירה. 'לש־ובבים לן_כר: זהר ראש עפריורח. ותולדור־ה הפורוו־ז. רשוכס ספיוריורה. למספר Sin לזכור רובע מספר־ודז. סחנני ילכפר־ר־ז. תש A/V-X/* V'X vvv»/wv»/vw\\vwwvvvtvw\vw\vwvwvvwwv\wv^vv\\v\v^^^v,i' v• ט?!פפע•, rt't ״עידען וויו! קינד׳נר וזדער וויו! קנעצפע ^נגעזעהען. ויהטט irt rtn מ pírt קינדעד rtt , |h עיבווראע דיך ווונ!ער וויוו וין דער פווטער זיינער קינדעד ערבוור»ט. !יחטט דוו! ווונו וו[ט קנעצטע h| , דאן #0וובטען ווו«עיע וווינען הוזררענד לו דיר, ביו דוו! דין וו1נ!עד ערבו!ר»טט, ווונד ווונוער רעצט ווויטפיהרעטט ״יי) ווונגענענ^יצט, h דווו הייזינער פורנטבוודער! ארשית. »ףןטע דווו רענען ווונוערער 5יפפען דיר וונגענעהן ויון, ו!ווערהוו5טטעד לווכד־ ו!ז1ערהוובע*■ טטעי ניוטט! דוו! »עדקסט, ד.ו!רצטט, סויעסט ווונד פערגי»»טט דיו! פטי»»ע וזומערס p>> rti , Dúlnia T1 י<יט ערבווד»ונ^ וווגד ״5די5נעפווזזען ו!t1 ווו נועי סדר טלביורס רגש שיופרת רשפררם יזכור: זכיר קריאת המר'.' אשר גלמי שפר. קצב לו בשפר.??ל דיור ודור לזכור: קצף אם היסרט ככפר.' לבלתי'מצזג־ת כיופר. קיוט זכיריון'.nj כפר. לפניו וזכור: זכר צפון מיורדי איור. חמים דיור כאיור. צ;ח כהר לאיור. קנייו לןפיור: צפופיכם פני נאיור. משפטם חת לאיור. צחן רוע שאור. בריב בל לכיור: זכר פעלרח אזרח. הכרחו-! ממזרח. ©כליווזרח• בקרב שנים וזכור: פח אם הוטרח. פרחיו ?־1מרח. פלוליו וצרח. בעדכם וזכור: זכר עקרר־ז מותה. כהות ראיה. עדי עריוט ועולה. הביכו וזכור: עצב טריה. אם כואבת פ1ר,ית. עתרו לראיה. .ולזכות וזכור. זכר סלם חלם.ועליו מחיוללם. שרי ארבע ועלס. ביו יכ'מאז דלג כמוקתה. עד ♦עצר נגף. משת זר מכהן♦ ♦קודלזכרון: הביטי. אל. בעמדי לפניך. אין בקרבי אנוש. תוי לזבירון: היש מי !פלל. וישיב חמה♦ חרוק לדורית. שמו לזכחן: ומי שונא בצע. ידבר ענו בי. דען ויאמר עד. 'אדון לזברון: ובטלה חלב. !כפר בעדינו ♦ ומגד ^ני עפו־ים.ז!על לזכרון: זעף ירא ויאמר. תהי ירך בי. אישר בלב אלחץ. רתוא לזכרון: זעק והשיב. חרב אל נמה♦ ’ןהוישת לו בשמיש♦ כס ילזברון: חבתי בערת עצר ♦ לפותה י וממטיר. כמשיב רוח לילד ♦ אבוד מזכרון: חי לראות ברית♦ בדברו קנאתי. כ• עזבו עם ברית וזכרון: טרם היה לי♦ מכפר פנים . מנחה הולכת בשוחר לזכרוך. מדף ניד י וסמים.'י למסב הרריו־♦ רם והלב לניחח ♦ ולרוב הפנים לזכרון: יצנתי על גחלי ויקה. כי לא אלמן♦ שתי לזברון: יה אכטח בך♦ ולא בנדיבים. כי הם בקבר♦ ולנצח שמך לזכרוף כל אלה קטנוני. ורחמיך בקשתי. לולא הם תמתי♦ ואיני לזברון: כי הם מרוע. עריך לא באו. רוממותיך בפיהם ♦ישימו לזברוך. ליום זה נינמס. סכם חשבונות♦ תחלה וזכור: שחיכו ??זעלכם וייאמר לגעלם. שיחיו ייועילם. בריח ילןכור: ,.זכר נקובי מטיור־ן. שבועיור־ז מטיור־ז." נדידורח תמטיות. לאמצם יזכור: נושאי עיולמיוטיות. אספץלהמטיות. נפץ חרר המטול. לכפור מכור: זכר סצוקיכם.' לסיור מוצקים של ראש השנה מוצקים. מפעלם לציועקים. בפוט חיש לזכיור: מפי ייונקים. אישר כפוף י נואקים. מאמר ברירה והקים. ךבר קיךשיו יזכור: .זכר לין;ברים. ואמרי שפרים. ?'משלמי פרים. ?שיפה יזכור: לערה בקור ?פריט. כתרים מספרים: לשני עפרים. לצדק לזכור: 31ר ככור מש?ן. מקיום דיור שכן. כרובים ביו שכן. חסד נעורים לזכור: כיור עם 3ן! ונועם קול רוכן. כביר ?’יום מוכן. לנבונים לזכור: זכר יליד נון. ומשפטי אורי אפנון. יזכרו ברנון.' 'פלאם לזכור: ייקש ברק השנון. אם השלף להאנון. נקשיב תחנון. סנוניו ?"זכור: !כר טעם שופטים. [אוירה קציר חטים. ' טפיש ׳פייטים.'יחתל מלזכור: טורה ארבעת שפטים. י אם נענשו נשפטים. טבע משפטים י. אשר ש3 לזכור': זכר חצות לילה. יתיוריורה משפטי לילה. חישק באישון לילה. ננוניו למיויזכור: הקר מפקדלללד־זיליניה בלהב לילה. חוק הגה ייומםולללה. ?“ניחם יזכור: זכר זה זבול. אשר בבצעי חבול. זדוניות י, Tom יד ס סבול תחלה לימים * וראש לזכריון: לד,קרא בו. כתי עט ושמיר♦ fy, יבאר♦ וידוע לזכרון: מות !חיים. שלום ומלחמות. צחצחות ושובע. באים לזכרון: מעללי נכר. ומספר צעדיו. נשכחו מאיוש ♦ ולאל לזפרון. נסתרה ד’ךכי. מי ♦וכל שיח. לשוא נסחב לי. חטא לזכרוץ. נגד פני גבר. מעשיו יוכיחו. דענה בו v t •• 1 w ״ 1 * : ר •ד ן כחישו. עד לזכרון: שיחו ביזמות אל. !דויד כל בני איש. עוברי תחת שבט. כצאן לזכרון: ת סוגר דיות. כעד תמימי□ בזעם . עד יא קצם . צאת : • • : ־ ־ ־׳־ ״ I * •• לזכרי! ; יעשדס פלא לחי.♦□ י לגל יהיו כמתים. היש אמתך. בקולר לזכרון: עור!־ ת אז ?פועל. עודדנו בלא פועל. הלא לנפלאוהך. תעש לברון: י פנה אלחים ביושבי גני□. מקשיב לנךבר*מ1. בדת ל!כוון־ פ׳!לם י?ז־ד• «רם אתך. א<בל• לה□ הינצביס • בספר לזבלן: צצו שעלים . מחבלים כרמים. להכרית מגפן. שורש וזכריוך. צררו□ כפרך. נאקוונושעו. ?יושר הררי הדם. הוחק לזכחן: י קדם בנתה לדורות. אין ידם הפק י הלפתס ואבדתם י מהיות לזכרוך. •-:ז : . י- : I r»: : • t קחתה מסף ליום ראשון סבו^ע׳ודבללזכור: זעס *מבויל. אם יצאה לחבול. זכריון ירח בול לסמלה'מפירו־: זכר ו,5ח ןל פיועל. ניקו וקלס יעל. ואם במרד ואם במעל . רב חסד יזכור: ואם טיוב ואם רע. אשר בו.יארע. .וקחו ופרע. בסיאפאהמלןכיור: ;קר סרוויס. עד במה סם סוים. 0ןלמו.ת אם לחיים. חי 0' מכור: המיון שאון בריאים . :עיברו לפניו כמריאים • הלא כמו ראוים. רכל אחד וזכור: י זכר דלות ועשר י. י בציורה והיושר. דופי וג= יושר.' בדין הוא יזכור: דבר גלר וכסר. בנעיורח וסיוהר. די חסי 00:1• "K-יזכור: זכר גנוניכט ל:שב . 'לי־זוער ויושב.'גשם ורוח לנשב. מהיום וזכור: גרו! להקשב. תעכי שמו חושב. גליותייחשב. ביו= תקע מכיור: זכר בחלוהמה. קרבומלחמה.' בקועחומס• לחומה:םמכור: באדבב ובבהמה. אבם הוקנס מהומה. בצור קיול הומרה • לאדמה מכור: זכר אמינה ושקר. איין שיהועקר. איות פקדח בקר i לרגעים מכור: . . ": אם לזול אם ליוקר. או לטעת איו לעקר. אנוש ?דקדול וחקר. למשפט מכורי: ין0י"־. דיי ראיו■• אילליול הנחלתם למענם בכל דור י הקתד־־ ךכם חשק מאד . בכלות יעודים♦ הרונידה וענייה . תהה לזירוז: רצד־• ד t v - ד • t r I 1 • : t - t v אחריך. בגיא ציה וצלמוות. אהבות כלולותיה. תעש לזכרו? *♦ : t v י־ - ;"זי ישחתו עם זן. שאתיש?,צה כקמיהם • שם פסל ולא אל. ישתו לזנרון: שכלו כמעט רגע. לול♦ קם כפרך • מעורר שבועה . וכרית לזכרון: תעכת מאז. עדות כל לאמים . חישקתנומהם. עדות לזכרון: תטור כסף נמאס. דוד נשכח קהת. קננושנית. כי שכחנו טזכריון: הר איש תם. במי;רעו:מת. ישכל ידיו. לאות יזכריון: יי;? הדפק מישול א$ר!ם. כשעשוע ♦לי ובן י יקיר. הלא בכורי הוא. הקת לזכר!ן: אתה אתה של ראשי השנה יד אתה !וער ®עסה עולם ופוקד ^ל יצורי קרס. ל$.יך טלו כל תעלומות והמון נקתרות שמבראשית: אץ שכהה לפני כסא ככודך» ואץ נסתר מעד עעיך. אתה זוכר את פלי המפעל. וגס פל היצור לא נפחד ספן*. הפל נלוי רדוע לפניך ץ אלהינו. צופה ומביט עד סוף פל הדורות. פי תניא חיוק זכרון להפקר כל חח ונ״ש. להזכר מעשים רבים והמון בריות לאין הפליתי מראשית כזאת הודעתי ימלפניס אותה גליתי זה היום תלולה מעשייך ?כדון ליום ךאישון. פי חק לישראל, הוא משפט לאייה♦ יעקב ז ועלי המדינות is יאמר איזו לוררב♦ itw לשלום י איזו לרעב" ואיזו לשבע. ובריות בו יפקדו. להזכירם לחיים ולמות♦ מי לא נ?קד כהיום הזה♦ פי זכר פל היצור לפניך בא. מעשית איש ופל,דתו. ועלילות שצעדי ג;די מחשבות אדם ותחבולותיו לציי מעללי איש. אשרי איש שלא ישפורך♦ ובן ארס :תאמץ בך. פידודישיך לעולם לא ינשלו. ןלאיכלמו מצח כל החוסים ?ך. בי זכר כל המעשים לפניך בא ואתה דורש מעשה פלס: וגט אתנה באהבת זכרת. ותפקדה ו נדבר ישועה (לחמים. בהביאך את מי המבול לישתה פל בשר מפני רוע מעיליהם . על' פן' זכרונו בא לפניך יי אלהיט. להרבות זרעו פעפיות'ת;ל . וצאצאיו כחול ד!:ם: ככתוב פתי רתך וקפד אדהים את נח (את כל הח:ה ואת כל ליפתמה אישר אתו בתנה ו:עבר אלהיט רוח על הארץ וישבו תמים: ונאמר וישמע אלהים את נאקתם ואבר א לחים את בריתו את אביהם את :צחק ואת:עקב: (נאמר וזכרתי את בליתי:עקוב ואף את בריתי:צחק ואף את בריחי אביהם אזכיר ’?וארץ אזכר: ובלבדי קדשך כתוב לאמר זכר עשה לנפלאותיו חגו? ולחוס'::: (נאמר טרף נתן לייאיו:זכר לעולם פייתו; ונאמר וקיר להם פייתו מחט כלב חסדיו: ועל :די עבדיך הנביאים כתוב לאבזר הילך וקראת באזני ירושל:ם לאמי פה *ל»9ר :♦’זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אהל♦ במרבד באד: לא (מעה: ונאמר וזכרתי אני אות ברית♦ אותך בימי נעוריך והקימותי לך בלירה עילם: ונאמר הבן:קיר לי א$ר:ס אם ילד שעשועים כי מדי דבלי בו זכר אזכרנו עוד ׳על כן המו מעיילו רחם ארהמנו נאם ולמינו ואלה♦ אבותינו דמוימכרון טיב לפניך ופקדנו בפקדת:שועה ילחמיס משמי שמי קרס וזכר לנו יי אדדדנו את חברית ואת הותסדיואת השבועה אשר נש?עת לאביהם אבינו■ בהרהטדה ותראה לפניך עקדה שעקד אברהם אבינו־ את ,צחק בנו על גי המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונך ?לבב שלם כן יכבשו רחמיך לת כעסך מעלינו ובטובך הגדול:שוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך וקים לנו .V אלדויני את חיבר ׳שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עברך מפי כבודך כאמור: ג <> וזכרתי מוסף ליום ראשון חבו-תי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הנו:ם להיות להם לאלהים אני י.י: *c כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפנ כסא כבודך. ועקדת :צחק ל.זךעו היום ברחמים תזכור: ברוך אתה:יי זוכר הברית: fin ן u!nh היר (טויסנענח^זע! prs שבת): תקיעה: שברים: תרועה: תקיעה: איון זחןט היום וועד דעי חזן olhrwpii עש: סיום הרת עולם. היום ועמיד במשפט. כל וצורי עולמים. אם כבנים. אם בעבדים. י אם כבנים’רחמנו כלחם אב על בנים. ואם כעברים עיניני לק תלויות. ער שתחננו ותוציא כאור משפטנו איום זקד'וש: י »וון זוונט ארשת (יוויסנע:ח4זאען יזע שבת) irt נד דעי הזן ulrtrvnn’ii עט. ארשת שפתינו יערב לפניך אל רם ונשיא ♦ מלין ומאזין מביט ומקשיב SipS <:ייו ש:ת זלרון) תקיעה נו ♦ ור/.קבל ברחמים וברצון סדר ש ו פ ר ו ת י נ ו: אשא l V X-X X X X/X-X XX <. ויען יו־־ו ירית טילה חיו ב’הכנ וו־!ט וויוד דיגעי פזמון נעזוונט 5חי כי זוכר כל הנשכחות: pn שבת וובער, ווירד ער ניבט נעיוונט. ובור ?רית אברהם ועקדת:צחק• והשב שבות אחלי.יעקב והושיענו למען שמך: אות ?דית בינו ובינך אבינו. למי החווומרת ח ;ר נא כי אם בבשרנו•,סרת ברירה תוחלתנו.' (כור ואל תפר בריתך אתנו• וישוב ברחמים על שארית’:שראל ■ והושיעני למען שנזף: רחמיך ובור להלבין כשלג אורם• הבט לברית בניף נא ח?ידם• קיול ’.עקב איש תם מקךם • ן:ור עךתףזקניתקדם: והשב שבות אחלי!עקיב להושיענו למען שמך: טפי אוהבך עד בינך ובין ידידך■ נא הדם לאות למשמית לעבדיך. חזק דורש דמים שפכי דמי חסידיך• ובור רחמיך ין יחסדיך: ושוב ברחמים על שארית ישראל ■ והושיעני למען שמך: דורש דמים דיון דיננו• חשב שבעת:ם אל חיק מענני. חנם נמברנו ודא בכסך פדני • וקויז מקדשך השמם רעיניני: והשב שבית אחיי!עקב ותושיענו למעזישמך:־ ל• ייי-דר״ירות של ראש השנה ווען דעד ערטטע טיון ר״ר, יון שבת עע1[ט, ודוד אמסה נעזחנט : נווך פיערפחצען א׳ב !:עחרדנעט . דעי בצדק. יזרח לפיועלי צדק.אשאלה סשפטי צדק. ק:ור להרים כשופר: אין קורא בצדק. דו.דף צדק צדק. אקרא שסערה צדק • בקול־" בלול בשופר: בנתי במדעי. ?־‘סרחיוק״שארדירעת ב112י תרוערח בנדעי. בקול־1 מתן שיופר: ב1 בחריעי: ארצה לי ריועי. באקזציו זריועי. בקול כיח שיו^ר: גישתי בייום דין. להתוכת כיון לוויייו£יוכען א" ב ;עחרדנעט . אנוסה לעזרה. א?ןצא עף♦ Sx קר1נ לי♦ ?עת קראי בקול: אשר בעדת אל. בקרבי נצב. ופה במקדש צקעט. אצפצף לו בקול: בקרני דרשני. שה פזורה אני. נגזךתי ונאלמתי.'בלי להרים קול: באמור גוזז׳. נדחה היא. שומרה וצלה. לא ;'שאג בקוד: נלתי שיח בחקיו. והכי ערב. המה-, אוזן ?שח. השמיעני את קולף קול: גז ובלח מני. בעופר על הרי בתר. בבקשו דת ואות. במשקנוחי ואין קול: דלג מבתר לבוקר. השיבהו אלי. אולי ישיא פניף. עקב שמעף בקול: דרוש טובה למן. וראת שה מוריה . אלם פיהו יה♦ צדק. ללא : I V V * í • V “ T • שמעה ברין. גיולה עומק הדין. בקול קפאיון שיופר: גזדח דת ידין., *oh חשתי בדין. גריונלועכב מיודע רך. בקול עם שיופר: דריוישוהעלרטיה.לפניטרידח.דערת לטרויה. קוד חבש ; ״־ ־־ : ״ T * : ״־ ; ״ V \ T : • ~ T שופר ־*׳%Vt\Vl v׳«׳VVV\׳\V׳\\v vv X VW\HflkÍW'WVVVVWVVVW VWV״WWVV'/X/XV^'VXVX'/W V־,VWA׳W׳\V"V VWVW• וזין זימע נין ך ,גערעבטינקיים, נעהערע »יינעע טחפפער איך דורך נערעצטינקייט, ח ונד ביטטע pih “ :יע5פינקייט, [ויט . rt'n דעט שופריט טטיאאע. קיינעד פיהרט זייני! !יוצע נחך ן.ערעכטיוקייט, ניחאוונד 5ח[נט ד,:י גערעצטינקייט, :ח ערהחרע חיך, נחטט דער נערעצטעקייט! ווען ווין דין חנרופע ווונטער דעע טוו![ prtS עיפד• חיך זיננע כחך, טויע חי! דיח פערנע לוריק, דח ווח!רדע חיך נעווח־ד *) דען טחן הרועה, דען מטורא> 1'j דעש שופרים, חונטער דיזענך טחן אחד איין טחפפער איר נעפע[[ינ, עד פער[יה איר קרוופט, דורך דיח ^־3טינע טטיאאע דעט שופר׳ט. ח! נד ווען חיך ph ;עריצטטטחגע, 5חר נעריכט טרעטע, דחן ווירד חויך דיח שט׳״ענגע רעט רעצטעט אייכען, דורך דען ריינען טחן רעש ש־פר׳ט. חונד חיזט דעד רעכטטטפרוך טחן עינחננען; jr-~ החש איך טו!דינ ועטביחצען, :ח ווירד דעע חיבע! דעס טטרחפנעדיצטעט חיינהח[ט נעטהוון, דורן איין בע* 1ייע1 יאנטער דעד טטיאאע &Pf שופר. דיח ח!מ טיןי יעטוחונען אחונדען וועררען חויטנעהיי[ט, ח! נד חונזערע “יע1 פעדטאינדען, ד!ק דיח ר.יי[ענדע טטיאאע דעט שופריט . דיח חונטער פרעאדער בחטהאעטינקייט מטע: ^■ ! אערדען, :? "יח ח[1ע דינטטבחרע נעטחפפע בעפרייעט וועדדען, דורן דען טח[[ דעט פעדקינדענדע! שופר׳ט. ־-שט דעי חויט>ע1חטשענטטע כהוע[ועד, דעד דיט הייטהייט טחן פער[עטלט, נעה ט חין ניך, דודך דיח טרעק. -—_________ קעגס, *) 5*‘יי מתן רידד. עופר: ן־חוילכרוידח. בעד נכריה׳ דיור ל^3ר:ה.?קיול ולזעבו־רה שיופר: hrán בנאפוף. בזרת גפוף. י ~צג בריב צפוף.' ?Síp' הךךר־ז שיופר:’ הוענש באפית'.’ וישי היות חפוף. הועילו לב כפוף. בקול כפיפת שיופר: ואם שיור יעלזו.' ובדין לליזיו•;‘צלי:רק לאחזיו. בקול חיל שיופר: וכמו מכניס בזיו. ומוציא בזיו.’וכן מגו יגיזיו. בקול רוח שיופר: ’זה נזילקולות. אשר במקהלות. זקק לקר,לוח.' קול תקע שיופר: 1 זיוממי''עקלקלות. מתווכי סקילות. זעו בגדיע מקליור־ז. בקול שמע' שיופר: חי מכל־1 שנדח. יובס זח שנה.' חקוק לשושנה. לקול סרות שופר: חיבתו משנה. שמה מךאשונה. חמא כל השנה. דחיות בקול שיופר: קכע כרכיוח תשע. מול־1 שופרות שמעד־; ;קול: הסד מחלק. ;3:1ב שעיחות. הונה ;תחנונים - 3♦ לך הקול: הושע. אשר לא תשכח ערות* ורפי זרעו. לא ♦זסוף קול: וחוזי ומליצי. הם מי אמי • ואז נחרו ב♦. י קרען אשמיע קול: ועל סישררהם. :ענידו דזעקו. וגל להם סוד. והוא יענם בקול: זה חמק מני. אסובב ואבק־שנו. מל מקום הוא. אנא אשא קול: זקר רוך, למטה. אדיר בטרום. מלא כל הארץ כבודו. למעלה קוראים ;קול : רןלי מים . אשר'בם שבילו. דקרו תמונה לא ראינו. זולתי קול: הפשיתי ♦שימון דרש. ואמה אין. קדם חתו עוז. בעתני בקול:’טהור דלג* הרים ועברי וממעון הר % ־» t, x ־• vxvx<* י vuu'ovoyjp ד־: ס שופר׳ס - hn !hű ט חיהן דחז •עדיצט פערדו»»>ט ; ער קעהרט ל,ר דע(1ו טח לוריק , 3";ט :ין. חונד ווירד נערעטטעט דורך ריח טטיאאע דעכו חיינכעבחרנען שופן־־ט. חונד חווט חויך דער פעדפיהרער יויה!, כוחן גענל!ין חייננענח»ווען, ח ונד ביז לוע Hh5 נענרחצט; זח קח»»ט דיו! סו י ענד בעבענד חיחן חדפרעצט לו 'חח1טען. ווען דיח עדטיטטערנדע טטיוואע דעט שופריט ערשח^ט. זח וויו! ד'|! שופר דען Vite ניבט ווויפניאווט, זחנדערן גור דודצפחהרען !עמט; זח ווירד ו״יך נחטט דיח טטיאאע דעש £ער5ייאדערט (ימטן) ניבט חדפנעחאען; זיח ודרי *ערט״ינדען וויח די ח דורכפחהרענדע 1ופט דעס שופר׳ט • די|ר!ע הייש ייייך נחטט וו!:טער ח11ען לו ר נע»ייגדע 5’נר;חאא!ונג חיכ^צען טטי»»ען, פיר הייטע די ח טטיאאע דעש שופריט געוועה.!ט. ודינטער rHrt! טחגען ידעם יווחרעט, חחט דערעווין ועבענדע, דען הייטי;עןטחנ חויסנעלייצנעט; עד החט חיהן פיר ישראל בעטטחואט. וו! pn’ri חיינטט דיו* שופר חיהרע בעפדייחונן ערשח^ען לו 5חטסע!. ?ו!ן חיינען ריחא^יצען פוורלה חווט דיזער טחני חן תיהני ןןערדען דיח זינדע! דעט ןוונלען יחחדענו פעדניצטי־ם י ד,י1 דעמ שופר׳ס טח!1. זע(בטט יענע דיח וחין דיש של ראש השגה שופרורת תשע. טהור מהם ישע. בקולד־חשופר: טנף *הרגי ישע. בשובם מפישע. שריהם תשעשע. בקיול' שוע שופר: יוטב משור פר. ומאיל ח?^פר. יום המספר. לקול הדויששיופר: יקש יופר. וסיוט! :הפר. <שה לב ישפר. בקול שפור שיופר : י בערת הנם רוקעים. גיזא מבקיעים. ברכים £'שקיעים. בקול שאון שיופר: ?די" המוץ מרעיכם. פחיד־1 הר טור. אז נתן קולי טמאת♦ ידידות שכנו ועלה. ליום כסא יבא . י באזני Síp:־ עןךת« בעיניו. 'וגליה לי בשבי. עטו אגבי. א? הכטיחגי בקול : ’ירד ?1שנער . ושם כס בעילם . השמיע כארי . וכנחש קול : כלה מני דוב . כהחרפה ממלאכה. חק במכתב . ; ״ ד • : I - V V ־ • ; T !יעבר קול : כבש לי. ארבעה ראשי נמר. וגם אני כהוריות סלה אשמיע לו קולזילהת קנח י'אז מכר ארץ. ימי לי בשמ:ם. אז הרימה קול: לאלה♦ ישע♦ י משני בחל ישועתי. ומרגל עב טיט♦ הצלרזתי בקול: מדת קצי. לא הודיעני. מת♦ בארצי. תור ישמיע קול: מיודע♦ ספר.־ התם קצי. לבל דעת צופי. עת !שאו קול. נא הבט וראה "תריועעיכם. ב>$שר הכם ■5קךיעים• קיילוריע 3שיופר: ?קולו ביוקישב. זיובער־ז S2 _ מו?ןב. לאשים בסער קשב. 'בקול סעו־רח שירפר: לייודןניו יושב.?א'ותטיובלחחשי.'לעהיתי׳3ב'. בקיו? טעס ’שיופר: מואביו להקקיע. בקריו דלקעקע. ’מורדיו לסטקיע. בקול "'ש :ינדע^ 11:r2׳13': 13U, !וערדען, :h ״'י., דייו :ינדען פעד[ווששען, <£ו![!ףו!א«1ען רעריינירעט ווערדען, ד1רן דח! "ל'ען דעש שופר׳ש. דער פערפיהרער ווירד בעטעהאט, דעד פער5יי»דער לו טאנדען, hí: רעדזיכע העדן ולרעד ^1'בגעה־יטערט, דודן דייו הייטערע טטיאאע דעש שופן־׳ש. חיינשט ווירדדיוו ערדע, קרוובען, טטעד-טע פעחינקען, י‘V ־'-I אעכשירען p-1 ilto ש.יפר ט; :עאאט!י5ע פרעפ5עדרוןטטע ווירד דולן בעבען, 1:1h שוובענד ווויפפווהרען 'י! שופר׳ט טיוו!. יעדע טטוודש ווידד :ין ע;ט:עטלען, jrn :יוו דעטסען טטיאאע פערניאאט; נווליו!נען-ווערד'ען •י ן טטורננ דיוהין פאר,רען, ב״3[ טטי»»ען יעש שופן־׳ש. (לבערדיול פערעהרעד ווןטטעט "ערדען רו,-,ין: ב[ייבען, _ |!ידד עי איין רוט עש לייכען :יין; :יול "ערדען ווויפו.עהייטערט ווערדען, ביי3[:אנפטע! ll?u דעש שופר ׳ט• י״ עגע, ד'י■ די:ע פעראכטען ווערדען אונטערגעהען, דיו: טרייןוו: וון :יוו רעהו131ע1ט, ווערדען ווויפי.עריבען, ^ 1־'h דך ווידער :'יו וווי.?רע!עה:ט ווערדע! פעתינקען pn רען אעבטיןגען ilhc דעט שופן־׳ש. ע: 1 וירד וויי! •קיזען פעדבדייטעטלוערדען, גילליוזגען וועל־דען עדבעבען, וזו גד ווין די וו פ!וכט כעטדיכען, דודן דיו! ריישענדע מוסף ליום ראשון בקול pun שיויר: מ^הרקד ?רחחקע. מקצר ?הבקע. מריע ותוקע. ?Síp שלוש ש'ו?ר: בירתן איטיות. מחפץ אמות. נוסו ניואמיות. מקול בוך שיופר: נותץ חיומיורת. מישפירת מלסמיורת. ניוהב! ?המיות. קול שאו.שיופרי: סיוריו ?גלה, ?סיןלסגלה.סנםמנלה. בקול הלוך שיופר: סיור ייום גאלה. ?חספיו לרגלה. ששו! וגילרה. י קור־ נשמיע ישופר: עשור רוסה. עונג מדתה. עבריורת ממחה. בקול צרח וראה♦ עמי ומרוך♦. אין ל♦ מכיס {מ♦ אשא קול: .נצח אקוה. פי לא :פול ך־בר ממקשיבי'. דיממה וקול: שוש ךעי׳ש. לבי ?קךביבשמע♦ רוך♦ דופק. על פתחי קול: מזן סלה :שימני. כחותם על לב. כאז תחת התפוח. עוךרני בקול: עליתני אל ♦ על כל בנות . י כי בעבורי. בחורב תתה קול: על כל־1 אלהים מאד נתעלית. נצה תתעלה. בתרועת קול: * י :" פעה ממדבר. צפור ממצד:□ . ויונה השמיעה . מאשור קול: פקוד צפור בירת. דרוש יונת אלכם ♦ תקע לטיו בשופר. ושריק למו בקול: ש־ופר: .עונות מותה. עבדות צוי מאדוה. עב־ורות מנתה. ק 1רי* הצור שופר: פגר והסעיר. ממלביות שעיר. פשיעה תעיר. בקיול קיוליורת שיופר: פההי הסעיר. השקיע והבעיר. פמד רב וצעיר.מקול המית שיופר: ___________ _________ ______________ ציון םטי»»ע דעש שופר׳ט • טוטלוועהרע "ערדען לערטטקהרט, קריגטהעערע לערטטדייעט, דיג! h'U רויטענדע פווטד.~ו 5־'oil, דיש טטיאאע העט שיופריס• חיעשט oih גטטטדוו: געדדי»ניט דינעד זיגהחג. !"ניגן גיגהבטען (ישראל) 1י,׳'!’ סיני שפפענבשרטע, וויוורדע דער ב'גט!וש גיגאנופט דורך טיירגן טנ־א!טעגדי1ן ט(!1 פט;( ש51ה. ^,,ך דער גע»יינע טיוג דער ער!ט5ונג, ווען עי ישראל ווירד קזגדבויור ווערדען, ווירד יויהגען פריידע נ״ג־ך "ןמע £ערק,.ךע(. ד־וו טטיאאע דע0 שופרם. דיוו דנדען ווערדען פערניבטעט, דיח קנעבטטאפט ווירד חויפגעהטבע! ■ יייגי יעדעג{ הין ווייגענטהוע ווידער געגעבען, דודך ד-ש שופריט קוטנג *). דיו! רייך טןן.ף ן,ייד ^ר1נדע 5,להען. 6וגד פערוויטטעט ווערדען; !יינע 6רע5עןטהיוטען 1>tfo ווערדען דך גיגגיגן חיה! עיזפקרען, ווען דיח טטי^י! דעט שופר׳ס ערטטןוען ודרה. דינו פפטדטען דינער טטעדטע ווערד'1ן יוונטיגרגעהען חונה פעריינק׳!!; ךער "ע5םי»ט ״ירד ליטטערן !ויש דער ph6 ',s'iSviie געפיווששע1 דעס ש,־פר'ש * 'י"' ל־י5ען- *ויד rlv3; ל׳ די:ער ערסייגונג • [יסעדס *) ph י1 בעייתד,ר. של ראש השנה 'ליון.לסו איות. שופרות ישלש מאיות. לוחה במדין דאיוו־ז. ?קוד־1 שתוף ישופר: י צפצפו צבאיות. כשרו פלאיות. צור כלש נפלאיורת.' ?Síp לרב שיופר:'קיול חלושה. ?ארקה הלישה. קוליות מחן שלשה. קיולורת כנתנו בשופר: קרן משלשה. היום לזכר אשלשה. קרוא עוד שלקדח. ?קול־1 עתוד שופר: להשחי לעליות: !עיני תלוייורת . לאורת כנוס נלייורת. בקוד־1'נדל שיופר: לכיעירת חיות. לקוד להיות. ל'שף שלהבייור־ז. בקול להב שיועד: שנח תעורר: לשלם נמול לצורר. שאונו חפיורר. ?קול נבוריורת שוער:' שושן תדרר צור הקים מני . לבל :עופו כנשר . לבל יכנפו. משמיעי קול : ץחפד׳ן אלמד. .ועיני למורי. כאז ציר מךיר. ואל משיבו כקול: קרב קץ. בא עת משפט. קב מלך יושר. להתחנן בקול : קדיש חורש. והוכן מועד. ואר״קע.בשופר.. ויענדק לי בקול; תיש מקבר. ?והה מקלע. בתת ;יבשיעצב. מעפר קול: ראו נס כהרים. ןקויה שופר כארץ י להשמיע מן. מדמוימי קול: שגנלבהותל. עודבל!טנו. בלי להכביד אוזן. משמוע קול: שובב לי כקדם. דת מורישה. אישר בה עלפתני. בלפידים וקול: I T • * “ Í תבונה הפיק. איש נבון דיבר. ורוק נועם זמירות. בנעימות קול: תחלה ♦תנו . יוומ יעני! נעטיכטע דער דרייהונדערט שופרות *) ; ווע1ן h"| יאאאערועטיייוו דעי מדינים עדמהוי, '^טער דעי טטיאאע 6)P שיחר! דיו: העער נווכוטעס (ישראל)׳ :ווה דיה ווווונדערטד.ווטען דיוו דער טיופפער '־P נעט־וון, יזוכד :ו!נ; דחנקדרער אונטער דער ווננענעהאען טטיאאע ®)P שופר. דריי»ווהן ווידעדהוןןעיד :'־1 וויד הייטע. דיו• טאנע דעש שופר׳ט; ווויך דוו: 5וו:וננטנ*יכען ווומערער בע£דייוווננ, ווירד וויינטט י עד,ע1> דייך וויי! דרימוו!ןינעש שופר pnm . !rínia פ׳עהע וויך, ו!ונד העבע א"5ע ווויני1ן ל!:( U’Hivn . ®0רי 0 אווכטען דוו עט דאך זעהן, דאט ווונוערע לערכוטרייטען ווידער נע:וואאעןט ווערדען, דורך דיוו טטיאאס 'c גי0שע1 שופד׳ט. דוו: פירטע **) ט היד ווירד דוו ן ווין £זוואאען &וי£!וודערן ווו:ד פערלעהרען, ווו:סעד דער »ע דעט ט)ט»יענדע1 שופר׳ס. דוו ן ווירסט דווו דין וווי£אוו5ען, דיינען ווידעחוןכעדן פער:ע1טען, וויהר « 11 בי״?-1 ׳ ד'ין דעט שופריט נע1וו1!טי:ע סטיאאע. דיס ■לו סיעער {י1יע פערנ!יבנע1 (ישראל), ווירטט rtn _________ די>1 1 קדינשנעפיצטע 8 1-0 גדעון אי ט מדיו, (שופעי׳ ז‘). •*) ו!וו£וון אין (דניאל ז'] אע1ד1« נעפיהט. T טו p תררר. נאלה תברר. שוכנים חזיון־ר. בקול הערר־ן שיו?ר: ת״8ך מחרטון. לריועע אדטיח• השלג בצלט!.3קול הטון שופר: ®י הצעד כבישיטון. כמתן אמון מוסף ליום ראשק יתנו. אז לכל השמיע» לאל מ1ש4 בכל. *.מתיקו ?קול: תחת כני ציון. בני יון שחו. הברקת חצים. ותרומם בקול: מזז תרעם לבוז!• י תתקע בשופר. בסערות תימן • אז ׳.לה קיל! השטיע באךטון. Síp קיורא כשוןר: אתת ננל•^ 3ן3$ן ?סדן: bit ?ם הןך*טך לך;ר oay סן השמ:ם cnyBtf'n ק1לף ונןלית עליהם כעךפלי טהר נם כל העולם'כלו חל מפניך וכריות בראשית חרדו יממן; בהנלוהך מלכנו על הר סיני ללמד לעקזך תורה ומצות ותשמיעם אתהור קולף ודברות קרשך מלהבות איש כקולות וברקים עליהם נגלירת ובקור־1 שופר עליהם'הופעת: ככתוב כתורתה ו!הי ביום השלישי ברזיות הבוקר ו:ד«י קל׳רו וכךקים וענן'ככר על ההר וקל'שופר חזק מאדידהרד כל העם אשר במחנה: ונאמר דד,י קול השופר הולך וחזק מאד משה :דבר והאלרזים ♦עננו בק־ל: ונאמר וכל העם ראים את הקלות ואת הלפירם ואת קולי השופר ואת ההר עישן וירא העם דנעו יעמרו מרחוק: ובךברי קךשך כתוב לאמור עלה אחים ?קרועה ע כקול שופר:1 ונאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יזי: ונאמר תקעו״כחדש ישופר בכסה ליום ורננו: כי חוק לישראל הוא משפט לאלת♦.יעקב: ונאמר הלליה הללו אל בקדשו הללוהו בךקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללהו לרוב נךלו: הללודו יתקע שופרי חללוהו כנבל ומור : הללוהו בתוף ומחול הללוהו כימני□ ועגב: הללוהו ?צלצלי שמע הללוהו ?צלצלי תרועת: כל הנשמה תהלל יה הללויחי ועל ידי עבריף הנביאים כתוב לאמור כיל ישבי תבל ישומי ארץ כנשא נס־ הריס תראו וכר/קו_ע שופר תשמעו: ונאמר ותה ביים ההוא :תקע בשופר גד1ל־י ובאו האברים בארץ אשור ןל-נךחים בארץ מציים והשתחוו לי,י ?הר'הקדש בירו־שלים: ונאמר דמן בע£רי״1ן; דעד סין? דער ער!י):וננ ווירד עדטיינען, י»?ד דיי) טטרטען ערוועקען, דורן ריר ח,י£»ומ1’1ייי* טטתי״ע דעיזעוופר׳ס. חרמון 1דרשט דויו דען 11 ע? בטהני4׳ ארמון ניגרסט^רען, דורן דעט H'dc D'iaiy^■ "ירטט ווידער עטרטדש דטוזער טרייטען, וויט דטאטהיט טין דערוויםטע, בייט טיבעדויטערונ; דעס יעד:ט:'־ז" cm־• חירסט ט׳ה p'h ט גאפע!:Uwh! , רורך טיטבטרג טט'»אע. ׳'יק־ דעי דטיאאש ריגש ע*פר'ש • של ראש השנה גח £אמר ויי עליהם יראה יצא נבדק חצו ואיני אלהים בשופר יר.קע והלך נסערות הימן " צבאות זיגן עדיחם: בן תגן על עמך:שראל בשלומך: אלהינו ואלה♦ אבותינו תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ נליותנו וקרב פזורינו מבין הנוים ונפוצותינו ננס מי_ךבתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים נית מקדשך בשמחת עולם ושם 5עשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצוה עלינו בתורתך על ;ך♦ משה עבדך מפי כבדך כאמור: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חך־שיבם ותקעתם בחצוצרות על עלותיכס יעל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרו! לפני אלדויכם אני ייז אלהיכם: כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך: ברוך אתרה ץ שומע קול תרועות עמו !שראל ברחמים: fin) כ1א1ס היר (prt שבת D»nh21>:|0'1rt|): תקיעה: שברים: הרועה: תקיעה: 0יון 5ח?ס היום יוזדד דעי ורז; חידער-^זס cv : היום הרח עולם. הייום ועמיד במש§ט. כל וצירי עיולסים. >!ס כבנים. אם'כעבדים. אם כבנים רמעי כרסם אב על כניכם. ואם כעברים עיניני לק הלוייוח. עד שחחננו ותיחייא ?איור 9'ש§ט3י איום וןדיו’ש: "יו! :>ו;0 ארשת (רוים5עגא00ע1 p6 שבת) י1ווד יעי תך ►וידעי,ülijr ענו, ארשית שפתינו יערב לפניך אל רם ונשא. מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול ?קיעתינו« ותקבל ברחמים וברצון סדר שופרות♦נו: סיר דוכן סעעיניעס זין pft *יי® •יעש מחזור, חן שבת «!יור ני5ם געדוננט: יצד־ז אלהינו בעמך ןשראל ובתפלתם. וחישב את העביודדת לדביר ביתך ואשי ת*ךאל והפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. ־* י p ותחזינה מוסף ליום ראשון ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים *. ברוך אתה ״ המחזיר ־שכינתו לדי! J וועהדענד יעי חזן!e;n מודים, זוונט קהל דיאגט מודים דרבנן: מזרים אנחנו לך שאתה הוא יי אלהינו מ1ךים אנחנו לך /צאתה הוא:;י אלח׳ינוי יאלגיי ואלהי אבותינוילעולם ועד צור חיינו נען אבותינו אלתי כל 3ע\רי1צךנויוצר בראיית ברנוח ♦ישענו♦ אתה הוא לדור ודןף וה1ךא־ות .עזמף הגדול .והקדו/צ .על ^הח.ייתנ* • :■■ - י, • ; • יי !י ו^ימתנו בז תחינו ותקימנו והמסוה גל«1תינו ונספר תהלקזך ♦ על חיינו האסורים לחצרורת קך/צף ל/צמור ’ חקיף /לעעווי-ן'ךצוגןי ב:ךך ועל נשמותינו הפקודות לול (על■1 ולעבזיף ב^בב יצלב^על/צאנו מודים לךן ברוך אל .נסך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך הד,׳וראיות ־. ז ןטומתיךשבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך(המלחם בי לא תטו חסדיך מעולם קוינו לך: ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד? : - \ 1 • : S | “ T«: “ •?י í ״ V▼ T J •T״ אבינו מלכנו זכור רהמיך וכביויש כ_עסןד וכלה הבה וחרב ורעב ושבי ומשתית fun ורעה ומגפה ופגע ךע ובל־־־מחרה וכל״תקלה וכ:'ל־־קטטה וכל־מיני פוךעניוה ן5ל־נויךה ך?נח ושנאת חנם מעלינו ומעל ?ל-־בני בריסןד: וכתוב לח.יים טובים ?ל בני בריתן:: ןפל הרעים יורוך סלה ויהללו את שמך באמת האל יש^עתינךועזרתנו סלה: ברוך אתה:יזי הטוב שמך ולך נאה להודות: אלהינו ואלה♦ אבותינו ברכנו בברכה המישלשת בתורה הכתובה על .ידי משד עבדך האמורה מפי אהלן ובניו בחנים עם רןדושיף כאמור: :ברכך י; "וישמרך : יאיר :♦ פניו אליך דה׳נך: :שא יי פניו אליך דשם לך ־שאם* שים שלום טיובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל בל :שראל עמך ברבנו אבינו כלבו נאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו " אלדזינו תורת חיים ואהבת חסד וצךקה וברכה ורחמים ורועם (שלום וטוב בעיניך לברך את עמך.ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך: ?ספר דודם ברכה ושלום ופרנסה טיולה ניכר ונ5:חב לפניך אנחנו ו?ל עמך 3יח.ישראל לסוים טובים ולשלום: ונאמר של ראש השנה נט ונאמר כי ני לרבו:מיק ויוסיפו לק שניוח הדם: לחייט טובים סכתבנו: אלהים סלים ?חבנו בספר למיס: ככתיב .ואתם הדבקים ב;י אלהיכם סלים ?לכם סיום: פותחין האדון ליום רןאמצנו: לייום תברכני: ליום תגרמי: ליום תדרשנו לט־ובה: ליום תשמע שיבחני: היום תהבל ברסמים וברצון את תפלתנו: הייום תסמכנו בימין צרקק: קהל אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן סתריו הארו! ?'ז” כסיום הזה תביאנו ששים ושמסים בבדן שלם. ככתוב על נד'נביאך נהכיאוסים אל־1 הר'קרשי ושמסתים בבירת הפלתי'. עולותיהם וזבחיהם לךציון על מזבחי. כי ביתי בירת הפלח נקרא לכי העמים": ונאמר מיונו'יי לעשיות את בל־1 ל׳הקים האלה' לנךאה את יי״אלהינו. לטוב לנו כלי תמיט לחיותינו *־V/%־W׳VVV/%־/^ x*vvx v\wu%\v\vwv\\vhvvi\\^vwv«|i דכין (אטט לו פירבטען, דאוויט עס j:1rt לן א?ןען לייטען ínrtti (ע־ע, אונד וויר וא5עבען »א;ען וויו! יעטלם _ר3: טי־ ם. "פערנער הייטט עט דאי.ע1בנ.גו: ,׳!!•ך !וירד עט sírt דא3״א לור ןחטטזע1י;ק"ט נערעצגעט, ןןען ןןיר פ0י דע:[ ע״י;ען א1מעדע (אטט. יו11ע דייו ןעבאטהע תא1טען, וויא עד ויא אונו פארןעשריבען uhn ןערעצטי;?"0 ' :ענען, עדביורוזונג, 1עבען אונד פרידען, ווירד אונ: אורד ניי:1 ישראל בעטידען nru־tv . אין עוועקייט ־ {אבט גיישט דוא tv!'(עד, סטיפטעד דעס פדי־ענס . Ití של ראש השנה ס רזיו אומרים . הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלה♦ יעקב: בשש♦ היו אומרים. מלך גאורת לבש לבש יזי עוז התאזר אף תכון תבל ?S תמוט: בשבת היו אומרים. מזמור שיר ליום ה•,שבת: מזמור ישיר לעתיד לבא. ליום שבלו שבח ומנוחה לח:.♦ העלמים: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא . תלמיד♦ חכמים מלבים שלום בעולכם : שנאמר וכל בניך לטורי יי ורב שלום בניך: אל תקרא בניך אלא בונ:ך: שלום רב לאהבי תורתך ואין למל מבישול: יהי שלום בחילך שלוה בארמונותיך: למען אס♦ ורע♦ אדביה נא שלום בך: למען בית יי אלהינו אבקשה טוב ־לך: " עיז לעמו .'0! יי יברך את עמו בשלום: עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו בגו:.♦ הארצות ללא שמנו" ?משפחות האדמה שלא שים וחלקנו בהם וגורלנו בבל המונם. ואנסנו כורעים זומישתחףם ומודים לפני" מלך' מלכי המלכים י הקדוש־ ברוך הוא שהוא ntpV שמ:ם ויוסד ארץ ומושב :קרו בשמ:ם ממעל ושכינת עזו ?גבהי מרומים: י׳יא אלהינו־ איין עוד. אמת מלבנו אפם זולתו ככתוב ?תורתו וידעת היום להשבת אל לבבך כ♦ יי הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: על בן נקוה לך י♦ אלהינו לראות מהרה בח?אךרת עזך להעביר גלולים מן לארץ והאלילים כרות :ברתון. לתקן עולם ־?מלכות ישרי. לכל בני בשר.יקראו י^'9ך להפנות אליך כל רשעי ארץ. :פירו רדעו כל יושב* חבל. כי לך תכרע יל כרך תשבע כל לשון: לפניך יי אלהינו:בלעו ו:פולו. ולכבוד ש?ך יקר:תנו•" •׳ץ3לו כלם'אה עול מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכודת 0 היא ולעולמי עד תמלוך ?־כבוד: ככתוב ?תורתך" :מלך לעלם ועד: ונאמר *לי!יז ״ למלך על כל הארץ ביום ההוא ♦היה «♦ אהד ושמו אחד: קד׳ש יהוס ייי ״ייי שיד היהוד יוונד• מזמור של יום 4עווז;מ mi !m* שלשים קולות ןעכ[יוןע<: תפלת מנחה • א#רי יוישיי 3יתק עיור יהללון? ©לה: אישך♦ העם שככה לו אישר♦ העם שיי אלהיו: • י ז v r v ♦״*:•• v t t ז ״ ’ תסלח לדוד אד-9מך אלוה♦ המלך ואברכה שמך לעולם ועד: ככל י1ם אברכך ואהללה ואהללה שמך לעולם ועד: גדול י; וטהליל מאד ולגז־להו אין חקר: דור לדזי :ישבה מעשיך וגבורת׳ ד יגידו: הדר כבוד הודף ומרי נקלאתיך אשייחה: ,ועזוז ניוךאותיך'יאמרו ונדלותך אספרנדת: זכר'רב טובך :ביעו וצךקתך ירננו: הנון ורחום יי ארך אפים וגדול חסד: טוב !י לכל ורחמיו על־1 כל מעשיו: יורוך % כל מעשיך וחסידיך !ברבוכדה: כבוד מלכותך יאמרו וגבורר/ך :רברו: להודיע למי האדם גבורתיו ובכור חדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך נ־ בל דיור ודיר: סומך יי לכ4 הנבלים וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את ♦דך ומשביע לכל חי רצון: צדיק «י' בכל דרכיו' (חסיד בכל מעשיו: קרוב יי לכל קיראיו לכלי אשר יקראהוו באמרה : יצןן יראיו יעשה ואת ישועתם יישמע ויושיעם: 'שומר ♦י את כל אדזביו ואת כל הרשעיס ישמיד: תהלת !; :דבר־פי ויברך כל בשיר ישם קדשו לעולם ועד:' ואנחנו'נברך יה מעתה ועד עולם הללויה: ובא לציון גואל ולשבי פישע ביעקב:נאם ♦י: .ואני זאת בריתי אותם אמר ” רוחי אישר עליך ודבר♦ אישר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זיע זרעך אמר יי מעתה ועד עולם: ואתה ,קרוש יושב החלות ישראל: וקיא זה אל' זה ואמר קדוש קדוש קדוש יי צבאות מלא כל־־הארך עבורו: ומקבלין זיין דך ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בירה שכנתה. קריש על־‘ ארעא עובי גבורתה קדיש לעלם-ולעלמי עלמ;א יי צבאות מל*זא כל ארעא זיו יקרה: ותשא.נ’ רוח ואשמע אחרי קול ו/עש גדול ברוך כבוד ע ממקומו: הטלתני רוחא ושמעיה בתרי קל זיע סניא דמישבחין ןאמרין: כריך יקרא די♦ מאתר בית שכינתה♦ !’ ן מלך לעלם ועד: ♦י מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמ;א: ♦זי א לח♦ אכיהס וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם -ליצר מוקישבות לבב עטך והכן לבבם אל*ו{ והוא רחום .יכפר עוין ולא !שחידת והרבה להשיב אפו ולא יזעיר כל חמתו J f אתה איני טוב וסלח 'ןרנ חסד לנל'קיי8’ך־'?ו,קר׳ף דין ?$8 WÍ m מתן אמת ל:עקנ חסי לאסיהס אישר נשמ1ת לאבותינו מימי רןו־ס ־ בייו 8יי. «1ם יום •עמס לנו האל ישועתנו סלה: ♦♦צבאות עמנו משגב לנו אלה♦ ♦עקיב הלה, •»• •• v: T T : !! צבאות אשך♦ אדם בוטח בך: !! הושיעה המלך !עננו כיום קראנו: ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והעד/לנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי על? נטע בתוכינו הוא ;פתח לבנו בתורתו דשם בלבנו אהבתו(יראתו ולעשות י*1" ולעבדו בלבב שלם'למען לא ניגע לריק ולא נלד .לבהלה:’'יה♦ רצון מלפ^י אלהינו ואלה♦ אבותינו שנשמור חקיך בעולם הזה ו:נ!בה ונחיה ונראה‘! ונ’י י► של ראש השגר. סא טונה וכינה לשני *מות המשיח ולחי;* העולם הבא*. למען:יזב;דך כבוד;ולא.*דום !! אלה* לעולם אודך: בחך הגבר אשר יבטח ביי והיה ♦י מבטחו: בטחו"מי עד♦ עה כי ביה ״ צור עולמים: ךבטחו'בך יודעי שמך ני לא עזבת דוישיף í!' » ?פץ למען צדקו יגדיל הורד, ובאדיר: VVW\ViW%\\X\\VUW\\VW\\V ״< ׳™ ואני הפלתי לן? " עוז רצו[:לדם ?רב ספדך ,עמי נאסח י#גןד: יו שבת ו1ירד יזיין ספר תודה ווויסןענ{ו»»ע! ) דרייוו עערזוונען וווי£ןנערו£ען, דוזןוזירד פרשה 4ע{ייוונט, _ ק־־דנ1השמ:ם ואדברה ות^זטע K5W א9ר־־8י* ?ל= כמטר לקחי חל ** ^?רתי כשעירים ^׳־-דשא,ונךב־קים עלי־־עשב; כי שם הנד 3PS* מי ?X לאלחינו י. ליי העור תמים פ^א כ׳ נל־־דרכיי משפט אל אמי,™bS l’M ,pfP ויישר הוא: שחת לו לא בניו מומם דור עקיש ובתלתל: הליהוה תגמלו— •את עם נבל ן^א חכם הלא־־הוא אביך קניך הוא עשך ויכננך:'^ זכר;ימות *?ס בינו שנות דור־־וךוך שאל אביך:ויגךך־זקינך ויאמרו לך: במחל עליון v= בהפרידו כנך־אדם יצב נבלות עטים למספר בני.ישראל:.3* חלק יהוד, עמיו m חבל נחלתו: .ימצאהו ־באךץ מדבר ובתהו יל4 ישמן יסב.ב:נהו !בוננהו באישון עינו: בנשר ,יעיר קנו.על־־נוזליו.ירחף :פרש כנפיו !קחהו ישיאהו *ד״א,בךתו: !חוה בדד!נחנו;ואין עמו אל נכר: גיעגט דאז ספר תורה vb ארון הקודש מריק ל״נד דעי חזן ןלו;ט ד.לו[ב קדיש, דלו! ז וירד ש״ע ?ע בעסדזעט. וזונד דעי חזן ו,ידערהו!ןט דייו תפלה • כ♦ שם יי אקרא הבו גדל לאלוהינו: אלגי ?זפסי תפתח ו?י_עיד תהלהך: ?חף אתה ♦,♦ אלהינו ואלה• אבותינו אלה♦ אברהם אלה♦!צחק ואלה♦!עקב ״'״׳ הנחל הנבור (lentin אל עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל.וזוכר הסך* יי ״P1 ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. זכרנו לחיים מלך הפך בחיים.וכתבנו 53?ר החיים למענך אלתים מים: 1•r. Tóm ! טז Q מלץ־ מנחה ליום ראשון מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה " טגן אברהם: אתה גביור לעולם " מחיה מתים אתה רב להוישי״עי מכלכל ודיים בחסד מתיה מתים ברחמים רבים סומך נואלים (רופא חולים ומתיר אסורים ומק!.ם אמונתו ליישני עפר מ♦ כמוך בעל .גבורות וטי רומה •לך מלך ממית ומחיר*׳ ואנמיה ישועה: מי כמוך אב הרחמים ליצוריו לחיים ברחמים: ונאמו אתו-, להחיית מתים. בחך אתה י: מרעד, המתים: אתה ויש^ה =ז! נ_קד?צ את שסף בעולם 0f3 למקדישים אוהו בשמי מ-רןפ!' - I : • : If t ככתוב על יד נניאף • ויקרא זה אד־יןד. ואמר• ק״ייי ר,דוש1זקרו® לןחש ^רוש « צבאות מלא כל הארץ י פבויו: י ״>! לעמתם בתך י^םרו: קיוייברוך כב־ור(י ממקומו: יי'! -*בדברי זקך'שף כתובלאמר: ק׳הזימלוןו יי לעולם אלררך ציון לדר ודר הללויה:’ ’ יזיז לדיור ודור נגיד גדר־יה י ולנצח נצחיבש קדשתה גקיי^ ’ : IV i r •- T « :״־־ : ד • : :י ד : « ־:י• . ו בחף אלהעו מפינוvwtib5 לעיולם רגנד. כי אל מלן• גדול ררןדד^ז אתי* 1 כבל יום יהלליך שלדה. 1;בן הן פחדך ע־אלהינו על כל מעשיך ואימתך על בל מה שבראת(ייראוך גל המעשיים ן:שתחוו לפניך כל הברואים דעשו כלם אגדה אחת לעשות ך־צו/ף בללנ שלם כמו־ שידענו " אלהינו שהשלטון לפניך עוז בידך וגבורה בימינך ושמך נויא על כלימה שבראת: ' וכבן הן כמד ע לעמך תחלה ליראיך ותקוה לדורשי ך ופתחון פה למיחליסלו שמודח לארעך וששון לעירך ואמירות קרן לדוד עבדך וערכת נר לבן ישי־ משיחו במהךדד כימיני: ובבן צדיקים :ראו ו^מהו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו ועולתה תקפץ גי^ וכל הרשעה כלה ־כעשן תכלה כי תעביר מ?ןשלת זדון מן דיאיץ*״ *’ t ותמלוך אתה ע לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובידושל:ם ע’י קדשך ככתוב בדברי זקךשך.ימיך־ \הוה לעולם אלה: ך ציון לדיר vn הללויה־‘* קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלסדיר ככתוב ויגבה יי צבאות ימ^י2* והאל הקרוש נקדש בצדקה: ברוך אתה י! המלד הקדוש,* * " " ' של ראש השנה סב אתה ;דירתנו מכלהעמים. אהבת אותנו ורצית בנו. ורוממתסמכל הלשונות. וקדשתנו במצותיך. וקרבתנו מלכנו לעבודה ך. ['שמך הנחל[הקחשעלינוקראת: ותתן לנו יי אלוהינו באהבה את יום נד,שבת הזה ואת יוסי ה ז כרו ן הזה. י1ס 0•?-1'Cl1 תרועה (;אהביס מקרא קדיש.זכר ליציאת מצרים: אלהינו■ ואלה♦ אבותינו יעלה ויביא ויניע [יראה [.:רצה וישמע יפקד זיזכר !בחננוופקחננוןזברוןאבותינו [וכדון משיח בן דוד עברך וזכרון !רוישלים עיר קדשך [!;רון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה לחן'ולחסד וללהמים לחיים ולשלום ביום הזכרון הזה. זכרנו ** אלהינו בולטובה. ופקדנובולברכה. והושיענו כולחיים״. ובריר!ישועה ורחמים. חוס וחננו.ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו. 2' אל מלך חנון [רחום אתה: אלהינו ואלה♦ אבותינו מלוך על כל העולם בלו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עזך על כל ♦וישבי חבל* ארצך: ו:ךע כל פעול כי אתה ??!לתו ויבין כל יצור'כי אתה יצרתו וייאמר כל אשר נשמה באפו יי אלה♦ ישראל : :t* • t t , | • r ; ־־ ; ז ז : :T ג T •• ?לך ומלכותו בכל משלה: (חושבת אלהינוואלהי אבותיה רצה במנוחתנו).קדשנו במצותי ך ותן חילקנו בתורתך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך♦ (ייושבת ןהוחלנו•;י אליהינו ?אי,בת וביצע ש3ת זקךשך וינוחו ב־ו:שךאל שמך) וטהר לבנו לעבךך'באמת כי.אתה »לל!<ם אמת !ךנךןז א3!ת 1ק;ם ל?ד. בחך איזה " מלך מלי ?ל ל,אח מיי י־ לשבת ו)!שיראל ויום הזכרון: לצה יי אלהינו׳בעמך !מוראל ובתפלתם. (השב את העבודה לךביר ביתך 0׳ !שריאל ותפלתם ;אהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך. יסיקזינה עינינו''בשו״ך לציון ברחמים; ברוך אתה ♦♦ המחזיר שכינתו לציון: קהל דיזעס מודים דרבנן. מוריכם אנחנו לזד שאהו־—, הו>ין יי אלהינו ד ־: t: t - t 't יי " ואדהי אניותינו אלה* בל ביצר ייוצרנו ייוצר •ועהרענד דער חזן !1W מודיס׳ מידים אנחנו לך שאתה הוא ” £ללט ואליה♦ אבותינו לעולם זועד צור סייגו מגן ישענו. אתה הוא לדור ודור 0לי"׳ לך ונספר ר/הלתך . על חי.ינו ^?סורים בירך ועל נשמותינו הפקודות ׳ ל ??!ל־‘ נקיך שבבל יוכם עמנו ועל בראיית ברבות והוו־א־וה לשמך רגדול־1 ורלר^ז ל לתחייתנו ובמתנו יכן' תחינו ותר,ימנו !האסוף גליזתנו י לחיצרזח הןך־שף ל^מזר חירף !לשות רצונך, ולעבדך לבב שלס עדי יצאנו מ־וךים לך• ברוך אל הה־ודאזת: ^?איס־ך(טונית׳דישוכל.עת'ן!ךב'יילקר מהויס. הטוב 3• Uh כלי וחמיו י -׳מרדום כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך: מנחה ליום ראשון של ראש השנה מל כלסיתירך ויתרומם שמךמלכנו• תמיד לעולם ועד: י ו?ת'וב'לסיים טובים בל ?ני כריסך: ובל ך,ח!ים ׳ודוףיפלה ויהללו אות rpv באמת האד*,’סיעתנו.י?ןוךו/נו 9לרי! כרוך אתה יי הטוב שמך ולך נאה להודות; שלום רב על ישראל־ עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכד* השלי5 וטוב בעיניך לברך ארה ע?וך ישראד* S32 עת ובבד* שעה בשלומך: י בספר הדם ברכה ושלום ופרנסה טיובה נזכר ונ?ר!ב לפניןד אנחנו'וקל עמך בירד' לשו־אל לחיים טובים ולשלום: ברוך אתה י; עשה וזישליום: אלה׳;צור לשוני סרע וש?ו1י ®־בר קרמה,ולמקללי נ?שי ההם.ונ.פשי כעבר לבל ותהיה ?תה לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף! נ?שי וכל החושבים עלי רעה מ־זרת ה$י עצתם וקלקל מחשבתם׳ עשה למען שמך עשה למען !מינך עשה (W קךשתךע?^ למען תוו־תף למען!.הלצון ידידיך הושיעה !מינך וענני: !היו לרצון אמד פי והגיון לגי לפניך יי צורי וגאלי: עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמיי אמן: ;יה♦ רצון לפניך !! אלסינו ואלדד אבותינו שיבנה בית המקיש במהרה בימינו.10.1 חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה בימי עולם וכשניםקךמיונייות י לערבה ל!; מנסת !חגיי, וירושל!ם כימי עולם ובשנים קדמוניות: >ירן :וז?ט אבינו מלכנו (ווויש?ענוו4«»ען וונ[ שבח) ווע?3ע בייוו שחרית :ייטע כ׳א לו פינדען 1ינד. דיו! י,"6 דעי חז; נלוני! קדיש ווונד עלינו. סדר ת ש ל י ד *ולוי לוע יגרש שען שלו? ראש השנה נלוך מנהר, ?עהש מלון לו וויינעע וויושסער (ויען שבת לזי!ס ?עהט לוע לוויישען שלו:) ו!ונד 1לו?ש דיועש. מי אל במיוך נשא עו! ועובר עד1.פשע לשארית נחלר!י לא ההדק לעד אפיו ?י חפץ הסד הוא: זישוב ילהמנו וכבוש עוניווזינו ותשליך במצולות;ם ?יל הטאתם: וכל הטיאת עמיך בית ישראל תשליך במקום א?3 לא מכרי ולא יפקרו ולא עלי עד^לב לעיולם I תת! ליעקב חסד לאברהם אישר' נשבעוז לאבותינו מימי.קלם: .ברבי יוינט ףד,ל יתברך. .יותברך וישתבח רתפ^זר יי.סר'י«ם וןתבשא SVfatf מלך מלכי המלכים הל,ר& ברוך הוא שהוא ךא1#ן והוא אחרון ומבלעדיו אין $ים סלו לרכב בערבות ביה יממ'ו ועלזו לפניו• ודומיו מרומם ’ .על בל ברבת ותהלך-,! ברוך ש3ב בכור מלכות!־ לעיולם ועד! יהי שם ;;'מברך'מעתהזן.עד עולם! מעריב ליל שני של ראש השנה וועהרענד דער חזן ת;ט ברכו. "׳ברבו את" המכחד: ק׳הזברוף יי המברך לעולם ועד: ברוך אתה יי אלהינו מלך העלם אשר בדברו מעליב ערבים כחלגמה פותח 'שערים ובתבונה נןשנה ^תים ומחליף ארת הזמנים ו?זסדר את הנכבים ?מישמריתיהם ברקיע כרצונו בורא יום ולולה גולל ״ :: •• r t v •| - • : •• ז ז : t " אור מפני חישך וחשך מפני איור. ומעביר יום ומביא (!לה ומבריא בין יום ובין לולה ״ צבאות ישמו. אל סי ן_קןם תמיד ♦ !9לוך #!’» לעולם ועד: ברוך אתה יי המעריב ערבים; אהברת עולם בית ישראל עמך אהבתי. תורה ומצות הקים ומשפטים אותנו rnfl . על כן יי אלהינו בישעבנו ובקומנו נשיח בחקיך. ונשמח ברפלי תורתך יכמציסיך לעילם ועד. כי הם חי;!נו וארך!מינו ובהם נהגה יומם ולילה. (אהבתך ’^ל תסיר ממנו לעולמים: ברוך אתה יי אוהב עטו;שלאל: שמע ישראל יהוד, אלדדנו יהוה אהד: Ti • j0\.~ i -א : IT V JT ! V V: JT כרוך ישם כבור מלכותו לעולם ועד: את יהוה אלהיק בכל״לבכך ובכל־־נפשך ו^פל" ;«י?לןז: והי־ו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על־לגנך: a$m לבנוך ו:דבךת בם כשבתל. כניל־ך ובלכתך W יכשכבך ובקומך•• וקישךתם לאות על־דך והיו ל9»ת כין עיניך: וכתבתם על־מ״ות ביתך וב'ש:זךיר: ולדה אס־שמיע תישמרו אל־מצותי אישר אנכי מצות אתכם א ם לאהבה את־יהוה אלהיכם ולעבדו בכל־לבנכם וככל־ 0%W•‘ יגתתי מפןר־ארצכם בעתו יורת ומלקוש ואספר; דגנד מעריב ליל שני לגל ותירשך דצהרך: ,ונתתי עשכ 3׳טךןז לנו־ ^ ואכלת ושבעה: תשמרו לבס ןן-י3תה לבככס וסיסם ועכלהם אדהים אחרים והשתחףתם להם: וחרה אר~:הוד־■׳ בכם ועצר את־השמים ולא־ידדהימל־ והאדמה לא תתן אח' !כולה ואנךתם מחרה מעל־האךץהטכה אשר !חוה נס? לכם: ושמתם את־דברי'אלד־־, על־־לבבכם ועל־־נפשכם וקשדלם אתם'לאות על1—ידלם והיו' לטוטפת בין %ניכם: ולמדתם אתם את־־־בניבם לדבר בם בשבתה בכיתןו ובלבול בדרןי ובשכבה וכקומןז: וכתבתם ’.על־־מווזורז ביתך וכשעריך: ־למען יךב1 ימיכם וימי בניכם.על האדמח אשר נשבע!חות לאכתיבם לתת להם כימי השמים על" סייח • ויאמר יהוה אל־מישה לאמיר: זי|ר אל־בני!שראל ואמר9 אלחם ועשו'להם ציצת על־כגפי בגדיהם לדלתם ונתנו על' ציצת הכנה פתיל תכלת: והיה לכם לציצרז״וראיתם אחי ו׳כ׳רתם’את־כל־מצות יהוה 'ועשיתם אתם ולא־תוזוח אהל לבבכם ואחרי עיניכם אשר־אתם ונים אחריהם: יד&עו : ד: V : ־1 !־•'<- •יו •־. V V ־־•.♦׳- V -ו:-״ 5 !V - תוכלו ועשיתם את־־כל־״מצותי והי.יתם קדשים לאלהיכם' אני יהודה אלהיכם אישר הוצאתי אתכם מארץ מצל:0 • : V •• IV: . -,T :־ V : v • V י• I V-JV להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיצם •1 : ׳- I v: VT : ־ יע: געו): 15ייך נתך אלהיכם ״ירד דוו! וווומו אמת גי»ה1»ו ודהך אוס אוון דוו: א מתן אמתזעהר דייטיין y',ace'|n אמת ואמונה כל זאת ורן ים עלינו פי הוא" אלהינו ואין זולתן ואנחני -ל|נו עמיו ״הפורנו מיד' מלכים’ מלכנו הגואלנו מכף כל העדיציס דזאל. הנפרע ^ יצרינו והמישלס נמיל לכל איייכי נלשני י׳^ה 1י^ות ^ ’*'י 1אי{ של ראש השנת הי אין מקפד:השםנפישנובחיים.:ולאנתן.למוטרגלנו. המדריכגועלבמותאי;בנוו;רם קרננו על־בל־שונאינו. העשיר. לנו נסים תקטר. ?פרעה♦ אתת ומופתים ?אדמה ב3י הם. המכה?עברתובל־בכור♦מצך:ם. ויוצאארדעטוישראל מתוכם לחרות עולם; ליטעביר בניו בין ג!ך< !ם סוףי'את־רוךפיהם ואח־שונאיהם בו/הומות טבע וראו כניו נבורתו ישכחו והודו לשמו ומלכותו ברצון ק?לו עליהם משה ו?נ♦ ישראל לך ענו שירדה כשימחה רבה . .ואמרו כלם: מי כסכה באלם יי מי כמכה נאדר בקדיש נורא תיזלתעשיה פלא. מלכותך ראו :מך בוקע זים לפני משה . זה אלי ענו:ואמרו: ”שואדלעל^ועד: ינאטר כי פדה" את!עקיב וגאלו מיד חזק ממנו: ברוך אתה יי גאל :שראל: השכיבנו ♦!אלהינו י^שלום והעמידנו מלכנו להעם ופרוש עלינו סכת שלושך לסלקננו בעצה טובדה מלפניך והושיענו למען שמך והגן בעדנו ןך.סר מעלינו אויב ל?י והרב ורעב ויגון:והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ו?צל כנפיך תסתירנו כי אל ׳®וקינו ומצילנו אתה כ♦ אל מלך חנון ורחום אתה וישמור צאתנו ובואנו לחיים ן^לופ מעתדה ועד עיולם: יפרוש עלינו סכת שלומך: ברוך אתה.יי פורש סכות "שלום עלינו ועל־1 כל־־ ^י!קוראל ועל־ירוישלם: תקעו בחדש שופר בכסה ליום חןני: כי חק לישראל הוא משפט לאלקי:עקב: יעי חזן קדיש, דוון ווידד דיועס שמנה עשדה נעבעטהעט, אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: • אתה יי אלהינו ואלה♦ אבותינו אליה♦ אברהם אלתי,♦צחק ״ואלתי!עקב ^ הגדול תגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים .וקינה הכל .וזוכר חסדי nv' יימ~א גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. * : י• v : - ״ r ; ;־rí זבלני למים. מלך חפץ בח?ים. וכתבנו בספר המים. למענק אלמם מים: מלך עתר ומושיע ומגן: כרוך אתה " מגן אברהם: אתה מעריב ליל שגי אתה ו־כוד לעולם אדני מתער מתים אתר, רב להושיע* מכלכל חיים בחפר מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים (ר־ופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו'לישני עפר טי במוך בעל לבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמית ישועה : ’ מי כמו־ך אב הרחמים. ז־וכר יצוריו לחיים ?רוקמים: ונאמן אתה להחיות מתים : ברוך אתה יי מחיה חמתים: :אתה קדוש־ושמך קדוש וקדושים בכל יום"יהללוך סלה: ובכן תן פחדך/י אלהינו" עלז כל מעשיך ואימתך על" כל מה שבראת י:יךאוף כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים רעשו כלם אנדה אחת לעשות' ךצונך בלבב ישלם כמו שידענו ♦י אלחינו שהשלטון לפניך עז בידך עבורה* בימינך ןשמך נורא על כל מה שבראת: ובכן תן כבוד«♦ לעמך החלה ליראיך והקנה לדוךישיך ופתחון פה למיהליס לף ?ימ״ילייומייומי^וף ww ,קיו למי זמזי הרגת גי ?1ב!.v משיחך במהרה בימינו: ובכן צדיקים .יראו ישמחו וישרים !עלוזו וחסידים בינה עילו ועולתה תקפץ פיה וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת" זדון מן האךץ:י /ותמלוך אתה ♦י לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קך־שך"ככתוב בךברי קךשךיטלך♦הוה לעולם אלחיך ציון לדיר רד הללו:יז: קדוש אתה ןנ1ןא שמך;וא*ן אלוה מבלעדיך ככתוב ועבה ” צבאות במיש^ והאל הקדוש נקדש בצדקה: ברוך אתה » ד,מלך הקדוש: אתה בחרתנו• מכל העמים♦ אד-,;ת אותנו♦ ויצירת בנו♦ ןרוממתנו מכי1 הלשונות♦ ןקדשתנו במצוחיך גקוכתנו מלכנו לעבודתך♦ ושמך הגדולז והל עלינו קראת‘♦ ווען דעד 5,וייטע טיזן ד׳ה dN1>£ ittosrs !n ווידד, ותודיענו 5עזמ;ט. ותודיענו ו; אלהינו אח־־משפטי צדקך ותלמדנו לעשוי; חקי רצונך. ור1תן קנו;י אלהינו משפטים.יי׳פרים ותורת איי; חקים ומצות טונים ותנחילנו זמני ששון ומועדי קדש (r נדנה. ותיודישנו קדשה שבת י וכבוד מועד וחגיגרת' מי13 ורונ־דל יי אלקינו בי; קדש לחול בין אור לי# ri תיריי׳ של ראש השנד. סח לעמים ביך־יום הטביעי לטישת ימי המעשה בין קד׳טת ׳טבח לקדשה יום טיוב הבדלת ואח יום השביעי מש׳טת ימי המעשה, ?W1■ הבדלת וקדיקת את־־עמןל יטראל בילרשיחך: יתהן לנו■«י אלהינו באהבה את יום הזכרון הןה. יום תרועה מקרא קרש !כר ליציאת. מצרים: אלהינו ואלה♦ אבותינו• ♦עלה ויביא ויגיע ויראת וידעת וישמע ויפקד ויזכר ־' •• •• •י «־ •• *ד;־ :r :־־ י ^ ;••ז v T •*: V ;• ז ־ ז,י| :•t» *שריננו ופקדוננו וזבחן אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדק וזבמן ירושלים עיר #af (!ברון כל עמק בית ישראל לפניק לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים ?הי.ים ולשלוט ביום הזכרון הזה. זכרנו יי אלהינו ביו לטובה ♦ ופקדנו■ בו לכיכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר <שועה!רתמים. חוס וחננו ורחם ,עלינו ’י׳ישיענו כי אליק עינינו. כי אל מלק חנון ורחום אתה: הלחינו ואלהי אבותינו מלוק על כל העולם כלו בננבודק ןהנשא על כלה-ליאיץ ביקרק (הופע בהדר גאון עזק על כל־־יושבי תבל אן־עק: דדע כל—פעול ^ אתה פעלתו ויבין כל ,♦צור כיי אתה יצרתו-;וי'א_מר כל אשר נשמה כאפו " אל:׳, :שלאל מלק ומלכותו בכל משלה: י קדשנו כמעותיק ותן סלקגו כתורתק '?׳#נו מטובק ושימחנו ביישועתק. וטהר לבנו לעביק באמת . כי אתה אלהיט .*r ודברך א?ת'וק:ם לעדי! ברוך' אתה " מלין־'׳גל כל־־האךץ ?.קדש”ליאל “ הזברון: ^ חוה ״ אלהינו כעמק :שיראל ובהפלתם. וה״שב את העבודה לדביר ניסק י״שידאה והפלתם באהבה הקבל ברצון *תהי לרצון תמיד עבודת ישראל ׳”1?. ותחזינהעינינו■ בישובק לציון ברחמים: ברוק אתה יי המחזיר שכינתו לציון: מיידים אנסנו לק שאתה הוא " אלהינו ואלה♦ אבוהינו לע;לםועד צורחילנו מגן ';.^נוי אתה הוא לדור ודור נודה לק שספר תהלתק. על היינו המסורים בירק ועל עיסינו הפקודות לק. ועל נסיק שבכל יום עמנו ועל נפלאותיקוטובותיקישבכל . ערב ובקר וצהר:ם. הטוב כי לא כלו רהמיק והמרחם כי לא תמו חסדיזי -D71y קויני לק: ^ ׳ ־סביר (:תרומם שמק מלכנו תמיד לעולם ועד. מעריב ליל שני של ראש השנה (בל החיים יורוך קלה ויהללו את שמך באמת ה,אל ישועתנו ועזרתנו קלר«' ברוך אתה " הטוב שמך ולך גאה להודות: שלום רב על :שראל עמך תשים לעולם ני אתה הוא מלך אדון לבד* השלום יטובבע־ניך לברך אות עמיך ישראל בכל ערז ובכל שעה בשלומך':' בספר ח?ים בך?ה ואליום ופרנסה טיובה נזכר ונ5חב לפגי!5 אנחנו ו?ל עכזן: בית ושו־אל לחרם טיובים ולשלום: ברוך אתר יי עיו׳&ה השלום: אלהי ?צור לשוני מרע ושפתי •מדבר מרמה ולמקללי נקשי תרום ונפשי כעפר ילכל תל,יה פיתח לבי בתורתך ופמצייתיך תרדוף נפשי וכל החושבים עילי ךערי מהדרת הפר עצתם וקלקל מחשבתם . עשיה למען שמיך עשה למען ימינך'עשר* למען קךשתף”עשה למען תורתך למען:הלצון יריריך הושיעה־, ימינך'וענני:י:די לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ?: צורי וגואלי♦ עשיה שלום במרומי? [הוא יעשרי שלום עלי נו;?על' כל :שראל ואמרו אמן: יהי רצון לפניך י: אלהיט ואלון♦ אבותינו שי.ב?ה בית המקדש במהרה ;;מיג, ?תן'חלקנו בתורתך: (שם נענךך ב:ךאה כימי עולם וכשנים קדמוניות."‘ וערבה לידי מ?חת :הורת וירושל:ם כימי עולם ובשנים קדמוניות: דער הזן 1*1נט גיונ] קריש, י11כד 1356M ד!*ון קידוש פ יבער ו1"|: קידוש ליל שני של ראש השנה בחך אתה ״ אייר!•:! מלף העולם נירא פרי חנפן: J I ־ T. T י• ־* .־ V| • י י• FV T • J י ברוך אתה י: אלקיני סלך העיולם אשר בחר בני מכל ^ ורוממנו מכר לשון וקדשנו ?מטוסיו. ותיקן לנו יי א.לר׳ ויום חו־כר־ון: בי׳ו קידוש ליל שני של ראש השנה *1 שבתות 11 :ו!;ט וועדדען די1ע נ״יייו ברכות oiumjiirh : ?רוך אר!ה "־ אלהינו כלך העולם בו־רא מאורי האש: *ין * '*♦ו ?רוך אתה יי א-ה־ני מלך העולם המבדיל כין קדש לחול אור לחושך בין.ישראל לעמים. בין יום השביעי לששרת % המעשה. בין קרישת שבח לקדשתויום טוב הבדלת. ואה ־יס השביעי מששתי למי המעשה קדשי!• הבדלת וקדשה אה עמך ושהאל בקךשהך. בתך אך!ה,;י המבדיל בין קיש לקיש: *1 ברוך אחה ;י אלהינו מלך העולם, שהחינו ויקימני וחמענו עמן היה: עלינו, ק< יגדל • ) דייו !:"ייטע 5ו!5ט דה ווירד 2"h קידוש וויינע ניייג £ח2ט דיו! p'h !ha פעד5!מ0סענען יווהרע 3'ví ’-ע; boí ע ן .y:1hc ,chr(׳<:y , ו!ו:ד שהחיינו גע»יו:ט: היוט או!! וובער כיי:”, vih איו! jMrsi יהד,יינו איוגע!, h ז1 יוצר ליום שני irtu פימןס irt לו געטוזען רובעו וויו! נעטטערן ביו והנורא מוואותיך,-ריו1 1ררר היו יוג1עםיוהעך. המלך :• ן יושב על כסא רם ונשא: שיוכן עד מרום וקודש שמיו. ועחוב רננו Vריקים בר ללשרים נאוה תהלה: בפי י שרים : ובדסרי צ ריקים ינלשיי! ח סירים :־ ובקרב h ודשים סל ך יומם: סל ב רר: T חת ק דש : סל ך, לל : ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל ברנה :תפאר שמך מלכנו בכל דיור ודיור שכן חיובה כל היצירים לפניך ;י אלהינו ואלהי אבותינו להיודיורת להלד־1 לשכור לפאר לריומכב להדר לברר לעלה ולקלס על ויל־* דברי שירות ותשבחות דור בן :ישי $2;ךך ?*“0־ : ־ -שחנח *V\VWVWVVVV\WVWWVWVVVVVVV'» WVVWWVVW^VVX/WV ■VVV \׳'\VVVMA VIVVV׳«־VWv\WV\Vl> V%> V ' המלך. קיוניג, יער rtn העררטעסט irt'!, הי!העע יווני ערהיובענעע טוזריונע! שונן. *ער טהריונעט לוין עווינקייט. ערהיובענטטער היי! ין: ע ר יויזט זיין ניואע! זיו הייטט עט 1'1 יער טריעט: ,פריןד^יוקעט נערעצטע, £ריו;־.!יונןעט p'rt עווינען! (יונופרייז געליאעט דעדזיצ4ע;*נגטען'י דורן דער רעד!יצען(1ונד, איונעטט hn ערהיובען; דורך דער ןערעכטען וויורטע , ןעבענעדייעט . דורך דער פרי! אאען לונן:ע ;עהייוינעט• ' י יוונד דורן דען ה"יי!יןען קיוהר נעליובט ווערדען. (1l7npD2/. יווני יוין דען £<1רזיואא1ונן:<1ן דער אירייו׳דען דיינעט 5יו!קע0 ישראל, זיו!! דיין ניוון ע חוגי״י וןי!ני5! איט !יובנעזיוננ נעפריזען ווערדען, יזין יעדעע לייטיו!טער; דען׳עס יויזט דייו פפ'1יצט יו!!ער ןעטיופ£ע> דיר עווי^ער! יוונזער ;יוטט יוונד ניוסט יוונ!ערער £י!רםיוהרען לו דיונקען, דיןלו!יובען, לו פריי!ען ׳ לןריד.אט1 • לו עדהעבען, לו פערהערר!י3ען, 'לו בענעדייען, לו ערהיןוזען יוונד דיר לו :ינןען'ערהיובנערען ךעזענ^ען, יייו, ״ע!צע זץד, זיוהן ישי׳ט. דיין קנעצט יווני ךע!יו!בטער דיר ךע1ונךען. ישתבח שמך לעד מל3נו והאל המלך הגדודי והקדוש כשמלם ובארץ בי רף נאהקאלהינו ואלסי אניותינו ישיר ושבחה סלל וזמרה עיון וממשלה נצח גדלה וגבורה חהלה ותפארת קדשה ומלכות ברכות והודאות מעתה ועד עולם: ברוך אחה "■'אל מלך גדול'בתשבחות אל ההיודאיור־! ri$s| הנפלאיוות סבוסר בשירי זמרה מלך אל סי העולמים:' י״י(תגדל דך.ק רעו עמה רבא בעלמא רי־ברא בךעוהה דמליך מלכותה בחייביון ובי'ומיב1ן ובחיי ךבל כית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן• יי " י י" יהא שמה־ רבא ׳ מברך לעלם ולעלמי עלנ/יא. .יתברך וישתבח ויתפאר ויהרומכש ךת3ש>8 ויתהדר דתעלו־־*. ויתהלל שמה רקורשא. בריף הוא לעילא יל0!ילא מן כל ברבתא ושירתא תשבחהא עחמהא דאמירן בעלמא ואמרו אמן ־: t ״r t tv: t t : : \ t r • : t r ; • ti ־ ד • ז t : t ; I ד ••1 :ווגגו קתל יתברך. .יתברך וישתבח ויתפאר ףתרומם וןתינשאקמו של מלךמלכי ה?ןלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אהרון ומבלעדיו אין א.להים סלו לרכב בערבות בןה שמו ועלזו לפניו. ושמו מרומם על כל ברבת והוזלה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולס ועד : \חי זגים \\ ביכורך מעתה ועד עולם: מלך V^v'V'x.-x.'v^/ ". ישתכח. וןי»»ערדוור וויטטעדיין ניו»ע געפריעוען וועדדען ו!ןן»עכטי^ער ןרון0ער וווגד הייויגער קוונים! pih |^ייייע1 ו!ונ1־ ih'!, עו־דען. דירעוויגער! יוונ:ער גיוטט, ווונדגווטט ווונ!עוערפעטער! געביהרט גע:וונג יווני פריי:, *ב יויגד :וויטענטפיע[. א יו 05 ווונד העררטיופט, :יעג, גדיוסע ווונד וו?ן»ווכט, וונבעטהונג, רור.נ[, הייויגונגווונד ^ייונג, בענעדייווונ;ען ו1ונדדוונק5יעדער פיון נו! וון ווונד ווין עוויגקייט. :עןיובט:ייטט דויו עווי:ער! וו!ו*יע5טיגער ׳ פעיהעריןינט ו1ין ןוובגע!ענגען! ו111ער דוונך!וון:ונןען וויודיג! יוורהעבער ווחער ווווונדערטהווטען, דער lylihőy^^hii היוסט וון דען דיר יוגגעטטי»»טען גע:ענגען; יו?ן»עכטי5ער יוונד עוויג דויערנדער קויגיג! . 5ו»בט דען עיויגען! דעןהוו5־ וועהרענד דער חון וווגט בינו ברנו את!יה$נזרך: ק׳ייז כרוך \\ המביך לעולם ועד: ?חך אתדח יי אל:הינו מלך העולם " לצר אור ובורא" חשך עשה'שאם יכירא את הכל: איור עולם באוצר חןי2כ איוריורת מאופל אמר ויהי: יתברך. געבענעדייעט, נעפרטען, נעריהווט ערהווהעט ו!וגד עדהיובען !ייוו דער נוו»ע דעט קיוניגט ו!ז?ער קווניגע, דעס הייןי; גען! נע1וו3ט זייוו עד! ער ו!י1ט דוו! ערטטע יווני יוי!ט דוו: !עטלטע ווע!ען, ווויטער pn'b ווי:ט קיין ןיוטט. יוווכעט pn'b בווהן, דער דורך דיו! היאאעןסרייאע פעהרט , ע״יגער ווי:ט :יין ניו»ע! סריוח1ווךעט pn'h ihö ; :יין ניואע וויוט ערהוובען וויבער וו!ןעס ?ווב, וויבער וו!!ע ן פריי!. גע1ו)2ט :"יו דער ניואע דער הערר1יכקיים :יינעט רייכעט וויאאער וזונד עוו־ג! געפרטען :»b ----, ••׳■״״; דער ניואע דעס ע״ינען, עתן נון וון ווונד וויו עוויגקייט! 1ונ3^!72 * יי11 ע״יגע [י5ט ווי!ט וווי£בעוויוהרט p'b סיוט? דעס עוויגען [עבענט; דיו! (י3טער וועגען דער י יש היענידען ענטטטוונדען pm S'ib וווורשע. מלך ,.^*{1 • גע1וו3ט :ייוודעד עוויגע! דעד , -ג^יקבטע וויאיאער וווכד־ עוויג. בו־וך• גע1ו!בט :ייטט דוווע״יגער irtר־ *',ט0 י• קיוניג דער ווע1ט ! ווורהעבער *״״״ , יי,"־ טוופ־־ער דער 0ע ״ , דער דוו! פרידען געטטיפ־ יוונד רו!)עם ערטיופפע) הווסט יוצר ליום שני מלך אמית מא?ןרך pinna מ$יב. #m .יה?אר בערחןז יתתיכ. לעולם ל דברך :צב:' מלןי בכלותך סיוט מעש אמנוחך. מדין הצלת מרקם בחמונתך. לדור ורוך אמונתך: מלך גזרת ?מיו כן לצאצאימיו ®־יזם. עכור להמלט משאהך איום. למשןמיך עמיו סיום: ק־ל ומזן שותלי מצות עדיך ועובדיך. נטלם ונשאם לתרבות כבודך . כי הבל עבדיך ♦ זקדוש: זכור רוךשיך לקחי לעוררם. וקרס _קךנם?רסמיך לחקרם■ זכור ערך,ך קנית קרם: זכור סמשוכה אסריך באסב לחליותך ■ נסמכת בשעשוע רת גחלתך. גאלת שבט נחלתך: זכור ומהר יום ישעך לקרבו. בדבירך להשתהות וכמשבניוחיך לבא. הי צייה זדי שכנת ביו: קהל ומזן ברחמים.♦״קר צעירי הצאן. חזקם הטריפם פנימי וחיצון. ואני תפלתי לך ן; עת רצון. קרוש': שופר מקר # קוונע ! הונטרין:וין הי:ט דיינע פערהיישונג הויט יענער פערנע. #) הונווהנדעלבהר דיין רהוייג׳ £עדהערר{י5ט הונטער דיינער ;ע»יינדע; ע״יג ווי!ט דיין vihii, הערר! פעשט גענופע^ט. קיוניג! !oir די" הייטע דיין ״יישטערווערק פה!ןעגדעט ההשטעסט , ־השט דוה הוין דיין עבענבי(ד ( ארם הראשק), פוי טטרהפנערינט נעדעטטעט; דיינע טרייע וועהרט פיר הונד פיר. קהניג! הויך :יינען :הבקהאאען ההשט י11* בעפרייהונג פעדהיישען, :יה £הן דיינעע טויע<־£ה11ען נוטרהפנעריצט לו רעטטען , ווהפהר :יה ה"0* גזטעהען . שומרי * דיה דיינע געבהטהע ההיטען, דיינע דיהרער הוגד לייגען דייגער הייגהייט , ה והש !יו! Ctur' טטיעעןי ער״עבע :יה לוד פערהערחיבונג דיינעש רוה»עט; :יה :ינד ח?!ע:היזט דיינע קגעצטע. קדוש • זכור♦ h געדענקע דיינע הנבעטהעד, בעמיידע היוזנען עוייגעש [עבען; זהש היהר ד.הרן הש;ששיע<1| ד!דן דייגע בהרווהערלינקייט; דענקע דער ;ע»י־נדע, דיה דוה פחתוההזש דיר ער״הרבעןדענקע היהי׳ דיה דיר A'IVh נהצנינן: דיה :ין בעטטענדינ דיינער 1עהרע עיניזטלט ; דעט טטהיווועש' דען דוה דיר לוע י,'" גענטהוע בעפרייעט דעני■,ע הונד פיהרע היהן בה[ד הערבייה , דען טהג דעש היילש; ברע; הו:: ר,יגהיי11י'* דיינע ווהה:ו:ג, זהש וויר היננעסערעקט דין הנבעטהען הין דיינעע היי(ינע! קאהי־ע, ציון דהרש, ר"* בעיג דעע דוה בעווההנטעשט . בלחמים ♦ וו־רר־נע »יט ערבהתווי; דיה ר,!":ע העערדיג ד'י:ער י1'|^ע (ישראל) ; ניב היהר הוניי־י4 ההלט 6הן היננען הונד פהן הוישען: דהרו:[ בעט׳ הין, העדר! לו דיי לוד מהדענלייט קדוש. _____ * ׳ 1 שופד י) גהן דער טרהדיליון! ד.הט סהן אדם הראשון הן ראש השנה מהר דעע נהטמ1יכען:עריצטע 5ע6טהניפד ער ווהוררע פדייה געטערהצע! »»ט דעי ל1;י5עדו5^ ו־המ מוין היינשע :יינע (tBRtt:ynHhp3fi דיי טריהווופירענד 6הע *עדינטע;עזזען ווירד. של דאש ד,שנה סח שופר זמניו בא הקוע בעניגיו. בקרן איל לחוכר לבחוניו. אחר נאחז פקבזי בקרניו: שופר חרד' המחנה מרחוק לעכור. רהיט ןכרהו ויצרקני החמור. השוקר הולד וחזק מא1; שופר טכפת 31'ng למי מרה עקר. לישובון מאון בכפור 7וזוזכקך.'תקעו בח!ש שוקר: קהל ומק אל חנן נחלתו נינועם ?*השפר. ♦דעס קר1א קרב נו תיו במספר ♦ ותיעב ליי משור פר י זקדוש: מלק וישפוט עמים כמיישרים לנשאו. צופה לרקרק דינט ?חאנשאיו. כונן למשקט בכאיו:־ מלק כבירי נקדש בצדקרח לכדו חי עבה במישפט בהתכבדיו יעשיור־ז מישפט עבדיו: י5לןד לרוגז רחם וזכור כנואמיו.' קרוב להצדיק עם ממוסדים אמו. עמיו לשראר קבר יום ביומו: top ולסן:ראה פן!לך והךיך לתמימים. חיות בצלך לאורך ;מים ♦ מלכותך מלכורת בל עולמים. ך,ר1ש: זכור יייי» ד. שו3ד> דיו! נייט דעש שופר mr1hi3 וויוש נון רוו; געדענקע דיינען ערפרו!בטען וישראל), ייען זיו! 1)._ 1ייידערהוורן ב[וווען, יענע ךעטיישע h"=hn :יך דעי ווידדער ווין דען העקקען איש זיינען הוזדנערן 2ער ■ -ע,*. • (עקידת יצחק). דוו? שופר ערסרעקשע וויינשש דוו! נשנכע {'ווניעד, ווונד שריב ע! חין דיו! 2ערצע, p ש5'צישעע ואנו, ערבווראונךשעוו!זער! ווונד נעדענקע יענע נעטיצשע (מתן תורה) וווןבייוו דעט שופר־מ ;)ר ^ ^'ívuu טטערקער ווווורדע. דוו! שופר ה>ושש דווו דייצעצ[ 2ל!?קע פיר ראש השנה ו1:עאפ2שר.1ען, ע? ז■^''שע עראווהנען, דוואיש ע? וון יום כפיך 2ער!י!הנט ווערדע . 1ש טפרצוצשט דורו: h u:r!i3 ע נייוואקצד 1 p,i ^ל♦ ננעדע וווו ד דעד ו1?1אעצשי2ע ?ייצעע יויעענטר׳וק (ישראל) ער ו.יוב ו!יד.ע וויינען 1יב?יצען ווגטהיי!: P^-.p "יששען דווש היוו. בעםע6שעונ; איש דער [עהדע דער וזפ£ער, ווי,pr נעפען5עער וייוו וו5ש דוו; י1 יויינעש פעטטען 2ווררען. קדוש., שןי-^לד • דעי ק'!ני;! ער ספייצש ?יין ניוודעט וארטהיי? וויבער צוושליקצען, צו ?ייצעע רוהאע: ךענויס בעי קו!;״ן"י יייקיע יעצש:ו!;ע, ווען ער ויך ערהעבש; 2עטש טטעהט נוע נעריצש ויין שהרוון! דעי אעצטעע >p " י עי א^יין ווירד פערהיין־נש דורך נערעצשיצקייט י עד, דער עווע (עכענדע! ערהעבטןין אואעשטע 1יינע P יעייצצוע, :יינען דינערן רעצש לו מ!ו22ען. דעי קווניג! לור ציי ש דעש piriVmirt , דעגקש ער וון ־ 1אהעיצעקייש ציוך וייצער פערהיישונך; ער וויוש יויהע צווהע, צווצד יעצש£עישעש ויין 8!)pl (ישראל) י׳,! ?יינער צויינהייט ה!ןדי;ש . f'f __'"נע דע1 פיחאאען דיינע טהווטען וווצד דיינע העריזיצקייט ז עעדדיה ווי־צען cvprtl ןיננע; ׳־׳ -I דייניצס טוטניגש; דיין רייך וו»:ש ון1?י1י יגוועקיישיגן דייך! קדוש . זב וי־ ♦וצר ליום שני וכיור מקויןד נחת שלד,בל לערעה. אדר תהלר!;ד בפימיו לההבר^ה. וכר צדיק לברכה: .וכיור נדיבי עפים אביות חעיולם • חשוך עבךיןד'מזרון ונעלם. וחקר יי מעולם ועד עולם: וכיור הכת שלט’היושבת ברורה. חושה להעי; איותה ולסעדד־ו • לשמח"סר ■ציון תגלנה'?ניות והודה: קהל וחזן לחיי עולם יכתבו אמוני. יזכו לחזות T •• - I י 1 Í• t T Vt í T בנועם ♦י. לזכנרון בהיכל:;י. זקיןש: שיופר עברת קולו נישמע באשור. להעטיות שמחת עיולכם בקשור. ובאו האיובדים־בארץ אשור: ־שיופר פצץ'קולובעקרי כהרים. חירות להשמיע־ יהורה ואפרים. והנדחים Yim מצרים: שיופר צרפת וספרד וצרח להתקדש. ?.פוצים ?אלבע נצח יחריש. 'והשתחוו ליי בהר־ הקודש: קהל מזח אכיר♦ ניחומיך :שעשעתי בכפלים. סלה לעבדך בכל נבולים . בהר הקודש בירושלים. קדוש*. : T ; T * :־ ״ I T •TT • V I מלק קרוש שיוכן שמי עוץ. נהץ מבשר עליות הפיורץ• יי' " - י י מייו V קיונע! ער. דער יו((ע ;עדיונקען פריפט £pb נידדיגשטען בין לוע ערהיויבענשטען קיונין. עד :ót'( יוי| פי ו!ו!ד זיגעטריטטוגג, דער קי1ניג; דיו בעבטען הי״אאע! יוונד ערדע פ יו ר דעע טרעקביורען, יעע י!'!1,, ! l'f.b היוצר• דער דייו הערלען וו|(עןיואא0 געבילרעט, ווירד יויהרער טי!נען, דער קיוניג; דער יו51 י|'יזיכ1יויע כעאערקט, ווירד זיין רעצטפערט-עען, דער קי!ני5; הייטע קיןאאען וויר אין יונדענקען פוור וויהע, י1ניל' דיו וויר pn'h שופר 13יוזען דעמ קווניג*, ען יוי!ט יוין ישראל געזעט׳ן, ער (עט ט דענע1׳ דעי יעםג1פ1 *יינען פריואאען ניבט ער י1עטערהיו|ט, דער קלונעע קי!נין י בעד.ע(ט עווי^יך זוינען בונד יזיע נ1ףי יונדענקען, עד דער קיןנין! ־ נ*ל' 1 של ראש השנה ע כלה אל תעש לשארית בגי מלך. לכן אתאנו לך מל3נו ד־ך. מאתמול קדמנוך לחליותך מלך: * נא כצייר תכה לדגי '?לחו לו יבללנרד אילי מלך. סכור־! באי בחתן למר בכו ‘־יזיאלי מלך. ענותכם בד1 חיז ללן במקוכם ?לי י;רדו'ב• ד־א;י מלך: • *־ל פרס היום מרי! גמור מלרויבם מלך. ״״ צדקם ברחמים י?הךם לטובה מלך. קשוב קול תקיעה מחיוקעי יד־ סיוט ״לך. רחמים' תעורר למהליך מלך: י' י יי-5 יי״! שעה ?ועת עם מישחריך מלך. ולפן בתומכי ברוך ינכו־כך אלהים תלם ומלך: והחיות ישורדו וכרבים יפארו ושרפים;רגו ואראלים יברכו <ד היה ואופן וכרוב לעמרה שרפים! לעמחס משבחים יא’ודריבם7 1 “ ברוך ?מד ״ ממק1מ1: י^אל • ערר.ה!טע דען לויבעדרעטט דער הבקה»ןינלע דעט קאלילם (אברהם). ווירטרעטען פאר דיר, ?הליל י<נדען ??ייין לייט לעסטערן טיקטען וויר הולו טוו! וון, דיך הללובעטען י! ק(וניל! ט (וו ט דיינע רוו$ד דע! ל-^|_(א3רהס ט) הללעדייען, דעע לולעזהלדעט ווהורדען, דרייוו »ע=טי,;ע*דעס קלולילט *). פערליע וויהי ה־"" י* יעשי*ען הה!בען (בזכות יצחק) פיר ווע!כען ויון ביטטער״יילטעןדיה עללע! דעס קלולילט. **) h פער־ :-ה 1£עהע! ליכט, דעסתיען חוו(3ען (בזכות יעקב) דער הן יעלעל[ הרטע וויבעדנוו'כטעט ה»טטע, ילה לי י 5י לוב טטיילען דיוו עללע! דעס קלולילס. •־ו! ׳ C • יבע£רייע ליוו, (hu eh טו!ד!ה: 5ה:[ לעריכטע לעהען. ה קהליל! דיילע כהר»!זער:ילקייט עדקועהר׳ד י־'^ / ווולד פערוזעללע לוטעט" היבער ויו!, ה קהליל! יהו!רע דען טהו תקיעה דען »וון דיר הייטע ׳ , לזלזכי5! לוולד !וו ט בוור»הערליגקייט הבווה?טען* היבער יעלע, דירו דייגער ההררען, ה קווליי! יילטןי; %'< ’ 8."1י יויהע לעליילט, דעע לעכעטהע וויילעס crplhS, דרו* דיר פועוזט, ה קווליגי וועלדע דייו י ־ I נו,דיה רען ווע(ט1עלען הולטערר.ה!טען *** 1 הולד וויד בעלעדייען דין, !עבענדייער להטט לוולד קלוניל) ו'הכען ת איוולד דיל• חיות !הבדללען, דילו בדוביס עערהעריזי״ען. דיה, שרפים פרההזהקען, דיה אדאדיס ׳/;,1?ה-מ יעדעש חיה, אופן הולד ברוב לעלען דיה שיפים ’ויטילו; פאר, ה«נדדו£ען געלען היילהלדער ׳ ־ ׳ !ז*רו5י5קייט דעט עווילען הויס יעד!ל£ הרטג". ^״TSro״.. לאל :•י;זי 5ה; די׳־יר י«נןמ1! בע»5«,' ידמע ;יך פרשי •ודא. **) דיה rt«9 tlvpn יוצר ליום שני לאל ברוןי נעימות יתנו. לגל־ אל סי וקום זמירות יאסרו ותשבחות וישמיעו. עי הוא לבדו שועל גבורות יעשה חדשות בעל מלחמיות זיורע צדקות מעמיח.ישועות בורא רפואות נורא תהליות' אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום תמיר מעשה בראשית: באמור לעשה אורים גדלים בי לעולם הסדו: אור חדש על ציון תאיר ונזבח בלנוימודרח לאורו: ברוך אהה י,י ’יוצר המאורות: אהבה רבה אהבתנו יי אלודנו חמלה גדולה ויתר־ המל?! עלינו: אבינו מלבנו בעבור אבותינו שבטחו קד ותלמדם חקי חיים כן" תחננו' ותלמדנו: אבינו האב" הרחמן המרחם ררוב עלינו ותן בלבני להבין ולהש״ביל לשמוע,ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים את על דברי הלמוד הודחק באהבה: והאר .1 I 1/ *IJJ JUíii.*-׳*ItXU U—I 1/16/ / •Ut> •-!Mi U ié MMI-U *י׳י כנפות הארץ והוליכני rirppip לאןצני: 5י אל פועל ישוע־וח אחזי. י V׳W\-v^.VVW'A.\.V\\׳%V»:VWVV\VWVVW׳«A,VWV\^\\.VW \ *״VVW׳A«״\V־VV׳XVVVW ריאל. דעע הר51ן:ע(שבטען גי!טט ו1'יד.ען :יון (יב(יבע נע!עגגע: !pv עוויג (עבענדען, יוןן«עכטינע1 Mh. ןע1בשטטטענדיגען קיונינע ויננען :יו! פ:וו1»ען, ווונד (יוששען ריונק(ידעד ערטוונען. דען ער יו((יין ui.-.ü וי^ן שהיוטען. עדטוופפט נייע ווע:ען. ער ווי:ט העיר דער קרינע. עי :עעט גערעבטינקייט ׳ ו!! י ן״ (עשט הערפחרטפרישען, ערטוופפט היי(ויו1יע עיסטע(, וןי:ט £ור5טביור ווינ[ (הבע! העיר י/((ער וויוונדעי • י . טען(יך ווונד ו1'1ו1וערוועהרעני דורך זיינע ניטע דיו! ערשטע picrhti ערנייערש ; וויו! גע:וו;ט "'יי,, [מהלים קל' ו ז'] ( ,דיונקעט) דענ[ט(!פפער דער נרהשען(יגטער, דען עוויג וועהרעטניינע ננוודע"! (Dh י0ו" נ*יעש (יכש יו־בער ציון (ייבטען, יווני יוונ: ין((ע דיעועש (יבטעש ביו(ד טהיי(היופט ווערדען! ^ע(וןבט דוי1 •;ווי;ער . שיופפע־ ר ער (יצטערי. jj אהבת. איט יויבערט1וענג5יכער (יבע, הוושט יוין ע״ינער' ווו::ער הערר! יוונ: גע(יבט^ «יט גי5םעון יוונר וויבער«ווענ5(יבעע ערביותיען חומער געיטשגט . ח ווונוער פיושער ווונד קיוגיג! pih'וןונ!ערער ווי((ע!. דיון יזייןי. יין פערטרויטען יווני דענען לוין געועטלע דעש (עבענש (עהרטעשט , בעגנעדינע י״־י (עהדע שונו. יו((ב'ור»הערליגער £ו!שער 1 ערבחר^ע ד-ך וןזנ!ער יווני ניב יוונ: יוינט ־עיו־ דחט ״יי פערסטעהען בעפש(נע<, (ערנען יווני (עהרען בעשבוו־טען רוישריבען יווני פיו((ניעהען יען גוונלע1 'ז',ל1ו; ערקי ריינעד !עהי- 11'ט (יבע. ער(ייכטע יו1נ:ערע יןויןען יוין דיינעד (עהרע,’יווני ערהיו(שע יוי^ר,^, דיינען געבחטהען טד־ייו. (שש מעדחייניגען ווונ:ערע הערנען דיינען ניואען גו(יבען יווני נו עירכטען■ י0 "ע ע(י■ וויי ניאו#ערו;עהר בעטעאש וועדיעו • יען ודר פעי0*ו*ען חול דיינען ;רששען יווני עהרעורבטש״ירד‘^1 ׳' ןר", ע־ייען יוומ שוני פ־שהיא־ין דייגעס היין ש 3וי«ע אונו אי! פדידעו נווש«»ען פשן יען ש־ער זייטעו דעי יגר 1 I אתה וכנו יחךח מסל עם ולשון וקרבתנו לשמך הגדול סל 3אמת. להוריות רך ולי_חךןובאהיה: ברוך אתה י״יהביוהר בעמו ישראל ?אהבה:.....................׳ שמט ישראל יה1ה אלהינו יהוה אחד: IT V jT : V* jT : T : • r v~ : ברוך שם כניד מלכותו לעולם ועד: ואהבת את יהוד. אלדדך בנל־לננך ונכל־נפישה* ובבל־"־ ! T : j\ : |T : T : | -AV V: -JT : V" T : -JT ־ : : T : VI ?!ארך: והיו הדברים האלה אישר אנכי מצור היום על־לבבך: S• IT V V T J• T T ; | IV : ־:11• - ^ ץ־ : I IV T !?י3גתם ידבניר ודברת בם בשבתה בניחך ובל־יבתך . : AT VT : - | V r : JT : •י íl S : : IV- 3ךרך ובשכבה ובקומה: וקשרתם לאות על־ידך והיו í ?:?:פת בין"עיניך: וכתבתם על־נז״ותביתך ובישגגריך: והיה אם—ישמע תשמעו איד׳־־מצוהי אישר אנכי מצוד־, 'ליקכם היום לאהבה ארת־־יהודת אלוהכם !לעכלו בכל™ ל3בכם'ובכל:נ5שכם: ונתתי מטר־־ארצכם בעת1:יורה י5לקויש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך: ונתתי עשיב בשדך י׳ו : V T : JT : - |T | : • ן : |-י :• : V *5'• •V -IT: .1 IV T . : זן: V.I לבהמתך vVV׳-'/-\V\v\ WVW VWV^VWW WVVVVIVVVV/WVVVW V\WVWWVWWWlVvVA X'V'VWA W W\ vV 1r,־ _'יר״'ע הונ! הויפרעבט הין הונ1ער 1הנד; דען דוה בי!ט דער הן1וועבטיוע, דער דה! היי? בעווירקנו, הוגד גען^ ’^DpI דוה ה!ימ pupilla !vilii ערקאררען! הונד 3111! ווין וווורהייט דייגעע גרהסען נה»ען גענעהערט, •':t י״יסט דויו עוויןער! דער דו1ו ער^ההרעסט דיין pihe ישראל 1 0'1nיבע! שמע. ,־.הרע יהרה(! דער ע״יגע הונ!עד ן:הטט הי!ט היין הייניגעס ע״יגעס וןע!ען! ברוך♦ גע1הבט !•יה דער נה»ע דער הערר1י=7יט !יינעט רייכעס, היוו»ער הונדעווין. ^.;;אי/בה. דוה !ה011ט דען עוויגען דיינען נהטט 1יבען pilS גהנלען הערלען, סהן ןהנלער !עע1ע הוגד 1|ף 'P £ער»הגען. דיה וו1ןרטע דיה הין■ דיר יעלט בעפעה1ע, !ה11ען דיר טטעטט הי3[ הערלען 13"3ען, y!r !יה דיינען ?ינדערן היינטערפען הו3ד היאווער דהפהן רעדען: ווען דוה לו ד.וי:ע דטלעטט, הדער יו;!. כ'!ט • ויען דוה דיך 3יעדער(עגטט, הונד ווען דוה הויפמטעחסט, בינדע !יה לוע נייכען הן דייגע ^י^יגע !יה cin פהידערהויפטבינדע לוויטען דיינען הוינען. הונד טרייבע !יה הוין־ דיה פפהסטען דיינעט 'ש יי”־ הן דיינע טההרע. '■׳'׳!ט ;,V♦ "ערדעט היהר ד) ''!עיעי פיןר£יוד.רען ער?יווער, יו1נוער טאפפער, סע?! יאגוערט PÍ"n , אוטער עדדעטטער יאגד 3ע--/ ״איען ®אן יעהעד דיינע ניואען, עט יויוט קיין ני!טט אויטעד דיר! עזרה יוצר ליום שני י _ עזרת אניותינו אתה הוא מעולם מגן ומיושיע לבניהם אחריהם ?כל דור ודיור: ברום עולם ומושבך ומשפטיך וצדכןסך עד אפסי ארץ: אשרי איש ש:שמע למצויתיך וחיורחך והכרך !שים על לנו: אמת אתה הוא ארון לעמך ומלך לבור לריב ריבם: אמת אתה הוא ראשיו; ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך נואל ומושיע ממצרים גאלתנו.'! אלוזינו ומבית עבדים פדיתנו: כל בכוריהם הרגת ויכורךגאלה דם סוף פקעת חדים טבעת וידידים העבדת ויכפו מלם צריהם אחד מהם לא ליותר: על ואה שבחו אהובים ורוממו אל }נתלו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכיוח והוראות למלךאל'חי'ו3ןיזפ: רם ונשא גדול ונורא משפיל גאים ומגביה שפלים מוציא אסירים ופוחח עינוים ןעיוזר דלים ועוגה לעמו בעת שועם אליו: החלות לאל עלייה ברוך היא ומברך מישה ובני ושהאל לך ענו שידה בשמחה רבל ואמרו כלם:' '’ מי כמכה באלם '״' מי במכה נאדר בקדש נורא תהליור־ז עשה פלא: jrw /!זרוק ♦ ןיוו הי^פע ווונ!רעד פארע1טערן ווארסט דויו פיון יערער, נ1יןי א1נד הע51ער איהרער קינדער 5"י איהנען, ווין יעדענ[ 3ייטא!טער . רזי ן דער האהע דעט 11’cihvL יוי!ט דיין טהראן, דיי:<1 דעכטע אונד י"<ג' ;ערעכטיגקיוט געהען ביו יון היוו פערנטטען ;רענלען דעי ערדע ד."! דעו[ וואננע, -עד דיינען ;עבי!ט'״| געהארכט, דער דיינע ?עהרע אוגד דיין וואדט 13 העינען נעואט . !וווה1(ץ־ דוא בעט דיינעט Dypihfi ר,עיי' ו1יין אעבטיגער קאניג׳ לו קעוופפען וויוזרען TDMrSp . פירוואהר, דוו! בעט דער ערטטע ו!וגד בי!ט^עך [עטלט,־-,יוונד אויסער דיר האבען ודר קיינען העדרן, ער{א!ער אוגד הע!פעד. אויט מצרים הווסט דוא <יוונ« b!!)hy ,' ?11 ויגער אונ2ער גאטט, ווונד ווויט דעע הועע דער טך(יו£ען ווונ! בעפרייעט; א?1ע איהרע ערטט5עב?ינ' הווסט דוו! געטאדטעט, ווו:ד דיינען ערטטגעבארנע1 ער1א:עט, דוו! עי!פ»עער געטהיי1ט, דיון פרעפלעי «״. !ענקט, ווו נד דירו ג'ע(יבטען הינדורן געפיהרט עש בערער,טע ווווססער איהרע פיינדע, דווס ניבט וויינעי 6י וויהנען ענטקווע . דעטהא1ב פדי!׳.•! דיו! גע1יבטען, ווו נד ערהאבען דען ו!ןן»עכטיגען׳ ן,בןינ?ע ןי0י1|־ טוונען !איטענטפיע?, געועננע , [אבספריבע בענעדייווונג׳;ן וו ונד דאנק5*דעד דעע ווןן»עכטינען. ע״יג י"5"," דע ן ווונד איאאער דויערנדען קי! מג. — דער הון ה ע יוונד עדהוובנע, דער גראטע ווונד פורכטבוורע, יעי י ר, האכאיטהיגען ערנידריגט. וו ונד דיון ניעדריגען ערהאהעט; דער דיו! גע£אנגי1נען ער(א:עט, ווונד דירו b2|fi דויקטען בעפרייעט , דע! דען אראען ד\1פט, ווינד ויין, פוו1ק ערהארעט ווען עס 13 וויהע £(עד,ט • ~־־ lj דעע האכסטען גאטט ! בענעדייעט :ייו! ער mנד האבגעלאבס! משה אונד דיו! קינדער (עד^ליט טטיו," פדיידענפא?! גי1!אנג דיר אן, אונד ריפען א*נטגע:אאאט: ט; וועד יויוגו אונטעד דען אעבטען עווי;ער דיר גזייך י וועד אעע וויא דוא. פעדהעד־ויגט אין הייויגיז' פורבטבאר איע 3אבע ! וויוונדערטהעטעד * . שירה של ראש דושנה עב ׳?ירה חדשה שבחו גאולים לשמך על ׳?פח ה_ים!חד בלס ומדו והמליכו ואמרו: וי ימלוך לעיונם ועד: י צור!שראר1 זקומה בעזרחלשראד‘ ופדה בנאמךיהודה יל׳נגראל גאלנו יי צבאיות עמו קדוש ישראל: ברוך אתה יי &ל ישראר: *• T 2 אדני שפתי תפתח ופי עד תהלתך: :־ T : T ־ • : I V T • : • - . T ברוק אתרה ןיז אלהינו ואלה♦ אבותינו אלהי אברהםאלהי^חקואלה♦!;נקב. ליאל הגדול'הנבור והנורא איד ;!ליון גומל הסרים טובים וקנה הכל (זוכר מסך♦ אבות ומביא גואל לבני בניהם למען ישמו לאורכה♦ זכרנו לתלים. מלך חפץ בחלים. וכתבנו ?ספר'החלים. למענך אלהיםיחיים: מלק עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה « מנן א;רהם: אתה גיור לעולם «« נודד ה מתים אתה רב להויש/ע. ?וכלכל ח!ים בחסד ?0;.ה מתים ברחמים רבים סומק נופלים ורופא חוליס ומתיר אסוריס ומקנס אמונתו ^, שירקן, איט וויינעע לייען 5יעדע פרי2ען דיו! עד^וטען דיינעע pn \vnfo אעערעסו׳וופער, זייו דחנקטען ׳ יז״נאיטהיג, הוזדיגטען דיר, Din פפרוו“ען: "דעי עווי;ע ווירד דעגירען ^אאער Din עווי4!" ,f כיונו] ישראל׳ס, ערהעבע דיך לור היזפע ישראלים, Din ער^וע ניוך דיינער נווווןע, יהודה Din . ^, ^נ!ער ער^וער, ע״יגער, צבאות! 1יין ^אע, ד.ייןי4ער ישראל, 4<2 e3nUייטט nn עוויגער. דעי ״ ’עדאל T . noviQto אדני, גהטט! {!פפגע איינע זיפפען, ד^!ו דיינען pnn איין או:ד פערקינדע! 3^1*. גע?יו5ט 2ייםט דוו! עווי5ער! ^!ער ג!!טט Dub2 Din ^וערער פהרפויוהרען, ןווטט אכרהס׳ס, Din יעקב׳ס: גרווטער, אע5טי;ער Din עהרפורבטבויורער ךר!כ1בו! ^[ערה(ו;טטעד הערר! דורו עד ר DP גנאדע Din גיטע, Din בי!ט דער הערר פיון pvHrt! דורו ביוט חייגןעדענק דער 4(!ודען, nn דויו .. ^1)רעזטערן לוזיגערטעטט. אוגד 2ע2דעטט pi.Dh ספעטערן 5h2ךbאאען r;"n! ער1וווער, pin דייגעט ענש״יזזע! D’!n זיבע. זכינו. געדענק ^נ!ער p15 (ע3ען. h קיוניג! דער nn ווו!ר.ז2עפ^1ען 5 pn uonnעבען I ®עיניי:2ע 3 2h3 |*h 221bוך דעט 1ע3ע2ט , pin דיי2עטווי1!ע| n הערר דעט 1ע3ענם ! סלק . n קר»כי3! הע1פער, רעטטער 0 131nי?ד ! ;עןיובט 2ייטט nn ע״י;ער! מי1ד אביהס׳ס : אתה ♦ הערר! 1’h עטיגקייט 3י2ט 1^ nnאע5טיג; 3 nnע1ע3טט nn טוודטען ״ידער, ^2ע2דזיך פיוס $6ר0‘ • יאינו 4»דע ערנעהרטט hn nn [עבע2דען, Din איט pr5'h2r2!n ער3!וראען 3ע1ע3טט nn nn ״יי_'י; nn זטיטלעטט nn ■ולוגקעגרען, הייזעסט nn ק^נקען, 1ו!2ע0ט 4 nnע3ו2דע2ען, Din } ^ ״■״n דיילע כ!2א5ע ד״נען p*n nn מטוי3ע מןר«מי0ן. וועד c;’n דיר ;["ך, העיד וו]וער אעצטע! יע T אעי שחרית ליום שני אמונתו ליישני עפר מי כמוך בעל ןבור1רת ומי דומה לך מ4ך מ מי ח ומחי ד*׳ ומבטיח ישועת . מי כמוך אב הרחמים. זוכר וצירי לחיים ברחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך >נתח !♦ מחיה המתים: אחה קדוש ושמך קריש וקרובים בכל ייום יהללוך ©ילה: ובפן חן פחדך ילאלהינו על ?ל־מעשיך ואימתך על כל־מה־ שבראת וייךאוך ?ל־1 המעשיכם וישתחוו לפניך ןל־הברואים ויעשו כלם אגדה אחת לעשות רצונך בל?ב שלם כמיו שודעני י; אלהינו שהשלטון לפניך עיוו כ;ךך וגבורה ?ימינך ושמך נורא על־כל מה־שבראח: ולכן חן ככיור יי לעמך תחלו־ו ליראיך ותקוה לדיורשיו ופתחון פה למ״יחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחה .קרן לרול עכךך1עריכת גל לכן ושי משיחך במהרה בימינו: ובכן צדיקים יראו וישמחו ויישריכם יעליוזי וחסידים ברני, : •י « ־ ״ ״ | ״ Í • : ״ : T • T • *־:^ V * : • e יגילו 'VVVVV\ VA\VVA\V\ « VXV׳^VVWVVVWVVVVVVVVVV\VVVV\W»VAVW׳Vvvvw VVVVVVWVVVt W\WV וועד יוהט דיר עוזנוין קיוני;, דעד דויו טטערבען ויוטסעטט ל«כד ווידער בעןעבטט! רעד דוין היין ר.ערס0י' ספריטען (רסטעסט? מי. ווער יוהט דיד נ(״ן, יו1(ביוראהעדליגעד ®*ונוער! דער דוח דיינער געטו!פפע איט ערביוראען לוע 5עבען געדענקטט ןח ונאמן. דויו בהט טדיייוערפין5ענד, דוזט דודו דייוטיודסעןווידער בע?עבען ווירטט, גע?חבט 1יים0 יי עוויגער! דער דויו דייו טיןדטען ווידער 3ע(ע3טט. אתה. דויו בהט היילג; ד.'י[יג יויוט דיין ניואע; יוונד דייו היי5יגען פריהען דין טעג(יך יןונד ח,ג<ז־ !עטטיג, סלה • גחר ובכן. יו פערברייטע דיינע פורבטביורקייט עווינער יוונוער גוזטט! יויבער יו(5ע דייגע ווערקע, דיה ןין גיגקייט סיוד דיר, יו יבער יו11עט, וויו ט דויו ערטיופפען -יומט, דיואיט דין פירבטען וי^ע "ע!עי׳ ד'|5'יו11: . יונבעטהען יו^ע ערטיופפענען, דיו מ ויין יו1(ע יוין יוייגען בונד פעריויינעעט ״ערדען, דיינען ווי?1ע| לי 6׳űg ליעהען איט יוויפריבטינענ[ הערלען; וין וויי! וויר וויממען עוויגער יו ונוער גיוטט! דוו D יייי• 0בעיהעיי יבי1י דיין יוהט, דייו איובט יוין דיינער היונד, דייו טטערקע טין' ריינער רעבטען, יוונר דיין ניואע פורכטביוי ו, יו11עט , וויו ט דורו ערטיופפען היוטס. ך,ח ובכן. יוונד וט 8עדטיופ£ע ע ה רע דיינעע פי!!קע, 2hl דיינען פעדעהדעדן, היופפנונג דעניעג'יען י'ט, דין ווכען , אוטה לו" טפדעבען דענען, דייו וווי[, דין היוררען, פריידע דיינענן 1יונדע ׳ וויוננע דיינער ט ,חזי־ לונעהאענדעט יונועהען דיינעע קנע5טע דוד, הע^עס ?ייכטען דעע זיוהנע ישיט דיעע^ געוי!ןבטע1׳ יזוכד ולין יוונוערען טיונען ז ויח ובבן. ר1טדיון ווערדען דייו גערעצטען עט זעהען, וזונד זין פרייען דייו רעד?י*ען יויבלע1׳ £ו|", של ראש השגה w :גילו ועולתה תקבץ פיה וכל הרשעה כלה W9 הכלה כי העביר ממשלת לדיון מן הארץ: י ותמלוך אחה י; לברךעל כל־מעשיך בהר איון מישכן ככיורק יבירושללם עיר ק־שך ככתוב כדברי זקךשך ומלוך יזי לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללרה: זקדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב רגבה ״ צבאיות במשפט והאל הקרוש נקדיש בצדקה: ברוך אתה יי המלך הקדוש: אתה בהו־תנו מכל העמים • אהבתאותנו. ורצית כנו •;unpoh מנלהלשיונוח • ויןדשר/נו במצותין;. ןרןךכתנו מלכנו לעכודתך. ;'שמןוהגדול והרןחש עלינו רןךאת׳. נתתן־לנו י: אלדזינו באהבה אח־יום הזכריון הזה. יום קרועה 9קרא קריש זכר ליציאה'מצרים: אלהינו ואלקי אבותינו ועלה דכא מגיע ויראה וירצה ולשמע ו??.קד ולזכר ?בדיוננו ופקדיונני הברון אבוסינו הבריון משיח בן דוד עבדך יזכרו! ירישלום עיר ה־לנך [!כדיון כל עמד בית ישראל '"'WVWX VWVWWW\VWV\-X/X.'V'V ■VXX’'»X'XV'*'’V•י\ AVV'"V'V"A/VX VX1VV־V A W'/V^WWWWO -V\\ V V.'X,V"X/VX.,V־V ^0(;**ען »יט נעוהננ 5רהד.?הקען ; הוננערעבטינקייט ווירד פערטס1ו»»ען, דה! זהםטער נענל?יך וויה דער ר1יך 5'■1ייינדען, ווען דוה הינוועג טהפפען ווירםט דיה נע״ה1ט דער וינדע 5הן דער ערדע. 3 ^מל[ך ♦ דוה ווירםט דה!ה!1יין ה!ט העררטער ערקהננט ווערדען היבער ה??ע דיינע ווערקע,הוי!י דעק ר ציון דעp ״הינזיטלע דיינער העריזיבקייט, הונד הין ירושלים דיינער הייןי;ען טטהדט, וויה עט הין עי "ייליגען טריפט פערלייכנעט היזט: דער הערר רענירט עווינ?יך; דייו נהטט ה ציון דורך ה!1ע לייטען. הללויה ■ דידלןרוש♦ היי?ינ ביוט דוה, טורכטבהר הי!ט דיין 3ה«ע, הונד עט הי!ט קיין נהטט?יצעט ווע!ען הויטעד ׳ !) וויה עט הין דער טייפט הייטט: ד,הך ערההבע! הי!ט דעי ע״ינע צבאות p'h נעריכטע, הונד דעי עכי*ינע, דער היילינע געהיי1ינעט דורך עערעבטינקייט , ו|(״אר/ד! ♦ דוה ד.הטט הונן ערוועה?ט הויס ה!!ען 5ה?בערן, ?׳־כטעמט הונו, ההטטעסט ווהד.?נע5הל1ען אן י^, עיההבסט ה ו נו היבער ה?1ע נהליהנען. הינדעp דוה ה1נ: דורך דיינע געביוטהע הייןינטעסט , הונו דיינעp ע׳ הונוע•־ קהנין, נעהערטעטט, הונד דיינען ניהטען ר\י1ינען ניואען הייער הונו נהננטעטט . ור*,ו^?; זה נהבטט דוה הונו, ע״יגער הונוער נהטט! הין 1י2ע, דיוען טהן דעס הנדענקענט, היינען דעס בוהוענט לור הייזיןען םערקינדינ!ננ, pií הנדענקען הן דען הויטלו! הויט מצדים. ן^^אלהינו♦ הונוער גהטט! הונד ניוטט הונוערעד פהרפההרען! עט טטיינע עאפהד, עט קהאאע הונד ןע* 0!::ער' '|עדדע הנגעטויעט, »יט ווההלנע5ה?1ען הננענהאאען, הונד הין עדעי!5וננ הונד עיהיננערונננעברהצט, נדז«ךען, דהו הנדענקען הונלערער פהרעלטערן, דהו הנדענקען דעס נעוה31טען, דעט זההנעט חד׳ט דיינעס ט, דה! הנדענעען דיינער היילינען טטהדט ירושלים, הוגד דיו! הנדענקען דייגעס ;הנלעןפה[קע0 ישראל 2 T ׳ 5הר שחרית ליום שני .ישראל רפניך לפליטה רטובה לחן לחסד ולרחמים לחייט לשלים ביום הזכריון הזה. זכרני י״י אללזינו 13 לטובה.ופקך־ני ביו לברכה. והושיענו ביו להלם. ובדבר 'שועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו. כיי אל מלך חנון ורחום אחה: אלחיני ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כלו בכביודך והנשא על כל־־ארץ ביקרך והופע בהדר ניאון עי־ על כל־יהטל חבי-1 ארצך: וירע כל־פיעיל כי אחה פעלתו' לבין כל יציר בי אחה יצרחו וייאמר כל אישר נשמה באפיו יו אלדד.ישראל מלך ומלכותו בכל משלוה: קדשנו במצוהיך וחין חלקנו כתיורסך שבענו מטובך ושמחנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת כי את־ אלהים אמה ודברך אמת וקום לעד: ברוך אחה י' מלך על כל־חארך מקדיש ישראל ויום הזיכרון: רצו־־, :« אלהינו בעמך ישראל־1 ובתפלת□. והשב את העבודה לדביר ביסף ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד ;!כורת ישראל ענןך• ־ותחזינה 0£ר דיר, לור עררעסטוע:, לוע רוטען, לוע וו1וה!וו0!(ען, לור ןרסדע לוורד ב0ר»הערליןקייט, לוע !עבען ויייי פרידען, לון דיזעע ט0ןעדעט 50דע5קע5ט. וון דע»!עןבען רעדעגקע ו!ונ1ער C|? pij״| ! טרוי'ג נערע דיך 1וו:1ער לוע 1ענען, לוורד ד.י11י 15111 לוע !עבען, דורך דיוו פערהייטו5ר דעס היי!0 <יוונד דער ערבי11" 551a, ט50ע, בערנעדירע 05111 , ערב0ר>5ע דיך 0ו15ער לוורד טסעהע 15111 בייוו • דען לו דיר סויען סולז,1^ עועען הין, דולו בחט 1ויין 1ו!1»עבטחער/ 1ו!ןנ5עדירער 1וו5ד ער03ראו5ן:טס0!!ער ן1וטט לזו5ד ק1ו5י5. אלהעך♦ 0ו15ער ?0011 1וו5ד רלוסס 1וו15ערער ס0רע!סעדן, דענירע סיבער דיס רסולע 015/11 עין ד"1^ העררןיכקייט, ליירע דיך ערה0בען סיבער דיס ר50לע ;גרדע סין דיי5ער »0יעטטעס, 0ו5ד ערטיי5ע סין י,* פרסצט דיינער ;!סררייצען העררטספט, סיבער 0!!ע בעוו0ה5ער דיי5עד ohm : ד0איס יעדעס "ערק ערק״ג*'^ ד0ש דו0 עס הערם0רןעבר0צס, יעדעס רעט1!פןי 0יי15עהע,׳ ד0ס דו0 עס ערטספפען הססס, 0ן5ד 0.l

חן7 אתה ע הטוב שמך ולך נאה להודות: שים שלום טובה וברכה ורן וחסד ורחמים,עלינו ועל כל :שראל עמך ברמז ,אבינו כלנו• בארור באור פניך ני באור פניך נתת לנו ןזי אלתינו תורות חיים :1ארבתי חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים .ושלום.וטוב בעיניך לברך את עמך W מל ןת ימיי!m י ' י ' כס®•' ,״ יתחז*נה . ה, דווט א1וכ?רע רוויןען דין !וידער נאך ציון לוריקקעהרען 1עד.ען »'0 עדבאר»וננ! דואו עוויגער!' רער דווו דיינע אוויעטטעט ווידער חין ציון טר,רוונען ?ווממעסט , י)י ymö, עוויגער! וויר ץ־לוכקען דיר, דער דולו ביוט ווונ1ער !:ווטט ווונר רער גווטט ווומערער פו!ר5ווהרען, ’״״עי ו!ו3ד ע״יג, רער היזרט ווו3!ערס 1ע3ע3ס, רעד טי1ד ווונ1ערט היי1ס חין יערער[ לייטוו1טער.ז וויי דוונ־ י י דיר ל1יכד 1וו33ר"1ען דין פיר וו31!ער (ע3ען, דווו נור פחן דיר (ובהענגט, פיר (וו13ערע 1עע1ען ריוו דווו "^הרעסט, "פיר דיינע ווווונדערליי5ען ריוו וויר טע13ין פחד ו!ו3ו ר.וו3ען, ווו3ד פיר דיינע זווגערםוורטוי5ע ויער וויי 3עטטענדי; 3 piirtH prtöי1 לוע וו3ענד געגיטען. וו11[יטיגער! ו1ו3ע3ר1ין ui'rt דייו״ערבוור• ■1 יו5!בווד»ד.ערליגערז 3יאא"ע1אער,ר זז(ורט דיינע גנוודע וווין1, ווי! עוויגקייט הוופפען וויר ווו'!, דין. 1על . 5יר ו!11עמ דיועס וייוו דיין נוו4וע, ווונוער ק(וניג! ו1'»וועררוןרגע1ו!3ט ווונדר.ו!צ;עפרי:ען ביו וויו עוויגקייס. יכתוב ♦ סערלייכנע וו11ע קינדער דייגעט בונדעט לוע ;[יקןיכען 1ע3ען! ,"^יכל ♦ יוי1עס וווו ט דוו 1ע3ט, דוונקעט דיר ווו3ווויפר.ע11ין, ווונד פרייועט דיינען נוו»ען »י0 וווי6רי5טין־ .♦!ן^ ׳ ד,י* הערר! ביוט וווגוער היי5 ווזנד ווו3וערע הי1פע ו1’א#וע1 ווונד עוויג. גע(וו3ט וייסט רוו! עוויןער, י,עי ייייט דיין נוו»ע; דיר ו!חיין נור ןעביהיעט דוונק. [־^Ov • בעפיה! איבער ווונ! ווונז דיין ;וונלעס plrtö ישראל פרידען, 4ןיקןעויןקייט, יעגען, געווווגענהייט, י3, ערבוור»ען. (וונ:ער פווטעד! וע;נע (011 ו!!1ע »יט דעע 1י3טע דיינעט וו3ט1'לע0, רען איט דיועג{ !ע3ו' ^ ד,י* יוומ געועטלע רעם לעבעגש, 1יבע לור טוגענד ו!ו:ד יערעבטיגקייט, 1עןען, באר«הערליגקייט. ^רידען ;''ן1י ®יייע• • דיר b"t ע! 1!ו!ה1;עפע!(יז דיי! ישראל לו יערער לייט ווונד טטונדע איט דיינע^ בס-פי שחרית ליום שני כם§ר חיים ברכה ושלום npm טובה מבר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בירת .ישראל לחיים טובים ולשלום. ברוך אחה יי עשה חייצלום: T - V.r Ti אלתי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמת ולמקללי נפיש♦ תרום ונפשי כעפר לכל תהיה: ?תח לבי בתורתך וכמצויתיך תרדוף נ?־ש♦ וכל החושביםיעל♦ רעתי׳ מודדת הפר עצתם \קלקל מחשכתם. עשה למען שמך. דעשיה למען.ימינך. עשה למען קרשתך. עשה למען תורתך. למען יחלצון;ךיד־יך. הושיעה ■ימינך וענגי*• יהיו לרצון אשרי פי והגיון לבי לפניך ע צורי }גואלי: עשה שלום במרומיו הוזא ;עשה שלום זעלינו ועל כל.ישראל ואנגרו אמן : ’ יהי רצון לפניך:: אלהינו ואלה׳ אבותינו שיבנה בית המקדיש במהרה בימינו ותן' חלקנו כתורתך♦ וישם נעבדך ביראת כימי עולם וכשנים קדמוניות: י' וערכה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם ונשנים קדמוניות. תפלה לשליח צבור בקול פותחין הארוז . ן ז י, v ברוך אתה " אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלה♦.♦צחק ואלה♦ יעקג האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל וזוכר חסך♦ אבוי, ומביא גואל לבני בניהם למען ישמו באהבה. ־ ־ מסןד בספר• ווי! דוו: בוך דעש !עבענט , דעט פרידענש וועד דער ערהו11טונ5 [רס ווונ: ווונד דיין ווונלעס pirtfi דוו! הוי: יע׳ואל לוע וזיקויבען ?עבען ווו:ד לוע פרידען ועדו!־ט וועד וןייני.עטדיבען ווערדען י. ועזיןבט !"un דוח עוויוער סטיפטער דעס פרידענט: אלה♦. הערר! בעווווהרע יזיינע לועע £ו!ר בר:עע, וועד וזיינע !יפפען 5ו!ר סוו?טעע רעדען. זווטסע יי"־; ועע5ע רוהי5 בזייבען וענען דיוו, דיוו יזיר פ1ו5ען, וועד יזיין ועיזיטה וויו! טטויב :יין;ענען יעדען ו!פפנע יזיי1 ינ^ו דיינער ?עהרע, דו! ש יזין יזיך ווייפריג pírt ערסיזלעו. דיינער ןעבחטהע כעטטרעבע; 01M דיו! ענטודר£ע h י|: דיון וזיר בו!:עס טהו| iirtii^. פערניבטעט ווערדען וועד פערהינדרע וויהר פוור־וובען. טהועעס p!n דייני1,1 ע! יוענס, וווע דיינער רעצטען ווי!1ען. טוזוע עט דיינער הייזיוקייט וועד דיינער [עהדע ווענען; ווויןידוו: עררעטטעט'ועי. ם. ד־ינע !יבען, הי?[1 עיט דיינער רע5טען, וועד ערהוורע »יך. וורד,! אועען דיר וע5וו11ען דיון רעדען ןויינעם י״גי רעד דיוו ^עדו!נקען עיינעט הערלענס, ע״יוער! יזיין הררט וועד ןןיין ער1ו!!ער 1 ער, דער ווין :יינער היוזיוע'םי! י £רידען טטיפטעט, ערהו!1טע דען פרידען ווי« י״יי ניונן ישראל! הירוודןי ווערדע געטפרו!כען: אמן! יה♦. עוויוער! רומער ורטט וועד ןווטט ווומרער פעטער! דוו ס עט דיר ווו!ה1(ע5עז1'( ״ערע, י יוע:ערן טוווען דען ר.יי!יוען טעיזפע! לו עיבויען, דווט ודר ווונ:ערן טהיי1 וון דיינעע ןע:עטלע ועהאען, 1 ימוגד עהרפודצט לו דינען וויו! רין ד ער פרדלייט. רד■׳' דרס וענענעוזע :״rt דעע ע״עען דוו: וופפער יהודה0 ירושלימיס ׳ וויו! וויו דער פררצייט . . של ראש השנה עה מסיור חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי ?תפלה ובתחנונים. לחלוח ולרון! פני מלך מלכי הטרכימ ואדוני האדונים: 3שן in ן א״ב ;עשרד3עט׳ pb 131b ענדע רער נשאע דעש פעדפששטערםשמד.ון. . אתיחי לחננך בלב קרועומורתח. בקש רחמים כעניבפסה. ולגל רחמיך'ודין אל תמתח. יי שפתי ספתח: דקר אין ב?י ובלשוני מלה. הן יעדעח כלה. וממעמקי הלב לפניך אוחילה. ?הסח בסחר כנפיך מלה': ״זלעעח ופלצות ארוזוני במוסח. תלות פני נורא בנפש וקדח. טוב טעם ורעת קטונתילספרדח. על כן נחלתי ואירא: יגעתי באנחתי איך לעמוד לפניך. כי אין 8עשים לנכות בעיניך. לחלוחך שךחוני מקהלות המוניך. תבין לבם תקשיב אזגך: מה אני וימה הוי חולעהורטה. נבער "'עת ובאפס מוטח', סמלסייהרוקיבספד החכמה. מענדח ילושיב חיטה: עץ אליך אשמרה לסעדי. פסח דבריך ח^ר ־סנידי. צדקני ואמצני וחן לאל ידי. כי אתה משגבי אלהי :־־:*•• : •* T I י* T * י T ! ׳־ * :״.״ •• VJ חסדי י)> ItDÖ* נbך דעע רשטהע דער ווייןען טריפט;ע!עהרטען, 3 131bשן דער!עהרע דעי פער3ו3פי1, ו!פפ3ע ,J ""’”•נן או13 איש בעטהען 131b פ!עהען 131b נעהערע איך pin ש3;ע1י5טע דעש ווע!ט?ש3י;ש, ש1(ע1 bp ”נע ??!”נ, 131b ש!1ע1 העררען הערר! אתיןץי. איט בעררעמסעע 131b וועהאיטהינעע העדלען, קוואאע yb ביטטע3ר פרור ריר; 5!עהע pib ; , י ^ - נ!ייך pin שראען 1 |bער טהירע eb! b ערבשראען !131b , ii ulhiiar ריכטע 3י5ש 3ווך רער טטרע3־ ;1ד*דן־£נע !b , bi עווי;ערו!פפ3עא"3ע!יפפען, !ש3שט וניד! איין אונד קיין Dibn, איי3ע לו3נע קיי3ע ד!בע השבע ן, נע! _!זעדי קע:3שט איי3ע אע3;ע! ר!!!ע. e'ib רער פי!!ע איי3עט הערלי31ש, פ!עהע 1 ybיך b| ; נובע 11!'; ען־ד 1׳ ו!ו:טער 1"3ער פ!י;ע? r:"b . pre טויע־פון!!,! וו:;טש בעאעצטינט דן איי3ער, שינדעע ווין רין, ^ ׳■"15?'ולער! איש !עאיפהינער :עע!ע 33 b עש ה ע. וון! yb בין !b ;ערי3;, ebi עש איד b| נעהו!רי;ע3ן ד<ר געכנ!ין שעה!ש! pnbi בין שין טיבטערן 131b פערלוונש, עראירעש eib בע!שר;;יט, 1b£ yb b'H ייעידע; רש עש איר שן שו;ע3ד פעה!ט, ;עדעבט פשר 1יי3ען שוי;ען לו ערטיי3ען. פשן וויינער לע) ^ יני־_ריי3עש פש!קעש בין yb שבי.עטיקט דין ש3לופ?עהי1ן: דוש און־שעשס וזיהד העדן שויפריצשען, שיה. מעי!ייהען. שבער— וועד בין שין? ebii איין 1עבען ? — שיין pnbn, שיי3ע אשטטע! פער3ו3פש!ש, ׳.1ע! j יקעטעעד. ;עטשיטלש pib יע3ע3[ טברוכע דעד וויי!הייט: "שיין ;ע!שששע3עד פ שרש דש; בע:ע3פשי;ט ”3; דיי’,יש נע,יזעיע יויך אין דיר, ש ש!!אשבט! 13ib השררע שדןי דיי3ע שו3שערטטישלו3;. eb! b דיש ערשפפ, ״שרטעס !יכש פערברייטען, שו3! פערקי3דען איי3ע שו3טו!ד! פער!ייהע איר 13ib víbip טטערקג דען שחרית ליום שני הס־': קהליך עומרים לבקש מדדלהך. רחמיך וכמת לרחמם בחמלסך. שופכים לב נמיםלעמחך. ואחה תשמע השמים מכוןשכתך: חחוקלעמך;ךםהרפה. שלח מאחלעזךותרופה• ניואמיך ושינו לחזק ולתקפה. כל אמרח איו־ צרופה: י סוגיין הארון נווך דען א״ב געחרדכעט וזונד yte'to חי!ט דער נחוזע דעט פערפחטטערט שמעון בר יצהק. "־ל אמרתך צרופה ועדותיך צדק.באי■^דיןד כריב אל תדקדק• מס־־ לחפש כל תעלום ובדק. דין עניך במשפט דהצרק: קן עולמך בנית כחסד. ורב חסד ממה כלפי חסד. זכיות הכרע ועזך תוסר. חיו! על ניני מה1א מנשרי: טרםנ'קךאאתהחענח• ימצא לנו חסד במענרה. בפקדך היו= יצוריך להמנדה•'לני מלאכך סביבוחנה: מרח טובך י^לינו הגבר. נקנומעוןופשעיני העבר. שגב בלוע למקייך בסכר• עוז חליפת כיח ועלית א3.י• פעלת אורחי לפניך לחובר. צדקו וליק כיושר ומסמי[.יסבה• קבל מוראך והולך להנר. רץ בפקודיך לושר ולוקה: שי52 נמצא V VA XX'VXXX-t /VVVVWX^.WXVWX^/V^A'VXWiWV^XWA.'V'WVVIXX^iVk/ י■ VVVW'' •WX׳'V'\(V1/VV\Í>/V'/V/ ■־V״ !יכן דוש ביזט אייכע לופעתיכט, וזיין גכעדייעד גחטט. דיו נושעהט זיוז דייכע געוזייכדע, ווונד ביטטעט 1*pírt־ לייהונג; ח זייח חיהד גכעדיג איט דייכער חן!בחתזהערליגקייט. רוו טיטטעט חיהר הער! וויו! ו!חששער £?י ר' חדש ; עי־הוודע זיין פחו דייכעע ערהחבעכען היו1וז!יטען טהרחכע! טטערקע דיין עתזחטשעטעש £חןק, ז^' pn«rt טרחשט חוכר היי!. אח5ע עש פיר דיינע לעהרע ע«זפ£עכג1יך, רחש עש !ח!3ע איט קריו5ט ו»ןן:ך :'<:די י rí ויש טיבע; דיח1וחרשע גיוטטעט זיכד וויו.־.!גע[ייטערט וו!!’1:וווזט. י י^ אמרתך- יר. !וחה!נע!ייטערט רוהט דיינע 5ערהייםו:י, ;ערעבט דיין לייגכיט; רוח ריכטעשט יי3ט נמל י 6 גזטדעכגע דיינע יוכבעטהער. :h ערקיערע עש דען ו!ונטו!דינ, דיין בעדרעכגטעש pihe', ווען דווו זיין ויייי1־^ 2"p ג־1רי3טע חרכחבסט. דיינע ניטע החט דוו! ווע!טוו1! חויפגעפיהיט, חן!;יט-,גער'! דיי5ע .,"ע וובזיז־6 ^1;6 נ־יט; !ח גי ב דען חומערן טונעכדען דוו: חיבעיגעודכש וווכד ערהא!טע דייגע געשרייע; טין:ע חיהרער, ;'1י e,h יוו חייכע נזפרחשע דעש חדש כע7* עררעטטעטע! (א3רת0>. חכטן!חרטע ח!כ: בעפחר וויר דיך חכרו£ען. jiijj Chi דייכע הו!ד לופיור קחאאען, ורנן רוח היישע רייכע געטעפסע אושטערשט; חוכר 1ח!.ערע הייני1 ענ^סגייומיי6ע׳ חוכ2 כור ווח3ע. !חש דייכע גיטע חבווחוטען, רייכיגע חוכ! £ח! חוכזערן זיכדען חוכר בעזייטיגע חוכז1רע ,||ןער טהחטען, עראוכטערע 2יח, ריח דייכער החררען, חוכר £ער5'יוזע חיוזכען יוגעכדקדחפש חוכר טווחו^• קע רעד פרחאאען טהחטען יעכעש אחרגעכ(עכרערש (אברהם) • ןי!נע ",דך "|5! "י,ן פיר^£' ^ו* ווערדען, דחן ווירד ער פערטטואעען רער £ער(-'ארער (יציהר) . ער ו אברהם) ער ווחר׳ש, ,־111־ י*,** 8ור3ט, ער, רעד דייכע חייכהייט חנערקחככשע; וויון חיי[לוע ער "יירש לור ער^פיהרוכג יעני01 ן'»ע 16י: (עקידת ’*צחק) י וויו! בגרייטוויזןיג ווחר ער וו(1ען דייכען ?ענחטהען( ד,ייטע ערר,י(ט עי ריח פי?!ו!יי" י׳.י־ של ראש דושנה ti ;מצא בכר אשרנפקד. 'שועישעכהייום?וזנט מופקד. י" תהלה ועוז למרחמיו שקד. תמת־ו בעת אשר פקד: ק?ל ביו'שועננו מעיולכם רעננו נ־וראיורת. ברצוי חנוננו קבל־־1 ?העלא־ות. ״־'! יחלצנובמגניומתחלואי תוצאות. כצפריםעפיוה ^יגדי:צבאיות: ׳ זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו ?ספר החרם למענך אלהים סיים: מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה " מגן א;רהם*• אתה גבור לעולם יי מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים ;הסד מחיה ??/ים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ונזרןיס אמונתו ?1׳?זני,עפר. מי כמוך בעל גבורות וטי דומה לך מלך ממית ומחיה*. ומצמיח ^ועה.י *י!ש גי>ך תשר״ק ןעטרדנעס יווכד 0ןיט1ין דעד נט»ע דעס £ער£טטטערט שטעון בי יצחק געפערסיעט קהלחנדם פעלדנדיול העצה. שמרנו פניך וצדקתך נמצא. ימץ טנף והתם שמצה. קבלאנק וגדורפרצה: צאן לטיח נזר ־ ^כלה. פרים וכבשים לשלמים ועלה. עריכת שפה נערוך »יט pr3”h !טהנע בעטענקט לו ווערדען, דיו בריון ער טוימ prt ןיובן:ע!ענן:ען, דיונקטע !יינעל[ ויבע יייסיר, רטט ער !יינע פריו uhu פרויט (שרה) בעדטצטע. ון^(ג^ו. י"י!ערע פטיטלע ביון ע!וי;קייט הער, ו!טר ער, דער יו11»ע5ט'(ע! י״ין פערנער ווירד עד iiifi “יטנד-^ י”י;ע|; ער וויוד י״נזער פ5עהען פטיו ט ט טפ£ער וויוהו:עפע11'5 יוננעה^ען. ער ווירד יוונ! פיר יערע 1עד י""0 טיטלען, י1ונד וויי! דיט פי!;ע1 יויהרע 'ונןע! יוו»£{יוטטערנד יעקען, !ט ווירד ער ט!:: דעקען " "'יע צבאות. ג^תמים. דיין טהון יויוט יוהנע פעה!, ןריוטעי רטטהןעבער! דין בעטהען וויר יון לו ערווערבען דיטוע י״נ!עד' ?ן'י_!ינד טיט !ינדען בע^דע^ט; יו רייניגע טונו, 1יוט 1ייו פערנוווינדען דייו פטנדפ5עקען! עדהיורע '1עדערל^“ע1׳ יוונד טהוע דעע יוונפון טיינהמזט . (עער 1ינד דייו הירדען £יןן פ1יובטפטפען; וויר היובען כדינ.ע(. יי״ו נטן 5עטטעד לו טפפערן; דיו! רע^ען טונורער !יפפען — ןעבעטהענור —קטננען וויר דיר דיור« ייייפען,P'5 *yj :ייי טיט ווטה31עפט!?ען סטטטט ט5פער טן. !ינד וויי נון טוף, טיררווע3ע ןערטטהען. טורד ן ^ י״יך דיינע £יןרפרי£ט פעדןטטסען, דיין געטעפע פער:ט3?עמי3ט'; ט !ט 3עדענקע יענעט ער שחרית ליוס שני מזבח מערכת. במאכלתהמאכילה מאו נערכת: -ירוד אב י3ן בלכתם להר מיור• מסד לרוכן מפקרןד לשמור. חנובם .נצור רחמים לכמור. ן.כר שבועה כקטיורת לחמור: ובשבתך סייום לרין עמים. המלא על צאצאימו'רחמים. דינמי הצהר ור־*א נצא נכלמים. נפן נמיעסןל תכין לאורו:מים: מכירת נעקר הקשיבה משחק. אביוני ארם קיוראיק מרוחק. ״״ שמני ער כפרל׳לחדם יוסק." וניב שפתינו הקשב כויעתר יצחק: ש?תינו מרוכבות עוז ובצדקתו נחיה. ?רחמים יצרקנו חריוענו יחלה. י,"׳ ייחדנו כקדם מיומלסיאהיה. כיום השלישי יקימנו ונמלה: מי 3מ1ק אב הרממיט ז־וכר יצוריו למדם ?רחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי מחיה הכתים: דער נו1»ע דעש סערפוומטערש שמעון בר יצחק ו1י!נו £.יער<לווהן געפערסיגט: פותחין האדון "! שלחתי במלאכות סגלחבורה. שומרי אמונתך ומיחליו במורא: שפכחי שיח לבקש עתירה. שמע י; קולי אקרא: סוגרי! הארון _ כ רביד ריבטעשען oirtotrt וןונוערעס פוושערש (אברהם), יענער סריו»«ען ו!פ£עד גע מי oí ע (עקידת יצחק)׳ ע. וו<ל פוושער ווו:ר !ווהן וויי״וישהיג גוון רענן בעיג מוריה וווו!!שען, דוו? ט1וו;שוופ£ע1- 12 בערייטען, דייגן;<י ווויפטרווג לו £וון1ליהען,— יוזכד 2עאיש1"רע דערען גוו5קוןאאעגט<לפש; עיהוי^ט׳נ !י״ 5'I1 דער 1is!1"rnr5 ורוו דוו! וויהנען לוך.עטוווןרען. הייטע 3עטשייגטש דוו! דען ריכשערטשוהן, נווליולנען לו ריצטען. rs לוןם ד'י,פ בוןראהערליגקייט 1ווו[טען' וויבער דיוו טפרהטען יענער £רוואאען; הע11ע ולונוערירעצט ולועי, דווס וויי 5'־u לו סוונדען ווערדען; ערהון1טע לו ליונגען יווהרען רען ו1"גטשוו? (ישראל) רען דוו! דיר ווייגגעזעטלש. ווויט דיינען ד\אאע(ן, דוו! געכעטד. דער (יירעגרען, דיון ווויט דער מושה דיךולנרו£ען, 1h גר וויןןפווהיע נען, יענעט געמנדענען דו1דערט הול5בען (3זנות יצחק). טרייב וזוג* לוגן [עבען וויין, וןין דיינעע בי(׳ £׳1רגי2[ וווגזער געבעשה וויו! פו! שער יצחקיש געבעטה . י w שפתינו . ווונ!ערע ליפפען טפרעצען וליאאער עיון יענער הי1}דעגשהולש (עקידת יצחק) דערגג! ג' קייט הון?2ען ווירןעבען; !יוו וויוש וווגוערע טשיטלע, וויהדעגשר.וו31ען ״ערדען וויר בעגנעדי;ט S'!r1־ יךןיי;ו. וו בע!עבע ווו2! ווידער וויוו pintonrtB , עוויגער! רווו [ימטעטש וווג! לווייוו»ו1ר.[ 1"1'" jrtoי |ע2ע|, ריכט' ולוג! ווויך לוע רריטטעגאווה[ ווויןי, ווונד פערו־ייה' ודוג! עיויגעט זעבען. "ם!ה׳ג שלחתי♦ וויך 3ין ctrt געויונדטער וובעעטיקיו, עיון וויינער טעשלנולרעןגעאיינדע, דייו ד"גע 'jijg׳ טרייןיך הע1ט, ווונד איש עהרפודצט דיינער ווייגהייש!ריגש: irtó דיר טיטם' וו־ך אייגע געבעטה העכד ווויש ; וו פערניע !יון, הערר! אייגע טטיאאע, ווי־ £?עהע! וגן של ראש השנר. 9וד «ל מזדבר בצדקה היומן ומתדצה. מחסה ומסחיור לדיורישך המצא. מתח דינך אם ביצורים'חמצה^ מלפניך משפטי יצא: ערד תקייעחנו שיעה בבירורים. ערבב קטיגור ואמץ סנגיורים. :עקרת בלח וסצובח צורים: עינייך תחזינה מייקרים: ויזכר לפניך צדקת חתם. ויעד אוהליך ובכסאך נחתם. ומלצני מפשע 1W נסיתם. ואי ימשלו בי אז איחס: נוהג בחסד זיוכר הבריח. נקנו מנסתרות ונזלה כביוךיח. נתנו באמתך'וחננו לאחרית. נישאעוןועיובר על §#ע לשארית: בהנשאךלכסא ניוראיואייום. ברואי' חלד לחשפם ?היום. ברחמיך'עלינו'המציאנו פרייום. לאלהים הללנו סיד1 הייום: רוע יצרנו הסר בחמלתך. רצנו ^ר פקודיך בלבנו לצמוד. וכמרורחמיךסליהתנולחמ'וד\דענו לי הקאנו ואין מי "יעמוד:' ציה ישועתך לרעיתך האהובה. צמאה , מ1״3ר ♦ פערקינדער דער נערעכטינקייט, ננעדינער חו:ד בווראוזערלינער! h ?חש :'h טוטן £י:דען , °'ר$ חי.-.:ען, דיס דין זוכען; ח1:ד ו1י1ן דוון טטרע::עש :עריבט חיבער דיי:ע נעטיופפע .־.ni , DűL'jy ^ יי 3עטשרוופו:נ פערן פחן דיר, הלורע עש איש ווחד.?ן:עפח1?י1ן חן , ווו:!ער ר’U\U א ע ש ינץ ט תקיעה ב!וו1עןי; ^רו,'רר^ יע:ען דער ווונ1 ל״וידער טפריסט, ווונד פי1ר?ייהע אוטד. דע:ען, דיוו פיר ווו:! טפדעסיגן . טויע ן,עדיי״'נע1 ווונשרי:!י5ען חוילען דיון טו:ע:דען ווונ1ערער ווהנען *) ! :עדע:קע דיוו ווו:מו?ד דעש פרחאאען געד'|ג^ — דער בעטטענדי: וו ף דייגער "חה:ו:ו. וויי?טע, דעששען בי1ד ווי! דיינע:[ ט־רוונע וויי:נענרוובען — g ״P5׳* דעששען, חולד בעפרייע אין פחן :י:דען ווו:ד פערברעכטן; (וו ש ויו! ניסט העררטען וויבער אין, ^ vvt!~a’v\ , דיינעש בו:דעש וויי::עדע:ק, ::עדי:עד רע:ע:ט! בעפרייע ווו:: 5 וו ן ווונ״יששענרען זינדען, <ינד "״'י סח??קחאאען ריין ווערדען; !ייסע ח!:: חין דיינער "חהרהייט י :י2 ווו:: וויין וט?עעש ע:דע! דוח -עדנעבער, חו:ד פערלייהער דער איטעטהחטען דיי:עש פח?עעמ. הייטע בעטטיינשט דוח דען טרעק* ״_ 'נד פויכטבחרען רי3טעדמטוח1, דיח חירדיטען 1וע:ען לו ריכטען! ח :ייח חו:: ננעדי;, בעפוייע וון:: ! '*)ע1 ׳ויי חו:ז דימער טע:1ין. נחטט! בעפרייע חו:ז פח ן בח:ען טריבען. חן1בחראר.ערלי:ער: :ייח חו:: 1וי.דענ׳י י״ח־ ני:[ חול: חו:טער דיינער פ(י:ע! טירע; :יע חו:וערעבוטע ןעפ’.נ?1יג חן, חו:ד סערל־יהע חו:ו, ^ ^**ינו דיינענן טטחבע דיין 6ח?ק׳ דיח -ערדע דייועש חיי:ע:טהואט. אחן דיי:ע ווענע חו:ו בעקח::ש, 1עד, 1 ^לח!י5הער1ך■ דיינע בווהן בעטדעטען ווו:ד טדייזין דיי:ען לעבחטהען 5ון?:ען. ערבחדאע דין חוס וני ®עיניב חונןעדע :יודען , :חנשט קוןננען וויד :י;ט געטשעהען. בעפעה5ע דיין הייןיחיבער דיינע ■ טרייע *) י״ננערער אבות חורי אם־לח. שהרית ליום שני צמאה להסדך במתה ותאבה. צפה והבט פי מאד נכאבה • צדקתך כהררי אל משפטיךתהיום רבה: ספיוץבהגייונינו ובקיול תרוקרונו. רוטאינו הלבן והפקר שענו. תפל והצמח קדקיוי מסטיגנו. חננו אלהיט חננו פי בך חס:ה נפשנו: קרבנו לושעך $זה ראש שנתי. קבץנפוצורדנו למךבץקריתי. vקמים',יחל פי מאך!ך חהלתי. קוהיקויתי ק חיורולתי: י ׳מלון־ ״ לעולם אל־יך ציון לדור ודור הללויה: ואתה נןרויש יושב תהלורת ישךא4 אל נא 1 לוין לוייני;ען קהלות ״יח־ דטעש אתה ניבט ;ע:לו;ט ; פלתחין הארון לויוט כיוך איב ;על1רדנעט: א תה הוא אלדזיני, ב שמים ובארץ v ג בור ונעךץ. הוא שח ויהי. ז כרו ?1נצח. ט היור עינלם. כ תרו ־ישועה. מעכנחו קנאה י סתרו ייושר. • : ך גול מרבבת: וצרה וניראו: חי" עולמים: י יושב פתר: ל בוישיו צדקה: ג'אפר נקמה: עצתו אמונה: פעלתו v vu vv v\Wxx vx vx x,x vxw vx xx x׳v xx xx v-v xxVx *A 1\v\ xx xvxv xx xv xx xvxx vx xxxxxvxVxxvx XV 1 נןרייע ;ע?יבטע (ישראל). דיל1זעהנענד ניוןדיינער ;ניזדע ם»לו5טעט; טוילן ווילו:עהר;עקוועהזט ןילן ריינע ;ערע5טי;קייט רוטט h’ii »ע5טי;עט ;עביר,:ע, דיין רעבט ווי,*ו דעט »עערעש טיפע! ליי;ע דייני-נו "'ח1'ג: ;עפלו^ען בייוו ווונ!ערן ;עבעטהען, וו ונד בייל! דער טמיאאע לוונעדט תרועה 13לו!ענ0, ריינ;ע וווני (1רם 11דן !ינדען ווונד בעערייע לוונו פלו ן ל!ו«ערנ[ פער;ער.ען; פעדוולוונדע, נערט»עטטערע דעש פער£'ר״(:רע (שטן) טייטע?! ערבלוראע דין, ;ל]טט! ערבוודאע דיך ווונוער! בייוו דיר 1וכט ווונ:ערע !עע1ע סוטן. :1^-13 לוו:נ ריינענך היי1ע, לון דיועע ("ל1יוןהרש = טלו;ע! v]nnfn לוונורע לערטטרייטען, לוין לוונ:ערעד ריר’1’־'.j;l;F (ירושלים), דלו ש עש »יינע ווידערןלו5ער :עהען לוו:ד וויששען, דלוש דולו ביוט איין ר1דזנ3! »יינע .ליזפ' ;ע ד ט לו[["| לווי[' דיך , עווי;ער י איינע לופערויבט . ימלוך* דער הערר רע;ירט עווי;ןיך, דיי! ;ל1טט דורך לו1(ע לייטען, ציון! הללויה-ואתך,* דולו לו1!ערד,"(י;טטער י טהרלונטט לוו נ ט עד [ווב;עוע;;ע! יע• ראלי ט, אי1 נא• קזמ-י של ראש השנה ם עלתיו אמת. צדיק וישר: זק רוב לקיוראיו באמת. ך ם ומתנשא: ש יוכן'שחקים. " " ת ולה ארץ על בלימה: X1U 0p 'Ö ומריו□ [קן-ץש; סוגרי; הארון ווען דעי נווייטע טה; ר׳יח יון :הנטה; פעו01. ívűi־ 5,1<ר <תייע הנ;ע£הנ;ען. שמיו מפארים עדת חבלו. 31עךץ באראלי קדש הילוליו. ילקיכליו כביד *ילומר כליו. קדוש: , "'יי׳ שיימרי מצלתיו עיור לשובו; ???רון. נדברים:ראי• בהכשר !!קדה. ויחשב יי וישמע ויכתב ^ י — : ן •• :־ד ־־ • : ־־ - • T .. זכר־ון. קדיש: ^ ישפרו מעשיכם וברית לא ^9ר. נאקתכם יאזין שחקים ^ר. והיטב ליי משיור פר. קדיש:■־־ ־ ־ז ־ ז תעיר ותריע. להכרית כל מחע ♦ ותוקדש ביוךעי להריע. קרוש. אדרת ממלכו־*.. על מה השלכה. ועוד לא מלכה: לבל ההליכה. ואחריו הלכה. tAf כהלכה: ?ל׳ה הקלכה• נכדת מ?ולכה. עד תופיע ?ילוכת: !כולי חרכה. מתטימי פרכה. ונתן לה ארכא: רתבדה וארכה. וקשת דרכה- ועוד1 האריכה: בעתה ברכה♦ והנה ךרוכתי ועד עתר־־. מולכד.. יסודות ערמה, ערה h שבטי מקיוה>?ק עלרד והמשל. נמיישיותצריפבסקיןך 27?ל. כי לרקמלוכה ומושל. קדוש: שבותנו ^ * ייינען נה»ען פעדהעררויצט (ויט :יינע ה";ענטד\א[יצע ;עסיינדע כישראל); *יין רוהע .וירד vh?-. ^יי;ז^ -י ״׳ י* •יו ווי,ג; ר׳^ן <״וני;ן;|ע.*.;׳^ן <רוך רוין«ו׳» 7 ) •1 -,!uו !u7 jv^ . >יכו ♦ירו upjam ר!ע החןנוען ; ?^ע1! hN בעכזעפטיןגען *יך לו״אאי:ד U'H זיינער ריינען 1: 131h(£רטרעפ(£[י2ען 1עהרע. דעי עחי^יב ״ן1ע!זל1ינ* • פעדנהססען, הונד טריב עט היע ערהיננערונ;ט־בון ו!"[- קדוש בר‘. היבט פרהססע טהיוטעו וזוים . דהסיט דער 3הטט1יצע בונד ער!־.ה1ט ®דיזע1, פיון דען הייןי;ען אראלים; הונד הין;'י:עקפוו(1ה0טע, טפריצט pvllrt י. וו י עט טע ט! קלוש ,ק'_מרי ♦ ייה ווערדען לוריקקעהרען נווך היהרעד בור; (ירושלים). ןיוו דיה 1יינע ;עבהס״ע הוו1טען; י^פי $עי ט^י !!^יי יה! הייער ;עבעטה פערנעהסען; דיט ;עפע1[ט דעע עווי;ען בעטטער ה(ט דוה הפפער וויינעט +* * י• קדוש • י!!ן ן״; ®י 1 Íייט :יה נוע ט הרה נע הינהויל ווהצטען, דיה טטעאסע דיינער הנבעטהער: כעהויע דיה נסיה■ 0ידער:הצעד הונד .וירו :יה הב! דהן סיוד דעעעוועען סעררען, רייך הונד רע;ידונ;. קדוש, שביתנו פרהוסוע טההטען הויס, דהסיט דער ;ו!טט1יצע בונד ערד.ה1טען ווערדע; דער היססעזט־ "־י? שניסנו ממרחק עלודד להר קרשיו. ונןארני י תמיד בדביר מקדשיו. כי זכר אר־ן דבר קרשיו. קדוש. ״V שבח מגדיו?־1 עיוו שם הגדול.'נצח בחתיו למלכו עיוז ומגדו?־1'. בייום ההוא' ותקע ?שיופר גדול. קדוש: ' ״יי״ כל'ייוישבי S30 ושיוכגי ארץ. יאמרו תמיד הגדיל' ק לעשיות בארץ\והיה יי למלת על כל הארץ. קדיויש: "!'אדר והוד אר!ן בציייון. שנע אערוך בניב והגיון. יו־ל אקרא לאלילים עליון: ועד שחר, רומד־י • ׳ *1 י 1 ותאפוד מלוכה: ♦ריעותי נדדה♦ אהל’ שדדה. וחרשה ושרדה: קצינות ר^יה י ומלכות אפדה. וזאת הקפידה: עמי׳ ־; r T . J : • : T : T:• ומרדה ♦ <נבוד לזר חרדה. וחללי ?לוכה: לחצה בני מלך. ופצה לעי! מלך. מי לי נגדו־ק מלך : יהרה מלך. זולתי אין מלך. אני ואפסי מלף רם ״ז ביום הנבחר משמי ערץ.' מישריט 5־־*שפיוט קךשח'ו להעריץ. «ל י; מלק חול הארץ: נחלן1י שחרית ליום שני ערה והחרימה. עד!סוד ערמה: ראש •• V 5 T י• • ▼ ״ • 1 • T הרימה. וסוד הערימה. וידיה רמה*• •• • r. V S T• ז T T T V TS בערד־־, מערמה‘, Vx xx vxxx XX xx XXXX XX VXX.X V\XX\׳VV\VV\X\X%X XXX.X XXXXXxxx XXXXXXVXXXXXXXXXXX XXXX.XX.Xx Xvxx \א שבותנו. יוו עד וויוד עט הינחוין' פיהרען, חונזער פערפטחססענעס plh5, נחך זייניגע הייזיי"' 5^ניג ;ע; דו,ן ווו!11ען וויר וןיהן חיע קחהרע זיינעס ד.יי1יגטהו,<ס, העריזין פריחען, דחס ער געלוונט, ח1 י' ׳ .־,"!יגע פערהייסונג. קדוש. שכח , .חיינע פעטטע בורג חי! ס דער itHrtfiHiin נח«ע דעס ו1ןןערהו.ו5סטען; ער ווירד זיינע? יץ ע״יגען ייג ווונד ווונוויבערווינלזיכקייט פער5ייד,ען, דוון ווירד עט »ע5טיג טו!|{ען לח! גרחטע שופר■ קדיש־ ^ל. ו!?[ע ו»ע[ט ־בע״חהנער ווונד ערדענבירגער ווערדען דלו! חיאאעל וחגען: ohn גרווסעם 'ün עוויגע ווויןי דערערדע געטהיון! דערעוויגעווי1ט דערווהייניגעקוזניגווחידען, חיבער דער;חנלע| עייע'' ~עי!: הזן ן אךף. »יט ווחננענעפיר.{ ,-,!!ליגע חיך דער העררזיצקייט, וורדנע «ייןגעבעטד. איט »על ח,5,־', קהל• י1|י לו גו!טט דעה, סןןערוזנ1כסטען! _ חזן. דיי□. וו3[ טחגע פחן חיהע ערקסהרען, גחן כיהיגקייט דיח ווע1ט נ1 רי״טען ׳ לול■ £ערד*ע 1*-נער ר.ייןיגקייט. קהל. לער עזויגע רעגירט, 5לח,ד urh דאז ערדרייך! נרולחי של ראש השנה "חנחלתיוגד־לה עולם מלזכיל. ?נזמי לספר פח מי;כיל: ז ”Jמלך על כל הארץ אלהים !?זרו משכיל: קיייישנזו מפארים עדת חבלו. ונערץ ?אראלי קרש חללו . להיכלו י כבוד אומר כלו. קדוש: "! דיעמסימו S3 בריותיו. ,על־עו כי גו־לו גפיריוחיו. ”1!כר עשה לנפלאותיו: יי הציב דרךזיאכן פ?ח1• מליאלעבור לשעשע באמתו: ”ל!כר לעולםבריתו: י״1 רם על בל מלך. ה:עיל:ף ממלך. ולק תשיב מלוכה: ק׳ייי תעיר ותריע • להכרית כל מריע• ותקדש כיודעי להריע קדוש: ח״וק מלך ממלט מהגה. ליורע♦!קרועת. האל קדוש: It - T ן "•יין מלך זוכר אח1ו קרן. לו»יז׳!’לף היום בקרן. נ1יא וקדוש: אאפידנזר איום. בשלוש קרישה ביום: גבוהי כח !ידלה. ויהרוהו בבית רגילה: הוגי ורשם''בחוק הרד חניוני. בכל שנה ושנה לזכור!כרוני. ז־<לזכריה ?סיכל יי: קיוח שומרי מצויתיו עוד;שובוןלבצרון. נדברים ;ראיו בהננישר ויתרון. ויקישב \\ ׳■wt ויכתב בספר זכתן. קדוש. .יי !ríj קרש כהיכשר בעיניי• Sjn תמורתו “הקריב לפניו. י י / י ' 1 אחר •X/X VVVWWWWV\\WW\׳V%WV^1V\\'VW\\V\\WWM #!**1״3 •lר1לתו, :ייגע ערהחבענהייט חיבערטרייטעט רח: ווע(טח!(! ווער חי:ט פעתיחנענד :ייגע Un-"v י|,'סליריסרעכען י קחל. נחטט חי:ט חויןי רעע נחגלען ערדרייך קיוניג; מטיאאט יון רח: חונטערוויי:וננט1יד! • דיע» ח אחנען עט (ייגע נעטחפפע ערווענען! :יח ווערדען ערפחהרען. ווייו נרחט :יח:ינד, זיינער ‘ט טהחטען’• קהל. ער החט :יינען "חונדערן חיין דענק»ווד.ן ערריכטעט . ח׳1• העיד , ער החט דיח נרוג־1ח1.ע *) רעט 1וע(טח!1ט בעפעסטינט, :יך»יט :יינער גחליחן לו ערפרייען. קהל׳ עייינ דענקט ער :יין פערהייטען. '1• ורשם ♦ ער החט »יין חנדעגקען חין דח: נעועטלבון חייננעלייכגעט . זיןיער.רןיך »יינער לוערחיננערן. קהל. לוע חנדענקען חיע טע»פע! דעט עווינען. #עלץ"'־ זבח. ער החטטע ניינען ווחה!נעפח11ען חן יענעע הייוינען חפפער (עקידת יצחק) נעליינט, חוגר — י ע״ע טטחטט דעסטען חיינען ווידדער דחרלובריננען. *) לד־־־־—־ _ הערי י.״13ייגע נעיעטלבון ווירד ח[ש ריח כחויש דער ווע[ט 3ע0רח5טעט, שחרית ליום שני "ל אסר נאחז בפבןד בקרניו: ״״ חכם הניטיו'לתקוע' בזה חרש. ייום.?־ אם ;קרה בשבח קרש: "ל ןכרון הרועדת מקרא קרש: י '«״ טבעו אם בחול יבואכס. ביי לחקיו״ע בבל ניולבם i י "ל יום קרועה והיה לכם: קייס ישפרו מעשיכם ובי־ית לא תופר י ׳משור פר. קרוש: ״ז ירק צור ל#עי בפי S3 הוגי הגה המלה. ור/קוהו בהלל ומלה,* זוכר לעד זכיות. חדישוהו זמר חיות,* טוב עומס טורח. .יחדוהו בחרוש ♦רה ג כובש כל כעסים. לבה1 אף לחשים • מישרתי כחיל מורא. נכחם הללו נורא,* שרפי קביב כעיר.. ענו למעביר /[ברה* כליאים פצחו פה. צלצלו הבל צופה ’* קהלות נאקתכם :אזין שחקים שפי. ותיטב ל:’ אפלים. משוף ?ריועק להושיע כלמתקוממים. "ל מ־כיקק מלכות בל עולמים : «״ כקנליחק ל־יעין בל שבנק להועד. קהלות ורבבות בפימיו לתער. '"לי: ומלך לעלם ועד: קהל. הערנאך וווןרד ער (דער ווידדער) ווי! דען העקקען איש :יינע! התדנערן פערוויקעוט* חזן. ן־ןרר], ער וזתט דעששען (יצחקס) טפרווטען דיוו ווייוע לעהדע נענעכען , דיוו שןזר וון ר'!1ע (ייוואוונר נו 13וו!ען; יעדווך, נעפע^ט ריוער רוp הייזיגען שבת. קהל • "ירי דעס תיועד, 3לתוענט כור ערוועהנט , לוד פערקינדוננ דער .־.ייויגקייט . , חל| • טב^:. טריפפט ער וובער וון וויינענ( טוונע דער ווה5ע וויין, hí (ויטעט דער 3ע£עה1, ייויעג הוו(3ען לו 3לוו!ען; קהל. ער Hrti וויי! טוו3 רעש תיועד, 13וו:ענט ויין. " חין • ירלס ♦ דין, ניוטט איינעש היילעש ; £ערר,ער1(י5ט וו(1ע1 פוולקער א1;ד; וו לי ע ע דיינען ?(£1V ןען jntf , רעטטע סוור פיינדען! קהל. דיין ריין וויוט וו?[ער עווי;קייטען דייך. חי! • כהגלתך♦ וויינטט ווירטט דוו! דיינע אוויעסטעט וו ללשן ואינען לי״ען, אין דימער הייןיקגן !,f” <ו.;3! רוו ן 7וע־דען 'נעאיינדען לו טויוענדען איט ו1י־רעע אונדע :ינלען, קהל, דעד העדר ודוד וויאאער ווונד עווינ דעןידען' , של ראש השנה קהלות עם קדוש:ם. רוממותו רב׳ב־-ח רועשים: שמע קול שופר. הא? ן ואשמה תופר: חזן תשלש שופרות בהר הקדש. ואשלש קדשה בקרש. י״רקדןאחה כבוד וע־וז מגיים. סלד וכר ש־וכניה וכל האיים. קהלמי לא יךאןל סלןי הגולם: יי״יק שבטי מקראק עלה והמשל־1. נטישות צדים בהתיזק לנשל. כי ליי מטלוכה ומושל. קדוש: ^ מומיות צרים ישבר להכחידם. מלך זי־יייןד רןבץ וחנם תפדם. קהלזכור עדתןלזקנית.קרם: ״^דיביעמיםעחמובכפרלם. זקמיהם על פגימו גלה שולים. קהלזכור יי לבני״אדום את יום ירושלים: ז ׳״״ סלול מסלתנו לשר לצעוד. וע! יקיחל קרסול לא למעוד. ק?לכנסת'זכור אזכרנו עוד: יי׳יק שבותנו ממרחק עילות להר קדשו. ונפארנו תמיד בדביר מקדשו. כי זכר ^ ^ : •• • t : :1 t - : 1 \ r : v ד V ד• • : • • ; | ד ז .T - ׳׳r קבר קדשי. קדוש: "" עמוםיןד’תיוקעים יסדעים בשיופר. אמרו־קד לקים כהיוק -'???ר.' "*ל תקעו בחרש שיופר: ״׳ פשעם העבר וערבם כפר. מענם יערב ?הקרבת ?בשים ופר: ^ _______________ בחצוצרות 1״I• לך. דיר ן:עלי»ט דיא!!איעטטעם ; דיינער ר.ערר[יצקייט ר.ו?די;ען א?[ע?אגד = אוגד אינ!ע3בעוואהנער. קהל, וועד פירבטעט דיך ניבט, קאני; וו?!עד פיזןקער? י»ע!, י׳ ׳ fi'QlD , נערברין דיון ריר.»ען דער ערעפוער, אונד פערניכטע ויא; !1>1nnh דייגע צעדטטריי י כעעיייע ויק ווהנע !א!עצע?ד . קהל-״נעדעגק דער נעוויינדע דיא fin פאר»א?0 דיר ערוומרבען. yCc•{' 'דיכי. ?אט ויון !:עטראטטעט ווערדען. דיינע ;ראט»יטד.ינע צא3יאן׳ איינעט 3וויי«א5ע! טדאמטעק. 1 !י״ י-ו באדען דיינע "ידערואכער . .קהל. געדענקע, הערר! דען !{והצען אדוםיס, דען טאנ יוושליסיט. * סלול♦ עכענע דיו! באהן אוצוערער טמראטטע, דאט דער פוט דיינעס ווירדינע] 1אהנע0 ניבט נ!ייטע. - קהל. 2א טפראבטט דואו: איך ;עדענקע ויינער איוו»ערהין . 1׳ עסוסיך ♦ דיון איט דיינען נעבאטהען בע?אסטעטען (ישוא0> 2(טוען מורד שטיד»ען »יט דערי '״ע1 בעטעוז? גו פא!ו3יהען כרוך דעד פארטריפט דעס ;עועטלעט : ף׳ן קהל. ב?א2ט ^p נייאו1אנד דאי שופר. י־אר ^^שעם. א פערניב איה״נען איהדע איטעטהאמען, אונד פערלייהע איהרע ויידע; voShw דיר 1 ״ז״”ע> 3”f , וויא nyiw’i* אוגד פאדרען •> אפפער. דא X קהל שחרית ליום שני מלףזוכר אחוז.קרן. לתורמי לף היום בקרן. נורא וקדוש; ירוק ישכח מגדול עוז שם הגדול. נצה בתתו למלכו עוז ומגדול1. ביום ההוא יתקע בשופר גדול. קדוש; עמוסיך י:! בחצוצרות וקול שופר: "׳צמחיסם לרבי כחול אין מספר צנוריהםיעוךרו:ו_יעלו מעפר. י ?־< כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר: מ־יוק ישבח מגדול עוז שם הגדול. נצח בתתו למלכו עוז ומגדול. ביום ההוא •ךןרןען'שזפר נד^.,קדוש: "!קריה משוש היכל ואולם. מןבח זי'שיב ’כלי שרת כלם. /% 'X'\AV\VVX*/*־VWWVWWVV X V/V׳ *׳W\h טרל»כ3עטען לוכד שופר־ טל!!. עו־ חזן • צ מחיתם ♦ ירו ליד,רע טפרלטען ווערדען 1לה!(ל! ווערדען וויו! :וונד; ליהרע בע;רלבענע1 1 רען ערוולצען לו 13 ווויש דער עררע טטיינען. ^ קהל. ווען ליינסט דל! לייצען ל ויל דען בערנען לויפטטילנען — וליהר ״ערדעט עם ליני יל! שופר ערטו!ן?ען ווירד. רך(!ן חזן * מרית* דיל טטלדט לו13ערער וול3נע, טע»פע!, ןעריכטסטטובע לו13 ל!טלר, "}[עם '|" וויר ווידער בעדטלען, נעבטט דעט טע»פע[ש נערעטהטלפטען ל!!ע!ל«»ט. קהל. דער הערר ווירד עווין רענירען. ר,גט הז[» שמים♦ היאאע[ לונד ערדע ווערדען דלן ןיי3ען 3לאע! כעדרנען; b׳-p ווערדען דיל 1'“"a וווו!רעט יויצלען: קהל. דען ער הלט :יין 5ל!ל ציטוצט, דער עווינעז _ חק. ךיוקךי. דיל אעצטיני-1 אראלים, לונד דיל אלר;ענטטערנע ל!!ע, "עררען !ויט ז״נען רוריע £'גיח ׳ ק-,ל, !חבט ליין איט שופר ־ טל! י!. , • ער ריצטעט דען עררקריי; נ יו ך ־,עדעצטינקייט. :ל'-'ל:ען :לך :'!'ינקייט ד עד »עצטי3ע של1 ראש השנה יזזז עמוסיך תוקעים ומדעים בשופר אמרתףלקים כחוק המספר. קהל תקעו בחדש שופר: רזן פשעם העבר ועוינם כפר. מענם יעיב כהקרבת כבשים ופר ♦ - • vív • ; - : ן ד - ; T • t קהל בהצהרות וקול שיופר: צמחיה□ ״! והוא באחו־ ומי יריבנו. ונושיו אותהדעש. נורא ןזקדוש: אוזן לפועלי צדק. ביום הנברור לוזבדק: נאוחיו מאיור גדלה. לרך ענותו לפי הגדולה: הוא אדון העולם. ומי הקשה אליו משלם: זוכר הולך בחום. חיוגן ועושה דין;היום: טהור מדיום 1גש>?. ;פה בעתו הכל" עשה: כביר הא ?מאם. לנמרה ?עיניו נמאס. מפואר רוכב עךביוח. נוגה נגדו'ואיש לחלוח. סיעף בהרבות'שנונות. עבור' ;הומים ואלמנות: פועל אדם '®לס. צר פה ומשים אלם: 'קונה חכל״בהחמיס. ו־כם ימשפיל דמים: שופט יצוריו בחנינה. תמים' פוער־‘ אל־1 אמונה. שופטי ארץ כתוהו. מפחדיו יבחלו ויתמהו: עושה 9שפט עמית ותחלה מ״קדמם מפני זעמו : נדיבים ?דקדוקם יחילו '*'''VÍZ VWW WWWWVWvVWVVWWVVWiWWVVVWvWWVWWWW'WWWiWVWlWW'V . ייזוא• ער שי!ט שיינעש דננעש - ווער ענדעדט וויה! pírt? — ער ווי!) — ווונד עט ;עפיהש! 5ור5מ" ׳ עי קדוש! 111-^1 • ווין וויו! איינעש סשפפערס ;ערערטינקייט ערלעה!ען, ph טיונע דען עד לור שונטער!ו5ונ; ש!נ:עדער 9ר ׳' '55'I1 בעטשיאאט רז ז ש — זיינע ערהשבענהייש שי!ט שונשויטטפרעכ1יך, דשן עבען !ש זיינע בעטיידענוזייט. דינר הערר דעד ווע!ט, דעp נשדשנד דך איט :!יק ווידעתעשלען קוון, ניאאט דך דער נעדריקשען רעד)יכען ויון, ^ ’•׳ך הערשב חונד פערטשפפש דען פערלשששענען וושי!ען רעכט. ער, דער שיבער יענע ;1שנ:פש!1ען הווהען T1 ערהעבט, -עד איט !";ער ש!!אשכט דיש ווע!טע?ש5ען !ש איישטערהשפט שנשיינשנדער די העט, פערח8־ l’lrt דש! ;ערינ;פי;י;שטע שונד הינפע!!י;ששע ;עטשסןי ניבט, ער דער טטש!ן שין יענע! עטהערש;עפי!דען ^,תי־עינהרט, פשן שפעד.רע:ג!ח;ן שונד פ!שאאענדען !שננגן ש!א;ע3ען, טיקט £יר וושי!ען ש:נד ודש״ען דוס ט״עדט הינידען, פער;י!ש '^pr שירדיטען !יינע טהשטען, אשבט יענען טטונ^ — בעי־עדעט די!ען — ער, י 1יערהשבענששע, פשר דעp ש!1ע השהען נידוי; דנד, ווש!!טעט שיבער דש! ווע!טש1! איט בשראהערלינקייט, ^ ü _״'»ענ־עט טרשבטען ש! נד טטרעבען; דענקט שבער l'ih י״| שיק גד1יען ש!טערטהו:( ער־יבטעטען בינדניסמע, שוק !יש דער פפעטען ;oírnrh נשך ולין עדפיווונג ל! בי"־::" אדון. ״ד־! ווען וזיר קיין פער־ינטט השבע!, :ש טטעהע ש!נ: דיין אעבטעער נש^נן בייש, ',ערי־ שינס נעריכט »יט שיני קיוש . ; ך»ן. יש יע|ב0ט ויינען הייויגען סלויעט ער ניבט , פינדעט נשך ו1)נפשןןקש»»ע<הייט תןדינען יזעצטקען תיש"4' <ש?[ען ו!שה? נון שירדישע וועדגן פעד.1עלפרייש :"I ? קדוש. שבחי. שיך דענקע נשך, שונד פעדע שונטער דער זשננע, ז־עק ייענטען ניגטס ר\י!1ש»ער ׳ c*h ן*ב ערבוישונג שין דער ןשטט1ע!י;קייט ׳ וושנשך ער שונש1'£ו־,ו1ל[יך פטרעבען rvliht. איין שועע השט L:"h* ך!!! מוין דען 1וק דעס גשט0!י3ען געריצטעט געוושרפען. ?שטט שונז דען שנפשנג שומרער בעסרשבטוני '|יבע יטען ערטטען דער אענפען »ש;ען: שיק עבענבי?ד 5?!טשעס "יודד ער עי^־־ע! ׳ י״נד יזי| יען "יגןעייים וי" ועדן ) הינשיין געגעטלט - על :עהשיצטע יען בעסעהו דעט וועוטרעגענטינו ני5ט '"נד 1"'"1 זד :יי '5'לרטע של ראש השנה פג המתהפכת: מרחל בדרך טובים להועיליו. ממזרה העיר עלט מאפלו', צרק"יקראהו לרגליו: עלנפותיו מבטחובבחינה.'ועץ להודיע אם :ירשנה. גבירי מעיו גרות ארבע מאיות'שבה: עורי ?דכים והתאוישישו להאוה.' בקשו צדקי בקשי עמה• אילי.ליש יזקוה: והיק הנעלה באחד הקרים. לשמונה קלם ברית בשרים. וזרע ומצא מאח שערים: 'ולששים נחנט במציק ומשעשע. 1לשיבה בהה מאורו להשע. עבור שאחיו פני הרשע: י נא שימו על לב מוראות. והשיבו לד מעול לדזמלט מתלאות. אולי לחנן " צבאיות:" נעים אישר טובי אוהליו. ותוארו הקיק בכס זבוליו. והנה יי נעב עליו: בשובו מפדן ונחלץ מתלאה. ונדרו אחר לאל־1'"ליו נראה" נכשל בדינה בחלאה: בינו..יציריו לרחמיו לשאף. גיורי לכם מפני סערת חרון אף. אולי תמסרי ביום **ף: י רעים ואחים בני הוצהר, 'אשר אצו במשלחתכם בצבי למהר• והנביליסנלה בתהתית ד,חר: רבי חורה ?חבו לעס. והורום קייגע גיוכט: ער וויוורדע העריורש נעייוגט) פונו־ יויינע יו1אווע1לענדע פ5וואאעגדע ק[ינגע סערטפערר• ’1'ג יו־דזע רען פערגערן יויינגיונג. דער ג(יק?ין יויע וועגע ־ער פרייואאיגקייש וויו3דע1שע יענער ספריו In פי! ן )•"גע1.(אבדתם), בעליכטעטע זיינע יויע דונקע? פערהיז!טען לייטגעגתששען - יויהע פין51טע דייו טאענד •1)וי דעע פושע ניוך• דיון העגטע ער אישסרויען געגען גייגען טרוייוטען (גיןשש) , פער5יונ5טע יויין לייבען יי־ כעטטעטינונג דעש פ הן גיוטט יויוזע פעדהיישענען ליוגרעש, יוונד כריוכטע יויינע פירהונדערטיעהדינע . יז;דערט'1פט יוי3ער ויינע גיו3קויאאינ| (נדאשית ע״ן) . ערוועגשס, יויוזד נריושען! זעטלט יוייערן בעגירדען ? עמע1; ווכט נערעבטיגקייט ! ווכט טוגעגד! פילל"05 ללוגגס יויהר דיון היופפען. פריוע וויו ר עד, דער יו1יןי ,':Pv כעיגע לוע יופפעדן געפיזזרט ן1יוורדע (יצחק); טתן יון ויינעע תצטען טיו;ע"וויוורדע !ייגעע עלייטע ״ * י׳ייזיגע !יגע? ודיס בעטניידונג) יוויפגעדריקט; ער וויו ר נעועגגעט; ער 1עעטע יויינסט יווגד ערוויורב דען ^®ייוג הוגרערשפיון (גראפית ב״ך י״3); יוין זיינעע זענלינשטען ייוהדע ליינטע ער לוויייו ויוהנע, דען וויט־ יווגדדען עדעלן(<עק2); יובעד —עראושטע יויעיולטער ויין געויכש פערליהדען, דיורוע, וויילערדעס גע, fi'עדמ (עשי) יונועהען יובטעטע . — h גיאאט דיט לו הערלען, יויהר מטיולנען ! ענטליהט תייערע ד.יונד דער יטטהעטיגקייט! עגטקיואאט דעע אישןעטיקקע! פיללייבט בעננעדיןט יוייך דער ע״יוע צבאית. דעי . י''!עי'גע (יעקב) — יוין דעששען לעלט דייו טעענד ווי!ד,גטע; דעששע! 3י1ד יויע תיאאליטען טדזריונע תייג• די, =ע|. דיוו דער עוויגע וע?3שט בעוויובטע — קיוע ן:ליקליך יוויס פדן לוריק, יוונד וייאטע איט דער ענט• 3:1 ייינעט געלי3דעם , ווע?3עש ער דער גי1טט?יכען ערמיינוגן געטהיון; יווגד דיורונ[ טדיוןי יויהן דיו! איש• ^ P איט דינה דער טתבטער לאח (גראפית 1*7) . אערקטיט. געטיופפע! יווגד פלעחט pih ער3יוראוגג> ן|י^ עט דען טטורע דעם "ער;ריאאטען; 5לוי3ט יויהר עסוויו, ph ליורנטיו; פערפתר;ען לו בלייפען ? יענע ער׳ r.' ל ^3 \v0רידעד (משה ואהרן) ״יודען, יוין דער פערגיכטונגידער גיוטטליכ״ען כיוטהטיופט סגעלל וויי! ויי• כעקיייוטען דיו! נעלי3טע £prt p)h פוסע •עגעס כעיגעט (סיני), יו1גד טריבען יויד.נעןדער (ע-רען שחרית ליום שני והיורום דרכי יושר ומשפטי נועם. ובמי מריקה הופקדו בזעם: ידעו זאת כל ישבי ארמה. אם 3! בוזמימיזהכמה.ז מה מלאימרמה: ידידיי אשר מלך תחלה. כבן#ה ;קי מכירי עולה• ולא נעצל ממלחמת עבור הצלה: צוה על מהית המזנב• שנח מפקד והיוביש כגונב. בחמליו מעדניות בכשפיו מתגנב ג צור נחם כיי המליכו. והקילו ליד איויביו לדעכית'ימה’יעשי מפירי הין כערכו: קסיר המנעים זמירות לקונית .והוכן כחקר ככאגאיונית'ועשה משפט יצךקה להמיוניו: החף׳’לבריות לפני פרי בטנת הקדימו רכיל משקר על אדונית וחלק לו שהלר בחלק לשונו: קול החלוק כהסכית ממעיונת הלק מלכותו בי1 עבדיו ובין בנית ומה לעשה מלשני כפקיור עליו הריונו: קהלוח ורבבות ואלפים. אשר לפנינו עברו חלופים. ולא;כלו להצטדק היות חפים: ה1 שמיסיבעלניו לא זכית וכל לגיוני שחק כפישקוי דועכת ונתעב.;נאלח מה.יזכו: קובץ מרמה ומסתתר בעניניו• אם [עהרען אענגע נידעד; אונטערריצטעטען זיון p'rt ווע;ע דער טו;ענד, אונד דעש הא!דען ;עזעטלעט, דאך טרווןי זיוו דער ;אטטליצע אולווין(ע בייוו דער ;עטיצסע מ׳ מריבה (3מ7נד נ/־). ל אאצטען דיש דענבעוואהנער ערווע;עןי ער;ע; עט ז וו דען אויפריצטי;שטען ווייזען, ו1יוו אוו; עט !!ת-ן ךען סיקקעפל . ;עהען? וויי! 5יב1ינ; ;אטטעט וווו ר דער'ערטטע קאני; (שאזל), !ווששערפרייא וויו! וויי! יעהריגער קניןב«| עד הווטטע אוונצען קרי; לור רעטט1נ; ישואל׳ט ;עפיהרט; וויינשט ער,־\(ט ער דען בעפעה! דיוו 1וןשטערד1ל;(1 טען (עמלקי□) אדסלוראטטען, ו! בער ער בעפא1;טע דען #ויפטרוו; ניבט, טאנטע דען דורך לייבעיקיי׳ I סערמטע!(טען לערט1י3; (רען קלזכי; אגג) (שמואל א' ט״ן). pnhi בערייעטע דער טוזספער רוו ט עי ^pi קין3י; ;עאאצט האטטע, ווו5ר 1יט וויהן זייגען פיינדען יזין דיוו הענרע סיי^ע1׳ די|>, r,'h| 'ע״1'ורא־ קוועה!טען. וווו ש איו; ו!אר,( נון רען ;עאיינען ;עטעהען, ווען זיוו רעצטווידוי; ר.אנדע5ן? רעד *ן3גני ני; דויד) דער :":!p3 טאפפער אנ;ענער,ו1ע [ידער זאנ;׳ דעסשען אאיעסטעסט :טהרתן ווויןי ;ישע ;עני;גנ1ם. וויד, רעד דעצט יווכד ;ערעצטי;קייט אונטער :יינעp םא1קע וווישוויבטע, אושטע פ?עטלןין 5 וו ר דינער י"ב^ו1־ פרוצט ענט!ויפען; ר.ורט ;וו ב ער דעי פער!יי»דונ;, דיוו יענער 1י;«ר זוידער זיינען העררן £רןרבדח3נ1ע}י f • האר ׳ ווונד ערסהיילטע דעp טא"צ1ער דיוו העלפשע ויעש .-.ערר ן ;וט (שמואל 3' *’ט פסוק^^ע דעד היאאע! pnhwö דיזען שהיי1ונ;שטפרוך , #ונד 3עט}אמ זיין רייך לוויסען זיינע^ ו!יי;ענע1 יי־ ־,ע| חונד !ווהן לו פערטר.-1ען . רוו! , פריינד דער פער1”ארונ; ! ווווש ווירסט ד 1 וו רוו ן רונסיזנ^,1, ייג<* דיך רעד ערלירנטע הייאווצט ? ;עאיינדען לו ט1י!ענדען, זינד 5ענ;0ט סוור #ונש רווהף ;עט״ו>וגדעי׳ 5 nי ר"1׳ וותר פעראא;ענד זיך פא11קאאאען לו ענטטו?רי;ען; יא זע(3טט דייו היאאע! זינד p.-.’rt ניצט ;עיט'י וי1עו יווני וו[1ע #בערן 5ע;יוונען פערלאטען וויו! דאצט, יוונד דער אענט — דער אונריינע יוונד בע^ע.ריטע'ר,גע|׳ זא11טע זינדען ריין זיין ף אבער קאננטע דער היוצ(ער דענקען: וויך סדייבע יוו אייו 2 •P"rt ly1vnעיבי ^ו1גי וועד קאן איך דארט סערראטהען — ווער? דאז ;עבע?קע דעט הדזעט, דאז ;עטסעררע, ריוו ברישט!^ אם ייאסר בלבו סי יעידני לפניו. קיוריורדו ורוזיטיו ועציו!אבניו: טהיורעינים ברע סרא'ות'.ז.הצללחסאינוזבעסקי'מחבוא1ר־ז. נעשה עמנו לטורה'איות: נחנו אם פשענו מאחריןד. הוער לאבות ולעולם כחיריך. ואל תתעלם סתח! סישחריך: "! חלף פרים וסנחה הגוןדח. זכור חניוננוותן לנו חני;ה. קימנו להוים טובים לזה ראש חשךה: ^'vהן לא יאמין בקדושיו ותהלה ישים באילי ר/רשישיו. ואיך !צךקו קרוצי גוישץ. קדוש: ובכן ויהי׳ב׳שרון מלך: דער נא»ע דעש פערפאששערש שמעון אויגנו איג[ [עלשען פערוע ;עפערטעשז 8ותחין הארון שלק עליון. אמיץ המנשא. לכל ראש מתנשא. אומר ועושה. מעוז ומחסה. נשא. ונושא. מושיב מלכים לכפא. T ־־ 2 J T • V •• ״ : T * - ... לן1ך♦ ?ך ימלוך: ?לק עליון. גבורבגבורות.׳קורא חדורות. נולה נסתריורד. אמרותיו טהורות. יודע ספורות. לתוצאות מזרות. * : T : יי■־־ T - T ! J לעדי עד ♦מלוך: _ ־־־ ־ מלך ש! ג’*#ייערז א דוא! דעששען ריינעש אוי; קיין איכעל טויען אא;, פערוענקע אונוערע :ינדען ווין דעש «עע» 1עש שי£ע, אונד שיזיע איני לוע היי? איין ווא1נדערלייכען. אונר וינד וויר דיר שרייא1א1 ;ע״ארדען, א !א ;׳1: רעד משאאאפעשער, דיינער ערקאהרגען, אונר עגשליה דיך ניכש דען פ1עוזען דיינער אנבעטהער, r איניעי אינברינששי;עש פלעהען, טשאטש פאררן ־ אוגד טפייוע ־אפפער אן, אוגד וייא אוגש ;עווא;ען 0'ייייע לו איינען ;1יע(י5ען [עבען אונש, אן דיוען ראש השנה. JH . יא וע31שש ויינען ר.יי{י;ען שרויעש ער ניכש , פינדעש גא ך אונפאן1קא»»ענהייש אן ויינען אע:שי;ען תרשישים; 1אן!ען וואה1 נון אירדיטע ווע1ען פעד,(ערפרייא ויין ? קרוש . ובכן. נון ווא1(ען וויר דיך הו(די;ען, קאני; איו ישרון. » א11ערהא2ששער קאני;! אע2טי; ערהאבען! איבער |אן[עש ערהאבען! ער טשרי3ט אוגד פאti• 0' 0; ער דער מושן אוגד טירן! ער דער וזיןוזע אוגד דער ערהאהער: ער ועשלש קאניגע ייייןי דען ’ ער ווירד עווי; רעגירען י ייי’ן:hDh«ul' 5ל שנאגי שתק. באומר מאדירים. יי מל1י* ?ל שומני #סט. ב ברעה מברכים • אלו ואלו. בגובה מגדילים. מלו " מיק ".׳9לף ו#ם געי י כל מלאכי מעלה. בדיעה מרגילים. מל מושלי מטה. בהלל מהללים. אלו ואלו. בודאי מודים. " מלה !: ?’Ü ’’ :;•ליי לעלם ועי־ ?ל עריצי עליונים • ב. ומר מומרים. על עוכרי עולמים • בתול מתפנים. אלו ואלו. ב טעם' מטכסים. " מלח " מלח " :טלו לעלם מי־ V V TÍ יי מלן: ידיומלחי: ! יי מלק: יי מלוי יי״מלוק: í * TÍ יי מלק יי מלק י> T T: יו ו TI ׳מלוק מלך. א((עדהא;טטעד קאניג! עד אי1ט היין טרייער רי2טעד; ויין סהון — טויי־ייט; עי ער5";ט .ינ1 • אוגד טרייע; ער איוט פאן אונענד(י5ער ד.1(1 אונדטרייע; וייגעביוהן __ טרייהייט; וייןןי;ע( — טי";;,! ער ווירד עוויג י^'י ) *> ט^ך, דער ע״יגע רעגירט . דער עוויגע האט רעגירט, דער עווי;ע וו־רד רענידע! איאוזער איני 1111 73 . ו!((ע היאא(יטען אע3טע פערקינדען אין איהדער אא5טטפדא5ע: א((,! בעוואהנער דער 0טי((ףד"!עג1ען עדדע, בענעדייען אין ענטליקונג: דיו ע אוגד י ע נע טטיאאען איע האהען גייטטעטסוואוגג (ויט אן: א((ע היאאע(טבירגער בעלייגען איט בעוואוטטויין: א(!ע אירדיסען וענגער ויננען (אסעדד: די ו ע אוגד יענע בעקעננען איט געוויסהייט : א((ע אונפערגענג(י3ע בעויטלעד יעגער האהען, טטיאאען וינגענד אן: א((ע נוטערב(י3ען וואנדרער j-m־ אירריטען ווע(טען, בעקדעפטעג! (4*» : דיוע א4נד יע«ע סאגען איע 1*13י;1ן אויטדרוק: | " h * מי מ גלי v י מליל ír!-־ של ראש ד,שנה $ל ועירי ועד. ביושר בדפים ?ל לסקי וסח. 3משר מכללים׳ אלי לאלי• בלהג מלהגים. "מלן• ב מליי" :מייד לעלם היי! ’ל גריני נדבות. 3 מאמר ממללים. ?ל נכבדי'נועם. בנציס מנצחים. 'אלו ואלו. ?שים בזשיומוזים. "מלך "מלף "•מלה לעלם !?י- גל בעלי בינה. בעליי מעלים. ?ל ברואי בדיה. בפצח ממיסים. י אלי לאלי. בצפצוף מצפצפים " מלך " מלד ".׳?־לד לעלם.'?יי• ■׳יל רשפי רימה. ׳יל ראשי דין אלו ואלו. בקול מקדישים. ?מ! מרננים י בשירה משוררים. יי קירי יופי. " מלך " מלך ":?־לך לעלם (?י! בתוקף מתנים. פו גי מלו: וו מלו: יי 1, מלחי: מלך: יזי מרו: 1יי TÍ %ר T*. 'למלוך: Ti מלך: יו מלך: •מרוך: יי מלך; TI ייי T: מרך: וו ומריו: מלו: יי V V T: בל \'V\A־n V \י *> \ V», V» \ 'A ' \ו \ \ XX X■ V \ * V»׳VA v\ A X-A \ A.vvW׳VVVVAAA VWWVVVVWAVWW'WVV'.^ *!;ן* ?'2<*י 5ייט אווכד־ ih!p’D ערהיזבנע, בעזיעהרען וויע טףנען £חרטדיונ: ד,. ®?P נעטיק בעטרענקטע, בעקרעפטינען איט דינטינקייט • ♦׳ןןעע יוינד י ע נע rirtniri'ii! זין וויאאערוועהרענד: 0 P(D עילען עננע{0נעט[ע:מע, דוםען וין וויינוונדער לו: ^ ע,זר״ירדינען איט^ירעו■ דער לי13י5ען אענטדדיט, טטיאאען p-n »ייטטערטד.ףגע יון : ׳ן;ןע י|,נד יענע אייסערן איט נחגדרוק: J;r קחיסעיןין«ען פערנונפטנעםוופפע בעטהיירען ilhci'Ti'M : יז־נעטיועענען רוטען איט prlihS אונדע: . יענע (ווססען ןוונפט£ןיטענד ערטףנען: "ןיע ^3®יזיקערער יענער !nuii -- ד.ףר.י1ן / ערברוטען וזיע הייןינען ín’-,! יו מלך יי מלך 'yj ׳•״ ׳* 1 י ..*י *'*I / —״ • 1־1ע ^עה',ע1 הינידען ז־ננען £רוזד.{יוקענד: 131. y !lill יעי ע ענטסטדוואט וויע די5טעדםוווווננע: ע, ^1’l יע5ע1 שוונהייטסו־עניחנע], פעדקינדען lih p*1h׳1| קדנ|גז־-נ:; •י ימלוך יי מלך י• מלן יי ימלוך י׳ מלך יי מלך יי ימלוך יי נזלך יי מלך יי ימלוד יי ט דיי ־ בל ייושבי ושוי. .אלו ואלו. V, י. TÍ כל ציובאי צבא. ?ל צנו?י צפירה• אלו ואלו. יו n בל חילי חוסן• ?ל חישוקי חסד. אלו ואלו. קדושי קדוש. •író-mís? אלו ואלו. r: ?ל חשמלי זקים. שחדית ^♦ום שד ■דר TJ ביהוד מומרים• יי לג באדר מאדרים. מלה ". •.?לו ל״ל,ם מיי יר T; בלמד מלמדים. רר בצדק מצדיקים. ויו! בחיל מחזרים. י מלו *•.׳מלו,לעלם מיי רר •מי■ בחרדה מחלים. יי T; בחזקה מחזקים. יר ין " T: בננו! מנו י "ם. • מלך " •מלך ?!!לס י׳גי: יי T: בקדשה מקדישים. יר T-: ב קושט מקשטים. יי יו " T: בנועם מנעימים. י מלך ".•מלך לעלם מייי רי *TJ לבקרים מהחדשים. מלו: נזלו * V'N'VW־' \ X X > W \^'V%־V׳^rVVV»,V».'V%V*AAA/VVWW'%V'VIAAק־וגה עבדיו ל שיומר א1הביו שחרית ליום שני בדין: יו:" ל ר מפעמיו בייום דין: בדין: ל תומך ועמיתיו ביום דין: סוגדין התדון ו;נן לן ה׳ולר! קדשה. 3• אתת אלחינו מלן: אשר מי לעשה כמעביד וכגבוריווזיך. ומי יהרהר אחר מדיוחיך. ומי נמלל קצת תפארתך. ומי נשמיע % תהלחך• ומי נעריך היוד קדשתך. שמים ושמי שמנם לא יכלכלואימס'• הארץ ועמודיה יחפלצין מנעךתך. אין כמוך ואין' בערבד ואי: בלתך. אתה ראשיו! ואחה אהרון ואפס זולתך. אין קץ וחקי וסוףלסיונסך. צפוןוגעלםונםתר^לוים לעטסך. לך החור והתפארת !הנצח הדרחך. לך הגרלה .והגבוךה וכיראתך עכרתך. מאין כמוך י,י גידול אתה וגדול 'שמך כגדלתך. לך ולשמנם ובל צבאם נבראו לשרתך. לך הארץ ומלואה הרוס מדנלוסיך. לך ה:ם!השישה והכל כונני אצבעותיך. לך ה3?ף והזהב ו?ר שכיות חמדתך. לך S2 הנפשיות נחר מופקדיווף באלצריוסיך. לך ה־כיה'והתבונה והשכר־* מבינתך. חכם לב ואמיץ ק וער נין זיינער וינער 3 13HH’»hייע י ;עריצטע. וער וזיבער ה( (ע ד יא וויה) (יבען ו1ה5ט 3ייע גערינטע. ף וער זין זיינעס םה(קעט ער3הר»ט לוע געריצטסטהגל \p וער זיינע פרוז»זזי:ן טיטלט וזע גערינטטטהג • ובכן♦ נון Hm ז־וו ויר הויפטטייגען דיו! פערהימיגונג, דען וווו ביזט ווו:1ער גהטט ה קה:יג אשף. ווער קהן זה(;ע טההטען וזונד וויוונז־ער טחון ודיו דולו? ווער קוון דיינע זיטטען עדגרינדעו? "־^ טפריכט וויינען םהיי! דיינער »ו!יעטטעט וווים? וועד קוון דען הינבעגריןי דיינעט רוה4ט׳ ״ער דיה חהד*״י דיינער היי(יגקייט פעדקינדען ? דיון rwvn( ווונו ה\ו«אע(ט הייזיזע?, זעטלעטט דום וויו םור5ט!וו0ען טרעקלן1,י ויוו ערוע VHHhi וויהרען פפיי(ערן, ער3ע3ען פהר דיינעע דרההען. ניצטט ג(יי5ט ויר, ניצטם ווייט י , עהנ(ין ווונו הדזנע וין ווי1ט ה1(ע0 ניצטם. וויוביזט דערערטטע, דוה ועד (עלטעהונד ווויטערדיר — ניבט j ויין צערטטהנד היזט וזונענו[ין, הונער5הרט(ין! ויר זינו ויוו טיפטטען פערבוןרגענהייטען ווונר נעהיי״:'ןן ^ אפפען. דיין וויזט דיוו עדווגט הונו דיה»היעסטעט ווונד וער *(ענלעגדע זיג. דיין וויזט »וו5ט ווונו _ .v טה1ט. דיין גריע היוט פ!ר5מ3הר וויה וווו. ניגטס 3("5ט ריר עוויגער! דוו! 3י1ט ו!ןןכעריה»ט, דייו נ״'ןי־ ה!(בעדיה«ט וויה דיינע ה!(»ה;ט. דיין זינו דיה הי»»ע(, הונד דערען גהנלעט העער. געטוופסע ד":־י .נ־ נערטה£ט . דיין וויזט דיה עידע הונו ווהם זיה 5י((ט; דיין היזט זעע הונו (הנו, ו!1(עם ההבען דע לו3ערייטעט. דיין היזט דהז זי(3ער הונו דהז גיו(ר, הונו ה!(עמ ווהס דהז הויגע ערגהטלט • ד"_' *'.5?65 ; 1עע(ען WMwnu’llh , הוי£כעווהזי.רט הין דייגעע כעד,ע(טער דיי! היום ווייזוזיי«׳ £ערטטהנד וזונר של ראש השנה פה !fs8 כת התנהג בחסידיותיך. בימיבשחק״יערד לךלרמיותיך. 9‘ כמוך חסין יה אות ?צבאותיך. אל נערץ בסוד קדושיס רבה [נורא על כל סביבול־דך. חשך סו־זרןי וערפל־1 סבחך. בנוגה נגדךברדואשגחלתך. האל הנאמן שיוסר הברית והחסד ?9שמרףזך. לתת לאיש כדרכיו כישלבך סשכרתך. הצור הבזים פעליווא'ןעולאמת9עלסר.סשןסירחהיוםרבהובהררי אי צדקת־. עוזר וסיומרלכלסהירימלאכוזר. אח הכלי עשית :פה בעתו כ־במחך. בטרם הרים.;לדו.ותחולה אדמתך, ?ראת חישובה למרפא ארוכחך. ועד לא מעה הקדמת תעלתך ועד לא מזור הגהת רפואתך. כי גלוי וצפוי לפני בם שכינתך. ?יאלם אין צדיק בארץ להזהר מנתלתך. אשר:'.עשה טיוב דאועבורמתוךתך. כי לא תאמין בעכריךובמישרתיך. ותחלה לישים בגדודי מתניותיך.אף שוכגי בתי חומר עפריותיך. הגדלים ?W! [עוברים על מצותיך.ותשם בכר רגלם כי יסירו מאיורחיתיך ימי־ כל'אדם "יחתום בנדריות־ך. ותגר להם פישעם בתיוכחיותיך. ולהודו אה עונ= [:צדיקו די[ $ך8מתך. לק־יככן הקדסוז ^רי י.,י. 'לטריחך [,ן "":הייט וווגד י1[[איו:ט רעגירט דיינע גיטע . דען ן1ער לוין דען היאאע1ן ג[יינט דיר, י1י:ט דיר עהנ< 0ך^ יוער ווי!ט אעכטיג וויו! דויו, גיוטט! וויוונדער דעט היאאןיטען העעדעט? דיינע יו[[אוו;0 ü:'rt ^ דער £ער:יואא5ונג דער ד.יי1יגען, יו!נד עהרפווגטבטר יו11ען דיו! pírt דיך 1ינד. סינסטערגים תיו דיר לור הי[[ע, ווונד דישטערעס געווי![ק pil געלי1[טע; לווים דעע [י5טג[יונן, דיר געגעג■ נ;«ןךע ־ פעוזרט הי1:ע1 יוזנד גויהענדער ב1יטן. דויו ביזט וויי! טרויטעד גיזטט, דער זייגען בונד הי11ט יזו נד ון-..י _עילייגט, דער py:"rt יעדען ניון !יינען וויוגדע1 £ערגי[ט. דורו ביזט יויין £ע[:ען#טוטן! דיין מהון ci’rt דיינע היונד5ונגען זינד טיודע![ןט י!ו:ד סויפדיכטיג; דיין געדי2ט דריננט לוין דעס יושנרונדעט טי£ע ^ן^י-יעכטיגקייט יויבעדטטייגט געבירגע גיןטטעט 1 דולו ביוט לויין רעטטעד, יויינע טטיטלע 'עדעp דער דיר 1!^ י־"5'1 וויי!הייט היו ט יו)!עש טין ן לייט[ין עדטיו££ען; בעפיור גלוך דייו בעדגע ערלייגט וויו1רדען, בע£י!ר 5•^ ׳- יגדיע ענטטטעוזען ?יטעטט, היוסט דולו סלון דייו בוסע, דיו: היי[איכ1טע! פיר קינפטיןע :יגדער ערטיו£־ «1ן;ד ע 5?י דעp טהריון דיינער העדר1יכקייט וויו ר עט Ir.rtn בעקיוננט, דיו ט עט גילו טיינען :ט!3ען טריןאאען ן!"^ • » •יויטזיואען אענטען געבען rtp| , דער יויאאער נור ;וטעט יוויטיויבען יוונד כילו סלון דיינער £יורטרי5טו!ב« וז»י״ע, ׳ ד■ ’h :׳1!ב0ט לוין דיינען קנעכטען יוונד דיגערן :עטלעטט דו יו »יסטדויען; בעויעיקסט יוו;£ין[[עיואאעג: נע גי •־ייינען היאאליטע! העערע, געטווייגע יון יוירדיטען ווע:ען, דייו יוין זינדען יווי£ו1יו2טען יוונד [יי5טדיי) ןי• ‘ * ' וויבערטדעטען; יוען זי יו נון פיון דיינער ביו־ן יו:וויי3ען; :5 rtעטטע1טט דו יו זיין, 3ערד.עע0ט ל1י, '1 0טריו4£ערי5ט, יזונד לינטעסס :•יו בי: ויין יויהד םער;ער.ען י1"(4ע06יונדען י!ו5ד געביטש היובען שחרית ליום שני למ״דזך. ?י ישיבו! מ>$ון רכקשו מהילתך. ואחד־! זקר« לקוראיה להשיב מהם ממתה. ויירם זה בהרת לישב במשפט על בריותיך. וכבני'מרון נעברון לפניך בספרחך. וקלם וסקרי! בסקירת צפ;תך. ותראה _יחד לבם בדאיחך. ותגזור עליהם ;?ל נזריוהיך. ותקצוב מזונותיהם ופרנסתם באמרתך ועמ!י בחנונם מתועדים לחליווךזיך. ותוקעים ומריעיכם כ^זמוי בתורתך. ומערבבים.קטיגור בלי להשטינם'לקךאתך. ותזכור למו'עקדת'.יציחק כשבועתך.' ותהפוך מרת הדין לרתמיים 5י כן מדתך. ותרחם עליהם' ברוב תמלתך. כי הם בניך וצא! מרעיסך: והיום ופתחו שלשה ספרים טנקדים. של צדיקים שומרי פקודים. שלי בינוניים ושל!דים. צדיקים נכתבים לתני עד שקודים. ורשעים נכתבים להכעו־ח וקודים. וגינונים ער יום כפור תליום ועומדים . אם ושובו'ממעשיהם ויהיו חרדים• ויתקנו מעלליהם וייטיבו צעדים. חלקם'בחיים יזכו נחמדים• ואפילא זכו״למיתה יהיו נאחדים.' וכמו כ! .יעשה ליום הי1 יבאו מעשיהם להעיד כעדים. ובמיאזנלם ועלי משני צדדים• pr.hi היוטט דורו טיהר ה'י!איטטע!, דיו! בוטע לוערטט ערנזט££ען. קעהרט נון דעו וינדער לור בוטע, אין פעדגעהען, טונד ביטטעט pírt פעינעבונג; !ט ביוט a ט טיהע נטהע, ט ונר ווענדעטט דיינען ו.ליעפ?1 טב. הייטע טי!ט דער טו!ג דען דוט ערוועה!טעטט דיינע געטטפפע ט! pn'rt לי יי5טע1 ־ '1’1ידע1 דיי ב<1י וויט טיינע העערדע טטפע פטיגעפיהרט; דיין ב!יק טיבעחיהט 1יט ט!!ע, טונד טויעט טיהר טיננערעט; לוי 1,. ס טטיאאטט hn וויהרע לוקיגפטיגען טיק;ט!ע, טונד בעדייטעטט טיהנען נטהרונג טונד ווונטערר.ט!ט« ד"! פריי1 טטעהט פעחטאאע!ט דט ט1נד פ!עהט דין ט!; ב!עסט ט ונד טמיראט איט דעע שופר, נטך דער פטרסריפט .b נער !עהרע, דטאיטדער £עד!ייאדער (ש״ןן)פערטטואאע, ט!כד דטאיט דו'ו טיהנען יענע טפעערנעטיכנוע יצחח^ נטך ז־יינער כ ערה• יטו:נ, נעדענקען טונד וי ט ניבט נטך דער טטרעננע דעט רעכטעס, וטנדערן — וויו• נענו רטש ו! דם לו פעריאטשען, ווו נד נו וואנדדערן בעפווה[. דיו! פידטע וורוד: דיו! הוכגערטנאטה דיו! דאאא’° ',י פט א נד ; דיט 11 אד דיא ערמטע הונגעדטנאטה דיא וווי[" ד עד !ועיש php ; לוורוד ניבט אין וו!1ען 1ענדעי1 !5:י<1ין'ןוויי חית! כנען אוע איה! כאברהם) אין פעתובונג לו ברינגען אונד איהן לו פעדאניאששען ^ 1 מצרים הינאב נ, ^(1 רערן. דיא פינפטע וורוד: א י ט ויינע פיייוו שרה לוע פאיקעס ־ רעגענטען געפיהרט וואדד; עס יואי עבע' די11 שמורים דיא דאן פיר ריא ערששגעבאמען מצריס׳ט אויפבעוואהרט וואודדע' — דעד עוויגע פיאי-טע היר™ חןן. דעגעלטען פרעה איש גדאשען אונד פידכשערלכען פ5אגען ; אברהם לאג דאן נאך דעע (אנדע דעי פלעןת'פי ו1א ער איינע לייש ?אנג וואהנטע, אויך היד האטטע עד אנפעכטונג; דעי קאכיג לי גרר טיקטע אונד ?'c ל" ג", ניע פדויא אבנעוזאען; א?1”ן, דעד קאניג !י1אאט ויינעי[ גאנלען הויוע וואורדע| דעד פארטפפיאנלינ'־513■^^, י'מ חיבט: דעד עננעי מיכאל php פאע היאאעו העראב ווו;ד וואויטע איהן אואברינגען; דא טי"'וי עי: ״' 6 ^אג* וואה[ אדן איין או;פו[דיג פאיק טארטען אונד vib פערגיסען ? יענער אנטווארטעטע: :א ן.יב איר דעי ד’1ם 1>gh. ;עש 5רויא לודיק, דען ער א־!ט איין וואוזחאגער אונדאיין פאטער דעד ווייוען. היראויןי נא־מ דעי קץניי^^ר^דס, דינר, קנעבטע אונד אע;דע אזנדטענקטע גירי אברהם לוד ביעפרידינונג • אברהם בעסהעס לי 05טט׳ 1ו״יי לוואולם או;ד יענע וואורדע! געיזיייט דאט :•א לו גיעכעהרען ודדערסיביטג ו!אורדען. דיא ועכשטע וואדי j, c'rt.* שלי ראש השנה _ צ הששי בבוא ?גליו ־מלכיכם הקדומים. עם כךרלעמר מרך עילמים. ובבן אחיו התחילו תחקהשיוטמים. ובש?בילו רקחו את ?ל רכוש סדיומים'. ובא הפליט והמה מה יעשו קמיבם. י׳לרקאת חניכיו ילידי ביתו רישומים. הם עניר אשכל וממרא ואליעזר מסלמים. ויחלק עליהם לללה נינם במהקמים. הוא הלילה אשר הלה מקדומים. וישב את יל ורכוש בעזח־ז משפיל רמים: השביעי כישנדבר עמיו בין הבתרים. וך־זךאהו ארבע מלכייות כבירים. שמושלים כזמנם ויאבדו לדיור רורים. ?גלה משלשת זיו מלכות'אדומים ארורים. אישר’היא כעגלה לשה ובחדרי יעדים; ועז משלשת אלו יונים'שנמשלולצפירים. יא־ר משליש זיו מרבות מלי ופרס סבירים. כעדן שניגמר ל׳אלל אשר ראית בברורים. ותיור אלו בני לישמעאל שנמשלו ?שורים.'ונוזל אלוילשראל שינמש—ו ליוניט ותיוריכם. בענק $אמר יונתי בחמי הפרע ובסיהרים. ור׳קח ובתךכם לשני ?הרים. בדי להתיש כוחם וזכרם להחרים.וירד העיט לאבדם זה דוד ראש הגביוריט. מארת השמש הלה מניף עליהכם בפודדים. שלא למשול בהם העלט עד הערב כסיוד מידס. להודיע'שאין מושלים אלא יום אסר מיומו של יוצר הרים. יייץ משתי ידיות ישעה בשיעורים.'• כשהחמה גומד", במערב ¥!זי ידיות שיעה מכהה איורים. כן עד שלאי לבא הערב לצמח אוד ללשרים. והלה לעת ערב יהיה איור להדירים: השמיני בהטיוליו ערלת V * v kWVWV V 'W\ \ \ X VW> VV\VVWVVVVi \ VWVVVWVV VVVV VA v\' VW .ג \׳%VVV\ vv׳V % \׳\׳VWVV, ^ ״עצ״יגען קלניגע איש נדרלעומר דעעקווניג פ•)! עילם פעיווייניגטען, דען'בחדעח»הן אבדם׳ש בעפעה־ . ^'1, ייינד- :■';׳.עפהווובען גווP כדום פלנדעדטען; חיין פ?יבם!י:ג php, עולעד.1םע 11 eh דיח פיעדע געטהיון, , אביט וויופפנעטע זיינע געוויבעע הויוגעבוותע, ענד אע־רןל ח ונד ממרא הוני אליעזר דיה ווויסןעליי5נעשען; מ שד."1פ1ן :׳וו 2יך — די:ע גוו בם ווווד עתן חזבעגין הירלו 5עפטיאא0 —ט1ונען וו! 13 פערפו!ןגטען ויו!, 3’־'י: שינן יי^עש גוש ווידער לוריק, אינו ד ער בייווהי?פע גלופטעש, דער בייגער דער גזטווזלען. דיון 1יבענ• "'׳ד י־ ^ש״וויהן גזוטגו רוו־ש 2ך ד:תריס (5לאשיר ליו) טפיוון, וזונד וויהגך דיוו קינפטינען siv^nulvu 1 Z טען ו • . שהיית ליום שני ערלת בשרים.בעשיר.לחרש בייום ־?ברים. ובבל שנה נראה רם מילחיו בדם פרים ואיסורים. ימכ§רעוניותעמיו,להצ.ד;קם בישרים: החישיעיבישלהיו.ישמעאל ואסיו למדברים. סער יהיר הנעלה בארור ההרים. מזה'.ולבא לדיור דיורים: העשירי היה אחר הדברים האלה בסלה.' ונפחו.קח נא אח בנך והעלה, לי לעלה. והשיבו לאין־ בן לבן הערלה איו לבן המילה. אח יחידך אישר אהבת בסמלה. על חרחר אישר עליו שבערה מכללה. והשבים בבוקר ולא נתעצל בעצל. וחבש החמור בעצמו בגילה. הוא החמור אשר רכב עליו דלה דלה. והוא שעתיר עמלרביוב בעת הנאלח. והלכו לדרכם ביושר מבלה• ?שהניעו לציווים ראו שלחלח חלילה. והבין בי הוא הקר לחללה, ובאצבע הלאהו המזבח של" שיוכן מעדה. הוא המובס אישר הלה מתחלה. וציה לחיד לקשור לריר ורגליו לרגלה׳ VV4W׳»,\'V\l/VV׳\^V^AV\V\^/V׳tVV\^V׳V\V^> טען ליינטע, ווונד דיו! הוורטע טיין!וו1 דלת: :ייגע גוו;ף'ואאעגטוו5ט גווך טרעפפען ווירד, וווופענבוודטע. די" טע וווור: ulh ער רען בעפעה! ערהוווטען חרט, גיינע פוורהויט לו בעטניידען. עט hu ר עב ־1 ״P נע רעט דבענטען אווגווטש ׳ ״I יום כפורים. גווך יער,ר?יך ליינטע !יך דוו! ב!וט דיוער בעטניידו:נ וויו! 1 ב1!ט, pnhn נל!טט !יין פו!)ק ענט!ינדיו.ט יווגד ריין טבריכט. דיו! גיינטע "לוד: וו1ט ער !יינען !ווהן ישמ^י נעבטט דעשסען אוטטער גווך דער !ויסטע פערטיקטע, pih !יו! פיון !יינעע !ןד.נע יצחק לו ענטטערנען, 2יוו לו טרעננען בי! וו ף דיוז עאינקייט. דיו! לעהגטע ווו1ר: דיוו בענעבעגהייט גווך די!ער נעטיכטע, וו!ט נ0,". וויהן לוין פער!וכוננ בריובטע הוגר לו יויהגך טפרווך : ניע דייגען !ווהן ווונד בדינו לויהן איר הינוווין• לוע נ"ל. יופפער; עד ווגטוווורטעטע: ווע[5ען •1r.hr איינסט דווו, רען ואנבעטניטטענען וודער רען בעטגיטטעגע!? י נען וויינליכען, דען h! hn לער0!יך (יבטט, די!ען, ־טען 2ו!!1מט דווו איר ״V1 יענען בערנ בדינגען 1 וי״'1'• k נו!טט1י1ע אוויעששעט רוהעש • אברהם איובשע 1יך רעש אש־געגש פדיה ״1'!י, :ייאטע גיבש - *״'־1'i'ü*rL *'על רען ע!ע( איש פריידען —די!עס וזי!ט ר ער ע!ע1 דוורייןי ניוצהעי משח נעריטטען, ״31ל ״•V עב״1 די!'ר*■ וו1" וויד־ וויינטט דעד ער(וו!ער נעריטטגן קו!א:!ען — נווהע יצחק ו1ו;ד נינג איט וויהע נרוודעט 11 עי. ט היו׳'!'־ ד״ר0 י'״ 3״I צופים קיו>וען, !ו!הען 2יוו וזין דעד פערנע וויינע פ[ו!אאע וודפטטיינען, יווני זיעיתטע| ד״םי ifi• דער ו1ג:עווי!עגע בעלו !"h . אברהם ליינטע ל’31[ 'צחק דען וו5טווד נטטשעט, ווו גד!ווגטע וויהע דיו ש ד'!גיינרען ו*ו:בענין hü| חירלו בעטשיאאט ווווד. יצחק דעד וויינליגע ריגבווה! רוו ש אוון וויהע הענדע ״'נד וו״1 , דוואיט וויה! דעד טאערן ניצש עטאיו לווינ:ע וויינג 1וידער!ע ול?יצקייש לו ט־יסע-ן • I13 ״״,־,־'1יש!*יג' יעאצע! ;ע3וודי1ן יווני "*ין דע! ו!!טיוי 4י&גנמ. אברהם וורד:עט : דיו! פייער ווונד דוו2-Ih}, נוןד*גנ של ראש השנה צא ?חלחלה. ובכהן׳ גדיול הגיש מנחה בלוקה. וייוישב ורואה ניורא עלילה. האב מעקי־ והבן.נעקר בחילה. חן אריאלם עעקו חי$ה ביללה. והושמע אל תשלח:דק אל הנער ?־1עשיותיו ?לה. והאיל אישר הוצפן משישית ימי בראשיר־ז לעיקלוח: נתן ?פריו וחוחשב ליו לשסולתחלה. ונשבע לברכיו בברכה מעלה. לכיור עקירחיו לאיומינדגלדח.'למ?ט= מכלעו! ועולל. ,ילקניותם להייוחלו לעם סגלה. לחייוח ישועתנו ועןרתנו'כלה. 0TO1 חזה לפנין־ויופקר.כושר מפעליות עוקר ונעקר. וישיבת קרוס איוהלייך שקל זביור ^!דיון י ברתמים לפקיד. וסרשישי הישמלי יקר. וכרעו ולישתחוו לפניה ליקר: תה אל זח :עריצי. 1!ה אל זה :קדיישו לשלוש קדשה לקדוש משלשים. בכתוב על לד נביאף.וקרא זה אל זה ואכזר: ו ״'״ קדיויש קרוש קרוש לי צבאיות מלא על הארץ כביודיו. . קהל אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול מתנשאים לענית שרפים U,. ד : I - - ז * • ;I ■ • : Itt : ; • : « ־ : ז - >עמתס ברוך יאמרו: וויו שייני;ען קהילות •וירד וחיות ני3ט גע:שגט . וחיות בוערות ♦ מראירזן כגחלי איש: ביס ל סובלורת כס♦ איש אוכלדת איש: nizfö גלותיתן. ביישפי לבת איש. נאם הדבור משמוע. הנתן מיחש: .יסבלו סבל "'ס, ייינע וויהן לו ט!ש3טען, שוע וויו! דער ד. ש ה ע פרישטער, וויין (ונגעועהזזעש שפפער דשרלוברינגען. גשטט .®ייבטביורע שין דינען טהשטען! :pb שוכר טויעטע לו, וויו! דעד פשטער בוונד וווו־ דער :ש־ן זיך וויז1יג ביו. ש■ דיש היאא!יטען אראלים טריען יע»»ער!יך! - דש וושדד שייגע טטשיווע,5ערנש»1וען: טטרעקע דיינע השגר דע1 קנשבען שונד טהוע שיהע ניבטש ! עט שיזט שיין ווידדער פשן שנבעגין ערטשפפען ו!שדדעןלוכ[ גשנלען I!,,'' י די!עד :ש!! שן דינעד מטע![ע געט!ש3טעט ווערדען ׳ 'צחק׳ש רוהע »ש!! עוייג דויערן. ן.שטט טוושור שיהע לו, איט דער 5ער:י5ערוגג, די;ע שפפעדגעטי3טע זיינען ;rnnbpSb! ל! געדענקען, זיש פשן שיהרען ,r״y' ׳'כ’גפדייען, :יש וו!ש שיין שייגעגטהי«!'3עט פשיק שנלוערקעג; גן, שונד עוזיג ש ומער טיטין שונד היי! לו :יין. n■- ׳ ןיעידען בייש דיר שין עדשיננערונג לשאאען דיש פרשאאען טהששען דעש ב־נדעדש שונד ד עש געבוו־עוען, שונד i-y). דעש שויפרי3טיגען יעקב׳ש■ געדענקע דשרשן ש הערר! שוט־!שש בשתזהע־לעקייט שיבער :יש •)IM1 ;\;j . ל׳ישישים שונד פייעדיגען היממלים ביקקען דך שונד !וערפען דך פשר דיר הין. ;יש עגטטש־יפערן יע ׳ /רע' לו דיינעד פעלהיי!י;וננ, שונד דריי»שה! ה־י!ינ, רופט שיינער דענו שנדעון לו, . שחרית ליום שני סבל. נוזלים על ראשיהם אש: יעיר לז ללז. ולא נישקעת האש: משלחים יד שרפים. תחת כנפי איש: משלבים בכנפיהם. גחלי להבות איש: נפזחת למקים רשעים. להכניעם באש. נאלחים בם. כדונג מפני האיש: בית לחישמלה. מךאה כמראית אש: "?נוגח סביב. כקשת בענן א'ש:*ךצ1א וישוב החיות. דאות ב'אג$י אש: רוחשות ברוךכבודו♦ בלהק יקיך♦ אש: שעונות במא_מציךם. שבינתו באש: שואגות"באך♦ י קול בלהב אש: מואחד כתר כפלל בית.יעקב איש: משביעו שרף. לוי־ט שביב איש: ומזדעזעים חילי מחם. משלהב♦ איש: ומרעיש מתגלגלים• גלגלי כס איש: אף רקיעים אחזתם. חררה איש: אן ישלשו בקודש♦ לנשפט באש: לשמאל ולימין. שני שרפי אש: ל״ואטים הרגל. מלהזכיר עגל איש: אנא עזוז וגביויר. נערץ בבתי אש: אליך העל שוע. לוקחי דת איש: מפעל הר מור* נעקד עלי עצים ואש: מצוקה ננצל. ממחרת עצים דאש: נא אם חטאה נמשכה* ובערה כאש: נחומיךעולו♦ פיש;תךעל כסא איש: והכסא.♦פגיע. לרוכב במךבכח אש": ויוישר יליצו בעדינו חיות איש: או ?קול רעש גדיול אדיר לחזק מקמיעים קיול מהגבאים לעמת שרפים לעמתם ברוך יאמרו: לוח ברוך כבוד יי ממקומו: קהל ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחנים אנחנו לך מת♦ תמלול בציון בקרוב בימינו לעולם זועד תשכון: תתגדל ותתקדש בתוך ירוישלם עידן. לחר ודור ולנצח נצחים: ועינינו תראינה מלכותך כדבר האמור בשירי עזך עח ידי דוד משיח צדקך: וזי! ווייניו-ען קהלוה ווירד די«עס אח־ רצט גע!וו5ט. h״!u מון דעע א״ב נע^רדנעט. אחדקדוש. איש אוכלה איש: בוערות טוענות כסאך. מדאעהן כנחלי נאוחך במחנה רעש. ואחד הרעיש איש. תמת שכנך. כעין השמל מחוך האש הלא כהךאותך. נחת זרועך באיש: חרתו רמסו משנאיך. כדונג מפני ה*אעז: זעו מיום תקע הדלי.דברך באש: חלים ודועך♦ ם מחנך. נשפט באיש: טעמם.יגי1 כקטורת. נתון על האיש: ♦חישב מעוט חלבם ודמם. בניחוח מן האיש: כושר איתן. מצל מאש: ליום צרת, ♦וערד. לבא♦ במים ובאש: מערכתערך♦ ול\ מאכלת איש: ניניו בה יצלו. ממדורה עצים ואש: סעו אחריך במדבר. בתר* עמוד איש: עזה אהבתם תזכור. ריש פיח רשפי אש: פלאיה ♦דע ת־שיי. ♦חרך ^ *« ” 1 ־ ר ז ז * : T v r :: •״ *י ;VT•!•- ■ • בענית של ראש השנה z'i בענית איש: צועקיך גם היום תענה. הוגי דת ואיש*. קנא לעירך. אישר היתד־. לשרפת אש: רצף שמך בתוכה לייוד. סביבה חומת איש: שעה שועה עמך. בית !עקב איש*. תשכלל היכל זקךשך. ואל תתיאיש: תגדפיך !מליכוך. כמלאכי דוח משרתי אש: "ז ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך מתי תמלוך בציון בקרוב ב!מינולעולם"ועד תשכון: תתגד־לילתתקךש בתוך !רושל!ם עירך לחד ודור ולנצח נצחים: !עינינו תדאינח מלכותך כדבר האמור בשירי עוף על ידי דוד משיח צדקך: קיו".ימלוך ♦זי לעולם אלה:ך ציון לדור ודור הללויה: ״ולדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קדישתך נקדיש ושבחך אל חינו מפינו לא זימוש • לשלם יועד כי אל מלך גדול וזקדיוש אתה: .ובכן תן פחדך יי אלהינו על כל מעשייך ואימתך על כל מה שבראת וייךאוך ?ל המעשיים דשתחוו לפניך כל הברואים ו!עשו כלם אנדה אחת לעשיות רצונך ?לבב ישלם כמו שידענו«י אלהינו•'שהשלטון לפניך עז בידך וגבורה בימינך ןשמך גיוא על כלימה שבראת: . יככן תן כבוד ין לעמך תתלה ליראיך זתקוה לדוךישיך ופתחון פה למערלים ?1 שמתה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי ^’סך במהךה בימינו: ובבן צדיקים .יראו וישמחו וישרים !עלוזו וחסידים במה יגילו ועולתה תקפץ 5'לז וכל הרשעה כלה בעשן תכלה כי תעכיר ממשלתי'!דון מן הארץ:T " יח?לוך אתה יי לבדך על כל מעשיך בהר ציון משבן בכורך ובירושלןם עיר ־״ישך ככתוב בדבר♦־קרשך.ימליך:יה1ה לעולם אלהיך ציון לדיר זוד'ר הללרה: קרוש אתה ונורא שמק ואין אלוה מבלעדיך ככתוב ועבה ♦י צבאות במשפט ■?אל הקדוש נקדש בצדקת: בחך אתה ץ המלך הקדויש: אהה בחרתנו מכל העמים. אזד׳בת אותנו. ורציחה בנו. ןרוממתנו מכד1 ^ש1נ1ה♦ וקדשתנו'במצותיך וקרבתנו'מלכנו לעבודתך. ושמך'הגדול והקדוש קראת: י' יההן לנו « אלוהינו באהבדד את יום ה ז כר 1 ן הזה. יום תרועה מקרא קדש זכי ליציאת מצרים: * ולסיני ואלה♦ אבותינו!עלה ויבא זעיע ו:ךאה וירצדה וישמע דפקד דזכר ־. ענו ופקדוננו חברון אבותינו וזכהן משיח בן דוד עברך וזכחן ירושלים עיר קך־שך וזכרון שחרית ליום שני וזכר־ון בל.עטך בירח ישראל לפניך לקליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום הזברון חוה. זכרנו ןי אלוהינו בולטובה♦ ופקדנו בולברכה. והושיענו בו לתים ובדבר ישועה ורחמים♦‘ חום.זרענו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו י ני אל,. מלך חנון ןרחום אתה: אלהינו ואלה♦ אבותינו מלוך על בל העולם כלו בכבודך והנשיא על בל הארץ ;יקרך"והופע בהדר באון עזך על כל יושב♦ תבל אתך: וידע כל פעול כי אתה,: פעלתו ויבין כל יצור'כי אתה יצרתו וייאמר בל אישר נשטה באפו ץ אלהי ישראל מלקומלבותויבבל משלה: 'קדשנו כמיצויתיך :ותן חלקנו כתורתך שבענו מטובך ושמחנו' בישועתך♦ וטהר לבנו לעבדך באמת כי אתה אלהים אמת ודברך אמח וקים לעד. ברוך אתה יי מלך על כל הארץ מקדיש .ישראל ויום הזיכרון: תה ץ אלוהינו בעמך ישראל ובך/פלתם ♦ (השב את העבודה •הדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראלעמך• ותחזינה עינינו'בשו;ך לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון: וועוזרענד דער חזן זיזוט מודים, מורים אנחנו לך שאתה. הוא !♦ אלהינו ואליה* אבותינו לעולם ועד צור חיינו מגן;ישענו♦ אתה הוא לדורהור נודד-, ילך ונספר תהלתך. על דדינו זוזנט קהל דיזעס מודים דרבנן. «1די3ב אנחנו וגיאתד־־. הוא.יי אלוזיני יאלהי אבותינו אלהי בל בעיר ייוצרנו יוצי ... ד •• דד •• t ר T ... בראיית ברכוה והוראות ל£ומף ד-גד׳ול־־י והקיזעו על '•מתחתנו 'רלזימתנו יכן' תחינו ותקידניי ותאסוף גלייותנו לחצרות קןדשף לשמיור חיןיף המסורים ;;דך ועל לנשמותינו. הפקודות ך^עעוות ר־צונף ולעבדף ^לבב עלם על-י נפלאותיך(טובותיך ש;כל עת ערב י ובקר וצהרים. הטוב כי לא בלו רחלו והמרחם 3♦ לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך: ועל כלם;הכרך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד; ובחיוב למדם טיובים ?ל ?ני מ־יסןל: וכל חרדים יורוך פלה ויהללו ארח 'שמך.באמת האל־1 קשועתנו .ועזרתנו סלי,*, ברוך אתה יי הטוב שמך ולך נאה להודות: הלחינו.ואלדד אבותינו ברכנו בברכה המשלשת כתורה הכתובה עדי יל משה עברך האמורה מפי' אהרן'ובניו כתנים עם קדיושך כאמור: !בך?ף י; וישמרך : ,יאר !י ?:יו אליך ויחנך: :^א יי פניו אליך רשם לך שלום* של ראש השנה צג שים שלום ט1בה ו?ךכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל.׳W עמך.בךנגו?$?ינו ?לנו ?אחד באור פניך. בי באור פניך נתת לנו• יי אלתינו• תורת חיים ואך!בת הסד יצמןה ולרבה ורחמים וחיים ושלום וטוב בעיניך לברך את עמך יי^ראל ?כי* עת ולכל שעה בשלומך: פותחין הארון מינו מלכנו חטאנו לפניך: אנינו מלכנו אין לנו סלך אלא איזה: אניני מלכנו עשה עטנו לסען ׳?סך : ?בזיני מלבנו חדיש עלינו ישנה סובה: אבינו מלכנו בטל מעלינו ןל גןריוח קשיות: ?כיני מלבני בטל מחשבות שונאינו: אניני מלבנו הפר עצת אויבינו: אכינו מלבנו בלה בל צר ומשטין מעלינו: אניני מלבנו סתום’©י משטניינו ומקמריננו: אניני מלכנו כלה דבר וחרב ורעב וישבי ומשחית ועיון ופשע , מבס כריסך: ליניני מלבנו מנע מנפח מנחלהך•• אניני מלכנו סלח ימחל לכל עוניורזיני: א5י» מלבנו מחה והעברי חטאתינו ופשענו מנגד עיניך: ?כיני מלבנו מחוקי ברחמיך הרבים כי שטרי חובותינו: ל?יני מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך: י;'ני סלבנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך: א?'ני מלבנו קרע רוע נזר דיננו:’ “ניני מלכנו זכרנו בזבחו; טיוב לפניך: שחרית ליום שני אבינו טלפנו ?תבנו בספר דדים טובים: אבינו מלכנו ?תבנו בספר גאלה וישועה: אבינו טלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה: אבינו מלכנו כתבנו בספר זכיות: י אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה; אבינו מלכנו הצמח לנוי לשובה'בקרוב: י אבינו מלכנו הרם קרן לשראל עמך אבינו מלכנו קרם קרן משיחך אבינו מלכנו מלא לדינו מברכותיך. אבינו מלכנו מלא אכמינו שיעי: אבינו מלכנו ישמע קולנו חוס ורתם בלינו: אבינו מלכנו קבל ?רתמים וברצון אח תפלתנו: אבינו מלכנו פתח שברי שמים לתפלהנו: י אבינו מלכנו נא אל תשיבנו ריקם'מלפניך: אבינו מלכנו לכור בי בפר אנחנו: אבינו מלכנו תסא השבה הז-אתשבח רתמים ובהרציון מלפני1י: אבינו מלכנו חמול בלינו ועל עוללינו ומפינו: אבינו מלכנו עשה למען הרוגים על שים קרישך אבינו מלכנו עשה למען מכותים על וחורך' אבינו מלכנו עשה למען באי באיש ובמים' על קדוששמך: אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפתי:' י אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למענני: אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו: אבינו מלכנו עשה למען' רחמיך חרבים: .v אבינו מלכנו עשה למען שמיך הגדול הגביור והנורא ׳שנקי . עלינו:' {)נינו ?לכנו חננו 1y$n ס אין בנו טעשים עשה עטנו צךר!ה וחקר של ראש השנה צד דעי הזן ויו*?! 3יו<ן קדיש דיון אין נמוך: ו?תר. יניל נא פרו אדני פא^ר דברה לאב1ר. זכר רחמיף » וחסדיף 3' טעולס רפה: לה3ךל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־־ברא ברעותה וימליך מלכותה ןחץכון ובסיכון ?W רעל בית ןע;ר$ל בעגלא ובזמן יקךיב ואמרו אמן! יקוא'שמה רבא ??ברק £גלם ולגגלמי ?לברא. :תברך השתבח וותפאר התרמס .התנשא התהדר ויתעלה ויתהלל שמד, דקודשא בריןד י־יא לעילא ולעלא מן 2ל ברכתא ו:ש?ר3א תשבחוגא תלומתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן: קהל קבל בלחמים וברצון את וךפלתנו: תרז.קבל צלותהון ובעוההיון דבל ישראל:לןךם אבוהון ד♦ בשנדא ואמרו אמן: קהל:ה♦ שם " מברך מעתה ועד עולם: יהא שלמא לבאי מן שמיא וחיים עלינו ועל יכל יש־ראל וא?ורו אמן: קהל עזרי מעם «« עשה'שמים וארץ: עשה שלום במה־מיו הוא.יעשה שלום עלינו ועל כל ןשראל.ואמרו אמן: /%!%“%/%\/% X'ti’VN ■V%־V׳W%'V׳V־Vן לנו'שאלתנו ומחול .על כל עונותינו ועל כל עונוות אנשי בתינו מחילרד בחסד מהילה ?רחמים [טהרנו טחטאינו מעונותינו ומפישעינווזכרנו מכרון טוב לפניך♦ ופקדנו בפקודות י:שוער! ורחמים וזכרנו להעם טובים וארוכים ולשלום לפרנסה.וכלכלה(תן לנו לחם לאכול ובגד ללבוש ועושר וכבוד. וארך ימים להגות כתורתך ולקים מצלתיה ושכל וביני׳ להבין ולהשכיל עמקי סודותיה וישלח רפואה לכל מכאובינו ותברך אתי כל מעשר! ידינו וחמור עלינו גזרות טובות ישועות ונחמות ותבמל מעלינו כל גזרות קשור1 ותטה לב המלכות [יועציה ושריה עלינו לטובה אמה • י־ ■ • י• ~ j 9 m ךי T T •T» T״ I •• r t J וכן;היו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ע צורי וגואלי: *עי לען. !עננע iirt יוו!לער טהון, פערהעננע נ1יק, היין 11 irt טרשטט יויבער יו 11! יוונד פערטייצע יעדעס יי'° נעטיק. גיינע «־יןנ העדין רעש די-ננע1טע;, דעטטען רעשהע יוו11 בעש»טען׳ לו ש!1!ערעי3 בעטטען אמן • וכן יהיי לוצין. ו!שה1 א(!נע ן דיי נעפש^ען דיי! רעדען »יינעט »ו11עט, רי(ו נעדשנקען א"1ע0 הערלעגם' דיד, עווינער! »"! היורש שוגר א"! ע!ןי!!עד. !הערניון ווירד דיגער פסוק רריישאש( נע!יון0): ואני תפלתי לך יי עת רצון אלהים ביב חסדך ענני באמת .ישעך: ■עלג>" ?לי,? שמה דמרא עלמא ?לעי כתרך [אתרן•. ;הא רעותן־ עם עמך .ישראל ופורקן ימינך אחזי לעמך ?בית מקדשו ולאמטויא לנא מטוב נהורך ולקבד־י. ?רוזמץ יהא רעוא/קדמך לת־ורך לן ח;ין ?טבוחא.}להוא אנא ?קידא ?גו למרחם עלי ולמנטר יזתי וית hp די לי ?די לעמך ;שלאל • אנת היא זן לרלא ,^4^ • לללא - אנלז הוא שליטי על פלא. אנלז הוא לשליט.על מלכי א ומלכותי דליי ^ אנא ע?דא"ךקוךשא כריך הוא רקגיךנא קמה ומקמא חקר אוריוזה ?כל עלז של ראש השנה צה על א:ש רחיצנא•:ולא על בר אלחין $מי?נא• אלא באלהא ךשנרא. דהוא אלהא קשיוט• לאיחסה קשיוט • ונביא־והיקישוט • ומסלא למעבד טבון ו:קש־וט בח אנא רחיץ . ולשמה קדישא יקיו־א אנא אמר תוש3חן.'יהא ת!וא !זקדמןי/ךת?ר1ח לבי באזריתא ותשלים ?שאלין דלבי • '(לבא זיבל עמןי:ש־ראל. לטב ולחיין ולשלם: דעד חזן ני»(!ט דיוו ספד תורה יזין דיי1 1:rtn אורד :D)rt : ״־י? ישמע ישראל יי אלדוינו יי 1 אחד: ; ־ T : * w ״ :T V T: “ VÍ T "•יי! אחד אלוהינו גדול אדנינו קדוש ונורא ישמר T •• VÍ T V :־ י* T : |t • ״״ גדלו ליי אתי ונרוממה שמו יחדו: - : ־T • ־ • : T : ־ : T קהל לף יי הגדלה (הגבורה והתפארת :והנצח ןההוד כי Sb בשמים ובארץ לך\\הממלכה והמו/נשא לכל לראיש: רוממו ילאלהינו(השתחוו 1להדום ועלץ לחש הוא:' רו?ןמו:: אליהינו והשתחוו להר קך־שו כי קדויש :: אלהינו:’ וועהרענד דעע 5{1רביינור^ען דעד ספדי חווה, "ערדען ויון ועקיטט ו!!נד על הכל גע!ו!נט. על הכל יתגדל ויתקדש ן:שתבח (!הפאר ר הדומם (:הנשא: שמו של מלך ?לכי המלכים'הקדוש ברוך הוא: בשלמות שברא העולם הזרה והעולם הבא: ?רצונו וכרציון:ראיו (כרצון כל בית :שלאל: צור העולמים אדון פד* הבריות י^לודז כל־ הנפשות: הייוישב במךחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם: זקךשת1 by ?לייותוקדשתיו על כסא הכבוד:, ובכן :הקדיש שקף בנו ־V אלתינו לעיני כל חי: ־ו;אמר לפניו ישיר חדש ככתוב: שירו לאלהים !טרו שמו־ סלו ?לרוכב בערבות ?!ה שמו ועלזו לפניו: (נראהו עף בע:ן בשובו אל נוחו ככתוב: כי עין בעץ :.ראו ^כףיציק: ונאמר ונגלה,כבוד ״ ״־או כל בשיר יקדו כי פי « דבי:’ אב הלחמים הוא:רחם עם עמוסים (:;כור ברית אח נים ולציל נקשותינו מן nwF1 הרעיות וינער ב:צר הרע מן הנשואים ויחון אותנו לפליטת עולמים וימלא הלחינו במרה־ טובה ♦ישוזעה:ורחמים: דעי חזן בייע חויפדועען די1עס: l ־־7זוי(:גן ויושיע לכל תחיוסים בו ונאמר אמן: הכיל הבו ג1ל לאלהינו ותנו כבוד 7ה1ךה כהן קרס ♦יעמוד נפב־פ תכהן). ברוך שנתן תורה לעמו:שראל בקרשתו: ״י הדמימה מישיבת נפש עדות י♦ נאמנה מחכימת פתי: פקוד♦ ♦י ישרים 5 ״ ■״ v r ״ ;v t מ t ד ׳ : • יי* *t ! 15 **I • משמחי סדר קריאת התורה לץם kv משמח♦ לב מצורת .יי ברז־ז מאילרת עינים: יי עז לעמ1 יתןיי ♦ברך אוח 09< בשלום: האל תמים דרכו' אמרת יי אירופה מגן הוא לכל החוסים 13 : ואתם הדבקים בי♦ אלהיכם חיים כלבם היוסג :**זו ״:••״I - ז » v ־ • 1 : v * *יער וו1'§1:ערן5ען !וירך, ערגרייפט דיוז ס*ת ו!וןד »י51ש דיזע &5י>גדגה , ברכו את יי המבו־ך: TJ V 2T ־ ; T • : PDüihiiD^h 1>1)twbn1>D rtn 131ti בחף״ה?בוף^םי׳1י! דער ווויפגערוטענע ווידערהוןה?ט ביייהיליו: ברוך אחה יי אלהינו 3?לך העולם *תשר ברור בנוי S2n ךועטים ונסן לנו את תורתו ?רוק אחה,;ינוסו החיורה: ויון דעע 5rtn |y:1H& ער n'osrti ווידער 11, וווכד *ו1גמ דיגע ניוך*ברכה. ברוך אתה י; אלהינו סלק העולם אשרנסן לני חיורת א3!ח וחיי עולם ניסע ?תוכנו: ברוך אתה ;י נותן התורה: ברכת הגומל. «ווך חיינער וויבערטטיונדענען געפלוהר ווירד ביינן ערסטען אווה! עולה להורה H , די»ע ברכה |vimyj ' ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם הגומל לרדבים טובות 'שגמלני כל-טינ; דיוו געאיינדע ערוויעדערט. מי שגמלך כל־טוב הוא יגמלך כל טוב סלה: 1 ifinי-יו:» ויהי אחר הדברים וכו׳ <י'1 פרשת ןיךא ווונד חעט פינ!י פעחאיע! אייזי: ויהי אחר הדברים האלה והאל?היםי נסה את־־־אברהם ויאמר אליו אביה? יראמר הנני: ויאמר קח"נא את—בנך את—יחידך אשר־אהבת את־יצחק ילד . אל—ארץ המריח והעלהו ישם לעלה על אחד ההרים אשר אמר J,.?s י A.5 !t C : *1V' >w ^:׳^־״..5 ״p£ljf* <Í /. י . , י . ץ : v, I . ..,־ : [-> י V .ז ־ : « • • 1 לך אל-ארץ המדיה והעלהו ישם לעלה על אחד ההרים אשר אמר .. .... .. » אי׳דה&יימיי am מריו אמו ed-im ןנ1 ח3ר,ע ן0ן> ^ד, י,*״קם בלן- ־־ל-הטקים TW1W♦ י־לי''םן1של.&• *. ג' r •ve , . י וישנם אברהם בבקר ויחבש ־ ז : •• . - : t t ־* I v —ןד של ראש השנה צו השליש♦ וישא אברהם את־־עיניו דרא את־־המקום מרחיק: וייאמר א?ךהם אל־ $ףו שבד־־לכםיפה עם החמיר .ואני'והנער נלכה עד״כה ונשתחוה .ונישובד״י אליכם: ו:.קח אברהם את״עצי העלה וישם על־־יצחק בנו דקה בידו את־האש זאת־־המאכלת וילכו שניהם ♦חדו: דאמר ♦צחק אל־־אברהם אביו' וייאמר אבי ייאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השיה לעלה: ויאמר אברהם אלהים ♦ראדד־לו השיח לעלה בני וילכו שניהם יחדיו: שלישי ויבאו אל—המקום •«: V - ) V* ״ • I T - V T- .1T : - (V «• : ) A• : [T 1 , ן •V • " ׳ ן' *V ••י. ■ ־ ■ י ץ אשר אמר־־לו האלהים רבן׳ שם אברהם את־־המזבח ויעריך את—העצים !,שקד אח־־שחק בנו דשם אחו על־־המזבח ממעל לעצים: ויישלח אברהם את־־יד־ו ויקה את—המאכלת לישחיט את—בנו: .ויקרא אליו.מלאך יהוה מן—השמיט ויאמר אברהם ! אברהם ויאמר הנני: .ויאמר אל־־תישלח ידך אל־־הנער ואל“ י£_עש לו מאומה 3♦ י עתה ♦דעת♦ כי־־ירא’אלהים אאה ולא חשיבת את־־בנה t a : I •ג־ 1• • : -t ג״* :r • י ־ V t :r. t ) r • :(ן את־־יחידך ממני: וישיא אברהם את־־עיניו וירא והנה־־איל אחר נאחז בסבך ?.קרניו וילך אברהם ויקה את־־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו: ויקרא אברהם שס־־המקום ההוא ♦היוד, 1 יראה אשר יאמר היום בהר יהיוה ♦ראה: רביעי ויקרא £לאך ♦תות אל־־אברהם ׳שנית מך־השמים: ויאמר בי נשבעתי נאם־־יהוה כ♦ &ן אש!—עשיית אוד־־הדבר הזה ולא חשיבת את־־בנך את־־יחידך : כי־־ברך אברכך והרבה ארבה אוד־זרעה ככוכבי השטים וכחול אישר על־־שפת הים h'int את שעייא׳ניו•• מ»' ?W % גע ?=ÖW W #' hs לקלי: ויישב אברהם אל־־נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־־באר שבע ויישב אברהם ך' -זגז -:דד i V זד י -I Wם״תר$ה •ה;ה לכם! .ו^יוזס עלה לדית {׳חח לידוה WR אקי <יאחיו5,ב£<0 ננ*־שןה שכ׳ןה תמימם! ומנחתם מלת ,בלילה .כשמן שלשה ־ ל 3*3= ל?ר יש;• ^של:;0 ל^יל: ועשי1ן אחי לכבש ליאחי לשמיז הכבשים ! ושעיר סדר קריאת התורה ליזם שני וששר־ערם יאחד חטאת לכפר עליכם*. מלבר עלת החריש ומנחתה יעלת התגדר ומנחתה ונסכיהם במשפטם לריח ניחח אשה ליהוה: • ; t ד : • : *• ír t : • : iv• : ״J - • ־־ • it 1- tv כייע טויפר,ע3ען דעי סית {!פפנעט hu ן עס, דייו טדיפט ט!1ען ליינענד, יויין יעז־ער 1יהט תעיין <ץוגר זטנט דיועט. וזאת התורה אישר שם מישה לפני בני ישראל על פי יי ביד משה*. עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר*. דרכיה דרכי נעם ובל נתיבתיה שלום*. ארוז ימים --דיי! t V. t : t \ : t v : : t *•;׳ •• - : ד : « t ז t | v • בימינה בשמאלה עשר\ככור: י♦ חפץ למען ^ידקו.יגדיל תורה ויאדיר: 5טר דעי הפטרה ״ערדען 5טע מפטיר די1ע לוויירו ברכות נע!טנט: ברוך אך1ה ב אלופינו מלך העיולם אשך בחר בנביאים טיוצים י , ורצה ?רבריססהבאמריס באמת: , ברוך אתרה יי הביוחר בתורה ובמשה עבדיו ובישראל ע?ו T ׳ T ״.T ־־־ “> ־־־ IV : T- ־־־ : : * : n V• T -ת, ומביאי האמת וצלק: הפטרת מם ב׳ של ר׳ה בירמיה סימן ל״א : נ כה אמר יאה ;:צא מן במךבר og שרידי חרב הלול לס־ניעו לשראל: נ מרחוק יהודה נראה אי [אהבת עיל5 אהבתיך על־־קן משכתיך חסד: י Hg אבנך ונבנית בתולף לשראל עיור תעדי הפלך ולצאת ב;זחיור* משחקים: ה בוי תטעי ברמים בהקיישמך; נטעו נטעים וחללי: י 5י יש־ ייום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון איח-ץהוג׳ אלר־ייגי xXw ^V\>\^/V>V׳\lVWW\'׳\VVV\\\''/VVVWVV\^WWVVVVW\’V\V\A/W׳VVW'W'.WVVV\\lWW\\\'^' 2 גת כופרתך דער ע״י^ע: תין יענער וויטגוע פתני עש געווין*ענהיינו f דיכו פתע בוווערדטע ענט י11ויג £plh; ישראל, טול דענ[ לונע נטך.!יינער ווטננע. { "יט טין יענער מערגע, דטיערטינשט דוט »יי׳. .Ijv נער! ’ ___ טונד עווינ [יבט' טיך דיך! pniM טטיץ!מ<£ע איינע ניטע דיר. ף טיך נע!3טש וועררע ~'3 ^וז־ טויפב1יען, רטן 3י!ט inhii'rtn נעבויט, יוננפער ישראל׳ט! נטך ווי1־שט דוט ליוזר5יך דיינע ריי,הע| י"' ע, רען, טונד טויטליהען טיע ווטננעטטנן. זך נטך ווירשט דוט ודיננערטען טנ5ענען, טול שומרון'3, ניו• ווט ווינלעד זטנטט ניעפפלטנלט, טורד נע1ע!ען 3ייע טינטטרואענטען ־ טט!ן. ן טטן אט:5ען טטנ ןן1(: נערופע!, דיט ווט5ע טול אפרים׳ש נעפיועע: טול! *טשט י»וכ: הינטויןי נטך ציוי' ווט!יען , ;,מ ע"'גן(יר5ן של ראש השנה % צז איה־נו: ׳ כי־־כד! 1 אמר יהוד, לנו ילי?נק'ב שמקדת וצהלו בראש הגרם השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את־־עמןד אך שארית ישלאה : ח קנני מביא איותכם מארץ צפון וק5צתים“מ!ךכסי—ארץ בם עיר ופ3ת הרה רלדת .יתדו קקל גלויה ישובו הנה : ט בבכי:באו ובקר,נוגים איובילכב *וליבם אל־־נחלי מלם בלחי ישר לא 1ששלו בה כי־־הילתי ללשראיה לאב ואפרים בכולי הוא: י שמעו לבך־־להוה סיס וקגידי כאילם מ״ך־ק ואמרו מזרה לךראה י.ק3צנו עמלו בלעה עררו: ^ ?י־־פלה יעה אח־העקב ךי<1 על חזק ממנו: ך ובאו [לגנו במלום™ציון לנהרו אל־־־ 9יב יהוד, על־־דגן זעל״תירש ועל״לצקר ועל־בני־צאן ובקר יקלחה נזעם ענן חה ולא־יוסיפו לדאבה עד: « אז ת׳פמה ?הילה במחול ובהרים וזקנלם לחת והפכתי אבלם הששון !$מךים ושמחתים מיגונם: ■ד וללחי נפש הבחנים לשן ועמי את—טובי יישבעו נאפ״־יהוה: « כה 1 אמד :חוח 5ןיל בלבלה נשמע נקי בכי המרורים רחל מבבלה על־־בנלד־ז ־ מאנה t. \ \ V\VV VVי \ \׳ W W\A \ » .־ \\ %־*־*L 1 ■י /%•% ־VX'V'V'V י יי? גאטטע; ן דען וא האט דעי עוועע געטפראנען: רופט !ויט פיר יעקב פריידען " רון'; יוינלט יון דעד ■■■ י!ער טפיטלע! וווטט"איין הארען; פרייוט יזוכד טפריכט: הי!ןי ע״יגער דיינעע פא1קע, דעע איבעררעטט ! ח יון וויך ווערדע ויא בריגגען אויט דעע פערגען גארדען; !א*0ע!ן פאן דעד ערדע גרענלען; ב!יג־ י1,,,־ ynr.i'i, ט״אערע וןונד וואכנעריננען א1!ע;א״אט; אייגעגראטע פאזקט״עעיע ווירד הירהער קעהרען, ־׳V! j|_טעדדען וויינענד קאאאען, ווונד פ!עהענד פיהר׳ וויך ויא; !ייטע ויא וון ״אטטערבעכען, אויןי עב־ פפאדע, hu קיין אנטטאט ויו! בעדראהט; דען ווץ־ בין ישראל וויי! פאטער, אוגד אפרים וויוס איר וויי! * פעדגעהאס נאטטעט ווא01 f פא!קער י אוגד פערקינדעט׳ט ווי! פערנען אמ!ע!ן, !oh : אל׳ט כערטטרייער ואא«ע!0 איהן ווידער, אוגד ד\טד.עט הים! וויו! דעד הירט דים העערדע, יא וווו! דעד וןנד'^_"ייד יעקב בעפרייעט, עררעטטעט האבען אויס אענטאירער האוד, ייק דוו! ווערדען h'z !ינגענד ציודט /הי- בעטטייגען הוגד הינטטיוואען לוע :עןען גאטטעט, לוע קארן, לונל אאסט א1נד נוע (וה! ץ אוגד 11 ״ • s|l,ti׳l1 יוונד רינדערן: איהרע zעע!ע וויוד — 11’h עיין "אםטעררייכער ן:ארטען — פערגערהין קו»' אןןע יז 1״j* •I דאן ווירד !ין דאו אעדבען איע רייהעגטאנן פדייען י אוגד דיא יינןנ!ינגע, ו!וגד דיוו גייייע *ך • יא וואנד!ע איך איהרע טרויעד אין וואננע; טואסטע אונד ערקוויקע ?יא פאן איהועע ט ריבוא{, ''’1י פדיטטער !עע5ע ווערדע אין טדוגחען אאנען אין וואננע, אונד א״| פא(ק "•רד וויינעס !ענעגט ^^^עגיטען. דיט וואד דע ט עווינען וואר0 . 2יו וא ספרינט דעד ע״עע: אין דניה "ירד אייגע מטי״אע \ מ« 4•r ״יע״עדנדעס ״עהק!אגען;T יחל בעוויייט איהרע ואהנע ; ויא אי!פ יודאטט!אט איבער איהרע 11 כה !1 ע r T ואה?ע הפטרת •יום שני מאנה רלזנהם על־־בניה ?י >תנו: « ?irt אמי יהיה W קיולך מבכי ועיניך מדמעה כי.לש שכר לפעלתך נאם־־יהיה ושבו מארץ אויב: יז ויש־־תקוה לאחריתך נאם־־יהירה ושבו בניבם לגבולם: *ח י^מיוע שמעתי אפריט מתניורר למרתני ואוסר מעגל לא למר תשיבני ואשובה כי אתה ידווח ארחי: -ט כי אחרי שובי גסמתי לאחרי הודעי ספקתי על־: ירן בשתי גגם־־נבלמתי עי נשאתי תרפרת ועילי;• ? ל® לוזיר לי אפריט אם.ילד שעשועים כי־־מדי דברי בו זכר *וזמרנו עוד על־־מן המו מעי לו לחם א,רח@ני ג^ם־־להוה: נווך דעי הפטרה "ירד 8טן מפטיר די!ע י^ך־ ברבות גע!ו!גט. ;רוך אתה " אלהינו מלך העולם צור כל העולמים צדיק פכל החרות רזאל הנאמן האומר ועושה. המדבר ומקים. שכל ךבריו אמת וצדק: נאמן אהה הוא יי אלהינו ונאמנים לכריך ודבר אהד מדבריך אחלף לא <־שוג ריקם כ* אל מלך'נאמן ורחמן אתה: ברוךיאתה יי האל הנאנקפכל דבריה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת 5פש תושיע במלורדה פימינו: בייו אתה יי משימח ציון בבניה: שיטחנו ♦י אלהינו פאלןהו הנביא עפרך ופמלכות בית דוד משיחך במהרה ^ ויגל לבנו על כקאו לא.:שב זר. ולא:נחלו עוד אחרים את כבודו. בי נשם זקך^ ־ נשבעת לו שלא :כבר, נרו לעולם ועד: ברוך אתה יי מגן דור: על v>xXx V> ,WVWW'WW1'•'VWWVVWWWW*'WVWW'/V'V' •WWVVVVWVVV^/VWV VVVVVWI.VW-VV'VV' 1טד.2ע׳ 11"( 1יט ניבט אע״י ייני. — 3]ן 1ט טפריכט דער ע,ויגע: הט1ט איין דיינע ווייגע;דע טטיל1^ ?oh דייו טויג ניכט אעחר טהרענען! עט גיבט בע^הנונג פירדיינע טפרטטען! — דער ע״יגע טפריכט'0-ןיגו ווערדען לוריקקעהרען גווים דעט פיינדעם 15hl ! ין דיינע 2ט5ץטאאען טפריסט הטפפנוני. גויי(,! 'יזין עוויגע טפריכט׳ס! — ויגן ווערדען לוריק קעוזרען, דיג! זקהנע, נלך טיהרער -ייאטטה • יח n!?M* ה״ג Í'H פערנטאאען אפריס׳ט ק[טגען: דוגו הגוטט »יך אעבטיג געליכטיגט, וויט טיינען טונבענדיגען טטיר; 0 ני^ גנ> ווידער טויןי, טין קעהרעלוריק; רוט בי1ט ייו דעי עוויגע איין ג?)טט י• יט דען, בייט דוהיגעע י'1ו)'°^גו• פיה{ טין רייע; 'בייט אעהרערער גויבעיועגונג ט1טג רייך jrt דעי היפטע איך; טטעהע בעטעאט גו!3ר 11 טענד דט, טו3ר !!?דע דיט טאגוך איינער יוגענד זינדען. — 3 t?:'h אפיים איר גויי! טה"ערטטעיץ!ןאטי טדער איין געטפי!ע קנטבע? רען hí טין 112 פטן prvh טפרעכע, m ב("3ט ער איר גוייננעדטנק "ייירי65 דטר pnhi טי1ט איין טינגערעס רעגע פייטיהן\ ערבטיאען יטערבטר״ע) ",ןן י׳ין ",ך דמעל! !ט ט~ ז עד עוויגע 1 של ראש השנה צח על התורה ועל העמדה ועל המביאים ועל יום הזכרון הזה ‘שנרהת לנו ♦♦ ^להינו לכמד"ולתפארת: על הכד1" אלהינו אנו מודים לך ומברכים אותך :תברך שמך בפי כל חי תמיר לעולם ועי: י ברוך אתה יי מלך על כלי הארץ מקדש ישראל ויום תזכרו}: תחנה לתוקע לפני התקיעה" יה♦ רצץ מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי אלהי השמים ואלהי הארץ אלהי אברהם אלתי יצחק יאלהי יעקב האל הגדול הנבור והנורא שתשלח לי המלאבים הקדושים והטהורים נאמנים משרתים ונאמנים בשליחות' חפצים ודצוים לזנות את ישראל ואת המלאך הגדול פצפ״ציה הממונה להוציא זכיותיהן על ישראל בעת. שהיום תוקעים בשופר ואת המלאך הגדול תש״בש הממונה להשמיע זכיותיהן של ישראל ילהבעית השטן בתקיעתם ואה השרים הגדולים הממונים על השופר אנקת״ם פסת״ם ומלאכים הגדולים יייינייאל וסנדל״פון הממונים על תקיעתנו המעלף תקיעתנו לפני כסא כבודך נאת המלאך שמשי״אל הממונה על התרועה ואת המלאך. פרסט״א הממונה על קשר״ק להיותם מזומנים בשליחותם להעלות ו;דויעתנו לפני הפרוכת ולפני כפא כבודך והמלא על עמך ישראל ברהטים ותכנס להם לפנים משורת הדין ייזנהג עם בניך במרת רחמים ותעלה תקיעתנו לפגי כסא כבודך והסתכל באפרו של יצחק הצבור על גבי "מזבח וזכור לנו עקדתו היום לזרעו של יצחק כי אל מלך נאמן וזוכר ברית אתה, ברוך jאתה ח') זיכד הברית: צדך לומר קודם התק יעה דמיוש3 אלו פסוקים כד למתק הדינים: F ולי'שמעת אל תעלם אזנך לרוחת♦ לשועת♦: (איכה ג׳ נ״0 דאש יברך אמת ולעולם כל משפט צדקך: (תחלים ק׳יט ק״ס) ^יוב עבדך לטוב אל.יעשקני.זדים: (תחלים קי״ט קכ״ב) ^ אנכי על אמרתך ?מוצא שלל רב: ו תחלים קי״ט קס״ב) מעם ודעת למדני כי במעותיך האמנתי: ־ (תחלים קי׳יט סייס ^ לכות פי רצה נא ♦יז ומשפטיך לטמי: (תחלים קי״ט ק״ח) ^ יהי רצון מלפניך ה׳ אלתי אלתי המשפט שעתה יהיה עת רצון לפניך ותקרע ברחמיך הרבים וחסדיך 'גדילים כל המסבים אשד חם מבדילים בינך ובין עמך ישראל היום הזה והעבר מלפניך כל המשטינים ׳מקטרגים על עמך ישראל. סתום פי שטן ואל ישטין עלינו ני אליך תלויות עינינו ארוממך אלהי המלד ־׳הי המשפט שמע קול תפלת ותרועת עמך ישראל היום ברחמים אמן: תיו »וונ=ען תרטען ווירד די!ער מזמור פתר תקיעת שופד זיבען rtrtH( געזתנט: מ״י למנצח לבני קרח מזמור: כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים ?קול דנת: ףי^ק עליון נורא מלך גדול על כל הארץ: ידבר עטים תךותינו ולאטים תחרה ::?חדלנו את נחלתנו את נאון יעקבא׳שר אהב קלה: זעלה אלהיםבר/רועה 'יוד׳ ?קול שיופר: זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו: כי מלך כל האיץ אלהים -דיי B זמרו סדר התקיעות זמרו משכיל: מלך־ אלהים על נדם אלהים יישב על כסא רןךש1: נדיב♦ עטים נאספו עס אלתי אברהם כי לאלוקים מגני ארץ מאד נעלה: ברוך אתה;י אלמנו סלך העולם m• קךשנו בסצותיו ועונו לשמוע קול שופר: ברוך אתה ;י אלהינו סלך העולם שהחינו וקימנו והגיונו לזמן הזרה: תקיעה: שברים: תרועה : תקיעה: תקיעה : שברים : תרועה : תקיעה: תקיעה : שברים: תרועד תקיעה יהי יצון מלפניך ה' אלה׳ ואלהי_אבותי שתקיעת ק׳ש״ר״ק שאנחנו תוקעים היום תעשה ממנה עטרי על <ד הממונה שושי־ה להיות עולה ולישב בראש אלהי ויעשה עמנו אות לטובה וימלא עלינו ביהט’5' ברוך אתה בעל. הרחמים: תקיעה: שברים : תקיעה : תקיעה : שברים : תקיעה: תקיעה: שברים: תקיעה : שב יהי רצון מלפניך הי אלתי ואלהי אבות׳ שתקיעת תש״ת שאנו תוקעים היום תהא ממקמת על ר׳’ר^ר' עי1 יי הטמונה טרטיא׳יל נשם שקבלת על יד אליהו זכור לטוב וישו״ע שר הפנים ושד טטטה״ן וריגזלא עלינו ברחמים■ ברוך אתה בעל הרחמים: תקיעה: תרועה : תקיעה : תקיעה : תרועה : תקיעה : תקיעה : הרועה: תקיעה גדולה: .ן׳ ע\ 1 . 1 1 u עו! . 1 *ץ ובנן יהי רצון מלפניך ה' אלהיגו ואלה׳ אבותינו שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר ומן ריח^ר' ומן השברים ומן התרועה ומן ק״ש״ריק ומן ק״ש״ק ומן ק״ר״ק לפני כסא כבודך וימליצו טוב בעדינו ינ~ על יל חטאתיגו ־, דעי חזן >ו!נע ריעןעס יווני קהל וןידערה{!1ט עס : אשרי העם ייוךעי תרועה יי באיור ?ניך יד,לבין: אשי' סדר הכנסת ספר תורה צט אשיי •ייוישבי ביתך עיור,יהללוך סלה: אשר- ayn ־שננה לו אעך- הןןס ש;> אלדזיו: ו}הלהלדודארומ?ןזאלוה-הםלך.ואברכהש3!הלעולם תנד: בבל -ni אברכה יאדזללה עמך ?1עולם ועד: גדול " ומהלל־1 מאד ולגךלתו אין חנןר: דור .לדור !שכה מעשיך וגבורתיך!גידו: הדר כבוד הודף ודברי נשאתיך אשיחה :/ועזוז נוך**1ותיך יאמרו וגךלור/ך אס^רנזח: זכר רבי טובך :ביעו לצךקתך ירננו : חנון ורחום יי ארך אפים וגדול חסד: טוב יי לכל ורחמיו ע<4 כל מעשיו: ♦ודוד יי ך 2 j 1 • V AT • י I . A T. •T ד T ך t: I T כל מעשיך וחסידיך !ברכוכדר: עמד מלכוחך ♦אמרו וגבורתך .ידברו: להוךיע לכני האדם גמרתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכור׳ך מלכות כל עלמי□ וממשלתך בכל דור ודר: סומך !♦ לכ4 הנכלים וזוקף לכל האפופים: עיני כל אליך ישברו ואתה נ1י/ז להם את אכלם בעתו: פותח את ♦דך ומשביע לכל חי רצון: צדיק יי בכל 1-371 ;חסיד ?כל מקש-ו: ,קרוב״ לכל קךא-ו לבל אשר.קראהו באמות: י»| ’ואיו!עשה:ואת ישועתם .יישמע!יושיעם: שומר " את כל אדזביו ואת כל חרשעיבב !ישמיד: תהלת ע ♦דבר־פי ויברך כל בשר ישם ד,דשו לעולם ועד:' ואנחנוזנברך יה nnVP. ועד עולם הללויה: דער חזן 3-ukm דלו8 ספר יתווה לוולד ?: u?h יהללו את ישם יהוד. בי נשגב ישמו לבדו: יז ל ־־ = T : י DAhi jr,1Ífwhn1>B rtn חודו על ארץ!שמים: וירם קרן לעמו חהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרביו הללויה: לדוד מזמור ליהוד, הארץ ומלואה תבל ויישב♦ בה: כי הוא על!מים יסדה ועל גלידות!כוננה: מי!עלה בהר!תות ומי!קום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אישר אנשא לשוא נפישו ולא נישבע למרמה: ישיא ברכה מאת ♦תות וצךקה מאלהי •לש: זה דור דרשו מבקשי פניך.יעקב סלה: שיאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי דכא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד !חוה עזוז וגבור !תות גיבור מלחמה:. י:או• שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויביא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד :1יוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה: ובנחה סדר הכנסת ספר תורה «וען »חן דיל! ספדי תורה חין ארון הקדש לוריק u)1ddd , זחנט »חן דיזעס: ובנחה יאמר וטובה ;יהוה רכבות אלפי !שראל: קומה יהזה ל^נוחסף אתת וארון עזף: כךזניף ילבשו ?רק וחסידיף !רננו: בעבור דוד ע?דף אל תשב ?ני משיחף: כי לקח טוב נתתי זלכם תורתי אל תעזובו: .עץ חיים היא למחויקים בה ותורכית ?זאשר: דרכיה דלבי נעם ובל נתיבותיה שלום: השיבנו ייזאליף ונשובה חדש ימינו ןקדם: הפלת מוסף ריח תפלה פיר דען ש״ץ חי!ט רובע! פחר ברוך שאמר לו פינדען. רפד חזן «חןפ ר.ח[3 קדיש דחן ווירר דיוג שמנה עשרה חנדע;נוין ^עבעפתעט: ועתה ערל נא כה אדני כאשר דברתלאמר ♦ זכי רחמיך א וחסדיך כי מעולם המי1 ;תגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־־בךא ברעותה ממליך מלכותה בחיינו! יכיומינון וכחי.’ דבל בית ישראל בעגלא ובזמן קחב ואמרו אמן. יהא שיזה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. .יתברך משתבח(יתפאר(יחרימם ויחנשיא ויתהדר מתעלה ויתהלל "שמח ךקוךשא כריך הוא'לעילא ולעילא מן כיל- ברכתא ושידתא ו/שבחתא ונתטתא דאמין! בעלמא ואמרו אמן: כי שם יי אקרא הבו גידל לאלהינו: • י• ;I; v tד v t •• .» אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: ברוך אתה א אלהינו ואלה♦ אבותינו• אלהי אברהם אלתי ,♦?הק.ואלהי האל הגדול תגבור והנורא אל .עליון גומל חסךים טובים .וקנה הבל וזוכר ל?" אבות ומביא גואל לבני בניהם ?1מען שמו באהבה. זכרנו למים. מלך חפץ במים. ובתכני בספר סמים למענך אלהים מיבם: מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה ♦י מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים דל'5 מחית מתים ברחמים יבים סומך נופלים יריפא הולים ♦מתיר אסורים ™־י- ר־־' ־" ;־ י ־ ־־ י................ אמונה, מוסף ליום שני של ראש השנה ק אמונתו לישני עפר מי במוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: מי כמ1ןד אב הרסמים. זיו3ר יצוריו לחרם נו־חמיס: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי מחיה המתים: י אתה .קדוש וישמך זקדוש וקדושים בבל יום־ יהללוך סלה: ובכן תן פחדך ין אלהינו על כל מעשיך ואימתך על בל מה שבראת וייראוך בל המעשיים וישתחוו לפניך בל הערואיס רעשיו כלם אגדה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'במו י שידענו!י אלחינו שהשלטון לפניך עיז בירך וגבורה בימינך'ושמך נורא עי* בלימה שבראת: ובכן תן במד " לעמך תחלה ליראיך והקוה לרורישיך ופתחון פה למערלים לך nn?V לארצך וששון לעירך וצמיחת כןרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן:שי משיחך כמהרה ממינו: ובכן צדיקים :ראו וישמחו וישרים.יעלוזו והסירים ברנה יגילו ועולתה תקפץ פיה יכל הרשעה בלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארק: ותמלוך אתה יי לבדך על כל מעשיך כהר ציון מישבן בכורך ובירוישלןם עיר קרשך־בבתוב ברבך♦ קרישך:מלך יה;וה לעולם אלה:ך ציון לדר ויריד הללוזיה: קדוש אתה ונורא שמך ןאין אלוה מבלעדיך בכתוב׳ ועבה " צבאות במשפט ולאל הקדוש נקרש בצדקה: ברוך אתה י♦ המלך הקדוש:' אתה בחרתנו מכל העמים. אה?נת אותנו ורציה בנו♦ ורוממתנו מכל הלשונות. זלןישתנו במצותיך.* וקרכתנו מלבנו לעבודתך. וישמך הגדול ויהקרוש עלינו קרא ת: י׳תתן לנו ♦י אלהינו באהבה את יום הזברון הזה. יום תרועה מקרא קריש זי?ד ליציאת מצך:ם: ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונהרחקנו מעל אדמתנו(אין אנחנו:כולים לעשות וזוכ’ותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש ׳שנקרא שמך עליו מפני היד השלוחה כמקדישך: י W רצון מלפניך.:י אלוהינו ואלה♦ אבותינו מלך וחמן שתשוב והרחם עלינו ועל מוסף ליום שגי ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו אבינו• מלכנו.גלה כבור מלכותך עלינו נזהרה [הובע והנשיא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורינו מבין וזגדם ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה [לירושלים בית מקדשך כשמחת עולם וישם נעשה לפניך את קרבטת חובותינו ר/מידים בסדרם ומוספים כהלכתם: ואת מוספי יום הזכרוןהזה ♦ נעשה ונקריב לפניך באהבה?מצות רצונך♦ כמוישכתבת עלינו בתורתך♦ על:יךי משה עבדך מפי כבוךך כאמור: ובחדש השביע♦ באחד לחדש מקרא קדש :ה:ה לבם כל מלאכת עברה לא תעשו יום וקרועה יהיה לכם: ועשיתם ע;לה לריח ניחח ליי פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בגי־ישנה שבעה תמימם: ומנחתם ונקכיהם כמדבר'שלשה עשרינים ל«ר וישני עשיריגים לאיל !עשירון לכבש דין כנקכו. ושני שיעירים־לכפר♦ ושניתניידיס כהלכתם: מלבד על ת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה♦ ונסכיהם כמשפטם לריח נחה אשד, ל;י: עלינו •לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כנוי♦ הארצוח ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שים חלקנו כתם וגורלנו ככל המונים. ואנלונו : V t . V f T *t T : : • : T T : •• ן • T : •• T : V :־ ו - ־ : כורעים ומישתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שחרא נוטה שמים ויוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל וישבינת עזו בג?הי מחמיבם: הוא אלהיט ־ אין עוד ♦ אמת מלכנו אפם זולתו ככתוב בתורתו וידעת היונ£ V v: I •• . . •• ft ־־ : •• J : *T: T : . T T IV " והשבת אל לבבך כ♦ יי הוא האלהים בשמים ממעל .ועל הארץ מתחת אין עוי; על כן נקוה לך אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן האח והאלילים כרותענרתון ♦ לתקן עולם במלכות שדי♦ וכל בני בשר.♦קראו 3שךך להפטת אליך כל רשעי ארץ♦.יכירו וידעו כל יושבי תבל♦ כי לך תכרע כל בלך תשבע כל לשון: לפניך יי אלהינו.יכרעו דפולו♦ ולכבוד שמך.♦קר יתנו. .וי.ק5לו כלם את עול מלכותך♦ ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד♦'כי המלכות שלך היא ולעולמי.עד תמלוך בכבוד: ככתוב בתורתך !♦ :מלוך לעולם ועד: ונאמר לא הביט און ב!עק'ב ולאראה עמל בישראל:יי אלהיו עמו ותרועת מלך 13 : ונאסר דה♦ בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבט•,ישראל: ובדבר קד־שךכתי3 לאמר כי ליי המלוכה ומושל בנדם: ונאמר יי מלך גאות לביש לבשי♦ עזיהתאןי אף תיון הבל בל המוס: ונאמר שאי שערים ראשיכם וה נשיאו פתח♦ עולם מלך הכביד מי זה מלך הכביר ■■ *m שבור י יי גביר מלחמה:’שאו שערים ךאישי^ ׳־׳ •י: י־ ־ י־ ׳ * ־ 5 ־ ל־ ״:7י ; •־" ןשאו של ראש השנה קא דשאו פסחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד \\ ץבא1ת הוא מלך הכבוד סלה: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמד כה אמר יי מלך יישךאד יגואלו יי צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אךאלהים: ונאמר:ועלו מושיעים כהר ציון לשפט את הר עשו ןהיתה ל;« המלוכה: :ונאמר:והיה;:י למלך על כל הארץ ביום ההוא :הלה :♦ אחדיושמו אחד: ובתורל/ך כתוב לאמיר ישמע :שראל \\ אלהינו;י אחד: , אלהינלואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כלו בכבודך ;והנשא .על כל־־־ הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עזך על כל־־יושבי תבלאךצך: וידע כל־־־פעול כי אתה פעלתו ויבין כל זיצור כי אתר־־. יצרתו:ויאמר כל אשר ;שמה*. כאפו " אלהי* ישראל מלך ומלכותו בכל משלת:־ קדשנו בגדותיך ותן הלקנו כתורתך ^כענו מטובך וישמחנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת י כי אתה אלהיט אמת ודברך אמת'וק;ם לעדי:'ברוך' אתה י;יז מלך יעל כל־־הארץ מקדש'ישראל לוס הזיכרון: אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל !צוד♦ קדם. לפניך עלו כל תעלומות והמון נכחדות שמבראשית: אין שכחה לפני כסא כבודך. לאין נסתר מעד עיניך. אתה יוכר את כליהממעל. לגס כל היצור לא נכחד בימך♦ הכל גלו♦ דדוע לפניך ץ אלהינו. צופה ומביט עד סוף כל הדורות♦ כ♦ תביא חוק זכחן להפקר כל דוח ינכש♦ להזכר מעשים רבים והמון בריות לאין תכלית. מראשית כזאת הודעת ♦ י״לפנים אותה גלית. זה היום החלת מעשייך זכרון ליום ראשון. כ♦ ורק לישראל יייא משפט לאלה♦ !עקב: ועל־ המדיניות בו ♦אמר איזו לחרב. יאיזולשלום. איזו ?1לעב. לאיזו לשבע. ובריות בו.יפקדו. להזכירם להעם ולמות ♦ מי לא נפקד כהיום י׳נדי♦ פי זכר בל הי:צור לפניך בא♦ מעשיה איש ועקדתו. ועלילות מצערי גבר. ®?ישבית אדם ותחבולותיו ו;ץרי מעללי איש. אשרי איש שלא ♦שכרוך♦ ובן אדם ’?אמץ בך♦ כ♦ רורישיך לעולם לא ינשלו. ולא יבלמו לנצח כל החוסים בך. כי זמר ?ל המעשים לפניך בא ואהה דוריש מעשיה כלם: וגם אתנה כאהבה זכרת. -ל^קרדזי כדבר לשועה ורחמים. בהביאך את מי המבול לשרת כל בשר מפני רוע חלליהם ♦ עלי כןיזכרונ1י בא לפניך יי אלהינו. להרבות זרעו כעורות ’תבל. !^'<איו ?הול הים: 'ככתוב כתורתך ועבר אלהים את נח ואת כל החלה ואת כל ׳ץ־יזמה אישר אתיו בחבה דעבר אלהים רוח על הארץ ולעכו הנדס: ונאמר וישמע ,"לחים את נאקתם ייזכר א־להים את בריתו את אברהם את:צחק ואת:עקיב: ־.,אמר וזכרת♦ אה ברית♦ ♦עקוב ואף את כרית* יצחק ואף את יריתי אברהם אזכר י, יי״ז ־ ’ 'כר ־c ...................י והארץ יהאי־ץ אזכר: ובדברי קרשיך כתוב לאטר זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ,ד* ונאמר טיף נתן ליראיו יזבר לעולם בריתו: ונאמר ועבר להם בריתו דנחם ןרינ חסדיו: ועל ♦די עבדיך הנביאים כתוב לאמר הלן־ וקראת נכאזגי:רושל:ס לאמר נח אמר ן: זכרתי לך חסד נעוריך'אהבת כלולותיך י לכתף'אחלי במדבר כארץ לא זרועה: ונאמר וזכרתי אני ארד ברית♦ אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברירת עולם: ונאמר הבז יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו ע1ד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם !!: אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו מגרון טוב לפניך ופקדנו בפקדת ♦;שועה ורחמים משמי שמי קדם וזכר לנו יי אלחינו את הברית ואת החסדיואת השבועה אשד • : י• י* ן ד : 1 1 !T הי v ; • : v ־ 1 : - V : v V ד • נשבעת לאברהם אמנו בהר המדיה ותראה ל-פניך עקדה שעקד אברהם אבינו את !צחק בנו על גב המןבה וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יכבשו לחטיף את יעקך מעלינו ובטובך הגדול!שוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך;וקןם ;• אלהינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ♦די משה עבדך מפי כבודך'כאמור*־ וזכרתי להם ביית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארין מצרים לעיני הגוים להיות v t : • • • דד •• • I V V •• t • : ■ • .... ־ • להם לאלהים אני יי : כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני לסא כבודך. ועקדת !צחק לזרעו היום ברחמים תזכור: ברוך אתה " זוכר הבלית"' אתה נגלית בענן בכורך על עם קך־שך לדבר עמם בזן השמ!ם השמעתם קולף ועלית עליהם בערפלי טהר גם כל העולם כלו חל מפניך ובריות בלאישית חןיו־. ממך בהגלור/ך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות ותשמיעם את חוי קולך ודברות קדשך מלהבוות אש בקולות וברקים עליהם .ננלירת S1p51 שופי עליהם הופעת: בכתוב בתיורתך דה♦ ביום השלישי בדזיורת הבוקר ויהי קלח*‘ וברקים וענן ככד על ההר וקל שופר חזק מאד ויחרד כל העם אישר כנזחנר!? ונאמד ויהי קול הישי־פר הולך וחזק מאד משה !דבר והאלהים!עננו בקיל: ונ^יי וכל העם רא׳ם את הקלות ואת תלפירים ואת קול השופר ואת ההר עישן 1י־ו? העם דנעודעמדו מרחוק: ובדידי קך־שך כתוב לאמור עלה ^היס בר/רועה ** שופ“*י' ונאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך !!: ונאמר תקעו ישופר בכסה ליום הגנו: כי חוק לישיאל הוא משפט לאלה♦!עקיב: ונאמר ל׳לל^' הללו אל יקדישו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו כגבורת♦! הללוהו כרוב גדלו: הלי:,; בתקע שופר הללוהו בנבל ובגיר: הללוהו בתוף ומחול הללוהו במנים הללוהו בצלילי ישמע הללוהו בצלילי הרועד־־-: כל הנשמה תהלל יה וחללה, ^ ועל :!*♦ עבדיך הנביאים כתוב לאמור רל- ׳ישבי תבל וישוכנ♦ ארך בנשא נה ל•^ תראו וכתקוע ישופד תישמעדי ונאמר וה;ה ביום ההוא .♦תקע !'שיופר גדול־1 ובאו תאכלים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ל" כהר הקידיש כיחישלןם: ונאמר די עליתם יראה ויצא כברק הצו ואתי אלדזים בשופר יתקע והלך בסערות תימן ״ צבאות ♦גן עליהם: כן תגן על עמך ישראל בשלומך: אלהינו ואלה♦ אבותינו תקע כשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ נליותנו וקלב פזורינו מבין הנוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך כלנה ולירושלים בית מקדשך !שכרות עולם ושם נעשה לפניך את קלכנות חובותינו כמצות עלינו בתורתך על ♦די משה עבדך מפי כבדך כאמור: וכיום שמחתכם ובמועדיכם ובראש♦ חדישיכם ותקעתם כחצוצרות על עלותיכם ועל !;!די שלמיבם והיו לכם לזערון לפני אלדויכם אני יי אלתיבם: כ♦ אתה'ש־ומע קול שופד ומאזין תרועה ואין דומה לן: ברוך אתה ץ שומע קול תרועות עמו :שלאל !לחמים: ־ רצה י♦ אלתינו בעקך ;שיראל ובתפלתם ♦ ,והשב את העבודה- לךכיר ביתך ואשי ♦שיראה ותפלתם יאהבה תקכל !לצון ותהי לרצון תמיד עמדת ישראל עמך♦ ןתחזינה עינינו!שובך לציון !לחמים: ברוך אתה " המחזיר שכינתו לציון: מודים אנחנו לך שאתה הוא ע אלהינו ואלה♦ אבותינו לעולם ועד צור חיינו מגן ‘?1ענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תחלהך♦ על חענו המסורים בידך וער1 :-'שמותינו הפקודות לך♦ ועל נסיך שבבל יום עמנו ועל נ.פלאותיך;וטובותיךשבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כ♦ לא המו חסד־זז . י ז t " - • tt; t j. Iv ־ ו I v :־:••• • - v v n < ?עולם קוינו לך: ועל כלם ית!יץ־ דתר1מם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד. "והחיוב להדם טיובים הל ?נייגריסןד: י:כל החיים ♦ורוך קלה דהללו את שמך באמת האל ישועתנו ועזרתנו סלה: תייך אתה ץ הטיוב שמך ולך נאה להודות: שיים שלום טובה וברבה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישך*ל עמך. ברבנו אבינו !אורד כאור פניך ♦ כי !איור פניך נתת לנו• יי איהינו תורת ח:ים ואהבת הסד '?לקה וערבה ורחמים וחיים ושלום וטוב כעיניך לברך את עמך ןשיךאל בכל עת ???ל שעהבישלומך: ?ספר חיים ברכה !שליום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפגיה ?מךוני וקל עט־ בית דזזו־אל להדם ט:ייים ולליום: ברוך איזה עו׳הה דישד־רם: ־־c אלת׳ יי TÍ מוסף ליום שנין אלה♦ לצור לשוני מךע ושפת♦ מדבר מרמה ולמקללי נפשי תרום לנפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי כתורתך וכמצלתיף תרדוף נפשי וכל החושבים עלי רש־ז מהרד־־, הפר עצתם וקלקל מסש?תם ♦" עשה למען־שמף ;נשיה למען!טינף עשי למען קישתך עשה למען תורתך למען!הלצון!דידיף הושיעה !מעך וענני: !היו לרצון אמרי פי וחניון לבי לפניך!! צוךי וגואלי. עשה שלום במחמיו הוא יעשה*׳ שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: יהי' רצון לפניך ♦יז אלהינו ואלה♦ אבותינו שיבנה בית המקדיש במהרה ממינו ותן־ חלקנו כתורתך: ושם נעבךך ב!ראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. י $ וערבה לי♦ מנחת ♦הודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: : T : T •־«•*״ • T • I ״* • ••• ~ T :ז• -1; . תפלה לשליח צבור בקול ברוך אתה ;יי אלוהינו ואלה♦ אבותינו אלתי אברהם אלה♦ -!צחק ואלה׳!עקב האל הגדול הנמר והנורא אל עליון גומל הסרים טובים וקינה הכל וזוכר הסל אמרת ומביא נואל לבני בניהם למען שמו באהבה. 1 ׳* • *• •:־ :״V :“-י; : ־ ד ז זכרנו.לחיים מלך חפץ בחיים ץכתבנו בספר החיים למענך אלחים חיים: : •• v - ־׳י • : — :v: I • - ־ מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה !♦ מנן אכךהס; אתה נמר לעולם יי מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחסי ־־ TJ T ~ : • T : •• • ״ f ־ : • ־ : - . : V ■ מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים אמונתו לישני עפר מי כמוך בעל ;נבורוח ומי דומה לך מלך .ממית ומהיד, ומצמיח !ישועה: מי כימוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחץם ברחמים: ונאטן אתד־. להחיות מתים. נר1ןל אתה ” סודה הסתים: •ייין ח״ניגען קהילות וורד היי לאל עורך דץ 5ע:ח?ט, ״ען;עם כייוז שחרית לייטע ת״ן לו יי','1 ובקן ולך העלה קרישה. בי אתה אלהיט מלך ־• . . ינתבה תוקף קדשה הייוס. כיהואנ׳וךאואיירם. וביוהנש'א מלבור׳ר * V\ X x X % VX X.%־X X X X X/XX Xxxxxxxxxt ובבל. נון 1V! Uhi דיר rt זיפסט יילען ריח 5עדה״1מ וגג, רען 11 ח 2'p f גח ט ט, ח ק אנ*נ! ן 1 is נ ! •1י קג של ראש השנה r. מלכיתך. וללון נחסר לסאך. .ותשב עליובאמת. .אמת לי אתה היא דלן וטיולים ויודע ועד. וסוחל וחיותם וסופד ומונה. ותזליור ?ל־1 הנשלחות.' ותפתח את ספריהזכריוניות. ומאליו :קהי־ה • והיותם:ד״לל אדם ביו. ובשופר'גרו״ל יתקע. וקול דממה דקה לשמע. ומלאבים לחפזון. וחיל ורעהח יאהזון.' ויאמרו הנה יום הדין. לפקוד על צבא מרום בדין! לי לא:ולו בעיניך בדך. ולר ?אי עול□ י״עברון לפניך לבני מרון.' ״״ 'לבקרת רועדת עדריו. מעביר צאנו תחת וצלמו. לן תעביר ותספור ותמנה. ותפקוד נפלו לל חי. ותחתיוך קצבה לבל בך:ה.' ותלתיוב' את מי דינם: בראש השנה ללתבון. וליום ציום לפורלחתמון. למהלעברון. 31ל!ה :בדאון. מי וחיה. ומי;מוח. מי לקצו. ומי לא בקציו. מי כאש. ומי במימי. מי בחרב. ומי ברעב. מי ברעשי. ומי ?מנפח. מי:נוח. ומי:נוע.' מי:שקט! ומי:טרף. מי:שלו. ימילת״יפר. מי:עני. ומי:עשר. מי לשפל. ומי ירום: ותשובה י-_____ V w׳^׳WV v׳VVVWVWV׳'׳\ <’VW/VX/V־X V׳V־.WVVt/VVVVVVVW X \׳J%־V׳V־V׳V״WW V״W»/WW\\V\WWVV\1A׳X A *י לוורד טרעק?יך1 וון טיהע ו1ירד !יך דיין ריין ערהעבען, דיין גרטדערטהרטן געגרירדעט ווערדען! ר״ל בעטטענדיג דטרוע' !יטלען. ווטהד טי!ט׳ש! רוט בי: ט ריבטער טורד ערטטיידער! לוטויער רוונד לייגע, 'v~ טורד בעויג!ער; בוכהט?טער טורד רעסגומטפיהרער! דוט ערטינרערסט דיך ט(!ער ?ערגסט פערגעששע-. יננע. דט: בון דער געטיכטע ווירד ערט55רעט; דיט כעגעבערהייטען !ע1ען זין !ע?בשט העדויט ! טורד טי:ט איט דעס טהעטערס טייגערער הטרד טוכטערטריבען. דטן "ירד טיו דט! גיטסע שןתך 'יון ע'ע,!_יייי1 דואפפעש געטרייט ווידד פעדרטאאען; דיט ע:;ע! נערטטהען טין בעבערדער טיי?פערטיגקייט 5 עך.ל|יי _ 1 י ■״->*״׳׳ ד*׳יי׳ י י' ׳ י * ,'״״r ן י י ׳ r י I * ׳׳־* י גיייפט טרעקקען טורד ליטטערן ! דט! ברעכען ויט ט ויט; הט! דער געריכטסטטג! דט! היאא?יטע ,!!?= געריבט גע!טדען! טוין 1יט וירד דיד ריצט !ירדערויי!. ט!!עם ווטס טין דיט ווע!ט היריין טרעטען ט1גש׳עןווייד דיר הייטע, ג!יין טיירער העערדע טטפע, פטיגעפיהרט, טורד וויט דער הירט !יירע העערדע טי3,גר י דעמ הירטען ־ טטטב אושטערט, !ט אושטעדסט דו'ט ריאאשט Y!h , לעה!סט, 3עפיה?ףמ !עע?ען פעיד, עיעש ?עכערדע געטטפןי, כעטטיאאסט ד־ט !עבערטפרישט טיירעט יעדען, טורד טרייבטט דעסטען ^ ׳•נניששע רידעד. י!«רן1^" השנת ווייד׳ש גידערגעשריבען, טורד טן יום כפיר כעדגע!ט, וויט פי? טויש דער ווע?ט, טורד יו*פש1 ':'1”I טדעטען !ט??ען; וועד ?עבען, וועד טטערבען; וועד טע ערדע !יירער בעטטיאאויג, וועד 111ץ < ערדע; וועד דורך פייעד, וועד דוין ווטששעד; וועד דודן קרי;, וועד דורך הורגערטרטטה ; ווער "עי ט״) ד'^מעי׳ טורד וועד דורך פעשט טואקטאאען !ט?!. וועד טרועטטיגטורד וועדטורטטעטיג!יין:ט?!, י •ינעש, וועד טיין טוררוהינעש , וועד טיין פערגריגטעם, טורד וועד מיין יזאערלהט&טעש ?עכען ״עי טיע , וועד דייך, וועד גידער, וועד הטן !יין !ט!?. מוסף ליום שני קיל צום קול טמון ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין אח ריש המרה: כי כ'שמך כן תחלחך. nafc לכעוס רנות לרציות. כי לא תחפוץ בטיוח המת• כי אם בשובו מדרכיו וו/יה. ועד ייום מיוחיו תחכהלו. אם יישוב מיד תקבלו: "! אימת כיאתההוא יוצרם• ויודע לצו־ם. כי הם בשר לדם: אדים יס־ודיו מעפר וסיופיו לעפר י בנפשיו יביא לחמיו. יזישול' כחרס"הנשבר. כחציר ןבש.’ובציץ נובל. כצל עובר. וכענן כלח. וכרות משבח. וכאבק פורם• וכחלום לעוף: ואתה הוא מלך אל חי והים : - 1 v v r •• - : - ן־ אין קצברד לשנותיך ואין.קץ יהאיורך ימיר. ואין לשער מרכבות כבודך. ואיןילפרש עלום שמךי. שמך נאה לך. ואלי נאה'לשמך. ישמינוקראוע ?שמך: עשה v וובער —וייע (תשובה), נ ע בעט ה (תפלה) מוגר מ? m יי * ע ן (צדקה) ווענד~ו vt(p טערו־ענוניס ויב י• ן (tot ר י» דען וויו! דיין ;ווווע hí דיין רוהע, טוועהר לו ערנירנען, (ייצט :1 בעוענפטיצען; ד־ויו ם־י’°'ם0 נ*;ט דחט ער טטערכע דער טחדעט טו1דיגע,'וחגדערן דחט עי תיו י״ך נעהע ׳ !יך בעקע״יע יז,גד ^־גבע־ דוח טי מאי וויהע נעדו(ד ביו לו זייגעע טטערבעטווצע; קעהרט ער לוריק, גוו5!ייך ניאאטט דווו ו!יהן ו1י1זיג 1'*h • ''ערי ווייט ט ! דען דוח בייט יין טךפפער! קעננסט דער אעצטען ט ריבע; ויון ועד נוי טלייט יווכד בלוט! יע jjj;־־ דעמחהן! זיין ענטטטעהען — ויין ענדע — צור עדדע; cm ברחד יו5ען איט לעבענטנעפוןהר •י ,ן.י־ דמרבנע טערבע וייוט ער! _ דיררעט !:עאחו — ריין פערווע[קטער טטויבפחדען (ווייצער Owta י' ^יין טענדער טחטטען — וויין טווינדענדעד רוך- _ וויין טוועבעצדער מיס ט — וויין לופטטייברע1 טזיוטטערטדויע! — מבער דולו קיוכיג י בייט וויין מ11אע5טינעט — !עבענדעס — חונד יע-בם'1 דינעט ״עוע1 ! . , ,,<:־ני אין♦ דיינע יויהרע הי1כען קיין ליע1, וןונעלדןיןגינדדיינער טלוגע וענגע! לויהל^ו די!\y י י,,*■■■ ■מי איייעטטעט! חונערןרינדןין דחו נעה״אציטפוו!!׳! ריינעט היילינען צחאעצט! דיר ווייט דיין הייזי^על 5׳' [יך, מזנד ד! יו דיינעיז היי!יני1ן:מיזע!! מיין מונו נממטעטט דית כריך די־נעיו היילינען נמ»ע1 • של ראש השנה קד עשה למען שמך. וקדיש את שמך. על מקדיש* שמך. בעבור קנ1ד שטך הנער‘•} והנקדיש. כסודשיר, שרפי קדש המקדישים שמך בקדשי די* מעלה עם י' ׳ י" ■י........... ככתוב על :ד ;נביאך ו:קךא זה אל זה ןאמר• ק'ימ קדוש קדוש קדוש \\ צבאות מלא S3 הארץ קבודו. קהל כבודו מלא עולם מ־שרתיו שואלים זה לזה איה מקוב כמרו לעמתם ברו-ף 'א?דו: סוגוין האדון נוון א׳ב ;עוודדנעט ווו;!־ prt ענדע דער לוא<נ דעם 6ער5ווסםערם אלעזר: *) וחיות אישר הזנה מרבעות כפא. ?מאתים ורומאים Wí מכניפות כפא' גועשות ביו בסייככם פנים ככנים לכפא. דמית רקיע בראשם נטוי לכפא.' היא כעין הקרח ובו שכיב כפא, יממעל לרקיע במראה דמות כפא. זעיות בלי לאות מחיר1 ’?א.«״ חשות ברציוא נשוב מרעישות כפא. טסיות כבןק ולא ?מ־זיות היוד כפא.' ייוךעות בי כל מקיום לא;כיל מקיום כפא: "־ל בף רגל חמיש ימאות וחמש עשרה ישרה לכפא. לעת 'רשיגה לפאר קופצות מתהתלכפא. מתעלפות מפחד רבב׳ 'יש? על בפא. נראות נושאיות והם נשואות עם כפא. סבלור־ז ?תחת זרועות עולם לפפא. עתירת זיו כסעל תרפינה כנף ׳®א• פשעים אם עצמו משיקות כפא. צורר כי יסטין יפרישו 1# ?פאז. קול ישופר לעת יעל מאתו פני כפא. רחמים יליץ |עד רשימים בכפא. שופט אם;רעה'שכח כאולם הכפא. rw תם יפן חקוקה בבפא. ארבע היות נושאיות ומנשאיורת % ?פא. ״־׳' לבלתי לגבל למענו כפא. עיר.יפצה פה וופננע ^א • ןכיור ליושבי נטעים אשר עמף בכסא: •* יח*ות אשד ־:ת •;<׳. זיר.•: דיו! יונ»ינרקמ: תבינד דיזע הידמה תף מוס» 8ןן' דנמטעין, מוסף ליום שני <׳״ רחם מצוקים אשר עליהם שמך! הרום וכסא. ואזיהרעם הגלגל רהרעש הכסא; ואופן לא'ופן.וח;ה למיה יכרוב לכרוב לעמת כסא: ״!? כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו לעמתם ברין •אמרו: m'p ברוך $ב1ד ” מיקומו: קהל ממקומו הוא ♦$ן קרחמים מהון.עם המיחדים שמו.ערב וב1רןד בכל יום תמיד .פעמים באהבת*, שמע אומרים*. ניוך תשר״ק געהודנעט יוונד ה!{ ענדע דער ניז»ע דעס £ער£ו1מסער0 אלעזד. "זלועמך תלואים בתשועה להרדדזד. שני לבביות לך כאחר לאחד; רחץ ?נקייה כפים נשוא לב אהד. קיולש1פד?פוף'כפוף לב אחד. ציון שיופר פשוט ?שיוט לב ארד. פוד ומים ייצרו ?6 לבור"אחד. עיוכריסב ביו להקביל־4 פגי'ייצר אךור״ייס״מוכיבם בצדקרת אב הידד ints .' נישעניבב בפבך' יחיד ומייחד ■ מובטחים בחם ועייוישר אב אחד: U להן?ר למיו' עדת קולי אהד• כשבתו בכסא שפוט גי אהד .' נעמיד מליץ ייושר מני אלף'אהד. טיוביור־ז להגיר ?שביעי בארור. חישוב גר ואזרח למשפט אהד. זך ורע מהיום מיודע דינים לאחד. ואשר מעשיו'שקולים עדעשיוריואחד. וויי* כחפץ להצדיק"עשרה ימי תשובה' ."־ד. דלה פתוחה ל׳עבים וזה צרי לכל אהד ואחד. גולה זכוה ורשע להגיש אי3 באחד. בקור חשבון לימציוא אהד לאהד. ״״ אם נשקים ים נרישיע להשיבנו'והוא באחד. יאמת' חיוסמיו להודיע כי הי^ אחד. לעת תמיט וכבל יד עם איחד: 1יי" עיור לזכור למיונזמה שכם אחד. זאה המחמלת ש5"5 פה ארור. ריחשה"נשף ושחר ליחד'לאחד: של ראש השנה r-p לזח ממקומו הוא !פן ירחמים דחיון עם המ!חףס שימו ערב ונקר _כל ייכם תמיד פעמים באהבה 'שמע אומרים: "יי" ישמע ישראל יי אלהינו יי אהד: י^ל אחד הוא אלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מו־שי״ענו: והוא ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי להיות לכם לאלהים: 7 ״ • ; V T : * T •• •t *• • נתך א״ת ב״ש ןע(ןרדנעט*. ואתה אזיין קדה מ?אריןז בכל איבריהם. ת'ו?ן מצורה קעקיהס במאתים וארבעים ושמונה איבריהם: בזה חדש תקוע שלשים. כמו שילשים בכף רגליהם: שי מוספי ייוס עקרה.' בטי• עשרה בקרסליהס: גישים פני תיבה שהריר-! ?תים. כמו שתים בשיוקיחם: רשומים קריות ביו חמשה. במו תמשה על ברביהם: דרושים'תקוע בכסא באחד. כמו אחד 3ידכיור!יה0: קרן למשכו לשלש שלשה. במיו שלשרת ?קיוקליהס: הן מוספי חדש עשחי עשרה.' במל עשתי עקרת צלעיוהיהכם: *קין לרושם ברכות הישע. כמו השעה ?נןריועות־הס: ימלכייות וזבריוניות ושיו^ריוח שלשים. במו ?לקים כפפת ידיהם: ?ליל תמירים שמונה עשרה. במו ?מיונה עקרה חוליות קבשדרוהיהם: ובתי תמירים תקיעיוה ”׳8ע. כמו תשעה קבראשיהם: עתידיות שתים שהיו־ 05 ?מונח." במו שימונה שבצואריירום:' דוק רחם ספרים חמש־ י®1 תמשח קבנקביהס: ״> שם הליבות עיולס ששה. במו ׳*קה ?לבבזיהכם : טיהורה וכסה ושבוי וסרעף ובטן יקרב '??הוניסיהס. נפש ריח נשמד־, יחידה תיה. עיור יבשר ’־־ יעצמיית־תט:"""......................... י, ״?אי עין ־וברי אייזן וקצי פח ולשית לניב שפתותיהם: **י מל *עי ייאש :תויהי פיוט מעשיהם. יתחיוע שיופי ׳ 5 נ זזס . * : *** ! 7 מוסף ליום שני בקוד1 נחפרו שיוטניהט. להצדיקם ביום דיןשמיוע שנירה מאלסיסם: מין אחד הוא אלתינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו. והוא ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי להיות לעם לאלהים: ייהל ״״ אני יי אלחיכם: • :T :•.־ •• V קהל אדיר אדירנו ♦י אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ: והיה יזי למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד וישמו אחר: דיעזער !D1-rt (oh נ!וך דרייווסאכען איב נעחידנעג!, חהליותכביודןד. אמצףמלא קל הארץ. שמעף דין משמים• ?0 :ראה ושקטה רחןק!ךץ. ו־עש יוס משפט. געשי תהומיות הארץ. קול ישופר חןק. דבר ויקרא ארץ. צבי לצדיק בנמר. ־שמקנה כנף הארץ. פחד ופחת ופח. ופרצות זבעיחי ארץ. עת תקום למשפט. זעום בר אפס־ ארץ. ״״ סולו פני דדןדינובבו. חרדים מחרדת הארץ. נאיור ואדיר. טעם תשיב לארץ. ימח תיראי אדמה. ,יריעו'י תחתיות ארץ: ״־״ להתודע ולהנליות. כי היאמלךעל כל ליארץ. כמו פארודי מאז בשחק יורשו בחוני! לפארו בארץ: *1 אדיר אדייני ״ אדזעז מד, אדיר <מ?וף ?בל הארץ. ןהיה ך למלך ׳}ל ?יי הארץ ביום ההוא ♦היה יי אחד ושטו אחד: ועתני־י קד־ישןק כתוב לאמר: ״'י״ ומלל י: לעולם אלחין! ציון לדיור ודיור חללקה: חן לדור ודור נגיד גדלף ולנצח נצחיס^דשהך נקדיש ןשעחך אלהיט מפיני י* •ימוש לעולם ועד כי אל מלך גחל.וקדוש אתה: חמול על מעשיך • ותשטח במעשייך. (יאמרו לך חוסיך• בצרקך עמנם.ןלי תוקדש אדון על כל מעשיך: של ראש השנה קו בי מל,חשך בקדושתך קך־שת. נאה לקדוש פאר מקדושים*. ובכן.יתקדש שמך ״ אלוניו./ל ישראל ?טף. ו?ל;וזשי^ם ?׳רף. ו?ל ציון משכן בנודף. Hm 9לטתניתדוד?ש:חףיעלמנ^!ייינלף־ יי• עוד.יזכיר לנו אהבת איתן אדוננו. ובבן הנעקד ישבית מחננו. ובזכות התם יוציא איום לצדק דיננו. כי קדוש היום לאדוננו: באין מליץ יושר מול מניד פשע. תניד לקנקב דבר חוק ומשפט. וצדקנו במשפט המלך המישפט: פזחהין האדון ניוך טוייסאכען איב געארדנעס מד! rop■ ח א יותז כיד מדת מ׳ספט : וכל מאמינים $הוא אל אמונה: ל ב ׳וחן וביודק גנזי נסתרות ־: ןמ״?ז ביוסי! כלייות: " ל 3 יואל ?ומות ופודה נזשחת : ומי2 ג יואל חזק: יו ך ן.יחידי לבאי עיוזלם : ומ״עדזיןאמח: י׳ ה גוי באחיה אשר אחיה : ומ״יש ה זיה ויחזה ויהיה: ל׳ י דאי שמיו כן החלתו : ומיס ו אין בלתו: ל ז יוכר למזכיריוטזביותזכריוניות: ומ״ש ז יוכר הבריח: הזן ה־אוך־ןן, ער יויוט דער מעד דעס רעפטס! ’4י פדיפט יו1נד uoihcíin דייו 5ערי בלמענטטען ןעהיי»גי0םע, x" גי1אזט £ph ט יודע יווני בעי עיי־עט יוויט דער נרו£ט . 9י־ תי*ט j'-lir דיכטער יו1ןעד ווע1ט« גע?יזפ§ע, י• • ״‘ "'יד דתי י!!נפערענדער1י3ע . ’;»י*ע "ען'-1 נענעננט, :>ר .D,'r ם ׳ דעמ<£ען יומנו כ״־ן ;y*n נויי2ט. עי p*n uii«a . מעטטען יונר-ע^ען, י'ל *ייכעי. נעדעוקען. יווני •ערער נ(1’בט דיוט ער י1’.ן ניוטט יער טרייע י1’!ט, וזונד יעיער נ1ויבט יין ט עי י!4ס *ועניפען יוינגערסטעט פיישט. ווונד יעדער נ1וי3ט י(1ט עי יודן »ע8• סינער עיןיו!ער יויזט . יווני יערער נ5ויבט דיוט ער יו*'| סי•• ער ריבטער יוי!ט. יווני יערער ??!יבט יין ט ער יידור, יויזט, יווני. ויין !וירד . ■י1ונד וערער ;[ויבט דיוס יאיסער !pav קיינער חווט. יווני יערער נ[1'3ט יין ט ער י«0 בא־ דעס געדענקס. .0 D fi «ר -החותך ■\A X X X'X V X X'X \ קהל ה יו;יהיה סוהר. 3r art■ ה ה יסד מים לכל מי : דו ט 31 וסטים לרעים ולטובים : ה י 1רע:.צר ?ל יצורים : ה כ ר!כיול וכוללם;־חד : ה ל ן בסהר בצל שדי : ה מ מיליד מלכים ולו המלוכה : ח 3 יוחג בחסדיו בר דיור : ־ פ ובל ומעלים עין מפוררים : ה ע ליון ועיניו אל יראיו י : ה s והחי שער'לדיופקי בתשובה: ■•מ״ש ח י וקום: ומ״יש ט וב לבי: ומש י וצלםבבטן: ומ׳ש 3 ל ;כיול: ומ״ט ל בדו הוא: ומ״# מ"לד עולם: ומ״שניוצרחסד: ומ־ש ס ולה סלה: ומ״# ע יונה ללזש: ומ״׳ט 6 ודוחה ידיו: חצופה * X > > XXV > > x x x > x XX XX X X X-X VVVVV* \ \XXX\X \>\x\x\xa חזן ״י וועט׳ש דער 1ו(|ען [עבענדען דון ז יע3ען נעויטט , ער יוי«ט וו51וי0ינ; 11"! ווווה!טד.עטער דער ניכטסווירדעען rti וויו! דער £דוסז0ען, עי קעננט דייו וייגונג ון1ןער גע טו!פפע. ער וו*:ט וו1ןפער»ווגענד ווונד HihUh פיוס שענד. עד mnhii פערביזיגען, j-rt יענעע רונדור;ן-דינן:1י3ען מוושטען. עד זעטנט קו!ניגע וויין! וויר.מ ווזזייו יויזט דיו! העררטוופט . עד ?עסט זיינע הו(ד ו!וו1טע! היכער יו{[ע געט{עכטער . עד וויזט דע! ווידערטפענססיגען נע יוושטען וזונד גווכגיכטטפוו1ן. ער וןי:ט דערוו((ערהו!03טע, ו!ונד 1":ע הועען »עדקען ויי»ןי גיינע פד1וא»ע! ער יופפנעט דע! בושפערטינען זייני; פ£וזרטע; "ע! זיי! יוורוון פו!5ע! קהל ווונד יעדער ג?!י3ט יו!0 ער דיוט !ע-3ענדע ווונד !ע31שטטטענדעע וועזען וויזט. י״נד יעדער ג(וי3ט דוום ער ו!ן[ען ir.hu-סהעטין יו־זט. וועד יעדעד נ1וי3ט דוום ער 1יח ווי מ אוטטער[יי3ע טוון נע3י1דעט הוו ט ■ יועד יעדער ג1וי3ט דווס ער ivniih טיג וויזט. ףונד יעדעד נ(וי3ט דווט ער דעי י* ןיינינע וויזט. יוונד יעדער נ1וי3ט דווס ער ון"! ע"' געי קלגיג וויזט. יוונד יעדער ג1וי3ט דוזש ע! :יינע ה!1י ווויפ3עד.ע(ט. יועד יעדעי נ?ויבט ן-ו!0 עו ועין! י1ו1'ג פערניייהט , יווני יעדער נ1וי3ט ד וו ס ער גע3עטר-!: עד.יו!רט. יוזנד יעדעי נ1וי3ט יו! ט ער דיי u לופפנען ו!ד»ע1 עוזטסעטט עי של ראש השנה ק ־ל ה צ'ופה ?רשע וחפץ בהצדקיו : ומ״ש צ ריק משר: ח ק צר ?זעם ימאריך אף : ן2!"& זק שה לכעיוס: ה ר חיסוסקרים רממיסלתז : (é/"a ר ך לרצות: ה ש וה ויזישור^קטיון לגדול :ייץמ if ש 'ו.?ט צדק: לתם יסתמם עם לתמימים : ןמ״ש ת מים ®{ליו: רושגב לבדןד והמליוך על כל ?יחיד: ככתזב על :ד לניאך לחיה :: למאי ״ל 73” הארץ ביום ההוא ♦היה יי אחד ושטו אחד: י ובבן תן פך,ךך יי אלהינו על כל מעשיך ואימתך על בל כה שבראה {!יראוך %' המעשים דשתחוו לפניך כל הברואים רעשיו כלם אנדה אחת לעשזת רצונך ולבב ישלם כמו שידענו יי אלהינו שהשלטון לפניך עז בידך וגבורה בימינך ושמך. נירא על־ כל־ מה שבראת: , וכבן תן כבוד ע לעמך ההלה ליראיך ותקוה לדודשיך ופתחון פה לנרהליב לך שיטחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך !עריכת נר לבן ישי משיחך במהרה ממינו : ובכן צדיקים .♦דאו !;שימחו וישרים !יעלוזו וחסידים במה ♦גילו ועולתה תקפץ 2‘ה וכל הרשעה כלה כעישן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ: ז ויאתיו H \>v\v\ v» V\V> \־N\A V» VXXAXXXX הזן '■גי היום ü'h דעע פרעפ1ער נגו15י;ט ; יוינטט דגוס ער «יך בעקעהדע. עי ג! עט קורללגורניג 1 isinוונ5*«יטד.יג. •1ר גועט ער3גור»ונגנו£ג!11; ויגן ער3גוי יגונג ״ירד ועע לטדנע פגויגעלגןגען. ער ג!עט רעכטטגופפען; p(”| גוונו (ohi יועט גויות 5 pג!11עגואאען ג?יין. ׳-י יזעט גוויעריכטין גוונו סרייבו גע :־ננס . ויגן טרייג! - 1ע1י:נ0ען. קהל יוונד יערער ן1וי3ט דגוט ער 3'vimi גוונו רער1ין גועט. אונו יערער ג1וי3ט וגו ט ער טוועהר לו ערלירנען ג!עט. דונו יערער ג1וי3ט רגום ער 1יי3ט נו כעוענפטיגען גוי!ט. עונו יערער גלויבט c!Vt עי יזיין גע. רעצטער רי2טער גוידו. גוונו יעדער 113*03 דגוט !יין טחון גוד.נ« £עו!5 גןי!0. ויאתי׳ מוסף ליום שני ויאתיו כל לעברך. ויברכו שם פבו־רך. ועידו באלים צדקך. ויח־שוך עמים לא ירעוך. ויהללוך ?ל אפסי ארץ. ויומרו תמיד ערל יי. (ויזבחולך את ז3מיהם). גיונחו אח עצביהם. דחפהו עם פסיליהם:.דמו שכם אחד לעכהך. וייךאוך עם שימש מבקשי פניך. ויכירו ni מלכותך..וילמדו תועים בינה: ויסללו ארז גבורתך. וינשאוך מתנשא לכל לראש. ויסלדו בחילה! פניך. ויעטרוך נזר תפארה: [יפצחו הדים רנה. ויצהלו'אדם במלכך. ויקבלו עול מלכותך עליהם. ויריוממוך בקהה עכם: וישמעו ךחיוקים דביואו. ומענו לך 3סר מלוכה: ותמלוך אהה ן; לבדך על בל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר <ןדשך ככתוב כדברי זקךשך.׳מלך:חוה לעולם אלוהיך ציון לדד,ודר הללויה: ך)דוש אתה ונורא ש^ך ואין אלוה מ בלעדיך ככתוב.ועבת .;י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש כצדקה: ברוך אהה';י המלך הקדוש: "' אתה בחרתנו מכל העמיס. אל־יכת אותנו. ולצידה בנו. ורוממתנו מכל הלשונות. וקזישתנו במצותיך גקלבתנו מלכנו לעבודתך* ;ושמך,הנדלז והקדוש עלינו ,קראת: ותתן לנו יי אלהינו באהבדהאת יום ה? כדיון הזה. יום תרועה מקרא* קך־ש זכר ליציאת מצרים: ומפני ‘VxA (יאהיו♦ הערר! טיינסטיאאט: ״ערדען דירו וועןטבעווטהנער rüh טיינסט דיר דינען; דיינען כרז»ע1 בען, ווירד רןןין טויןי ערדען דירו הטכטטע DDiWrn ויין. !ע[בטט דיט ענטפערנטטען קיטטען ווערדען 6ן1י'ל נער גערעכטינקייט רוןי ווידער־ט11ען, רוונד פעלקער, דירו דיך פטרהער נירו נעקטננט, ווערדען איט ןעעיע ^ ענטליקונג דין hנבעDהען. נור דרו hu דע ד ווע1טען p'n ויך ענדעט, ווערדען דיינע ןטבענדען קעהרע ייומג -ען; נ!ר ךןןן ןןען דער (עטלטע לייטטרטפפע פערריננען ווירד׳ ווירד פערחרן^ען דעד ןעפייערטע רוןי: געןןבט דער עוןיג.ע!"—עררטטהענד דעט טהעריבטען נעטלענדינסטעט, ווערדען היידען דךן רויריי, ר!"ט1ען רובנעטטער לערטרטוןןערן, רוו נד p'h פרטאאען פערטיינע פרוד דיר דירו h'3p ביינען. אינ1 'ע? ר נייען !טננע דיך עהיפירכטען, רוונד. דיינע ט^וטבט »עהר בעווטונדערן לערנען. קיינע רוידתיננינ״ו ל״״פ ,U 1וירד דיט ערדע »עהד ועהען —ט1!ע 5טן דיינער ;רוטטויכען !!רוהרהייט ער1יי5טעט; קיינע טונבעי״יי" »עהר —ט?1ע p'h ?רובע דיינער ט־!(אט;ט כערעדעט. רו!1ע נדרוטען דער ערדע וועררען דרו! ט[0 רויהדען ר" ן סער דיך טנעדקעננען; עתרפוררטספט(! ווערדען וירן דיך טנבעטהען, טונד דיט קיטנע דעד הונ£ערנע" »ט5ט דיר וו!ןיין לוגעסטעהען. פט1 דער בערגע ניפפע( טונד דעט »עערעס "יטע1 "'רד י,בע^ ד"* '"5מ דיל לען טונטוי£ור'1ר1יך לו prm טהדטנע ע»פטר0טיינען; דט טללע טונטעד דיינען לעפטער ייך 3יי1',’1'׳ רו1ט פייעיזיכטט ערהעבען, ט^ע טין פערקינדינונכ דיינעט רוהוועס !ועטטטייפערן, -טונד ה?1ע דיך גור. ווע?טהעדר0ער טנערקעננען ווערדען. של ראש השנה סח ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אךמתנו ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחיךתך בב:ת הגדול והקדוש 'שנקרא 'שמך עליו מפני היד השלוחה כסקלשף: :הי רצון מלפניך !י אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו יעל מקדשך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כמדו אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה (הופע והנשיא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורינו מבין הגו:כש ונפוצותינו כנס מ!ךכתי ארץ והביאנו לציון עירך ?רנה ולירוישלןם בית מקדשך לשמחת עולם (שם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו ועמידים ?סדרם ומוספים ?הלכתם: [את מוקפי יום הזכרוןהוה♦ נעשה ונקריב לפניך?אהבה למצות רצונך. ?טו שכתקתעלינו ?תורתך. על ♦די משה עבדך מפי כבודק כאמור: ־ י ובחדש השביע♦ ?ארוב 4חךש מקרא קדש :rm לכם כל מלאעת עבדה לא סעשו יום וקרועה יה.:ה לכם: ועשיתם עלה לריח ניחח ליי פר בן בקר אחד איל אהד ?בשים ?;׳־שנה שקעה ר/מימם: ומנחתם ונסכיהם כמדבר שלשה עשירינים לכי ושני עשרנים לאיל ועשיתן לכבש דין ?נסכו. ושני שעירים לכפרי. וישני תמידים 2הלכת0: מלכד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה. ונסכיהם כמשפטם 7ליח נחה אשה ל;י: פזתחין הארון 1', יעי חזן יונפעננט עלינו ווידד דו« ארון הקודש ן:ענן£נעם, חוכד כ[ייכם £פען ביי ל׳ לכל המונם. 1 "ירד עס ujrtmqií . יזונד ווען ער וונפווננט ואנחנו כורעים ״ירד עם ווידער ער(!פפנעפ, רוונדבןייב0 ר!פ5ען בי! בגבהי מרומים: . עלינו לשבח לאדון הכל לחת גדלה ליוצר בראשית שלא עשינו כנד♦ הארציות ־ א שמנו ?משפחות האדמה שלא* שם חלקנו כחס וגורלנו ככל חמונם. .ואנסנו ^ רעים ומעזתחדם ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך דחוא שהוא עי?ה שמ:ם ויוסד ארץ ומושב :קרו בשמ:ם ממעל ושכינת עזו בגבה♦ ?ירומים: פוגרין האמן עס דעי חזן cin,־,ער ווידערד,in: 1:1n írnSx v קהל גוזנט ו1«־םער ה ליאךץ מחחת אין עוד: מוסף ליום שני »עי.יענר קהל !u^n הנא אלהינו, !הנש דעי חזן די!ע פסוקים őrsien מבטל הי!ש גזירות רעות 0'ii חני־ נהבווע דעט ר' אליעזר בעל הרוקח. אתה הראית לדעת כי ♦י הוא האלהים אין ע־וד מלבדו: דדעת היום וה־שנוח אל לבבך כי יי הוא האלהים בשמים ממעל :ועל הארץ מתחת אין עוד: שמע וישראל י* אלהינו יי אחד: הן ליי אלרזיף השטים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה* כי יי אלהיכם הוא אלתי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול תגבור והנורא אשר • :r. v *• « T ״ זד.״• •ך •• t :־■ • t •• t ־ • :■־ ך ד v לא ישא פנים ולא יקה שורוד: כי שם יי .אקךא הבו גדל לאלהינו: יה♦ שם יי טבוךןי מעתה :ועד עולם *• 'ז ■ י ’ ז י"! אלהינו ואלהי אבותינו הלה עם פיפיות שלורד עמק בירה ן׳נןךאל. חעיומרים לבקש תפלה ותחנונים מילפניק Sr עמק ביה ישראל: תורם כזה שיאמרו. הבינם מה וידברו. תשיבם מה #ויישאלו."ירעם איל יפארו: באיור פניקייהלכון. ברןי ל1י יכרעון.עמן: בפיהם יברכון. ומברבוח 9יקבלם.'תבר3ון: עם!5 לפיניקועבירון'. ורוט בתוק ועביורון: עיני 'עמק בם תלתורה-ועיניהם לק מוהלות. נשים מול ארון הקרש באימה. לש15י בעם וסימה.יועמק מסביבים איותם בתומה'. ואחה מן ־שמיס תשגיח אותם' לרחמה: עין נושאים לקלשמים. לב שופכים' נ?הןי כמים. ואתה תשמע מן השמים: של״אלפישלו בלשונכם• ולא ינקשוכישנונם. ולאיביוישובמשענם.ולא יבלמו בם שאונה : *T I I I T . •י • . T ! T « T ■ ׳ I ואל ',VV iUW'i W X > י \ * »V\V\ V W\'ATAMVV V\V\ V\ \ \ י י 1אלהיגו♦ הונ:עי נקשט הונד ;השש הונ!רי1ר פעטער! 1ייה איש דער{ אוגדע דעד הב;עטיקשע "'W ןי'ג<גש '1j'n7í ♦ ווונ!י;ד ;השש הונו־ .;השש חונ1ד'1־ פעשעד. !•יח ״•ס jn או;די; דעי הבנע״ א■ , •;Hí• שהויקעס ישראל, דיה פעי דיי יזיע געבי1טוזי; טשעהעו; ווו;[ ערבהראונ; £יי דיין pl hí ישראל לי."י*ף־״ןנ־ {עיוזרע !•ה ווה ש !יה רעדען, הונשעריי:ש.ג !יה cm !יה !ה;ען 1י1(י;ן. rmhéll'ii היי־זרען ווי5שען. "גי יה שי;רו!יי!ע 1יה וויה !יה דיך [הבעריידכן. cím !יה ו1הנד<11ן p'h (יבשי: דייגעש ה;ט1יטלעט י !יה בייגע1 די, ריה קניה, היר.ר אונד !׳1;נעש דיין pihe ; ה !עגנע !יה הן1ע:האט איש דעי( !ענען דיינעט הייגעגע! ",נ?עםפ )<ר •£יהי;ן דיר דיין pihe יפה ר, הונד הין’די;טטי;ן אישש׳; טרעטפן !יה הויץ ; דיה הוי;ען -ייגע״ £־י’״ הין *־' תוין !יה ;עהעפשעט, הו;ד דיה היהדיגען טאהצשען לו דיר, עמטשי;ש שדעטען ניהפהר דען ארו; ריקי'^' י •ו<(; £הידיינעע £ה1קע הוא;עבען וויה פהן היינער רינ;אויי1ר —דיעען 'וו;ווי(1י;ן לו בי;!י1נ£שי;עןהונר דץגע1(£1?י -ן ב1יק הוי!1!יה ערבהרא!נ;ס6ה1( ה!יט דיינען ר.ה,-.י1ן וזעיהב! !יה הי;בי1ן היהרע הוי;ען לוע תייי1*’ ר!<יש-טישטען היהר .־־.עדין £הר דיר הויט, !ה ׳.׳-.דהרי; !יה הויש דיינענן ד.יאאע1! ;יב היהריגי "~üí"- ev jmrrrt פהרשדהג המזמוונד. להאיש ’;יה הין היהרינע; כייששהנד ד*י! דיגיזעאש. הורד .'וירי־ !tv, י -!דו של ראש השנה קט ואל יאמר פיקס דבר שלא כרצונן:: 3י חנוגיך ייאלהינו המה רונונים. ומרוחמיך קמה מרוחמים: כמה שקדענוי; אר^הינו את אישר תחוןיורו!. ואת אשר חררום ורוחם: ככתוב בתורתך וחנוזי אח אשר אחיין. ורחמתי את אי׳«ר ארחם: ונאמר אל :,בישו בי פיה אדני אלחים צבאות. אל־1 ♦בלמו בי מבלן־שיך אל ה י ♦ש ך א ל; פותחין האדון לשליח צבור איוחילה לאל. אחלדח פניו. אישאלדח ממנו. מענהללשון: ‘אשר בקהל עם אשירה עזו. אביעה רננות. בעד מפוליו:"לארם שערכי לב. ימיזי מענה'לשון: יזי שפתי תפוקח ופי יניד ההלחך: יהיו לרציה אמרי פי וקניון לבי'לפניך וי צורי וגואלי: '"יהי""" ווען דער לווייטע טלו נ ר״ף, לון ולוגטלונ 5ע(1ט , ״ייד אנסינה 1:עולוןט: נטך 5יער£ט5ע| א״ב נעלזרדנעט. *c אנסיבה מלכי. לפניו בהר/הלכי* אמצו בהקליכי. יאזור עוז המלון־: אליל בהשליכי. לפני בא יום מלכי. איש : - : • • • : •י ־ : ״ . שח מלאכי נלוך לווייפלוכען א״ב נעטרדנעט. אחללה אלהי. אשירה עזו. rrjMg כבודו. ןקןא?ךנו שלי?ה: אשנב לפוער• אישר !’לו לו טטנדען ווערדע • ט אלוכט טיהר אוגד קיין ווטרט טויסטפרעכען דלזזדיר אימפט?1ע! דען נור דיינע ^3'3שטינטען, הערר לוונזעד נלזטט! זינד בענינסטיגט, נור דיינע בענגעדיוטען זינד בעננעדינט; 11'(■ וויס־ . י 1 עש הערר לזונזעד נלוטט ! דלו ט נור דער בעניגטטיגס לויזט, דען דולו בענינטטינטט, בור דער בעננעדינט ^ 01 , יען דולו בעןנעדינטט; :לן טטעהט לוין דיינער !עהרע !:עטריבען: לויך ווערדע ןעוול!נען ויי!, "ענ3 לויך כ'י'יגע1 בין, לוורד איך ערבטראען, דעטסען לויך איך ערבלוראע. פערנער הייסטעס: 1לו0 ניכט דורך ^ין ד ’יין, דילו דיר פערטרויען, נלוסט! הערר צבאות! (לוט ניבט לון איר לו טלונדען ווערדען, דילו נלוך פיל!גע|ן. נלוטטט ישראל׳ט! 0 אוחילדק . טיך בעטהע pií העדרן, 15עהע לויהן לון, לווכד ערבעטהע איר לויינען טייננעהאערדען פלור־ - 3 יוונטעד דיוער פערולואא1ו:נ ווי11 לויך 1":ע הערר1יצקייט בעויעען! לוורד ויינער טהלוטען Irt! ,pnn! ^ א־ינען ייפפען ם1יטען. דער א ע; ט טרדנעט ויינע נעדלונקען, נלןטט לובערניבט דע ר לוננע דען לוויטדרו״ק• ךיע.י' '■פפ5פ איינע 5יפפען, דלוס דיינען רוהע איין אונד פערקינדע! "לוה! אל!גע| דיי נעפלו!1ען דילו רע’ ״'-י1נ אונדעס, דיט נעדטנקען איינעט הערלענט, דירעוויגער! איין הטרט לוורד איין ער1ק!ער! ן!,ןן י^ה,'. לח ♦ תיך ווי11 איינעג[ נלןטטע 1טבען, ווי11 וייגע ט11אט:ט בעויגנען, וייגע הערר1י5קייט פערקינדען, |יריינ וייגער ט!1רעגירונ; דען אעצטינווירקענדען פרייוען, דער איט לויי? ע p ווטרמע דיט טלופפונג הערפלןר־ I יילו^ויבערועטלוננ 5ל!1 אנסיכה ויהע p'p עדטטען טייזנ ר״ה. Ee כח , מוסף ליום שני שח ופעל. אנוהו. 3' ל'וזיאתה מלאכי• ארח יא!;הליך:?כ1א1 להליך■ מליבה: Íjy2 אי^ן, ז?ו נתויש חנף ממלוך. ביות נאיכב בל צבאו אני.' ולי נאה שים. גיודל המלוכה: ב^חלאבשר. ברב עכב אדבר.. למי שאח ולסר עז. ולמי המלוכה: גיושו נירים. ובאי ממלכיורח. ראו מרח נד־זךר.' 'במלח דחמלוכה: גדלוהו אתי. ונרוממנהולחד. ואל תהגאו. בנזר'המלוכה: דרכיםבעת. נעשתהמצולה. דחתביוננו:חד. למי מרקדת מלוכה: ררק סוס בלם. בנג־ שש מאיות רבב. ומה ייועיל גבר. עיוזבמלוכה: האזינו ריוזניבב. אז ולרגזו. הביטו התה. ומאסו מלוכה: הגידו מלוך. יפת לכל ♦מלוך: בתוכי ירלוך • ?הופיעו ל?זלוך. ?מלכותו אמלוך • ואז !מלוך: נבדה ממלכות. במגה ממלכות • גלם ומהלכות ♦ ♦ה.ום והוא :מלוך: נליון ך־יל־כות. וספר תהלוכות. גל היוכב לזכות. חוכיו למלוך: דויכת;סיכות י בחנון קול בכות. דברה אני במלכות. יו ן | j » 11' T — • וימי יוכל לנזלוך: דכאי דוח נמיכות ־ מ ח ?שי ?יום דין זכות . דישה ?עול מלכות. עד צור ♦מלוך: הלוך מהלך» חמיש מאות הלך. הדור עד הומלך ♦ בעז-ו למלוך: הבל המומלך. על מרי מלך. הלא במי נמלך. כי אץ למלוך: ומלפני מלוך מלך. ח* מלפנים מלך ־ ועד ר/כל כל מלך. הוא לבדו ימלוך: ומה יזעח מולך. בעוז משפט מלך י וכעבור סופה ?הלך. !חלוף ממלוך: 1ו י דין ביחיו. לאמיט ודברו. רזה :בחב. שכם המליכה: ונלחם ראשית! יי גידם ואכה. כי נישבע הי. בכפאמלוכהזליולעניברל דיור. כי לא לימד. מינרחטביס. ועטה מלוכדת: זרעי T T í T T : T T : * T אדוניי XX/XX XX, X X X>.X X XXVVVV\ V\ X/X X י \X •X'X'X.XX-A X/VX/XX/V/X VVA^VV^/Vl/VVl A,x xx x x v\ \,\X\ VVV י־ V־ %־ A ' -XXX־"X'V'X"^' הערפאררין. מין !!.?( רויהן עערהעייןיכען, איהן, דעע קלוניןויכעט {א3 געליה^ט; יו! עןןי5 וויה יייז 'i^í :יינערווןז״אכט עדלעה1ען, דא יזין אייו ;?יד !יינער אוגגעהיירען ט(ופפונןטקעטטע בין׳ אוגד עט "יר !? ":ח! טהוט, אין־ פאן 1יינער ךראטע לו אונטערהאוטען; וא וואה1 טה1ט, היר אין אנדעכטעער איהע לו פרעדעען, דארט אונטער רויטענדעע פאןקעסגעוויד.ן פאן איהרך לו רעדען/ טוי1 !<מער עיה'זגג°1!ייןנ> א!(»א5ט אוגר א1זגר(ומע. — טרעטעט הער איהר נאליאנען! ףאאאט נעהער איהר "5א[קער»עכטע1 אין רעד פארווע5ט ?עגנטט ענטטוואונדענע לייטרייאע! "יא ערהאבען ערטייגט ער דיי א'1 קויגי,^5-יןן״ראני: — !עהעט״דארט דיא אעערעטטיפען לור טראקנען באהן !יךעבנען! בעטראכטעט איה!, "יי, עי 6י "רייטט׳ :?יכער ״ירדע* איו 1" 3רוי!ענדער אעערע־דיקען געךען דעןאויס3ונד פייניזיכער רייטעיייא טט?'זז '""""יינר""• אונד 1ו<א דער הע1דען נייכוט , זא וויא דעט גריאאינען קאניגט אוטה טי!,־ וייי־־מ ג'־טט £ע-תטטע1 של י א־1 השנה :אדוניו. ענדיושבננב. ?דאת תרנז ארץ. בשאר־ז «?ד ?זלי?ה: זרע בחכים. החרימו ארורים.'?י נתנו קול. לאדיר ?מלוכה: חשבון ובשן. עוררו מל־נזרח. בלי לסת .־י1ל • לצבאות מלוכה: חילם נשמד. וארצם הלקה. ימעל ורו^ם. (פלח מלוכה: טפשו בני כנען. ?’ נכריכם הם. באדמת בני שם.'.זרע מלוכה: טבחפיבן דך בערבו. י־אחז דרנו י זדים בדרכו. נקם!עט וימלוך: זר זד ;שלבו. !תן עו? למלכו. זכים ;המליכו. על כל ♦מלוך: חדשו מלוכד־,, כדת וכהלכה.. חוטר ממלכה. במישור ימלוך: חובש ארוכה ♦ וארך יום מבוכה. חתלה למכה. ♦על בערת ♦גזלוך: טורח מלכיות. עישר׳ משכיות. טמאו חמד שכיות. בנאוה ־ : • * : v v : • : • :־ r למלך: טוהר זכיות♦ ישאג קול כליות. טבע צול דליות. יפן ובם !מלוך: !ריב משליכים. עליו כני מלכים. יום זה לו מחכים . בו יבא למלוך: !עברו מתהלכים . לפניו כמלאכים . יהד • ־ : • :זז : ־ ; t • ממליכים. יי ימלוך: כתים בכתתו. ־ ; • • :ד • : I י• : “ : איים נין. עד פנה ארץ. לפני ארון ליפרית. אדון המליכה: יושבי מרושת. או הקשה ?־‘רוץ. עזרוהו בלי בצע. אפסי סבוכה.: re נלחם בם. צבא בלי בצע." בן יאבדו שאר. ולאל הילוכה: כארז ®’!3יטען החדען עט, ווונד בעבען, פערווערפען 5ח1! כוו3ן.ער פורכט יעדען טטח?3ען !ין, ווונד fis\ נתלית ן :1 DÍlnmin'11 10'5v זיינער oniih ,'1n oáhnlirt טפריכט: )יון 3ור ן:עלי<וט יער וח»ע יעט וו1ן.הערטערט, -עע’’ 3עלע>ופפפ ער 1 וידער, דער iDC'pyirtMh פווזקערכעזינענדעט העער, ח!3י — פערויצטעט עט, ך^דייערעוי היד,רען חו3ווייעררו8ןיכען חווטערנחון; בייח !יינעע טד.רח3ע; irt;־ יוין יעי טפעטען 3חצווע!ט ני1ך 'י נעטבחטטעט יעט טהחריבטען cyp]1*1D, יחס חין חייטלער פער13ע3רו3ן: יען ויכט ערקלו33גוע, יער ווי! ,_ל':J יוונטעעדבןיבען קח»פןי j3h אעערע, חיי3ען רוו3פערווע?^י5עןוינעטקרחנן!ין ווו»ווחו3יען. פיון ח1!ען רענן ׳־ _^־נעטרעקט, ווחן.ט עט יער גידרינע בעדטלעד יע3ער «יטטענ[יכען ד.ו!הען, דייו העערע רעט ווע1טי.ער־ן לוע י לי5’1 העיטויט 13 פחרדערן; יחן יי!ע ערהעבען נור חיתרע טטיאאע 313[ סעפטינען ח[?רענירער, ח!3י — 1 וירו * 'י ־ער£(וך 3ירערנעיח33ערט, 1יע3ט יער פערווענענע חוי3ע3ב[יק!יך 13 כחיען, 3יידיט עררענט ני1 חשבון חונד ; :יח ו!חו!ען יעע חי3עיח11 !ינרייכען העערע חיינען פריעיזי-ען יורייוו. פערזחןגען — ריח ט י. וו די:. . י חיד־ע ?דינסווחבט ווירי 5ער3״5טעט , חיהר !ח3י נעטי."!0. .ח!3ד יח: ריין עיר חיוווועד חוי35ע1ח!ט. pP)^ ־געיט יער :חתן נון'מ חויך ייח פערטטחקטען pח3ח3'טען וייער, טי1נט חי3ן הייזינען העערעמנוןע חי-רע יעד2ען,^^ שסס נעעייהטעע 1ח3דע, וויח ייח פערווע[3ען טחן חייותייאיט :ין נען?ויבט. דחן j3'1p טיייעט כער,. ~ע ־*10 דעי עריע, חו3י דער 3ץה3ע חרסי׳טע ווח3ט עט יענן ערקחהרנען 8ח1קע חיין טעגדזיכעט יוון לו 5,ע 1׳ •גנטעערניוע 13’31'p מטרחאען פחן ווחוטה ן5יהע3י לו חיה3[ הין, pib חין רו55ח!ען פ1ח3ע חיתון כיירו־ ד,!<עד ^ י י ־1י ״י3קט יער ח(י»י:בטי^ע ויי3ע| רעכעודען כליטלען. ויח חיי?ען. חוגד דח: פערדערבען טטיבעניע נערמטיבט, ווייז ט:יע!ל 3 copriiון חטיריעוט חווגעהיירע «ח1ט תעריון! — !ח טיטט 3ור ייח צ י K לעדיגר כארז בלבנון. אשור גדל־"י. וחרף איוריד. כביר המלוכה: לליל אש הממם. י כריה עמירים. ואז:דעו כל. כי לאל ךדמדו?ה: לערות! כרע בל. כחשביו״עליוח לשחק. וסר מנו הבב אנוש. ורד המלוכה: לשכניו הושב. וכה אל הכיר. למרים ומשפיל־,. השליכם סלולה: מגרר־! צאן לטכח. ונתכנו עלילות. בלבוש צעיר. דודט המלוכה: מכורי" בלא ־־ : T « : •* : < מוסף ליום שגי o*,*ts בהיותו ♦ כס ממלכתו ♦ :נון דמלוך: כבוד מלכותו. וקדוש הליכתוי נגמרו מלאכתו. לשן כל ימלוך: לכל גבה :פיל והר וגבע :שביל. לכל אום :אפיל. וכאור זרוע :מלוך: לראי:קפיל •• וחדשים :נפיל . ליום זה פור הפיל י מציון למלוך: מטו גרם. המוגאיםי מעדו מתגאים . נאדה נבאו למלוך: טלכודגוים. נטלו סגוים. מלך הגרם י • - 17 V • : I : • : : T עת אה א למלוך: נךיכי עמים. :אסנו מעמים. נשוא מעט• עמים. אל מקומם ימליך: גגון נעימים♦ למולם מטעימים* נשאם מעממים. עליהם למלוך: סכת אלילים. כיון גלולים. סחוב נמו חללים • ד־ז׳ון. פדרי בלא כסף. סלו ’י^י ר־ימטהיכמים. רב המלוכה: נמכרו יונים. לבני יונים■ ורחקוסמעל. גבולמלוכד־ז: נאח בריח ודת. והמריחעס באל־־". ומגרום כלא בית. מכהני ’מלוכה: שעיר החניף. לה־וךר!ו בצריו. ויירש בק־ול בכי. חרב ומלוכה: י"! שגב חלק. ’הייוד* גביר!האודיו.' ועוד חפיוב. רישרון מלוכה: T :1 • • : T V : • : עשדז -VVv VWW WWWWW..W,VW\/WV WWWWWVWWl V V WVV» VVl WV\ vv׳VWWVVWW'VWVIWV V׳'^ לעדעד !יבחנחנס עאפחר! — וויח טטח!ןווירד !יין קי!נינ! ער ווי!{ 1עאאט!יכע ערדענאעכטע טטירלען! 1־10 ־' יו י'נע נחבט פעדריכטעט פ!עטל!ין פחי, ירועוליס׳ט אויערן, דעס חייט1ען העררטערס ווע1טבע!י^ענדעט י!ע .' חיינע נחבט, פיןר יחהרהונדערטען טחן חויטניעלייבנעט דורן אעדקודרדיניעס ערחיינניט — דייו דער טטו'ג’1־ ן ווע!ט p15 לודיטען אחה! יעטלט ליינט, דחט נחטט חיבער קיונינע העררטט. ווחונדערבחרער נייד ררל׳ט אעבטינער נעביטהער נעדעאיטהינעט; טחן דענקט דער חויטערחרדענט!יבע אחן חיינע חיבעראעגך ~ החהע לו עררייבען, ח!ט ער פ!י!טל!ין לוp טהידע פערווחנדע!ט, דען טיאאערנדען טהרחן ברי!!ענד ןןן חונן, חיה! איט ווי!דניטען 15 פערטויטען: דחן, עט פעדגעהען יחהרע, חונד דיח נחטט!יכע נ נח דע םט-^ט .,>! אידער הער. (עבהיופט פיה!טען נו ר דיח ח!!ווח!טענדע אחצט, ביין: ט ליטטעדנד דיח קניע פחר דענ[, ' ־ ־ ,־נ1ין,> נ*דרי־.0טען ערהחהען, דיח החכטטען ערנידרי^ען קחן. "חונדערפין!! !ענקע ג!! דער ח!!אע־ ! חיינעט ניחטען קיונינט העק, דיח ערדענםח!קער ערב!יקען טטוינענד, דח! חוא!חנטט היננענעבעג* ץ!,£נ1 חו:ענטנע!ד!ין ער!ח!ט נחן !"נער הייאחטד. ווידער לוריקחיי!ען; חויט דען !ענדערן ווח טאעה!י=ער "0י> !•ינער ״חיטעטע קעהי־ט עט — דודן דעט ה חבש טען פינו ר — קחניג!יך געטאיקט, ל! !יינער י|,ז5ע, .ןר,^ עשה לך בציון. שם ניוראיות. ?אז תצליחנה. בכסא מלוכה: עורר והקץ. משוש כל הארץ. וכונן כ?אך. ’?קרנת מלוכה: ?ני מ^היור לגנדה. וחמדה דזחפיר. ויביושו עונדימיו. מ?אסך ללוכדה: פאר עיר [[פי.* לבררה כחמד־ה. וגלה ?נגדנו. כביוד מלוכה: צבאות ?אירי* ציוען. שיוררו בליל חג. 1חו>5 לילדה נ:שמר. לסחף ?לוכה: צעדו במי שעל. צפו ?רימ שכד־‘. אנדה יונטעו. י2ן3לו מלוכה:TT קמטו שערי זבו^. בירד פלמיים. ?י מבינימיו. שבתה י[לו?רה: קדוש יביא בכם. ?עלמיכב. ואז ו^או ראש. ?הך־׳צ׳ו מלוכה: ■ ך?צדה ערינדה. שקטדה מאלמיון. כי ארך לה. קץ וליעדי: ריבו מושיעים. שאו אדר מאדום. ושית על אדון. ׳’רד המלוכה: שוא שנא אד־‘.’והוא על לשוננו. בקש אמת _________T ‘ ז . ’ ־ ‘ואץ V _/'׳'V׳^VVWVV\V^V\^XX’W\\VVVVWV \׳V׳\WWWWvVWVVWVVWWvV'V.Y vVwWW VW s \ W '•יהי-ען _יי ביוסהיופעען ן:ר'אאעמ טטירנען לוורוד דייו טיריער וויבער דירו ויוויפבןיהענדע נו׳ולי^ן הער, |h3 !yiihii יוכע_ ׳ ״'^’1-פעען ;רענלען דיו אידער פערדדענגען. iriirni ואטטעט פעד1ייגנונ^ ואמור חיהר רובלווינןען, וינקען 1־ר: יוונטער דען הענדען פדאאאער פריסטעד. פיון אוטהיןגענ3 יוייפעד בע!עע1ט בעןרינדען דיוע31ע נון 1־;y^ ־־ -עו1"־טע רייך, ביג יענע יוו:ווידערטטעה1י5ען!עןיאנען עט יויבערפוועאאען.: איט יוייגעע יויאאער. ־״׳'י-י 3עוויופפ5עט , יו1ט העטטע. יויהר היי־ןעריטער פיוטער אי ט גינעע טרינעריפען, וויינען יויהנען דיועט יושלכו בלי לאילוף: סוד אל אלים. הכו בני אלים. שיאו זמרה והלולים. לאדון כי ♦מלוך: עזוז ל פדהשיאו. להרים ?.שיאו. עטסיו בנשאו. ♦עיז דמלוך: על רום משאו. ידיהו בנשאו. על היוד כסאו. ♦עזב ו:מלוך: פור יתפורר אךץ.בכליוןוהךץ.'פחלושמלאדן• :רגיז וימלוך: פחד שופרות ערץ: :ישלש ובם לץ. פאר מקנף הארך. :עלו בי :מלוך: צבי מהדום:על. ואדר משעל. צהל משיטי מעל . ♦ר?נו כי ימלוך: צקאורת כל פועל. לצלעם :רמי תעל. צפירת פאר להעל . הן לצדק ♦מלוך: קצינים אשר בלבו. אדרת:עזליכו’. קול יתנו ויגליכו. לאדון כי ימלוך: קרואים :קולוכו. :אחלו:ללוכד. קוממיות.:לכו. ולראשם ימלוך: ח המוקטן. ליום זרז מזמן. רשום למועד וןמן. ובו נוקם :מלוך: רועה נאמן. קכאו מתימן» רוח לעיר בתימן. קלעד :מלוך : שנאן ♦פצחו ואלן. ורחקהמלוכה: שדיזחסר איזון מצבאיר • ויריעו ל־יה. קרועת מלולה: תחגיורגאוה. תתאזר עיוז. לבל ישתרר. ור במלוכה: ת2'ח 330 3* ייגמר ך׳בע.'ושםצדקלרגליו. מנוף מלונה: תקיוטגרם. תוכיח לאסים. תשבור ממה רשע. עליות • וסיד פליאיות שיר מתלוליות • • J • • * * ; : • •I יפצחו כי ♦מאך: שאיורת תחתיורח * והוד אותיות. שאין המון בריות. יריעו כי ♦מלוך: תכן כס כשמש. שמו לפג’ שמיש.‘ תוארו כצאת השמש. במלכו v v :־ : •• ־ t : v v : :?לוך: ייז? תומך ממןרת שמיש. ועד מבואה שמש . תמה ברה כשמש . ירומבם !:?לוך ־ מושל המלוכה: "ח תחליף אלילים. תושגכלכרק. תקרא גצה. יחיד ?מלוכה: על כן נקוה לך " אלוהינו לךאיות מהירת בתפאךות אך להעביר גלולים מ! הארך והאלילים כרות :כרתון. לתקן' עולם במלכות שרי. וכל בני בשר\רןףאי ;שמך להפנות אליך כל רשעי ארך. :כידו ריעו כל יושבי תבל. פי לך ת;יע כל ברך תשבע כל לשוך. לפניך " אלוהינו:כרעו(:פולו. ול;םד ש;ז ך יקר יתנו•‘ וקבלו ;לם את עול מלכותך. ותמלוך עליהם מהרה לעולם וער. כיי המלאים שלך והיא ולעולמי עד תמלוך ;כבור*. ככתוב ;תירתך ♦י:מלך לעלם ועד: וניאניי והיה י׳ למלך על כל הארך ביום ההוא יחיה יי אחד ושמו אהד : 2 T: T T : • * י - T י I V T “ ׳־־ ״ : T V ; T Y TJ V ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ריאה עמל בישראל יי אלך,יו עמו ותרועת מלך ‘J2 ונאמר!:ה♦;*שרון מלה בהתאסף ראשי עש ירוד שבטי,ישראל: ובדברי קךשךכי'ו: לאמיר כי ל:י המלוכה ומושל בגרם: ונאמר ך מלך גאות לבש לנש י. "ן ך,תא!י אף תכון תבל בל המוט: ונאמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם לק מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ♦♦ עזוז ונבוקיי גבור מלחמת: שאו שערים רא^ ושאו פיקח♦ עולם ויבא מלך הכבוד*. מי הוא זה מלך הכבוד ״ ¥־אות ר,יא. ?s הכבוד סלה: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמי פה אמר יי מלך ♦ש’וא' :״ י * יי׳ ׳■-•־־ * ״ * ־ י''־׳ דואלי V\ v\vxxvX V X x % V \ \A \\\ X XV X X . ""v.n 'XxxxxxxxvxvxxxXxvxxxv בינגי'1 •ך<פ1 י די1עם ביוטיגע גענזענק עיבעטהען. דחן — nMrnÉ pn׳1| י״קד ודו:־,־: i5~r ־ע;ין.ק״;ד<1 ,י'1-ע דינע טכעטען עני;,!? גחן, ערוויורטעט חונד ןיחסינ. של ראש השנה yp 1מאלו " 'צבאות אני ראשון ואני אחרון .ומבלעדי אךאלהיס: ונאמד.ועלו מושיעים כהר ציון לישפט את הר עשו ןה;תה ליזי המלוכה: ונאמר והיה יי למלך ?ל כל הארק ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד: ובתורתך כתוב לאמיר שמע ישראל ” אלהינו יי אחד: אלתינו ואלה♦ אבותינו מלוך על כל העילס כלו ׳בכבודך והנשיא .על כל— הארץ יביקרף והופע בהדר ;און עזך על כל־־יוישבי חבל ארצך: וידע כל־־־־־פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצוד כי אתי“׳ י_צךתו:ויאמר כל אשר נשמד־*, באפו י* אלתי* שלאל מלך ומלכותו בכל משלה: י קדשנו במצויתיך ותן חלקנו בתורתך מטובך ושמחנו בישועתך. ומהר לבנו לעבדך באמת. כי אתה אלתיס אמת וך?רך אמת $1ם לעד: ברוך אתה ״ מלך ןל פל־־הארץ מלרע! "*•אל לוס הזכרון: 0:hí3 !hu היר. תקיעה: שברים: תרועה: תקיעה: א<*ון :1*031 היום יווני דעי הזן ווי.דעררט1ט עט: חיום הרח עולם. היום.יעמיד בטשןט. כל יצירי עולמים. *מ 3בנים. אם כעבו־יכם. אם 3בנים רחמנו כרסם אב על מיס. ואםנעבדיםעינינולן:חלוייות. עד שתחוננו!־והוציא קאיור ׳ז'ל?ם’נו איום קרוש: אוון :טנט ארשת טונד דער חזן ווידערהט!ט ע!: *הדישה שפתינו ♦ערב לפניך אל רם ונשא. מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תי״*#•! : r י• *T : - rt ׳•* י ” 1 • *• T T ״**•׳'* - :ן • : ן ■י '1 1 Wת_קבל ברחמים וברצון ס ך ר מ ל כ י ו ח ♦ נ ו: אפחד L ■V ־V >WV1 \/» י־,י» •X % x־» ■v' ♦ רייטע טי!ט דער נעבודטסטט: דער ווע?ט. הייטע "עדדען 6טר נעייכט געלטגען vHh ■וע301ע-’<ל3ף1א’, :'n ״עידען וויח קינדער טדער וויוו קנעבטע טנגע!עהען. ויהסט רו וו חונ: oth קינדער חן, !ח יאי!^, י' ׳ T טונועד ווירו !יך דער סווטער זיינער קינדער ערנטראט. זיהסט דורו ווונ: וו1ט קנעבטע וון, דיון י ^•1 יויףערע 1*!!':ען הטררענד לו דיר, בי! דור! דיך ווונ!ער ערבוודאטט , ווונד ווונ!ער רעצט טויטפיהרעטט '’1י-נייצט, ט רוט היי?י3ער פורצטבטרעד! 0סער' ^ל׳ו♦ אטצטע דט: רע3ען טונ1ערער ויפסען דיר טננענעהק !יין, טזוערוזטצסטער חונד ו!וזערהו!בע( ט!ך 0: רוט אערקטט, הטדכסט, סויעטט טונד פערניאאסס דיט יזטיאאע טונ!עדט ב!ט!ענם, !ט 3-p 1דבטראו<נ ט!גד ווטוי31עפט11ען טן < וזיייעי סדר מלייוח. אפחד מוסף ליום שני ווען דעד ל״ייטע נ1י1ג ר'ף, דן :דנטווג dUdd «וידד זכר געזדגט: כל1ך לווייוו£ד5ען א״ב געדרדנעט : אפחד במעשי. אלאג בכל עת. אירא ביום דין. בבואי יוכרו!: אדרוש לחנון. אחלה לרחום. אחנן להק לי. יום לזכרו!: בבואי למשפט. במי אשען. ימי יחפש ידי. צדק לזפךון: באבות בטחתי.ופעלפ אכלתי. והם רזיו לי. .קדט לזכרו;: גברהזרועי. כשח מחני נא. לבל ומח מני. שם דייו::' גיר אם נעמוד לפניו היועיל. בעת יבקש מני. זכות לזכרו!: רצתי ביובש אפוד. וחש! המשפט. אשך בם היח? שמי לזכרו!: דלג במחתה. עד יעצר וגף.' בגשח זזר מכליי יקוד לזכרו!: הביטה איד . בעמדילפניף. איןבקרבייאניו׳2׳ נדן פיערפדכען תשר״ק נדן יעדעע וודרטעזני געדרדנעט : זכר תחלת כל מעשי. אישר ?נד| שלה נעש׳. הוהלתם למאס ♦ יוצר ב׳ :זכיר: תוכחת מעשי. אם יצאהבכעס* תומך למענו י״עש. ויצורים עכור: זכי שמבראשית♦ תבואת ראשית♦ שוךש בכורראשית. ירא ועכור: שצףהדישיח• אם הר להשית♦ ישובה אישר הישיר/ * לשובביכם ♦זכר: זכר ראש עוירור“/ * ותולדוח ספורות. רש בב ספורור־/י למספר הול ;זכור: רובע מספרוד/ * מחנני לכפרות. רניש'שופרות. לשפןים יזכור:' זכר קריאת ספר . אשר ״ : ״ V : |• ־־ •• v ד V שפי אהחד, איינע הדנדן!נגען אדכען איר דנך.שט, !עטלען אין דין בעטטענדיגען !ד מען; וויך פ'י5ט’נ lu-t געריבטטטדג, דד דיך געברדבט ווערדע דין דנרענקען. דען דןו'גנעדיגשטען 11'íi דין !וכען, דנבעטה^י^" עיבדראונגטפדןןען. ד!נד ס!עד.ען לו דיהע, דעו איד די!ען טדג בעטטיאאטע לוע דנדענקען. דיל 5י׳ bD נון פדר נעריכט • ווער עדן אין דד פערטהיידיגען? ׳ וועד קד! איר טוגענדען דויפפינדען לוע דנדענקע! • ין,ע־ הדטטיע דין איין עערטרויען דן דיד דורפעטער; דבער !יוננע פדן ד.דבע דין דיהרער פרדאאען טה',טע ן^יךז נדשטען, דיד איר פד1אד־1ט דינטען לוע דנדענקען. דד ר ט פד נד דיך אערטיגע דונטערטטיטל'33׳ ^ 0°׳ ד'ל מפרדך מחני נא (שמות ל"3 פסוק ל 3) : די!ע ״דרטע ערהיןטען איר נדאען דונד דנדענקען. דונר הע“ ר לוינ דויך דיינען אערטינען בעטהער. ווירד ער איר ווד,ה!פרדאאען, ווען טוגענד h6| א'<־ ער6?ידעיט "ע[ דיגי דנדענקען? וויד פערגניגט קדננטע ,דיך דוזאדה5ש !יין, oírt אחרי דדהער לדג, דיע פריששעראו,03 . דו!ו0 3רושטטי!ד, דן!ווד איין נדאע דיינגעגידבען וודר לוע דנדענקען (שמות ג״נז׳ב״ט). טנע!ן דייוטע "ערן־.יו איט דער פפדננע הערבייד דונד שהד ט ד 1ע טטערבען דיינר.ד[ט , ד5ש יענער געאיינע (קרח) 13 י'ן'־|,ען דיל נדהשע, דונד פערלעהרט וודורדע £דע פייער דעש דנדענקענש *) ערבדיאע דין איינער, ד גדטטי ווי.גי־ אדר דיר בעטהע; דין איינער איטטע פינדעט זין קיינער אעהר. דעי עש פערדינטע דויפגעלי'5נעט רע| *) דד׳ע ווי! (3מ37ר י ז) דיד געטיצטע £ווו חיר של ראש השנה רזדי מצב לו יספר. בכל דור ודור שפר. ;!« לזכיר: .קצף אס הוחרם בספר. לבלתי מצוא כיפר. קיום זקדזן זה ספר. לפניו :זכור: זכר צפון מורד♦ אור. תמים דור כאיור . ציה כהר לאור. קנויו יזכור : צפופים פני נאור. משפטם תת לאור. שין vh שאור. בריב בל :זכור: זקר פעלת אזרח. דערתה ממזרח. פעלו : : - T V ׳ : 1 • • : T: T T :זרח. בקרב שנים :זכור: פח אסב הוטרח. פרחיו למרח. פלו־לו יצרח. : T T • ־ י * בעדם יזכור: זכר ;!קרת מוריה. בהית ךא:ה. עדי ערום ועריה. סבוני _ץכור: עצב טך:ה. אס כואבה פוריה. עתר1 לראיה. ולזכות יזכור: זכר סלם חלם. י ; i V :• : • : r T ז * ז ועליו לזכריה: דש מי <• ישיב הטרח.’ רוחק לדיורית. שמיו לזכריון: ומי שונא בצע. ידבר ענו בי. ויען ויאמר י עד. אדון לזכריון: ־ ובטלד־ז חלב. יעבר בעדנו. וקנ^ד שני.עפרים. נעל לזברון: זעף.ירא ויאמר. קהי ירק בי. אישר כלב אלדו. הוא לזכרון: זעקןהשיב. חרב אל נקנה. והושת ליו כשמ:ש. ?ס לזכריון: י חכתי בעת עצר. לפותה וממטיר. כמשיב רוח לילד. אבוד מזיכרון: חי לראיות, ?דית. בדבריו קנאתי. כי־ עזבו עם. בריח וזכריון: טרם דה לי. ?יכ§ר פנים. מנחה היולעו־ז". כשוחד דןכר־ו!:”טךזףז נ;רך וסמים. למסב חדריו. ך□ וחלב לניחח. ולמם הפניכס לזכריון: יצקתי על.קהלי ריקדה.’כי־ל-א אלמן. שתי"לזכריון: זיה אבטח _Pl3 פניענקען. וויו פי!ט פיינער וויי! פינחס ! 3מד3ר ליס) . דעד פ5ע1זערד דיינען 33'p בע!ענפטי3ען, . °’׳נן 3פאע דער לוקונפט פויפנעלייבנעט ווערדען קפ33טע לו2ך פנדענקען. hu ניבט ס פיינען פונפייגענניט־ 31'""T יממיארי) ווען־ער :מנטע: בעלייגט וו*דעד ״ין (שמואל א' י״3)! פונד דעד הערר :עלבמט pn'h ^ ^"מיס דער טרייע נפב לו2( פנדענקען? ער !ויורש דער מיין !1'prh פפפערטע פיר פו« לור פער!פה2ונ3; 11‘’h'11 — v3”fa P דער pnn אפן nz'ű פונד אך,רן — בעטטענדיג p'h וונדענקען. hu ניבט עס נפך (16! "!ל1," ׳ ״!!שער _ פלש ער דע ן n״'p דעט העררן !פה — פויטריך : פפ^פיהרע דיינען מטריין h| אין 1ע31'3 3 לד פ יין)! ער וווו ר 2פך דע2[ !יננע גפטטעט; ער פ1עחשע וזיהן וון, פו2ר דעט עננע?ש פער ע״, עניעש ט״עידט וופורדע פין דייו טיידע נעטטעקט ; זיין טהרפן ווhרד דער !פ22ע נ1ייך בעגרינדעט :pi י|| . ^ 1 ייניענקען. בייפ יענער דיררע דפרט, קפננטע פיך Inhu ר1ויןי רעגען הפפפען, h'| דער לופער!יf>í יןיי£ע'_’ ׳ יעי פעראפגעגד וופר יענענך עוטועע^טען קינדע דפ! 1ע3ען ווידער לן געבען (מלניס א' י'ן). ער 1 ^nü1y3 גפטטעט פייפער פזנד טפרפך (מלכים א' י״ט 5' י״ך): פיך 'וייפרע וויי( דיין פפ1ק דיינען 1213 פי פיך הפט! פו2ד נפך 1ע3ט ער pií עו!יגען פנדענקען (מלכים 3' 3' ח' י׳א) . יפ_ t-behn ptnhmhfi ניך ^ איטטע?, נפט ט לו בע!עגפטיגען; פיך 1יש טסיפעפפפער פפרפן נעהען! 1יש פין 1"2׳!p טעאפע[ ic־L.p *יעיזיערע טפעלערייען רייכערן; בעטפדע2גטע !יינען פ?טפר איט פפפער13וט; אעכטע ph5 פונ־ I" ^ j יוננענעהאען דופט, פונד |עךטע פוי( !יינען טיט דפ! טויברפד (לחם הפגים) pré פגדעגקינן, אבטח בך • ויא מדנים. <-י הפבקבר. ןל^ח־שטןללזכיון: ועליו סחיוללם. ש:ר♦ ארבע זעלס. בר ?מאז ’יזכור/ שדיניו ?מעלם. ןיאכר לנעלם. שיחו יועילם. ברירת לזכור: כה אלה סמכוני. ורחסיזל בקשתי. לול^ הכם תמחי. ואיני לזברון: כי הם בזרוע. עדיך 'יהא באי. ריוממותיך ב?יהם. שמואכרון: לייוםזה נבמיס. סכם סשביוניוח. חולה קמים. וראש לזערון: להקריא בו. כתב עט ושמיר. נהיי ובארי. וידוע לןכריון: מור־: וחיים. שלוט ומלחמורה. צחצחיוחושובע. באים לזכרו!: מעללי גבר. ומספר צעדיו. נשכחומאנוש. ולאל לזכרו!: נסחרה דרכי. מי יוכל שיח. לשיא נכתב לן. חטא לזכרון זכר נקובי מטורד י שבועת מטווה• נד׳דות המטות. לאמצם עכור: נושאי עול מוטות. אם פץ להמטות. נפץ חדרהמטות. לבפורעבור: זכר מצוקים* :סוד מוצקים. מפעלם לצועקים. כפום חש לזכור: מפי יונקים. אשר בסוף נואקים . מאמר כריח ותקים . דבי קדשו יזכור: זכר לץ כפיים . ואמרי שפרים ♦ למשלטי פרים. בשפה :זכור; לעת בקור ספרים. סתרים מכפךים * לשני עפרים. לצךק עכור: זכר ?בוי משכן. מקום דול שכן. כרובים מ שכן• חסד נעורים עכור: כיור עם כן. ;ונועם קול דוכן. כביר ביום מוכן. לנבונים עכור? זכר יל י ר נון. ומשפטי אורי אפנחי עכרו ברנון. פלאם לזכור : ♦וקש ?יץ השנון. אםהשלףלתאגון. :קשיבתתנחי ן חנוניי לזכור: זכר טעם שופטים. יאיי^ קציר נגד ?ני גבר. מ;עשיו י־וכיחו ויענה 'X'VVx^ היער יעטלט — ו£ער1וטטף: יו^עש דעטטען, טטעה׳ וויך לעהרענד hí וויו! וויין ועינדער díSd!, חיי|י ^'טה ?? דולו ד.ווטם עש איר פערהיישען, אין ניכט פערוויט״עט לו וווטטען, irt גד די!ע פעי־הייטוננ ברי^ 5י' ניו־־ מנדענקען. דיר וו^יין , קוטט! פערטרויע וויך, ניכט יענען ברידערן: ויו! זי;ען גון וויע נרוובע, ניי ד"’ יגע אע 13יי3ט דע ר עודנקייט לוג( וונדענקען. יענען טרונען לוורוד לו אייגער ערר.ו*ו!טוגנ בייט, דשן ״ווי '1ט yD!, בוור»הערליגקייס דיוו ווין וויאאער יו5טע ; "ערע די!ע ני5ש גע״עיעוי *י "עיע עמ ^יונ,ע "3,׳, &עי,<1טע|1יי איף ו1נדענקען. הייטע וויוט דער בעטטיאאשע טוונ לוע וו3ט1וששע רוולער יעצנועען (דער 1<ע5סעי 0!1? י]|י£־ ער 01’rt דער טוונע וונפווע, עד דער עדטטע לוד ווע!טט(!פפוגנ לוע וונדענקען. pn’rt |rt "עידעי ןעב,1!׳ נענייצנעטע אעגסעגטורווטען, 1ויט ווונד דייט1יך 5וורגע1ע!ען, רוונד קונד לוע וונדענקען. טווי י״נו ס יע־-6רידע יוונד קרע, אווגנע1 וווגד ווי3ערפ?וש , וו(!עש ק(!אאט הייטע l'rt וונדענקען. דיו! היונדלונג ״״ג ך1ייטגג דען אווגגעש Inrtiirti , וו?ש דיוו וונלווה?:ייגער טריטטע דיוו 1עעטמ irtó וויהע פערנעססען, »יי1 5ו!ר נ>וטט ווין’ווגרעגקען. ווער rtp| »וונען: ״ אייגע ד.ווגד1ועען ויגר פערהי'א1'צט; פעוטויד "'ייי ן ן^ע|׳ פער^עהען ווויפ^עטריבען לוע יונדענקען ?״ וייגע הוונד(ועען 1ע(3שט נעבען יויוזנען וון, סטיון£ע, חוגי של ראש השנה העגה ביו כחשו. עד לז^ר־רן: שיחו מזמור! אל. נחר בל בני איש עוברי תחת שבט. כצאן לזכרו!:'f סיוגרדלרח. בעד תמימים בזעם. עדבאקעם. כאת לזכרו!: עשה פלא לסיים. לבל וחיי 3מחים.'הנש'אמתך.' בקבר לזכרו!: עוררת אז בפועל־. עוררנו בלא פוער. ך.רא לגפלאיוחך. תעש לזכרו!: פגה אלהים ביושבי גנים• הקשיב לנדבלימיו. בדת לזכרו!: ?עלם לפניך. ושכרם אתך. אוכלי לחם העצבים. בכפר לזכרו!:־ צצו שעלים. מחבלים ?רמים. להכריתמנן!. שורש ויכרו!: צלרום כפרך: נאקו ן ונושעו קציר חטים♦ טקש שוטים. !hnn מלזכור: טורח אךבעת שפטים. אם נענשו נשפטים. טבע משפטים. אשר שם קבור: זקר חצות לילה. ותודורת משפטי לילרד. חשף באישון לילה. ננינר למ1 יזכור: חקר מפקד לילה : I : T »- : • |v" :• T נגיה ב_להב לילה. חוק הנה יומם ולילה. לגיהם עכור: זקר.זה זבול. אשר בבצע, חבול. זדונות סבול. עוד בל יזכור: t : ז י; זעם כמבול. אם תיאר. לחבול. זכרון ירח בול. לחמלה.יזכור: זקר.וכה כל"‘ פועל. בקו ופלס יעל. ואם במרד ואם ; ־1 V V : • : — V V T : ' במעל . רב ססד עכור: ןאס טוב לאם רע. אישר בו יארע. וסתו :פרע י בסאסאה מלזכור: זכר החיים. עד כמה הם חיים. הן למות אם לח: ים. סי ח* נזכור: המון שאון קרואים. נעברו לפניו י\׳ W/V' !1X Mvv V׳\ VV VV\׳\ VW\ V־\ WV\ VA W VW'.AMA V׳V VX %-׳V V\ V\ V’. W VX *,X VW' 1 טי־עטען מ$ט לייגען ה1'|' לוע מנדעגקיפן. טפריצט עהר£ור5טט£מו1 £ph דממהט[וטטע לעס מ1ואע5טי. j י ׳ יזייגי־ אענטענזמהגע מ?$ע ! דייו מיהר מונטער דעע הירשען» מטמ3 ווימ םממ£ע געאוסטערם וועדדעט, P י׳ש־ענקען. עט וויוד דעש מן!אעצטיגען רמטהטווס, !יינע 5ר£ייייע| (נח מוגר דעטטען פמאיזיע) , מי! י *"^?’?שטמגען) מין דימ מרגע לו פערט1ישען, בי! לור ליים מיהרעש הערמוישגמנגש לוע מגדענקען. {'עשה♦ לייגע דען זעבענדיגען ״מונדערטהמטען? ?מס 1ימ ני5ט דען טמדטען נ1יי5ען ; קמן אמן מיע ,WVVV/^\׳^\)^W׳W»ArtA׳^%VV׳V/V-\/»׳\/'V>/VVV*A^-V׳\V/V\V\AA/V׳A\X *) ו!ען יויין ירית מילה וויו ב׳הכנ ו!י1ש "ייד דיגעי פזמון 5עזחןט £rt<■ כי זוכר כל הנשכחות: לכור בלית אברהם ועקדת!צחק• והשב שבוה אחלי!עקיב והושיענו לגזען שלף 2 אות ברית בינו ובינה אבינו • למי החותמות הקר נא כי אש בבשרנו • כרת בל' 4 j • יי •• #5 f • : • ״ • 1 •* t • • 1 • t V - V • תוחלתנו. וכור לאל תפר בריתך אתנו • לשוב בלחמים על שארית !שראל. להוישש* ' למען שמך: T ־.............................X רחמיך לכור להלבין כשלג אודם• הבט לברית בניך נא ת^X׳^V׳V׳V׳vyV'W־V־^'v ■V־v׳V^v אנוסה • ויין יויי5ע (יוך הי5פע, לזוכד פמדע דייו יון!אח5ט איר (יוה.׳נ ווען יויך רופע »'d זויםער טטיאאפ . טטויצער נעאיינע, יוין איינעי■ איטטע היר, טטעהט זיין דיו; יו1(1 היר יוין דיועע ק[יי(ען הייזינטה!([ ilr!z “ר ^ייע1, איעע מטיאאע. ין זו3ע יווה־ (יק אין יווין, איין ניופט! יוין בין יויין פעריויררטעט בויוןי; יעדער .^T׳ יזונד י*1יך אוס פערטטואאען; דחרןי :יכט ערהעבען איינע טטיאאע. א"(י1 טערער טפרעצען: עט יויזט ^ ר£גוי!טען; זיין הירט יוו:ד טירע 1עטט ני3ט אעהר היורען!יינע טטיאאע. יו1ט זיי(ע 5עמרע אין (יון פריידי; י)ע, ש';טע י דיואיוה?0 וויו ד איין נויאען זים; ער ניינטע איר זיין י!הר יו1(ד מפדיון : orti אין היורען דיי<ע מטיא, י- -’-ר M-;o פערטוויז('־ ער !!ידעו, ודיז P־| עוסד יו יבער סיידעבער?ע, clh ער רעכט יזוכך־ י!רדנ!ננ יזין איינען כמישכניותי ואיןק'ול:ךי-גמ3חר לבהיר. השיבהואלי. אולייקא פניך. עקבישמעןדבקיול: דיוש טובה למיו, וראה ש־ מוריה. אלם פיהויהיצדק. ללא שמינה Sip3 : הסר מחלק. ידי= שעירות. היוגה בתחנונים. כי לין? חקור־1: הושע.' אשר לא תשכחערות. ומפי_ןרעו. לא ;סוף קוד־*: וחיתי ומליצי. הם בני אמי. ואין נחרו'בי. למען אשמע Síp : ועל משמרתם. !עמדו ויועקו. .וגל להם סיוד. והוא !ענם S1'p3 : ן'ה חמק מני. אסובב'ואבקשנו. בכל־ מקיום הוא. אנא אשא Sp : זכרדיודילמטה. אדיר במרום. : ־ T ־ T . מלא בנאפיף. בזרת גפיף♦ הצג בריב צפוף בקול חרדת שופר: הוענש בא פוף ושב היות חפוף. הועילו לב בפיף בקול כפיפת שופר: ואם שוד ♦עלזו וברין ♦ליזן. וצדק ירוק לאחזו» בקוד1 תיל שיפר: וכמו מכניס כזו י ומוציא בזי: יכן מנו ♦גיזת בקול רוח שופר: זה ניבי קולות. אשר ב״מקהלות. זקק לקהלותי קול תקע שופר: זממיעקלקלה♦ מהו:בי 'סקילות. זעו בנדוע מקלות. בקול שמע שופר: חי מכל שנה. יום זה שנת י חקוק לשושנה ♦ 'לקול חרות שופר: חבתי משנה. שמה מראשינח. Nün כל השנה . דתית בקול שיפי: ט*בע ברכות תשע. מול שיפיות ת שע. טהור מהם .ישע. בקיל דת שופר: טנף צחוגי ישע. בשובם מפשע. טקיתס תשעשעי בקויד^ שוע שופר: יוטב משור פרי ומאיל המשפר ♦ יום המסתי. רקול חרוש שופר: ♦קש יופי,♦ ויסוטן :חפי* יושר VV%A^VVVVVVVWWV\WVVWW\Vt׳\׳\VVV%AA/V/«־VVVVV/%׳V/«׳A>׳V\'V^/V'-VVVVV'VV/.״•X ' V' \A,Ví/VA/\ -%,-V איינען ווחהנונגען !וכטע, יו 1:1 ;יבם היורטע דערעןטטיאאע . יו דורו, וווונדערער לוויטען רען צער:זטיקטען טד'1 1י1ן *,1 ברינג 1ויהר איר ו1ירער ! 5<[["5ט uph5 ער דיר, וויי? דו1ו נעהתחיו:( ווחרטט :יינער ־5 .1-nn'L’t!ך 0י נענדען יודןי; ערוועהנע דעס nnnh1>£Eh׳D1 י1,'!1 rvTtt 'עק־ת יצחק). דעשטען דוירען 2יייו טד.ענדען פיי :lv (ישראל ), דיח ניצט געדזחרכטע דינער סטיאאע , הי[!,, יחש יענעט לימניט ניבט יוין פעקנעשטענהייט חיוי״1נ1י דיוט ידע אונה דינעש :יואענט 3 יו חויפהיורע דעשטען טטיאאע. איינע פרחפעטען יוונד פרעייגער — ן!!,הנע יי' ^ נער נחליחן — די!ע החננען א״ר ח'אאער חנעאפ£יוה[ען לו געהחרצען !יינער טטיאאע . :יין טטיונדען טד!י ח'!י'1ל הוט . טרייע יווע ערחפפנוני. גיוטט[י5ער נעהייאניששע, יוונד ער [יט יויהנען פעמעוזאען יויינע טטיאאע • יי2 יעשלט ידזט עי נחנן פיון איי נעודצען: :י!!! יויך ״יונרערן? 2י![1 יויהן:ו5ען ? _ ער ח־^ י|ןןע5סןזטןבע1! ר !וחר.ין !ח[[ חיך ויח טיקען איינע טטיאאע? ודרי איינעט נע[יבטען היי 1וונטען ערוועהנט, !יו הייטט עט ר״י אעצטעע חי!ט חין יען היאאע[ן חצען! יווני — פח[[ חי!ט דיח ;יו נ ל ע ערד ע זיינער אחיעטטעט! רו£ע'י < חבעח של ראש השנה קיז ?לא ?ל הארץ סמרו. לסעלה קוףאים בקול־1: הדלי מיבם. אש! בם שבילו. דברו חסונה לא ראינו׳.'זולתי קול: תפשתי ישימו; היש. }אמרו אי;. קדם חתיועיוז. בעתני ?Síp : טהור דלג. הריב הנכר. וממעון הר מור. זאזנמ7קול־!. טמאסי ידידות."שפנו ועלה. ליום ?כא:בא. באזניSíp: :קרתי #קניו. ונלוהילי בשבי." עמו אגבי. אזהעטיהניבקול. :לד ?שנער". ושם ?ס י בעילם . השמיע כארי. וכנחש קול־1: ?לדד מני דיוב . כהחרפה ?מלאכת. חקבמעהב. העבר Síp : ?ביש לי. ארבעה'ראשי ;?ר. ונם אני בהודיות סלה. אשמיע ליו קיור־: לה!ת קנה. יושר לב:שפר♦ בקול שפור שופר? כעת הם תוקעי□ ♦ גיא מבקעים כךפ*מ משקיעים♦ כקול שאון ישופר: כל המ1ן כ/רעים ♦ כחיל מהרועעים♦ כאשר'qrt מתריעים. קול זיף.ע כשופר: לקוא כיוקשב♦ י ובעת כל מושב♦ לאטים בסער י;שב♦ בקול סערת שופר: ליורעיו יושב ♦ לאות טוב :תחשב♦ לעת :תעעב ♦ בקול טעם שופר: מואסיל להבקיע ♦ בוגריו :קעקע♦ מורדיו להשקיע♦ כק־ל חזוק שופר: מאריך בד,תקע♦ כיקצי כהבקע♦ מריע ותוקע♦ כקול שלוש שוד ר: נותן אימות* מח־פיז אמות♦ נוסו מאמות ♦ * : • י י ז מקול W V V..-V XV V V'V'V'V V v vV W X־x י. X X V * X X V X VXV-V'x יכ;ד1 א־ ט פעדנעהאזיבער טטיאאע . רוויך די ויו העערע חין דען נעטעסטערן ווחר;יןי ינר די;:ן וועג נערחהנט >),''ית:ע1: וויר החבען קיינע נעטטיאט אחהרנענחאאען, :חנדערן חיינע טטיאאע . חיך ערקונדינע יוין דינר 1'uc'ii 1> חוכד פדוונע: חי: ט ער היד? ניין, חנטווחרטעטע :יח ; חיינטט pir ער :":ע ויעד,דע פערקינדעטע, ערטיס, ׳ rU א״ך יויינע טטיאאע. ־חרט חיי1טע דע־ היי!ינע, חיבער בער־. ע הין; וועהוטע חיינע "חהנו:נ 1יך, חוץ' דעי: p מור, חונד :חנדטע אירזיינע טטיאאע. Hh"| חיך החבע !יח ענטודיהט, דינע גע1יבטע 13r.hu ט, ח:נד דח ׳־ י||'|י; ח בער — ער ודר־ ווידער 1nnhp| חוי!ו דע ן 3עטטיאאטען טחני — ערפחו! חין איינען חד,דען " סטיאאע. יח ווירדינ אחר חיך חיהע; :ע!_טט ח״ן איינערנעפחנגענטחפט 5ער1יט ער איך ניבט: " חיך ווי>ן P|._ ‘ .ר 1'"I • ׳ זח דין איר דחאחה5ט חיינע טטיאאע. דחרט פחו״נטע עי א־ך ניוך ד:l-ni’ii p שנער הינאב '•ייני גן טה־חן חין דען טחבענדען עילס חוי|י; :־ח החבען א־ך ודרו חיין יחווע חבנעבריז!ט, ח! :ד נזיין ׳״ טיחנגע חדטגעוחססען חיהרע ניטענדע טט־אאע. עד החט איך טחן דעע בערגע בעפרייעט *C; עררעט־ ג.,ד,^׳:;- ם־רייופפינטען פחרדעד * ); דחפיר ווערדע חיך ח־הץ עווי4 דחנקען, איט ?ויטע־ טטיאאע • דחן חי, - עד דח! די׳ך יענעע נעליבטע חינך טי)5ע; עט טח^ט חיבעראוטהספח5ז;ענען היאאע!, ח ונד ערה 31 11י, ״I !יינע טטיאאע- גונך נחטט איינעש ד,יי?ט דין' חין דח: ח רעטטע איך ח!יש דעע א! נדע דעי עהערנע! f ווי.ד דעי סיאנענדע :on,, לחש ח1ין* די ח ;עטיבטע דגיאל׳לו קחס ז'. ־* Tüfíu ל C g אז מכר אוץ. מי לי בשמום. אז והדימה'Síp: לאלהי לישעי. מש3י נתל ׳®עוד. ומרגל עב טיט. הצרחתי בקיול: מדת קצי. לאהיודיעני.' מסי בארצי. תיור ישמיע קירל: מייודעי ספר. חתם קצי. לבל דעת צ1פי. •עת י^או קיול: נא הבטולאה. מקול ביך ישופר: נותץ הומות. טלצבית מלחמיות. מהם נהמות . קיל שאג שופר: סיורו מלה. ?:סין לסגלה. ס:ם מגלה♦ מקול הלוך ישופר: סיוד יום גאלה. בחספו לרגלה. שישוו וגילה. קול ♦ישמיע ;ז; •:I T Ti ן • 1 T -ג• שיפר: עשורדוחה. עינגמרחה. עברות V : “ v v t v ד" ממחה עניי ומרורי. אי! לי מכיר לטי אשיא קול: נצה אקלה. כי לא :פול דבר. ממקישיבי. דממה וקיול: שוש לכיש! לבי בקרני ■ בשמעי'דיורי דיופק. עלפתחי Síp : ״״ סלח ישימני. כחיותם על לב. כאז תחתהתפוח. עוררני ;Síp': י י' י עליהגי אל. Sp קל בניות. כי בעבורי. בחיורב תת ה קיול: על ?S אלקים מאד נתעליח. נצח תתעלה! בקרועח קיול: פערה ממדבר. צפיור ממצריכם. מיונה השמיעה! • מאשור V\V\\\\\V\\\V\\ VWVvU\A\’V\ V\\\ V \ V VWV\ v V W׳ Vv־V׳V> לעהנע! בעפרייע וו;יס דע:( !וסדער "סיין דעסטען פוס אין־ נעטדעטען 1 — :וו טייס ודן־ n־e יסוו״עדגדער 5 . rwו1ס ודך דיון דוו: ענדע א";עי ?יידען וויססען! ו!וןן íi'h דוו ווסה! ודן »יירענ{ ייו:דע '-־10י^-ו ׳ ~'2 h וויו ד\יטטטטי«וו? ווי•;ע טדיפטנע5עהרטען וויםטע׳ עט ניכט ; א":ען:עהעין וויוט :יו! וויגבעקווננט דיוו לייט ^ ווע!כעד דו! ערהעבען ":ידען סיהרע פ יו! ה ע טטיודוע. 0 טויע hn, א״| ויידען ווו:ד !דיגע קוויו,1 Ír יויך *•ק״ם ני״ואד׳וססשט לו דע:( וויך ערהעבען קווגגטע !וייגע קזוונע 1 טטי״״ע. עוויג ווי!( ווין לו דיר הסייען; ;ע"'0, :!"יט קיין תסיט גוייק, פסן וו11ען דיי:ען פערהייטו::ען דורך דיוו פערנעה״ער -":עי טטי״״ע(דיוו פי0^ט;י1< וייס וריד וין דס 11"! העין עיפיייעו, ווען סיך סן וייגעו טהידע פסכען הון יען ו!ו;ד פעי: r־.rn! ןועייט'^0sj ג:ש נע!יבטען טטי״״ע עד ״ירד !דך דסן סוץ' עווי; וויס סיין ד:ע1 דינעון הערלען סויפדריקען, סוגד וויי* ח סוגטע־ יעע 500'p’nU, סויפאו:טעין דורך וייגע !יב!יכע מטיא״ע. ^ עדית;♦. דוס ה סט ט איך, "יי! גסטט ! סיבעד סיוע גסליסגען ערה0בען; דען »״נעטהוו1בע1 "ücr ייסבע| י דע:{ בעינע הורב (ביני! הסיען!סטטען דייגע גסטט1יכע טטי״״ע. וויבער ס1!ע נסטטערבטט דוס הי!ו עיה |! שופר ער־ ע', יז1נ־ פ£־י[י זיין לודואאען איט דיינער אעגטינען טטיאאע. בענדינדע דיינע נעזעטלע יוין py;"M העדלען, ן,,ע יייי גיצט j\1mטווינדען, י1ונד ניצט £יזן איר וויי5ען, דייו "יורטע דייו איר £עמעהא!ן 5יט דיינע ניזטט־ 1^,íW1'cC< דייגע געדיינינטע 5עהדע ווי![ יו ץ■ 1עד;ען, יו ונד איינע יווינען יון איינע ?!וזרער העפטען, וויי! דיו, ד,ש”'1' ^5י דיין ביוטה! (משה") דייו רעד! וזי[ס, יוונד pr.'h יו:טווי!רטעטע דייני! יו![איוצטט טטיאאע. דיי! לייט ,.,^־'ייצטעט יוטט נון יועעקיואאען. דער £ירספרעצער (ח?ן) טטעהט דיו, יוו;ד בעטהעט דק יון איגו 55ע; vhh'vV ',!pp. דער נ״וואיונד יויוט בעטטיאאט; דע־ £ייעדטיונ פעסטנעדעטלט! נון H'u יויך יויהע שיפד J דיוש דיז איד יוגטוויודטע, 1יינע ני!טט1יצע מטיאאע. ו1ע5ך יויין ניעטי!:! יוויט דען נרעבערן! וועוך יויין pltf י' c'1n יען נחפטען יווי£טכדין:ען! ווען דייו יווי0נעדיוררטען נעדיבפע, יוויט דער ערד! ווערדען היודען 'ינע סטיאאע. טו־ט! דהרט ווירד יויינע £יוהנע יזויפנעטטעקט זיין יו!יןי ^p נעביד:!; דעש שופד׳ט * •יידד #עצטיו דוק דייו ערדע םיו55ען; דיון ווערדען ויין אונטער ווערדען, דייו 1יוננ פערשטואאען, יוונד נ־^, _ש’־1 יייינע פריידענטטיאאע. דיון ווירד דיו קיין נעטייטטעט העדן אעהר יויררע פיהדען; דיו "ערדען ^ ..י פעדטט^קט :יין, לו נעהיורבען דעד זי!טט1יצען טטיאאע. עראונטדע אץ־ ווידער, ודיו דיואיוה!ט ביייו - 1- י" דיירעט געגעטלעש, ותביייו דויו איך !רטיטטערטעסט איט £"!ד5(יואאען יוונד דיוננעדטסיא, 3 2 G א! מוסף ליום שני Síp : 'שין־רר לי כקדם. דת ן $ן מישליעי־.. סיוס *כר אישו^יטה • מיורש־. אישר בה עלפה3'. בלפידים וקול־*: י תבונה הפ־ק. אי'שנביוןךבר. ורונן נועם זמירות בנעימות Síp : ת־לה יתנו. אז לבל ה׳פמיע לאל־1 מיושל בכל. ימתיקו בקול: תחת בני ציון. בני ffi ישחו. הברקת חצינ= • ויתחמם בקוד: I : \ : - "י תרעכם לביוזזי• תתקע בשופר.' ?סערות תימן.' אז קרוא עור שלשה . בקול עתודשופר’• רחישת♦ לעליית. ועיני תלויות. ראום 6 •:•••: •1* • : - T בניס גליות. בקול גדלשופר: רביעיות חיות. לקד להיות. רשף שלהביור! י בקול להבשופר: שנה תעורר. לשלם גמו4 לצורר. שאונו ך/פורר. בקור* גבירות שיופר: שוישןתךךר. גאלה תבררי שימים תזורר. בקול הערת שופר.*• תיישר מחרמון. לרועע ארמון. תשלנ בצלמון. בקול המיון שופר: מזן תצעד במתן אמון י ^ תשמי_ע בארמון. קיול קורא כשופר,• :לדקייל: אתה עלית בענן כבודך על עם קרישף לדבר עמם. מן השמ:ס השמעתם ק1^ ונגלית עלידם בערפלי טהר גם כל העולם כלו חל מפניך ובריות בראשית ריוף ממך בהנלותך מלכנו על הר סיני ללמד לעמך תורת ומעות ותשמיעם את דיי קולך ולבדות קרשך מלהבות אש בקולות וברקי□ עליהם .;גליות ובקוד1 ש::לי עליהם הופעת: בכתוב בתיוךחך ו:הי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי וברקים וענן כבד על ההר וקל שופר הזק מאד !יחרד כל העם אשר בב*ריגי ’ ונאיי k \ \\ \ V־\«־\ \ *X V% V\\ V^V\V\ WV X VVVVX v X Wv\ \־» \ > w% «. vv\ \ x'vx vV, »ע. £י1י;־:5טיני.ג I :גד; רען ך. ח ס "גד:־ וופהיביכתגדגוע 1'n| (דויד) העדעפר נעברפ;ס; ער ר.פ ט [יוער געטייבען, יווני ג׳מונגען »יט 5יבזיצער r«n*oc . ערלייגסע, דוופ יגס ■*ייגעס יעדע! *£'י5מ 5ל"' (ין'0 !ועוטר ׳1 ג י: ני: יגן לו דפנקען, וזו:ד לו!־מען h״u מ^ענעהאער ס0י»«ע. יויינסט דוון דען :וזהר׳*! צ'? v-,-k D• זיוהדג פונט־גדווירפיו. גע»פ5ט; דוי» טטפסטעטט געגע! דפ 3h פו כד בעטי־ בטענו ם רויד < bt - Jl’UK'L'V'" כפך ודרטט חפ פו־ןי איינע קאיגה^ער הערפב דפנכער!; ודרס« -** שופד nfita!, רפט פט »י«נו*:ג*גע, >!ען, ״•רד דעשטע! Mn-or■: . ונאמר ויהי• קול השופר הולך והזק מאד משד, ידבר ודאלהים :עננו ;קול! ונאמר וכל העם ראי□ את הקלות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עישן 1?ךא דז^ס ך געו ויעמדו מרחוק! ובדבר♦ קז־שך כתוב לאמור;!לה זלהים כתרועת !! בקול ישופר!’ לנאמר בהצהרות וקול שופר הריעו לפני הטלף יי! ונאמר תקעו בחרש שופר בכסה ליום חגגו! כי חוק ל:שךאל הוא משפט לאלהי יעקב! ונאמר הללויה דיללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו! הללוהו בגבוריתיו הללוהו כרוב גדלו! הללוהו ?תקע שופר הללוהו כנכל וכנור ! הללוהו בתוף ומחול הללוהו כמג•□ ועגב! לללוהו בצלצלי־"שמע הללוהו בצלילי וקרועה! כל הנשמה ועהלל יה הללו;ה: יעל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור כל יישב♦ תבל ושיומי ארץ כנשא נס הריס הלאו וכתקוע ישופר תשמעו! ונאמר והיה ביו□ ההוא .♦תקע בשופר גדוד ובאו לאכךים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ל;י כהר הקרש בירוישליש! ?אמר די עליהם •ראה ויצא כברק חצו ואתי אלדזים כשופר יתקע והלך כשערות ” צבאות יגן עליהם! בן תגן על עמך ישראלי בשלומך! אלהינו ואלה♦ אבותינו תקע בשופז* גדול לחרוחנו ושיא נס ל_קכץ נליותנו וקרב ®ודינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מורכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים ?'ת מקדשך כשמחת עולם ושם נעשית לפניך את קדבנות חובותינו במצות עלינו ?תורתך על ידי משה ע?ךך מפי בכרך כאמור: יכיוש שמחתכם וכמועדיכס ובראש♦ הדישיבם ותקעתם בחצוצרות על עלותיכם ועל ;בחי שלמיהם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכס אני יי אליהיכם! כי אתה שומע ?1ל ישופר ומאזין תרועה ואין דומה ילך: ברוך אתה \\ שומע קול תרועת עמ> •?',יאל ברהמיס! ־ »חן vmb ר\ר : תקיעה: שברים: הרועה: תקיעה: #יון 5ווןט היום תונד דעי הזן Dlnniyru עס: הי1ם הרת עולם• היום.ועמיד במשפט. כל וצוריעולמים. אס כבנים. אם'כעבדים. י אם כבנים רסמנו' כרסם אב על 1\'= • ואם כעברים עינינו ר)ז תלוייות. יעה #תסוזנו והוציא "אור "שפטני'איום רןדיוש: מוסף ליום שני rin! :וו;ם ארשת Diri־ דעי חזן ווי־ערהן!ןט עס« או־ישרת שפתינו יערב לפניך אל ך□ ונשיא. מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעותינו. ות*קבל ברחמים וברצון סדר שופרותינו: רצה מודים פיר דען שיין נעבטט סדר רונן בעפינדעט :ין pri ענדע דעס מחזור . שים שלום טובה וברבה חן וחסד ולחמים עלינו ועל כל ןשיךאל עמך ברכני אבינו כלנו באחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו י♦ אלהינו תורת ח;ים ואהבת חסר וצדקת וברכה ולחמים וחיים ושלום וטוב׳בעיניך לברך את עמך ישראל ?כל עת ובכל שעה בשלומך: בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפניך יאנוזנויוכל עמק בית ילןקאל לחיים טובים ולשלום: ונאמר כי בי ורבו ומיק ויוסיפו לק ישנות חויכם: לחיים טונים תכתבנו: אלהים חלם כתבנו בספר החויכם: ככתוב ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כלבם היום: פותחין דארון היום תאמצנו: היום תברכנו: היום ר!נד?נו: חיום תדרשנו לטובה: היום ולשמע ישבחנו: חיום תקבל ברחמים וברצון את חפלתנו: היום תתמכנו בימין צדקק: י אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן כהיום '' V-,. היום. חייטי! »ו!5טעטט Diri rin קרוופם פערזייהען. אמן הייטע »וו5טעטט Diri rin זעגגען. אמן חייטי! »ו!כטעטט Diri rin ע»פ£י יזעבע1 • אמן חייטי! און3טי!טט Diri rin איט p'U ביפוכען. אמן חייטי! ״ווצטעסט rin ו״::ער פ1-!חפן pnriD3ri • אמן חייטי! או!;ט3טט rin איט ערכיו ר»י1ן r.irt , |1>i)ri5r^Dri11 •Diri!ד געכיגטה עעדנעה״ען. אמן חייטי! אוו3טי!סט rin ווי:: איט דיינער וו11נ’טיני!ן (״!:טי! יוונטערטטיטלען, אם׳ ^,-יים של ראש השנה י!כ סוגרי; הארוז ׳י" כחיום היה תביאנו ששים ושמדדם כבנין שלם. ככתוב על:ד נביאןז 301יאיוחים אל הריקדשי ושמחתים בנירה ל>5לחי'. עוליותיהם וזבחיהם לךציון על מזבחי. כי ביתי'בירה מ5לה ןזקרא ל3ל העמים’: ונאמר רצונו'.;י לעשות אח כל־* הדוקים האלה'ללראה אח יי״אלהינו. לשוב לנו כל' הימיכם להייסנו"כחייום הזה: ונאמר י וצדקה תחלר־ו"לנו י כי נשמור לעשיות את כל המצוה הוארה'"לפני ין אלהינו כאשריצרני• יציקה וברכה לרחמים וחלים ושלום והלה לנו ולכל לשראל צי העולם: י״י י״! ™״״ ברוק אחה לן עושה השלום: דעי חזן ןל!;ט גו!:/ קדיש דוון ״ירד וויו נאלהינו :1:11 עלינו געזוולט : $ין כאלהינוי. אין כאדוננו. אין ?מלכנו. אין פמושיענו: מי כאלתינו. כאדוננו♦ טי נמלכנו. מי כמוישיענו: נודה לאלהינו♦ נודה לאדונינו♦ נודד־־. ^זל?נו ♦ נודדר ‘למיושיענו: בחך אלהינו. ברוך אדוננו. ברוך מלכנו. ברוך ;׳^’.;3נו: אתה הוא אלדדנו. אתה הוא אדוננו. אתה הוא מלכנו. אתה הוא סייענו: אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים: $ ?טוס הקטורת הצף והצפוף והחלבנה והלבונה. משקל שבעים שמנים מנה: וקציעה שבולת נרד וכרכום משקל ששה זעשיר ששה זעש'ר מנה. הקישט שנים ’>ר• וקלופה שלישה." וקנמון תשעה. בוריה כרישינה תשעה קבין♦ יין קפריסין . תלתא. וקבין תלתא. ואם" אין לו יין קפריסין. מביא המד חורין עתיק: מלח 1■׳v׳^'v׳'־vw,xv^.'V%־vv־wv׳wvx׳%v».V\׳vvv׳%vxv%־vvvvvw^vwvwv*׳x..wvvxvvv*<%־w>v־vv׳vvv׳.^v/ * ייע הייטיגען טרגע ווירטש nih fin פריידיג nm־־ £לץןהויך היניין פיוזרען רוין דען טעייפע? שלם • ?»•.״ ףייער געשריבען ויורם דודךדייר:ן פהלבעטען (ישעי,;V ןי): \1יך וועדהע דג! הינוייטען נתך מיינעע היי־ גע,,_ 'י5ע; "עדז־ע זיר ערפרייען חין py;"n ב עם ה הורע; ויויהרע ברוונז־ספפער ויו 1:1 ספירע (ופפער, "ערז־ען י!נ» V'1' l"! ,py א'י:ע:[ 1 ;:huíhען >!יין ודור 11*11 ריין בעטההור הייטען פיר 1*1 !1ע פלו5קער פערנעד הייסט !׳;ך " די’סי כ״ך).’ ,hí געברטה רונ! 1ער עודגע ו*ו!!ען 1רען געזעטלען כיוך נ! 1ע3ע!, <יויהן, 1ען ע״יגען 511h v--c 'יל 11 §ידצטען, רוזוויט עט רוט לו ר![ען לייטען l.ihn געהע, irt:!־ וויר נר1עבען אווגען וויו! יעטלט גע־ י׳ז ען*ך היישר עט 1וי1:ע1בטם: רויך וויר1 עט רוט דרבייר לור גרטםזע1יגך״0 געדעכנעט, ווען וויר פ$ד : .ע׳^ ׳ י"::ערע גולטט, ר11ע 1יו*ו גע13!ם1,ע טו*ו1םען, 11'h ער 1יר :1:11 פררגעמריבען היום.״ גערעכטיגקייט, 'c;r '־יי׳י"::, לעכען 1:10 פדי1ען, ווירד י!!ט י!וכד ג,יז:ן יש־אל בעפירען ווער1ען ־ רין עוויגקייט . :ע־ rn ינ״יגעד, טשיפטער־ 1עס פרי־ע:ט. מוסף ליום שני מלת קרומית רובע הקב. מעלה עישן כל 'שהוא: רבי נתן אומר אף כפת הירי! כל 'שהוא ואם נתן בה דבש כסלה♦ אם חסר אחת מכלי סמניה הן ב מיתה: רבן שמעון 3| גמליאל אומר. הצךי אינו אלא עזרף המטףמ^י הקנגף: בורית5רשינה ששפין בה את הצפוד!. כדי שתהא נאה: "ן קבל־יסין'ששורין בו אח הצפורןי ?די שתהא'.עזה: והלא מי רגלים ;פין לה *לא שאין מכנ/סין מי רגלים בעזרה מפני הכבוד: השיר שהלדם היו אומרים ?בית המקדיש: ביום הראשון היו אומרים. .לן, ד־ ארץ ומלואה תמר1 וישבי בה : ?שני היו אומרים . גדול ♦♦ ומהלל קאי בעיר אלהינו הר קדשו: ־בשליש♦ היו אומרים. אלהים נצב בעדות’אל־1 יקרב אלהים ♦שפוט: ברביעי היו אומרים♦. אל נקמות יי אל נקמות ה1פ*ע: בחמיש* היו אומרים . הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלה♦ ןעקיב : כששי היו אומרים* י; מלך גאוות לבש לביש יי עוז התאזר אף תכון תבל בל־1 תטוט: בשבת היי אומרים. מזמור שיר ליום והשבת: מזמור ישיר לעתיד לבא. ליום שכלו שבח :• *: , • : ׳ V i T •T■5* • : > X ^ ומנוחה לחיי העלמים: אמר רבי אלעזר אמר רב♦ חנינא . תלמידי חכמים מרבים שלום בעולכם : שנאמר וכל בניך למורי.יי.ורב שלום בניך: אל תקרא בניך אלא בוניך: שלום הי לאהבי הורתך ואין למו מ?ישו4: יהי שלום ?חילך שלוה ?אךממת־ך: לנג^ אח♦ ורעי אדברהנא שלום בך: למען בית *• אלה״ינו אבקשה טוב לך: עוז ל>~׳ יתן \\.יברך את עמו בשלום: עלינו לשבח לאדון ת כל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשינו כנויי האי^ ולא שמנו כמשפחות האימה שלא שים חלקנו בחם וגורלנו ככל המונם. ואנ0נו כורעים ומישתחוים ומודים זל;פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שה^ נ1טה שמים ויוסד ארץ ומיושב ןקד1 בשמים ממעל ושכינת עזו בגבה♦ מרומ1^' הוא אלהינו ־ אין עוד. אמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת זהישבת אל ליבך כ• הוא הא״להים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין ־ על כן נקוה לך יי אלהיני לראות מהרה ?תפאיח עזך לךע3יח *לילים •ף ?S והאלילים כרות.יכרהון. לתקן עולם במלכות שדי. ובל בני בשר.יקןאי ?•; ן להפנות אליך כל רשע♦ ארץ. .♦כידו וירעו כל יושב♦ הבל. כי לך תכרע כל תשבע כל לשון: לפניך י« אלהינו.יכרעו דפולו• ולכביד שמך1PA* •י^נוי'ילנוח כלם את hív מלכותך. ותמלוך י עליהם מהרד־, לעולם 'ועד. כי י ה^: ר של ראש השנה קכא ?לך היא ולעולמי עד תקלוך בכבוד: ככתוב בת1ךתך ♦י ♦מלך לעלם ת1ד; ונאמר והיה יי למלך על כל'הארץ ביום ההוא :היה «} אחד ושימו אחד: " קדיש יתום עט ווירד שיר היחוד ו!ונד מזמור של יום געוווגט, לוון"ערדען שלשים קולות ן:ע3?וווען : סדר תפלח מנחה: . מנחדן ווירד גע3עטוזעט וויו! נעטטערן. אוון ווון:ט נעה״זיך אשרי ובא לציון, יזונד דעיחז]זווןט ד.וו[3 ?דיש וו1ני ש״ע וויו! ו!3ען בייוו מעריב וייטע י״ג ווו:ר כרוך דער pns חזן ווידערוזו!5טע תפלה איי! קדושה '1’1ידען ייוו אבינו מלכנו נעווונט דוון נוונן קדיש, עלינו, ו!!;! ווע! דער ל״ייטע טו!ג דיה וו! ווו:טווג 5ע15ט 1|ייד לוו ין פדר תשליך נעווונט ווע(;עט וו3ען 3"p ערנזטען טוו נ סיב לווייווטע וייסע לו פינדע1 ovii . 0וצאי יןיבן. ווען עט וון ווו!5ע:מו!נען פע![ט. ו1ירד וויו! וון וונדערן וווו3עגטווןען מעריב נע3עטהעט. יייזן 0וו!טעט וויו ש״ע אתה הוננתנו וויי!, ווונד ווי1ט וווי! מבדיל ווי3עד וויין נוס ווכער ווהנע בשמים וווגד 5י הבילה, פעללט ו31עד דער ל״ייטע טוו נ ר״ד, וון פרייווטלו.ג, ווירד מעריב ;עפעטוזעט וויו! וון יעדען שבת, 5'י^וסט אוון 3ייו! לנה דודי דערזווטן התנערי ווויט, ווונד ו!ין דעי תפלה "ירד זכרנו, מי במוך, המלך וז,ודוש, וכתוב, בספר לויינגעסוולטעט. וווין־ ״ירד וויו טגן אבות המלך הקדוש לוונ־ נע(3עד שבת "'1"שבתשובה: r»m• 1 י' Ili. לא• פדר סדר התרת נדרים *r ע *'ח מרעד h| ע<כ •יילד התרת נדרים ן;ע»וו;ט עט ווירד נעה״ןיך עיר דריייו פערגןהנען פ^עמ־עס 3’vífttt- שקעו נא ךבורזי דן:ים מומחים כל נדר או שבועה איו אפיר או קונם אוי וזרם שנדרתי אז ?שבעתי בהקיץ או בחלום או נשבעתי בשמות' הקדושים שאינם נמחקים ובושם וזוי׳וז ביה ו?’ל מיני נזירות שקבלתי עלי ואפילו נזירות ש?זשון וכל שים אפור ואפילו אפור הנאה שאסרתי עלי או על אחרים ?כל לשון של אפור בין בלשון אפור או חלסאו קונם וכל" שום קבלה אפילו של הצלה שקבלתי עלי בין בלשון נדר בין בלשון נרבה בין בלשון שבועה בין בלשון ?זירות בין בכל לשון וגם הנעשה בתקיעת פק בין קל נךר ובין כל נדבה ובין שים מנה; של מעות שהנהגתי את עצמי לכל מיעא שיפתי שיצא מפי או שנדרתי וגמרתי בלבי לעשיות שים מערה מהמעות או איזה ה?הגה טובה או איזה דבר שנהגתי’ שלש כעמים יא* התניתי שיהא בלי נדר הן דבר שעשיתי הן על עצמי הן על אחרים הן’ אותם הידועים יאסורין וקונמות והסכמות. ואין אני תיוהא חם ושלום על־1 קיום "המעשיים הטובים ההם שעשיתי ירק אני מתחרט על קבלת הענינים בלשון נדר או שבועה או נזירות או אפור א׳ חרס או קונס או היפכמה או קבלה בלב ומתחרט אני על זה שלא אמרתי הנני עשה דבי זה בלי נדר ושבועה ונזירות וחרם ואיפור לקונם וקבלה בלב ולכן אני שואל התרה בכלהו! ואני מתחרט על כל הנזכר בין אם היו המעשים מדברים הנוגעים בממון בין מדברים ;הנגעים 3גיןז בין מ'סך?ךים הנוגעים אל הנשמה בכלהון אני מתחרט על לשון נדר ושבועה ונזירות ואפור לווים'וקונם וקבלה ?לב• והנה מיעדי הדין המתחרט והמבקש התרה צייו לפרוט הנדר איך דעו נא רבורזי כי אי א?'שר לפורטם כי יביס יחס לאין' אני מבקש ההיי על אותם הט־רים שאץ להקיר אתם על פן:היו• נא ?עיניכם ?אלוי הןיתי'פוךנ1ם: עס ווירד £חן דייו דרייוו 1’2nhnnc| וזיהע ;עוונט1ו$רטעט דיייו! IrsrtM : _ הכל:חיו מתרים לך הכל מחולים לך הכל שרחם לך אדרבה אין כאן לא נךר ול^ עבועה ולא טירות ולא הים ללא אפור ללא קונס:ש כאן חהילה וסליחה לכפרה וכשם שמתיר5 ??ית דין של מקד, ?ך:קיו מתרים מבית דין של מעלה: דיון ןוו$ט ער ny;bc־cv : הדי אני מופר מודעא לפניכם ואני מבטל מ_באן ולהבא כזה שאקבל עלי בל הנדרים שביעות וגזירות ואפירין וקונמות וחרמות והקפמורז וקבלה בלב הן בהקיץ הן מילי־כ חיץ מנדרי תענית ?שעת מנחת ובאם שאשכח לקנאי מודעא הזאת'ואדור מהיום H';y טעתה אני מתחרט עליהם ומחנה עליהם שלהיו כלן ?טלץ ומבטלין לא שרירין ילא 1 ילא לתו הדין ?לל יכלל ?כלן אחרטנא ?הון מעתה לעד עולם: 23p A-’l^A^WX A*. A AA V\AA VA lAV\m%AV\\ \\V% A A VW«\>\\V\\VV% VVW VAA/V A־%\VV\W\־<׳V סדר ערב יום כפור: ערב יום כפור ״ירד בייוו סליחות ק'ין ווידוי אויך קיי1 תחנון אוני־ hu רחום שמןגעואגט: 5״א הפלת שהרית ״ירד מזמור לחודה, תחנון, א!:ד למנצח :ינט ;ע!א;ש. א!יך "ירד :ינט אבינו נלנעי נע1וו;ש גווישער עש £ע!5ט יו־כ וון שבת. סדר הכפרות לעידב •• pr איזט דעי מנהג, דוו ש אוון עדב יום כפור £יר איי:ע אא:שפעחאן וויינען הוון, אונד 5יר איינע פוויעגש* t1yp$| וויינעהעננע א01 נפרה ווואש(ענ0, וויינער טווא:נערן שחיוו ווירד וויין הוון ווונד וויינע העננע -mit געט{וו;ען: ייאאט דיו! כפרה וויו דעי דענטען הוו:! ו! 1:1 :<ינש נפש תחת נפש ווונד דוו! כני אדם וויו! וו!ין זד, יי,יא או!הןגע1וונש: ווען אוון וויי:עע יו:דערן דיו! נפרה ווואט1ע^ש. 1עשש אוון עש שהן יויהע זע5כשש 1ו!נ«ן: מי אדם ♦ושבי חשף וצלמות אסירי עני וברזל: יוציאם כחשו־ וצלמיתומוסחתיהס אוילים כדרך פש^ם ומעונותיהם יתענו: כל־־אכל תתעב נפישם מניעו עד ^רי מית: ויזעקו אליי בצר להם ממצוקותיהם יושיעם: יודו ליי חסדו ונפלאותיו לבג* אדם. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו: ויחננו ׳ אמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר: VI • ír T - • V IV •• V* T : 1 וועד ןיך ןע1בםש דיו! נפדה ווואטווו:ט, ןוו;ט דיועט. !ה חליפת♦ זה תמורתי זה כפרתי זה התרנגול ילך למיתה ואני אבנס ואלך L :־ • . • v : ד• v ״* « ד • v * ־* : ; •• •י 1 ; • ז - ו־ • v ז •• ן•• ״I d*.*Cy טובים ארוכים ולשלום: ווער ד״א כפרד, איי:ער א:דערן »א::טשעד:וון או4וט1א!:ט, :אנט דיגעש: זיז חליפתך זה תמורתך זה כפרתך זה התרנגול ילך למיתה ואתה תכנס ותלך ׳ף)— * • * : v I : י : | * ז ז v I J ־ ־־ : : ••••I ; • ד : ־ ז י •־• ; *• -I ־:ס.״׳ס טובים ארוכים ולשלום: :־ ״ T I וועד דיא נפרה אעהרעדען &א:ספעד5אנען :־ונ!"ץ אואטואנט, fii:?! דטי1ש: זה חליפחכם זה תמורתבם זה כפרתכם זה התרנגול ילך למיתה ואתם תכנסו ץך•w ״ : זי V : ־ V * י ־ v V I - - : : •• •ין ; • ז ; ־ י ■ 1 : •׳••‘:׳5-ו לדדים טובים ארוכים ולשלום: ►י ווער דיא נפרה איי;ער ווייבשפעמאן אואטואנש, $ד!ש דיזעש : זאת חליפתך זאת תמורתך זאת כפיתך זאת התרנגולת תלד למיתה ואת . ,גס וחלבי לחיים טיבים ארוכים ולשלום: י י 2■ Uh I’■: סדר ערב ♦ום כפור י וועד דייו כפיה אעהרערע ווייבטפער!חיען לוג(ייך יוואט(חיט , וחיט דמעס: זאת סליפתכן זאת תמורתכן זאת כפרתהן זאת התמגולת תלך למיתה ואתן תכנסנה ותלכנה לחיים טונים ארוכים ולשלום: • 1 - : T :•«-:! : - • • :־ • 5 T % וועד אעהיעיע נפדות לוג(ייך אעהרערען פעימחיען, חדער חיייער ט״חיגערן פרויח ח!אט(ח;ט) וח;ט דמעס־ אלו חליפותיכס אלו תמורורתיכם אלו כפרותיכס אלו התרנגולים .:לכו למיתה ?אתם תכנסו ותלכו לח:ים טובים ארוכים ולשלום: איון פערטעיקט דייו נפדות יו! חראע [ייטע, יודעו ( ווע(5עט בעטטער חמט) איון גיבט דיו2 ;עוד דיופיר יו1 חראע (ייטע: סדר מנחה לעיו״ב איון בעטהעט מנחה וויי! יוגען 2ייטע ב׳ . רוו ווירד ניוך עושה השלום, דייו ווידוי יו1נד ויל חטא בי! וחלים רעים, ווע!5עש אייטעו ביייו ליל נל גדרי לו פיידען יומט, גע!יויט. ניוך מגהה יויוט דעו מנהג דיוש יעדער 2יך סלק ת ט(יוגען (עט ט יון בה״נג. יעהא(ין: דעו יעט(חגענע (עיטע ויך איט דען קחפל לי צפון, יו ונד א'° דע ן היגטעדן לו דרום, "עהרעיד דעי{ ט(יוגען !יוגט עד דייו ווידוי, יוונד דעו ט(עי'עו ט(חימ איט וויינעי (עדעריע ריהאע (ווע(בע פיון קיו(ב (עדעד ויין 2ח((ע). כיין יועד דדייטיג ט(עגע. יועד וועהרענד דמען :blh עי והיא רחום ביו נל חמתו. "ע(בעס ניין י1עד דדייסיג אערטער היוט. הענינים הנהוגים לאחר מנחה: גיוך מנחה ווירד דייו סעידה מפסקת געגעמסען, ווע(צע פיו ד וחננעניוונטעדגחנג בעענדיגט "ערדען א'° י וועד ויינעי[ נעקטטען בע!יידיגעט הווטטע, ווען יוויך נור איט ווחוטען, ויו(( עד יויהע יחי( פע1ל"1־,עג ביטטיו!-וחנטט קיון יומזע דעו יו״ם •-■'יייןי י־בט פער1יוהיען. כעשיוד איון יוין בה״נג געהעט, ווידד דעו טיט בערעקט וויי! יון ישבת יו ויד יי׳יט. יוונד 3"ין הע(לעננ טיוגע י יו ץ וועודען דייו (יצטער חיגעלוידען. חיו יוייייגען קחלויד ווידד יויבעד דייו יו׳יהב־(יצטער ריין ביני' געוחיט . חויטעד ״ע ן יו׳יהב חן שבת 5ע((ט, ווח !חדחן שבת חיייגעטח(טעט "ירד. חן חייייגען קהלות ייב,גי איור יעדעס אחה( פח(געידע ברכה יעאיוכט . ברוך אתה ♦י אלתינו מלך העולם אשר קדשנו במותיי יצרנו להדליק ני v ישבת tich י1כ תכפורים: חיין יעדער ויו(( וין דחו אי!ג(יצטטע בעפחרדערן חי1 בה׳ינג לו קחאאען בייח הע((עי3 טיוגע, וי"' ^,1 כל נדרי בייח הע((עי[ טחיע חיפיויגען אוש , חויד אח! קחן היח איט טעולעגעון, ביו ייו3ש "ירד. בע?’5 בל נדרי חניעפיוייען ווירד, ווירד דעי טלית חיגעלחיען, יועד דעו ךןןן ",ץ! ",,ן די" ^ערוח1"1 אחצען (ויט חעד חידעכטיג דמע ברכה: כרוך אהה ין אלהינו מלך העולם אישר קדשנו במלותיו יצרנו להתעטף דח תפלה פיר דען ש״ין ווע(כע ער פחי כל נדרי בעהטען וח((, בעפיידעט ןיךחכע1 p>n חי£י1ניע י",1 מחוזר פחי ברוך שאמר: * * w : ערביח 8ע£אי״ י'1י חזן כל נדרי יונפעיונט, טטעווען !ין דייו לוויייו פיומעהאסטען יווי0 דער ):עאיינדע 13 pn'h הין ח ונד !'!נען פ^ןנענדעש: בישיבה יעל מעלה. ובישיבה של מטה* על זיעת הממיום♦ ״ • T ־־ I י • • T - V T . ך- ״ ־־* ־ 1 T ועל ן.עת הקהל . אנו מתירין להתפלל.עם העבריגיט * דיון פענגט דעי הזן איט נייוטטער יונדיוכט י1ננסט יוונד טרעקענפיווו כל נדרי יון, !יונס עט דייייואיוה!, יווני יעדעס איוחז ערהיוהעט ער דייו טטיאאע אעהר, יוונד יערער !יונס עש ןיי!ע איט: כל 3!־רי. ואסרי. וחרמי. וקיונמי. וכנויי. ומנוסי, ושיועיוח : 1נךרנא. ודאישתבענא. ודאחדימגא: וךאסרנא על נפישתנא: £יום"כפרים זה עד יופי כפרים הבאיעליגו״לטיובה: ‘כלה־ון אמרטנא בהל. כלהיון יהיון'ישרן. שביתין. שביתין. במלין. ימכפןלין. לא #רירי'! ולא W!: נך!־נא לא !דרי• גא.סךנ^ /א אסרי. ישבועתנא לא שבועות: . ונסלח ^ .5ל נדרי♦ יו[1ע 3ע1'3דע, ענט!יונוננען, 3יוננוננען — יווין יאנטער דענן ביייוניואען קונם יודעי ני1עי !י!נסט תיינעע 3ייו1נוואען. יו01 קונם — יוונר יו15ע ט״ירע: ויו וויי נעלי! 03 ; נעטווי1רען-י פער _':D• יודעי !h וויר יו 1 נ! עםוויו0 ענט!יונט ווערדען היו3ען; פיון די!ענ[ יום כפור 3י! pii קינפטינען יום —• יעי לו יוונ!ערע Inhii מעיין ן קיואאט — יו1!ע!וןאא0 3ערייען וויי מיון; ויין !יו[[ען יוויפנע1י!!0, ^יפיג, י1ונ3ינדינ, יודפגעהחכען, יווני לעיטטיוהיט !יק • !יין ויו11ען וועיעי היופט נטן טטיונד היו3ען; _ " "יי גע?חבען !lih ניבט יו1ט נע!י3יע,׳ וויו ט וויי יוונו ענט!יונען ניבט יו(0 ענט!יונוננ 3עטריו;טעטדוועי ׳ י 1“511י יייוס וויי 3עטוויויען, יולט יוונ3עטוויורען נעהיו(טען !יין. *) ״____________״ • ונסלח ) "ו5נ1ער יען געזיבדען יווני טווירען דייו וויי יויע פיוריוויס מיון 3ערייען, יווני פיר יוונני5טינ ׳:רקועה-יע1, פעדטטעהען וויי נוי דייויענינען, לו אעובען יוונ! יויינע י!ונ3ע!יוננענהייט פעראיטטעוטט יויי־ 'pi יויייטהואס יודעי יופעקטט פעיוייטען איונ, קיינעטווענט יו3ער דייויענינען דייו וויי איט-בע־ !?מענהייט טחון,T יודעי לו ווע1בען וויי נעריבטוין יוננעהי!וטען וועייען, די!ע ?יוטטען !•ן ניוך יער ־ "רע '1ייייעי.חכמים י1ויןי קיינע יורט וועדער יוויפוין!ען נטך פעדניכטען. תפלת ערמת «! וקהל ונסלח לכל עדת בג♦ ♦עזראל ולגר הגר בתוכם כ♦ לכל העם נישויה: *״* • • : • : t ד־ ; • ן י י• S ״•• ״. ▼ . : ז • : t t t • ; > .י «ז קלח נא לעין העם הזה ויגדל חקךן:;ובאשר נשאתה לעם הזה מנגדים ועד הנה וישם נאמר: דיוו !:עאיינדע שנט״שרטעט הייייןי רריישאשה! »יט האהע ט0יו!א : נייאמר יהוד. סלתתי בךב.רק: «ען י'הכ אן שבת 5ע[(ט, וש;ט אשן יטען מוטור *מי ברכת שהחיינו; צב מזמור שיר ליום חשבת: טיוב להיודיות רלין ולזמר לשמק עליון: להגיד בבקר חסדקואמונחק בלילות: עלי־יעשיור''ועלי' נילעלי הגיון בכנור: בישמיתהנייךבפעריק במעשי,יריק ארגן: מה־גךלי מעשיקק מאדי,עמקו מלזשיבוזיק: איש־בער' יא .!דע וכסיל לא־יבין אח־זאת: בפרח רשעים במו עשב!יציצו בר" פעלי און לחשמרם עדי־עד: ואתה מרום לעלם יי: כי״הנה איביק ק בי־הנה איביק ייאבדו לחפררו בל־־פעלי און: ,וחרס בדאים קרני בלרתי בשמן רענן: "ותבט עיני בשורי בקמים על״י מרעים תישמענה אזני: צדיק בתמר לפרח בארז בלבניי! לשנה: 'שתולים בבית יי בחצרורת אלדזינו לפריחו:' עוד יבוביו נשיבה ונסלח• רעד ןשנלען געאיינדע ישראל tahnhi , שלשpn פרעאדען דער דן וזוגטער ״,הנען bU1n£,,h• דיש עש פעו;עבען: רען עש נעששה דעי נשנלען געאיינדע pintm’h 0'1n , 0לח« *רן פערלייהע דיון דיון אישטעטדזשט דיזעש £שןקעט נאך דיינער גרשטען גניודע; שונר 1*'u פשן מצרים שויס כיו יעשלט ששן וש jön- נשבדכט איש דיוער נ ש ליוו ן געהשבט. ויאמר * דער עיויגע ספרשך: שיך פערלייהע ודש דוש געואגט הששש : מזמור. פוש1א1'י פיר רען שבת. 1*13יץשי1ש'ש, pun ע>ויגען דשנקען, וזשצסטער! דייגען נשאען דיני־,־ דעטאשרנענט דיינעגיטע ריהאען, דעש שכעודש דיינע פששעיטרייע. שונטער ושיטענשפי! שונד פןיןןטעי; '|ימ רענקעןפשןדערד.שרפעערוועקט. הערר! דיינע ווערקעעיגשטלען איך! פרשד.זיןדנ;ע שיך דיינע טהשטעו• נישש ד:ד דיינע טהשסען, העירי וויש שיען, דיש נשטטזיצען ג׳עדשנקען!דיש שונפערנונפטדעהט ע!ני2ט 1 "hי עו'ויי רילטע בעגריי&ען ניבט: ווען £יעפ1עי ניינען ו1ייך דעp נישוע, ווען ש11ע שיכעלשרעשער כ1יהע1 ■ דן,,״יש p שונטערנעהען. דשךדושכיוט עווינ1יךערהש3ען נשטט ! דהע דיינע פיינדע, הערר! דיינע פיינדע 1£י ש״2ע!טהעטער8שהרען הין שבעיווישדעס ראס׳ש השין שטייגש איינעאשבט עאמשר: איין ש1טעינ1ע^ט 0י* ע!, pipשח1ע. שין!עהע1ושט שן איינען פיינדען, שיךהשרע 0011 שןשי3ע1שהעטער’ דיש ווידעראיך T1 עיה”,־ז«« דעי פישאאע ני־ינט, וויש «ש1אעג״יפפעז: :f שיש ט דיש לערער לבנק׳ש עאפשר! וושט p'h -ןי!ע5שטטעמ מ *s לליל כל נדרי ף! ?7#? ־־שדם ורעננים ודדי: למיד 3י־־;י'שרלי צורי ואד■ עילתה ביו: "ליש " ל“אךןדימים: 1 irtווו5ענטווגען mi דיוז בדנה שהחי־ג; 14ייל ני: ך פלהת? איבריך נעווזנט: חז!. חזן ברול אחה יי אלהיני $לל העולם #לזךדנו וקיכזנויוהגיעני לז8י mű: וועהדענד דעד חזן ווו;ס ברט • "י ברכו את* המברך : ר,"ויי ברוך יי ה ני ברך לשלם ועד: ?רוך אתה :זי אלהינו מלך העלם אשר בדברו מעריב mm קהל יתברך. ירד בדך ו^חבת וץזפאך ויתרומם דתנש־א lad ־שלמלך מלכי המלכים ד,־,רועו ברוך הוא שהוא ראש־ון והוא אחרון ומבלעדיו אין ז^יים סילו לרכב בערבות ^זש,,י1זיינעע8ו!דהו![ןורינעט: p'rt^h:cm הי!;0טען וו1טע131יהען, היאאער פרים ווונד llrtcisörti ב1ייבען. ' ש יע״רען, דיוש דער העררוערעכם , איין חוורם üi'rt Iv1rtv|1’iirt v;nrt . \£, ״ מל[־ ♦ דער הערר וויט קיוניג, הערר1יך !:עטאיקט; דערהעררההם !יין נע״וונד , דיו! איויעשטעט Hírt:•. e ״’׳1 יווני וויונקעטניע! ווונערטיטטערט טטעהט דיין טהרהן rtö| יע, rtn !ע?בטט בעט rtö| עוועקייט הער! וויום־ '■"1’־וואע, הערר! ערהעבען, וווו00ערטטר(ואע ערהעבען וויהר בסיוען, דיון מטרוואע הע2ען דיוו ווע1(ען ■-HV י|יי • עלהיובנער יו cl דערפ(ו0,-,ען געטוו:ע , ברויועןדיוו וון3ען דעם ווע1טאעערעם:ערהוובענערנ(ון ui'rt וווטט עגעי היוהע. דיין ליעניט 12יי3ט היאאער ווווהד• דיינען טעאפע! לירעט היי1י;קייט ,rt הערר! וז1יל עוויןע לייט; 2יכו ♦ 1וובעט דען עווי;ען דען הו!35ע1ה3טע|! I יתברך♦ 3עבענעדייט. 1עפר*1ען, ועדיהאט,ער-- ברוך. ,עןוו3ם ״,. .... , ׳ ’ ״ I היוהעט *1.נד ערהאבען דיו! דער ניואע דעט קוונינס יג״ע י1יו;»עד",ץ,נד , יי־' ־־ יי׳־י וו[1ער קוונעע! דעס ה"1י3ען! 3ע1יו2ט דיון ער׳ ער _ י־ י יוי:ט דיו! ערטטע יוונד 1עטלטעווע1ען, pr'rtwo'irt Jcrí׳ ,יל • גע1יובט !יישט דוו!, ע1ןי;ער, יוונועד , העט קיין ויוטט. »יו2עט pr.'rt ביוהן, יער דורן ־ ,׳• ” דעי »וע?ט; דעד דור־ דין וויורט דייו; דייו ד.י»»ע?שוייאע פעהרט, עו1עעד c!*rt די! -rti יובע{'־ טע הפלת ערבית מעריב ערבים בחכמה פותה 'שערים ובתבונה מיבזנד־ת : T : *־ V מורב־ות rv3 יגזמו וע^לפנץ• ושמו מר׳ומם על כל ובךביי ותהל! ■יי ed כביר מלכות־ו לעת. עד: ירי שם יי״מברןד’מעתה'ויניד עי׳וילם: עתינב ומחליף ארת הןמניכם ומסדר את הבכבים במישטריתיהכם ברקיע כרצונו בורא יום ולילה גולל ; • :: •• r v ז ׳1 • : •• I: rr , י. אור ־מפני חשך וחשך מפני איור♦ ומעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה יי צבאות ״שמו. אל חי וקים תמיד. ♦מאד T JT ־ : • •י 1 •• ff 1J •• : T; t: T:T I •; •עלינו• לעולם ועד: ברוך אתה־;י המעריב ערבים: אהברת עולם בית ישראל עמך אהבת. תורה ומצות הקים ומישפטים א־וותנו למדת. על כן \\ אלהינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחקיך י ונשמח בדברי תוך0ף ובמעותיך לעולם.ועד. כי הם ורי.:נו 1אךךןמינו ובהם נהגה יומם ולילד,. לאהבתו איל תסיר ממנו לעולמים: ברוך אתה «י אוהב עמו.ישראל: ישמע ישראל יהוה אלתיגד יהוד. אחד: - : -jt : a•• t : • r v ״ע ; it v jt בקול רס ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: ןאהנת את;ntn אלחיך בכל־לבב^ וככל־נ?שןז וככל" מאיד •־V% VV\\’VW\\VV\VW'V>VV׳.WVVVVVVVV'VVVVV׳V \ vVV V׳v WVV W\AVWV\ \ VV\ w\ V'W׳' v׳\ VVVA V V ו!בענדע דעאאערן 1עטט, איש וויי:ד־.ייט דיוו טהולרע וופפנעט, וו וגד איט פערנונפט פערענדעדן ולו;ד ווב׳ ולעצטען! {עסט דיו! יווהרעש « ווו;ד טווןסלייטען, דיוו ^עמט-רנע וורדנעש ווין וויהדענך ר,ר"!1ויפע ווין דעב[ פיראוואע;טע גווך :ייגע([ ווווד.ן^עפוו!ןען, ער טוןי סו!{ ווונד נווצט, ברינגעט הי;ווענ דוו! 1יצט פחד ^׳י אע! פרוור.זוןקעט םוור וויה([; !יין נוואע ui'rt ע’ הוובען וויבער hí oülírt ב, וויבער ו!ןןען פריי!• * [גובט !ייוו דער נוואע דער הערר1יצקייט !יינעם צעש וויאאער ואני עוויו. ;עפריוען !ייוז דעי דעט עוויוען, עתן נון וון ווונד וו ף עוויוקייט! נוו»ע דער פינשטערניש, וו 1(1 1עטט פינטטערניש דעגך 1יצטע ו1"צען; ער פיהרט דוו הין דען טו!3 ווונד בריגו0ע||^ נווצט׳ !n הווט ער טוו3 ווונד גווצט ווגוענדדען; עוויןער צבאות ווי!ט !יין נוואע . דער ווז?»ע5ט^ע׳ ד<גי ?עכענדע ווונד וויאאערחיערנדע, ער רעוירע וליבער ו1ונ! וויאאער יווני עוויו, ן:ע1ו!בש !יישט דווו עוויןער•, יו וו דיוו וובענדע העדוונדעאאערן !ווששעשש. , כןןז אהבך/♦ איט ווונפערע;דער[יצער 1יבע. !יצטטעטט דווו ישראל דיין plh5 ; הוושט וווו! ^ע1עטל(1. טהע. !ווטלונ^ען ווונד רעצטע נע(עה1ט ; דוורוכך וווו15ען וויד וווו!, ע״יוער ו״נוער גווטש! 5וון ד"(,!!! ט״י( וואטעררעדען. ווען וויד ווו;! נידער!ען.ען ווו גד ווען וויר ואיפטטעהען, וויר ווו!!1ען ו!!;: עדייען ^!יאאער ״lh, איט דיינער 1עהדע ווו;ד דיינען ן.עבווטהען; יו!, !יוו !י;ד ווו;! ער ועצען, ווו«ערע ערהון[ש!^, ^11 ;ך וויה2־, ך|5!ז .5ען ודר נווצ!ינ;ען טווג ווו;ד ;ווצט; ווענדע ולצער וווין דיינע 5יבע ניאאעראעהר פ וו ן ו!ו;!ו!ב! ^Uc"! D=hl י עודוער 1 דער דו וו דייו 5(1 pl ישראל !יבעשט. ישמע ♦ ה וו רע ימרו!!! דער עוויןע ווונוער ןווטט וויוט h"| וויינינעט עודןעט ווע!ע1 • ברוך. גע1ווכט :ייוו דעד נוואע דער הערליצקייט :יינעט רייצינס / "1:י י1,1',' ן חיני ואהבת* דורו :(!!?שט דען עוויךען דיינען נולטש 1יבען §prt וווננען הערלען, פיו! ^עי ’עע גמג* ליל כל נדרי קכו־ז מאדך: mi הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום: על־לנבך • ישננתם לבניך דברת בם בשבתך בב־י־יך ו^לכהןז כדרך ובשכבך ובקומך: וראיתם לאות עלזיך ימי לטטפת בין עיניך•• וכתבתם עללמ״ות ביתך וכשצריך: וה;ה אם—'שמע תשמעו אל־־מצותי אשר אנכי מצך־ת אתיכם היום לאהבה או־ז־־יהודה אלהיכם' ולענדו בבל־־ A — • V * ■—וי" I T Í • • T •• * י • T • • ~T לבבכם ובכל־נפשכם: ונתתי מטר־־ארצכם בעתו'יורדת ומלקוש ואספת דגל ותירשך ויצהרך: ונתתי עשיב בשדך לבדתמתך ואכלת ושבעת: תשמרו לכם פן־יפתה לבבכם נקרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתםלהם: וחרה אהיהודת בכם'ועצר את־השמים ולא־יהיהימטר והאדמה לא V V T T ־ T ־' : 1T : T T JV !1* I- :־ J T .T ^י/ז את־־יבולה ואבדתם מהרה מעל הטיבה אישר ■י 1 1- 1ST : V•-: ץ.,״- : •י T •י. V T ’ ן ״־ T :• :/ ,’יווה נתן לכם: ושמתם את״דנרי אלדד על־־לבבכם ועל־ י T * y•• V ; “ י״ •e• • •ך ״•J » 1 ” “ M J נ?'שכם וקשרתם אתם לאות על־ידכם וחיו לטוטפרת בין ־ 1 T V : - | í *V> : ־ I >>• t. T I : J T : V :V ז1ינ*בס —W»w\ VV VA >\ V WX i\* V v \ %,vvvv\vvw W't V V\ VW XXX xX-X'Xrx-X \ WVx\XV X V\ XX. X v\ XX X X X*x v\ X X x V £ערווטגען, דייו ווטרטע דיון רוין דיר יעלס בעפעהןע, rfirn! דיר טטעטס p*h הערלען בלייבען. ^ 1ירו דיינען קינדערן טיינטעדפען טונד איאאער דטפטן רעדען: ווען ד!ט לו ר.ויזע :יטלעסט, טדער י"יען בי:ט. ווען דורן דיך ניעדערןענטט, אונד ווען דור! אויפטסעהשט, בינדע :יון p15 לייגען יון דיי«נ ^ ’í1 טיאןע ויון ו!1ט סארדערהדעטביכדע לו1יטען דייכיגן אוי4ען, ו!ונד טריים: יי<י י״יןידיא פפאסטען דייועס •ע° אונד וון דיינע נוהארע. ^ H’fl ♦ ווערדעט ו!יד.ד גון יייירעו געבאטתען געאארדען דייו ודך אייך ׳■יעטלט ;טבע, ךען עטיגען אייעד! r, נ' ?יבילו אונד ווידע לו דיגען: ויו ווערדע איך וויירעע (יונדע רע3ען :עבע! לור רעכטען לייט, £רימ־ יי יה־ טפעטרענען; דאאיט דו ין דיין געטדיידע. ריינען טאשט יוונד דיין א 1.1 ו1"5:וואאי:1ט0. איך ״IP היש^ 1 טיחע 3רח: ווא02ען זאשסען אויןי דיינעע 5ע!דע; דאש דוו! לו עטטען חיו óva ט ווי! טיבערסלוס . גךןש'ש'ט '•ייך ט3עד, דטט טייער ד.ערן :י;ט פערפיוזרס «וערדע, דטט טיהר עטווט וומוייגעס אורד א:דע1ן ^ _ I דינעט / טונד :־א טנבעטדזעט. דער לטרן דעש עוויגען ווירדע טיבער טייך ענטברענגען , ער 1וירדע ^ ^ ״עי £ערט1יטען, דטס קיין רע3ען ךטאאע, דיט ערדע ווירדע טישר געוועכס ני5ט הערפטדברימען, 3ití^ ^•י ייעידעט גוור בא1ד לו 3דונדע :עחען, פערן פאן pyi £טרשרע£פ[י2ען 1א:דע, דטז אייך דער עוו*:ע ד.אנך . טאשסעש א?:א דיוע ווארטע לו ■רערלען אוכד לו געאיטהע: בירדעט זיא piS לייכען ניייןי אייערע ן טיטגעש ’-יא טיח שארדעדדוי-יובינדע ל״ישען איירען אוינען. [עארעס ויו! איירען קינדעדן, pift הפלת ערכית עיניכם: ול&יתם אתם את־־־3ניכם לדבר בם W9 T T ! IT < • • - * * * , • * אישר נשבע יה[דת לאבתיכם לתת להם ביט• ה'שמ:ם על־ הארץ: דאמריהוה אל־מישה לאמר:דבר אל־בני ישראלי ואמרת אלד,ם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לירתם ונתנו על־ ציצת הכנף ןתיל תכלת: [היה לכם לציצת וראיתם אתי ווכרתם את־כל־מצות יהויה ועליתם אתם ולא־תתורו אהר לכבלם ואחיי .עיניכם אשר־־אתם יונים אחריהם: למען תוכרו ועשיתם את־כל־־מצותי ודדיו/ם הרשים לאלהיכם: איני:חוח אלהילם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני:חוח אלהיכם: < v V יין י! , x » • — ••י •1 ן?ייך נווך אלהינם ודר־ דוו! ווארט יאמת ^עווונט. דיון אוס אאןדא! א סאן אמת!עהר דייט?ין אויסטפרעג"•: אמת ואמונה כל זאת יקים זעלינו כ♦ הוא י♦ אלהינו ואין זולתו ואנחט ילראי1 עמו הפורנו מ!ד מלכים מלכנוהגואלנו מכף כל העריצים האל ’הנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו העשה נדלות .עד אין חקר ונפלאות -1י איז בעטטענדין: דאפאן לו טפרעכען, ווען דיוו לו ר.וי!ע !יטנעטט אדער דער ריי!ע 3י־ט ׳ ,ןע) ד1" ךיך גייעע {עןטט , ו!ונד ווען דוא אויפטטעהעטט. טרייבע זיוי ו״יןי דיוו פפאטטען דיינעט הויזעט אונן- דייגע טיז0ר, 1) דוואיט איהר וווכד אייערע קינדער ״|י|י דענ{ ערדרייכע , דוו! דער עווי^ע וויירען עןטערן לןןעטוו^רע1׳ איהנען לו ןעבען, [ווג^ע יאהרע 13"3ען אוינעט, !א 5אנ{ע דער היאאע! וויבער דיו! ערדע !יין ווייד- _, ויאמר♦ דער עווי;ע טפרווך לו משה, וויו! פאןןעט: רעדע לו דעןקינדערן ישראלים , אונד זא3עמ'יז ין$ ןיא געבמט א![ען וויהרען נאכקא^ען!(!)!ען וון דען עקקען וויהרער ק?יידער טויפאדען או!כע1 ׳ י"ני oiy-j טויפאדען איינע טנור פאן דונקע?בןויער ווא[!(1 3עפעטטי;ען. די!ע !rüh! ווייך לו טויפאדען 1־'U5| ׳ הידור !יוו !עהעט וווכד אייך ו^ער נעבווטהע דעט עוויגען ערוויננערט, אונד !יוו הא1טעט; ניכט ייבעי "'ר יע־ הערלען אונר חיירען ואישען כווכוורוכדע?ט, דיו! וויין י״יןי א3״ענע פיהרען. וויתר !וו1?ט יוייייד ^"5ייוום" כאטוזע איינןנעדענק בןייבען, !יו! ucíhn!, ווונדאיירעע ן:אטטע וזייןי; !יין. אין.3יןדער ע״י^ע וויי" י דער וויין וווים מצרים ^עפיהרט הוובע, ווייער !אטט לו !יין. וויך דעד עוויןע, אייער ןווטט! "ר יעי א^וץ♦ א!1עט דיועט ווי!ט ווווהרהייט אונד !עווינור,ייט/ !א וויו! וויר איבערליינט !ינד,_די1ס "ןדעי עוויגע, אונ!ער ^ווטט ו!י!ט, אונד !אנסט קיינער. וויר!ינד !יין פא pl ישראל, ו1ונז Drtn עי בע5י"״גע;. עי »א5ט דעי קוןני^ע; עד אי!ט אונ!ער ק^ניו, דער או« ער^!ט האט פאן דעי וע"״*ט יעי D1'r,;'D5yM לליל כל נדרי קכו אין מספר: השסנפישנו.בחיים .:ולאנתן_למוט רגלנו•. המדריכנועל במות אויבנו וירם קרננו’על־כל־שונאינו. העשה לנו נסים תקמה בפרעה ♦ אתת ומופתים באדמת כני הם ♦ המכה בעברתו בל־בכורי מצרים. יוצא את־עטו ישראל מתוכם לחרות עולם: ז־ ־ - t ; • : t t : v : v • ״ v - • : ד •• • t : ״ v יומעביד בניו בין גזרי ים סוף ♦ את־רודפיהם ואת־שונאיהם בתהומות טכע וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קפלו עליהם מישה וכני ישראל לך ,ענו שירד־ן בשמחה רבה ♦ .ואמרו כלם:' ם♦ כמכה באלם יי טי כמכה נאדר בקדיש נורא תהלתעשיה פלא. מלכותך ראו • t r ז •■ י :ד ״ T ד V : ן ־ ;V *• • : T V זד ־ : : ן t בניך בוקע ים ,לפני מישה♦ זה אלי ענו \אמרו: י; .יסאי לעלם זועד: ונאמר כ* פדה" את!עקיב וגאלו נער חזק מטנו: ברוך אתה;יזי גאל ;שראל: השכיבנו«י אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים ופרוש עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובו-, מלפניך והושיענו לטען־שמך והגן בעדנו והסר מעלינו' או!.ב לבר וחרב.ורעב ויגון;והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וכצל כנפיך תקתירנו כי אל שומרנו *^W%XV־%VV\XWW\VVX׳V\WW\IVV%VÍ׳VV׳vx V,>VVVV\VVV\WWW \׳\VW» V\VtVWWW׳*V \׳\V VV\ V* W־׳ "ייש 3סטט, דער סוגו סן סוג:רי1ן בעזיידיןערן רעכטע, י1וכד סן סוג:פרן אייגדען piuháprfi: סיבטע, דער 'יינערפסרטזיבע טהסטען, סוגד סונלעה^ע "סונדער טהוט, דער סוג: סיע ?עבען uiuniy , סוגד סונזערן פוס ג'יי ווסנקען {פטט, דער ויווני יי1'!, דיס הסהען סונ:ערער פיינדע סייגהערטרעטען 5יט, סוגד חוכגער סגועהען יייכער ס^ע סונ!רע ווידער:ס5ער ערתסב, דער ווסוגדעד פיר סוגו טהיוט סוגד רסכע סיבטע יון פרעה, ווסוג-1עדליי5ען סונד סיבערנסטייןיכע טטרסאען סין דע:[ [סנדדער נס2קס##ען הם׳ט • דפר סין :יינעע לסרנעסזוע עי־*טנעכסרגען סין מצרים iíd(, סונד :יין 5ס?ק ישראל פסן סיהנען הערויטפיהרטע לור עוויהען בעערייסונן; יעי :ייגע קינדער דורך דס: !:עטהייזטע טיזאוועעג• !ייטעטע, סוגד סיהרע שערפס^ער סוגד פיינדע סין רען י1133גד פעדוענקטע, :ייגע קינדער :סר.ען :ייגע ס!?#ס5ט, פריוען סיהן, ז־סנקטען ויינעע נס#ען סוגד הו1־ י'נשע1 איט בערייטוויחי^קייט גיינער רעןירונן. משר, סוגד דיס קינדער ישראלים ססיאאטשן פריידענפסזז מיין עי דיר סן, סוגד :סעען סינט^עוסאאט; - ווער סיוט סוגטער רען »ע5טען ע״י^ער ריר ן[יין! וועד סיוס ווי6 דוס, £ערהעדרזי5ט סין הייזיגקייט י ־•'יצשמוד סיע זסבע! ווסונדערטד.עטער! ר שלכון־קך ♦ דיינע קינדער :סהען דיינע העריזיאקייט, ס?ש דוס דסו »עער אסר משה טהיי5טעטט: זיר,ע 1י סיוט #יין ;סטט! ריפען :יס סוגר טפרסצען: יי ♦מלך ♦ דער עוויןע ווירד רעגירען סי##ער סוגד עווי5! ונאמר ♦ מין דער טריפט הייטט עט: דער עווינע הסט יעקב ער5ק:ט סוגר כעארייט פסן דער יויבעו* ־י״עען הסגר. גע[סבט וייטט דוס ע״יגער! דער hn ישראל ערןקועטט. גן,ר.השכיבנו ♦ 1סם ס עוויןער! סונוערהערר! סוגו נידעו1עןען לוע פרידען, סוגר סויאטטעהען לוע ד^'כעי 5עבען, ברייטע סיבער סוגו דס! לע?ט דיינעס פרידענט, פעראסןןקס##נע סוגו #יט דיינען von! קר,,''-י״5ד הי!!, סוג: סוע דיינעט נס#ענט ןןי1ז<1ן. בעטיטלע סוגו, !וענדע סב אסן סוגו, סיינד, פעטט, ׳ י!וגנערטגסטה סוגד סדיבוס? טסאשע יפדען ווידער!ס5ער הינווען אסן סוג: סוגד ביינגסונו סונטערדעע תפלת ערבית שומרנו ומצילנו אתה כי אל מלך חנון ורחום אתה וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתד־״י ועד עולם: ופרוש ^לינו סכת שלומך: ברוך.אתה ״ פורש סכת שלום עלינו!Sy כל־־* עמ1’ישראל ועל־ירוישלם: סן שבת ודיו היי ושסוו etfw י, ושמרו בני־.ישראל את־־השבת לעשות את־השבתלדרתם כרית עולם: ביני ובין בגי ישראל אות הוא לעלם כי־ששת ימים עשית « את־־־השמים ןאת־־הארץ וביום השביעי שבת וינפיש: י " ־׳ז* כי כיובש הזה יכ?ר.עליכם לטהר אתכם כזפל חטאחיבם לפני יי תמהרו: T : 7־: דעי חזן 1!זג0 הח5ב קריש, 01>tn 1ru !ni שמנה /!שדה ;עכעטהעט, אדני שפתי תפתח ופי יכיר תהלתך: ברוך אתת :: אלהינו ואלה♦ אבותינו אלתי אברהםאלהי:צחקואלהי ♦עקבי האל הגדול הגבור והנורא א<ל עליון גומל חסדים טובים וקינח הבל וזוכר חסי, אבות ומביא גואל לבני בניהם למען ישמו באהבה* זכרני x XX׳Vx X-X. Vw\ VVVIW vx V' V1 V\ VtWW\%WVbV%ViViVlWVVVt *V«% WVX'%/ •V־Wv X/v־V טטטטען דיינער ט{יגע?; דען דוו! בי!ט גאטט דער א1נ! בעווטהרס טונד בעסיראט, טיין יוז^נעדיןער טונד^‘ עיבאראענדער ?טטט טוני קאניג! בעוואהרע וי1ונ1ער אויט»אונד טייגגעחען, לוע 5עבען ט1גד לוע פרידען / Ip סן טן ביי טין עוויגקייט. כרייטע טיבער טונז דט! לע5ט דיינעט פרידענט, געזאבט זייסט ד!ט ע״יגער! י*1 רוט דט2 לע5ט רעשפרידענס טוישברייטעטט 1 טיבעיטיגג, טיכער דיין גטגלעססר!1ק ישראל טוגד טיבער ירושלים ־ ודייריו. דיט קיגדער ישראל ט וט1לען רען שברן כעטבטבטען; רטש ויט געהא!ין דען שבת 3»יט ט^ טיחרען נטבקטאאען הט!טען r ט1ש טיינען עווי;ען בוגד. לווישען איר ט!נד דען קינדערן ישיאל׳ט י% ל-״ו !ע!כ: ח יין לייבשן !יין ט ויל עוויג, רטש טין ועבש שאגע! דער ע״יגע רען היאאע? ט!נד דיט ערד ע ערמט-1' חט ש, טע זיבענסען סטגע טבער הטש ער גערוהעט טוגד ןיע ל<ע1 עררייבש . כי. טן דיועע טטןי1 פעתטחנט אט! טוין' טייך, pia סיין לו רייגיגען; 6טן ט1!ען טייר 1] זיייע! '»'* טיחר פטי דעע עאגיען ריין ןוערדען, אד;' . גטטט! יושפנע מייגע !יפשען, דטס דייגען fsr.n איין אוגד פעדקיגדע; ברוך. געזיובט היסט רוט עאיגער! טוננער ;טטט אוגד גט ט ש חומערער בטרפטהרען ניוסש אנירכ1ר! יצחק 0 טונד יעקב׳ם; גיטסער, אעכנויגער טונר עהרפורבסבטרער גאטטי ט1?ערהטבשטערי הי1י'■ י<י' ר!ט ו1"1עסט גגטרע טונד ו־יטע, טונד ביוט רעד העיר 5טן ט^עע! רוט ביוט טייגגערעסך די:- ג,יטד״ן רען פטרעוסערן 1ו!י5ערטע00 , אוגר זעידעסט טיר־-ייגן שפינטעיין גט$יטאאען טייטס עי1וךן•:' יזילו.. י ־ נאאימס ו1יז1ען טויס זיבע, ־־ לב**'* לליל כל נירי לזכז זכרנו לחרם. מלןי רו?5ץ בדויים. וכתננו ?סער החרם. למענן? ??לחים סוים: מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אותה ♦♦מגן אברהם: nW גבוי לעולם " מחיה מתים אתה רב להוש־.ע♦ מכלכל חיי□ בחסד 9מ!ה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ןרופא חולים ומתיר אסורים ומקי.כש אמונתו ליישני עפר מ♦ כמוך בעל גבורות ומי דומי“׳ לך מלך"ממית ומחיר־*, ומצמיח וישועה. 3 Vמ־וןד אב היממים. זיוכר יצוךיו למוים ביךזמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי מחיה המתים: '??ךאת.וייךאון? המעשיבם דשתחוולפנין?’?ל־הברואיפ 183$ כלם אנדה אחת לעשיות ךציונן? ערבב שלם עמיו שידענו ?ערגו♦ נעדענק חונוער pil זע3ען. י) קווניני דער דווו ווחהלנפפחוזען היוסט prt ?עבען! ®עילייכגע חונו ו!ין דרוג בוך דעס (עכענס , pírt די 5 נטווין1ע| ח הערר דעט זעבענס ! 0לך ♦ rt קחניג! הע1פעד, רעטטער וזונד פיזי! 103hbíייטמ דוו! ע״ינער! טי1ד אברהס׳ם: 1,^ ♦ הערר! חין עווינקייט ביום hn וו?1»ע;מינ; דורו 2ע1ע03ט דיוו טחדטען ווידער, ווונעניז^ חי1ט <ון1ש, ■י איט נרחדע ערגעהרסט דורו דיוו זיעבערדען, ר!וכד איט pp5’h2r3!h ער3וור»ען-^ע1ע3טמ דורו דיון *1[ט !וידעי; hn טטיטלעסט דיח ווחנקענדען, היי1עטט דיון קריונקען, 1(!?ע0ט דיוו נעבונדענען, רוו5ד 11ער סרייח דיינע לו!חגע דענען דיו! p'h טטויבע ט?ון£ען. 11 ער וויוט דיר נזיין, הערר חז!ער אעכטעי c11pr, ייי עהנזיך קווניג, דער דו6 טטערבען (ווסטעטס ווונד ווידער 3ע1ע3טט! דער hn היי! הערפחר• •‘׳ג! 0Pht״?ü0 ■"35?מ £י, וועד חי:ט דיר נזיין, חזזבחראהערלינער פחטער! דע ר דוח דיינער נעם(ופפע איט ערבחראען לור; (ע3ען נעדענקטט " ,« יייו כיוס טרייחערפי11ענד, דחס דוח דיון טחדטען ווידער 3ע?ע3ען ודרסט, גע?חבט וייסס דווז יעי יי ח דיח טחדסען ווידער 3ע!עכטט. ^?|0יל' כיוס היי1יג; הייזיג חיוט דיין ריואע; חורו- די ח הייזינען פרייוען דין טענ1ין חונד חונחס ^0 6ער3רי'0ע דיינע פורגטבחרוןייט עחיגער חורוער נחטט ! חיבער ח^ע דיינע ווערלע, ריח 3חני i) חיבער oriih , וווו ט דוח ערטחפפען החטט, דחאיט דין פירכטען ח^ע וועוען, דחם דין i'04:•: ^'-ט-רען ^ןןע ׳ , יייבעי orllh , וווו ט דוח ערטחפפען החסט, דחאיט דין פירכטען ו!|(ע וועוען, דחט דין י עי"••! ^_ערטח£פענען, דחט ויח ח!1ע חין חיינען בונד פעדחיירינעט ווערדען, דיינען וויז(ען לו 5חז!« פ׳ -טיג£1 הערלען; 1ח וויח וויד "•טסען עווינער חוגוער נחטט! דחס דיח חכערהעררטחסט י"! תפלת ערבית י; אלודינו'שהשלטון לפניןד עיוז בןדך וגכוו־ה ?ימיגך ועמן? ניורא עד־כל מה־שבלאה: ובכן סן כבוד יי לעמן? תהלך־, ליראיך וחקוה ליור^ל ופתחיה פה למוהלים לך שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחח קרן לדור בבךך1עריבח גר לבן ישי משיחך במהרה בימינו: ובכן צדיקים:ראו וישמחו זישריכם יעלוזו וחסידים בדנה יגילו ועולתה תקפץ פיה }על הרשעה כל־ כעשן סבלה 5' תעביר ממשלח זדון מן דזא.ךץ: ותמלוך אתה ין לבדך על כל־מעשיך בהר ציון משכן כבורו ובירושלום עיר קדשך ככתוב ברברי קדשך ימלוך לעיר?0 אלהוך ציון לדר ודר הללרה: ,קרוש אתה ונירא שמך ואין אלוה מבלעדיך ©יחוב1וג?ה י! צעאיוח במ'שןמ והאל הקדוש נקדש בצדקה: ברוך אחה י< המלך הקדוש: אחח ' 'X׳V w VVW V VX׳X XX■ XX 1\-X/X V V V V X X X X XX VX X X X V XX XX XX XX s חיג״י ד»ין היזט, דיוו אה5ט וזין דיינערההנד, ליוו טטערקע ווין דיינער רעצטען, רוינד 1"! כהאע פורבטביייי ה5?ע0 , ווהס דורו ערטהפפען ורהסס. ך%יי ובכן♦ ווונדזה פערטהפפע עהרע דיינעע 5ה[ךע, [וו2 דיינען פערעהרערן) הן££נ!נג דעגיעניי,1’לון0, דיך זוכען, אוטוז לו טפרעכען דענען, דיה היי(1 דיך ההררען, פריידע דיינעע [וונדע, ״הכנע ד־ינעיג״ן!י לונעהאענדעט הגזעהען דייגעע קנעצטע דוד, הע[[עס [ייצטען דעע זההנע ישי׳ס דייכענך געזה[בטע1־ הוגד הין הונזערען טה!ען ’ » ה[סדהן ןוערדען דיה גערעצטען עט זעהען, הונד זיך פרייען, דיה רעד1י;ען יויבלטן, י"3^("וין פ1האאען איט נעזהנג פרהוז[הקען; הונגערעצטיגקייט ווירד פעדטטואאען, דהז [הטטער גענלןיך וויה יע רינט״ינדען, 11111 דוה היכוועג טהפפען ווירטט דיה געווה[ט דער זינדע פה ן דער ערדע. , '״ וווי! י"13 ותמלוך♦ דוה ווירטט דהןה[[יין ה?ט העררטער ערקיוככט "ערדען היבער ה[[ע דייגע ווערקע׳" עם היי בער;ע ציון,' דעע ווההנזיטלע דייכער הערר[יצקייט, הונד הין ירושלים דיינער היי[יגען טטהדט׳ ״' י^ה• דיינער היי[ינען טריפטפערלייצגעט היוט: דער הערר רעגירט ע״ינ[יך; דיין גהטט ה ציון דודך ה[[,1ל"0’1י • י םעל קדוש♦ היי[יג כיזט דוה, פורצטבהר היזט דיין נהאע . הוגד עם היזט קיין נהטט[י?ע° י,ע,ע^,{די׳*י דיר, זה וויה עס הין דער טריפט הייטט: ההך ערוזהבען היוס דער ע •ויגע צבאות p'h ןערי»טע• יו1[אע“טעע, דעי היי1ינע געהיי[יגעט דורך ;ערעצטיגה־יט אתיז לליל כל נדרי קנח אתה בחרתנו מכל העמים. אה?ת אותנו ♦ורצית בנו. ורוממתנו מכל הלבנות. ןקך־שתנו כמצותיף. וקרבתנו מלכנו לעבודתן:. ן־שמךהגדול והקדויש'עלינו'קראה ז נחחך־לנו יי אלסינו באהבה ארדייום w שבת השבת הזה לקדושה <ל?»חה!את’®הכפרים ה;ה למתלה ולכלירוה ולכפרה.ולמחול כי אה כל עונותינו עאהנה) מקרא וכר ליציאת מצרים: אלהינו ואלמי אניותינו נעלה רביא גיגיע' ויךאה ויךצהרשמע ויפקד ויזכה זכרוננו ופמדוננו וזכרו! אבותינו וזכרו! משיח בן לוד עכרך וזכרו! נרושלים עיר זק!־#ך וזכרו! כל עמר בית "?ךאל לפניך לפליטה לטובה לחן ולרוכד ולרחמים לחניט ’?שלום ביום הכפרים הזה. זכרנו לי אלוהינו בו לטובה.ופקרנו בו לברכה. והושייעני בו לחנים. ובדבר ושו^ר'ורחמים.'חום הננו }רחם ללינו והושיענו כי אליך עימנו. כי אל מלך חנו! ולתום אתה: ■ י ’: ’אלהינוןארהיאבוחינומחל לעונותינו בייוסנ״ושבת השבת ה;.ה ו;יזםי ל׳בכרים הןה'. ימחה והעיר פשעינו ומטאתינו מ?גד עיניך. כאמור %’'*׳%׳V׳X/V׳*־W/^l'V״X,'V׳X/X.'X/VV* VVX^VW^WVVWV%^V'VWVV*A/%A/fcV\V%/WV^.V% V־%>V\VVVWVWVVVW% X.-"%/X/%/X׳ , אתה♦ bn ד.ו!טט z21b ערוועהןט pypl!)5 p]?b 0’1b, !יבטעטט z21b, הווטטעטם h |yHhöy^nrtn! _‘J!, עדהרבטט ווונ1 וויבעד uiirt נווליוונען. pvirrt דווו 221b דורן דיינע נעבווטהע הייוינטעטט, pp2«1 221b "55יטע, שונועל קוןנין, 2עדזערטעסט, 121b דיינען ניווסען היי[יןען נוואען וויבער ווו« נווננטעטט . .יתתן. :b נטבסט bn ווונ1 עווינער ווומער וווטט ווין ןיבע, די2ען טי1נ (^P שכת: דעט שבת׳ס, לור ""יי»מ 121b* לור רוהע, 121b די!ען bu;) דער פעתווהנונג, לור פערנייהע: 121b לורפעתווהנוני., ווו:ר mbpib 'י, ד^ייגע?בען ^1ע ^מערע וי12ען לו פערן.עבען (_1 |'bי3ע), לור היי5ין.ען פערקי2דינו2נ 2!b iyp2r-;h p| דען iÍJ'lP( י״יס מצרים • ן♦ אלהען♦ 21b:™ ג£טט! 121b ןווטט ^2!ערעד pnnb51b5! עט טמיינע עאפוור, עט ?121b vHufi נע» ♦ 5נע׳ !וערדע pp'^22b , איט ווו!ר.ונע5^וען ^ע2ווא»ען, pb 121b ערפיז5ו2נ 121b ע^י22ערו2נגעברט5ט, ״ נ!^י ו!2דע2קען, 2b !biדע2קען 21b:™™ פולרעוטערן, 2b Ibiדע2קען דעס נע:ו!ו3טען, דעט :0v2.1h דוד׳ט דיי2ע0 ל^5טעט, bi! ט2דע2קען דיי2ער הייוינען טטאדט ייושליב, ווו12 Jbi וו2דע2קען דיינעט ניו2נען פ(ו1קעט ישראל :י’ דיי, לוד עררעטטו2נ, pií נוטען, llhnlnbii pri׳^ , לו ר ;5 pií ,0"ppi™.11nb3 121b P1b2עבען 121b י דע1. יי 1 I י2ע 5 p ע רו b ה 212 נ ם ־ ט b נע b| דע»!ע5בען נעדע2קע J215 ™:21b נוטען! ™2'b ע דיך 121b׳11 5!p :ענען, 121b היזןי 121b לו2ן [עבען, דורך 1'b פערהייסוננ דעס ר."1ט 121b דער ™1b3-י)(, ט?גע, בענ2עדינע 021b , ערב^»ע דיך 121b ™:21b טטעהע b”3 :21b ; דען לו דיר סויען ווו2:ערע נען הי1, bn בי:ט b5D221mb3™ 121b ™;'™2;ilb ,™2'P31’nl)b p'b![™ נווטט 21b־ קלוגינ. _ אלהינו • 21b:™ נ£טט 21b־נזוטט למערערפו!דע5טערן< פעדניב ^;:ערע:י2דען(1 |bי:ע2[ 11‘2boעט שיל b 121b| Pיעי פעתווהנוד., טי1נע yfiSb0121b היגויענ 121b !yortnDyoB’Mywcib לווג2ערע2עדען פחדדייגען b'11 h: ;p>2’1b פעל‘ תפלת ערמת !יאמור אנכי אנכי הוא מלוה פשעיך למעני והטאתיך לא אןכר ונאמר ®סיסי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלחיך ונאמר כי בייומהוהייכפר עליכם למחיר אסכם מכל דזטאהיכם ?־־1?ני יי תטהרו * כי!! שבת אלהינו ואלת♦ אבותינו רצה במנוחתנו) .קדשני ?מעוסיך וסן"חלקנו בתיוךסך שכענו מטובך ושמחנו בישועסך־ (ש! שבת והנחילנו יי אלה־נו באהבה וברצון שבת קדישך וינוחו• בו יש־ראל מך.ד?זי :I ■»: « *1 - : •• n r ־ I v :| r r זז • ; t •• ; י* * W וטהר לבנו לעבדך באמת• כי ארו ה שולחן לישראל ומוחל! ?־®שממי לשרון בכל דור ודור ומבלעדיך p?s לנו מלך מוחל ושולח(אלא אחה): ברוך"אחה ע. מלך מייחל וסולחילעוניוחיני ולעונות עמו בית.ישראל. ומעביר אשמיוסינו בכל ישנה ושנח • מלך על כל הארץ מקדש נהשנת,׳).ישראל ויום חכורים:' " רצה :י אלהינו בעמך ♦שראה1 ובתבלתם. והשב את העבודה לדביר ביח^ ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל ענק* ותחזינה עינינו בשוךך לציון ברחמים. ברוך אתה" המחזיר שכינתו לציון: מודים^ סערהיישען וושורדע1 שיך, וויך 0׳i:! דיינע איששעשהששען pih »יינעט1ןי!ןען, וזו גד דיינער :ינדען נעדענקע '1'ל ניבט י. — שונד פעדנער: ווין !ששש! דשהיגבוויגרען וו״וו שיין נ!ווש!ך דיינע וגיששעטהשטען, וזונד ווי!*! ^יי;ען דוגמ^ דיינע וינדען, קעוזדע לו דיך לו סיד. דען יוין השבע דיך ער?ו!:עט. — ווזיך שי:ט לונעדבערט: די(ע 0 p,יוו פ,עד:ווהנש וווו! ווייך !pír וויין לו ריי:ינען, עוון וו!!ען שייער! :ינדען uühi וויה־ סוור pn עוויג<1ן ריין 1"| • שבר,; ווו:!!ר ו ווסט, וזוגד נשטט ווונ!ערער פשדע!טערן. היו 12 וושה1נעפש!1ען וון ווומעדע רו rn)״ היי1ינע "ו דורן דייג! נעבשטהע, ווונד ניב ווו:! שומערן טהיי! וזן דיינ1ר !עהרע, זעטטיל! וווג; עוון דיינעp ןונ1ע. ערפרייע וווג! דורך י"! ד•"'!. יייי{ שבת: ווונד פער!ייהע ווו.־:, עווינער ווומ1ר נווטט, ווין (יבע ו1ונד וו0זז’"יי) !שיח 11ן, דיינען היי!ינ!| שיבה, דשש וון ד1א:1!12ן רוהע נעניט! ישראל" דוו: דיינען גוואען פעדעהדט!, ווי1,־ דנע ו1ונ:ער -עדן דיר טין "ווהיהייט לו דיגען; דען דוו! עערלייהעסט ישראל, פערניבשט דען סטעאא!! טין 'pmi לייטוולטעי. עונד וווישער דיר וויוט קיין הערר :ש פערנעבענד וווכד פעדלייהענד !ןיו! גור 1־"r_ כי:ט. נעלשבש :"שט דווו !!וינער! הערר, דער דווופערגיבסט ווונד פערלייהעשט ש!;!ערעe יירו געהוננען די־געש oipipit, דעש הוי:עס ישראל. דער דוו! טילנעשט וווג:!ר! פערטו!דוגנ1ן טין יעד!?'מ" עשגינ שיבער דיון גשננע ווע!ט, די:ד דויו הייוינעשט ו.ד!1 שבח) / ישראל עונד ד1ן.פ1ר:ו!הגוגנטטיי''! רצה״ עווינער ] שוגוער נשטט! השבע וושה!גע5ש!!ען וון 2"plh5 p!s! ישראל טונד טן זייג׳51! ^1. 3עטהע, פיהדע רען גשטטעשדיענסט ווידער טיין שין דיינעע ד-"!ינען טע»פע!. נין דיש 1!fich כעש: וויט וייבע שוגר וושה!נ1פש1וען ווידער שן, 10נד (ששש! דיר רען דיגשט דיינעם פש!ךע0 יעראל ם וושה!נעפע!ייג יין■ ז ן*נם 1ר*yfH~־ , ש, דשש שונורע שויגען דיך ווידער נשך ציון :וריקךעהרען :עהען 0*m עובשר*י'גנ• י :״*שט דוש עווינער! דער דוש דיינע אשיעסטעס ו!׳דעי שין ציו׳ טהרשנען !שסשעסט , ^ לליל כל נדרי קכט נערים אנךונו לך'שאתה הוא ♦י אלהינו ואלה♦ אבותינו לעולם 1$־ צור היינו ניגן •שענו אתה הוא לדור ותר נורה לך ונספר תהלתך. על חיינו המסורים בידך ועל :שמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם'כ♦ לא רתמו חסדיך ׳■, .* r • • tt. t : |v r י• ד í v : ״ • *־ ד I vi ?מלם קלט לך: ועל כלם ׳תפרן• ףתתמם עמך מלכנו רומיד לעולם ועד • והחיוב למים טובים ?ל מי ?ריסה ובל החיים יורוך פלה ויהללו את י$מך באמת האל ;׳נזועתנו ועזרתנו סלר", <-יהך אתה ע הטוב שמך ולך גאה להודות: שלום רב על יש׳ראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכד5 השלום !שזב בעיניך לברך ארת עמך ישראל בכל־1 ערע ו?כל שעה בשלומך־:' בספר מים ברכה ושלום ופרנסה טיוובה נובר ונכתב לפניך אנחנו ו?ל עמך בירחי:שראל למינם טיוביכם ולשלום: ברוך אתה י; עטה חשלוט: אלהינו ,־V % י\\\ tV%V'׳VVVVVVVVVt. V W^-WWWWWW^VW'VWVW'VWMXWWVVil, VWVVVV V vvv^a♦ ף. QH1Ö♦ עווי;ער! וויר דאנקען דיר, דער דוו! ביוט אוג!ער ן:אמט אוגר דער נאטט אוגוערער טארסאהרען, ר, *"ער אוגד עוויך, דעי הארט אונוערט 1עבענס, דער טילד אונוערס היי(ט איןיעדעע לייטאוטער’ וויו דאס 1Í, דיר אוגד {אבפריטען דין פיר ווונוער 5עבען, דוו! נור פאן דיר אבהעננט, פיר אונוערע !עע1ען דיון דולו ^ ','אאי-סט, ’פיר דיינע "אונדערלייבען דיון וויר טע^יך פתר אונ! האבען, ווונד פיר דייגע אונערפארמ5י5ע ^ דערוויר בעטטענדיך £אע »ארגען בי! לוע אבענד ךעניטען. א?(ניטף:ער! אוגענד1ין א»01 דיין'עלבתי־ i!; אזוכאראהערליגער! גי»וועראעהר ד.ו!רט דיינע ןנאדע אייןי, אין עוועקייט ר.א££ען וויר >ווי1- דין, 1על * פירא{!עסדי1עס!ייא דייןנאאע,אונ1ערקאניך! איאאערדארנע?אבט אונדד.אכנעפרי!ע1 בי: איןע״יגקייט. לכתלב♦ פערלייבנע א51ע קינדער דיינעס בונדעס לוע נויקויכען ?עבען! .״^לכל♦ אז5עס ווו! ט דא 1עבט, דאנקעט דיר אוגאויפהער1ין, אוגד פריי!עט דיינען נאאען איט אוי£רי1ט•;־ ^ן,י• 7יא הערר י בי!ט אונ!עד ד,*יו אוגד א!נ!ערע ד.י5פע איאאער אוגד ע1וע. ךעואבט !ייסט דוא עו וינער, *יש'נעל‘ אי!ט דיי! נאאע• ד*ר א15יין גור ?עביהרעט דאנק. 4יב דיינעיי פאות נ ישראל אי!»ערוועד.דענדען פרידען, דען דו א בי!ט דער קאגיג אוגד העיר א1ןעט י ״<7 pיל:*יא עט וואה!נעבע1!'5 דיי! פאלק ישראל לו יעדער לייט אוגד טטוגרע איטדייגינע פדידע! ס ו'1נגען• 5פ2ד. אף דא! בון דעס >*נבע:ש, דעש פדיידענש אוגד דער ערהא1טוע 1א0 אוג! אוגד דיין ?אנלעט פא5ק דאי "י'8 ישראל לוע ?!׳יקזיבען לעבען אוח־ «ע עיידען נעדאכט אוגד אייעעטריבען "ערדען! נע1אבגו זייטט דוא ע: ויגער מטיפטעד דעס פרידענש: , לנ k t איהינו תנא לפניך תפלתנו ואל התעלם מתחנתנו שאין אנו■ עץ פנים וקשי ע1יף לומר לפניה יי אלחינו ואלת♦ אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו■ אבד* אנהט ׳ • ; ז ז ;t ד י' •* •* 1 •• ׳ י י ן **־ • ״ י י • י * חטאנו *• אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דופי. הערנו. והרשענו. זתי חמסנו'. טפלנו שקר.',יעצנו רע. מבנו• תינו. מרדני• ממני• סרדנו. ערני. פשענו. צרן־נו. קשינו עיוו־ף. רשענו. שחקנו • תעבנו. תעינו.תעתענו: יי סרנו ממציסיך ומשפטיך הטובים ולא ישוח לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשיית ואנחנו הרשענו: מה נאמר לפניך יו־שב מרום. ומה נספר לפניך שוכן'שחקים. הלא כל הנקהרוה והנגלות אתה יודע*. אתה יורע רזי עולם. ותעלומות סתרי כל חי: אתה חופש *“* t •י ^ T T T 1 * I — - T 11 T כל אלהינן. אונ:ער ן:אטט, אונד־ ךווטט אוטערער פעטער! ebi פאר דיך געןווני.ען אונ1ער ::עבעטה, 13111 nin' ליהע דיך ני;ט piíbib £ןעד.ען; דען ניבט ו״נפערטעה^ט :ינד ודר א 1 נד הארטנעקי;. אורך לו זוונען פיזי ד'י עוויזננר 1ןו:!ער גו!טט. או3ד גווטט ווונ!ערער 5וור.עןטערן!. וויר זייפן גערעכט. או:ד העטטען 1יכט וינדודיג’1'1' פיעאדער"־ (בעקעננען ודד׳) וויי írnbn גערנדינט! אשמנו. וויר האבען 5י? פערטוודעט,׳ האבען 1bib"1D ן:עהו!1דע!ט, וויר הוובען אנדערע בעאיינטרעבט'׳'■’•13, י® - ־ ־ ־ ' י יו י ;.י[פ • ו&*. חיוב,11 bSvj ודד ד.וובען פער!יי»דעט, וויר האבען אוגרעכט בעגאנגען ׳ אונך אגדערע לוע בא!ען פערוייטעט, וויד. ד7אבע1 י* <£דעפע?ט , א1כד !:עווא!טטר.אט אדטגעאיבט. וויר ד.bבינן 5יו.ען ערדיכטעט, אובד בא!ע דווטד.ט?עךע ערפי'•', ןויד ;רא2ען דיא טאהדהייט פעלןייגרעט, הא2ען געטפווטטעט, וויר ווארען ודדערטפענטטיג, או 3־ הוובען נע! ד.עש, ודר ווארען pbrbnvpib , האבען דנדען אובד טישטעטהאטען אדטגעאיבט, וויר האבען א3דערע £ייגדעט, וואדען ד,ib•.טטbד'ג, באשהאפט אונד אדסגעארסעט, ודד הוובען ווו3ווירדיועש בען:אנ;ען, וויי !געאיררט, ווו;ד אגדעדע איררע נע5ייטעט. סרנו. ודד !ינד וובן:עווי2ען פאן דיינען געבאטוזען, א.וכד פאן דיינען 1,"p>nh:t פעדאדדכוכבען; '19־ לוטדעג?'ך »ואר אונ! דיפ< . . _ lh(! ואתה■ bn וובעד בי! ט גערעבט אין obi! ,priib או'מ בעטראפפען האש: דען bn הווטט איס טריי1' 3ער,א3דע!ט, יעדאך ו!יר וראבען 11b! פעד^נגען! _ ןיג; יןן•, וויוש קא3נען וויר דיר 1אגען, דעד bn טהראנעשט pb ערר.אבע3ד.ייט, cbii !א11ען ודר דיי 5י ;::ן, דעד nnv. p'h bn׳ii רוהעטט, דע| א1יע פערבארג3ען דיעע וויו! דיון אפפעכבארגג! ׳ ""Du ד11>1 '1|ןיב'1<־ אתה• bn קעננסט ו!1!ע געהייאגיטטע דעד ווע1ט, דיוו פעררעקטעשטען פערבו!רן.ענד,ייטען דען. bn עי8ארטעשט א1?ע 5א!טען דעס איננערן, ווונד בדיפעסט רדען אוגד העדן, יןיין דינג u-"k ייהמן5» לליל כל נדר♦ קל ?ל סדרי בטן וביוסן כליות ולב: p$s דבר געלט טמן; pisi »וןר מנגד עיניך: ובכן יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו. mm לנו על ?ל חטאתינו. והמחול לנו על כל עונותינו. ותכפר לגו על כל ?שעינו: יי • ?1ל סטא שחטאנו לפניך באונס וברצון: לעל סטא שחטאנו לפניך באמוץ הלב: על חטא שחטאנו'לפניךיבבלי דעת: ועל חטא שחטאנו לפניך בבטוי שפתום: על חטא שחטאנו י?ניך' בגלוי וכפתר: יעל חטא. שחטאנו לפנייך בגלוי עריות: על חיטא שחטאנו'לפניך'בדבור פה: לעל ך!טא שחטאנו לפנייך ב־ עת ובמרמה: על סיטא שחטאנו לפניך'בחרחור הלב: יעל חטא'שחטאנו לפניך בהונאת דע: על חטא שחטאנו לפניך' בודוי פה: יעל V''׳ 'WV\'V "V w׳ VVWWV׳ *״VV־WV* vt WWV\>/V'/V%/VVWV VVW VX/ %/V^ /V\\\\ «\\ «■/%-. - :׳בשם ב!ייבש פערבו!דגען דיי;ען וו ויגען. h איובשע עש דו! ך דיין ווי![,: זיין, עווי־.עד ווו:?ער 1-, oúh רן. *?'-1ש יוונ:ערער פעטער ז דיו ש דוו! וןו« ער!ווסשעשש ו!!!ע ווונ!ערע :י:דע!, דוו ש דויו ווו:? פערגעיוטש יו!!ע :יע »יטםעשהיושען, ו!ו:ד ווו:? פערלייהעשש וו!!ע ווו::ערע פעיגעהונגען. hí■ דיו! נינדע ווע(5ע וויר געגען דין בעגוונגען ה יובע ןz ווויש לוויו:ג, וודער איש פרייעע ו!ין[ען. • ו!ו:ד דייו ?':דע, ווי1!5ע וויר גענען דין בע,;וו:גען הוובען וויו פערטשאקוגג דעס הערלענס. ו)|.ך'',ד,־ ׳ דיוו וויר :ע:ען דין בע:וו::ען הוובען, וווים ווו:וויששע:הייט. 1י^ .'"י ייח־ע, דיוו וויר ןנעגען דין בעגיו::ען היובען, דורך ווו!רשע, דיוו דען !יפפען ענשפוהרע!. ן|;1 :דע׳ דיו! וויד גע:ען דין בעגיז::ען הוובען, ו!פפע:ש!ין ווו:ד נעהייע. 1>r |’יי] ייניע, דיו! וויר נעגען דיך בעגוו:גען הוובען, דורך ווו:לו=ש. וןן-ד'^"ע׳ יייז וויי געגען דיך בען.וו:*.ען הוובען, דורך רעדען דעס או:ד עש ■ 1.p ייד'_^ ?'<ז־ע, דיוו וויר געגען דין בעגוו:גען. הוובען, איש פו!ר?וושן וועד ת,ים הי:טער1יטש. 1יו;-"^",1 ׳ 1'h "יי געגען דין בעגוונגען הוובען, דורן בו!?ע געדיו:קען דעש הערלע:ש. : ׳ *יניע, דיוו וויר ן.ע:ען דיך בע:וו:גען הוובען, דורן ווירערפו!רטד.יי!ונ: דעס :ע02שע! . ׳' 1- דיוי וויר געגען דיך 3עגוו::י1ן היו רען, דורן דיו: בעק מ־ש;יש (דער ?ינרען) :ור איש ר ע ע או;די: ;ד.•ר. י 1"ל היי5ע?ייוו ווו:ד םיינבושע. תפלת עיבית ועל חטא בחטאנו לפניך בועידת זנית: י על חטא שחטאנו לפניך בוהיון ובשגגה: ועל רומא שחטאנו לפניך בזלזול היורים ומורים: י על חטא שחטאנו' לפניך'בחוזק יד: ועל חטא שחטאנו לפניך בחלול השם: על חטא שחטאנו ל?.ניך בטפישוח פה ועל חמא שחטאנו לפג? ?שבזאת שפתים: ועי על חטא'שחטאנו'לפניך ביצר הרע: ל חטא שחטאנו לפנייך ביודעים יבלא יודעים: ועל כלם אלוה סליחות♦ סלח לנס סחל לנו. כפי לגי: על חטא שחטאנו לפניך בכפח שוחד: ועל חטא שחטאנו לפנייך ??חיש וב?זב: על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע: ועל חטא שחטאנו לפניך בלצון: על חטא'שחטאנו'לפניך'במשא ובטח;: < VVV^\\X\X \\■X־V VX\V\VV׳v%.\% "i w v'j \ \\ WVW\ \x V W\\V והנד דיון :־נדע, דיוו וויי ;ע;ען דיך בע;ש:;ען השבען, דורך ש !:קייטעש בעשרש;י1!. ! דיש :•גדע, דיש וויד ;ע;ען דיך בע;שנ;ען השבען, שדש פרעפע? שדע־ אויש שיררטה!נ{. שוגד דיש :יגדע, דיש וויר ;ע;ען דיך בע;שנ;ען השבען, דורך ן:עדינ;שעטלונ; דער ע1סערן שוגד ןיגשרע-י דיש :יגדע, דיש וויר ;ע;ע! דיך בע;שנ;ע! ד.שבען, דורך ;עווש?ש:שאל״ש. ש! גד דיש :יגדע, ווע?5ע וויר ;עןען דיך בע;ש:;ען השבען, דורך ענשהיי5י;1נו. ד עש ;ששש!*:׳!! נ סורג: יו • דיש :יגדע, דיש וויר נענע! דיך בע;שנ;ען השבען, ד!רך טהשריכטע רעדען. שוגד דיש :יגדע, ד וו וויר ;ע;ע! דיך בע;שנ;ען השבען, דורך פערשונדייני;וג; דער ?יפפען(דרך שעדםס!־ציגס - ־ דייו :יגדע, דיש וויר נענע! דיך בע;שנ;ע! ד.שבען, דורך גיי;וג; לוג[ בש:ען. שדד דיש :יגדע, דיש וויד ;ע;ען דיך בע,נש:נען השבען, ו1'ששיעג0[יך שדער שו:וויששענ10'ך. ( די:ע ש!!ע, ש ;ששש דער פערצייהוג;! טיערלייהע שוש, פער;יב י1ומ שודד דיש ;׳;rí! ש!;? דיש !יגדע, דיש וויר ;עגען דיך בע;שנ;ען השבע!, דורך בעטשעיוגן. ש וגד דיש :יגדע, דיש וויד ן.ע;ען דיך בע;שג;ען השבען, דורך ?יי;נען ש!נד trc-דיש :יגדע דיש וויד ;ע;ען דיך בע;שנ;ען השבען, דורך פער!יי»דוגן.. תונד דיש :•גדע, דיש וויד ;ע;ען דיך בע;שנ;ען השבע!, דורך טפששטער״ש. דיש :יגדע, דיש uיר ;ע;יען דיך בענשנגע! השבע!, שיג[ ה שגדע? שוש־ ז! שטי ע!. לדל כל נדרי יעל סטא זטרו^אנו לפקד במאעל יימישחח: על רוטא שרוטאנו לפניןד ?:ש־ ובמרבית: ועל מטא שחטאנו לפקד בנט״ית גריון: על חטא'שחטאנו לסניןד בסקור עין: 1על סטא שחטאנו לפקד בשים שפתיוסינו. על רוטא’שחטאנו'לפקדי בעיעם רמיות: ועל 0טא שחטאנו לפקד פעזוח מצח: ועל ןלם אלות סליחות• סליה לנו, כזחל לנו• 153 לגו: על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עיול: 1על חטא שחטאנו לפנייך בפלילות: על רוטאישחטאנו' לפניך בצריח רע: .יעל חטא שחטאנו לפנייך בצרות עין: על רוטא'שחטאנו לפניך בקלות ראש: ועל דוטא שקטאנו לפנייך בקשיות עורך: על חטא שקטאנו לפניך בריצת רגלום להרע: קר 5? ועל יי'מ• 1' 4WV'W>.^ SA V V % ■י %,*י* . V ^ % WVVVV\/VWW\׳WWWVWWWVVWV\\V'V%\VVVWVXW׳V\W'*V^''1 ־‘יו !מדע, דיל! וויי גענען דיך בענהננען וזהבען, דודך גופיי: הונד טרהנק. ^ ^!־נ״ע, דיון וויר נענען דיך בענהננען תוובען , דודך ליגנו לוו נד היבערטוש ר ׳ דיה :ינדע, דיון ו1יד נעיען דיך בענהננען הו׳ובען, דורך הלוכוויטהיגעש בעטרהנען י)|.ך:’:דע, ווע!בע וויד נענען דיך בעניו:,י.ען ־הבען, דורך פה5כ1עש ב1יקען דער וו1ינען י ^ ' קיה:ינדע, ווע1:ע וויר נענען דיך בענהננען זזהבען, דורך דלו: נעגווועטן ו!ן::דעד ןיפפע1 • ^.,:':דעי >וע31ע וויר נענען דיך בענהעען וזהבען, דורך ־ה5»יטד.ינע ב!יקע. דיה :ינדע, וועו3ע וויר גע,גען דיך בעולוגנען הלובען, איט פרעכער מטימע. (דמע לו1!ע, ה נלוטט דעד פערלייוזוננ! פערלייתע לזו נ!, לוו נד :■יין 5ען.ען וןו;נ פערוקהנט •י) י גיע׳ דיה וויר ןעןען דיך בעגלוננען הלובען, דורך לזבווערפונג דעש יהצעט, (ווע51ע.ד דיא;ע1עי1ן וויגי *!'& ■ 1)1.ך _ יעגט, לו1:י! דורך פערנלובועששינונג יוונ:רעד פפ1יבטען). 1יל) י־יו דייז :־נדע, דיי! וויר נע,נען דיך בעולוון.ען הלובען, דורך (פלו1טע) בעלוורטהיי5וננ ׳' - , דייו וויר געגען דיך בענהנגען הלובען, דורך 9 ))rotóito ;ענען או«ער ןנעצפשגן. ^ ^ייה ’•ינד־, דיה וויי נענע! דיך בעכלוננען וזלובען, דורך אישנונשט: י דיה וויר נענע! דיך בעניו ני.ען ההבען, הויש ןייכט!י|. י״ח גינדע, דית ... _ •יי־ נענע! דיך בענהנגען ההבען, דורך ההרטנעקינקייט. 'י* דיה וויי יענע! דיך בענהננען ויהבען, דורך היי[פעדטיו.קייט pú ב,ה:ען E תפלת ערבית ועל חטא #חטאנו לפניך ?רכילות: על חטא''שחטאנו' לפניך ?#בועת $וא: ועל חטא שחטאנו לפנייך בשנאת חגם: על חטא'שחטאנו לפניך בתשומת ית ועל חטא שחטאנו לפנייך בתימהון לבב: ועל כלם אלוה קל׳חות. ?ולח לגו. נזחל לנו. כפר לגו*. ועל חטאים שאנו דדבים עליהם עולה: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם חמאת: ועל חטאים שאנו חיבים'עליהם עולה ויורד: ועל חטאים שאנו והביס עליהם אישם ודאי ותלוי: ועל חטאים שאנו סיבים עליהם מבת מרדות: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם מלקותיארבעים: ועל חטאים שאנו היבים עליהם מיחה בורי שמים: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם ברת וערירי: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם ארבע י מיתות בית דין: סקילרי^ שונד דיו! דנדע, דיוו וויד נענע! דין בעו.ש;גען הוובען, דודך וונבריננערייש. % דיון :ינדע, דיון וויר ןנע;ען דיך בעגשננען הוזמגן, דורך פערנעבליכעש (וווננששהעעש) ןשוושרען. ווו;ד דיוו !ינדע, דיון וויד נענען דיך בען.וונגען השבען, דורך נעהעשינקיים . דיו! !ינדע, דיוו וויד נענע! דין בענשעען ־וובען, דודך פערווונשריישוני . שונד דיוו דנדע, דיון וויר נענען דיך בען.וונ:ען השגען, דורך בעטייבו;; דעש נעאישהש. (די!ע שללע, ש הערר דעד פערלייהוני., פערלייהע ווו;!, פערניב ווו;!, ווו:ד :ייוז נענען ווו« פפד!ווה°5 י• י דיוו;ינדען, 1וע!נען וועלכער וויד שולדי;: ווערען (דשרלובריננען) וויי! נשנלעששפפער • דיש !י;דען, ווענען וועל5ער ן1יר שולדע !ושרע! וויי! !ינדענשפפער. י יג6) • דיש !ינדען, וועגען וועלכער וויד שולדי,'. ווערען שיין שפפער נשך פערהעלשניש (דעש שששנדעש ווו3ד פעייי^ .^1 דיש :ינדען, ווענען נועלכער וויד שולדינ ווערען שיין שול־שפפער, 1וע5ען שיינעש נעוויששען שדער לווי'-1 " פערנעהענש > . דיש :ינדען, ווענען וועלפער וויד שןלדץ. ווערען לו עדליידע! קוורפערליכע בעששרשפוננ דעט וןן״־1ר!וןר!ש,1:' דיש *ינדען, ווע:ען "עלכער ו!יר שולדי,; ווערען לו ליידען דיש פירליי. ניישעלששרייבע. דיש !ינדען, וושאיש וויד פערשולדעש העששען דען ששד דורך היאאלישע פיגונג. דיש !ינדען, ווש»יש וויד פערשולדעש העששען שוישרשששוננ שונד קינדערלוהינקייש. ש ונד דיש :ינדען, ווש»יש וויר 8ערשו?דעש העששען דיש שיער נערי5ש1י5ען ששדעשששרש£י:|!~ נ'גוזי< תעשה. בין שלש בה קום עשה. ובין שאין בה קום עשה. ץ.ת שגלוים לנו. ואת שאינם נלוים לנו. אחישנלוים לני בבר אעו־נום לפניך. להיולינו לך עיליקם. ואח שאינם גלוים יך־יני לפניך הם נלוים וידועים. בדבר שנאמר הניסתריות לייאלהינו :־נ־-ית לנו ולבנלנו עד עיולם. לעשיות את קל דברי' התיוירה היאת: כי אתה סלחן ללשלאל• ומחלן'לשכמי לשרון בכד דיור ודיור ומבלעליך אין'לנו שלך מיוחל לשולח (אלא אחה): אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי. ועכישו שנוצרתי כאלו לא"נוצרתי. עפר אניכחיי. קל וחומריבמיתתי. הריני לפניך ?כלי מלא בושה'וכלמה. וקי"רצון מלפניך .;י אלהי ואלהי אכיוקי7שלא אקטא יעוד. ומה שחמאתיילפניךימרק ברחמיך לרבים. אבל לא על ודי וכורים' .וחלום רעים: . אלדוי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מךמה:ולםקל_לי נפשי תזייוםונפש♦ בעפר ל^ל תהיה: פתח לב♦ בתורתף ובמצותיך תרדוף נפשי וכל החושבים עלי רעוי? T T - T •: - : •:-I : • IV:•: | V T : • • V : * - מהיר /V^VVVI^^VVVVVVVVVVVVtvVVVVVVVVVVVíV'VVVVVVVVVVVVVVVVVlA/VVWV^VVVVVV V\vvw , ״0כילה. דוו; טטיינינע;, פערברעננען, ערטהדפטען ווו;־ עחויינען, עש דיון וועךען (איבערטרעטוננ) נעביט־ י 'יעד אדעד פערבי0ד.ענדער נע:ע0לע. וואאיט דיו! אויטאיבוננ (ווירנענד איינעד .־,h;!־1i;{) אננעארדנעש, אדער !ע1בע אונ0ער:אנ0 ווירד, :inhirh דיאיענינען, ווע[כע אונ: בעקאננ0, וו1ט ווע1כע ו!ונ: אונבעקאננס דגד. י״מ כע«אוש0 :י:ד, הוובען וויר בערייטט אויטנעספראכען, ווו;ד דיר ו!ונ!ער דנדענבעקעננטניש .אבנעלענט , אבער אונבעוווווטט דנד, :'h דנד דאן פאר דיר אפפענבאר ווונד בעקאננט, :h וויו! געטדיבען אי:ש: י|)''^0דנענע דיננע דנד דעע ע״עען אונוערע נאט0ע פארבעהאוטען, דיו! אפפענכארען אבער נעהען ווו;: ו״נד $ע^'ע כינדער אן, פיר איאאער, דאש וויר נעהא1ין ערפין1ען ואו[ען א!1ע אנאדדנוננען די!ער 1עהרע . דען דוא צעדן;״'הענוט ישראל, פערניבשט דען מסעאאען יעןן־ון אין יעדעע 4יטא1שער, אונד אוישער דיר איוש קיין הערר :א 'בעכד או;ד פעדלייהענד ׳ ודא נור דוא עש ביטט. נין ^להי♦ אייו נאטט, בעפאר איך נעבי1דעט וואוררע, וואר איך איין ניכטס , יעטלט דא אין ערטאפפען 5ין' *"י יי־ך ניבט אעהר א1ט אב אין ניכש ערטאפפען ווערע. טטויב בין איך אין איינעף 1ע3ען, pih וויו! ’pi { ר!ר 5ייד איינעע שארע. ״ היר טטעהע אין פאר דיר, איין געפעס ערפיןלש איט מאאע אונד טאאן. !'נךיגע. ד״1 «’?1ע עו וינער איין נא ט ט , אונד נאטט איינער פעטער (אין לו בעוואהרען), דאט אין ניאאעהו p5v דן_^גע׳ אונד וואש אין נס נע ן דין נעדנדינט האבע םי?נע דורן דיינע נראטע באראהערלינקייט, אבער , 1 2יייעדלען אונד בקוארטינע קראנקהייטען. <עעןע^‘ הערר! בעוואהרע איינע לוננע פאר באועע. אוני איינע (יפפען פאר פא(טעע רעדען. זאטשע איינע י * כ'יי=ען נענעו דיא, דיא אין 6?ו5ען, א«נד איין געאיטה ודא טשויב :"I נענע! יעדען אפפנע איין העדן דיינער תפלת ערבית מהרה הפר עצתם \כןלקל מרישכתם. עשה למען שמך. עשת למען ימינך. עשירי לםען קן־שתך. עשה למען תורתך. למען יחלצון'!ךךיך ♦ הושיעה ימ:נך1ענמ‘ יהיו• לרצון אמרי פ♦ והגיון לבי לפמך \\ צורי וגואלי: עשה שלום במרומי( Nin ועשר, שלום עלינו ועל כל.ישראל (א נורו אמן: י ;הי רצון לפניך«י אלהינו ואליי' אבותינו שיבנה בית המקרש במהרה בימינו ותן'חלקנו• בתורתך י.ושב נע ־?T ביראה כימי עולם ובשנים הרמוניות: , י T .• T ** * T i * י * . . וערבה ל" מנחת יהודה וירושלים נימי עורם ונשנים קדמוניות-!!ען יום נפור גון שבת £ע(!ט ווירד היי ו׳ עולו גוונו מגן אבות ;ע!גו;ט - דכלו דזשמןם והארץ וכל־צבאם: דבל אלהיט ביום השביעי מלאכתו אישר עשה השבת ביום השביעי מניה מלאכתו יאשר עשה: ויברך אלהים את־ייום השביעי וימדש אתיו ני בושבה ^ל־מל^ אשהברא אלהים לעשות: 5 T • - T ־* : :־־ VJ T T V• ־:־־ י!!ז ברוך אתהייאלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלה* יצחק ואלוהי יעקב ריאל הנחל «טי ילנייא אל 5> njlp’rö־:ם !אוץ: ־" ' י ’ D־[yph| ןויןן&ווהרט ווערדען ביו נוע חבענד ייוו*טיע וווגוער rr.vt£nu2rt| היכתויץ כזטיינען; pn »ו!רנען פיר דיך נעזווננען, uh•־ מונו געוועהרנו ווערדען ביו נוp וובענד . שומע. עדה(ורע רעסגעבעטדזט ! נו דיר ort?n uwMp פ!יי0! יבוא. יו11עטפ?ייטDíump,דיך. וונלובעטהען, רובענו ווירדקח»»ען; דיך מנבעטען, הערר! ו״נדעהדען דיינען ניואען. בואו• וונבעטהען, נידערפיו^עןווונדהינקניען פוור דעp עןוינען piriuh טוופפער בואן. נעהט לו ויינען טהסי^״'!1,' ־־ו ■ דיונק; »יטןמכ5עוו1גנ לו ויינעע פדר,1!hr/ דוונקעט prhh , (וובעסויינען נווווען! הנה, בענעדייעטיעע ן־ח u]?h קנעבטע דעס העררן! ד"ז וויהר דע מ ניובטט ווין ויינעע הויוע דינט! שאן. ערהעבט;ענען ר."לר13! ,,ע!:' העינדע. irt נר כעגעדי״עט דע p הנודר ן. נבואה. ?יוסט סונונעיוען הין ויייע wnnrtii: הנבעמהיגו ד?ן° זל׳שתחוו להדם לגליו 5ןדדש הוא: דוממו יזי אלהינו והשתחוו להר קידשו!י/קרוש״יי אלהינו: הישחהוו לך בהדרת קיו־ש סילו מפניו בל הארץ ואנחנו ברב חסידה נבוא.כיסה נ׳טיזחוה אל היכל קרישה ביראחק:. נשחסוהיאל היכל קו־שך ונורה ארח שמה על חסדק ועל אמחה בי הגרלת על בל ׳טמן? אמרתה: ללאלדד צבאיות מי כמוה חסין;ה ואמונתה סביבולזיך: 5 Vזי כשיחק לעלה לך לרמה לד בבני אלים: בי־־גרול אהה ועו׳ברח נפלאות'אתה אלהיים לכהה': בי־־גדיול מעל שמיפ’ססרה.ועד ניזקים אמחה: גדול ך ומהלל מאה ולנרלחו אי; סקר: בי" נהל יי ומהלל מאד נורא הוא על בל אלהיט: בי אל גדול יי ימלך נדיולייעל בל אלהים: אשר מי אל בשמלם ובארץ אשר n&Ü כמעשיה׳ובנבודותיה:' מי לא.ייראה ’מלך הגולם. ביי יה :אהה בי בכל חכמי הגולם ובבל מלכותם מאין ןמוןד: מאך ?מלה ך גדול אתה וגדול שמל בגבורה:" לה זרוע עם גבורה ?עודיך־ה חתם ’ימינה: להיום אך' לה לילה אחה הבינותי מאור י ושמש םע»»ע?י דוממו. ערהעבט דען עווינען, ווונ!ערן גךטט! בעטהעט וון 5!r<■ דינער פיטע -lyuurtי היי־ 1עוי|י:ט ער! רוממו. ערהעבט דען ע״יגען, ווונ:ערן גו! ט ט! 5וו![עט הין לו:ייגעע היילגען בערנעי דען ווונ־ גווטט, דער עווינע, ווי!ט היי1יג. תשתחוו. בעט העט וויה ן rt|, ולין פעטטזיכעע י1»1ק! בעבעט וו!ןי1 r,, ט• irtó יויהע. ואנחנו. ווין נ1פער:יצט וווץ" דיירע גרווסע גיטע, בעטרעטען וויי דיץ הוי:•; וויו־ בעטהען p גע״טלעקט, ווין גוןטטעפפורכט , פאר דעע טעוופע! דיינער הייויגקייט. נשחתות. הינגעטטרעקט pii דיינעס היילגטהואס, דוונקען וויר דיינער ניטע, דיינערטרייע: דען דוו! הווסט דיינען רוהע, דיין 3\°‘ יויבעד וו^עט גיווס געווווכט . ה׳. עוויגער! דעי ווע!טען נווטט! וועד ו!יוט וויו! דו וו,: »עבטיג! ! דית ע "ווהרהייט pírt דיך הער. ני. וועד ווין דען ווו!1ר,ען נ1ייצט דעע עוויו.ען? ווי:ט וו 31= ני|ט ־'א'ו(’0ען אעבטען וויו! ער? כי. רען גיווס בי:ט rtil , טהוסט וןגןו<דער; דווו וו1לין ווו3ד חיינניג_ ! כי גדול. רען וויבער ritn היאאע! רייצט דיינע ניטע; דיינע טרייע !rt תווך וויו! 1:לי?קען געהען י גייזט ווי1ט דע ד ע״יגע סונד הוובגעריהאט! ווו3ערפו!ר10'ך זיינע גרווטע. ני גדול. דען נדחס ווי!נ1 ען!,.,, יווני דחכגעפריוען, ווונד עהיפורבטםווערטה וויזט ער; הלוך וויבעד r5irt גו1טטערווע1ען! כי. דע ד °':ט יי״ו גדו!טעד גווטט ; וויין גדך,0ער קחני; וויבער יו!1ע ןיוטטערווע!ען! אשר. ווי! וזי:ט וויין נווטט־ ק, 'ו״ע1= l'irt' הט1»עו' ו! דע ד יוויןיערדען׳ דוו: :ו!?צע טהיוטען ווונד וווווגדער טהון קווננטע וו1ט דווו? 0ע^ *׳ ;י!י!טע דיך ניבט עהרפירצטען? קווניג וו?!עד פי!1ךע1! דיר וו!לין געביהרט דיוו עהיע. כי. 31rt= :^.V׳\V'/VVVVV»/T/'־VVWVWWVVWVV,WVV\A,VVWW>A/«־\VV'-VVW׳\VVWVVVVWWWV'^'^ דער בערגע ניפפ11 וינד זיין. מי. ווער טפריכט דעם עווינען וו11וושבש שויט ! פערקינדעט 1 Uhיין 1ף3 ■ $ ד'j עווינער! שיוט דיוו נרשטע, דיש»שבש, דית פרשבט, דגר 1יג יוונד דייו וושיעסשעש כי. י"' ft{(׳f B1 תיע U’WH'n שוגר ערדען; דון: דייך, ו:ו:ד דיי: שבערהעררטש £ט שיבער ש?(עס . לך. י״י ןן. ד 11 nn'n׳11, דיין דיון ערדע! דוש ;דינדעטיגשש דיון ווי11ט ! שו:ד וושט 1ייו פי11ש. אתתהצבת• b01L'L nn טעשש פ1שש ד 11 עררען גר1נל1ן: דוש ערטופסש דיררע שונד 1£שטש. אתת רצצת . דוש bC1’H011í'^«£, דיש קשפ£י1 דער קרשקשדי11ע גיבשש ויש נור קשטש דעע פש1ק1 שין ד 11 וייסטע. אתה בקעת• r11 »ין£י1 נעשש illinp! , שפפנעטש בעבע; דוש!שטטעטש עווינ1 טשדשאיג פיגרוינען. אתה פוררת . דורך דיי5'1,•‘ של• לערשיעננעסש דוש דשו »1ע־: דוש לערטוועטשגרסט דשו הויפש ד1ש וועערעטשונגעהייער. אתרי נ’מ.!ש דוש העררטיגטט שיבער דשו טשש1לע »עע1; טשיינען ויינע וושני1ן, דוש דע»פ£עשש ויש. גדול. י,^ ,ין! דער הערר, שונד הש5נע1יר.אש ויין היי1י:ע1 בערג שין שונ11רס נשטטעש טטשרש . ה'• ע,|י,'1י יערו*'1‘ ישיאל־ם נ שט ש! כרובים טהרשנער י דוש בטש דעד ״שהרע נש ש ש! דוש ש!5יין! אל. נששט שי:ט וגן'1י ב1ן, שין רשטהע ד 11 היי1ינ1ן! lift ־11 עהרפורבטבשר, דיש ש!:{ שיה ן 1ינד. ויודו. נון פ־"1'1| דיינע "^דשוד-דיש היאאע! ; דיינע טרייע שין הי'1יני1ר פע1ו'ואיו1ו<נ. לנו. שוך1! 1שטט ווונ1 pn עווינען יויצנ’ג1 י ^ !ש•5 1שקי1ן שונו ניט השרש שונד רעטטער. נקי:׳ה. 1שטט שונו איש רשנענעושנכ פשר (ויה:[ ערטייניה י ב^ווי־ ש ע: ט פי? שיהק 1ויש £רשה1שק1ן! צדק. דייניגס טהרשנעט פיגששע. רעכש שונד ביקיגקייט; ניט ג "י־ .V• הייש 0שי1ד.־1ן פשע דיינעון שנש1יטן. אשר יח־ו. 1שסט 1;1h שי.טנ!!שיושש, פערטדויטע1 י|'ז'־1הרנ1 1יי; ישטטינש הוי! שין פרש־ען הויפען ו!ש11ען. אשר לו. 1יין שיוט־דש! אעינר — ער טו\ עט j די|!* 'ג1י W? נ?1 נדי* קלו! ידיו:צרו: אקר כידו נקיש כל ח; ורוח כל בשר איש: ipmn ככיור שמך כיי אל־1 חנון.ורחום'שמך': למען שמך וזי וסלחת ?עיננו כי רב הוא: "־יו דרכך אלהינו . להאריך אפך. לרעים ולטובים. והיא חהלחך: ״'י? למענך אלוהינו. עשה ולא לנו. ךאהעמיךסני. דלים ורקק: יוין לויינינעו קהלות ן!ירד אמנם אשטינו ניבט נע!וו;ט, איון 5עננט זוו15יין תעלה ארונה וון: אמנם אשמנו עצמו מספר. אנחות דודינו רבו מלדבר. אישר לא הקשבנו מיה ?סב•[.' א?פינו טסת ככסיל הזד"־ ־ ־ י‘־־ ’ ׳' ידרכן־ בדברך לנו שובה. פנינו הקתךנו. במרמה בקישנוך. ואליך לא ישבנו. כטוב לא ךדישנוך. ברב כל שכחנוך. ?־#ת הצר לנו איך תמצא: י למענך גבורות אין בנו אישר בס נבא. ?דועי:זרוע כפועל כתת ש׳פר בושנו♦ גמרנו 3$לנו צדקת אבותינו♦ נם קרן נם פרי לא מלאו ס$ק: ־ דרכך ,דכאו מנו שיניות החמדה. דיופקידלתיך בכה וגבורה. דוברי בנאוה נעשינו * . v : • ־ ד : ד : ״ I : י t : - : | v : :-דד ־$־ • •**י! לנו ברחמיך. דחה משפט חרב המתהפכת: למענך ״ ;־:*IV : •י • : ־ I ......... T V ^ דזולקנו(הצגנו כקש מדגן. היינו במוך ואין דורש לאספו. הלא כהזלקח דגן *1W. הצת' לישון אש כקש ה;בש: דרנך ומה נינד יעד1',1נדע ״ערק. אשר בידו. טין וייגעו־ הוונד !ינד די 1*i fi׳pU| וז!1ער ןעבענדען, רזוכד דער נייסט ov)"h 5*נד * 1ו״ע,ס • הנשמה. דיין ו!י1ט דיו! ןעע!ע, ווו:ד דער קוורפער דיין אייסטערווערק; rti טווגע דהן דיי־ 0!p1 'לנ.יע 15״0. הנשמה. דיין חיוט דיון ועע(ע ווונד קיורפער. ווי^פווהדע ווונו, ע״ינער! דיינעט דוה-•ו»ןץ.'' ״=ע1• אתאני. איט לופערויכט וןוין•’ דיך׳ קיואאען וויר לו דיר; ערהוורע ווונו) עוויוער! pírt דיינער י בעבור . pírt דער פערהעור[יניגג דיינעט ניואענט ווי11ען ; דען ווזז;נעדיג ווונד HrtDopiHirtsiv , ען * ׳ 1־”pr.n I. למען. סערלייהע, rt הערר! ווונורע איטעטהווטען pírt דיינעט גטאענט וויןןזען • rh:y?lrt נרווס. 1'*"Ip'iii I, !*•:;איטה*( ויין, איזט דיינע ויטטע, נ£טט! דעע ^טט1וו1י11 11'rt דעע פרוואאען; דיט ui'rt L — - . ' ׳ '):;-7^!גך ♦ דיינעטאיחט!. -עררז 11'131rt yinrtEH, גיצט לוו3ועדטווי1וען. ייד.עלוונוערן טטלונד; ווואוטה, תעלה תפלת ערבית ומה ?דבר ומה נץטזדק. ומה נאמר ח^יק רון בשפת1חינו ♦ ומי בעל דברים;דבי צחות י ובפתחון פיו לא ♦בלם: '’ י ־ למענך זח.דרכנו־ כסל נחלנו אולת. זדים חוטאים זוללים וסובאים. זכיתי לבי מי יוכל שיה. זרע:קנו.רת רחם. בא ןהולך בהבל: ' י י יינו חזות ומופת דזתוינו בארך. חתומי באות ברית וחקים ;ישרים. חשבנו׳ זרע קיש בנים לאל חי. חללנו תקראנו אום טמאת השם: ־ 3 V * למענך טהור עמם מראות ברע. טרם לא ראה עמל בישראל. טרה לא לנו נכספי* נפשנו. ^בדזנו רב נ^עירכבליעת ךגים7 T’ !־:ז־' * 1 " •דרכך ' ♦ה בדלות נו צדקה חוננתנו. :ד בנו החזקת בעת מטה ידנו. ידעתנו זאת % וחיו. ♦דים לא חלו בנו כהפוכת רגע: למענך תעלה ארוכה לעלה נדף. תנחם על עפר ואפר: תשליל לזטאינו וחחיון כמעשיך. תלא כי אין איש עשה עמנו צדקה: אל מלך יושב על כסא רחמים. מתנהג בחסידות מוהל עונות עמו. מעביי ראשון ראשון. מךבה מח-לה לחטאים וסליחה לפושעים. עשה צדקות עם כל בשיר ורוח. לא בירעתם ת?מל. אל הורית לנו לומר שלש עשרה. זכור לנו ה,^ ברית שלש עשרה♦ כמו שהודעת לעניו מקדם♦ כמו שכתוב.וירד יהוה בענן דחי^ עמו שם ויקרא בשם ♦חוה: ־ זולעבר לי על פניו ויקריא: יי. יי. אל. רחום• ומנין• ארך אפום. ורב תסד.ואסילו ניוצר חסד לאלפים ניוש^ן עון ופשע וחטאה ונקה: וסלל׳“ י י ־לעונ׳ני ''/^’^\\,\,-VV»׳VV\^VWVW\VVVVVVVVVV,^^/VVV^rt/W»A׳VVVVVVVV'A/VV׳V\׳V%'WV\1.%׳VVV׳V'VVvVtVV־VVVVVV» עח '*01D1: תעלח♦ ni ט היין yn’b5'1h! ווייגעע פער״עןקטען =ןווטטע; בעוויטןיידע l"h ייעוען =0! ׳1,,?1 . (י סטויבי ווער!י הינוועג ווו«רע זינדען, ערבוור»ע דיינער ;עיזוופפע דיך; !יהע, וויר ועד בייהסנ^גרסיס1, »n ערלייגע ו!ונו ווי1דע! ד,וו אל* ה!ן»ע3טי;ער! קווניג! דעד ו1ויןי p.ui טהראן דער ביורווהערליגקייט ויטנט, הון־רייך יעדיטי^עו־ !!יטעטד^טען וייגעש פיו5קעט פערלייהט, אוגד וויהרע סעמעהונגען tayniJn'; הינוועג טוופפט; לייהונג דען וינדערן, ווונד סערגעבונ; דען פרע5ןערן הין ודעננע סער[ייהעט; דער »י1די5 6!., ovn 0"i5 הוגד 11 yiin׳u׳1| — דוה פערגילטשט איהנען ני5ט כרוך איהרער בוההייט — ן ^ןן»עכטי5עי;, ר(1| oonbi הווסט וווג: ;ע^עתרט דין איט דיינען דריילעהן נזיות וונלובעטהען !b ועדעגקע י״" דע' '""ער■0; בונד דער דריילעהן, דירו דווו וויינטט דענ3 !וונפטוויטהיגען(משה) בעקווננט ;ע»ווכט, וויוו געטריבע! ט " דעד עו1י;ע 1יט וין ווין וויינער !ypihi הערווב, yoüruo וין בייוו וויהע הין ווונד ריןי איט גו»וע1 • • (!ny~ , נעה»ן־ך, דיון ערטיינונן דעט עווי5ען לוו3 סוור משה סטרבייו! ווונד רי1ז: <ר.<גוליי «* . " דעד ע״ינע ו!י1ט שונפערעגרערויך, דיו! עווי;ע ווע!ען; חיין וו1[אע05י;ער ;וושט; סוגד ו!ן!;נעדי;, 1ווג:»’0הי;, אוון וווגעגדןי5ער הו5ד •הוגד טרייע , ׳ דעד ויינע הו?ד ךעע שויוענדטטע1 3 .,ן ך לליל כל נדר4 קלי U לעינינו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו. מח לנו מל?נו’ כי״פשענו.’ כי"אתה אדני״טיוב וסלח ורב חסו־ לכל קראי-: 0 י , י האזינה ״ תפלתנו(הקשיבה 3קול תחנומתינו: הקשיבה לק41 ישוכנו• מלכנו יאלהינו בי אליך נר/פלל: תה♦ נא אזנק קשבת ולנסיך נ־תוחות אל ר/פלת עבדיך !שיראל ושמעת מן תשמי״ס ממכון שבתך את תפלתם ואתתחנותיהם ועשית ?׳^0133 1Xí3n nn7D1• לןל• כרחם אב על בנים כן תרחם יי עלינו: ליי הישועה עלעגלךבךכתך סלה: ♦י צבאיות עמנו מ־שגב לנו אלה♦!עקב סלה: " צבאות אשרי אדם בטח בך:!♦ הושיעה המלך!עננו ביום קראנו: "י סלה נא לעוז העם הזך. כגדל תסקל וכאשר כשאתה לעס י!ז:ה ממצרים לעד הנה וישם גאמר:........................... **ל וייאמר יהיוה סלחתי כדברה: ׳־־ T T : V ־ ׳ ״ 2 VT י הטה אלה♦ אזנך ושמע פקח עיניך וראה שהמתינו ותעיר א^ר נקרא שמך עליה ’ % V\VAV\V\\^ Vx VX XX vx vx x x v« XX«׳X XXXX VX \> XX VX WV\ XX V׳WWVX.V%V% X׳fVVWVWVV\WV\ VWV י 111’33עóim ; דער איססעטתחט, חב3חז1 חונד!ינדע פערניבט, ווונד עלזוטט. פערניב חונ!רע i'DD'M־ ןע' יו ונד 2ינדע, חונד ניע חונ: לו דיינעע חייגענטהוע וון. פעיניב חונ! פחטער! וויר החבען נעוינדינט, ו!ונ2. וויר תחבען נע6רע3עןט; דוו! ביו ט יוו וויין ח^ניטינער פערגעבענדער נחטט, ווונד 5חן נרו!־ "'*יע, ח15ען דיון דיך חנריפען. קן ליאזינה ♦ פערניע, ח עו וינער! עונוער נעבעטה, 1זעיק ווו עי ווונ:ערט פ5עתענס טטיחחע ! פערניע דיר ^!י*^ ייומדער וועתחוטת , חומער קו!גינ ו!ו;ד נחטט! ווען ודר פו! ר דיר בעטהען. אוו5טע דווך דיין וורד ווויפ< !•.':,'ל''3[ י ז־יינע ו״ינען וופפען !יין, לוע נעבעטהע דיינעד קנעבטע, דיין píré ישראל• ערהוורע ו״יט דעע ד••!'. ''עעי־ ווו1הנו:נ, דעע תחו1וע1 , וויהרע נעבעטהע חדד וויתר פ(עד.ען', ווו;ד טתוע חיהנען רעכט ; פערניב ״ ^ 15*rpH דוו: דיר נע!ינדינט תווט , CH r ♦ «יוו וויך פווטער !ין דינער קינדעד ערבוורמס, 2ח ערבחתזע דווו דין ווונוער, h ע״ינעד! ןן.ע * תיי£ע פינדעס 11 וו ן בייוו דעע עווינען; ליין זענען ו!יבער דיין p)h5 , סלה • דער הערל• צבאות ווי!ט יגווע■ !'j י.י'^ב 0 נחטט ווי!ט חוטערע פעסטע, סלח • עווינער צבאות! הי־ן דעע »ע:מען דער דיר פע־טרויט. ׳ •־ פער?יית יזוכ: !־נ; -ער קו!נינ עדהחדע, ווע! וויר פ1עתען! °^ר,0 ׳ י ׳ פערלייתע דחן דיח איסטעטתחט דיועט פחזקעס, כחן דיינער נרחטען ננחדע ; חונד וויו! דוח פחן ״. ''ש כ': יעטלט, טחן:ח חפט נווכדצט ווים דחער נחליחן נעהחבט. — ! * ר’1~ ע״ינע ספרחך: חין פערלייהע ודח דוו! נע:חנט תחטט. u י‘ 5"*ע ריף חמי ח הערר! ח»ד תחרע, חפפגע דיין חדג חונד דהע ח««עדע לעדריטטוננ חונד דיח k * מטחדט תפלת ערבית עליה♦ כ♦ לא על צךקתינו אנקנו מפילים תחנונינו לפניך כי ע^ רחמיך הרבים: אדני'שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלתי כי שמזל נקרא עליעיךך ועלי עטך:י אלהינו ואלה♦ אבותינו גאך א’ב נעחרדועש : סלח נא א'שמיות ופישעי לאפ7ןד. י ליגון בניד בל.יחרה זעמןז: סלח נא ניעיולם ויחיו ממקיור עב7ןד. י לעון דגליןו שא. ותנחם סניואמק: סלח נא ה כל מיורים ועיוזבים ברשינ-־ו. לעון ו פשע מחל. 'למען ש9ק: סלח נא זדוניות ושגגיות לברואי לישמק. לערן חטאימו חטא. בנדיבת נשמר: סלח נא טפש טפלות רשעי עמר. לעיי! '־‘״ר ובמש ואיננו. כניואמר: , סלח טטוודט דיוו נווך דיינעע נח״ען נענווכנט ״וורד. דען ני5ש חדןי ח!נ:ערער פרח״״ע,ן״ט !:עטטישלט , [יני-נו "י? "יט חוטערע פ[עהען דיד וון; :וונדערן '‘״ין' דייועד ן:רע:לענ5ו!:ען בחר״הערלינקייש. הע־ד! עדהחדע: ה’1רי' פערלייהע: תעדר! פעמיו{? "'[(פחהרע, לוונרעניכט; j;1n דיינעטווי[[ען , איין I lupa דען גווך ;-";prניי*111 ווירד דיינע טטוודט ו״גד דיין פח[ ק נענווננט: 0לח ♦ ח פערניב דח! 5ערטו[דען, חונד דיח פרעפע[ דייועש 5'pí’pii ; (חט דייכען לחדן ניבט ענטכרענ•"־', וועגען פערברעכען דייועד קינדער . ו! פערניב וויהנען חיהרע איט£ע[[ינען החגד[ו:ו.ען, עדה וו [ט ע *ירו דו־ך דיון ו1ורקווע![ע דיינער ניט,![ 1'B| לייהע דיח ״יששעטהחטען דערער, דיח דייכער פחהוע נעט״חרען, ו״נדדיח כענענפשינעט, וויח דוח פעייז"“1' ח פעקויב חיהנען, דיח חיהרע !יודען ח?(ע בעקווווען ווונד פער?חששען; :ח וויו! דוח פחד^עטדיב-ו ו' פעדלייהע "יששעטהחט חוור חבפח[[, חונן דיינעש נח״עוש ווי[[ען. ’ ' , ח פערךב פרעפע[ ח ונד פערנעהוננען דעגען, דיח לו דייגעגן רוה״ע ערטחפפען; עגטרגדינע חוג;- ער'" ־, ניח , ״יט דעו{ רענען דיינעד ״י[דע . י.;שיד ורוח. לא קרעתם ת?מוד♦ אל הוריות לנו לומר י^לש עשלרד. זכור לנו לייום ברית שלש עשרה. כמו שהודעת לעניו מקדם. בכו שכתוב וירד ♦חוה בענן . : * : v ..*• : v ־ : r v t v- tv : vjv * t f v t » ו י.ח!צב עמו שם ויקרא בשם ♦הורו: T : •* : T>: • - T ויעבר יהוה על פניו ויקרא. TT T : ~—L - * : |־ד ’חוח *יהוד. אל רחום והנון אךךאפי.םורב חסד ואמת: נוצר חקר לאלפים נושא F יפשע וחטאה ונקה. וסלחת לעיננו ולחטאתנו ונחלתנו: \ •:•דד j ־ י*| : 1 - t : ~ t •• : - ן •• :-:T סלח לנו אבינו כי חטאנו. מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אמי טוב'וסלח ללב חסד לכל קיא? ג 5יתחי; הארון פזמון >’ הגד־! כחומר. 3:ד היוצר. ברצותו מרחיב. יברציוחיו ?קצר. כן אנחנו'בידל. חסד מצר. 'ד־יבריתיהבט ואי~ תפן "’צר: י י י' כ׳ הניד. .0 >״ד '•’# דער סהאן אין דעס סיזפסערס האמי, דען ער נווך 3ע1י3ען ווייט אונד ענג אויסדיעהט; $א וייד I דיינעד הארד גנאדענהערר! י— א םויא ראך לזוין? דען 120 , או כר »5םע ovi פער!"1ודערנ1 נ«5ס. תפלת עינית סי הנדת !אכן. ניד המסתת. ברצותו איורוז. וברציור־זי ימ3תח. סן אנחנו בידך. מחיה וממיותת. לברית הבט •את-1 • < : :I :t : ״־v : "• י־ :׳ ־ ״• : הפן מצד: ני יזניי סי הנה סנרז.;. ביד החריש. ?רציותיו.דבק לאיור. וברצות' פרש. סן אנחנו בידך. תומך עני ורש. לברית הבט יא-1 חפי! ליצר ♦ כי תנח סי הנה כהנה. בור המלח. ברצותו אוחז. וברצותו שלחי סן אנחנו בידך. אל טיוב וסלח. לברית הבט ואל תפן ל.י!ר: כי רוני• סי הנה ?זכוכית. ביר המזנג. ברצותוחוגג. וברצותו ממוגג• סן אנחנו בירך. מעבירזדון וישיוגג. לברית הבט ואל ת?1ל.’צי• נ• חנף סי הנדת ביריערת. ביד הריוקט. ברצותו מישר. וברצות' מעקם. סן אנחנובירך! איהנאונוקם.לברית הבט ואל ח5! לוצר : נ. חני׳ סי הנה סססף. בור הצורף. ברצותו מהנהג. יברצותו מצרף׳ !; אנחנו בירך. ממציא למוורתרף. לברית הבט ואל תפן ליצי: "vX> יינע' וויה רעד טשיין ו1ין דעס אעשלע־ש ההנד, רען עד נהךבע[יבען הויעש, הונד בייבש; :וו :ינד וויי וי'1 ד ההנר, הערר רעש !עבענש הונד רעש שהרעש — וו טויה דהן הוין רען בונד, הונד הכשע רעש פערזייחדערט ג וויה דה: הישען הין רעש טאירעש ההנד, דהש ער גהך בע?יבען, (וושהעש הו:ד טיידעש; י.ה :ינד "'־ ייינער ההנד, ה־אען טישלער! —- ה טויה דהן לווין־ רען בוסר, הונד הבשע רעש פעד!ייאדערש :יבש• וויה דער הנקער הין רעש שיפפערש ההנד, רען •ער כהן בעליבען ר.ע5ש הונד :ענקש ; :ה רני "'י י1'1 '״L'j. ״ונר, ה^נישינער הונדפערלייהענדערוהשש 1 -—■ה טויה רהךהוין, רען בונד, הו;ר הרשע רעש פע־ןייאד-,־13",'יי וויה דה: נלוו: הין רעש נ!ה:ערש הוורד, דה: ער נהך בעליבען רונדעט ווו נר לערטאעללט: י!>ן;.;ך וויי י,'1 ד הה כד :ינדען פערנעבער! —• ה טויה דל ך |>||יןי רען בונד, הונד הכשע רעש פערלייארערש ניבש. וויה רעד שעפפיך הין רעש וועבערש הוונד, רען ער נהך בע(יבען נדהר הו נר קווער רור;פ(יבש- !í הין דיינער ההנד, הייפערפה^ער! — ה טויה דהן מוין•' רען בונד, הונד הבשע רעש 2עין־יארע'ש :':U־ " הין וויה רעש :'(בער הין רעש טיידעדש ה ה נר, דה: ער נהך בעליבען. 3ע־ט?הק הו נר (יישערש; !ה דיידיער ההנד, ה!!,תיי1ענדער 1 — ה טויה דהן ה!ץי רען בונד, הוני הכשע רעש פע־!ייארע־ש ייבש* פי הנה בחומר. כיד היוצר. ברצותו מרהיב. וברצותו בן אגהנו• יידן; הסד נוצר. לברית הבט ואל הפן ליצר: סוגדין הארון , אל מלך ♦וישב על כסא רחמים. מתנהג נחמייח מוחל עוני“׳ עטו. מעביר !*אישון ראשון. מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפוש»יח־ יישיה ציתות עם כל בשר ורוח. לא כרעתם תג;טול. אל הורית לוי רוט־־ שייש עשייהי. זרוי לנו לדום ברית ישלש עשרה. במו שהודעת לעניי מקלח• במו שכתוב דרד יהוה בענן י:ת:צב עמו ישם ויקרא בשם יהוד.: י י י י "י מעבר י ידזצה על פניו 1יקךא. !הוה >:יהןה אל רחום וחנון ארך אפ:ם ורב חסד ואמת: נוצר הקד לאלפים נושא !<ך ופשע וחטאה ונקה. וסלתת לעויננו ולחטאחנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו. סהל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קיראיך: זכור רחמיך י♦ וחסדיך כי מעולם המה. אל הזכר לנו עוינות ראשונים מהר תי־־מונו רחמיך כי רלונו ביאר: זכרנו ע ברצון עמך פקדנו בישועתך: ־זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור י׳ חבת ירושלים אהבת p אל״ ת׳־נח־לנצח־־זיטר ׳׳ לבני אד01 את עם ירלשלים'הא1מר’ם עח עוץ "עד * • ־ vt־ : :t י ג •• :t : v v ד • r • : t י -> שלסיור כה: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור לאברהם P?? ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלחם ארבה את זרעכם <ו?כיהשמ:ס וכל האיץ הזאת אישר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור ^תליך לאברהם !?1:צחק וליעקב. אל הפן אל קשי העם הזה ואד1 רשעו יואל ״?אתו: * נעדענקע לון דיינע הו5ד לן העדר! לון דייני- ניטע, דיל! פאן יע ךעווע:ען! נעדענקע שונ: ני5ט פער־. ׳'* 2ירד*ייו 41■ 4. ■ »< 1 1 4■ 7— 1ו?\וי■ • יזין וו«י־ יורד■ יי' ' י לו י יי־ U י-י.,-— 1 f_____ גק;.,,.יי דנדען. php רווי: u'w עדבר!ר»ען 4a!!! לופרןר; דען ודר דנד :י1הד ע?עכד. בעדעכקע רו הי1רר! רווך '*ען דיינעע פלן!קע נ;יודע ודדערפעהרט; בע:ו5ע לוו;; "*ט דיינעע היי?ע! לוך דעצקע דע־ר נעא":ע, ; דיר ער״שרבען; דעט טטלוא״עט, דיר לוע שייעצטהוי[ בעפרייעט ! צ’ו!סבערנ, דען דולו בעוולוה;שט! '-I טי״'.', 0 הערך י! דעש ה ח [ך ע ן ירושלים'0, פעיניט !;ן; ןיבי! ציי! נירו. נעדענקע העדר! דען 1ל!ה;ען o'gi'1'.N ייע/יס'0 ! פע־העע־ע! ריפען י.ילו, פערהעערע ביו לווין דען טיפטטען נרונד! דולו אלו3שט דיך לווין, '<ףך' *üC ־T ציי! p ווען לייט לוו;ד עשונדע דלו לוי:ש, דלו ש דולן שיה־ ;"שש. נעדענק דיינען דינערן אברהם, ון-;ן י|יי'_'‘ יע?ב , ״לוש דולו לויהנען 2" לו דיר וע[בשש' {וןצעטוולורען ה לו ש ט; לוו:ד הלושש לויהנען לונעולונש: לויך ‘■;ן hh: I1״-| :ש פי! :יין ולוששען שיש טשערנע לוע ה־״״ע!, ל״נד די:ע° נלונלע ולוכד, וולופלון לויך געטפרלו • ייי;.^ ^ לויירעע :לויואען שייעעבען, שונד :ירו :ל!!!ען עש עווי; לו!ש לויה־ ערבעוט בע:יטלען. נעדעכקע לו! >״ci ^־-טע אביתם, ’צחקש!;! יעקב; ;יהע :יצט שויך דש; השרטצעקינע, רו15ש1ע ווע:עןשוצדשוין דיש;יצדיע אל תפלת ערבית . *'"י אל נא השת ^לינו חפןאת א#ר ניואלנו 1א?זר חטאנו: ״-יק חטאנו צורנו. סלח לנו ייוצרנו: T T ״ : ־ T : יויןחעהדערען קהלות ״ירד אותך אדרוש ניצש נעווונש, עס ווירד נ1ייך הן יעביר זדון חינעפחננען: אותך אדרוש דאליך אתודע. נחל ביהודה ו;י.שךא4 נודע. הן אתה חקלתני והרע. כי פשעי אני אדע: אדע אבל אשמים אנחנו. ומהמה רחמיך לא זנחנו* הן אליו כפ:ם שטסנו. כי ;שם קדשו בטקונו: חטאנו בטלונו ;׳שמך לנפש האוח ♦ והפקנו מגן בלי גאוה. הן במעזך לדל תקוה. כי השפילו ותאמר גוה: גוה גאים "לי מגדיליט. ברוגז שבעים לא נהדלים. הן גלל המציק מרודלדליס. כי רצץ עזם דלים:, חטאנו דלים דינך פחדו ורדון. באים כמודה ועוזב לרורמהו. הן דפים היום תכפךהו. כי יום כפרים הוא: הוא הוד והדר ;לבש. ישוב ;רחם ועוין שבש. חן הומתק בפי כדביש. כי הוא :באיב ויחבש: חטאנו(;חבש ולשמו כל יודו. כי;סיר משאת כבדו. הן ועמו לפניו יתורו. כי ברבר אשר זדו: זדו זדונות וישמותשנלםי סלח נא בפימו הגזים. הן זכם לתחי אחו;ם. כי;!מך מקור חיים: חטאנו ח;ים חון לעם מנטלך. לבב עקיש מהם ;פטלך. הן חשרת מי טוהר ;הטילך. כי 19ל אורות טלך: טלך טלאיך בו להתכפר. העת תמציאם סליחה וכפר. הן טחים כאמור Hv, א/ י רעצנע עם חודי ניצש לוץ סערברעצען, ח .תעדר ! דרוש וויר שהווריצש נעוועוען, חונד נעוינדינש ’החבען ! חטאנו. וויר ד.רובען דיר נעדנדינש, חונוער מושן! פערניב רוו;!, רן סרופפער ! אותך . נחך דיר !’:־:׳1 חיך איך; דיר ערוופפנע חיך ח!5עש, נירוס ביוש דו חין ילודה, הר!צבעריה»ג>"', ישראל. יח דוח דורכטדעשט חונ: נחנן; דוח ווייסש , דחס וויר חומערעוינדעןחייננעטשעוזען. ח־ך'נ’1י1שפהע וויר י.ינד ווחהר1יך וינדער, חונד דעננחך החש דיינע נרחשע בח׳־חהערלינקייש 1;1h ניכש פערפשחששען. יח נו יזיה; העבען וויר חומעדע הענדע עחפחר , דען :יינען היידנע! נחאען פערשרדען ודר. ודר פעדטרדען p-'h . חוח’־'1 :עעןענווחננע! ווצען שושן בייח חיהע חין שיפששער דעאושה; יח דיין מושן חיוט דער חרחען טיחסש; חונדל. דח מו1| טיןי נעסנקען, !ח רופשט דוח חיהנען ערהעבוננ לו. חך! דעד פשח?לען חיבעדחוט־ ניוו וש חיחח-' ל' ח1נחדפהחר1יך ד נד ויח חייפעדפח!!. יח דער דרוק פעדחרחש דיח חונשע־דדיקשען חיחחער חעהר, בי! ויח ו־־־־; זזינטודנדען חונד לערטריחחערש :ינד. יייכשערן חונד ליטטערנד שרישש חיין חרחעש פח!ק פחד דייגען ו"-°; k פטוה? הין, חונד ביששעט חיש ווחהרער רייע pin עדבחדחוננדיך; ח פערלייהע חיהרע £עח1ער היישע׳'■גפ יח פ.ער!ווהנו:נ0שחנ: ערשיין חחיעששעשיס חיץ פרחצשנעווחנדע, ערבחרחע דיך חונוער, חונד חונטעדי^ חומערע וינדען. יח ערקוויקענד וויח וזחנינדינ[ חיוט דעד ווח.ה!מפרוך ח ונו: *) "נחטט פעדווחונדעט חו:ר לשי1 חוץ• ווידער! ״ יח עד ד."1ש חויך ווידער ; דרונק וייח עס זיינעע היי!ינ׳ען נחחען, דחש ער פח ן דריקקענדיגר יל5 j כעפרייעש. חיהץ נעשטעהש ויין.פח!ק ח!1עש חיין; דחו עש חפש נעדרע6ע!ש, חונדחחנכען £רע£עןחו:ד *ןמי.י ויס־ען בענחנ׳נען החט ; דחרוץ רופש עש חויך חיש חינביונשש חדש: פע־לייהע, ח פער5ייהע ע״ינעס ןי1בען; ־' חיוש יח דעש 1ע2ענש קווע?1ע: ח שענקע [עבען !״.נץ פח!־ע . דחו דיך החצפריחש : בעפרייע עש £ריננ “1;,יח. י׳עריסע! הערלען; בעספרעננע ערטפריטזיך עש חיש ־יידנונגשווחששעי יחיש דייגעץ חןועיזודחענד-1 v'_u',, . -) איוב «ופרס־ען ה׳ 5׳ ׳’די• כאסור בספר. כי ביום הזה ;כפר: חטאנו ;כפר ♦רצו-. ?אז בהעליותי. בהיורש אריאל בבהןעליותי ♦ הןידעת פקוק חליותי.’כי אתה קניה כליותיו כליותייבטוח♦ אכין לעבת♦ ותערב לפניו וקחנת ;!ברו. הן כבר;כבר מבברו♦ כי" נשגב שניו לבדו: ייי־יאכי לברו לו להתחולל כל אנוש♦ אין לא״יסבונן לאנוש. הן לא טוב לצדיק לענוש, כי ירבה אלוה מאניש: מאנוש ממעשיו;גרת♦ ואימתי♦ פן אכשל כאשר אשמתי. לין מ יחל שויתי ודוממתי. כי אחר♦ שובי נחמתי: חטאנו נחמתי נפש נענה לק שם. לקורות היום נסתר ומפרקם♦ הן נצח לכפור חושים ♦ כ♦ ברית עולם'שים: שם סליחה להועיל ללמלי♦ תשובה מכפרת ?זבחי תמידי♦ הן סימה בצלו להעמיך,, כי !דע דרך עמדי: חטאנו עמדי עשוה חסד נ-הפליאך♦ כי לבקר צאנך ומלאך. הן $יך יעזוב חילך. כי אןכךד\מקךםפלאך: פלאךפעול ;ראיךלנצרים. היות:דאת '!אוצרם♦ חןפלילינו לידע ?חתבצרם ♦ כי לא כצרנו צורם: מטאני צורם צור .ישיאל ילחשו♦ יאמרו בגרם לעיניהם בהתקךישו♦ חן צמחה ׳;שועה למקדיישו♦ כי השקיף 9?>ע1ן קרשו: קומם קך־שיו להקריבם. להציב היוד ’שכינתו בקרבם. הן קומו יתהו מריבס * % «V\ V\V׳«VX V% V\ V% XXVXXX V־^V׳^V WX/V W’V'V'V'V VX.XX-VX XyX•XXXX X% *V%- X*l V־־x v V'fV'VV^W VX V >.X. % V . «יט טהויא דיינע טאאפע (*׳*ואל)» אונד ebi יעטנט פערן:עבונ4 או;ד פער:אהנונ4 פינדען, א רייניגע י 11- b'H עש pb דעד הייזי4ען טדיפט היישט:*) ״דע! b ן די!ען ט א 4 פעו^הננו b V1 h | b h " ך." ^״0‘bn udí’u נאך ע3ען :j'Hi’B^i.-.bii b פער!אה;ען, וויא פאראא1ש , א?ש איך נאך אפפער דאר4ע2רא5ט ; ן ^ אי׳אל ♦*) ;אך b'| יענער האהען פעששע 4עטטאנדען. הערר! bnךעננעשט דיא לו:אאאענפי4ו;4 איינעד4ע' 1’ilb, דען־דוא האשט איי;ע נירען איננעד1יך 4ע3ויעט: א";ע נירען, 4 |"Hא;;עש איננערעש טיקט !יך לו P~': f דיכטטע b| ; א אאבטע דיר דא: 4ע3עטה דייכעס קנעכטעס וואה45ע3עז5י4:יין; ’b ער אכטעט האך:יי;ען '_'ק<הרער, דער :יינען ;אאען א11״ן האכפדימט. לו b’־p רז1!יין bp| יעדער האפפען; ער bהנדעט דער/זענטען ׳ ניבט איש טשרע:4ע ; ;יין! דעע אז41ערעבטען ליאט 2עטטדאפונ4 ניכט; ער אי!ט א[!לוערהאבען איבער yl3y| הא;ד5ו;4ען! נור איבעד אע;טע;טהון עדטרעקע איך; פירכטע 3עטטראפט לו וועידען ;אך אייןפערטוודען. העדרן האפפען וויר רוהי4 אונד פינדען אין אונורער 3עששערו;4 טראסט. איט טאאבטע;דער :עע1ע, בע חיך הייטע’4עט־אשט איי;ע 4עהייאען זיס־ען אונד איי:ע אפפענפארען. יא דיזער טאג וואורדע לוד 8ער» בעטטיאאט, או נד אוץי עווי4ע לייטען פעסס4ע!עט;ט, ער אי:טלור פערגעבונ; אנ;ע!עלט, אונד לו איעעע ^-"’!ע 1י •ייך לורסשע לו עראאהנען; דיא 3וסעפראאאט וויאאןויטע^יכעש אפפער. יא, !יא ברי;;ם א1מווידע־ דיי/ ״ יען טאטטען 4אטטעש; ער האט זיא איי;4עפיהרט, וויי! ער או;!ער טוועבע קעננט . 3עוויי: וואונדער3אי (ין^ףן״?}ע איר, ווען דו א דיינעיטאפע, דיינע [עאאער אוסטערטט; יא, דיר אי3ער?עטט !יך דיינע העערדע 14״ , י •י גאנן, דען :יא 4עדע;קט דיינער וואו5דערטהאטען אין דען לייטען דער פארוועוט; א ל"4ע !יא איער־ 1 ’ y"נננ וואו;דע־, דיינען פערעהרערן! נור ;אטטעשפו־בט א??יין אי:ט איה־ ק[יי;אד. א אא5טען !יא עס אוטרע אעכטי^ע ווידער:אכער אונד אוישרופען: איהר פע1: אי!ט ני5ט וויא אוטע־ pU’S ; עש אי!!ט P|.. יי , פע^ט אונד :יי! היי[יןער — ווערדען די א היידען אוישרופען, 1וען 1יך דער ה"!'4ע אונו פארי איהרען דע!״ ודדד"־— ער האט :יינען פעדהיי!י4ערן היי! אויפבזיהען [אששען, אונד !יא איט איינעע p'b אויש !•גע .׳י’1:'גג!יינעד הייוי4קייט, 3ע4ינשטי4ט; ער האט :יינען הייןי;ען טעאפע? ערבויעט או;ד ניאאט ווידער רד■ יעגעי א|, אונד 1עשט די א הערר!י3קייט }יינער אאיעטטעט וו*דער אונטער איהנען יעדדירען. יא :*א ניש־ שעדן תפלת ערבית מרינס. ני ";ריב תיכס: תעאני ריבם ריב שוטניהם לכלום ♦ :ךמו פת _קטיגוףם לאלום. הן ר^הך תהללך לעלום. כי אחרית לאיש שלום : שלום שפות להזריח נהרה י הגענו’?ין ןמ?חה טהורה. הן שכנך תגידז כאורה. כי מ? ון תצא תורת J «ואנו תורה שמעו °נאמניך כסיני. רצויה יצרוה חלןמה לעיני. הן היום יכפר כי אל לחום ין: " ♦נחלנו עלמות לנהנה♦ דסיר ממנו אף ותוגה: «• ,.;ן בעדענקען. געדענקע יווננ דען בונד איט יוונוערן ביו־פיוהרען, וויי! nr פע־טפ־יובען.היוטט, 1’” Thרימצר’6 בונד איט ידהרען פיורפיוהרען יו!! ע לייט נע־ענקען, !יו וו־יו ידך ;־יו פ יו ר דעע יוננעדצט דע- פוו!קער י"'0 י נעפיהדט ה יובע, יווע יויהר ניוטט לו !יין; ,, ידך דער עאינע!" היונד!ע א־ט יוונ: נין ך דיינער £ערהייםי» : c?rt דיון, ווען די! דךטיון יויע !יונדע יויהרער פ ־נדע יו1'£,-,יו!טען, ווערדע יויך דיו דעט1ועגען ניבט םעיי|־'. יןויך יויהרער ניבט טיבערדדיטמץ. וו־נררען, דיו יו יפלודייבען; איינען בונד איט יויהנען 5׳!!!^ י״יפליןזעב'1!^ קכא יי T: יי דיל. ״»» ־׳» ללל בל נדרי את לבבנו לאהבה ■ליראה את שמך. $no שכתוב ומל' אל־,יך את לבנך ואחלבב זרעך לארנה את,יו *לח? Jl ובכל־י נפשך למען חיוך: חש- שנותינו ורחמנו ביזר־ז שכתוב ושב יהאלהיך אחו שבותך ורחמך. ושב וקבצך מכל לעמים אשר הפיצך יזי אלהיך שמה: .קבץ נ־חנו כמה שבחוב אם .יהיה'!נרה־ בקצה השמום משם יקבצך ו: אלהיך ומשם ילןהך: המצא לנובכקישתנו כמה שכתוב ובקשתם משם ארד 5 אלהיךלמצאת " תדרשנו’בכל לבבך ובכלנפשך: מחה ?שעינו 1 למענך כאשר אמרת. אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני. וחפאחיך לא אזכר: מחה פשעינו כעב וכענן כאשר §5רת. מחיתי כעב פשעיך וכענן הטיאהיך שוברת אלי כי 3-־ל*להיך: הלבן חטאנו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו !ננכה־ יאמר » אם והיו חטאיכם כשנים כישלג ולבינו. אכם "יזלימהכתיולע כצמר יהיו: לרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה ^^ייביג דער עווי;'ע היריד נחטט. עדבהתוע דיך ווונ:ער, irt:־ (הט לווכ« ני5ט לו ;רונדע נעהען; !ה הוושט t*n g''יטי־ייכען (המטען . ״ דען דעד עו!י;ע דיין ;הטט hי!ט היין בהר»הערלי;ער ;הפט, עד ״ירד !ייגע ha נד ניצט ז־יד הבליהען, הוגד דיך גיצט לו ניונדע ;עהען (המטען; ווירד דעט בונדעס ניצט כער;עטטען, דען ער ־,"= p ל1;עםווהרען ההט". בעטניידע הוג:עד העדן *י* דהט עס דיינען גהאען (יבע הוגד עהדפידצטע; :r דייגע (עהדע ; דעד עווינע דיין ;הטט , ווידד הויך דיי-ן הוגד דייגער גהצעהאאען העדן בעטניידען, דהט ע"ינען דייגען ;הטט פה! נהגלעע הערלען הוגד נהנלער !עע(ע (יסטט, הוג[ דייגער עדהה(טוג; ווי!(ען. " י’"' הי:: לודיק הוגד ערבהר״ע דיך ה!ג:ער, וויה דוה ההטט גידערטרייבען(המטען: "דעד עוד;ע דיין ;הטט "ירד י ־':עד עדצהדאען, הוגד דיך הויט דעד ;עפהנ;ענטהפט לודיק פיהרען; ה וי מ ה!(ען פה(<ןערן, הוגטער ווע(נע ^ דעי עווינע דיין ;הטט לערטטדייט ההט, ו וידד עד דיך ו וידע ד !ה״״ע!ן". !האא(ע ה!ג-.דע פעדטטהטגען, וויה 1י 5‘דיערנעטריבען: "'"עהרעטט דוה הירך בי! הן דה! ענדע דעט הי״אע(ש פעדטטהטטען, !ה ווירד דעד עוד;ע יןע!,^גוט דיך פה.ן דההער !ה״»ע(ן, הוגד היינההה(ען ". (הס דיך 5הן הונ! פינדען ווען וויר דיך הנבעטהען ; !ה נעטריכען"; דהן "עדדעט היהר׳דען עווינען'היירען ;הטס !וצען הוגד הדך ווידער פיגדען; ווען היהר היהן ,'ן.,’!־ 5 הושע"; שיהדע ברשנד־שפפער ו״נד טפייזע־ שפפער, ווערדען שננענעהמ זיין של שיינעע ^טי1ר: דע| וז!גי ווירד שיין בעטה־ הויז היישען פיר rlib פש?קעד. פערניע שונודע טטיששע, עווינער שומער נש""; ט•הנ.-<לו׳ ערבשרשע דיך שופעי, שונד ה:!רע שיט עדבשרשען שונד וושה?נעפש?(ען שוטרע נעבעטהע שן. סיהרע m?, ןיני1י• ריק עווינער! וויי שש??ען היישקעהרען; ערניירע שוטרע טוונע וויש ־6שרשש?ס. הו!רע שונורע ן!שרטע׳ ע'לרוו«׳ שערק שויןי שופעי שינבדינסטינ פ(עהען! tabu ש ש נע ן דיר נע5ש1?ען דיש רעדען שונועדס ש1:דעם י די'!.ע!י5ט I קען שוטערט הערלענס, דיר, עווינער שומער השיט שונד עדלער! פערשיקי שוט ניבט סל ד":ע:נ ח שור!יע ענטליהע שוני. ניבט דען גיישט דיינער היי!ינקייט ״ טערוויר!, שונן נוד p'bש?טער ניבט; פער?ווט י׳ו גזג'^° די||" לס ק־שפט פעמעהט . פעד1שט שוט ניבט, ש ע״ינעד שונוער נש ט ט! ענטפעדנע דיך ניבט 5ו!| יי,ג! • טהוע דל אותלטיובהויראו שיונאינו דבשו ?י אתה.יזי שרתנו ונחמתנו: 5י לר לזי הוםלנו א^ה תשה אתי אלסינו: ' T ק״ות אלךזינו.,ואלך!י אבותינו: אל תעזבנו. ואל תטשנו. ואל תקלימנו. ואל תפר בריתך ?תני. רןרבנו לתורתך. למדנו משתיך. הורנו דרהיר. הט ל3ני ליראה אח שמך. ומול אח לבבנו לאהבתך. ונשוב אליך ?אמת ובלב שלם. ולמען שמך הנדל המהול ותסלח לשנינו ??תוב בדבריקדשך למען שמך יי וסלסה לשנינו סי רבי הוא: m> אלחינו ואלחי אבותינו♦ סלח לנו. מחל לנו. כפר לנו: rt •• •• •• ד י» • • t : ־* 1 v • r כי אנו עקף♦ ואתה אלחינו: אנו בניך♦ לאתה אבינו: אנו עבדיך♦ ואתה אדנינו; אנו קח לי ף♦ ואתה חלקנו: אנו נחלתך. ואתה גורלנו: אנו צאנך: ואתה רוענו • אנו כךמך ♦ ואתה נותרנו: אנו פננלתך♦!אתה יוצרנו: אנו רעיתך ♦ ואתה דודנו: אנו תגלתך♦!אתה קרובנו: אנו עמך♦ ואתה מלכנו: אנו מאמירך ♦ ןאתה מאמירנו: אגו V %r\ VV WW WV\ %/VX/V W XX V\ WV\V\ vx vx V' v׳VX VVV\AVVV\\VV VVVWVWWVWWV\ WW%\ VV V ״'P "אונדערלייצע!; דאו ה!::רע ההסשעד ועהע! יוורד :ין סע»ען, 11'1rt fin ri« בייטטעהסט , -’ •u'vh ^ אומ טראטטעסט, לו דיר irt!"! האררען וויר; הנטווהרטע אומ הערר הומער גאטט ! ־<ל אלהינו♦ אומער אונד אומרער פעטער גהטט; פער1אט <*וונ: גיצט; פערטטאט אומ ניצט,הו:ד 1h ént« שה;דען וועדדען; העבע דיינען בעד איט in:: ניצס אויןי; נעהערע 1יזונ» דיינען געועטלע!*; 1עהרע די יגע irt r::; לייגע 5m: דיינע וועגע; (ענקע אומער הערן לור עהרפורצט דיינעט גוו»ענט; בעטניידע עט'), # ''י* "יי דיך 5ה! גיונלעע הערלען [יכען, irt:־ איט טרייע לו דיר לוריקקעהרען. פערלייהע הוגד פעיגעבע irt♦־ ^ *י״סאעטהאטען, דיינעס גדאטען נאאענס הה(3ען; :rt [ויטען דיח ןו)רטע דייגעט היי5יגען(דויד): הךהעיד! '"י׳’1 א":ע אימסעטהאטען pírt דיינעס נהאענם 11'jri’i, ער היוט הונעגד1ין גרה ט: הלחינו ♦ הומער הורד אומרער פעטער גאטט ! פעיגיב הוגו; פערלייהע הונד ענטדרדיגע ל1ו« . * יייר :עד יה דיינע נהליה!, א1נד rtn אוימעד גאטט . 1ויר דיינע :(והנע. ווונדדוההונועדפהטעי. ""י ייינע קנעצטע, דוה הונ:ער הערר. "יי 1ח ערב, rtn הומער (הה:. **י, י׳"! "יינגארטען, rtn אומער תיטער. "'י ייינע גע[יבטע, חה אומער גע[יבטי1ר. 1|יי ד'ין irt rtn , pirtÉ מער קה:יג. ׳) זיהע' דיה אניי׳ורקן;!: הב*) דף קס״א עיב • איר דיינע גיעאיעדע, rtn הוטער אנטהייו. איר דיינע סה£ע, rtn ה ומער הירט. 11 יד :עד דיין ןוער,־, rtn אונדעד טיופצעי. איר דיינע 1'3!עגע, rtn הוטער פריימי. איר דיינע געפרמעדע, דוה הונ?ער סריי:. אוו תפלת עריית ידי" אנו עזי פנים ואחה רחום וחנון. אנו קשה עיורף לאחי] ארך אפים: אנו מלאי זעון ואתה מלא רחמים. אנו ימינו ?#י עיובר. ואתה הוא ושניוסיך לא ותמו: אנא תבא לפניך תפלתנו . ואל תתעלם מתחנתנו. #אין אנו פנים ויויש‘ עורף לומר לפניך " אלחינו זאלחי אבותינו צךיקים• אנחנו ולא חטאנו אבל אנלזני חטאטן י'....... . אשמנו. בנדנו. גזלנו. דברנו דופי. הערנו. והך־שענו. זרנו־ חמסנו. טפידנו שקר. יעצנו רע. ם;נו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סרלנו. עוינו. פשענו. צ_רןנו. קלנינו עוך־ף. רשענו. זשחסנו.ז חע;נו."חעינו.־חעחענו: סרנו ממצותיך וממשפטיך חטובים ולא ישוח לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשיית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו. ך־יכן לא נושענו. ותן בלבנו לעורב דלו רשע. וחישלנוישע: כלהוב על נ־נכיאך_יעןיך'שעדרכיו ואיש און מסישביוחיו וישוב אליי וירסמהו ואל אלהינו ?יזיר5ה לסליוכוז מזן אלחינו ואלחי אבותינו: מסל וסלח לעונותינו ביום נהשבי! ה;ח וק1םנ העפורים הזרה• וזזעתר לנו בתפלסנו. מסח והעיר ?שעיני מנגד עיניך. וכיו אח אנ1 ♦ וויי זיג־ אוונפערטע»ט, חאן וובעד בוודווהערלינ רזוכד־ נגעדיג, !ויר :ינד האורטבעידג ׳ ')|־ד ד," "מי »יטד\נ, וויד דגד :ינדענפו!!ן, «וונד דוו! ערג:וור»וגגטפו!!ן. וויר פערנעהען ו!וג:דע טאונע ודאו מיין נןייטענדער ם" טען; דו וו וזבעד ב!"בטש דער!ע1בע; אווכ£ער?נעכזנןיך דייגי! יווהרע. הרשענו* ודר הוובען נעפרעפע!ש אוו:ד ודטשעשהווטען בענווגנען, -אורוכב פווגדען ודר קיי;ען בייסשו^^ <ן וענקע דאוך אווג:ער ה ע־ ן, דוו ש עש דען בע:ען ו1’!נ פער!וושטע, אווכד בעט1ייני;ע וווג:ער היין, ואן היוטש דורך דיינען פראופעטען (ישעיה נ״ה י') נידעדטדייבען !ווששען: ״דער פרעפןעד ■ ?ווששע 5ו!ן :יעער[ ןןעגע דער טינזיששיניע שוון:"גער שיקע; ער קעוזרע לוג[ עווינען גוריה — ער ערבוורוזש דך דין — לו תו:ערע נ0ג1י עד וועש פערנעבוגשפאן? . אלחינל ♦ ווונ:ער א»וכד ווו0:רער פעטער נווסש! פערלייהע וווגד פעדגיב אוונ:ערע דגדען רון דייעע ^ "״ן ויוונד ) פעחווהגוגנששוונ; !ווט דיך דורך וווג:ער פזעהען עדביששען; טיןנע, ?אומ פערטודנדען וווג:עריע וזיםעט^ך ן»ו תוגד דגמן סוור דייגען וודנען; !ענקע לוונ:ערע טריבע ל! דיינעע נעהחר:וו:[; ביינע אוונ:ערן טשוודיי1ד״ם לדיל כל נדר♦ קמג *n ,יצרנו להשתעבד לק. והכנע ערפנו 6*ב אליל• ומדע ?ליורדנו ?שמור ??ןךיןד.'ימ1ל את ליינו לאקבה יללראה את הזדוניורתיוהשגגזיתיאתה מביר. הרצון. ל"א1נ< הגלין־מ. !זונסיתהים. ?פניך הם נלוים וידועים., מה אנו. מה חלינו. מה הסקנו. מה צדקנו. מה ושענו. מה כחנו. מה ניורחנו. ומה ?אמר לפניך לי אלהינו ואללי אבורדנו. הלא כל הגבורים באין W~• ואנשי השם בלא דדו.!חכמים בבלי מדע. ונבונים ?;לי השכל. בי רוב מעשיהם חוחו. וימי חייהם הבל לפניך. ’טיסה האדם מן הבהמה אין בי הבל הכל: לה נאמר לפניך יושב דרום ♦ וכיה נספר לפניך שוכן שחקים• הלא בל הנסתרות •ינ:׳לות אתה יורע: ״'1 בווו! וויה קוויך יוין יונדעיו קהילות ווירד אתה מבי; 5י2נ1ן:ע!יו;ט ו*<דעדן שמך מעולם יונן:ע5יומען׳: כרוך נ״ייפיונען א״י ןעוודדנענו: ^ 8תה מבין תעלומות לב♦ אפס לך נגלות ונם נסתרות: באנו בךברים לפתותך ^ ׳ "רשענו אל הפן ולא במעללינו: נשתנו ביום זה כירא וחרר♦ נאה ביחוס למענך -לרדזהסד: זין אל המתח מול עפר ואפר. דע אחריתנו רמה ותולעת: האם ישמנו ונעלם V \ X V e ♦יי' V׳ V־ V ד..A'Ü"I:U ווע־דע ; ע־כייע־ע וזוטע־רן וווניה לוד־ 5ה[1ניחו» דיינער ביי?’:,־.!ע ; בעטכיידע ון!:!ע־ הערן'די1ס עט ?יבע וןו:ד עה־פי־כטע; :h פרייבט דיינע ?עהדע ( דבי,' ל C1 ״־ער עווינע דיין ג'וסט , ווידד יו דך ין1;;ז^:ד דיינער ניוכקיווו»ען הערן בעסגיידען, דיו ט דוו! דע ן עווי;ען דיינען גוו ט ט, פוון גוונלען הערנען ו! ו:-!״ע5ע ?יבעשט, !211( דיינער עדההוטוכנ ווי!?ען. * דויו קעונטט י1ונ!ע־ פערברעצען ווו:ד rcm־ פערנעהען; וויוס וויד פוזרועטלויך יו!;ד ohii ווי־ ־,,.^.י״״ט^יך בעגווננען. חומרע וו6פעכט?י5ען יועד נעתייאען :ינדען, 1י;ד דיר י!55ען ווו;ד בעקיונכט. 11 יו ט :י;־ד <9י. ״ 1■eh יוו»ער ?עבען? — וויו0 יוו:!רע פרו!»»ינקייט ? — וויום יוונ!רע טעע:ד? •—• וויו0 ווו:ורעד.ין? 5 ׳ ״'ים ו״נורע קדיופט ? — ווו! ט יוונ1רע טטערקע? ■—י וווו ס קעננען 1ויר, ע1וי!ער ווו:!ער יווגד י1ונ!ערער ■ דיר 5י!רברי:;ען ? יו!5ע העודען, וי:ד דיר וויי! וווגדי:;! בעריהווטע אעננער — וויי! :י.טש !. דיור -.p .עךטטענד! דייו פער:יכ8טינען — נעדוו:קע:ןיר;! יויהרע »ע;ט־:ען טהיוטען — היין טוונד! דיון ט וו נע ווי־ - •יוייטע? וווו ט ווי: ט דעש ו!ע:טען פיורנוך פה ר דעע פיה? ניצטט? יו??עט יויוט ווייטען— וואט ס ;--ין.,;^ י , בעוויוהכער יענער היותען! זיוגען ? crii דיי ערלעח?ע! ? Uwra שהריזנער! וויישט דוי1:יצט i'JIrt י" ״״-I יי:גע rí וויי! דייו יופפענביורען? —• שמך תפלת ערבית ונעלם ממנו. הלא אתר. לבד מבין לגיאות: ואל תחשוב לגו כעוזרו כזדון. דיי שפתינו שעה בעת רצון: זה יכפר לנו היודע ולא הודע ג זדון ונעלם עשה ו־לא תעשה •י וחלצנו מעונש כרת ומיתה. חמול על חומר מעשיה ידיך * טפשנו ברוע.וצר אישי נעעוךנו.טמוןבקרבנוברשת לפעמינו: יוצרנוועושנו יודע ♦.צרנו♦ יהמו והטיף לאל תשחיתנו: כי מלפניך מ♦:סתר. כל גלוי לף כאור וכצהחם: לבית דין הורית אןבע מיתות. למענך עשה ומהם וחלצנו: מאז:צרתנו חקהחנו ותדע. מעשינו כי המרי עמל ואון: נצור נפשותינו גי'מלה כל נפש. נא ה!קר נפש מטעני לך נפש: סקילה שריפה הרג לחנק. סודם גליתה ליודע♦ אמתך: על כל פשעינו אלוה ב$י לנו. עליידוע לנו ועל נעלם ממנו: פשענו'הורינו לך חוקר לב: פדנו מחמא נלונן מעוין: צור אל הפן'באנוש חציר. צדקה עשירי עמנו פעשית עם כל חי: קדמנו בנשוי קרבנו בשוע. קרבנו אליך קשוב קריא תינו: רשענו אל תפן רחמנו ונצטדקה. רחמיו יבואונו/רחום וחנון: p',״ שמן: מעולם עיובר על־1 פישע. שועתינו תאזין ב?ן?ןךני לפניך בחפלה: תעבור ע^ פשע לעם שבי פשע. תמחר,׳ פשעינו מננדעעיך: אתה ייולע רך עולם. להעלומיות סתלי כל חי: אתה חיו?!® ?ל חדלי במן ובוחן ?לייות ולב; דבר נעלם ממ!ו ו^יז נפתר סננה עיניך: ובכן והי רצון מלפניך ין אלהינו ואלהי אבותינו. #תפלו; לנו על כל חטאהינו. ותימחיול לנו על ?ל עיניותינו. ותב|י לנו על ?ל פשעינו: על תשא שחטאנו לפניך באיונס וברצו!: ועל ס0א שחטאנו לפניך ?אמוץ חלב: , ''-'■XVX V»>VVVVV\VVVVVVVW*^׳«WWVV V\VVW/V\^f\\VVVV\,VVVVVVVVVV\VV%\VV»/%\VVV^^V׳W■׳ שמך. דער»ישסעםהחטעןנח12י5טספח|ןער; <ח ווחרידייןpnn§חןעווינקימזהער, וו £י1רנימ יי*'5*1.; »'j .pr , ווען וויר חין חנדחצט פשר דיר טטעהען] הויו3 (u5'15h יויט דע! »יששי1י1הוושען זויינעס ci’ptyfi ׳ ד בערייעט, חונד 1חס ■\ח דחהין סויעד׳גן פחי דיינען חוינען ! לליל כל נדר♦ על רוטא #חטאנו לפניךו בבלי דעת: 1על חטא שחטאנו לפניה בבטוי שפתלם: על חטא #חטאנו' לפניך בגלוי ובסתר: לעל חטא שחטאנו לפניך בגלוי עריות: על חטא שחטאנו לפניך בדבור פה: לעל חטא שחטאנו לפנייך בדעת ובמרמה: על חטא שחטאנו לפניך בחךה1ר הלב: לעל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע: על חטא שחטאנו לפניך בודוי פה: לעל חטא שחטאנו לפניך בועידת זנות: על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה: יעל חטא שחטאנו לפניך בזלזול חורים ומורים: על חטא'שחטאנו לפניך'בחוזק יד: לעל.חטא שחטאנו לפנייך בחלול השם: על חטא'שחטאנו* לפניך' בטפשות פה לעל חטא שחטאנו לפניך בטמאת שפתים: על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע: לעל ח?נא שחטאנו לפגי־ך ביודעים ובלא 1ורעים : ועל כלם אלות סליחות. סלח לנו. מחל לגו. כ$ר לנוי. על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד: לעל חטא שחטאנו לפנייך בכחש וב?זב: סטא שחטאנו ך?ניך'?ךשיון הרע: :'.:יטא ׳?חטאנו לפניך ?;1ציון: על חטא שחטאנו'#ניך ?משא ובמיון: יעל סטא שך!?נאנו לפניך ?מאכר ובמשגה: על ךומא שחטאנו' ?פניך ?נשך יכיסרפיח: סמה ועל nbín ערבn ועל חטא שחטאנו לפניך פנטית גרון: ־ על'חטא שחטאנו^ בסקור עין: ועל חטא שחטאנו לפניך בשיח שפתותינו. על חטאשחטאנוילפניר' בעינים רמיות: 'ועל חטא שחטאנו לפניך עעווח׳ מצח: ועל כלם אלוה סליחות• סלוד ’לנו. מהל לנו• ־"ר ל:י: : ־ 1 1 ד.' : • 1 - T : T ■י V על חטא שחטאנו לפניך בפריקת יעיל: ועל חטא שחטאנו לענייך בפלילות: על חטא'שחטאנו'לפניך בצריח רע: ועל חטא שחטאנו לפנייך בצרות עין: על רוטא שחטאנו לפניך בקלות ראש: ועל חטא שחטאנו לפנייך בקשיות עורך: על חטא שחטאנו לפניך בריצת חלום להרע: ועל חטא שחטאנו לפניך ברכילות:' על חטא שחטאנו'לפניך בשבועת שוא: ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת חנם: על חטא שחטאנו לפניך בתשומת;ר: ועל חטא'שחטאנו לפנייך בתמרון לבב: ועל קלם אלוה קל׳חות. קלח לנס ?סל לנו• • יניד• לנו: ועל חטאים שאנו רבים עליהם עיוזלה: ועל חטאים שאנו ריבים.עליהם חטאת: , ועל חטאים שאנו רבים עליהם קרבן עולה ויורד: ועל חטאים שאנו רבים עליהם אשם ״וראי וקלוי: ועל חטאים שאנו רבים עליהם מסת מרקור.: ועל חטאים שאנו רבים עליהם מלקוח י ארבעים: לליל כל נדר, קמת ועל הסנאים'שאני היבים עליהם מיתה בירי שכיום: יעל הסנאים #אני חיבים עליהם ערת וערירי7:7’ 781 הסנאים #אנו חיבים עליהם ארבע מיתית בית דין: סקילה. שרפה. הרג. וחנק* על מצות עשה ועל־1 מציירת לא העשה. בין שוש בה קום עשה. ובין שאין בה קום עשה. אי! שוליים לנו. ואח שאינם וליום לנו. אתשנלוים יינו בער אורנים לפניך. יהידינו לק עליהם. ואח'שאינם ולוים ?־2גי ׳!?ווך הם וליום וידועים. בדבר שנאמר הנסתרות לויאלהינו ויזנגלית לנו ולבנינו עד עילם. לעשיות אח בל דברי7 התירה לייאת: \ ואתה רחום מקבל שבים ועל החשיבה מראש הבטחתנו 1על החשובה עינינו מוסליות ילך: ודוד עבדך אמר לפניך שגיאות מי יבין מנסחרית נקני. *W י,י אלוזיני מעל ?'שעינו'יסנהרנו מכל ממאיך־זינו וזרוק עלינו מים מהירים וטהרנו. בעתיוב על״יד נביאך וזרקתי עליכם 8.ים מהירים וטהריזם מבל טמאיוחיכם וטבל גלוליכפיאטהר אלכם: ...........................7 ־ י . מיקה עבדך אמר לפניך מי אל במוך נשא עין ועובר ע?־1 ?®8 לשארית וסעתיו לא החזיק לעד אפיו בי ח?ץ רוקד ínvi: •-״_____ י ן ל" ^..................... 7 ־ ־....יש1כ 1־1־011 ♦ דוא עדמאראוזןספא^ער! 1'hh סט דיא בעקעהרענדען אוין,: דו א האטט אונז &אן אנבעגין דורך בעקעהרונן לוגעזיצערט, או:ד אוי[, אומרער בעקעהדונן!עטנויסמו, האררען אונזערע אויוען לו דיר. ד<ג ^ _* דיי| קכעצנו י־יז* האכודיך :א אנגערעדעט: או:וויססע3ט!י5ע פעור1ער, וועד בעווערקט דיא? בעוואר,־ ,, ך פאד_אונבעקאנננוען זינדען! בעפרייע או;1, עוויןער אונזער גא ט ט I פאן א1(ען אומעדן איססעסהאסע!; •וא!^'h'" א1(עד אוכרייניגקייט אונד בעטפרענןע אונ: איט רייניןונןטוואססער דאאיט וויר ריין ווערדען. ;(1 3 .p3ידערןע0ל'3ען דודך דיינען פראפעטען: (יחזקאל ל" ו כיה) "איך ווערדע אייך איט רייניוונוסוואססעד *•.,-ל 'גע1 ׳ דאאיס איהר ריין ווערדעט; פאן א?1ער אייעדער אונרייניוקייט אונד פאן א!1 אייערע אונפ!אנ1ה , $Zy ייייך רייניגען י 5ע-ג..יש 1* דיין קנערט מיכה רעדעסע דיך זא אן (פיכה ז' ייח): וועד איוט אעפטין וויא דו א ? דעד זיגדען '1״'ין,ש!-ד ייישעטהאטען ער?עסס . דע? מיגעררעסס דינעק ערבטהיי1ט; ער 5עסט :■יינען לא ר ן נ־כט עוויג תפלת ערבית לשובודסמני וכביויש עוניותינו. ותחליף במצולות ים כלרוטאתם וכל השאת עמי־ בית.ישראל תשליך במקום אישר לא.יזכרו ולא יפקרו ולא!עלו על לב לעולם: 'חרזן אמת ליעלב חסר לאברהם אשר:'שבעת לאביסינו כדמי.קדם: V ) V ךנ!אל איש סמורות שוע לפניך הסח £להי אןקד וישמע 1קד׳ עלצרקסינו אנחנו מכילים תחנונינו לפניך בי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה איני הקשיבה ועשה אל תאחר. למענן אלה• בי שמך נקרא על עירך ועל עמך: עזרא הסיופר אמר לפניך אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלנ׳י !ני אליך. כי עינוק־ני רבו למעלה ראש ואשמוזנו נקלה על לשמים. ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים.ולב סול ולאעובתם: אל תעזבנו אבינו. ואד־, חמישנו ביור^נו. ואל־־ תזניחנו ייוצרנו. ואל'תעש עמנו כלה כהטארדנו'. ו5ןים לני ל אלהינו את הדבר שהבטחתנו בקבלה על ידי.ירמיהו חימר: באמיר Vvvxx [•ך חיעי־ן; רען ער חי:ט ויסיג. ער ווירד :•ך חבערווחה1'ש חו::ע־ ערביו־»ען, חונד ווו:!ערע זיסדען ו״נטערן׳'י הען. יוו, hn וויד0ג1 r?ih זיגדען חין דעת »עערעס טי£ע פער:ע:קען. £עחע:קע ון([ע :ינדען דיינעם פ?׳ח די| ישראל, וון חיינענך הרתע יו^וות ודהרער נט»ערוועהר נעדחבש. ניסאע־אעהר יעיוויננערני ""יד י "|:ד ־יי1 ל-ז׳ עזדנקייט כיבס אעהר חוי£טשיינען.. ערנייגע דעי[ יעקב דיון גודייע, דענן אברהם דיח ניטינקייש, חיוו חי׳ ל י' ;•;ן — ווו;;ע־ן וווד£עטערן —חין דען טווגען דער 5חרווע1ש , לונעטווחרען הוושט. ts לניאל ♦ דער ודרדינע אוון דניאל הוו ט דיך £ח1נענדער וויוטען וןנגעבעטהעט: .;":ע דיין תהי ׳ ? ~ ~ ש 1ווגד התרע, וז££נע דיין וווי: ווו גד :י ה ע עומרי! לעררישטו:; ווו:ד דיון טטוודט די וו גווך דייגעע נח"'1! ^ 11 וו רד. דע ן ניבט חוץ, וווגוערער £רוווו»*נק־יט נעטטילט , ?ינען וויר וויט ווומערן פ5עהען דיר וון, !ח:ד’לי,״,,,, דייכער נדענלע:וח:ען בחר»הע־לינקייט. הע־ר! ע־החרע; הע־ר ! פערנייהע; הערר! פעיניע: "י ,,?חיניי־ ׳ליוי״רע ניבט; חונך דייגעטווי!5ען, איין נחטט! דען נחךדיינעע גחאען ווירד דיינע סטוודט חונד דייו ')־,ן ?!?לא ♦ דע ר טריפטנע^עה-טע עזרא, החט דיך ו ח חננעטפרחבען: ״»"! נחטט ! חיך טעווינ יוו:~ מל״טטי* «וי־נע וווין.ען לו די־, pH נחנט! וווי£נ'והעבען; דען חונו־ע זויששעטהחטען :יניד בי: חיבע־ דץו: ‘Ut'lr ?ח!('1י ניכן, חונד וו1נ־.ער£ערטו?דען חננעווחצטען היאאע? חן. פערנער טב־חך ע־: דוח בי:ט חיין £עדנ'1כו:ישל־;ט•" !חטט; ח5יננעדינ; ח?(3וו־«הע־נינ; 5חננ»יטהינ, חונד 5חן נ־חשער הווד; דח־ו:[ פע-דשעסט íh'.bj,.r’ :,hn פע־{חש חונ: ניצט, ח פחטער! פערטסחט אוב: ניבט, ערלייעער! (חט ווו:: ניבט דנקע!, ח טוופפיער • ft|*a חוגי יוונ: ניבט, נחך ווו::רער זינדע! «חש ; ערפי!(׳: 5י?אעהר, עווינער חומער נחטט ! יענע £ע־י-י"סו:י ~T. י 1'-'ne׳ י יעיבע־טעשט יוע וויינע* (1יכ־גר?י5עדוננ, דו־ך דיינען :׳נקע־ ירמיה׳ ו.!??ווח עש הי־ ש ש: ״'*'I ־, חווי לליל כל גדרי קמי ?אמור ?:מים הסם 1;ny הל,יא נאם יזי יבקע! את.עיי[ יעלאי‘ . ואיננו ואת חטאת להודה ולא חמצאינה כי אסרח לאשר אשאיר עמקונרולהק. רעכיטובך. צמאי ס?לק. תא?י:W■ יכירו ולרעו כי ליזי אללזינו הלכומים וסכליחוח: *) אל רחום'שמך: אל ron שמך: בנו נקךא שמןד: יי עשה למען שמך: , עשה למען אמוזך: עשה למען בריתך: עשה למען גךל1ל [חכארחך: עשה למען דתך: עשה למען היודך: עשה למען ויעירך:' עשה למען ן־כרך: עשה למען ם9רך: עשה למען טו?ך: י , עשה 'ph V1 יענעד לייט , טפריבט דעדעוויךע, ווירד hH| ישראל׳ש :ינדען :וצען, וובעד ני5ש.טרעפפען, 1וו:ד יהודה׳ש 1'1דנעהו:נען ווערדען ניבט נו פיכדען !יין, דען ודך ווע־די1 דען וויבעדרעטטע (ישיאל׳ס) נעגלייך פעינעבען '’1 p”ן ב וו [ק ווו נד דיין עדב, טאוופטענד נלוך דיינער ניטע; [עבלענד :לוך דיינער הו!ד , ו!ו:ד :עהנעגד נחך דיי־ "י[פעי, וו [חש :יון ערפחוזרען וןו:ד וויינזעהען, דחשדיר — עווינער ווו;:ער ניוטט! דיון ערבס־ווונ• hונד טע־-'עכ,נג יוויינען דיו!. _ - אל ♦ ערבווי1)1:ן.ש5וו!!ער נלוטט! ווי:ט דיין נוואע. וו[(ננעדינעד נאטט, ווי!ט דיין נוואע. ו!וין ווו:: ר־נ;5 '׳'-סט rtn נווך דיינען נווווען. :rt ווי5!£וודע irt:: עווינעד! pírt דיינעש נוו»ענש ווי[!ען. .TWlí v* ווי[[פווהרע רוונך דיינער ט־ייע ווי[[ען. ווי[?3ווהרע pírt דיינעש בונדעט ווי[[ען. ווי[5פיוהרע pírt דיי. י" י! נו ע, ו!ו:ד דיינער הוו־ייט ווי[[ען. ווי[[£ווהרע pírt דייכינש נע:עטנעש ווי[[ען. ווי1[£ווהדע pírt דיי;ע־ ''׳ ד[יצקייט ווי![ען. ווי(!פווהרע pírt דיינעד פערהייסוננ ווי[[ען. ווי[!פווהרע pírt דיינעש וונדענקענש ווי!1ען. ׳^-_________ Ti'ii- *) בעפייור דער חזן וונפעננט אל רחום שנזך, »ו!נט קהל ןיי»ע פיר 1יך דיזעס מיוהד. . מיוחד כאחיה אישר אהיה. הוא היה הוא חוה והוא יחיה ♦ הוא ממית ומחיה W לא נוצר איל ואחריו לא יד,יה: עננו אלתי אברהם עננו: עננו העוגה כעת עננו: עננו פתר :צחק עננו: עגנו העונה בעת צרה עננו: עננו אביר :עקב עגנו העינדת בעת רחמיכם עננו. עננו מגן דוד עננו: עננו אלתי חמרבברד עננו רחום וחנון עננו: אדני חננויחקימנו ובכפר ח: ים לבינו וכתבנו וחתמנו. ־TJ■* עשדה למען שמף וחוסר־־. על יעוראל עטף: אלתינו'שבשמים ישמע קולנו. •׳׳ו*ל תפלתנו ברצון. אלתינו'שבשמ:ם.♦חמו נא רחמיך עלינו. אלתינו שבשמים -ל'?מ בהפר ח: י ם טובים.אלהינו שבשטןם כתבנו בספר צדיקים. אלתינו שבשמים כספי* מזונות ופמסה טובה. אלהינו שבשמים חמול עלינו ועל טפינו ועל עוללנו. , תינו שבשמים מלא משאלות לבנו לטובה. אלהינו שבשמים צדקנו במשפט׳־ך היום ׳ י ד׳י אלתינו שבשמים שים שלום בימינו: אלתרנו שבשמים תכון תפלתנוקטרת לפני יזה תפלת ערבית עשה למען.יחידך: עשה למען כבודך: עשה למען לפזידןד: עשת למען מלכווזך: עשה למען נצחך: ע׳&ה דמע! סיוךך: עשר־! למען עזך: עשה למען פארך: עשה למעןצדקתך: עשה למען .קרשתך:עשה למען רממיך הרבים: עשה למען שכינתך: עשת ^מען תהלתך: עשרה למען איוהביך שיוכגי ע?ר: עשה למען אברהם.יצחק יעקב: עשה למען משה ואהרן: עשה למען דיר ושלמה: עשה למען ירישללס עיר קדישך: עשרה למען ציון משכן כביורך: עשה למען שוממות היכלך: עשה למען הריסות מזבחך: עשה למען הרוגים על שם קדישך: עשה למען מכותים על יחידך: עשרה למען באי באש ובמים על קדוש שמך: עשה למען'יונקי שדים שלא חטאו: עשה למען גמולי דולב שלוי פשעו: עשה למען תינוקות של בית רבן: י עשה למענךזאם לא למעננו: עשה למענך והושיענו: עננו י; עננו: עננו אלדוינו עננו: עננו אבינו ענגי: עגנו בוראנו עננו: עגנו גואלנו עננו: ענני דורשני 11'pírt inrirtíiS דיינער (!'?דע pirtn . ״'!?pírt írrirtfi -ייגעד 4יטע ווי5יען. 11'pírt innrtSH דיינער וזייני•" 11'pírt mnrtÉlhi . pil דיינעד עהדע ו1'1!ען. ווין!פווהדע pírt דיינעד ?עוזרע pírt mrirtcii'ii . jifl'ii ד"' יי ל"5'ט 11'pírt innrtSii'11 . !ril דיינעד i'!1 0"p5'h;y;1rt?׳1| . pírt nr,rtnii'ii דיעעט דוזגוהטוומסעס 11'pH• "' &טהדע pírt דיינעט !יגעט pírt innrtSii'H , pU'ii דיינעט רוהאעס ווי1[ען. ווי5!פווהרע וזוג{ דיינער נעיעג13י1־ קייש pírt yir.rtrii'ii . pti'ii דיינעד הייןיגקייט ו1'?1ען . pírt mr.rtsihi דיינעד 4ר£שען 3וודאד.ערלי4הי'ט 11,j ?ען. pírt nr.rtcii'ii דייגעד אוויעסטעט 11'pírt mnrtdii'ii . pii דיינעס פרייזעס וויןןען. pírt דיינעד ןיב5ינגע 11'pii . דיו! לוין דער ערדע וודען. וויןן5ווהרע pírt אברהם יצהק ווו;ד יעקב׳ס <ן,ם p!h mnrtBiVn טשי׳ irt ;ד אד,ד!'ט ווי?ןען. 11'?(pírt 1nnrt5 ייי ווונד שלמר׳׳ט ו1יןןען. 11'((pírt nnrtS יינו* piVii, דיו! טטוו־ט דייכער היי!יגיזייט. ווי!!פווהרע pírt צ’י1ס pii'ii , דיון רעזידעק דיינעד העיי^3?ן(1ן. וו*מפוו־רע pírt דיינעט פערהעערטען טעאפע?ס ווי?(ען. ווין!פוורורע pírt דיינעס פעד5וו!ןענען °1rtolrt ״' וויזןפוו־רע דער אערטערעד דיינעט ה"1י;ען ;וואע3מ 11'pli . ווין[פווהרע דעד nnrtp1>4wrt׳1;y| דיינער pii'ti . ווי5!פווהדע יע:ערהוןן3ען דיו! דער פון!טער 5וון פייער ו!ו;ד ווווסטער ענטגעגיען וויי?טע1׳ 5'1י 0ע״ה<; 4;1H דיינעט נוואענט. וויןןפוודרע דער ווו5טו1די4פן !יי4ןי;4ע mnrtSlVii . p3irtn דעד !ינדע;זון!ען עגטו *,-<>! טען polrtn p3p:p . ווין!פוודרע דעד פראאאען 1>3rt;p| חוו[בען ווי! וויהרע־ ןעהרטטו3ע ווי!ןפוזהרע ו,'-:עטדזווובען, ווען ;יכט ווו:;ע:־טהו1|3ען. ווי!!£תד.דע űrt דיינעט״עגען ווונד עררעטטע irt;!. jו ♦ וו:סווו!רטע ווו;!, עווי4ער! וו;טווו!רטע ווו;!. 4 ,!;irt ru1rtuu;rtו!טט ! וונטוווורטע י, 131* ,.^!פי! טע r,1p, פווטעד! irt ru1rtüu;rt;!. וו;טוו£רטע irt;! , טוופפעד! ו1;טוווודטע 1’uirtiiosrt .!;irt ",מ' '**אגר קמז לליל כל נדר♦ ־1!W עננו: עננו האל הנאמן מגנו: עננו ותיק ןדוסיד עננו: עננו.זך הישר עננו: עננו חי opi עננו: עננו טיוב ומטיב עננו: ענגו ייודעיצר עננו: עננוכיוישכעסיפעננו: עננוליולש צך־קיות עננו: עננו מלך מלבי המלהים עננו: עננו ניוךא ונשנק עננו: עננו סיולח ומוהל עננו: עננו ע יונה בעת רציון עננו: עננו סיודה 1מציל עננו: עננו צדיק השר ענינו: עננו^דיוב לקיח־איו ענינו: עננו ר חום והנון עננו: עננו יש 1<מע אל אבייונים ענני: עננו ח יומך a'Q'»Pעננו: עננואלהיאביותינועננו: עננואלוזיאברקסעננו: יעננו פחד יצחק עננו: עננו אביר!עקבעננו: עננומשנבאמהיוח עננו: עננו עזרת השבטים עננו: יעגנו,קשה לכעיוס עננו: עננו V לרציות עננו: עננו עיונה בעת צרה עננו: עננו אני יתומים עננו: עננו דין אלמנות עננו: ^ $ננה לאברהם אבינו כהר המוריד. הוא.יעננו: V שענה ליצחק בנוי כשנעקד על גב♦ המזכה הוא יעננו: V%׳'v YY\WVW\YVVVVVVWYWYVVVY/WVWVVVYYYVVY׳Vv־VH,VV' v X. V׳YVV\VVVVVVW%VW» VVVWV^ ווו;!. וו:טווו!רטע ווו::, וו(ןדוד5פוודמע:דעד ! וזנטוווורטע ווו;!. וו;טווו!רטע ווו::, וו^עטרייער! ו!:ט׳ י)|;.ש' ווו::. וו:טוווןדטע ווו;:, :וו;פט»יטהי;ער ווו;ד גיטעעד! וו:ט״וורטע ווו;:’. וונטוווורטט ווו::, ריינער ווורד ^'-יכטיגעד! וו:טווו!דטע ווו;:. ו!;טווי1דטע ווו;:, [עבעגדינעד ווו:ד !ע!בטטטטע:דין;עד ! וונטוווורטע ווו:: וו:מ׳ ףל'ט~ iri:: , וו^ניטינעד ווו;ד וווןהזט־עטעד! וו:טווו!דטע ווו::. וו;טווו!רטע ווו::, קע::ער דער »ע:טע;טריבע! '־1'1!!לטע ווו;:. וונטוווו־טע ווו::, דוו!, רעד :יינע^ לטדן ווו;טערדריקט ! וונטוו£רטע ווו;:.! וו;טווו!רטע וו:מ. " יו׳'־• נעדעכטינקייט ווו»:עב;ער ! וו;ט״וןדטע ווו::. וו:טווו!דטע y:hp:;1h וז^עד קיונעע ! וו;טוווורטע ווו;:. וונט* ף- פודצטבוורער וזונד וועכטינעד! וולטוועדטע ווו::. וו:ט״ו!רטע ווו::, פערנעבעד וזונדפערלייהער ! וונט״וןרטע ‘י• יוגטווארטעווו;:, דעד דו וו לור נ:וודע;לייט עדהווהרטט! וו;טווו!רטע ווו::. וונטווו!רטע ווו;:, בעפרייער ווונד ער׳ ״"! וונטווו!רטע ווו;:. וו;טוווןרטע וזונ:,נעדעבטיעד ו!ונדרע־!י5ער ! וו:טוווןרטעווו;:. וו:טווו!רטע ווו;:,דער ־ווו -I וו;בעטד.עדן:ווהע בי:ט ! וונטוווורטע ווו;:. וו;טוןוןדטעווונ:, עד3וודו<ו;נטפו!ן(עד ווו:ד ווןן:;עדינער! וו:טווו!רטע ין;'_ •'י:טו1ולדטע316:,ערהוורער־ער:ווטה!יידע:דען! וו:טו1וורטע ווו::. וו:טוווודטעווו;:, טטיטלע דער ווו;טו!די:ען! ^,1׳דשע ווו::. וונטוווודטע ווו1:, ;טטט ווונ:עדעד פעטער! וו:טו!וורטע ווו;:,. וונטוווודטע ווו;:, :וןטנ! אברהפ׳ס! \*ישע ווו:!. וז:טו1ו!רטע ווו::, עהדפודצט יצחק׳ס! וו:טוווורטע ווו;:. וו:טוויו!רטע ווו;:, יעקב׳ט טטעד• ^ ש;טווו!דטע ווו;:. וו;טווו!רטע ווו;:, לופ1וכט ווו;:רער איטטעד! וונטוווורטע ווו;;! וו:סו!ו!רטע ווו::, בייוו־ ו!;;״'' _ דעד runrvv (ישדאל׳ס)! וונטווטדטע ווו;:. וו:טוןוןרטע ווו;:, *דעד דווו מוועד לו ערלימען בי:ט! יי u'-_ יזו;!. וז:טווו1דטע ווומ, דעד ־!ו! !ייצט לו 3עזענפטינע! בי!ט! וו:טווו!רטע וזו:!. וונטווו!רטע וזו:;, vy ניי לייט דעד' נווטה עדהוזרטט! וו:טוווורטע ווו::. וו:ט1ווודטע וזו::, פוזטער דער ווו1י:ען! hnu:h;« - , וונטזואדטע ווו:: , דיבטער' דעד וויטטווען! וו:ט1וו!דטע ווו::. ין;ען^'. • "עד ו!ונ:עדע פווטעד אבדהם וזיין, דעע בער;ע מורידי נעוזנטזוןרטעס הוו מ דעד ווירד וזוין ווו:1 י'שע1 • וועד דעטטען :!להן יצחק ט! ש ער ווו-ןי דעע ו!1טוןד גע3ונדען (וונ נעוונטוווורטעט הווט, דעד T'll תפלת ערבית מ♦ $ננח ליער[ב בנית אל מי'שענה ?1יוסף בכית האסורים מי'שענה לאבותינו.על.ים סוף מי שענה למשה בחורב מי שדיניה לאהרן במחתה מי •שענה לפנחס בקומו מתוך העדה מ׳ עןונה ליהושע'בנלנל י .מי שענה לשמואל במגיפה מי שענה לחד ושלמה בנו בירושלים מי שענה לאליהו בהר הכרמל מי שענה לאלישע ב/ריחו י מי^שענה ליונה במעי הדגה מי שענה לחזר,:הו בחליו' מי שענה לחגסה מיישאל ועזריה בתוך כבשן האיש מי'שענה לדניאל בגוב האריות מי שענה למרדכי ואסתר בישוישן הבירה מי'שענה לעזרא כגולה מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים I • • - - t : tt v ג־;• • :•11• אל 2הוא:עננו 2 הוא יעננו 2הוא.יעננו הוא :ענני* הוא:ענני• 2W הוא הוא :ענני• הוא :ענני• הוא יענני הוא:ענני• 2 הוא.יעננו הוא:ענני 2הוא :עננו הוא.יענני הוא :ענני הוא יענני הוא יענני הוא :ענ.ני 4*רחמנ ווו;: ווירד א1ויןי ווו;: וו:ט״וןדטען ווער יזין -’n אל ;עאוטוואדטעט urtn , דעד ו1',״ד רוויך , ווער דע^ יוסף p'rt !:עפעעו־טטע 1:עוו:טוואדטעט urtn , דער ווירד ר1ויך irt:: וו;טוןוןדטען. וועד irt::’!," ע1טעדן ביעי ים סיף ;עוו:טווארטעט úrin , דעי ווידד irt',־ irt:: וו:טוווןדטען . וועד !py משר' ג״'ל *!׳1 1:עוו;טוו(ורטעט urtn, דער ווירד irt',־ irt;: אוטוואדטען. וועד דעp אהין 3"rt דער rtÉr:'n״"1^!1<:'',,. (פ' קריז) ן:עוו:טו!וןדטעט •־uh , דער ווירו־ irt',־ irt;: וו;טווארטען. וועד ppn פנחס clrt ער י‘1,'3’ י^ך;'׳£!'פ «":דע ו1ויפכוטוו;ד (סוף פ 3לק) ן:עוו;טווארטעט הווט , דער ווירד irt',־ irt:: וז;ט״וןדטען. וועד דע ע 'rtjv prt גליל (יהושע ז') 5עוו;טווו!דטעט חווט דער ווירד ווויך ווו;: י1:כווואדטען. yu\;־py■ שמואל I'rt .ני1 (שמואל א' זי) ^עוו:טו!וודטעט דזווכו, דער ו1'־ד irt',■ ווו:: ו1:טוווןרטעןו. וועד !py דוד לוו;- !יי:עע !יי:ר, עלמה *ין ירושלים ךעוו;ט״וןרטעט urtn, דעד ווירד ווו'ץ ווו;: וו:טוווןדטען. וועד דעי3 אלי' V'f ד־ע ,רימו ;y כרמל (מ״א 1'u) ^עון:טוו(ןדטעט חווט, רעד ודר־ ווו',־ ווו:: וו:טוווורטען. וועד pn אלשע rh (מלכיס ל' 3 C נעוו:טווו!רטעט הווט, דעד ווידד irt',־ irt;: ל1;0וואדטען. וועד n׳!p יונה T12 P'rt ענ1יזי (יונה 3') ;עוו:טוו(ן.־טעט urtn, דעד ווידד irt',־ ווו:: ון:טווו!רטען. וועד דע1,,irt ’’pfn p זיינעע י!ינ!<|' וו'ני ;עד (ישעיה ל“י0 געוו;טוווורטעט חווט, דעד ווידד irt',־ ווו:: וו;טוויודטען. וועד !py חנניה, מי ' עזריה p'rt פייער ־ אפען (7 ני א ל 3') געוו:טודורטעט urtn, דעד ווידד ווויך irt:: וו:טווו!דטען • 11,11 דניאל prt דעד 1ו!ווע:;דו3ע (דניאל ו) ;עוו;טוו(ורטעט Drtn , ד ער וריד ו!ויך ווו:: וו:ט״וודט'1| • 111,1 ,bír מרדני ווו;ד דעד אסתר prt דעד רע:ידע:ן שוש! (מגלת אסתד) ;עוו:טווו!דטעט האט, דעד ו1'יד 1h||i:'lh= ו!:טוואדטען. ״ער !py עזרא prt :":עד ;עפ;;ע:מוופט ;עוו:טווארטעט urtn, דעד ווירד א!',־ VjI'1 :1|rt טען. וועד וו1(ען יענען טעענדהוןמטען (אטטעט:ע1עען, סדא»»ען סונר רעד5־5ען ,נעון;טוווורט(ניי vnn, *ילד תויך Bírt וונטוןו!רעען. - לליל כל נדרי קמח רחמנא דעני לעמי ענינא. רחמנא דעני למני?י חחא עויינא. רחמנא לעני לי־נירי לבא ענינא. רחמנא ענינא. רחמנא חוס. רחמנא פחה. רחמנא עזזיב. יסמאמס’&.tViiímimחר׳ני.־’" ־ ־־ «ען יוה׳ב וון שבת 5ע11ט !ועידען קיינע אבינר מלכנו ןע!^ט: פותחין האי־ון אביני מלכנו חטאנו לפניך: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אחה: אבינו מלכנו עשה עמני למען שמך.: אבינו מלכנו חדש עלינו'שנה טובה אבינו מלכנו כטל מעלינו כל גןרות קשוח: אבינו מלכנו בטל מחשבות שונאינו:' אבינו מלכנו הפר עצת אויבינו י: אבינו מלכנו כלה כי צר ומשטין מעלינו: אבינו מלכנו סתום פי משטנינו ומקטריגנו: ??ניני מלכנו כלה דבר וחרב ורעב וישיי ומשחית ועי; ופשע מכלי;!־־תך: אבינו •י.,, AV\\\\\V\tAVV\\VVV\^AV\V\VVA\\\W\VVVV\\\VWVWW.\\VVV\\V\\VV\\\\V v\\\Wv'V ^^חמ3א . עדבווד»וננס£וןן5ינר, דעד rtn דיו! בעדדעננטען ערהוורעטט! עדהוודע יוויך un: . עדבוור»ו;נט י יעד דוו! לערט[וונע:ע נעאיטהעד עדהוודעטט, ערהוודע ווויך ווו::. עד3וןדאו;נט5וו(1עד, דעד hn לעד ״־!1''.V ידנדלען ערהוורעסט, עדהוןדע וודך ווו::. עדבווד»וכנס£^ז!עד, עדהוודע irt::', ערברוד»וננס£»מעד < • ’-־3ווד«ו.־:£0יון1עד, ד\1ן•" דווך. עד3ווד»ו:נט8ו!1(י1ד עררעטטע. ע־2וו־ווו::£0דו11ע', יגרבוןד*ע ד*ד , ווו:£עד:י:[יץ, ווונד טדינינ. י|ו::ע,!'ת^ ♦ יוומעד פווטער, ווונוער קו!:י:! ודד הוובען ווידער דיך נעדדז־יניעט . ■f,^״, ווו::ער קוונינ! וויד הוובען קיינען קיזכיב וודטעד דיד. ני"י־ pírt inrtn :;irt דיי:עם :וו»ע:ט וד!(ען. ׳ עמייע irt:: וויי! נוטעט יווהד. וו״ע״י)״ק ׳ פעמיכטע 1‘iirt ווו;:ערע הוודטען פערהע:נ:יס־;, יו'׳^"' ׳ 5עדו!"ט?ע דיוו ע:טווירפע ווו::ערער פיי:דע. ^ י פעדנינטע דיוו דווטהט!יסע ווו::ערער נענ:עד. rt״g״^J ׳ ע:טפער:ע יעדען בעדריקעד ווו;ד ווידעד!וו2ע־ עוון irt:: . י י ?ע־טטו!פפע דען 1וו;ד irt מערער פעדפיהרעד ווו;ד וו;ר,ןע;ע־. י ■ פעלהיטהע פעטט, קריעג, ד,ו»ערט:ו1טה, ועפוומעגטוופט ו»;ד‘פעידע־ביג! פיון דע! תילדע־ז • ־':׳:מ בו:דעט. תפלת ערבית אניני מלכנו מנע ®גפה מנחלהך: אניני מלכנו סלח ומהל לכל עוניותיני: אניני מלכנו מסה והענן־' חטאתיגו יפישענו מנגד עיני“: אניני מלכנו מחוק'ברחמיך הרבים ?לשטרי חיובוחיני: אניני מלכנו החזירנו בתשונה שלמה לפני־: אניני מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי'עמך: אניני מלכנו קרע רוע נזח דיננו: י אניני מלכנו זכרנו בזכרו! טיוב לפניך: אניני מלכנו כתבנו'?ספר הזים'טונים: אניני מלכנו ?הכנו כספר גאלה וישועה: אניני. מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה: אכיני מלכנו כתננו בספר זכיות: ’ אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ימהילה: אבינו מלכנו הצמח לנו'לשועה בקרוב: י אבינו מלכנו הרם קרן לשראל עמך: אבינו מלכנו הרם קר! משיחך: אב־-י V'V\ ווונ!עד פווטטער, ווונזער קו!נע! פערהיטהע בוו:ע זייכען ווין דייניצע &ר2ע. ח״פ״וו״ק, פערלייהע ווונד פעדגיב ווונ! וו!!ע ווונ!ערע :ינדען. וו״פ״וו״ק, <£’1ר!ו!טצ ווונד טו1פע וו!!ע ווונ:ערע איסעטהווטען ווונד דנדצן, ד.יג,ןעי שא! ד-גע! Ií'ína• וו״פ״ט״ק, טי!גע וו!!ע טפורען ווונ1ערער טו!ד. וו״פ״וו״ק, !וו ט ווונ! אינו פו!1!עו!אאצנצר :יננעטענדערוע לו דיר לוריקקעוזרען. ח״פ״וו״ק, פערטוופפע וו!!ען קרוונקען דיינעט 5ון!קעס וויינע פו!!!קו!אאעגצ י י: רי; דל ג. וו״פ״וו״ק, לערדייסע דוו! וויבער וווג! פערהעעטע ביןןע ווורגו־."!. וו״פ״וו״ק, !ייוו ווומער ווייעעדענק לוע גוטהען. , י;' : ח״פ״וו״ק, פערלייצנע ווונ! ווין דוו! בוך דעס ^!יק!יכען !עבענס . יו״פ״וו״ק, פערלייצנע ווונ! ווי! דוו! בוך דער ער!וו!וע וו ונד דצט ה*ח*0. יו״פ״וו״ק, פעדלייצנע ווונ! ווין דוו! בוך דער נווד,'רוע וווכד דיצר ערחיו!טוני.. וו״פ״וו״ק, פערלייצנע ווונ! ווין דוו! בוך דער ווונטו?ד. ח״פ״וו״ק, פערלייצנע ווונ1 ווין דוו! בוך דער פעדלייהוע ואט־ פ־גדגעסע יו״פ״וו״ק, !ווט ווונוער היי! בוו!ד הערפוןרטפריסען. ח״פ״וו״ק, ערזזעבע דוו! ווכועהען דייכעס םו!!קעט ישראל. וו״פ״וו״ק, ערזזעבע דוו: סמעהען דיינעס נע!וו!בטיא . . קטט לליל כל נדרי אניני מלכני כלא;דיני מברכיותיק: אניני מלכנו מפא אקמינו שבעי: אניני מלכנו שמע קולנו חים ורחם עלינו: אניני מלכנו קבל ברחמים וברציון את רזכלסני: אניני מלכנו כסה שערי שמים לתפלתנו:' אניני מלכנו נא אל תשיבנו ריקם' מלפניק: אניני מלכנו זכור כי'עפר אנחנו: אניני זמלכני תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רציון מלפקק: אניני מלכנו חמול עלינו ועל עוללינו ומעיניו: אניני מלכנו עשה למען הרימם"על שם קדשק: אניני מלכנו עשה למען טביחים על וחודן:: י אניני מלכנו עשה למען באי באש ובמים' על קדיש שמק: אניני מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיק השפיר:' י אניני מלכנו עשה למענק אם לא למעננו: אניני מלכנו עשה למענק והושיענו: י אניני מלכני עשה למען רחמיק הרבים: אבינז vvw\\vvvv%^vv*^>|v»w*vw^vs«vv\״ן׳/ין" י י ׳ ״ ׳ : V גז ;* V 1 t זי קדיש יתום »יון !3 u3nיונ'ן שיר היחוד מע!כע0 prt ערדע רעם מחזור ל! פינדען היזט הערנחן אדו] סולם י יויינינע rc>-i בלייבען דירו ;הנגע ;וושט וויו ב*הננ יווני !ייגעו נחי] תדלים. הוין הנדערע שירים הני,5 r;?,r]í>D |hn רוויך ;עווו«ז;ןין משניות מס׳ יומא רווי5לוזעהרגען. . דיי• cm! crHr וו! רען טיזג יו* נ נוח נ היזם, הו;־ ני5ט ערלויבט לו טחון היזם היזם רוד.נע 0ונפ<1רם'עי c׳ גיי^ע(u5h נוהי: ' המלך י י־ A,** ,*j-V* '-A'X.X■י•*-*-*♦/.**ד/*■^/*' VV>־\NV 'Vvx 1וו;1ע־ פיוט 1־, וווכ1ע־ קר!ני4. טד.זע עש דיינעש ניחששען,. »ע5טינען הוכר עהרפור5ששווירדי3ען ני1"'־'.,. ^ו!רע ה״פ״ה״ק , בעננעדינע הו;ד ער,־.הרע ווו:ז. ווי־ ההבען היירע פערדעשס׳!, ב״_שנדןע "ומ ניזון ד״י־ רועד בווחזהערלינקייט הו;־ סטעוזע ויזומ ב־יוז, ך»^ןלך *"ff סימגט !hu ןבען pr ערסטען, טיונ ר׳ח וון 15 בעטהען, י״נד בעטהעט ביי והנורא מיואותיך , ריון סענגט דער חזן היר המלך יו!. י• י הפלך י יושב על כסא רם ונשא י שיכן עד קרום וקדיוש שמיו. וכתוב un צדיקים ביי ליקרים נאוה תחלה: T 4 : בפי י קרים ! ובדברי •ו ריקים דפל׳טיין ח סירים ובקרי ק דיוקים יכמקהליות רבביוח עקך בית וקראל ברנה להפאר קמך 5לכנו ביד דיור ודיור ישכן חיובח כל היצירים לפניר יזי אלדוינו * . I •_._״ _L_(__- L L___________________L____ הה ף יומם: הס ב יד: T הת ד דש: הל ה לל : • ־1•־. UVJ^Z I I •I 5ע?רןל:מקים[־:___________________________________________________________jxrm חטלך. קיונינ, וער דוין העררטעטט יוויל'pynhn יזונד ערהוובענעע טהרןנע! v1,'״Pv■ עי טהריונעט יזי! עאיגקייט. עוהיובע/פנוער הייןיגער יויוט 1יין ניואע! !יו ה״סס •1-1' 0L שי'״י•1 י .£דיוה)ווקעט נערעבטע, פריזר,!יוקעט יויע עוויגען! !{!בפריי! נע5יאעט רעדזי*גט!יר;טען'! דורך וער רעד!י£ען אונו, איונעמט וויו ערהיובען; דורך וער נערעכטען א£רטע , ןעבענעדייעט ; דורך ועד פרק»אען’לונןע ןעד,ייןי5עט; ןד . ואגד דורך דען היי5ינען קיוהד נע5י!בט אערדען. ?יונילו "ייילית. ייאנד ווי! דען פער!יואא5ונןנען דער אירייודען דיינעס פיו1ףעט ישראל, :Uh די־ו:וואע n ואנ1ער r1 *־ לי!33ע:יוננ נעפריוען ווערדען, נוין יעדעp נייטי11קער; דע, עט יויזט דייו פפליבט רן[!ער נעמיופפע, לו ער]"^ר! יאמער ניוטט יוונד ניוטט יוונזערער סיזרפיוהרען לו דיונקען, דיך לו 1י!3ען, לופריטען, לורידאען, ד'יו י'^1 ׳ לו £ערהערר!י:ען, '15 בענעדייען, 15 ערד,י!ד.ען יאנו דיר לו זינגען ערהיובנערע! נעדננןען, י!זל) ע ■ע ייי , ?יורן ישי׳ט , דיי! קנעכט יאנו נעויו1בטער דיר געזוננען P!> 2 יעחבח יוצר ליום כפור ישתבח ׳טמן; לעד מלבנו; האל המלך הגרור' וחיךיוע בשמלם ובארץ-כי רך נאה.;י אלהינוואלהי אניותינו שירוישבהח הלי תמהה עיוז וממשלה נצח גרייה וגבורה תהלה ותפאו־ח קדשה ומלכות בריבות וח־וראיוח מעתה וערעיולס: ברוך אחי י; אל מלךגדיולבת׳טבחיוח אל הד,יוךא'ור־ז nts! חג^איורי הבוסרי בשירי זמרה מלק אל סי לעולמים יי•׳! יר.;דל דתקויש ^מה רגא בגנלמא רי־דרא ברעותה דמליןי מלכותה בחייבי ובי1ןמיג*ן,)3ח«י רר< כית יע\ראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן • ז’ יהאשמהירבא זמברף לעלם ולעלמי עלמיא. יהברןד t : t - : ־ < : t ־־ :ז״:•• ז׳ייז ־־ -־ י ו ן L״ וישתבח ויתפאר ויתר־ומבש מתנש^ ויתהדר רתגילר־׳■־ ויתהלל ^מה רקורישא ברקי הוא .TV ולעילא מן כל ברבתא;ו'שירתא תעזבחתא יגחמתא‘דאמירן ב^למא ואבח־ אמן־ ’ «עהרענד דעי חזן זוזגט ברכו• ברכו אח י; המברך: =״״.:w <י« בריף " הטכרך לן8לם יעד־ ברוך אתר־! ;י אלהינו סלק העולם. ספיוסס לנו'שערי הסמים. ומאיר עיגי המסכים לסליחתו. יוצר איור וניירא חשך עשה שליום ובורא את הכל. אור עולם בא צר חיים אורות מאפל אמי ויהי: זועס קהל יתברך.. ♦תברך וישתבח ויתפאר תוזויג® ו.יתנע1א־שמוע!ל ^ףמלכיה^לנ•'^ הקדוש ברוך הו^ן שהוא ךאשיו והוא אחרון וטבלעךיו אין סלו לרכב בערכיות בןה שמיו לפניו• ושמו מרומם על כל והחלה: ברוך שם ק<»ך מלבוי/ •יי מבו\"' לעילם ועד : יהי שם מעתה ועד עולם: יילר ישהבה• וויוזיזעדדווד איססע דיי! נוו»ע געפריעוען זועדדען 11!ru5rHÍih גרתסער רווכד הייןיגער ק(זג״ו: ^ ד.י»«ען תוגרוווי!יערדען. דירעוזיגער! ווונ!ערגו!טט, ווונדגוןטט יוונזערערפעטער! געביהרטגעזיונגי1,גי 1וו3 רווכז־ גוזיטענטפיע?, »ווכט וועד העררטוז6ט, «יעג, גרו!0ע אונד וו[(אוו5מ, וונבעמהיני/ pnn:, היז י,3טיג<4י רעגירונן, בענעדייוועגען וועדדוונקןיעדער פיון נ1ן יון וועד ווין עוזיגקייט. געןוובט זייסט דוין עוויגעד I וי״י)ע Vj קווניג, םערהעררןי5ט וזין ?ו!בגע!ענ;ען! וו!ןער דועקזווגעגען "יודיג! וווד־עבעי י|^עי "אוניעיטהחטנו!דל דוו! ווווה1גע5ון(1ען הווסט וזן דען דיר ועגעטטיא»טען גע!ענגען; וו5ו»עכטי;ע־ ל1ונד עווי; ךןיערנדעי *קיר1 1311V ברכו. ?וובטרען עוויגן!דען הוזכגעןיובט! 1 ברוך■"גע!וזבם ןייוו דעי עוויגעו דער ה1ו5גע!וו3טע ון־אזזעד וזונד עוויג. ^ברוד. גע1ון03!ייסט דוו! עוויגער, ו!ונ;ער גוזטס! rtp יג דער ווע1ט! דער וו!נ! דיו! טהו!רע דערבערעהערליגקייט וזפפנעט, רוורד־ עד?יי5טעט דענען דיו! ווויגען,' ווע!5ע !יינער פערלייהעג טרדען. ווורהע3ער דעס ?יצטעס, וחרד טו!פפער דעד פינשטעדנינו,דער ד!ו! פרי־ דען געלזטיפטעט ו!ונדווז1עס געסיובטהאסט. יתברך. געבענעדייעט, געפריזען, געריהאט עדה0ה עדהוו3ען זייוז דער נוו»ע דעט קו!ניגט ו!ןןער קת־יוע׳ ד.ד,נ1 דליי גען!״ גע?וזבט !ייוו ע־! ער ו!י!ט דוו! ערסטע ו״־ד,עגו חיהע 1עטלטע ווע!ען, וזויטער וזיהע ווי!ט קיי1 גווטט. י|י,נו <"1 3ווהן, דער דורן דיוו הייואעלטדייאע פעהרט ׳ פ) מיב,*1 נוואעי. 5ררה?וזקעט פלוד הידית; זיי1 גווייע וי',0 עיה o^ríj י׳4’" ovUh ?וזט, וזיבער וז1!ען פריי!, גע?וו3ט זיי" דע״.1לי1(1ן ד" העררןיכקייט !יינעם וייכעס ווייזזזער וזעד עוויי! 4׳־, דעד נלואע דעט עוועען, 5חן נון וזן ו!ונד ווי! ע״ייק; 161 l»^,,j יי׳ V• י 1 ן1׳׳44י״־ין אוף,. דוו! עווי;ע [יכט ווי!ט אוישפעוויוהרט p'h טוזטן דעט עוויגען 5ע3ענ0 • דיה ’״- ןןל& 11:?׳ü"nL היענידען ענטטטוונדען אויןי •יינען ווןוד0ע. יוצר ליום כפור קנא ״'י! קלח לגר קרוש. ?יום קרוש. מרוםוקדוש: ״'״ ק?אנו צורנו. קלח לנוייוצקנו: סוגי,! tnsn: גוון 3ווייל51יו3ען א׳ב נעארדנעט. >*,ז ?רם ?פור ?ליחה היוריח. איור יסתילה לעם זו קניון: ??לקק לעונות וקטאי ערה. ?עשור ?מו?ים ב?ית לזועדה: "וי׳ ??רו קטאים באני וישנה. גש יום אקר בימי שנה: דובבו ?הקנון"למיוחל וסולח. דופקי בתשובה ליוצר איור וסלח: "י״י המקק קאור לסליחתי. העת תענה ותאמר סלקתי: ותאיר עינינו ותעבור על פישע. וחוטאי בשגגה אל נא תמית ב.ך'שע: זקנו וקךשענו ?רוע מעללינו. זח צדיק אתה על בל הבא עלינו: 'קטאנו לק מלק עולמים. קן?נו ןא'וךןד ולא 3צ>} נכלמים. "™" טוב וסלח לק היא חצקקח. סקרנו ?מעעק לובש ?לקה: יומם וללילה שפענו לב [??ש. לזרה לנו איור ב?פור ענוי נפש rh0 ♦ פערלייהע איינעע ד.י'!ינען 5ת?לךי, prt היי?ינען טאי,ע, א m אן?ערהאצטטער אונד הייזינער! ^טאט ♦ ודד האבען דיר ;עוינדינעט, אומער סוטן! פערלייהע ן נזקבפער! א? ♦ rt| יום כפור הווסט rtn איינטט נע?עהרט וויו! וווו! דיך ערפ?עהען קלון, irt נד ?יכם *) irt גד פערלייהמג .^״עי*יט, איינען ,£rp?h דוו: rtn דיר ערווארבען. דוו! הווסט פערליהען דוו: פעדנעהען ווו נד דיון רדע רעד .'יי"נז־ע, פערהייטעטט ו!ויך איינע סטיפטוננטהיטטע הייטע prt לעהנטען. סוועהד האטטע :ין דווו פא?ק ^גי1ינדינעט; דיוער וויינלינע טוו נ דעס יאהרעס מרו! ט הערוון, דוו! p]rt5 פ?עהעט דען וו5!ננעדינען וון, א31ד ’יזעדיטגג ודדער דורך בוסע וין דעע טאפפער דעט ?יצטעס, דעע א?!ניטיןגען פערנעבער. געוועהדע ו!ויך vh .1ינייהונג א ulinrupiirt דעס ?יכטעס! אנטוואדטע וזוך יעטלט ו!ונד טפריך: ו! י ך פערלייהע. עד?ייכטע ג,!נ!יעיע איינען; ?וו ט :יוו דוזהין:יין אוטערע #יטטעטהאטען; ?וו ס ניבט ?אסטערהוזפט טטערבען, דיוו אונבעואט ׳*'ע!':דינעג!. יו! וויר האבען געפדעפע?ט, האבען ?אטטערטהאטעןפעראיבט; אן?נערע3ט בי:ט דוו!, ווי! píilrt ^^אימ בעטראפפען! דיר העדר א??ער ווע?טען! האבען וויר נעוינדינעט; א ?oh דיין גווטטןי5עט ?יכט אונו • ?אש ניבט טעטעהאט אונו פאן דיר ווייבען; א??ניטינער פערנעבעד 1 דיין ווערp איוט וואה?טהון: :א T’n דעס היי?עס ^וע??ע אוט . הו?דריי5ער! טענ?יך, אדן דעס נאבטם, טיטטען וויר הער{ אונד :עע?ע * י,י הין! אאכטע דאן רוע ?יכט לער פערועהנוג4 טטראה?ען איבער אוגוערע געקוועה?טען ועע?ען! א?!גנעדינ ’ אונטעד»5יג ■* 1א* נ?0ט1״3ע געגעס?. יוצר ליום כפור בפ־ש: סלח קחבון חחפ& סחרי מע׳קים. ?רחום תקלח ע1ג1ח עמוסים: למען נרוץ קאירר פ3יך, לא 3צא הי־ופ ר;קם מלפ1יך: ״««״ מלבין כשלג חטאי עמך. מקיר הרם וסקר עמך. נביאו® עליך זיוכר הבריח. נסינו בא'וךןל ?מיו נסתר ?נסי ?ריח: * שר המכפר ?עד ציאן'מרעית. סי?כנו ?איוךך ?סיכת מראית: עננו אבינו ממעמקים. עירר ?איר נינה שישנת העמקים: "טי■" ?חח רני שער ותעלה תפיח. פניך נחיה שיכן מעיה: צאתני תנקה'יבחטא לא נתחקק. צלפני כ??ף שכעתים מזקק: ^ קרננו ללשעך באיור שני עפהיס. קוראי קישת יום ??רים רענו ?קרס ותיארנו יונהר. רחום הקשיבה יעשה אל תאחר ״טי״ ש8?נו כמום א?ני לביות. שחר איור עידו בוחן יבביח ״״ תחמאני כאויב ונטהר ?ייס ?ליחתי. תקשיב ?לח נא® ותאמר סלחתי: <« סלח לגוי קריש. ביים קדיש. מרים וקדיש: המאיר kWVMA VVWVWVWVt V>\\\\.\\V«V\V\\VVV י וז1;טער!וצע אוטערע !:עהייאען :י;דען, ווו;־ :וון דיינער ו&באיאתעדלינקייש, פעי״יב דיון עעדנעהוננע! י"' _ געטיייען. [וויו ווו;: ווי;[ [יכטע דיינעש א:ט[יטלעט ווון[[ען; [יו ט ד,ייטע ו!וכ! ניסע אונערהוורש 5 וון דיי■ 'ך,ך ענטדנדיןע דיין פא!ק, [ווש עש ריין,ווערדען וויו! ט:עע. בייוו דיר ו!י:ט יוו [':ב’;;טק״’.גן[ע ו״:ד י נ'ךןל בעטהען וויר וון,. ד’ע;קער דעש ביודניששעש ! לו. [ייסע וןן;! איש דיעעע[יכטע וויו! יע;עע י-עבלינענען כרית (מלניסא' י"! העליל פער:(1ה:ער דער העערדע דיינער טאפע (ישראל), דעקקע איט יוו;:, איוו יע;ען טויעי -";עי ניוטט[יכען עיט":ו:נ (משה). וונטווארטע א.ו;:ער פ!עהען וווים דער ?ן;ע פאטעי! [וו ש :ירו נ!ע;לען וויו! אאינע&יצט, דיו! לו וויי;ער רא:ע ווי;{ טהו!!ע פעינ!ייכבוויען ^ ן ל.»'יל! די וו היאאע[שפ5איטע ווו;:, [ווש ו1ו;:ער נעבעטה ו1";נוו;ל 5י:יען [ ־'" l-'"u~a "יי n|י ר"""'■"•&יוו דיי;י;ע פאן טא1טן דעי :י;דען ווו::, דוו ש קיין :י;דפ[עק יון ווו;: הוופטע; [ייטערע וויו! :'[בעי י1ו:! י' ;■׳וו געריינינעט. ;ע־ערע דיו;ע;[ היי[ע או;:, איש דע;[ [יצטע דעי הא[־ען לווי!!י;;ע (משה או;ד אחי!'' !r;: היי[י;קייט דעט PT כ3ורס פערקינדינעט. :ייא דוא :ע[בטט או;:ער הירט וויא פאראאה[ס׳ די,מ ^,1**ךייטט וין גע:יבט ערהייטערע ; פעי;י;ן, עדבא.ראו;נטפא[[ער! ווי[[פאיע או:ד לוידערע ;י3ט ! "יא "אםסעי 'אייב או;<• דיר או;:ער בעק[עאאטעש העין! [אש אאינע;[יבט או;: אויפטטיינען, העילען פייפעי! ע;טאנמ?ע ״י^”.,טינ!ע • [אש ארן פעד:אה:ו:;טטא; או:: ריין עיטיי;ען. פעיליp או;:ער פ!עהען אונן פערלייהן;נ, r!:־ איך פ ע ר ל י י ה ע ״ע1 יו נ חן ווחצענטח;ען פע[5ט mi■ די:עס ^ע:ח^ט: המאיר לא.ךץ ולדרים ¥ל\ד־ז ?רכסים יגטוייו ממדיש ?כל ייום תמיד מע׳ן5ה ?ראישית: nrp ר2י מ^יק :;י. ?ל= ?לו?מה ^שית מלאד־ז יחארץ קנעיןז: המלר ה?זר'ומי= לנדיו 9>י,ו יד׳משבח וודז?1פ>ך5ר והמתנשא יוצר ליום כפור קנב ווען <נ חן שבת פעו5ט ודרד דיזעס יע1ח,״.ט: הכל ♦ורוק ורוכל ישבחוך. והכל יאמרו אין קדוש כן♦: הכל ;ריומימוך סלד, ♦וצר הכל. האל הפותח ככל ♦1ם דלתות שערי מזרח : ובוקע חלוני ךקי_ע. מוציאדוטה ממקומה ולבנה ממכוןשבתה: ומאיר לשלם כלו וליושביו ♦ ׳שברא כמדת רתמים: המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ♦ ובטובו מחרש בכל יום תמיד מעשה'בראשית: המלך : ״ : ד r * ־ :־ ״ : ” • • IV v הטרימם לבדו מאז ♦ המשבח והטפאר והמתנשא מימות עולם: אלתי עולם כרחמיך הרבים.' רחם עלינו אדון עונו צור משגבנו מגן ;שענו משגב כעמו: אין כערכך ואין זולתך. אפס כלתך יומי דומה לך: איןכערכך:: אלהינובעולם׳הזה. ואין זולר/ך מלכנו לחע העולם הבא: אפס כלתך גואלנו לימות המשיח. ואין דומה לך מושיענו לתחית המתים: אל .v"* .\ww/wvvwvvW\1Vvv׳vV׳vv\vv,v\v\v>\vv\\v\%vv\vv'wvv\vwvwvvwwvvvv\.\vvx׳\vvt׳'' המאיר י דוח ער!יי5םעסט דען 1ייכחtí"',:i" איהר פראצשפא!?ער ששראה?ע:אוישפ(וש . פריידי; נעיזע1 אהד פדאה!יך' ;עהען זיא או:ש ער, פא??3ר';;ען עהראיי^י^ען דען ווי??ע איהרעש טאפפעדש. איש רוהע או:ד עהי־ U>p 1יא :יינעע :אאאען, איש יויצלען או;ד פריידע:;ע:א:; ר״ע :":עש רייצעט. דע ר :א::ע ריעןי עד, דא: ?יכט שםדאדש 'ין\רח :אה אהד ארדנעשע דעש אא:דעש געששא?ש • עס 2יב£י",!1נן ר" א11ע דיאיהיאאע[שהעערע' רוהננ או:ד ;ראסע ד:;ע| ח'ה שרפים, דיא אופנים א!:־ דיא היי?י;ען חיות. ןן׳1) ר«ן לאל♦ דעע א[?אעצש'ן:ען, ווען5ער רוהעטע 5'יל cru אייו וועדקען, אע :יכע:טען ש א;ע עדהאב ער :T ׳ ךע1 <*י:ע:[ אאיעששעשישען שהדאנע. איש^^אטעהען טאיאט" ךעי rrQ'íP עזיו: פגיורת צבאיו קדיויש־כם 1־091' ש ך י תמיד מספרים ?כיור k*s וקךשרתיו: יזר־«ברך יי זיסתתיגו : 1 -T דד :v •• קנג יוצר ליום כפור המנוחה ענג קרא ליום השבת ?. זך, ישכח %ום לשביעי שבו שכרת אל מכ^ טלאנןתו: . ויובש השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת טיוב להודות לך: לפיכן־ ־:פארו ויברכו לאל כל יצוריו ♦ ישבח.;קר וגדלה יתנו לאל מלן־ יוצר כל♦ המנחיל ־מנוחה לעמו ישראל בקדשתו ביום שבת קדש: שמק;י זיהינו *תקדיש♦ וזכרן: מלכנויחפאר בשמ;ם ממעל ועל הארך מתחת: התברך מוש:ענו על קבה מעשה;ריק ועל מאיוקי איור שעשית יפארוק ןלה: התברך צורנו מלכנו;וגאלנו ביורא קדיושים ישתבח שמק לעד מלכנו ייוער משרתים'ואשר משרתיו כלם עומרים ברום עילם ומשמיעים ביראה נהר בקיול דברי אלהיט חיים ימלק עולכם: כלם אהובים כלם ברורים כלם גבירים ובלפעשיס לאימה וביראה רציו[ קונם וכלם פיואתים את פיהם בקדשה יבטהררה'בישירדה ובזמרה'ומברכים ומישבתים ומפארים ׳ י 2 T : % T : • : T * : T TI * :־:״ : T :־ " לעריצים ומקדישים ויממליכים: V־V X/-V -V־%-“V׳V׳V ' /\ VVVVV\V\V\V\W\V' VV\ »\ י ״ v !'צטעדן ו!ו»מ1בען ; דיו! הייפטער ע די"י''.ען טוווורען, דיו! דייר! 0?001צט עיי"׳,!! lr3 , פעדקעדיגען ווו:ו1ב1עששיג *!הדי! ווו:ד היי1יגקייט . גי3011ט ד,'ז ע 11 יגער! וו!;1 י! ד ג 0 ט ט ! דעד רוהע, ערג(וטלו:ג :0::טע ער דען שבה ־ כוווג. דיעועש סיוט דעד פחדלוג דעט :יעבענטען טווגעס, דוו ט וון דע;!ע1םען ג0טש רו העט ע פ0ן ויינעע ג0:לען ווערחע ; דווהער ווירד דעד ויבע:טע טיוג סויסגע־ לייצנעט, ססן ’.':גט 0יי:ען פ:10:[ פיר דען'H3K י טווג״: !יעבזיך סיוט דע:[ עוויגי!ן לו דוונקען"! דוורוע ריהסען 0ו:ד!0בען רען העררן, :":ע געטספפע 10!ע! :יוו ווייהען פריי!, הע־י[יצקייט ווו;ד ערהעבונג, די!:[ וו011עצטיגען ק0:יגע, דע:[ טוופפער רעש 110: : דער סין ויינער הייזיג־ קייט ויי:עע פ0?קע ישראל דער רוהע טהיי1ה0פט ווערדען 1י!שט 0:[ היי1יגי1ן שבת --ט וו גע. דיין :0»ע ע!ו־גער, 0ו:!ערג0טט! ווערדע געהיי1יגעט, דיין 0:דע:קען, ווו;;עד קי!:יג! הסצגעפריוען 0בען jro היססע! ייווכד 0ו;טען 0ויןי ערדען. גי!201ט וייטט דוו! וווהעד הע!פעי ! ppi _ייייעע פדיי:ווירדיגען ווערקע, ווו;ד דיס טטד0ה?ע:דען ?יצטער, דיוו דורו גי!בי1דעט, דיון ווהנע סונטעד 5' L’•־I דוה:[ פעדקינדען! ,׳ , ‘V2 ■ וייס גע01בט דוס 0ו:!ער הסרט, 0ונועד קסניג ווו:ד ער1(ווער! טוופפער דעד היידגען! 0י»»ער; 1ןעןט^'1.פיי!ען !”0 דיין 03אע, סונזער ק0:יג! דעד דוס דיינע די:ער טופסט, דיס סין דעד הו[והע דעט 1יי טטעהען, 0ו:ד 1106 עהרפורצט פעיסיינט 0ו:ד 1ויט פערקעדיגען דיון 011דטע דעס עיייג [עבענדען 0 u;n’í קויניגש דעד ווע1ט. 10?ע גע1יבט, 110•! 0ויסעדק0הרען, 0?1ע אעצטיג; 0ו:ד 1105 בעבענדעד !y-t ן,עי_ען 11'H’!| סיהדעש סספעערם עד5י11עגד, 110ע ספפנען וירו דען »ו:ד »יט הי'1יגקייט 0ו:ד ריינה״ט. ,ן י ״ 51י די** וי:ג, בע:עדייען, 1-301ן, פרייגע!, ערהסהען, .־•"!יגע! 0ונד ערהעבען »יט ד.ו1דיגו:ג; 11 T 'לט את יוצר'ליום כפוי אה שם האי־1 המלק הןדול־־1 הגיור וקניורא קדוש הוא: ובלבם מקפלים עליהכסע־ול מלכורת שמום זהימזה: ומהנים האורה .זה אה: להקדי׳ט ליוצרם בנחת רוח ב־&פה ברורד־ז ומעירה קראה כלם ?אחד ע1{ים ואומרים כולאה: קרוא 'קהירסיקהיוש צבאיות מלא כל־הארץ כבודו: פותחין הארון ״•״! ברול אם ככור מלכותו: מלכותו בקהל עךתי. וכבודו היא אמונתי. אליי בקשת' י־־יכפר עון חמאתי. וביוכם ציכם כפור.סליחתי. לענרי ויאמר סלחתי:' T ־* ; ון;ן מי1כו באך דעינ א'נ :twrisy : קלוש אדיר בע^תז * קדוש בתשובה שת כוליחתו. קדוש נלה לעניו סוד דתו» קדוש דק על פניית צאן ניךעיתוי קהל ברוך ישם כבוד מלנוחי־ בשכינזז מלניוזז בשביס: בישיים; מלניי1' ' : י קרוש ארק. דען נוו«וען דעט ו1!111’:3טי1ען, 5רווסען, סטוורקע! חונד פוד3טבחרען קחנינש, הייזיו וייי° ^ £דייוויןו<ע וויבערנעדז»ען זיר ו![1ע וו! ש ירך דעד 1>c'tnu'n| רעדרוננ, חיינער <ו!ך pm חנדערן; '1יני ן0, ערטהייזען חיינוונדער ער1ויבניש, וויחרען גוווספער לו הייןיגען, »יט:עןינער פריידע, חין ריינער ןיבויצער ם3יי,, ; שפרעכען 1יר ווייגטטי»»יג דיו! היי!יגויג וווים, ווונד ר1פען עוזרפורנטשפח!!: "היי(י;! -יי{י;1 ר." ח*:ש דער עווי;ע, צבאות! דיוו נוונלע ערדע ווי:ט 5רי?:יינער העריויצקייט"! ברוך. 5׳D3hU :ייח ־עד :uh ע :"נער גוחרודרדיגען #חיעשטעט 1 (1ייו נןלבודי. :יינע»וןיעטטעט ערשיינט חונטעד דעד פער:יוזו>וחננ »ייגעד ;עוזיינדע; דייכע העריויציז"0 'ן'1נ1)ןיוי פעייטחיען; לו וויה:[ פ!עהע ווין p!h פערלייהוגג »יינער !ינדע. יו!, ו!ע פעתרהנונגששיו; ווי5זפרהרעי•' עי חונד מפריבט: חיך פערלייהע. חזן , קהל םנ1(1ם! א דע־ היי!י?ע י. עד ו! י: ט וו!!»ע5טע ווי! :'ינער הוזהע! !:ע?חבס גיירו יעל נו!»ע :"נער נוו!דוויררי4ע1 י “ דעד היי!".ע! ער פערלייהעט דעp כושפעדטעע׳. (׳:וחרט :"h דער (1uh: :"נער י.וו!רווירדי;ע1 .* דעד וזיירנע! ער הווט :"נעp פריקע דוו: ועהייארש י :"נער :יטטע 5עו!פפענ=וורט. ׳ ;ע!ו!:ט !"h דעד נו!אע :יינער :!וודווירדינע1 11 ך דער ד."!יגע: איט פריידע! החט ער :יינע העערדע ענט:י:דימעט. נע!ו!בט :ייח דער נמ»ע :יינער ,;?חדווירריי'1 M& דעי קנד אופן ליום כפוי בישב׳מ: קדוש הפולח לאימתו. י בשב״ט: מלכותו קדוש ועמו ימללו גבוךת1. בשכ״ט: קדוש זוכר אימה כאהבתו. בשב״מז נ׳למתו קדוש חפץ בענוי נפש הטהו. בשב״ט: קדוש טהר טמאים כמי זריקה1 י בשכ׳ט: גזלמתו קדוש :לבין כשלג חטא♦ סנלהו. בשכיט: קדוש כפר לעמף ישראל שעת1. בשב״מז מלכותו í ** T ־ קדוש ליום אחד בשנה שת קריאתו• בשני״ט: קדוש מוחל וסולח ל^דהו ♦ 2ש3*מ: מלכותו קדוש נראה בהר מרום הרים עמידתו • בישכ׳ט: קדוש סולח וטוב לסובל’ עול:ראתו • 2'ש3’ט: מיינותי קדוש עיין:כפר ולא :עיר כל חמתו • בשב־מ,. קדוש פשעים מעביר כצדקתו ♦ קדוש <'''‘%W׳\V\^AIV׳\\V*^A\'Y\'VVVV VV'.V'iWVW'WXVWV'VW^ V\\WVV'/\WVV׳V\V\VWVVi\׳V׳\WV׳«VVV, * ^ , 1 'י' י“*ד ד\י[י4ע I ער פעדנייוזעע דינער נתלייאן. י יי״ ה-יויכע! :י*נע ק5!אק;ש ריהאש דין pihő . ’ יעי היייי^ע! עד דע נקש דינער ;יוליכן איש [יבע. ״ י-י היידינע 1 ער ניי;ש ו!קד1נע£ק5(ען קן דק! יייששען די נער פרקאאען • ׳״ דעד הייוינע! ער ענשדנדיןנעט דיק קונריירען איש , פ־יענש1קששער. *'יי הייזיןנע! עד ריי:י;עש !יייע.קייגענשהי»זי5ע - '^'?1 עיון דנדען. " עי היי1י4ע! ער פערן\בנו די*> פער4עד,!ג4ען ^ !'געש פקוקעש ישראל • עי ר<יי1י4ע! עד הקש ק״נעו שקי. p’h יקהדע ^ כעטשיאאש. י הי'!י;ע ז ער פעדלייהעש irt כד פער;יבש דן (ער געאיינדע. ' ו!,יייו.ע Í עד ’יש איר !ייגע אקיעשטעש עד-p ״Ví "עד; 4יפפע| יענעס ־געביר4עס. די_| ה"5יו.ע! ער קי;ש ;נע־ין קונד ;ישי! דעגעו T' y !"-עע יק?ע קונטער!1ערפען. ^ 1 יזיי5'4ע! ער פערןירש דיק איששעשהקשען, p ר^ר !ע°ש דינען כריכו ני3ש ;קין עחוקצען. ׳״ זזיי׳י;ע' היזדדייך cccfic עד קושערע דג-. דע1 ר.’3ו!<; 1 קהל יע1קבש !ייק דער נקאע דינער ;זקדווידדיי-ען אקיעססעס! געוקבש !ייק דער נקאע דיגער נ1קרווירדי4ען אקיעששעש ׳ ןע5קכש דיק דער נקאע דינער ;1קחוירדי4ען אקיעסשעש! !ע1קבש !ייק דער נקאע דינער 1.1ק1ווירדי4ען אקיעבשעש! כע!ק:ש זייק דער גקאע דינעד ;'קרווירדי!ע| אקיעסטעש! !עיקבש 1ייק דער גקאע דיגעד (?קר1וירדי4ען אקיעשס׳נשז 4ע!אבש דיק דער ;קאע !יירכר :!קרווירדעען אקיטסשעש ׳ 1״ע!ק03 די ק דער נקאע ;יייער ;■.!קר״ירדיךכן אקיעששעש׳ ן.ע!קגש די ק.דער נקאיג ד ינער 4!קר1וירדיןען אקיעסשעע י !עוקבט דיק דער נקאע דינער ן1קרווידדייען אקיעססעס י 4ע?ק3ש דיק ד ער !קאע דינער י.!קח1ירדי4י!ן אקיעששעש; !ע5קכש דיק דע ר ד; א ע זייגער י!קחוידדי4ען אקיעששעש! 5ע?אב« !יי ק ד ער נקאע דיגעד !זקדודרדייען אקיעסשעט י י דעי Q1J % אופן ליום כפיר יקדוש צום די^ש1ר :קבל לתשובתו ♦ נשכ׳ט: מלניהז קדוש קדושיט !^דצו קדשהו. י ׳ בישכ׳־מ: קדוש.דחום וחנון ואין זולתו. בישכ־מ: כילמחו קדוש שוכן שחקים בקנון שבתו. בשכ״מ: מדוש תרשישים יגידו תפארתו♦ בשכ׳ט: ז־ו ־:• • •:־־■: T .... <ויי מלכותו בקהל עדתי♦ וכבודו היא אמונתי. אליו בקשתי לכפר עוין חטאתיי וביום צום כפור סליחתי♦ יענה ויאמר סלחתי:. . סוגרי! האיח ג « : ״ t • ־* t * : VI • : • והחיות וישוררו וכרבים יפארו ושרפים:רני וארדים יברכי פני S3 חיה ואופן וכרוב לעמרה שרפים. לעפתם משיחיה וא־ו?דימ: ברוך כבוד \\ ממקומו: לאל ברוק נעימות :תנו.-למלה אל חי ןק:ם זמירות ייאמיי ותשבחות:ישמיעו. כי הוא לבדו פועל גבורות עשה תדשוח כעל"מלחמיות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהלות' אדון הנפלאות המחריש בטובו בכל יום יתמיד מעשיז בראשית: כאמור לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדיו: אזיוי חדש על ציון תאיר וגובה בלגו'מחרה לאורו: כרוק אחוז ל יוצר המאורות: אהנת קהל ויפי !;ע^בט גייר! ד׳:־ נווו!ע זיינ׳נר ^ןן״|ירד^ען »ווי־־נט1 איעםג)''1 י' געווובט !‘יו! דינר נ*!ו!ע !";:־ נןוורווי־דימ1| ״" .גי; % דער היי!י!:ע1 ער גי»^ט ז־יו: פיוטטען ו!:[ לעד.נ« טען פיר מטע וון. ק דער דדי!ינע! הייזיניג פערהערד[יבען זיינע היי. (ינקייס. ך דער ו־."[עע! עד וויזט וו!1ננעדינ ווו;1־ ו!ן!בוור«. הערני;, ער וו!ןיין. jy דער הייו״ינע 1 ערבעווחהגעט רען היסווע!. ויינען פעטטען טהיחמיטן. יך דעי •־־•"ליגע! תרשיעףם פערקינדען !יינע הערר־ ״1 (י5ףייט. גע^בט !׳יו! דער כיזווע זיינער ;ןחרן)'רדי.;ע1 M אראהינ£ (ההיית. וועד דיו! חיות (תבגיבגען, דיו! כרובים פעדהעררןיצען, דיו! שרפים rP^nn1£י י י^גי1נר^י: ^וכען ווין חנגעוינט יעדעט חיה, 'אופן וןונד כיזב געזען דיי! ׳.:רפיס 1ויט י1«5חר, 15!n ןן£ע] גע,גע| :ע1ח3ט :ייח דייו הערד(י5קייי1 -עט עווי;ען חויט יערענן חרטע", נע1ח2ט זייח דער ;י1אע זיינער ;ןחדווירדי,:ע1 געיחבט ;יי(׳! ךעד .,,יער .ך,-,1יךד'; ג; »חי- שהרית ליום כפור קנק אדזבה רבה אהבתני לו אלהיני סמלה גדולה יסרה חמרת ;יינו: אבינו מלבנו בעבור אבותינו.שבטחו 3־ ותלמדם חקי ילס כן תחננו ותלמדני: אבינו האב הרחמן המרחם רחם ‘;ליני וסן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמד וללמד לשמר ילעשיות ולקלס אח כל דברי הלמוד תורסך ?אהבה: והאר & נינו בתיורהף ןדבק לבנו במ^ו'תיןכ ויהד לבב3ו לאהבה וליראה שמד ולא נבוש לעולם ועד: כי בשם קדשךהגדל יהנורא ??רזנו נגילרה ונשמחה בישועתך: והביאנו לשזל1מ מ־ארבע ;נפות הארץ והוליכנו קוממיות לארצנו: פי אל פועל ישועות ??!ה ובנו בהרת מקל עם ולשון וקדבסנו לשמך הגדול בלה ?אמת. להורות לךיליסדךבאהבה: ברוךאסהיייהבוחרבעפ׳ו ישראל באהבה: ישמח ישראל יחיה אלדזיגו יהיה 1 אחד: בקול דם ברוך ישם כבוד מלכותו לעולם ועד: ^=ת אךו ירויה אייררןד ?כל-לבבך יצבל־(?קי קכל־מאיף: יהיו היבריס האליה יי ?י. אנכי מצין: הלם על־לבכןר: ושנמזם למיל ויברת בם בשבחף בביחף 5 ytfKךיך וכש?נןל ובקומך: ולשרתה לאיח»ל־;דלץירו לט^־ת בין ע־נק ־ יתכתס !ןל־מזןית ביתך ובשלריך: !הייה אם־שמע אל־מצול/׳ אשי אצב׳ ?ציה אלו?פ חיים לאהבה את-;'״׳ >להיבם ולעברי בכל־לבלבס וךכל־נפשכם: ינמיל ניקר־ארצנם בעך.י יירה ppl*• י 'ץ' * י •V ! ־ י •** ■ ־ ■ יי' ץ ץ״'־ ־י •■* ״ י,־ ן י ־‘• : -I ר • IV* 1 (V״■* אל-ליהיה בכם ועצי את־השמיס ילא-יהיה מטר ;האדמה לא ההן את־ ׳!אברהם מהרה מעל האיץ הטבה אשר יהיה נתן לבם: ,ושמתם את־רבר׳ יצל־־נפשכס ולשרתם אתם ראית !גל-ליצסןה;ו ליבי^-פת בין י •י• • מ מיהם אתם את־-בניבם לדבי בם נ׳־נ־יל. ?ניתך ובלכת? נייך שחרית ליום כפור ובשכבף ובקומי: וכתבתםעל־טזוז1ת ביתק ובשער♦**. למען ירבו ימיכם דכי פניכס <1ל האדמה אשר נשבע!הוה לאבתיכס לתת ילדם כימי השמים על־האר*ן: ויאמר !הוה אל־משה לאמר: דבר אל־בט ישראל לאמךת אלהם ועשו לר^ ציצת על־כלפי בגדיהם לדריתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת; וילד• ??f3 לציצת וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות !הוה ועשיתם אתם ללא־תתורו אחג ללבכם לאחרי עיניכם אשר־אחםיז־נ;ם אחריהם:" למען ת^רו.^שייתם את־נל' מץותי וה!יחם ר,רשים לאלהיכס: אני !הוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם כ^'1 מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: V IV T ) : • . - . . ד •) : vi )X ן V , ג?ייך נו!ך אלהיכם ווירד rti: וולזדכו אמת (ד^ך dih דוו: א פאן אמת ד1הר דייסויך '(;-’?inutD'iri אמת [:•,רב ונכון [_ק:ם וישר וגאמן [אהוב וחגיי;•גהמד ונ־<~ ונורא [אדיר: ומתקן ומקבל [טוב ד?ה הדבר הזה ?גליני לעיל? ועד: אמתאלסייעולםמלכנוצורועקבמגן ושענו: לדור ודור הוא ק:ם ושמו ק:ם ובבאי נכו; ומלכוחיעאמונחו לעדקומה־ ורבדיו ח:ים'וק[מים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עול0ך על אבותינו ועלינו עלי בגינו ועל דודותינו ועל כל דודות ?ת לישראל עבדיך: י על הראשונים ועל חאדודיונים דבר טוב וקלם לעולם י^י' אמת ואמונה חוק ולא:עבור: אנמת ׳שאתה' היא יזי אל','? ואילך!' אבותינו. מל־^בנו מלך אבותינו גואלנו נואר' אבי2י? ייוצרנו צור ישועחינו פורנו ומצילנו מעולם שמך. אין אי' זור^תך; . י עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע לבבלי ד וצדק?': שהרית ליום כפור קנו מבעת וידידים העכךרז ויכסו מלם צריהם אחד מהם tó ניותר: על זאת שבהו אהיכים ורוממו אל ונסנו לדירים זמירות ישירות !תשבחות ברכות והודאות למלךאליחי נקלם: רם ונשא גדול לנורא משפיל גאים'ומגביה שפילים מוציא אבירים ופודה ענדם ועוזר דליט ועונה לעמו בעת שזעם אליו: תהלות לאל עלייו; ?רוך הוא ומברך משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמת כלם: , י , מי כמכה באלם יי מי כמכה נאדר בקדש נורא תהליורת ??ni פלא: שירה הלישה שבחו גאולים לשמך על שפת הים לתר כלם 1יורו והמליכו ואמרו: יי ימלוך לעולם ועד: י ציר ישראל1 קומה בעזרת לשרא^ ופהת מאמך יהודה 1שיאל גאלנו יזי צבאות ישמו קדיויש ישראל: ברוך ארזה יל $ל ישראל: *) אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: T : T ־ * : T • ־ • : • I V T ^ ליון* אתה *♦ אלהיגו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלד!♦ ♦צחק.ואלהי!עקב הגדול'הגיבור והנירא אל דעליון גומל הסדים טובים וקינה ד!כל וזו״כר חסדי י<ית ומביא גואל לבכי בניהם למש ♦עמו באהבה. • : •• : •י I — : v : ; ־ ד r זכרנולתלים. מלוד קפץ בקלים. וכתבנו ?ספר ״סלים. למענך אלהים יחליט: מלך עוזר ומושי?! ומגן: ברוך אתה יי מנן אברהם: ^י/ה גבור לעולם אריג♦ מחיה מתים אתה רב לחושי?!. ניכלכל חיים נחקר י^י מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומ_ק!.ם ,^יתי ליש;♦’עפר מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח יייכערג־*םלו# re ere נל גלדי (1 pv'f . .L שהרית ליום כפור מי כמו!? אב היסמים. זיוכר יצוךו לסרט 5ך״נדפ: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי מחיה המתים; ־ אתה קדוש.ושט ך,קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה: 1?כן תן פל-דך " אלהינו על כל מעשיך ואימר/ך על כל מה שבראת וי.יךאוך נל המעשים וישתחוו לפניך כל הננרואים רעשו כלם אגדה אחת לעשות ךצונך בלבנ שלם'מטו'שידענו " אלהינו• שהשלטון לפלך עיז בידך וגבורה בימינך'ושמך נויא על כלימה שבי־את: ובכן תן כבוד ״ לעמך תלולה ליראיך ותקוה לדוך־שיך ופתחון פה לנדחליס לו שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עכךך!עריכת נר לבן ישי משיהו במהרה בימינו: ובכן צדיקים :ראו ישמחו וישרים.יעלוזו וחסידים ברנה עילו ועולתה תקפץ פ*0 וכל הרשעה כלה ־כעשן תכלה כי תעביר ממשלת ht| מן האיץ V ותמלוך אתה יי לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן ככודך ובירו־של:ם עיי קדשך־ככתוב בדברי קךשך:מלךי יהוה לעולם אלה־ך ציון לדר ודר הללויה: קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב ויגבה יי צבאות במיש^ל והאל הקדוש נקדש בצדקה: ברוך אתה ♦י המלך הקדוש: אתה בחרתנו מכל העמיס. אהבת אותנו ורצית בנו. והממתנו מכל הלשוני* ;וקדשתנו במצותיך. וקרבתנו מלכנו לעבודתך. ושמך הגדול ןהקדוש עלינו קוארי, ותתן־לנו ו; ?!?לסיגי באהבה את־ייום (»! שכת העבת מיי !למנוחה ואת •® המרים הזה. למחילה ולסליחה ולכפרה ולסחיוי 13 את כלעיונוסינו עאהני.) מקרא קו־ש זכר ליציאת מצךם: אלהינו ואלמי אבותינו נעלה דבא ויגיע ויראה ירצה ד5יג" ויפקד ודבר זכריוננו ופקריוננו וזמרו! אבותינו וזבחיו! מישיר |ן דוד מ;־־ תכרו! ירושלים עיר W1R ןזברון בל עמר 3 .ישראל לפניןד לפליטה לטובה לחן ולמסר ולרחמיכם לח. ה! ילשליום בייום המפריםהזה. זכרנו.;י אלהינוביו לטובה.ופקרנ, ביו לברכה. והושיענו ביו לחיים. ובדבר ישועה'ורחמים• די’־‘ .«« • • • % * • • _*** וח׳•*׳ יסכנו ורחם עלינו והיוישיעני כי אליך עינינו. ?י אל מלך חגו! ורחום אחה: אלסינוואלךזיאב'וחינומחללעונ'ותינובייופנ״ושבתה׳2זבו/ה!הו?יום) אפריים חוה. ימחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך. ?אמור אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאחיך לא אזכר ,?אמר מחיחי כעב פשעיך וכענן חטאחיך ׳עובה אלי ?י גאלחיך ?אמר כי בייום הזה יכפר עליכם לטהר אחכם מכל חטאהיכם יי nntpn : ני!! שבת אלהינו ואלה♦ אבותינו רצה במנוחתנו .קרישגוי ?מעולדך ותן חלקנו בחיורחך שכענו מטיכך ושמחנו כישועחך. ^ שבת והנחילנו:י אלהינו באהבה וברצון שבת קדשה וינוחו ב1 ישראל מקדשי ׳cg וטהר לבנו לעברך באמת. כי אחה סולחן לישראל ומוחל! ?־1שבטי לשרון ככל דיור ודיור ומבלעדיך *חין לנו מלך מיוחל ■®לח(אלא אחיה): ברוך אחר, .;י. מלך מיוחל וסולח לעונייסיגי “עלניות עמיו בית לשראל. ומעכיר אשמיוסינו בקל שנה ושנה. מלך על כל הא.רץמקךש והשני׳.0 .ישראל ןייום הכפרים:' לצדה «י אלהינו כעמך ישראל ובתפלתט. וחישב את העבודה לדביר ביתך בישראל ותפלתם ?אהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת :שראלעמך. י^חזינה עינינו בשובך לציף ?רחמים ״ ברוך אתר״, ״ המהזיר שכינתו לציון: ^ טורים אנחנו לך שאתה הוא ע אלהינו ואלה♦ אבותינו לעולם ו^ר צור היינו מגן אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. על היינו המסורים בידך וער ^טיתינו הפקודות לך. ועל נסיך שבכל יום עמנו ו_על נפלאותיה וטובותיך ש?כל ^ ערב ובקר וצהרים . הטוב 3♦ לא בלו רחמיך והמרחם 3♦ <דא רתמו הסדיך ף*!,׳ v t ' f| י! t ;זז י ־ • J * í I c - r • י* • י I vt 0W קויגו לך? ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו המיר לעולם ועד« יכחיוב לחלים מזכים ןל כלך כריסך: _ וכל סחץם יורוך סלח ויהללו את ש?!ך !־אמת האל ישועתנו ועזרתנו סלרת ? ™[ל אתה \\ הטוב שמך ולך נאה להודות: י* •*יל,Ti Rr מ שים ׳שחרית ליום כפור ישים שלום טובה וברכה חן,וחסד ורחמים ^עלינו ועל כל ישראל עמך בלמו אבינו כלנו כאחד באור פניך כי באור פניך ינחת לנו ♦י אלחינו תורות חיים ואהבת חסד !$מןה וברכה :וךחמים וחיים וישלום;וטו3 בעיניך לברך אות עג? ישויאל־1 בבל עת ובכל־י ישעה בשלומך : בספר חיים ביכה ושלום ופרנסה טיובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עטך בירה לשראל לחייכם טוביס ׳ולשלום: ברול אהה יל Döfd np : אלחינו״ואלהי אבותינו: תיא לפניך תפלו/נו. [::S תסעלכם מועחנתנו. שאין אנו עזי פניבב יק״י עורף לומר לפניך יי אלהינו• ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אגרש חטאנו ■ז א׳שמנוי. בגדנו. גזלנו. דברנו דופי. הערנו. והרשענו. זרנו. חמסנו, טפלנו'שקר.,לעצנוךע. מבנו. לצני• מידנו. נאצנו. סררנו. ענינו. פשענו. צררנז• Wp עורף. רשענו, שחתנו. ■תעלנו. תעינו. תעתעני: פינו ממצויתיך וממשפטיך הטובים ולא ישוח לנו-ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשיית ואנחנו הרשענו: טח נאמר לפניך יושב מתם. ומרז נספר לפניך שוכן שחקים־ הלא כ7 ךן3קתר1יי והעלות אתה יורע אתה ייודע רזי עיולם. ותעלומ׳ות פתרי כל חי: אתה ח'ו§; בל הדרי בסן וביומן כלייות ולב: pts דבד נעלכם מ5ר(*י" נסתר מנגד עיגיח, , ... י ובכן יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אביותיני• *25■ לני על כל חטיאסינו. ,ותמחיול לנו על כל עטנוזיני•. וחס?1 לנו על כל פשעינו: , על תטא'שחטאנו לפניך באונס וירצנן: יעל חטא ^אני W תי: v שחחת ל*ום. כפור על חטא שרופאנו לפניך בבלי ךעת: ועל חטא שחטאנו לפניך בבטוי אפודים: על חטא שחטאנו לפניך' בגלוי ובסחר: מל חטא שחטאנו לפניך בנלוי עלייות: על חיטא שחטאנו לפניך בךבור פה: ועל חטא שחטאנו לפניך בלעת ובמרמה: על חיטא שחטאנו לפניך'בהרהור הלב: ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע: ־ על חטא שחטאנו לפניך בורוי פה: ועל חטא שחטאנו לפניך בועידת'זנות: על חטא שחטאנו לפניך בזדון וישננה: 1על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים: על הטא שחטאנו לפניך״בחיוזק יד: מל.חטא שחטאנו לפנייך בחלול השם: על חיטא'שחטאנו'לפניך'בטפשוח פחי ועל חטא שחטאנו לפניך בטמאת ש?ר!ים: £ל חטא שלזטאנו'לפניך ביצר הרעל מל חטא שחטאנו לפניך ביודעים וברא יודעים: ועל פלם אלוה ?!ליחות. 9_לח לנו. מחל לנס ני< לn3‘ על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד: מל מטא שרוטאנו לפניך בנחש ובכזב: $ל חטא'שחטאנו'לפניך'בלשון ד!ךע: מל חטא שחטאנו לפניך בלצון: על חטא'שחטאנו' לפניך' במשא ובמתן: מל חטא שחטאנו לפנייך במאלל ובמישתה: על חטאישחטאנוילפניך בנשק ובמרבית: שחרית ליום כפיר ועל חטא #חטאנו לפניך בנסית זגר1ן: על חטא #חטאנו לפניך בסקור עין: ועל חטא #חטאנו לפניך #3יח #©חוחינו. על חטא'#חטאנו לפניזליבעינים רטיחח: ועל חטא #חטאנו לפנייוד בעזות מצח: ועל כלם אלוה סל*ה1ת • סלח לנו. מחל לנו• נפר לנו ן״ ן ז י« ; ג״ t « * י " על חטא #חטאנו לפניך בפריקת עיוו‘: ועל חטא #דזטאנו לפניך בפלילוח: על חטא #חטאנו לפניך בצריח.רע: ועל חטא #חטאנו לפניך בצרוף עץ על מסא #חטאנו לפניך ?קלות ראש: ועל חטא בחטאנו לפניף בקשיות עורף: על חטא שחטאנו לפניןד בריצת רגלום להרע: ועל חטא #חטאנו לפניך ברטילוח: על חםא #חטאנו לפניך ב#בועח #וא: ועל חטא #חטאנו לפניך ב#נאח חנם: על חטא #חטאנו לפניך 3ס#ומת יד: ועל חטא #חטאנו לפניך בחטהון לבב: ועל כלם אלוה nin^o♦ סלח לנס מחל לנס כפר לני*" • T * Í * ! - 71 * J : ״ ▼ ־ י., י ועל חטאים #אנו חיטים עליהם ע';לה: ועל חטאים #אנו חיטים עליחם חטאת: ועל חטאים #אנו חיבים עליהם קרבן עולה ויורד: ועל חטאים #אנו חיטים עליהם א#ם ודאי ותלוי: ועל חטאים #אנו חיטים עליהם מטת מרדוח: ועל חטאים #אנו חיטים עליהם מלקוח ארבעים: שחרית ליום כפור קנט .ועל חטאים 'שאני דינים.עליהם מיתה.בלדי שמים: ועל חטאים 'שאנו חיבים עליהם ברח וערירי: ועל חטואים שאנו חימםעליהם ארבע מיתות 3ית דין: ?וקלה. שרפה. הרג. וחנק. על מצלח עשה ועד1 מצור־ז לא תעשה. בין שלשי בה קום עשה. ובין שאץ בה קום עשה. את עננלוים לנו. ואח שאינם בלולם לנו. אתשנלוים לנו כבר אטרנום לפניק. וחיורינו לק עליתם. ואת שאינם גלוים למי ל?ניק הם גלולם וידועים. כדבר שנאמר הנסחרות לויאלהינו לז־׳כגלות לנו ולבנינו עד עולם. לעשות את קל דברי התורה ייזאת: כי אודיה סלחן ללשראל. וימחלן לשבסי ושרון בלל דור יתר. ימבלעדיק אין לני מלק מיוסל וסולם(אלא אתה): אלתי עד שלא נוצרתי איני כדאי. ועכישו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, "קל ותומר במיתתי. הריני לפניק 5?לי מלא משה וכלמה. יהי רצון מל?ניק וזי אלתי ואלדד אכייתי שלא אחטא עוד. ומה שרזטאהי לפניק מרק ברחמיק ?לבים. יאבל'לא על,ירי ופורים' .וחלום רעים: !!לחי נצור לשוני מרע והפיזי מדבר מךמה ולמולי נ5'ש< תרום מןפ1 ^ תהיה פתח לבי בתורתך וכמצויהיך תךדוףנפ:ש♦ וכל החושבים עלי תך־־־׳ ?׳י׳ךד־-הפרעצתם וקלקל מחשבתם. יעשה למען י שמך ;!שה למען ♦מינך;!שיה m קךשתך/!שה למען תורתך למען:הלצון ידידיך הוישי^ה :מיבך וענני*. :היו לדלון אמרי מ והגיון לבי לפניך:י צורי וגואלי. עשה שלום במרומיו' הוא:;!שת׳ ״,לום:נלינו ועלי כלישראל ואמרו אמן: •ל׳י ךצון לפניך :זי אלהיט ואלה’ אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה ממינו #f ללקט בתורתך: וישם נעבדך ב:ךאה כימי עולם ובישנים.קדמוניות. מ!יבה ליי מנחת.יהודה ו«רוישל:ם בימי עולם ובשנים קדמוניות: שהרית ליום כפור תפלה לשליח צבור בקול יוודחין הארון בחך אתר,«♦ אלחינו• ואלהי אבותינו אלה♦ אברה□ אלחי:צחק ואלד!‘ % האל הגדול הגבור [הנורא אל עליון גומל חסדים טובים וק;ה הכל וזוכר חקד אמרת ומביא גואלי לכני כגיהס למען W כאהבה . מסיור חכמים ונבונים. ומיוסד דעת מבינים. אפתחה ^ בחפלה ובתחנונים. לחלות ולחנן פני סלל מלכי הפלכים • m , T י*. • 0 T . * s ואדוני האדונים; רשות לשליח צבור 3(1 ן־ א״ב נע{ורדנעט (1:11 דער פערפוושסער ד\(וס(!1 ״ווי ובנא משולם: אימין? נשאתי'חין בערכי. במלאכות עמןד ברף בבךכי: נוחי מבטן הניח חשפי. דבר עתיות ובאמחף תדריכי: הורג' שפוף שיח ברב. ולונני בצלף אותי לקרב: זעק יופק בבי קרב. תלותי פניף וצדקתף תקרב: טהור עינים מאי ו־ע ° 6ין ני3ט טטוו»»?ע. בעווווהרע , וויו! דען טפפפ1 דעט טוינעט , פטר טננםט טונד טרעקען »ין. (pt . ע עינידרינונג טונד í>i"h נור ד.י!£ע, זייט דען פערטטטפענען ןנעדין, וויט דוט דיעעע סרטפע־ ״ייטען: עיב6י»ע דער ספרטסע דין, די6 611 6ימ4ע:עטלט, שחרית ליום כפור ^ נתן תשד׳ק נעתרדנעט. תאות נפש לשמק ולזכךך. שקוד לרחם מברכי.זכי?• רצויי אסב כנער ורך. קרואים ונקובים בנך בכורך: ?כאיור1 קודש סיוצאר! מכור אונים. פרותם מפרך הלכו שנאנים • עמוסים מבטן פצם משאיונים i סעדם בל למוד כסאיונים: נחונה בריתך חוק בשארם. מבזחצכח צורםמולדת שאיוךם• לברית הבט ותדיח 'כיאורם. כבסם הרב להבהיק אורם: וךאד־ז ידפניק עקד מיוחד. טובח וטבוח מהברק פהי: הניטיו חלץ מאימתה ופחד. לבוחו והשונו לפניק לות:1חר: ואם העוו אורח לסלף. "היכר רסמיק חוק מלהלף. דרישי, וס־ק מליץ :אלף. גניגיק למ!ק במגנת אלף: בדי גדירי הגיגם בין. ביצורם תשע וסטא הלבין. "" און מתמנניק 5י תבין. אגק שמע ולחש הבין: י* נפש נענה תבשר כליהה. שלמם מעומק שוחה: י" מתקיוממנו:הו כסוחה. התרנו בטל אמונתק לש1חתי: «ז וקהל עד יום 10תו תחכה לו לתשובה. להנט1ת1 לחהיה: ״ :*Í ▼ : • V ״ ; • ! • T «תך א״ב נעת רדגעט. אנוש מהתכה. וצבא דיוקלאלכובעיניק. בלהיט אם חבע( האש. מה בחציר יבש: גלוי לק חשך כמו אור. מישיומט בעין:דירתקב©תר.ונלויוהלקכלנסתרות: הדןיחיקי.והי. באחד ומי ישיבנו: ועל נוי וער* אדם יחד ינטה קו. ואי! 9 י־ ״ ״ ״ ״ ״ TT ’*״ 7( יר$״ע אגיש♦ וויי! מטערבןי5עד! וויו!? :iih די:ער ריין :יין; וויו :ע[בסט דעט היאאע1ט חעעיע 6!1' :ינד תין דיינען תוינען ? — ענטלעדעט דית <£(תאאע *) :תפטרייכע טטעאאע, וויו! dih ויו• ״״״V טעד דיררענך נעניסטע י דיר תי:ט §ינ0טערניט ר.ע(1 וויו! (י5ט; דיין ב5יק דווכפתרטט yl5rt° • י"5,.»נ1עי׳ תי:ט תין דונקע? פעדד.י11ט, דתך 5י;ד דיר תבפען <ו11י1 פיגרבתרגענהייטען. על, דער *זוייניי״ 1'.|0 *) ס'ני11ך־ דית ויידענ0ת6ט . ירי׳^יע: זאת ;דן ?ל־1 יציר. ולא!תעיר וצר. למטוא ליוצר: מד״לתבארו. חפירת בוריו. 'חשבון בוראו: טמאמשארו. י&©מא בעודו. יססמא במותיו: ימי תיו תוהו. ולילותיו'ביוהו. !ענלניו הבל־1: נהלום מהקיץ נדמה. !להיות לבעחוהי סמיד: ?לרד, לא לשני. יומם לא לנוח. עד וררם בקבר: נזה.יתאונן אלם חי. דייו אשר הוא הי: ניולד לעמל־1 ויגיעה. אשו־יואם ללי יגיעו בדה אמת: סיופיו עד־, ראשיו מוכיח. ולמה' יחניף: עודי חותמו מעידו עד1 פעליו. ומה לגנוב דעת: פועל צדקות אם יהי. .ילווהו לבית עולמו: צופה בחכמה אם ית.’ עמו להלונן בכלחיו: קצוף בדמים ובמרמה אם.יחי. חרוצים:מיו: רצונו וחפציו בהיות במוסר. לגוב בשיבה סיועה: "! יחיל ישם סוב אם לקגה. משמות נעימים אשר.;קרא/ תחת.?ן לבן יום המיתה מיום לידה הוטב: ״ז וקהל;!ד ♦ו ם מותו תחכה לו לתשובה. להנט׳ותו לתחיה: • מי עמוק אי הרחמים זוכר יציריו לחלים ברחמים: ונאמן אתה להחיות מתים; ברוך אתה ;« מחיה המתים: אחרת VVV'WVW vV \^VAA־VVV V%WVW^V\WWWV>>V\\«V\V\\%\V\%V>VMA WVVWVVVV V"W׳A ^r־V A1’*• יי״נעס ויננעם, וועד ענדערט וויה! pírt ? ער ליהט דיוז ריכטטנור איבער נאליאן טוגד ״לזן ליבזייך, י1ודד ן״^,,־ פעראטג ויך לו ווידעו!עטלען. ט אא5מע רטן יעדעט געטוזפן, דיט טעדערליזען, דאאיס עט ני5ט דודך מ,ן,’3יו! פט דינגעריטסען ווערדע, ויך ודדעד דען מו!פ£ע1 לו פערגעהען; אל1כט עט דטך געדענקען דעד j. יער ע ס ענטקייאטע, דער;רופט, דיט ויין ווטרטעט, טונדדעס ט(ווויטסענדען דעע עט טיינסט רע־ עד ^מט וו3ל!1ע5ען ד.אט! איע אענטע!גע31טט 1יגמ סאן טיין קייע לוי טונדיינהייט; בייע [ע3ען גזרון אי»ס ז•". ---------------- ■ r■----------י י—------׳י-----v• ־־ ■ •1 ־׳■ ............. - r ׳""ו ""ו יויזם נן חונריינויכקייט עאפפענגדך, טונד ווירד ט יי נע טנטטעקקענדע טונרייניגקייט . נטך ויינעע סאדע. טיי. ע?\ r «׳*׳*/ ׳••'י * ן ״••■ן. » | ייוועדו י * *L7 •*יין pMlU , ן)" |_5טוי5הלוי5יכען טרעקקענביןדעין געק״עד,ןט •י ד«ט נא5ט געוועהיט איהעקיינע יוהע, טונד קיינע ערוזאד.־ יוי:עשעי טט!; וא טויאע[ט ער הינטיין טינט גראב. — וויט ? ער אוררעט נטך, דעי [עבענדע עדדענואהן? עד טיוזע ניכט גענוג, דטם ער. 1ע3ט ? לוי איד.ע טונד לוע פ1ייס טיוט ער בעטטיאאט, היין טיהע ווען £ד^’:ן ס1יים דער ווטד.רען ?עהרע געווידאעם. זיין ענדע ווירד׳ם ענטטיידען. הייצעזייט קלון טיהע ניבטם ו1ערהייןינספער י גן, .^נא . פעיניב לו לןן[בלור»הערלי;ער! דע! פערקינדערן דיינעש רוה»עט: לייצנע יילו לוין דלו: כור דעט ע1 5עכענש לויין^ לוווהייוינשפער! ף,^ ^ יייהן. דער לויררענדען לייגש די לו כלור! דיון וילו לו וולזגרע[! הלובען, דער איר דען 11 ע; בעליימעט רען ^סיעשען !Hh. — דיך, איין נל!טש, לו קלונינ! ווי!1 לויך ערהעבע!. פריה לוונד 30(!ש הו1דיגע לויך דיינער לויינהיים, בעוול!הנער דער"לוו:ענד1יבקייט! לוונפערנ5יי5בלורעד ! ך' t טענ5יך בענעדייע לויך דיר. כעסטעגדי4 לושט «יין הערן דיייעש דינסטעש כעש^יששען; די לן פערד.ערר5י5ונ4 דיינער הייוינקייט ב!ייבש ייייערוועהדענדע כעסעפטינוגג: 4ר(!ש לושט דערעוויגע, לו ונד הלוצנעריהווט . ״״ מחלים לחסדןז.ןרע עמוסקד" מלא מ^אליותם ך?$חי Tppln: ־ קהל דור לדור ♦שבח מעשייך5 ״״ ? חלוי וציום גשים לע3רק. ?רואים ?י הם ל?בוךןז: קהל הדר כבוד חורך5 י״ז יקר מלטה" ברעד.;אסירו. :חודך בזד לא יהדרו: קהל ועזוז נוראותיך ♦אמוי, לום אנא רחום כפר ♦ עוין צגים תהלחך לספר . דוחקו לדלים טובים בספר קרוש : <״ ר יון פגיע־ות לפניךד ורבעו. רחש הלולד ביו־ם ישבעו.: י ־ ־ ־ קהל זכר רב טובך יביעו5 "! ?וקר אעךןי לד רעיני. ?קניות $ךב תמסה זדוני: י קהל חנון ורחום " 5 ״״ :ה צור ביוקר י11<>M Ilim•..., —IK 1K—יו מ1י־~י1ר־ל1רו1 0ר ... דיו יון. ווו:ד פרייוען דיינעד וו[1אוו5ט פודכטבוןרע ר וויו פיער נעבעטהי 5ו!ראע?ן בריכגען;יח דיר וויהרע ו!ננע1ענענהייטען פטר; 1וו3ען דיך דעם טו1נע0 ^. >וטד1. ווו:ד דננען ודין דענקווחד־.! דיינער נרטטע1 ב ״טינענט ווידוע רויך »";ע נעבעסהע דיר, ווורד שכענדש פערלייהטט דווו וויר; ,.,ןיי<1! . ־- ווןןבוורווהע<־לינ וויו,1 ק;'ס ח£(1! י נטטט דעי ו!({אע5טיני1 פעינעבער; דער וומפעתיו!נע5דע; ווזגטערדריקט וווגורע דנדע1 י י"5," ו״-עטינ־ וו1(ען ו!י:ט דער העלי p11“ _'^ן ו1י? p ווייס ט ווירםט רוו! ויון ודדע* ווייפמיען, דיוי■ פ*ווכטטטוודט דיינעד ווטמע; עוופוור ה*ב^ י ' הי*?י:יףיט נעט״ירסען טטיירג; דוו! ווע־דען דיר דטנקען ד»גע "ע 1 S י",- ״״ לריף־ 1^סי.ךיןד ?נ׳ועם יזמרו. לבושי #רד רקח והמרו: קהל כביד מלכותך ייאמרו 2 pnוקתולים פנלןל:?ריחו בחידותיו. וינרברץ ?שיבח דשנים ?טיריוחיו: קהל להוךיע לבני האדם חבורותיה ק’ות אנא רחום כפר. עוין צגים תהלר/ך לספר. וירחקו לחייכם טוביכם בספר. רןדיויש : 1’1:צרוןד ךנ?ני הםינזים ושלמים. נ׳באן: ?#אן: ?בית עולמים קהל מלכותך מלכות כל עולמים: •י נחד?כנ?ך לשכ?ןז גאולים. נל?י׳2וןלע’וז ?לוברייגלים: קהל סומך ן; לכל הנופלים: "יז מביעי מרקןד ?ועד להסברו. מחים סש־וב החץ ידברו: קהל עיני כל אליך :שיברו: קיו" אנא סלח נא. פישע ו^וין שיא נא. וכחך :גדל נא. ך!דו:ש: י" ודרס לנוסח ישי <עריק. וייעלם ודים ארש עך!:: קהל פותח את ידך: ״' הלה ?רסמיולציץ 3סר?יו. ה6ס_יךבה לעם מבות־יו: קהל צדיק יי בכל דרכיו: T : T : V: I י חך ,• %%^y1^VV^\ViVVVVWVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVVV\»V^V־lVVVV׳\vVAAVV^VWV^lVVVX\\VV^% * ~ דיינע לדם . דיו! פרוואאען ווערדען 5י13י5ע1ידער טטיאאען. דיו! פריטטער וויע !:ע״ווצדע דעט הייןיצען Í״0 טפעלעדייען דייבערן; וווצד 3ע:יצןצען דייצעט רייכעט אוויעטטעט ! ש<1 'יייז בייאע pírt דייצען טעאפע[ן:עפ5ןווצלט ווערדען זיו! ואיפטיטען ווין דען jhr.ihö’ ; :ווצפטפוו^ ו!ין דעט־ הי<ייי!טטע פריכטע טרווצען, p’rt הוובטטען וו[טעד גו!ך; j י לו פערקיצדען אעצטען קיצדערן דיו! צווטטויכע ו!וו»וו5ט. 1!,.^ •יי) ז1עדדען דייצע עוויצקייט בעדצצען, דיו! פרו!אאען וו! צד ;עטרייען, ווען ד!ו! דיינען טהרוון ווויפטןיו5ען , י|י1 יעצעע טעאפע? יייקי ע״יצען לייטען. דיין רייך ו!י:ט ו!ןןער עוויצקייט דייך! í־c !וידטט דוו! !יו! :וואאע?ן, דייצע 11' rM uö£l ווושרע דנדען הינווע;. נווטט טיטלט ^(ע י''י |>,יה| ו:ו p פערניע איין נעבעטה ש(ש קשאע עש ווויס ציו! קרשגע דער טשגהייט; ערהוורע אייגע טטיאאע י J1'! £ער!ענר,ע ווונ!רע דגדען. איין אוגד !ש(( (וו3 דעש עוויגען מלך. קל1נינ בעווווהגער דער וווגעגד(י5ל"ט! גור דוש רענירטט ווין עאינקייט וו((אע5טינער היי(ינער! מלך ♦ מאזין. עדהוורער דער געבעטהע, דוש דער !"גער גשלישן לו הי(£ע שיי(ט, ביזט פורצטבשר שוגר היי(יג! אדר♦ דיש ד.ערר(י5קייט איינעש נשטטעט אשיעשטעט, !ש(( דער שינד.ש(ט איינער ״שיטע י"1; »ש(1 שיהק (יב(ין טוזנען׳ אייגע (יפפען ריהאען!ייגע נרו!שע.זןועד פעראשג דיש ש((אש05 נששטעם שדסני״ן! מריו?ףבגעךה.דרכיוסופה יסערה. הנאדר מקולות מלם. היודיו כקה שמים: וסביביו שרפי אלים. ומפחריו ןעים וחלים: 1ך ?׳?מי מעונים. זעק״קישיובממתענים: חשרת ססיס סלו. חשמל ??י לסוסו: טוב יודע חוסיו. טהור מצדיק עמוסי!: יושב ??סר עליון. יקר עיר חסיון: כונן שחק בתבונה. כל מעשהו ?אמונה:'ליובש עיוו וגדלה! לו נאוה חהלה: מושל עולם בגבורה. מיסה פשעי ברה: נאור ואדיר בהררית נושא עיון עדריו: סוסת '?’היות ערביות. סילו לרוכבבערבות: עף על כרובו! עונה לעם ?!רובו:'פוקד צבאיות גדודיו. פודה נפש עבדיו: צררו עליונים מגידי□. צבא תסתיונים מיידים: קרוש לשב ת'וזליות.'קנויו משיג מחילות: רם ונשא וגאה. רואה שפל ונראה: שיוכן ברום עליות; שליט ?רוךתדזתיות: ״' 'T ׳'״ תומך זרועות עולם. תקיף ימכל נעלם: vV»'V v־,VVVVVVVVVVVVvV%A׳t^V^VVWV\VVV\^»AVVVVVV»Al׳V\vV V׳V»A^VVVVVVVVVVVV\ VV\VVV׳VV^\a 1'I• !יינע האהייט! ווער קלן :יו! בעגרייפען ? ער רופט אוכד־ ערטיטטערט דיו! פעטטע; הינע םפוד pimo ר'ר ״ונגעוויטטעד! וו ונר טאפעגדע פ[וטהען, 3־וי:ען :יינעד א![אאצט רווזע! !יינע אאיעטטעט איבערטטראה?ט י1 _ ; דארט , אונטעד היי!יגעד שרפים קאהד, דיון ליטטערנד אוגד בעבענד פיהן אואגע3ען, דארט טהראנט b'ד״נשטע היאאע1ש3עוואהגער! אוגד הארט געבעטהע דער בוטפערטיגען. אין יענער ווא־נונג 0'tí דונקען 1׳dÍV , דעש חשמל ש ^ 3{יק א!גדו״צדר'גג?'ן־, דארט טהראנט דער א^גיטיגע, אוגד בעגינטטיגט !ייגע גע־ 1, יע_1 • אין יעגער פעדבאלגענהייט דארט, וואהנט דער א1{ערהאצשטע! אונטוי3אר אי!ט !יינער אאיעשטעט ג?אק . ’ 5'י־אאאעגט צעפעטטיגט זיין גאטט^יכער פערטטאגד, אוגד א![ !יין טחון אי!ט טרייע. זיין געוואנד אי!ט אא־ !!, 0עט אוגד האהייט; גור איהג[ געליהאט רוהע. וייגע א!5געווא!ט רעגירע דיא ווע?ט. זיינעגיטע פערלייהטדיא , עשהאטען דעד אוגטו?דיגען. ער, דעד אן!וויטשעגדע, אן5אעצטיגע, האטנאכזיכט איט דען זיגדעןזיינערהער־ נרןג'י פערניאאט אגגעהא[יצע גע3עטהע , ?אספריתעט דעע טהראגער אי3ער ערבות *v | עד אייןט אוי[י אייגע! ^ ^׳עיבייא אוגד אנטווארטעט זיינעע פערוואנדטען פא[קע. עד ריגט !ייגע היאא5יטע טאארען, אוגד ער?א!ט 3״.זעע^ע :"גער דינעד. ’קאהרע דער א3ערווע1ט פעדקיגדען !ייגע גערעכטיגקייט ; דער אוגטערווע[ט העערע, איהע דאגק. דעד היי?יגע ער טהראנט אונטער 1א3גע:עגגען !"גער געטאפפע, אוגד בעגגעדעט זיא. ער י דעי א(?ערהא3עג0טע אאיעטטעטיטע ווע!ען, דאך טויעט ער הערא3 אוי[י נידריגע אוגד דעאיטהיגע. דארט, ׳יק,ז:ע' אוגעראעט1יצען האהע האט עד :ייגען !יטן אוגד טא[טעמ בי! אין דעס א3גרונד0 טיפע. ער א'!<\דער שעד רעש ווע?טא![מ , א!5אעצטיג, אוגד אוגבעגלייפןיך! פער- (, ) איינעש עגגע(ש פאע ערטטען דאגגע. דעש האצשטען היאא״ןש שחרית ליום כפור ק־ייי מלן־«ןן.עד. לנדף 9*1 ן5ד ?י. tfhg׳ וכבן ואחה כךהום קלח ל:1! נלוך א״ת ב״ש ן:עאאת־1עט• אנא אלמם מים. תכתוב דבקיך למים. כי עמך מקור סיים: ואתה כרחום סלח לנו: כעחרציון תענה תחנתי■ שמעה יי צדק הקשיבה רנתי. אל תעלם אזנך לחהסי לשועהי: ואתה כרחום סלח מו; נעות קוראיך בתפלת שחר. רצרז וחלבן אורם כצחר.לאדני'הקשיעה'ועשה אל תאחר: ואקר כרחום סלח לנו: דלותי ולי יהיושיע. קויך בל תרשיע. מך5י בצדקה רב להושיע: ואתה'כרחום סלח לנו: הצפובים יקר לעבדך. צבאות צאןזירך. הראנו יי חסדך: ואתה כרחום הלו׳ לנו: ומרבים תקן ועתר. פלל לסשנו העתר. אתה אלמפתתי• ואחה כרחום סלח לנו: זעקנו שעה אותנו לצדקה. ערך שועני בחמור דקה מן' תרקח: לך ע הצדקה: ואחדו כרחום סלח לניל חטאנו באזוב וטהרנו. סמכנו סתרנו וסברנו. אנחנו החוג׳י ואתה ’ייצרנו: ואתה בו־חום סלח לנו: טיהור קשוב חנוני• $1י מבתם עוני. שקוה ושדאל וי: ואתה כרחום כלח לנו:.יקמו גזעיך VvNy■' \> XA Vt׳«'Xxvx v\ WVJ» V>\\\\\\\\Í\VVVÍ\\WV'V\\VV פערלייהע א גאטט , כאך דיינעד אןובאתזהעדליגקייט ! י אנא♦ א הערר דעש !עבעגט! בעטטיאאע דייגע געטרייען píi ?׳כריכן, בייא דיר אי:ט יא פעדלייה' א. ו. 11. 3 לוד גנאדעכלייט אנטווארטע איין פ1עד.ען! עדהארע ן>אטט 1 -יא ;ערעכטי^ ,1. אערקע אוין איין טרייען! ענטליהע ניבט דיין’ אוזר pr;"M ביטטען, איינעע יאאאערן! פערלייה' ״־ ‘ א 2 דא! גימטרייא דיינער אנרופער איp ייאדגען * געבעטהע p';ny5 אוגד רייניקע !יא ווייס וויר ״B0״־ 'n'Js’i’♦ הערר! ווי1!פאהרע, לאורי! ניבט! פערלייה׳א. 11.1. ל rir:- בין איך, א הי[(, איר אויט ! (אט ד"גע 2'ךץ ^d» טען ניבט א!ט פדעפ!ער טטערבען פערקינדער דעד גערעכטיגקייט! אעכטיגער רעטטער ! £ערלייה' א•;■ "* .יא• דרענגט טטעהען !יא היר, דיא טאא5ע דיינער העערדע, דיך לו פערעהרען; ערלייגע או«. 0 יזעיד־ ל״נויי-, דע! פערלייה׳ א. !. 11. 1 פי1עט ביטטען וויר אוגד פ?עהען; א 1אט דיך ערפלעהען, אןןאע:םיו’־ר־ ",לא אגיע־ !יבער! פערלייה' א. !. 11. t פערגיגך אומעד טדייען, אוגד טפריך או:! :ע!יג; אכטע אוצ!רע גי1בעטהעךן עגטי'5' דיי.1 !)Mr דורזוו ז־'m דיירמיויוו ר־ייימנוו־ליירי* זייייו 1S די* רויד־יי^יוייודיייו 1 1S. י. 1** י ... *ויר געהאען דופט ז־עט ריינטטען רייכערלייגס. דיין א גיזטט אי!ט דיא גערעכטיגקייט! סערלייה' א.!• טהראוי דיג׳! איט אזוב אוגד רייגיגע אונ1, דוא אומרע טטיטלע, אונ!עד טוטן אוגד לו5(ו5נו • "'י ן*נד ל1י “מאון לעי דו א או::ער טאפפער! פערלייה! א. !. 11. £3 הארע איין פיעהען, א א^עררייגסטער! דייניה **ד"■ ויגדען איך;. דוא בי!ט יט ישראל״ רייגיגער. גאטט! פערלייה׳ א. !,"11. י א !אס דיין איננעיעם י סיר קסה שחיית ליום כפור מעיך עלינו. מהר רחמיך יקדמונו. ועתה ין אבינו: ואחה מרחיב סלח לנו: "כרחום תכפרעון. לכל ח^א עוין, ואל לעד הזכורעין: ברחוב סלח לנו: "'"היום י?סב. כספר חזכריוניות. תחויב והמית. אנא כנה. עירי נא. תתעוררי נא. עמדי נא. התעבי;א. קומי נא. ,רולי נא. בעד חנפיש חנינה. פניידר עליון:' י ניזך איב ;עיזרדנעט:׳ איומה בחר. !לבין כצמר צחר. ?תפלת השחר: בטוחות חוקר.'צאן עררו'!בקרי. בערד תמיד הבוקר: נושב י ועוצר. כליותינו יקצר. בזאת תפלת יוצר: היום. דרור אל תאחר. כי גריינינו ניחר בתפלות' השחר: הכל סוקר. המסטי; !כחיש לשקר. בעת תמיד הבוקר: ימימה לא לבצר• מצריותינו יצר. בזאר־ז תפלת'יוצר: óm. !חיל סחרחר. בטח ירבץ מסחר. לתפלרת השחר: חייחך "יקר. כני:שת לקרקר. בעתי תמיר לבוקר: טהור ונוצר. סנלתו לחיים.לעצר'. בזאת תפלת יוצר: דייס'. לריר מרחם משחר. יושיע טרם מחר• בחפלה ד,ש־ר: 3יבש הרים ועוקר. לטובה עמולבקר. בעה תמיד הבוקר: מקדשך ומזבח והחצר'. נא בקומתם תבצר. בזאת תפלת יער: < סעודה ישמרה כפחר. פצה מריב לחרחר.' בזלזפלרת 1•!שחר: קרניות עשר!עקר. שתולים במתיו ליקר. בעת תמיר לבוקר:""'יורה ומלקוש הפציר. ספק י לחורש וקוצר. בזארת ל?לת יוצרי: העם ון, ,1:lt• י1יי5ע , קוואאע j:1n איש דייכער מוראהערלינקייס פאר! fin ביוס יין u'nirt־ פיוסער, cofu ! סעו־לייד,' ׳ ’י- כ רוו! בי:פ וו(!2יוראחער:'^, !י1 פערנייהע ו!ונ1רע !ינדען. פערלייהע די* זינדען יוייצעס ייגרע!. *ונד ן-״^י'ו• פעיגעסשען זיין , דיו! דנדען! פערליי־ע, h ביזכוס! נלון דיינער v"pj'í!ynKir!3Hh ! «!/*., _ u * "ייסע !!ערדענ [עבענש ־ לו!:ד שאי־עש־ 6ורשהיי!ע , הין בון דעט יומ־עגקענש מיינעטריבען ■ ער. דז^ן. 1-I , * כנה (ישראל) ! 1”h וואקקער אוו ך דיך תייןי! כעטהע 0מ*נדה*05«יגד *:proton ?יר די* ער< 1 '*,,ל-1-, ו»:ד vr.vli ד\נלווי^ לוט היאאעזסהראנער! נזב ,T ריכז שהרית ליום כפור <ויי היום ♦כתב. כספרהזכרונות. החייםוהמות♦ אנא כנה♦ שרי נא. התעוררי נא. עמך׳ נא. ך.תי_צ3י נא: קומי נא. הלי נא.* כעד הנפיש חני נא. פני רר עליו!*• ולגן אך חנון אר!ה ורחום לכל פועל: נ וזך א׳ב נעחרדנעט אך א תים בהין לפניך. כי אתה רחום לכל פועל אך ב וטסים כחסדך אמוניך. כי אתה רחום לכר פועל אך נ ׳ולים ומרגי#ים #כנך. כי אתה רחום לכל פועל אך דלו עיניהם רמעיוניך. אך חיוגים לעניות עניניך. אך ועודים בנצוח לנגניך. אך זועקים יחד המוניך. אך חיוכים לישועות חיוסניך. אך טבולים בטוהר לחננך. אך יודו לשמך בניך;ז אך כפר לעמך מאמיניך. אך לא לנו כי אם למענך. אך מגרמתריוממיצפוניך. חנון ורחום לכל פועל כי אתה'רחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל חנון ורחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל חנון ורחום לכל פועל כי אתה רחום לכל פועל אך (33|♦ phr,hu־ ! 3 hnי:ט נ:עדינ חונד חןן3חראהערלינ! א ווחהר?יך! דיך פ!עהען :'rt חי;3רינסטי5 ו*1ן; 3 ווחהיןיך! דיינער הו?ד פערטרויען דיינע נעטרייען! ג ווווד.ר!יך! :ייפלענד טטירלען :ירו prt דיינעע טעאפע! היד; ל ווחהר!יך! :'rt העפטען חיהדע irtיני1ן כרוך דיינער j:nnrtn ; ה ווטהד!יך! איט רונדרוכפו 3עטהען :'rt דיינע נעבעפהש פחראע[ן; 1 prt íyfcnrtn חיהרען ק^והדען בע:יננען :'rt דיינע עווינקייט; t ווחהרןיך! לו דיר טרייען :'rt חיינאיטיו:; ח וורותר?יך! pírt• דיינער uírtMÜh -י!פע החררען :'; rt rt': ! jhnrtn Í3 הח3ען :יך :ערייניגט, דיך ריין חגלובעטהען; י ו!חהר1יך! דיינעע ;!*ואפן הו(דף:ען דיינע :לזהנע! 3 וורו—ד?יך 'עט :ינד דייגי! נעטרייען, פערלייהע! ל ו1!והר[יך ! ניבט חו;:ערטהו*ו31ען, דיי5עטהח31ען! -0 ו!חהר!יך! דיינעד טוטלנענחטסען פייגדע טטירלען; דען דוח 3י:ט 1taBrt»״״־.,:Í דען די1׳• י1^3™"^,, ! דען L'r- rtn ״^ב'1רי1ז,ליער! גנעדינער irt;!־ י|^ביור״העי״'ני:! דען 3 rtnי:ט ^״׳k דע1 דיי• 3'!'L דען דוח יי!ט יי5ןביור"",. דען דוח 3י!ט י,”“־ ,"־,יער! גנעדינער חונד ו>ן$[2!*וראד• ,״-לי;! דע, 3 rtnי־ט יימ^! יע1 hn בי,ט ^יאהיעיל'^ דען דיי• 1-. , u!'aנרלי!!(1י. "עיי*עי " 2ר«העי^־ דען דיי• בי!ס ״ 3 !ומהיי שחריח ליום כפיר קשו «1י 003 זרע נסןיך. כי אתה רחום לכל פוער: אך שליחה תרבה למתעניך. אך ע נם משמי מעיוניך. אולפצם מהמות שאיונף. אזי צדק גוי נביונןז. א|י קיומם.קךם קנעןד. אך רומם תל ארמיונך. אקישעה לחשמתחנניןד. יאךתמכם1חשכס מסרונך ?י אתה רחום לכל פועל: חנון ורחום לכל פועל: כי אתה רחום לכלפועל: כי אתה רחום לכל פועל: כי אתה רחום לכל פועל: כי אתה רחום לכל פועל: כי אתה רחום לכל פועל: חנון ורחום לכל פועל: <י אך חנון אתה ורחום לכל פועל: וקכן אמח לאלהים מה נורא מקש♦ ף: פותה׳; האדון כייזך א״ב נעןררנעס: ״׳ אמרו לאלהים. ידל ארך אפום וגדל כיח. מכין הרים בכה. d?C לבב ואמיץ כיס. גיוסי! ליעף כס.' לכן ותנאה ןדיול אדוננו ורב כיח: אמרו ^ וואהד{יץ! דוו אגד !וזהגע דיינער ערפראבט^, ערהעבע 1’h ; ** 11ו4ומ-1יז- 1S1-7 t י-ייוו דווו רנרזוזוורווירויו * דען hn ביוט ו!ןןבוור»ר.ערלי;! לי ווווהר(ך■! hn בהט דען בוסעערטינען גאצדצטטפא{! ; דען hn ביוט וו![בוור»העדגיג! ^ יייוהד?יך! Pcyu^11D:h hn איהנען אדט דיינער’ד!י»»ןיטע) וואהנוננ! _ גנעדינער דוונר א((באד4וה^ליני1ד ! צ- וואהד[ך- ! hn רעטשעטט דD’ih h ברדוענדען פ5וטהען; דען hn בי!ט וו?[בוודאהי1רל'!: ! ל hn !ybnhn טפריצסט ןע[ינ דיין פערגיגפטינעם p)h5; דען hn בי:ט א!!באר»הערלינ! '| ווחד־5יך! hn העבסט ווידער 1t)snv דיינע pinhmhfi ערווארבענען; דען hn בי: ט j'byntnhaiih ! .״hn !■pbniw פיהרסט איהד ווידער וודן,, דייגי!! <£טרפח1ןענען טע»פע!; דען hn בי: ט A'bynmiaiih ! * וויווזד!יך! hn »עדקסט אוץ' דאו [ישפע!! דייגער חנבעטהעד; דען hn בי!ט אןובאר»העדליג! י hn ! •pbnhi1 i בי: ט איהרע סטיטלע; א ohbyyh דוו ניבט דיינעע לוזרנע; ננעדינער אוגד ח1ןביוד1)ה'1רל'ך1ר I ♦ וא ?אבפרימעט נאטש: וויא סורצטבאר דנד דיינע טהאטינן! .Vy^ ^!יבכדייוטט גאטט! ער אי1ט !אגנאיטהיר, אורד ן:ראס»עצטיג! דינע א11אאצט האט דער בערגע mn״ Cl-pp‘ עי אי1ט וויי!י1ס הערלענט אוגד פאן וויבערןעגענער אולצט, אוגד סעלזייהט דטע #אטטען קראפט ! דאי יי״ט האצויו prrp; נדאס איוט אומער העדר אוגד ! 4’pihiiyjüh ג Tt אויס שחרית ליום כפץ* "י אמרו לאלוזים: אביונה בשמלם מעליותיו. משקה הריס מע־יותד. !סר עשרת למלאיותיו. וליו'נתמנו עלילותיה לכן.יתגאה המקלה במלם עליותיו: -י אמרו לאלדדם. ז-־יגאה לגבוה בשמי מעלה• עומד, אור כשמלה. לוסיבורח להגרלה. והעוז והממשלה. לק לתגאה ומלכותו בכל משלה: <״ אמרולאלהים. kp דגול מרביות קרש. ונאדר בקרש. ירכו בלש.'■ומשתתויפ ליו בהדרת קדש י........ ־'- לכן.יוקגאה הליכות אלי מלכי בקרש: ״״ אמרו לאלהים. להוריו כיקהישמים. רוקע הארץ על הטלם. ירעם משטלם. לקיו?־1 רעותיו המיון מלם בשמלס." י לכן.יתגאה הניונזה כדק שמלם: "! אמרו לאלהים. kp ועל־1 בשליש עפר הארץ. לדו;קל ארץ . וימינו מפתח שמי עלץ. והעמידם בלי'פרץ. לכן.יתגאה הישי עד־* חוג האךץ: . .! איירו .*VV *B.-X ■V-W* V־׳^ VVVVVV\ V'V'V^/V'V V 'V'V'X /VTVW -V׳V''VVVVWVV*'> 3 (א2פריי!עט ?וו ט ט! איע היא»ע{ האט ער דינען האהען וואהגדסן אוי£געבויט! בערנע וועססי1רט או־ש די גע ן 1ע[[ערן! דענקאאה1ע טטיפטעט ער דיגען "אוגדערן! איהק אי:ט א11ער טהאטען אינהא^ט כע^ס*3 * 05' prm ציהאש האצדן איהע, דעד !ייגע :ע51ער 1וע21ט איט וואטטער! 3 !אבפריהעט גא ט ט! ער אי!ט האך עדהאבען אין יענעד היאאע?שהלןהען! ער אואהין?ט ןיבס ודא ויל! אמגד 1 דין אי!ט א$|"געווא1ט אוגד גראשע! דג אוגד חערר1י2ע"ט! pnhi ליהאט האמין איהק. -עסטען 'י' טמ-פט ווא?טעט איבער אז!עט ! ך (אבשרייןעט נאטט! איה ן אואגעבען איריאדען הייזיגע ! ער אי!ט פערהעריןי&ט איט ה”*עיז"ט י 'ím< רע(מ p'rt הייןיגען י א![עש בעטהעט איהן אן / יזיי?יג געשאיעט! דארוק ליהאט הא5!י1 p^'rt, »יינעק יה סע, מיינעע קיזניג p!n0)'I"n p’rt ן זק [אנפריתעט גאטט! !ייגער אאיעטטעס ג1אג? איבעדטטראהוט 1י« הי»אע1! אויןי וואטסעי ר;^ם ה<1! דיא עדרע אדשגעברייטעש! ער דאננערט £pr ח״אאע( העראב, 1וען ברי^ענד אנדרינגען רויטעגדע פייטיי h׳p היאאע{ י. דארוp ליהאט האכדן pn'h , דער וויא איינען טעפפין אויסגעברייטעט דיא h>HH'n! ־ן 1(רכפו"1י1ט גאטט [ אין איינעp דרייאוינג (ישעיה מ' ;'3) האס ער דער ערדע טטדב ^עאעטםעי * רא נע הא גר גיינדעט רען ערדבא!{! דינע רעכטע אואספאננט דיא אונעראעט1י5ען חיאאע(! !א םטעהע1 איגד ווא;קע| גי;ס! דארוp דהאט ד.ון5דן איהע, דעק טהראגער איבעד דען 71 pmv,ריס! ן 1אב־ שהרית ליום כפור קסז j <״׳ אסרו לאלודם. זוהר בסאיו שביבי אש. ?;'שרתיו לוהעיאש. נוגה לאש. יסברקהאש. לפניו נמשבים נחירי אש. לכןיתןאה אש אבלה אש: ®1 אמרו לאלוזים. "50 סיעולסים. •<רביהעולמים. אוח 3יח עולמים. ?ומן לשבתךעולמים. לבן.יתןאה עתיק יומין: אסרו לאלוטים. ^ מהיורעינלם. סביבותיו תשרה סלם. ע3ישחקים חשבת סים. טועני סרניתיוגבותם מלאוה עי;לם. לבן לתנאד, סצות יי ברח מאירת עינים: "י אסרו לאלחים. "■־ל ייודע סח בסתרי חישך. לא .יחשיך #י בל חשך. .קץ שם לחשך. חוסך לבוקר.צלמותוחשך.' לבן לחגאה יוצר אור ובורא חשך: ״״ אמרו לאלחים. ?י-ל בוק ?שאיו למשפט• סבון כיסאוצדק י״שפמ• אלחי המשפט. תארוז ידיו במישיפט. לבן יתנאה'ויגבה יי צבאיות במשפט: V T I * ” T .-*:־־־ :TIT - ־ : T אמרו A>VV\WVVVV\'«VVWV%V%WVVV«/\\^VV%WVV\%VV\^\%\«V\WV^\1%%VVV\VWVV'WVVWCVVVV%'^A T ?טכפרייועט ;טסט ! זיינע דינער — 3ייער פ1ט>ואען דעם פייערט סטרטה?, דעס פייערט בזיטן! 5י“ *'ישסע טטרט»ען 3טר יויהע העל! לטדוע ליהאט היומין pn’h, דעע פייער פעדלעוזרענדעע פייער! ד H ?ט=פרייועט ניוטט! ער ו!י!ט דיו! ?עבען ט?[ער ווע1טען! דער ערהט{טער ט[?ער ווע01ען! ער הלוט y1^״lyE דער ע״יגקייט ערקטהדען, לו זיינעע £עשסען זיטלע יוין עווינקייט י דיורועליה״ט היומין pr.’rt , י דויערנדען ׳. ,^ס^טכפרייועט גטטט! ער יו»1ט ט??1עהענד! 2יין ריינעס יווינ דודצדרמגט ק1יי2ע!5רפ וויושסערריו1ען: יוונ-״ ייננכיורע rplhn! , »יממער:ע3ט{’5ע ט?וטהע1. דייו טרענעד וימעט טרייוו»פןי־וויוגענט, ומד וועןען י ליייבען ׳ pnhi ליהאט הטמין pr.'rt , ?ויטער יויוט דעט העדרן בעפעהן יוונד ער(י'5טע13! f1( ’ ^)בטרייועט ניוטט ! ער קעננעט וויו ט p«rt פמטטערן פערבטר;ען; פמסטערניס קיון יויהו( יי3טט פער־ ^ \' ער היו ט טיהר י1”1 ליע? נעועטלט דער פמסטערניט; ער פע1וויו1דע?ט יוין »י!רגען ־ ?יכט ׳ טיודעט- yps’ö^ (י31,־ פינטטערניס ! pnfti ליה»ט ד.ט5וין p.vb, דעp בי?דער דעס ?יכטעט. דעע טיופפער דער ר ,.^v סטרייועט גטטס! פעטט סטעהט לוע געריגט ויין טהדטן; וימעט טהריונעט פעמטע, רעצט יוו3ד גע־ נןמ״ * ייי! עד טיוט הערר דעס רענסס; הטנדהטבער דער גערע3טי;קייט • Tדטרוע ליהאט הטמין יויהע, אגת! לער הטך p’ti ןעריצטע ויך לייגט! שהריח ליום כפור "! אמרו לאלהים. י.סל לו!אחה מלוכה. שיוכן עד ואת דכא• משיב אנוש עד דכא. ואומר ׳טובו כרוח נמוכה. י*• • • ” T .י* ״ < • ! ־־* 9 * T I לכן יתגאה כי מי המלוכה: "" אמרו לאלהים. י<הל מיוישל בגבורתו עולם. הכל צפוי ולא לעלם. זה שמיו לעלם. ספרו מעולסועד עולם. T י, לכן.יתגאה ברול יי אלמי ישראל מהעולם ועד העולם: ״״ אמרו לאלהים. ׳!י-ל נתיר חסד לאלף דיור. לוחם זקמיו מדיור דיור. מקים סכת משיחו לנדור. האיור תונה עמיו כמדור- " י 'לכן ותגאה!היזכרו לדר ד1: "" אמרו לאלהים. יוי-ל סובל עליונים ותחתונים. שומע אי אביונים'. מאזין שיח חנונים. מקשיב שוערננים. לכן יתגאה אלהי האלמים ואדני האדנים: ™י אמרו לאלהים. ^ל עזוז וגיבור איש מלחמה. נוקם לצריי ובעל חמה. מכרית קמיו במהומה. נוהם עליהם בגהימהל ־ לכן ותגאה יי אי^ מלסמר׳: אמרו x^x ^ וחבפריטעט נחטט! חיה? וו 11"! נעביהרט דוו! ריין; חי? חוכע:ר1י5ען טהרוונט ער, חוגר וויו י^ןן! הינען זעע(ען ! ער פיהרט טטערב[י3ע בי! לור לערקנירטונג; רוו ן טפריכט ער: קעתרעט וויךעד וזין ךנג(11' רחרו? ליהאט הח5!ין חיה?׳ דע? ע״ינען! !יין וויוט דוו! רייך! לחבטריתעט נחטט! ער רענירט רוו! ווע[טו1!5 וזיט חזנינו ווו 1ט! ו!ןן!עהענרער 1י"11־ tl3r1?1,DD'll^h יויגכו «יין’עווינער גחאע! !יינע ניטע ב5ייבט פוון ע״ינקיים לו עווינקייט ! דוורו? ליה אט החב:ין חיה?׳ !ייוו ער, דער עווינע ישראל׳ט נ£טט! 5חן ע״י;קייט בי! לו עווינקייט! j (וןבפריי!עט נחטט! !יינען פריינדען בעהעלט ער ויינע הולד דע? טוהענדטטען נעט1ע5טע ג?דן|יו״ו זיינער פיינדע נעטלעכטער בעטטרייטעט ער פיר וזוכר פיר. ער ריכטעט דיוו היטטע !יינעט נע<וולב0ע| רעם־ חוין,. וזוכר חו»לייגעט !יוו. ווין !";עגן פחלחסטע ווחהנט עווינעס (י5ט. דחרו? ליהאט ההכ!ין היהע• טען וונדענקען ב("בט וןויןי עווינע לייט 1 p לחבפרייועט נחטט ! ער וו י! ט דער ערהחלטער דער חבערן ווונד ווונטערן ווע!ען! ער ערה(!,"0 י דמר!נג 2u\ • ער פערני»»ט דווו ק[וו;ען דער בעטהענדען; ער ״עיקט 1“V'i דוו! נעטרייוו דער פןעהעגיע1 ’ ציה»ט ר.ח5!ין חיהגן, דעp נחטעער נחטט, דעp העדרן ח1(ער העדין! ג,4 y {חבפיייועט נחטט ! ער ווי!ט אע3טינ ווורד !יניייך, וויין ורעלר p'h טטרייטע ! רו!2ע£?^ 5^ענר׳* 1 £יינרע ווו נר נריאאינל ער רייבט !יינע ווירער!ח5ער וזויןי חין £ערלווייפלוננ; ט חבט ווידער !'1י ־־ 1£ומהען. רוורו? ליהאט 13pn'| וויה?, רעp עווינען, דעp העדרן דעם קרינעס! - ןח2 מסח שחרית ליום כפיר ״״ אמרו לאלדדם, ?יל פעל ועשה הכל. בידו ל3ךל ולחזק יכל. אליו ישברו עיגי בל.מדןיומשוטטות בכל. י י' י לכן.יתגאה עלייה על כל: "! אמרו לאלהים. ?יל צדיק בכל דרכיו. ;שר מאיץמחרכיו. יי5ץ בעם ממליקו. ;ירשו ארץ מביורקו. , לכן והגאה ברכי,יזי ?ל מלאקו: ״״ אמרו לאלהים. ייל קורא הדודות מראש. מגיד אחרית 8ראש.יבחר באיום דלת ראיש. עזיו ייום יום לדרוש. לכן יתגאה המתנשא לכל לראש: ”׳ אמרי לאלהים. ייל רם ונשא שיוכן עד. בטחו'ביו עדי עד. ?מדו בסיור קדושים ויעד . ולעם קדושיו נועד.' לכן והגאה המביט לארץ ותדעד: ״׳ אמרו לאלהים. ייל שביליו בימים רקם • שמיו מרעיף 1'?יכים’. שמיו מ;חךים שחר’וערבים. בשער בת רבים. י לק והגאה;;'ציאיות ייושב הכריים: יארד ו ^ 2 לאכפרייועט נאטט! ער ווירקט ו!ונד טהוט אן1עט! ווין !ייצער האוד איוט דיו! נראטע אוגד טטערקע l\fi יי^עע; לו prvn האררע! דיון אוי;ען א51ער, ו!ונד זיינע אוי^ע! חר3םויען ו![[עמ. דו!רונ[ ליהזוט ד.א5ו»ן P", דעע האכטטען וויבער א1?ען! !אכפדייועט ןאטט! ער ו!י1ט נערעצט וווי!, א[!ען זיינע! •זעגע| • '••ין' דע! ןערעכטע) ווי!ט זיין 3[

V־% \A \A V% V%WW VVVV'^V'WIV* V' v' v ו1ונגען הי;ידען, דיס ;עבעטהע 05ר־ *'Plrt 'J ער03ראו:;'15עחען, 10 :ד דיעער גונסם פערטרזיען. 0וח־ דיס ג״דייכט דיר ;11 עהרע. ׳עגען'כשיג יוירד דיין רוחץ געפדיוען, 0ו:טער עטהעריטען פידשטען; סונטעד דען בעטטע;די; 1ו0נדיע1ב0רען יוו;ט-ר דען הערדויכען נדיבים, חווטער 1עגי0;ען פ0ן פייעד 5?0וו>וען; 0ו;ד 0יו1וועד פיחרען :'0 דימיע j ק 0 P'rt »ו;דע. י " ”Tor מג = u דאי שחרית לץם כפיר <״ ורצית שבח.,k ממעיסי ימים. לשולי טובה. קיעי t!h• עגימי נפש. והיא כבו רף. «! אמר אומץ תך,לתף. לתג בפליאי ■שמיות. בעכאיות עירי1< בקריו'שי'.קךם.'בך3ב רסתים. וקן־שתף בפילם: m ור^ית שבח. ייי'" משיוקדי דלתות. שופעישיח. הישע' סליחה. תאיביי כפרה. וליא כביס־ף: זבכן ת» עוו לאלחים (bi ׳שראי‘ גאות): ״I1 זי על לשראל אמונתך. על ל<ראל גאות׳ו• על :שלאל סרךהו. על.ישראל זכירתו. על לשראל מהרתיו. על ישראל כנתו. על לשיאל מלכותו. על ישראל סגלת־ו. ■\ז נטך א״ב ן:עטת־געט: על:שהאל ברכתו: על.ישראל דברתו: על.ישראל ועירתו: על.ישראל חמלתו: על ו׳|7אל ישרתו: על "שהאל לאמתו: על ישראל נעימתו: על.ישראל עדתו: X V> V׳v ■V’k W\ דרוך ;;עפע11ט דיר L-.hu, וויין [ו! ב טדט דעע 1:1 כרע קורלןעבענדער טי(::ע1ינען, »יד.עפטן1ען n!h־ ^0' ג כי נשען; ט1כד דיש נערייצט דיר לוד עד,רע. 1 י)ן). יועצטי5 ודרד דיין pr,n נעפרינען, ווונסער טענעגנבארען; *) ט!גטער טטטרען פרן עירין; ט!נטער ט גן הי־!יגען; ט!נטער איריטדען ד,ט«:ט[טטד.רוז5פר. וזו:ד טת:»ער. פיוזדען :'h דיינע הייןינקייט ClH P"h^' דרוך נעפע1!ט דיר 1:lr.h , וויין hl ב ו!ויס דעע vtm דער פ1ייטינען בענוצעד דיינער פפטדטען! ד'״ ר^ו". נעבעטהען ערדטען, pírt פערן:עבו:נ ביט ט פ!, טוס־ !ין גווך פערלייהזנג נט־גען. xth דיס ן.עריי5ט דיר <ל 4 l'rt ישראל טינט זיין ג1ויבע. וויו ישראל פרטנגט נייגע הטהייט" חיבער ישראל f;hU 1": ülnhoun. , pírt' ישראל ו!י:ט ער בעו־טצט. טין ישראל רייגעט ער. l'h ישראל הטס ער נייגע rtn־:uíur1rj3"h p1 . l'h ישראל ״ירד ניין ריין טנעוקטמט. ישראל טינט י"! <*ויי;ענט.־ז£1 " ישראל נעננעט טיהן. ישראל טינט נייכע טונסערהט1נז)55• ישראל טינט נייגע רענירעין■• ישראל טטוזנט עד. ישראל ט־נט pmh רעד5*ן-ישראל טינט ניירע נטליט! • ישראל טינט ער ןיב1ין. ישראל טינט נייגע ןע״״יר“ ,?ר«ל שחרית ליום כפור yp על לשראל פעלתו. על "ן!ךאל צדקתו: על ישראל קרשחיו. עלויעראל רוממותו: •י על י.שראל שכינתו, על ושראל תפיאךתיו: ובנן:161 נשחקים: נייד א*ב נערורדנעט: אפ?י או־ץ בךבריו הקים. ביו־אה לעבדיו מחלהקים. גולה מוי חשל עמוקים. דבר עבריו מקים. החוצב לחביות ובךקים. יה3ר מאירים ומבהיקים. רבר בדית מצוקים. הפדיו גדול מעל למוצקים. טיוב ומעיר לאקיו דבוקים. יהיו כלבו דבקים. 3י מרוחו הרים מהפרקים. לא;בילו!עמיו צרים וצוקים. מפחדיו •?יבקעו עמקים. נמוגים ובדונו נמקים’. סופה ופערה דרכיו •$?קים עין מדרןו רןל£יו כאבקים. פדות ׳פלח ד־לעם לו סיפוקים. צוח לעלם בריחיו לניפוקים. קנויים ליו ובימיניונחבקים. ¥0ים ואחריו נדבקים. ״! ׳פועם שמע ממעמקים. 'תפארה עוזל׳פויפנת העמקים. & א׳־ב ובכן.יזי מי כניוןל: V כם־וך אדיר בקדומים." מי כמיוןז י־ורא כס ובזד־ומים.: מי כמץ־ ,^■■'■יהיכש . ער עכטדיישט דער פינשטערניס טיבי! פערבחרנענהייטען; יגר בעטטעטינט דינן חויכטפד;ך :’•:ענו " ׳ ש • על ודר5ט nmM5׳:1 רווח־ 13'נ1ל•׳ ! !יח ער?י'3טעו דירו 1 unיו ח1רד (1ר!-.רו0(1ו !•רז. צויהנז חי.ט ב1נד ישראל צויזט זיין וועלק. prt ישראל חי3ט ער טונענד רוחש. i'iti ישראל רוהט זיינע ד\י1ינקייס., צודןי ישראל זיינע ערוזוובענהייט. ®•V ישראל רוהט :"גע ״בינה. Vlrt ישראל !יינע »ו!*עשטעט. * רוך צוללען עכדען ד־ער ערד־ע, דיוו זיין נעודייש ערהע[ט , ווירד יער ודן קווהרען ווים עהרפולסט סר ש • ער ודרפט whi3:| רווה־ 13יטכ’ע! דיו ער!"3טען דירו ווע1ט חוכר ערהצ![1ען :•רו. pn'h חי.ט ליער 213.- !).^ד״1 טט*ווו»פעטע־ן ווייננעדענק; דינע ניטע רויבערטסיינט רירו ה ר! ה ע פעשיוע. ער ר!י!ט ניטיו. 311V- *"!ע! 5־״’^געד חיין שוט;; חין יו־הע 5עכען ח55ע ריח ז־ך יון וויהע הוולטען . דין הויך לערטפייטטערט געיןע; קוים• פע!:ען 5עראו!ני1ן ניבט דינען לרודן ר1דשלוהצו[טען. דין צונטרעקקען לערטהיילט ריח טוזעלער, :ירו ט»עו• ^ י 1-1־נעלפליטעןוויחווח3ש . jnmo«חונרודרבע? « ודכדעבעלייצנען:יינען פ3צור, ר!ו:ד דישטערעש נ׳1ו ו!1ק רען > — ׳ •] ׳- ׳ . ר ר •ין v ׳_ -s « k "- ן jj,, |:דנעלפ?יסעןוויחווח3ש . jnmo’.................................... ............................... . ... ^ ^לייל-גש פושעש. רעטטוננ זענדעש ער py;"rt פרו5ק דרו; pn'fi רונהעננס; טטיפשעט 1!'irt עויינ :יי.ע! ב.נד '--ו געליבטען; זיח זינד זיינע ערווחרבענען. ;יינע רעצטע צוו»צוראט זיח , 1\,־,p פחלנען !׳ח נתך . ורנד ל ^'־P יון. עד ה וו ר ט :":ע רחזע ווים טהחלע {ישראל) חויט שיפען ט־ייען, רוונר מחפפט סיר,ר ;1י4ג י "־ * »’«־ איזש ודא דוח, זזעבשין צוין יענעק דזי»!ו5יטען החהען ? 11ער 6מט ודח הצו, סיזפפער רעד רד»:ןי;1 צ! ונד עח־ע? ״ L u וועד שחרית ליום כפיר כמוך נברומיושיע. מיכמיוך דבר בצדקהרב להושיע: מיכמיוןל היוד והדר ליוייש. מי כמוך ורו?»יס מגון כיובש: מי כמון; זו בעידיונים. מי כמוך חסין באל־יפיישנאנים: מי כמוך טיוב ומטיב. מי כמוך ושרים להטיב:'מי כמוך כנס כנד מי דדם• מי כמוך'להשיב ממצלוחים: מי כמוך מדד בישעלו מים: מי כמוך נאדר מקולות'ימס:' מי כמוך שם עכיפרכובו. מי כמו!5 עוזר ויודע חוסי ביי: V כמוך פועל ,ישועות. ימי כמוך ציוערןי להשעות: מי כמוך קדוש ןנ'וךא שמו. מי כמוך רוצה בעם'ר• ״ V כמוך שומר הבריח והחסד• 5׳י כמוך רוחן אמת ל:על2 ולאברהם ססד: ו;נן אין נמוןז באלו■,ים אתי• ואין ?מעעייך: נוזך א״ב ;עהרדנעש. אין בטוף באדיר׳ מעלה . ואין כמעשיף בברור׳ מסה . J’K '^v\ww\a׳v\wv\׳w׳v\ vwvv\ wvwvnw^vvwA'Vvuwvvwwwwwiwvwvvwx «ער היוט וויו! דולן, :ינער ווונד רעטשער? !טט^י י וועד ווי:נ1 וויו! דלו, פעדקינדער דער נערעכשינקייט, טריהואפןי• פיהרענדער יעט ונער היוט וזיוו דווז. וזי ש אהיעשטעט וזו:ד פרהכט נעק!יי־עש ? 1>יי 11 ער הי:ש וויו! דוו!. זינדען פערו׳21’' וועד היוש וויו! דורו. ריין הונשעד רען !יבעדן זועזען ? וועד העש וויו! דוס, נעו!ה(טינ וזו נפער טוחענדען &וון /}i‘ וזע־ העש וויוו דורו, 4ישינ רזוכד ווהה{שהעשינ* וועד וויוש וויוו רווו. שהיראער דער אעערעש וולנען? וועד וויזש וויוו דווי. נעדעכש וזיע וול,'1 ;ופריו נ1'£'1 ■ וועד ווי:ש וויוו דורו, רעששעד ווויי! אעערעס וועד וויוש וויוו דוו!. דער נעוועששער אישש ווין הלה1ער הוונד? _ עין וועד וויזש וויוו דורו. הערר?יץ p'h נעשלוע ד~י 0112 י וועד וזי: ש וויוו דווו, דער וולןקען וווובש נו זיינעע ווו!נען ? yD| ! ווער ווי:ש וויוו דוו!, הע5פעד ווובד קעננער :יינער פערטריי ווער היזש וויוו דוה, טשיפשער רעש הייועש ? ...,ט? עטהעין י1־ ; וועד חי:ש נוירו דוח. דען וונבע וועד וזי;ש וויה דוה, היי(ינ חוכד פורצשבוור וויע רופע ? י ,,£%* י ווער הי:ש וויה דוח. :»:py פ%וע (,־ וועד וויה דוה, ר.ע!ט ni :יינען בונד הונד נישינע לו:חנ־ • • רם "0':1'"P י וועד וויה דוה, ערניינס דע^ יעקב שלייע, לעע .אברי׳ ג אין י ניאהנד ו.("3ש דיי הונשעד דע! אעכשען דעד ה3ערווע(ש; שפרוו<11ט • :י cet דיינען שההשען הונשעד רען יערקההרנע! ךעי יזונ ,Xituv שחיית ליום כפור אין כסוף בגדודי מעלה . ואין כממשיך;?דרי מ$רז פעא אין כמוך בהמוני מעלה אין כמוך מכי מעלה אין כמוך מנהוד♦ מעלה אין כמוך בכרוב♦ מעלה אין כמוך במלאכי מעלה אך כמוך כשדפי מעלה אין ?מוך בפליאי מעלה אין כמוך כקדוש♦ מעלה י״ז אין כמוך ?שנאני מעלה ואין ?מעשיך בועודי מטה ואין ?מעשיך בךו;ל-י מטה ואין כמעשיך ?יקירי.מ?ית !אי) ?qtF לגיוני מטת ואין כמעשיך מגידי מטה ואין ?מעשיך פעריע♦ מןעה ואין ?מעשיך בצבאות מטה ואין ?מעשיך ?רקול מ.טה ואין כמעשיך בהקיפי מטה ובכן נאדרך חי עולמים ? די!ער :1 |uhוירד phő חזן !עוזר (ונדע3נ1'1: »יט אגןענעה»ער נזטי»»ע . פותהין הארון נאך pm א״ב ;עןרדנעט. לחי עילאיים: לחי עיולמים. דונאוה האדרת והאמונה T V: T .״ V V ־־ T חברנה והברכה /VV\W% \^'W>V1A(WW(!VVVVlWV>í%WVkVVVVVMM^%W^VVVW^WiVV\\'WVVVVVlV'»t' יייייי נ[ייבס דיר (וונטער דען העערען דער (ו3ערווע1ט ; ,, ניכטט דיינען טהיוטען irt נסער דען רעווווה:ערן דעי •(וונמערווע!ט . ^ 3!ייבט דיר (!ונטער דען ק(ורען דער (וצערו וע[ט; .י ניצסס דיינען סה(וסען (וונטער דען 5<1'p1!w«rtu| דער ווונטערוועןפ, נ1יי5ט דיר (!ונסער דען דיינען דער (ןבערווע1ס. _ ניצטש דיינען סה(וסען (!ונטעו דען מ(ו(ורען דער ווונטעדוועזט. נ1"5ט דיר (וזנטעד דען ?ויסערן דער (ו3ערווע{0 . ״rr־ 11"5ט דיר (וונסער דען כרובים דער רובעדוועןט . ניצסש דיינען טה(וסע) rt ונסער דע ן םעסל3(!רען דעד וווכטערוועןט. ;>|ן _ _ ניצסש דיינען טהחטען וזונטער דען (עניוונען דער ווונטערווע1ט . ניייצס דיר nונסער דען ענ;ע1ן דער 1לבערווע1ט; :'«רנ7• ניצטש דיינען סר,(!טע! (!ונטעו דען פירטטען דער vLummrt,. « יי;" -י״יצט דיר irt נסעד ךען שרפים דער (ן3ערווע1ט; :1.r,v_ י ניצטש דיינען טהוזטען (1ונםער דען אעצמעען דער (וונטערוועוט, 'י גיילצש דיר (ו1נטער דען חוננע:נ3(זרען דער ול3ע1ווע!ט; :•״ף_ . ניצטש דיינען טה(וסען וזונטעד דען ם(! (!רען •דער uU-’immrt . ״יי5מ דיר רוונטעד דען היייינען דער ר!3ערווע(ש; נינטש דיינען טה(וטען ווונטער דען ם(ורנעה»ען דעי (וונטערווע?ט; גי"5ט דיר יזונטער ךען שנאנים דער וו3ערווע1ט; ניצטס דיינע! שה(וטען (זונטער דען נעוו(!!טעען דער (ו!נטערווע[ט, , ובנן שחחת ליום יפור הגאוה והגדלה הד?נה והדבור ההוד וההדר הועד והותיקות הז-וך והזוהר החלל והחוסן הטכם והטוהר הלחוד והיראה הכתר והכבוד הל_קח וסלבוב המלוכה והממשלה הנוי והנצח ה?£גוי והשגב העוו והענוה הפדות והפאר הצבי והצדק הקריאה והקדשה הרון והרוממות השיר־ והשבח החדלה והתפארת ובכן גאטיך־ אלהיט ;*ימה; לחי עולמים: לסי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי ע־רלמים: לחי עיונים: לחי עולמים: למי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עוז5מיפ: לחי עולמים: למי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: לחי עולמים: כונדן ה׳א-יי',- cj'ít.iUv -,t; כליך נאמיך? ?אימה. נבךכ!ז בבינה: עדלך מרלר־ז־^ןי בדעה: נהדר? בהודיה• נוךזי בועין־ה: נזבירןו בזמרה• jfpí. ?חלה: נטעימל בטהרה. נניזדיי 5יר^ה: ?3?דיי ?לה|7גי נלבב? ?למידה־,: נמליכך במלוכה. ננצחךבנעימה: ?י1; שהדיה ליום כפור קעב ?שרו־ה. נעריצך בעניה: נפארך בפצידוה. נצלצלך בעדו^ד־ז. נקדיישך בקריאה. נרוממך ברננה: ״׳.4שוךךך בשבחה. נתמיךך ?החלה. T " * וכבן ר1ממו« אלהינו ןהישהחוו להדום רגליו זקדוש הוא: ci'rt נר ך דע? א׳ב ןנעוורדנעס. חממו אל מלך נאמן. קרוש הוא ברוך בכל זמן: חסמו גומל סקרים. קרוש הוא דתיוחיו היורים: רוממו הנקרש בצךקר־ז. קחיש היא ומאזין צעקה: חממו.זרת שחקים.'קרוש הוא דוכיו ®מחקים: רוממו כבודאומר' כלו בהיכלו. קרוש הוא להקדישו “עלו: דוממו מיונה מספר לכיוככים. קדוש הוא נצב בעררה ?רובים: רוממו סובל בזרועו עולם. קדוש הוא עזוז ומכל נעלם: ייממו פורה והוגן ורידים. קדוש היא צדקתו שמים מנידיכם: ייממו קרוב לקוראיו. קחשהוא רוצה יראיו: "! רוממו שומע ?*5ל'ות• קרוש הוא תפארתו במקהלות! I T • : ־ 1 J ־ :I •• ובכן '׳*W\\1W\V%VW\V'WW.WWVWWW\V\VV%V\\VVWWVi\WVWW\WV%VWW\V\VVV»VVV\ ♦ עודר עב c דע ן עווקען ואמערן נ£טט! בעטהעט וון פ וו ד גי׳־נער פיטע טעאעו! ער וומט היי1ינ! ערהעבט ורוטט דען טרייען קיוכיג י ער ווי!ט היי1ינ, נעבעכעדייעט וו ף וו(ד1ן לייטען. דע ן ערניינעד וו’[ןער ארהןטהווטען; ער ווי!פ ד.ייןיןג, !ימע נע!עטלע !מד וו:1«ט־םפו!מ. דע1 פעדהיידנטען דודך נערע5טינקייט! ער ווי!ט היי5ינ, ווו:ד פערליאאט נעבעט־ע. וויהן, ער הווט די6 היאאע! ואיפנעטפווננט ! ער ו!י!ט ד-"1ינ, !יינע אוורטע !מד !יש. יען וו^ניפקען! עד ו!י!ט היי5ינ וווגד Trca'iiSIh . ׳''-' איהן, ווין :יינעל[ 3וו?ווטטע םפרי5ט ו!1ועט אוזיעטטעט! #ימ_ עד וד!ט היי[,;, וויסער הייןינקייט עדהוובען, וויבער הוןהייט ערהוובען. י"־'1 קיהן, ער הווט דער טטעדנע ליוד.! בעטטיאאט! י גדד ער ווי!ט הי'1מ, ממעה ט ווין קווהרען פאן כרובים. 5-״. '־• יחנן ערהא?טער cin חע[ט irt( ט ! ער ווי1ט ה"1ק, אעצטק ווו נד טונבענרייפ[יך. ''v ער1ווגעד ואלד בעננעדינעד דער 3רראאען, ער ווי!ט ה"!ינ. !יי נע נעדעצטקקייט פערעמדעט די וו היאאע[. ׳'' אייזן. ער uns !יינען חלרופערן נווהע! עד ווי!ט היי!מ! נלעדינ די וו וויה! עהדפירצטען. א*הן ע•־ עדד״ק־ט געבינטהע י הייויג ווי!ט ער ! ואנטער 5ערוו1אאע1טען קווהרען, ערטקנט ויין רוהע! שחרית ליום כפור ובכן רוממו י♦ אלדזינו והשתחוו להר קרשיו 3♦ קדויש יי אלחינו: : י• r: : I » ״ : - 1 t: ■ ז ן :r ■"י "• נ^ן דעע א״ב ;עארדנעט. רוממי אדיר ונ/דא. בי קדוש הוא ?רוחו 'שמימ שפךד־יו רוממי גדלתי בקהל.ישרים. ?/קרוש הוא דובר צדקיח מגיר מיישרים: רוממו הנערץבקדשה I ?/קדיש הוא והלוכיבקרשה: רוממו זיכרבריח אבות. כיקרוש הוא חיוצב לחבית: רוממי טהור שילה ברקים, ?י קדיש הוא ייסד ארקים: רוממו ??איו הכין בשמי רומה. ?/קריש הוא ליכד חכמים בערמה: רוממי מוחה כעב פשעים. ?י,קריש הוא ניתן;ד לפושעים: רוממי שגיא שניו לאין חקר. ?י,קדיש הוא עשתונות חיוקר: רוממי פיידהנפש עבדיו.'?י,קדוש הוא צדיק קישט מעבדיו: רוממי קינה שמים,וארץ. ?יז,קדיש הוא ךם המביט לקצות האכ*1: <״! דיממו שוכן עד ןזקדיש שמי. ?י,קדיש הוא החלתו ז?ש'מ'י: ו;3ן כי אתה אל אמונה: נוון ־ענן; א״ב נעיורדנעט , אמונתןל כעליונים. בריתק בתדותונים: גדלהך בעליונים • ..............................................יי ־' י יי׳ו.. 331) ♦ עדהעבט דען עווינען וזזגזער! ניוטט! L'^há הין לו :"5׳p1 היי!ינען בערלע ! דען ווונ:ער ג יו ט ט , דער' עווינע ו!י!ט היי!ינ! , רוממו♦ עדהעבטדען אעכטי«עןווזנדפזדצטבוורען! דען ערווי:ט היי!ינ, זיין הדך עדהייטעדס דיא היייי1" יעיהעבט וויה!, ער לייגט :יינע נרי! ס ע רעד?יכע1 ד1»יינדען; ^ _ <0 דען ער ווי!ט ד.'י?ינ, ספדיצט טונענד, פערקינדעט רעדויב,!' 1 ערהעבט דען פורצטבוזרען היי!עען! דען עד ו!י:ט היי[ינ, ר,ייןי; :יין ייי1*’"1 ערה-עבט וויהן, ער נעדענקט זיינען בונד ו1יט דען פעטערן! , דען ער ו1י:ט הייזיג. וויהע ענטפטרווה1ען פייער y H,|nlő ערהעבט דען רייגען, ער סיטט דיון ב[יטלע ו!ב i דען עד ווי:ט הייןינ, ער נדינדעט דייי ערהעבט דען פעטטען טהרו! נער וו ין יענער הווהען; דען ער ו!י:ט היי1ינ, פענלט דיו! קן!;ען ^•ן ו1יי;ענעי י ערהעבט ודה!, ער ?עטט וזונזערע איסעטהווטען וויו! ווו!1עען ר.ינטווינדען. ^, רען ער ווי:ט היי!ינ, רייצט דען מינזעטהעטעין די* ' ,;!ן, ערהעבט דעסטען יווהרען אעננע ווונענד1יך ו!י:ט! דען ער ווי:ט היי!ינ, עו־נרינדעט "ןןע 5עךוונ׳ו ־■^ ערהעבט רען ער1>ו!;ער דער ןעע5ע :"נער דינער! רע! ער ו!י:ט היי[,;, נערעכט ווונד טהיוטיל! b ערהעבט רען סוופפער דעד היאאע( ווונז־ ערדען!! -ע ן ער ווי: ט הייויג, דער וז^ערהוזבנע! ער וויבערסויט דעד ערדען ערהעבט דען בעוויזהנער דעי יוו:ע:ד1יצקייט! זיין נוזאע לוי:ט—״היי!ינער! ן^~ דע! ער יויזט הייייג; :יין רוהע ססיאאט איש :יינעע נוואעו fi" שחרית לים DS3 קעג רחל-בחחתונים: היודל בעליונים. יעולל בתחתיונים: 'זכיידל ?עליונים'. חניתל בתחמוניט: טהררחל בעלי1נימ..יר;אסל ?ההמונים: כבודל בעליוניט. ’־־‘מודל בתחתוניכם: מעוגל ?עליונים. נול בההתיונים: סכתל בעליונים. עח־זלבמחמונים: ?#דל בעליונים. צדקרהל״בחחמוניט: קדשחל ב־עליוגיט. יוסמותלבההתיונים: <״! שפינמלבעליוניבגמהלחלפתחתונים: ו3נן תמרץ ותוקדש: גיון א׳ב גע^רדנעט. הנקךש ?אלפי אלפים. הנקן־ש בגעש גלגלים. הנקרש בהמוני /!*דין ♦ הנקרש בזיקים ז׳וךחים. הנקרש במכם מהורים. הנקרש בכת♦ כרובים. ״ • :tJ ; • •• : • הנקרש במחנות מלאכים. הנקרש בש־רפים עומדים. הנקרש בברוד♦ אגפים. הנקרש בקולם בהמון. ה? הנקרש בשקט שנאנים. * ״ :|ו : Iv v * : - • הנערץ בברקים קלים: הנערץ בדהרת אופנים; הנערץ בועד קריישין: הנערץ בחצובי להבים: הנערץ מקדים יוקךיס: הנערץ בלהקת לוהטים: הנערץ בנועם נרגנים: הנערץ בעוז אראלים: הנערץ בצלצול משיקות כנפים: הנערץ ברבוא רבץ: הנערץ בתוכן תלתלים: "ו״קליושב זעהלות. לרוכב ערנותי כך1ש וברוך: נאך »וייס6א5י1ן א״י גע^ודנעט. *"לי שחק. הציבי לחפים. מוסרים קרוש: .72 כל מקץ האהבים. איוסריפבחל: ,7י קרח ושלג ושלודבים. איוסרים זקדיויש: *'* ערק קי לחפים. קרוש וברקי: ליושב תהלות. ולדובב ערבות. זקדוש וברוך: 1•יי"*•!׳ מד 1 x נובה גובה להם ויראה להם. גבוהי בור 3מ#בנוח אהליהם. אומרים קדד® אומרים ברחי דאי בכנף מבטים פניהם. איומרים רןדיש ritrrjVffo ךבקים נאלהיקם. קרוש י5ייו ליושב ואהלות. לר1?ב ערכות• tfhp וכחך; המוני עירי! וסוד קרישי!. אומרים קרוע חיוני שע׳סוע מטע קדושים. אומרים ויריו ועולי מעל נרתם בסךישיישים. אומרים קחי® וחולי אהבה סמובי באישיישים. קרוש ו;ריו ליושב תהלות• לר1כב ערמת. יקדוש ובהן־: זבירי זוהר בעין הישמלים. אומרים קחי® זוקקי שבעסום ברור מלים. אומריסבריו . חוס! תלים רביות אלים. אומרים קחי® הנימי כושר בני אלים. . קדוש ו;ייו ליושב תחלות• ליויב ערבות• רךוש וברוך: מכוסי טוהר חדשי בקרים. אומריםקח^: מעוני מוראל בצווי עקרים • אומרים בריר לדורון ודורון בחיל נזרקים. אומרים קרי®; יידעי בין מפנינים יקרים, קדוש yi ו;חוי־ ליושב תקלות. לרוכב ערבות• קדוש וברוך: 4״'י 11 1 T אומרים קרי? אומרים כסויי ארבע מרבעי פנים. ..כרוחי ברית פינים בפנים. ~ ז ל תנשי ברים זכים וחפים. אומרים זקיו; קדוש לוכשי לבנים נעימלם ויפים ♦ שהרית ליום כפור קעד ליושב תהלות. לרוכב ערבות* .קרוש וברוך 1 ?׳'׳?!סיס נעים רמים ינבולדם. אומרים קדוש: 1?למדי תקים משיכי נכוחים. אומרים ברוך: נינני נועם ספים מרופפים. אומרים זקדוש: נאוו לתלם בעגור מצפצפים. קדוש וכרוך: ליושב תלולות. לרוכב ערכוה • זקדו'ש וברוך: ?כי3י עכךה כקלל נוצצים. אומרים קדיוש: ׳ונילי מעמים בלראה מעריהם. אומרים ברוך: עימדים ממעל בדברו נחילים. אומרים קדוש: י עיוכי עוז כרעד'שביצים. קדוש וברוך: ליושב הדולות. לרוכב ערבות• יקדוש וכרוך: ?ניס ולא עורף נתאמים. אומרים קדוש: ?1*ישים לך אחים ומתאמים. אומרים ברוך: ׳?איות עליונים גאים ורמים• • אומרים קדוש: *?אוח תחתונים לרצותך מערימים. קז־'ר2 יכרוך: ליו־שב תדולות. לרוכב חייבות. יקדוש וברוך: ?.יראי כשלוש ן.ר תפארה. אומרים קרוש: י ויראי 8עמ:ם חסכת אמירה. אומרים ברוך: ^“יקס עמידת רגל ישרה• אומרים קרוש: * 5יי' שדי משוררי שירח. קדוש וברוך: ל* ושב תהלות. לרו^ב ערבות♦ קרוש וברוך: שקט שלום במחנם. אומרים קדוש: ״יקד דלתות בשיור. מענם. אומרים ברוך: תלולי שחרית ליום כפור יי! חרולי תעף בשפר הגייונם. איומרים זקד'וש: ויזמימי ך.ךןי לרב־ונם וק־רגם. ךןר1ש ובריי: ק׳וחליוישב תל׳לות. לרוכב ערבות. קדוש וברוך: ובכן שרפים ע31גךים ממעל לו: ״׳״! זה אל.זה שואלים. איה אל אלים. אנה שוק מעלים• וקלס מעריהם ומלןריישים ומהללים: - כי1ך דעע א״ב ןעו!ידגעט. אזין מספר לגדודי צבא חילו. אזורים אימה אחוזים פרור חילו. נרעד ורתח ורטט צגים לעליו: שרפים עומדים ממעל לו: זה אל זה ונו׳ נויתם כתרשיש תהלה לשמיעולחד. נוכה וגאון עריו לחירי ליחר7דוחרים נותרים לאחד ישמיו ארור: שש כנפים שש כופים לאחד: זה אל זה ונו׳ tv: ז■י : הנאדר בקדש רב טוב מצפוניו. היוד והדר ועוז בחכיוג' פניגיה"יממנו לגורו בני אלים ויתחבאו מפניו:” בשת:ם !כסה פניו: זה אל זה ונו- זרותי זוהר מרעיף נטפי אגליו. !כי שמי טוהר תכו לרגליי׳ חלים חחים חפוזים אימים נדנליו: T י י • ; . * T ובשת:ם :כסה מלין: זה אל זה ונו׳ טסים ודאים בדמיון נשר מעופף. טיסתם כ3!ק סביב 3ם לעופף. לשמיעי הננו במשלחת קירבם להתעופף: ובשתים ♦עופף: זה אל זה ונו׳ ^ שחרית ליום כפור י nyp כסויי שש שש יעריצו בלאט מחזה. בביר ורב כיח ושפל יחלה. לד׳עריציו בפחד נךישים 1ה מ!ה: " והרא זה אל זה; זה אל זה ונו׳ V V V T | T ; מיוישל עולם בגבורה עש כל במאמר. מניעים אמות הספים #־שחיו ליומה. נוצצים נוגחים לפניו!נעימו מאמר: והרא זה אל זה ואמר; זח אל זה ונו׳ •v v v tJt :ז * שרפי היוד :בחירו גזת לקרויש. סילו לריועב בערבות מריום גהדויש. עיונים בלם באחר שלוש קדוש: קדוש קחיש קרוש: זה אל זה ונו' פליאי אזלפי אלפים ורבי רביואיוח. פוצחים חלל חמרה ואלדד הצבאות. יצור עולמים בתיוץ צבאו איות: יי צכא1ח: זה אל זה ונו׳ t : T1 קורא הדורות דר בשמי ערץ. .קליות סערה תעש דברו 3?ךץ. רם לנשא דבר יוקרא ארץ: מלא כל הארץ; זה אל זה ונו׳ שוק עד לקדוש לנשגב לבדו. שמלם ושסי שמלם לא יבלבלו 1יודו. תוקף'תרשישים ואלים ער לכבודו": כזלא כל הארץ ככוח: יו'י״ זה אל זה שואלים ♦ איה אל אלים אנה ׳שוכן מעלים. וכלם מעריצים . ״ *•״ זי. • "־ " * י״ ״ •״ י 1 r ״י ;v • לן י •די• ־?!וישיט ומהללים: á ובכן פותיחין האמן ובכן לף הכל.יכתירו: יוזן לאל עורר ל ג'ולה עמוקיות ל ה יוגה דעות ל ז יולד בריחיו ל ט סר חוסיו ל כ'וביט כעסיו למיוסל עוגיות ל ס ׳ולח לעמוסיו ל פ'ועל רחמיו ל ק יוגה עבדיו ל ש יומר א־ו:הביו גאך דע! איב ;ע{!רמעע קהל דין: לבוחן לבביות בייופדין: בדין: לדיוברמיישרים בייום דין: בדין: לו היקועה&ה חסדבייום דין: בדין: ל ח יוטל טע׳סיו בייום דין: בדין: לי יודע מדושביות ביום דין: כדין: ל ל יובש #ודקיוח ביום דין: בדין: ל נ'וךא חהליות בייום דין: בדין: לע יונה לקיוראיו בייופדין: בדין: ל צ'ופה נסתרות בייום דין: בדין: לי" לר חם עמיו ביום דין: בדין: ל חומק תמימיו בייום דין: סוגרין הארק ובכן ^ vV»VV\V%WV^־\ \^WWWVWWV\VVWvVV\W\\VÍ,WVV1l,\WW%W%%,V W1VWvWV־VVW1VV\\!ו!5ט קרוופט וויי! פערד,ע!טניש וון? וועד וופפענבוורט דיוו הלוהע דיינער הווהייט ? ווער קוון דיון טוונהייט עוויגקייט טויען ? וועד עדפוורטט דיון פורכט=וורען טהווטען? וועד ער!ערנט דיינער 1עד.רע ווונטערריצט? *י פויו£קשט דען ט ר. דוו ן דיינער אוויעשטעט ? וועד בעגרייפט דיינער ווירדע טוונהייט ? וועד ערק1עהיט 1י. לי^גיטע ווין דיינען דווטהט1יטט,ען! וועד ענטרעטלע1ט דיעע געהייווניטטע ? וועד ק ק ן !יין ווויי ערן.וןטלען וון []{\pf ג?ו!נלעש טטדווה? ? וועד קוון בעריכט ערטהיי1ען פיון דיינער גערעכטיגקייטטפפועגע ? וועד ד.ווט פוודטטע). . י־ ”1C1 ייינער ד.ערר!י5קייט פדוו5ט? וועד ערטלופפט דיו! קעננטניש דיינעד געועטלע? וועד לייו-ט :יו! יון, דיון ג>ייג)ע דיינער קרוופט? וועד י.יבט בעטייד פ־וון דיינעע וו1!דור5דרינגענדען 5עדטטוונד? וועד קוון דוו: פעדאוולען <עי ייילבעוותזס ווויסטפרעכען ? דען וויו! דיין נוואע (ווונבעגרייפ?יך ווומ־ היי?יג) :ון דיין דוהר[. וויו! דייןרווזע, c1 דיי . "1 ייו־ששפדוך. וויו! דיין וווישטפדוך, :h דיין פעדאלוגען. וויו! דיין פעדווווגע!, 1 > י■) דיי! וויטשען. וויו! דיין וויטטען, :f דיין 11 ו!גדע?. וויו! דיין ״וונדע?, :h ví'QV !h דיינע גדל! סע. וויד! דיינע דיינע טטיפטוננ. וויו! דייג י ד,ל ז 3''v׳ :h דיינע ק?וודד,"ט. וויו! דיינע ק1וודהייט, ויו דייגעnam. וויו! די'5'1 הופה, :h דיינע רייגתייט. וויו! ייינהייט, !ק דייג ג דעד1י5קייט. וויו! דיינע רעדןי5קייט, !ון דיינע גיודאהעדנייק־יט. וויו! דיינע בוור»הערלי־.•: ׳ CJ דיין קנלוג. ויו! דיין וזנלון, ;h דיינע :יטטע. וויו! דיינע ;יטטע, :h דיין אנוווטה. h'u דיין וונא:טה, כלבישהך סן מדתך.• סמךתך 15 נעימהך. סנעימתך 1$ <ררותך. סשררותך סן ענותינותך. כעניתניסך סן פךישוסןד. ספרישותך 15 «יעיסך. סצניעיחך סן קדשתך. סקדשחך 15 רוממותך. סריממיהך סן שבחך. סשבחך סןתפארתך: ושמך מרומם על בל בךכה' ותלולה. ^ על סל חיחף ותפארה. על כל שבח וישירה. על סל רנן ירהישה. על כל מדוע וקריאה: על בל צפצוף וצהלה. על כל פאר ופציחה. על 5? ערנעניה. על ןל ספור ושיחה: עלבלנצוח ונגינה. על5? מעךזימלה. על כל לסוב ולהיגד;. על כל כבור ופריעה: על 5? יהוד ויראה. על ?ל.ומר וזמרה: על בל ירוי ותורה. על 5? הלל והייתה. על על רכוב ודעה. על כל גודל ונאוה: על ?,' בטיי וברכה. על כל אומר ואמירה: •:• אריסי האלהים ואריג האדנים . "מלך על כל מלכים: מושל על בל מושלים. איום 5? כל אימים! נורא על כל נוראים. רם על כל המים. גאה 5? בל גאים. נשא על כל נשאים. גבייה על כל גבוהים. ומביט ת עניים ;א דייר! העררטאפט. וויו! דיינע העררטאפט, he דייני! ןאר£ט«1רזח. תיון דייר! ;nciMDDíP , ;יו דייר* הייט. וויו! דייר! בעטיידענחייט, ?ה דיינע •\טט1א»קיים. וויוו דיינע ןיטט!א4<קייט, וא דייר! u . D"p^'l"n'״ י ^ היי(ינקייט, :ה דיינע הערר!ירקייט. וויו! דיינע הערר(י3קייט, :ח דיין וחב. וויי! ־"I (אב. *0 דיינע 11'יי׳^1ז2;ן. האך ערוזאבען חיבער א1(פן זעעגען. חונדפריי;, חי:ט דיין ראארג! עדהוובירן מיבער ח11ע »חצט ו״^" פ. איבעד א1(עגן ואב לוורד־ גע:אנג. איבער prUrt בעטהען לוורד ן.עדיצטע. איבער א(1עי די"1רק״ם 'י'5," "חיב׳י-י איבער א11עע רון, אונד יובע). איבער א11ו!ר גואריא אורד ווירדע. וויבער או(ען רוהע לוורד וועטטיעי״־^יי5נו^. א11-!ד yil-uhy אורד רעדע. איבער א11ער אע1אדיא אונד !אנגוויאע. איבער א((ע טי1דערוגן אונד איבער א(1ער (יבקא:ונג אורד ט*ויירע(רעדע. איבער א11ער עהרע אוגד עהרערב־טהונג. איבעי ו׳^*,־ ""גה ר?!ד׳*1 י עהרפ1רצט. איבער א(1פר !ויטערקייט אורד ריינהייט. איבער א11ע נייסטעסטפייצען ו"3־ £עיבזי״לע1־^ איבער א((עט (אב אונד ?אבעט ערהעבו:;. איבער א11ען דארק אורד דאנקבארקייט. אירער ו•^■^ פ!״,ך A'rjri-j• דאנק:אגו:ג. איבער א(1עע פארטראג אוגד א1(ער פארטטע((ונג. ער־אבען היבער א((עי !רהאבען. איבי1ר א(1עכ[ אויטדרוק אוגד י.עו.ענטוואוגט. איבער או(ע ווארטע ערהאבען! איבעי וי' ,1 ערהאבען! — ד1א דינר י-אטטעד ;אטט, אורד דעד העדרעןהעיר! דו א דער קאנייע קאניג, ו׳::ד י עיי(1ר א((׳גי ר־!גענט! ד1א בי!ט דעד טרעקען דער טרעקבארען, אוגד דיא םור5ט דער פודצטבארען 1 1־יו1 עי'זיובענ^!ער»ג וי,'*1 ע־האבענען, דער עד(ען עדעיסטער, דעד נראסען ניאשסער, אורד דער האהען ה(ן03«עי! י אר»י> שחרית ליום כפור קעז ענלים ונכאים. ואת שהים ורואים. להחיות לב נך?אים. ריח ש?-ליט וחלןאיים. by כן גדלת יי אלהים. ונעלית על כל בלווים. בי אין פמיוןד באללזים: ואין זולתך בתחתונים. ואין ?לחך אלמי האלהים. שסלם ושמי'שסלם בבודק מספרים. מפורת הארץ״זמיריוח לך מישמיעים.'שרפיהקודש' לרשתך מקדישים."'אופני המרכבה כבודך מברכים. ביוכבי בקר יהד מרננים. ויריעו כל בגי אלדזים’. משברי לם שמך מאררים. הדדי גובה ועצי לער מרננים. נהרות ?ף מסמאים. חלתו ארץ וזיז שדי שריכם כחולקים. תנינים וכל־1 תחומיות מחללים ?מחלילים. וכל לצולי'כראשית פוצחים הלולים. לשם קרשך ‘*תל אלים.' "וכלם אליך משברים ומנהלים. לסת לחם' ציד ®אכלים. התחתונים ספחיחרת *דך 'נזונים ומהכלכליט. ויזע״ליונים מזיו היוךך שבעים ומתמלאים. כי כבודך שסלם וארץ מלאים: ומיי כעמך לשראל גוי אחד בארץ. המאמירים אדנותך. המלמדים אלחוחך. המברכים שם כבוד מלכותך. ^מכפרים תהלחך. חעורכיט' תיתן לחלוסך. המנעימים זמר '*^V\V\\\VVVV׳\V VW\\\W\\V\V\\\V\V\VVWV׳VV׳V\WVWV WWA\׳\\tV\ \AV V *i\V .''<ע יזוח־ נידריגע, לווין, לערקנירטטע ווו נד געביילטע געאיטהער, לו בע1עבע! דיו! לעדקנירטטען •העו־גענט, די 6 *''""תטען יו ונד נידעדועט!וולענען נייססער רנד. דוודורך ליילפס דו יו דיך, הערר ;oort! גי őrt לוולד חיוך יער.'ע1 לויבער rlirt וווטטערווע!ען! קיינע גלןטטהייט ג1יי5עט דיר, ווונד לוויטער דיר, גלוטטער (oort! לוהט לו11עט ,V * :'••'-י* ■ד■:- I » ״ I • ך ••■1 ומה יעצור כיח ילוד אשה. נוצר מטפה באושה. ומה!עוז ען1 לדרישה. שכחך בעה לפרשה. נצחך בניי לאךישה. להסיף צקון ולחישה. להפיל תחנה ויקשה. ומחיחיו עליו השי1• ודדכיו מעקשה. ונתיבתיו נחוסה ונטושה. וחטאתו על ל™ חרושה: חקוקה ימפורישה.-וגז ועף בחישה. ונוע ועזת נהלושר1• t K* VX/VX/X/X/X /X/XX/% /XX/VX/X'XX'VXX.XiX/V-X/VX'XX/XA/vx / V'X/X/X'VXX/'i /X'X/XAvX/'%/X/X/V'»/ V'' /XX/X/x /X/t/x X /X/X/XX»X/x/X/% /VX/X/XX/X ווו:ד דורך L>lhr:n׳1(13r1 פ1עהען דין לו געוויננען. זיו! זיני -ש דיה דיי• 1־”I י,|־ד דיי' עיכ^ די'נע הערדע ווו:ד דיו! טוופע דיינער וויידע: דייר: ד.יי[ינע ערטטוינגס פרוכט; דוו: עדטטע דיינעם עי״ע i>u<* ווו;ד וויינענטוזו»עש; דיין וונסהיי!, דיינע טקנשטע היובע• ישראל׳ס ?ווד.נע זינד ריין ט)),ק י ישוח! י"’ 2י1.? ב׳ג■ ,נוס. ויוו העניען פעשט וון דיונען 4[ויבען, וויכען דיינע רעכטע וזויט, ו!ונד פלו1נען דיינער 1עהדע■ וי'”,"1 ן(1ן טע£טינוננ 01'fi נו!טטעטפוד5ט, ו!1נד נווטטעטפערעדזרוננ וויהר וויוו»ערוועהרענדהס טהון. ויון!ווהנען T1 פו!רהוו5ען דיינעש הויזעט, היובען 1ו0ט דיין ווננעויכט וויע הייןינטהוע לו טויען, וזונד ווינטען !ין דיר לי י|>1ה .|י!ס, דוש, וו!1ו<ע5טינעד! בישש ניווט ווין דיינער זע{=שטגרו!שע, ווונדויוו זינדדיינע ליינען, דוזש ו!ויזער ייי ו!55יין, 1ויוש פער»ו!נ דיוו טו1ווכעגעבורט דעש ווייבעש ? קוון וויין »ענט וודס מטינקענדע![p"p עדטשפען,:7■^ T־ דיינעד וו51»וובט נוובלוטפירען ? וויזט ויין «ונד פער»ו!גענד דיינען דוה:[ ו1ויטלוטפרעכען ? וינד!יינע 1,-finn רפי־7'יני1ן ? דיינע עווינקייט ווויטלודריקן ? וויזט עט וויה:[1)לנ!יך דיך נעהוודיו. וו־לובעגוהען, ווונדזיין i’l:fi’-| נטייהרענד "«י^ — ווים -וורטעד וויה,: קוון עדזיך ערנעהדען: זיין ווענ וויזט ו!וד.עבו!הנט; זיין פפווד ט1יפפערין ח! נד נ1ייט^;= ,^ך\ן; עד ניך, fii ;!יק־ ווירד ויינע!ינדע ו!ויפנעליי5נעט׳ווונד דייט1יך ווין דיינער טוופע! נעניוובען; דייו ט״'־דעט עי^:'ךי£נ11,1׳ סעיגעהט וו נד טטירבט ערווווטטענד. ויין קוורפער קעהדט לוד ערדע הינווב, פעדוועןעט ד0יט י,,'1 1° ־*'ווונד £«'! יווני דיקעי פינתטעמיש. וזייננעקערקעדט ווי:{ נלוזבע, עע-סיהששען וזין עעער נעהיהיגנ י ^עי״ע ^רווויע" ?מסח !עבשה. ?:?שח מיבשה. וכילו מלא בושה. ימהלעציס ?הר וגישה. רשיה ויהמה ?רגישה: ומאז הכל צפוי לפניך. 81'[ להסתר מעיניך. ואין להלבא מ?ניך. כי בכל משוטטות ?יגיך: וגלוי לך כיי לצירי חומר הוא. הבל הבלים הואי. עלה נדף הוא. קש לבש הוא. הרש אח תרשי אדמה היא. ובמה נחי׳כב יהיא. אנוש אנוש היא י. כייכשמו כן הוא. ארם אפרי דפי מךה היא. בשר בושה סרוחה רמה הוא. מייחם ?חטא הוא! מהיו^ל ??להוא: ולצר לביו רע מנעוריו. היורש רע'?מגוריו. אורב ליו ?מסתריו.'מקנן כנחיש בכתריו. כזבוב ?מפתחי חדריו. מבאיש לעיסדה בזהמוח שאיוריו. מסיתו ר־הטיוח אשוריו. והיורה ליו V : T ” : • : T : . TIT : T ן ??ועריו. קשוב לו כצריו. להוא ראש לכל צורריו. מצר ליו ??ר־ מצריו. ציורה' ליו בכליעבריו. מרגיז כל איבריו. מעציבו ?דבריו•'מתטיאיו ברוע י הרהוריו• מתנקש להפילו ?מכמיוריו. ?"[*נכד־1 לדחותו במהמיוךיו.'וצר עליו במצוריתילולי אחה ?וזר ליו מצריו: ובכל יום ריום מתחדש עליו. חושב ממישבוח עליו ׳\׳׳\'VVV^׳%V'^״VI | ייוישגעדאררטער םטראהד.א1נ[; אירדענער טעדבען; איין עטוואט אוזנע ווערטה. עס הייסט אניש (טוועכ1ינג) '1!' ע״.וא:ר.יטהאובען; ויין נא״ע וויזס אדם ויינער בעטטאנדטהיי^ טטויב, ב[וט אונד גאן!ע חא(3ען. עד הייטט אוין ׳ יי'1יבעלייצנו:; ;יינער איינענטאפטען: טוויגכטיג, טטינקענד אונד וואור»יג. מאן!יינע עוזפשענגניש געטאוז אין זינדען. ^ !יי5ע עדליינונ: אין איטעטהאטען. דא: די5טעןןיינעט זזערלענש אי1ט בוז: פאן יו גי: יד אויןי; אין דען געוועבערו זיינעס ;ן,'’*,"! •וירד דפר פערפיהרער (יצר חרק) עדלייגט , !יין נא5םטע!5ער וואהנט אין זיילער ברוסט, אוגד ויין ק.,״ן’עי 13יען איזס דער טןאנגע נעסט, וויא איינע ט»ייספ(יןע, פערטטעקט אין דעט לי»»ערס טפאןטען / שייג פעמאייסט י זא בעטוזיישס ער דעס אעגטען גייסט, ער זו5ט דורך ד\י3ע?״א פאע רעכטען 0, ׳ ^’י־ו א3ל!1ענקען. אוגד אינס חוננ(יק לו טטירלען. לוואר םט1[[טע ער וין א(ס ווא[!טע ער אין דעד גאטוז 1^״אסגזאגד !ייסטען; אפער , ער אי! מ דער ערטטע זיינער פיינדע. ער קוועח1ט איהן רוויןי א11ען ווע?ען, vC b0M*:י0 איהע ניזך יזיין5 א!!ען טמע;ען. ער גישט פערדרוט אין א11ע :יינע נ?ידער, בעטריבט דודן אייג־ ׳'!','* יויהן, אונד ריילט איהן לוד !יגדע דורך בא1ע אייננעמנן, ער מטע15'ט איהע 5א11ען אוי!5, 0611 י׳י! נעלען לו פאנןען, אוגד דעד »ענט אונשעיזיגט ווען pr.'h ניבט דיין גאפאלינער בייאטטאנד ״״ לייא#»ט , שאג שעגוין 11 ירד דעי אנגיי!5 ערגייעדט; ער בעדיגנט ןין גייער דעגקע אידן א3לו6א?1ען. 2 'tv לן- שחרית כפור ,עליו. להתגולל ולהתנפל עליו. לעקשובאז־חות עקוליי להאשימו באישמר־ז גיעוליו. להלעיניו בסל חרעליו. יאינני דורש לשלוםאליו. פחים טומן לרגליו. .רישת פורש לוד מענליו• מוקשים במסלול. פורה שיחתבישביליו. למיוג לב ולהרבוח מלשוליו.' וכהיולם פעם הולמו בכלפיוה וכשיליו. על פן יאמיר מושלי׳משליו. אי ל־בלח שמהרסיו ומחריביו משליו. ומה יצדק במפעליו.' ומה לובה במעלליו. פי שולד בא מלוליו. לשיודיו ׳־־‘לוחמו ברוב חחפוליו 'לכן הקרמה רפואד־ז ותעלר־ז • להמליח ארוכהלנהלאה ונחלה. והכנתצריההחולללאחחלה• והגהה מזור להרטיות מחלה. וזקבעת יום זה לסליחה ולמחילה-לבוא'שעריה'בחודה ובחד,לה. לקרם פניק בהילה. להיפר בל רבוצי מכפלה. בעת רצון לשמוע חפלה. להעביר ?ל שסק' והפלה. להניאפל אלןותקלה. להצפדחצדקהוסהלה. ל“9י פעם ולהרבות חמלה. להרים מכשול ולהסיר תקלח. לפנוה ררןיול:שרמסלה.'לתת'לשובבים טהרה וחבילה' להעסיי רות K^V\W׳\ V\\\ V\ VX«%nk.*:VV'V'VV.X'VX׳-VVX-'VV.XXX,V%.'V לו היבערווירדען, לוין הירדווענע לו ל־הען, לו :ינדען לו £ער(ייטען, ווו צר הינש פערדערבען לו טטירלעו׳ J_n ביטטערן סרוזגק דעש טויאע(ש . צי»'ו!צו נריסט עד וויה! £רייגד(יך; ער :ובט גור וייגע פישע לו £עי'-זג1י'ג'ם לךגן, ער טפריישעט געלען הויש וו וי ן" ה((ען נעצנען, (ענט 5ה((טטריךעע ורן ה((ע טטרהששען, וחני יילןו וזיהע היי»(י5ע נרושען, ויין הער! לו £ערלהנען / וווצר :יינען £ה(( לו £ערפ'£1ע(טינען. דלזן ט(עגט עי ^ וויו! דער האבהס ט(ע3ע1, איט הי1(»וינר הוגד קה(:ען נידער. דוורוע :'ונטען דיון ג(ייצנישטפרעכער: דעע הוי:ע דה: :•י:ע לערטטעהרער הוגד פערוזיסטער הין זייגער »יטטע היוט! _____________ קלון ייחדזן ווייו M״l "ר סוגענד הויטהיבען, קהן ער טהדע((הו 'ההגדע(ן ווען ■ער איט היינעע נעווה(טינען הוגר יענקע־^ןןע| י"היוי הינן הויוע בטטענדיג לו קע»פ£ען ההט? — דהרוע ההשש דוה (הצנע טהן היינע !ועדילין לו=ערי'טעס א "ס׳ נעוהדנט פיר דיה נענעוונג דער טווה;ען הוגד קדהנקען. דוה ההסט הרלגייען פיר דיה ויינען, הוגר ה'_' »יטטע( לור העכונג דער קרהגקהייט 5הרבערייטעט. דען הייטיגען 0הנ ההשגו דוה לור פערל",-,וצנ הוגק ם»h־־ מצג בעטטיאאט / דהס אהן דייגע פפהדטען »יט דהגק הוגד (הבנע1עגגען בע:וצע׳ דיך עןזר£ור5טט2י ב־גטהיג. הוזדדיה טוגעגדיענער ט(ר£עגדען הין דער מערה המנפלה ודיה אבות הוצד אמהליי) l h ^הוגי נערוג: ברימע. לור ננהדעגלייט ערהיורשט דוה געבעטהע, פערניצטעשט ה!!ע טי»פןי= הוגד ט'זגדטד’'|,נ1'1'׳£הי' פערטי(נשס הו(עט (השטער הוצד ה?(ע הורטונעגד. גור טונעצדען (יב(יצע ההנד(וננען (מסטי1שט ר}'שר למעבדים יחך נקנים.'יתמהו זה לזה בתמהייונים. ובל‘, ניצ5יי '^V'V׳.%־.\V׳V־.%־V־V־V־.%X׳.%^V X.'V-W^y׳V־V־.*׳viWWWWVWWW'V'WlVVVvWWWWVVVWW ^.V. .%■ ------- . זיון לו דיר, ערוווורנועו ער!וווונג/ער״רןרטען רייניגזנג. ווינד £עדנ־כטונגוויהרערזיגדען. n הייט זיו! ט״ייגעו׳ מי’“1גן געגנער! לרוכש רוו £ערטטואאען,רויהרעעער("»דער!ןווט riin געגען!ירו געלווגנע פ£יי?ען רוונד!ר1נלע) לןריר4ליד.ע|, דרוג טאערט ווידער וו ין דירו מיידע טטעקקען. כור יענען רעד1יכען רעדנערן דיוו ןוטעפ פרן רויתנען פעד["הע קרוופט, דען פערוייאדערן וובער דיו! נור רעצטען אווללען. £ערט1יטע דען א■”־/ לי יייעע עגטי(1.ז| הוובען רוו נעבעטהעם £רודאע{ן חנגעוןרדנעט, וורזדורך דורו לו ער£{עהען בי!ט, h't טפרעכען דיינע 7י" ״(■» רן1(1ויו3דע21רו1ע מיות (וויינע<טרו£טען) רווים, דירו דורן דיינעעטרייען (משה)ווין יענערעוטיינונגרם^^^ע• טעם ט, רו?ט דיינע הערר!י5קייט פרוד !"pv3 רונגעדצט פרןררויבער לרו ג, וווובייוו דור! דיך אים רויהע : ^1׳WWVW\\\W\VVV1\V\;VV*VVVVWV1A^.VWWVVV\VVWVV%V»\VVVVVV%VWW\ יויינוזנדער 1ונכזטוינען; ל1ונד 0ט1ינע1ד ווערדען yUrt ע(1:ע1פש1ו1ו1ען nirt־ העערע אויטרופען; וועד .*5ר'° דיי׳ גיוטט; דער hn פעיעיבשט דע? ווואען דיינער :עטרייען, י/וכד• £ערלייהעסט'דיוו אישעטזזאטען ;^íD(־rcch| דיינער 5יבען (nm) ? היי! דע? vpihc דע? עט hl עמעהט! ר.יי1 דע? rplhő , דעטסען ^ 7עי עוועע ווי:ט; __ הירוווין סשיאאע, וו11ע קל1הרע דעש היאאע1ט £h| £עדםידנער"נע00ו!01 וזווד ׳ ’5®^טיגען נ1ואען *) , 1ויר.רע ;לזטט1י:ע (ידעי וון, 11111 פרייוען וין דרייוואוור.! היי1ע: #Z קיי״״ען ihi'rih p’rt £ערנדדענע בייניואען דע ר ע?ע1 1:01 דעי ?ירעד 1!זר, דייו ו*יר דעי <יי1ע י י״נטעל־ ♦ויינער הויפטבעגעמוע לוזפאאעטעפוושם הוובען, :ערים הרוח. טעם :פיצץ אל בעמיד הרוק• מרם יולו מים :שיב הרוח: י>סללכןכלללל?:דוהופקדכלרוח. מרם לאצלו קשוי הרוח• מרוקם בצלמו נפח בו נעמת ריח. טרם'נעמה"אליו תאסף עט רוח; :םלו^ גן נטע מתהלך לריח• מרם ?S1 פני גיא העביר הרוק. פץ עבור מורדים לא:רון רוח. מרם צרחו פיר ויכלו נזרוק. קדם בל נקרא אלהי הרוח. * טרם רחף על מים רוח. שלטון לא שם ליציר לכלא אחחרוק. מרם תנה 85א אנה אלוי מרום: «• לכן כל אשר באפיו ?שמח רוק. אכן באנוש היא קרוח• :סלדו ישלשלו לאל בורא חח. 3ק:ח ואופן עח:בוא בם הרוי שן כבודו מלא עולם טישרתיו שואלים זה לך, איה מקום כבודו לן!מתם ברוך יאכןרו י קהל י״! ברוך ?ניוד יי ממק־ומיו: קהל טמקיומו הוא .יפן ברחמים ויחון עם הטיחדים שטו ערב ובוקר ככל יום תג״ר פעמים באהבה ישמע אומרים: " ־יד־• ן ״ ד ז : ־ : • נ»ן תעו״ק נעוורדנעט: קהל תמיד תסליונן בידך S2 ג?ש. קגגיוה וןדיונ׳ות לך חגיי! 1ובלנ^:למ^&S לא ימלאו נפש. סבוךאני0 תמלא חית נפש. נעלם מפל נהם יציאת הנפש. נדחה ממיציי ערן חמאת גפש: L ־ q!ul ־־ל לכן ??ל צרה אשפוך לך אח חגפש. ?צפור מפח ל^ בנו נפש. :קד כל הנפשות לדי באחת נפש. טהור׳' ל״15*ן מכל טמא נפש. חשבון ודין ?עת תת כל־1 ניע• !?l י^רור בהיורת הנפש. ושובי ידמנוהיכי תאמר לנפש. קלא ?צי • ג • ■# • .ג ■ *׳,׳־• ״ í • * ־• שחרית avb נפזר rsp החיים סצרר הנפש. לולשי הלון דת משיבת גפש."" גו לשמים ?וזעיפם״נפש. בכף הקלע תקלע מהם הנפש. אליל אלבאיום! אשא את הנפיש : ׳י־™ לכן בכל לב ובכל מאיור ובכר־1 נפיש. א!חד ?כלל יומיד ?שף ושחר. עדואשלים ללאח הנפש: ’"*.ממקומו הואעפן ברחמים. ויחון עב הט:הךים 'שמ1 ערב ונוזקר בכל י1כ תמיד פעמ;ם באהבה שמע אומרים: ^ ™I שמע:שראיה ל אלוהינו י; אחד: {־כל אחר הוא אלוהינו הוא אבינו הוא מלכנו• הוא מושיענו♦ והוא יישמיענו• כרחמיו שנית לעיני כל הי לסיות לכם לאלהים: כייד א״ת ב״ש ;עוזרדנעט: "ל אליל ועדיל:בא כל בשר. תחת כי מעשיללא כמעשה ?שר,‘ בידל תאסיוף רוח כל בשר. שאתה הוא אלוהי הרוחות ??ל בשח. נם"לרמה הוא חבוי בשח. לוע פה הוא המחטיא ?שר. דור שטף ?השחית ו?ש זמת בשר.״״זקצפת ונמת ?שנם 1׳יא כשר. הלא בקצפל על חטאת בשר. צור':כיור תזכור 3י ליפזה בשר:' "ל ולכן בידל:אפול ולא ?די בשר. פקדת ריגל לא כדיני ?שר. :ה אתה הוא אלך•,י הרוחות לכל ?שר. ערל ונסן לחם >?ל כשר. סי לכל החי,קלאל בשר. סככת גיד ועצם וארגת "י י?שר. טהרה תטמא כ!:ס ?שר. נא לכן איר לבשר מפני ?שי. ילל íny שמענו! וסמר כנו בשר• מעיל.יהמו על כה ככיור ישם קדשל יברך ?S ?שר. למוד לתל מרפא ??ל“ בשר: לכן לעת תשפוך רוחל עיד> כל ?שר. גלוי ?בודל יראה ?ל ?שר. יבהשמיעל שנית.יהם כל ?שר: שחרית ליום כפור יה? אחר הוא אלהיט הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו: והוא!שמיעט כלחרי שנית לעיני כל חי להיות לכם לאלהים: י־1 י״! אני ל: אלהיכם: קהל אדיר אדירנו יזי אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ: והיה" למלך על בל האח ביום ההוא יהיה ♦י אחד וישמו אחד: • י • • j ד ;1 v ז : גי ז ניוך א'ב געןל־דנעש יי" אליק תלויות עינינו. לל אדוננו. ברוק במקהלות עט!5• מה אדיר שמק: גאלנו שגית מפענינו. לל אדוננו. דר ?w מריומק. מה אדיר שמק: הן לק היאמרנו. יל אדוננו. וסי כ^ם מרוממי שמק. מה אדיר שמק: לכיור מריח איתנינו.יל ארונני• סי כי אין לר עמק. מה אדיר שמק: טהור לישמק קנינו• ? אדוננו. יתיך הדן בעיולמק. ?!ה אדיר שמק: כירוק לגדל מלכגי; יל אדוננו. לבנו רחש לרוממק. מה אדיר שטיק: מגוף בזריש גאלתנו. יל אדוננו. נהללק כאילי מריומק. ימה אדיר W: סעדנווסמכנו. יל אדוננו. עננו ונודה לישטק. מה אדיר ׳שטן: פדנו וחננו. לל אדוננו. צור עולמים שמק. מה אדיר W • קיוממנו!־קיימנו. יל אדוננו. רחמק לקדמו לעמק. מה אריי שמק: ״״שמע קיול תחניוננו. יי אדוננו. תחריוטפימנשואי דח^ר מהאדיר^ק: לי״י־שמקאל״־לבכנו. לחוךקלסדהגעימנו: , למן אךיר אדירט יי אדעיט מה אדיר שמך בכל הארץ: וה;ה יי למלך על ז' הארץ ביום ההוא יהיה י♦ אחד ושטו אחד : וכרכר• זקךשך כתוב לאמיר: "־'"למלוק לל לעולם אלחלק צייון לדיור לדוד סללולה: מן להר ודור בגיד נדלך ולנצח נצחים קךשתך נקדיש ושבחך אלהיט מביט !מו׳ש לעילם ועד כי אל מלך גדול וקדושאתה: _ חמיו?-6 hp מ&שיך. ותשמח במעייך. ויאמרו לך חיו^יד' בצדקק עמוכיק. תוקדש'אדון עלי כל מע%ק: י נ־ שחרית ליום כפור קפג הימקדיעךבקדעתך קרישת. נאה לקרוע פאר מקדחים: !אין מליץ יוער מול מניד פעע. תגיד ייעקיב דיר חוק ימשפט. וצדקנובמעפט המלך המישפט: עודיוכיור לנו אהיה אייתן אדוננו. ובפן הנעקר!ישבית מדיננו. ומכוח החם יוציא איום לצדק דיננו. כי קרוע היום לאדוננו: ובבן.?תקרע עמך לאלהינו. על.יעךאלעמך. ועל ורועללם עירך. ועל אייה מעכן ?כיוו־ך. ועל מלכות בית דוד מיעיחך. ועל מהונך והיבלך: ’׳*האדיר בעמי עליות. ההוהן סרעף וכלייוח: הנד מראיעיח אייהייות . הדן בצדק בריות: ההיה קדם לכל היות. החוח ועתיר. להיות: הזן ומכין לכל מחיות. החונה על ארבע חיות: המפח ??הי תלוליות. הוסר רקועה על מיוה: הכונן מיעדים וזכיות. ללחש עמו מאזין ביעעיוח. המכנס נדהי נלייוח. הנפוצים מקבץ ®ארבע זוייוח: הסולח פלל פיות. העונה לקוראיו מתחתיות: לפו־ה נפש עבדיו מעאיייוח. הצור צדיק ורב עליליוח: הקורא :9' הים ושפפם בדכייוח. הרם ונשא בכס עביביוח: m השוכן ?עקטחציבי עלהביוח. התומך'מיחליוועיניהם ליו תלויות: , הת5ן?מתחח זרועות עולם. השר כל ומנו לא נעלם: .הרופא לבכורי לב ומהתל מסלם." הקורא הדורות מראש ומכלכלם: לצר ב;ה עולמים לסוללה. הפושט יד לעבים ומקבלם: העוזר w ם ביו כסלם. הפולח עונים נושאי עץ פסלם: הנותן בעזים 1?למד פושעים רהיועילם.' הטיוב ומורה הטאיסררך להעמלם: ^יכש ארך עמוסין להקעילם. הרבו־ בריח ראעיונים מלנעלם: , .שחרית ליום כפור למספרם לעלם: הד־ודם וחיהטקס באהבותיו ובחמלתיו הוא גאלם" הגוננם ומצילם לנטלם ולנשאם'כימי עולם; "•׳סבו־ראם?רת הךשה עושם ובועלם. האומר סי אנכי לעולם: :יון א״ת ביש. האמן כפי שחקיכס והקציבם. התכנכס בזררד ועכם 1(2 השליכם: הבורא קצות הארץ והרחיבם. השתי ממדם ועטור' מהצבם: הגולל אור וחושך בנתיבות קום. הרוגע ימים ו?גויץ רחבם: היכאם למקום זיסד וחול ד,סביבם• הקום וכנסם כני והעמיק מקום: י ההשריצם תנינים ועיט וקנח חרבם. ה¥י ומכין למויציד אבם:'הותק הרים וגבעות והצמיח חנוקס • הפועל יצורים והלח לרעות טובם: הזמן כידיגכולורת א!*? והציבם'. העתוסי קיץ וחורף הקיפם וחסביבם: החיוכיומא^ר משליכי על־־1יו יהבכם. הפומ?מ ידישבעם בצהצחורת' כיד, ?־1הרעיבם: הטרף נתן ליריאיו מעוני'ידשנבםלהגוחן יולח ומלקוש'בעתם'להרביבם: הזמן סליחה לשוכנים להשיל®; המטהרם' בזריקת טהורים בצלו להושיבם:'<״! הכונן ?1*p למשפט לאמיס לישבט. לכן במלכו ישמחו איים רב'5® ״•י ״ : T : .־י • 5 T : T •• r T : : * * בהסיקבם: יככן מי לא :ראך מלך הגו:ם כי לך ;אתה כי בכל חכמי הנ1ים וקבל מאין' כמוך •־ ובכן מי *♦ * כ«ך לוויי£וונען איב געהרדגעט: I / זיייול מי אדיר אפסך. מי ברוך בלתך• מי גבור ?גילך• ?׳ 3* כדמוחך: מי וחדור כהלוליך. מי וראי כועורך: מיוכאיזו?ףו מי חסין חלופך: מי טהור כטכסיסיך; מי';ראיי ?לי׳יריעו! כובש בכמירסך. מילוכש כלבנך:ימי מרוםמלביה• נוכחך: מי סואן כסאתך: מי עץ כעלילותיך: מי פועל כ5ן?ו V צ־ואל כצנתןל. מי קיץ קךשלזך. מי דיה תג־ותיך: יית בד VW שידוסך. מי ח$ם'ת?אךהך: וככן מ♦ לא: <״?־ א׳ת ב״ש• , , , לא אומר?*מרת ונפל דבר. תמיד תהלתןל בפי כ־ל תדבר: לא בקשוני תהו היה נואמק. £מןד מגדל עוז לרצים לעמך: לא גבול שמת ופרצי אדירים. רבים וגועשים ולשבירת'חקיק־־ ;נרדים: לא דבר רק עשיות משמרתק. קים סלה ועד קישט לבטחת ליודעי סודק: לא זלזלת מאמרק באנוש למב. עדות 1;י־ק בשמים נצב מה?זב: לא קפץ רשע אתה מעילם. סתרך ?ניס ללון עם עילם: לא טוב פצת חיית לבד. נאיר בי לק השגב ?קמור דקה מ; הדקה: ■יבנן מילא .׳ואך: ’ידאק אדון פיעל למענק פעלת. בכיה מעישיק גדלו: ומאד ולעליה: יראק גביויז קל אישר תחתק. דגול במדיסי דמים היד למנוקק: ז.יראק קמין עירין ה^יגיכם סביבק. וינעימו שיד |לקקדשם בנקר שביבק: יראק זימר זקים וגלגלי רעמק. ל' הצירים נחצו מפני זעמך: יראק טיף ברקים המבריקיט ילעיזק. ייאמרו הננו בקישתלחם עשיות מישמעחזז: יראק ברוב י'"'1?! ואלפי'שנאניק.ילהיב קנית'ואיד תעי שנוניק: יראקמליק וקבומר־ה רי-ביק. גסים מגעירסק זיב משק גביק: וראק קבלק ונחלות שפדתק. עמק בבר לבב יבין לקךאחק: שחרית ליום כפור וראך פקיר ושר ובל 6W . ציאן:דך היום בהשפט: יראך "קני וקונו עוצר ולגייונו. רובה ועלמה חלש ותופש פגיונו: "ח.;ראך שקן נפוח וקל קלקים■ התרומם לעד מלך מלקי המלכים: ובנן מ׳ לא :ואו מלו = נווך תשר״ק: מלך תר קל סחרי גנזים. שמך !הפאר נצח .הקם הרזים: מלך רמתי רכב מחנות קדושיך. קרוביך יאמת'נורא אלהים ממקדשיך: מלך צר לכבודו קל וצירים. קליאת מעשיך יודעים באישו; נצורים: מלך עזת לגבור לעריתהלל. סלה מילד חקביי קהל ומהלל: מלך גוראחהלחו מלאה הארץ. מרום וקיו® נורא למלכי ארץ: מלך לנדלתיו אין מקר וקצבה. קבור בקיבלו הבשר צקא נצבא: מלך ומינו תרום לדו העוז. טהורים יאדירי טוב לי למעוז: מלך הסין;ה נאדר בקדש. !כים יישמחוו ?6 בהדרת קדיש: מלך ואמת י; לעולם הללויה. הלול עשור בי הנשמה הה.ליתזיה: מלך דובר צדק מניר מישרים. גזדו0יי תורות אמת ומשפטים לשדים: ״״ מל^ך בתך בקי ?S נליז׳ אדרת תפארתו יקרום ובהחת הורה: 1?בן ט׳ לא :ראק נ!לןד דוג1:ם: הגידם אקס ותהו.נגדך השובים: ב חוניך בתרים ועמם לא.נחשבים: דבקייך דבוקים באלהים חיים: ותיקיך בהישקם והערב וחותך פורשים: הדדי דבריך בוקאה לעברך מוכנים: י תעיך מרעים ילך בפקוק חליוחם : ל קיהיך ?הביון עזך:שימי קסדם: נ שיאיך משקצים ייחום.עתה קמה: שחרית ליום כפור ע פך מעירים אךניהך אלריי האלהים: צבאיך קדוש אחה יושב תהי■ וחם: רעיך נשענים בזי מלמד'להיועיל: ח מימיך אומן אמונתך ?וערם ?נאמי!: ובכן מי לא ןראך מלן־ הגוים כי: ניוץ א׳ב ^עוורדנעג!; ?י חורה יחנו לך שבים. שופכים לב נכסך מיד נקישעים: ?י רם אתה לכל לראש מהנשיא. .,קרוש חהלורז'שמך עון ני״א: כיצדקיוסיך כהרךי אל מופרעים.•פרי נושאיפימחיח הניב וזרעים: ?י עמך יהד,סד והסליחה להוו־א. סלול חיי עד להלאים תורה: סיינכה לבב ושפל תראה. מדתך לא כבשר ״עינום וראה: כי למבטך ?S פועל־‘ סקור. ?מוס ונם פתום £הך חקור: כי;דך פשוטה תוהים לקבל. טרם וקרא נענה לק קובל: כי ססדך גדול מעל חןקים. זורעי לצדקה לפי קצור זקיקים: כי ועוז מלכותך אהב משפט. העל סן נקראת אלהי ל'?ישןט: כי דרכך'לשתףרחמים בדינך. גדול בשתי המריות *?לעת אדניך: * סי בה?נע ער־‘ הרעה חנדום. אפך תשוב *!ני5י קצפקלנסם: 1;3ן מ׳ לא.׳ראך סלך ר,גדם 3' לר• גווך אתב״ש נעןלדנעט. , לק ארד נאה מ?ל פה. סי תהלחך רתום אף סופה: לך ?נריון ;?ידים רון ותאמר. סי שוע לא נכר בך נאמד: ?־1ך גאוות _"ל|ש ועוז לסאך. סי רמים תשפוט בגבורה נאזר: ?ך דומי jm• ^ ׳־* * hadé I 119 mai * W I UllW 1 \& U י 1 1 / 1 y i־« *» y׳־_1 < • Lati l J* .ך!. P ?!נערתך מתרופפים. סי פנים מכסים מאיימתק שריפיבם: י''״"׳T מה ,ח * 1S לך זמירות מכנף הארק פיוישמים. כי עיני!ל בכלפניורזיה משוממים לך'חלשי בקרים אמינה מרבים. פי סור למשימעתך קשיס פרופים: לך טפיס חזקים וצקתמוצקים. פי־ניועמןדפז^יחיס אראלים ומצוקים: לך:חלק עצם ואישיון1נשיף. כי מאז גבולה רוחך הנישיף: י" לך כרו וגבוקחלחזק ולגדל. פי לשמך קל לשיו! תגדל: י : ־ ״ . RM וכבן מ♦ לא ♦ראך מלך הגוים כי לך יאתהג גווך תשריק ;עוורדנעט: ׳ :אתה תחלה וערלבהרשנאדר. ימי שקול גשתואליסגךלי לאדר: :אתה רוממות לרם בכיחיו״ישגיב. ומי קישוט שנון שבחי להשגיב: יאחה צפירה'ותפארת למלך הפביוד. ומי פתחיו ביראה לעבוד: :אתה עניות תודה לאל הנאמן: ימי ספון קול חוריו להתאמן: :אחה נצח וממשלח לחי עולמים. ומי מל, ולא הוחסם'בפיל ומים:' :אתה'לספר מלאכיות נורא תהליוח׳ ומי כערכך פאירם פשר במקהלות: :אתה:חוד שם'239^ להעירה. ומי טסים טעו! עלו ברעדה: :אתה חסדי צור פלי להזכיר. ומי!ך דפק דרכו להכיר: ;אתה ודאי n—\ק לםל2 ברננה. ומי הגון הלם הלוליו לגמה: :אתה דרוש צדיק פ?,/ עונה• ומי גהוץ שיריות שכניו להטעינה: "":ארזה ברכות העטיי1 צדיק לעילום. ומי אנכי בא ער הלם: Tי' י T- ובנן מ* לא .׳ואף סלן־ דנ1:ם 1' לוורוד, 3<: כל1ך פיעדעלוכען איב געלורדנעט. כי אדוקי איש באימה יאפדוך. כי בריתי בשר בברכו׳ ’3לערביי ידידי ויירה בגהר״יגידוך. כי דבקי דברתך בריצה.ידוויי: לח־בהנא יהיודוך. בי והיוגץתיקיך ב:עךם יוערוף; כי גדודי גובה בנהר כי היומי המי כי!כי ?בול כזמררזםקבידוך,. כי חפי תר־״דיבחכס דחדי!י: 5 הפסי* שחרית ליום כפור קפו טוהרי טוהר בטעמם.יטיחק. כי יודעי יראתק נייחים י״יחחק: ?’ ?מי ברובים בכנפיהם וכברוק. בי לומדי ?־1קחק בלהקכם ילבחק: בי מחנות מעיופוים במחללם_'מא\חק. בי נשואי ??ריבו בניואממ-ינמחק: בי סכוכי׳סך בכלודם יסגרוק. בי ®מסי עלק' בעיה יעיחק: בי פליאי פלא, בולי יפחחק. בי *ועקי $קיון בצרתם.וצעיחק: בי קדומי.קרח בקראםוקחק. 3י רונשי רצ?תק ברטט.ירעחק: ״״ בי שכיכי בלהבות בשכל ’ומדוק. בי תומכי חיום ביסיהלה -יסמיחק: ו;;! מ׳ לא :ואן: מלף ודגויש 3׳ לןד יא תה 3' בני1: <יוך איב נעןרדנעט. בקל איון אוסיף אומץ לגדלך. בחך בחר ישם בביוד זנדלך: ??ל גוף ונשמה יושנב הלולך. ברוך רוכבים לך נטעי אהלך: ??ל היון מתאהב מלכות עלך. ברוך וקדוש פיוצחיס יראיק 27לך: בכלקייוחמקטר ומגיש לך.בחךמרדים להמאיוחידועיק ??לך: בכל טוס'יועץ חסיון צלך. בחך ייאמרו מישעשעי אימיון *¥לך: ?כל בבלינחרו איהיהך קהלך. ברוך לעניורת אחר "שיכתמילך: בכל מדתמסדוקומשקיולך. ברוך נואמים תא?י ףי| לקולך: ב?ל שיח וסער ?מי שכלך. בחך ענ;מם באומר ,?.ה כלך: בכל פתיחת מפיוךיש צגי מנדלך. ברוך צהל הסלם "י להגדילך: בכל קץ הפלאת גבים לגדלך. בחך רחשם *“מצתחחלך: <״ בכל שכן בהחעךנם מטגרי אשלך. ברוך ”®ישיק נמנו לק משלך: וככן מ♦ לא יראך מלך הגו:ם כי?1ך ♦אחה כי בבל חכמי ג ניזן תשדיק געוורדגעס. מ?מי חיום דרך המאהלים לבון. שחר מעוררים לקראוזק י"13? חכמי ךבייתיוריות הישרים בלבותם. קורים ומשתמוימ רציות גרבתם: חכמי צר־רף איותייות ישם עלומך. פוקרים עקור ספף אולמך: חכמי ערות קיויעט אמרי אמוזך. היוקדים שוורז לנגדם אימתך: חכמי נא=£ ציופיט ופייוף מדברך. מלחמר’’ מעיבים בשערי דבירך:' חכמי למדי להועיל'מפיך מנון. ככיור עמים לעמך כחנון: חכמי.יראת אלד,ים מועל וצדיק. טיבך קירפקריוביומצדיק: חכמי תפוש מטמוני מכמהורעח. זיוקקים זמר גאות מודעת: חכמי ודוי בעבודת יום הסליחה. הומים בתחנון שמעה והלחה: חכמי דברים.קחת שוב עדיך. גועים אנא זכור לעבדיך. ™1 חכמי כטוחי בכרית כתתה למדיוך!יך: א^קתם אזיון'דיויעקי דלתיוסץ;: הגו,״ "־י "סל אזי י' 31נן מיי' לא.יראך מלך'הגרם' 3׳ לך :אתה 3׳ 33ל ב!?ט׳ הג1ים ו;נל: נלון תשר״ק געוורדנעט: וכעל תיוקף.יאמן עיתהלולך. עלור־ז שיודדיס ושאננותם בהלליילך: ובכלרגיש יומתק סיוראמיניך.' קרניות צדיקים ■נרוממך בארמיונך: וככל צעד יפזז ויכרכר לכביודך. ממחץ מעורם בדוח-ניקד. ובם7 נפוח יוג2נ0 1»י מך^ןד. גיי-ו- ארץ מכבודם במדילך: יקבל לשון יועגב שמך'-1בדך. כניד נעורימו כנער כחדעך: ; ובכן מי לא ♦יאך מלך הגוים כ♦ לך ♦אתה כי ככל חכמי היוים וכנל •־י ז ני1ך תשר" ק געתרדנעס . מלכותם תכילן מלכיחך מלך מלכי המיכים: ?עו°^ז שהרית ליום כפור קפז #רון: יהו מביעים: רוממותך.יקראו בנריון המיונים המונק: ?|#ו'ועיון תיפד ?מפי עיונים: צרקיוסיק!גירו באלים אר* אלים: פאר מלועה.ינחלו נטעי כ3ח'קדיו#ים: עלויכביודישמך יחנו כלעאהעים: ספור מע#יך ברנה יפצחו מאריישים: נועם לע יראתך יתמלאו אקקים: 'מ#תחוים על ביפר לפניך עו#ה שחר ועיעה: ״״ מלכותך בעלותך לנער ריבעים מן הארץ: לב; ??לביו .ישמחו ר,#מלם והגל האלץ: יינן גז♦ לא ♦ראך מלך הגוים כי לך יאחה כ♦ בכל חכמי הגוים ויבכ4 0ליזכיר.מ מאין כמוך: נלון א״ב ן:עו!רדנעט. ; מאין עמוךבאפץיןד#מים ו#מי #מים. מאין כמוך ביללזי אש ומלם: מאין ?מוך ניעללך אישון חיו#ןי ואוכל. מאין ?מוך ?י־לקןל אור ממאכל: מאין?מוך בהבדילקרקיע במחץ. מאין ?מוך בוערך להקויות זדוני שחץ: מאין כמוך בוכך צבאיות זכים ונוראים; מאין ?מוך בחסנך מלי פליאתם: מאין ?מוך בט־כסך ״ ־'צא ד#א וזרדים. מאין ?מוך בנצבך נ! להצמיח מזגךים: 9אין ?מוך בכללך נודר #ני המאורות: מאין כמוך בלהיטי עיש ובימה' ומזריות:' מ>?ין ?'מוך כמל?־‘? ל#רצו' אדיריס: 9אין ?מוך בניואמל לעופף טסי אוירים: מאין' כמורי ?#נעך .................................................................רמש ןער 2אין♦ ו1ונבען:רייפןי3ער! וויוו ו1ונ3ענריי5ןין זינד דייו ווווונדער דיינער טווםפונג י —ווויןי ן!2טינע פפיי־ 0פוונטעטט hn דוו» ווונוויבעתעהפוורע ר\א»ע(0לע(מ; £hu |h ווויט נון דיוו דיטטערע פ1ומה וון פער־ ק^נ'ש5ווז1ען טווןען רעבענדע נ1ומר.טן לור ערדע ט[יידערט\»יטי וו י יגועפטיןנעל 5י5טטטדווה? מוהר נון c'ih n:yuuhl5 דיינען הענדען עד,עיע1 עיד.עןןענדען רויע. hn ו!וו?קען »וטטען j'irt* דיינען ווינק לו יענען רעניוונען זיך ד.ע3ען, ווונד דער [(1: גע"עטטער 1!'ih וו3ן:רינדע זיך :ענקען. וו3עד כיון "וורען דער טוופפונן: ערםזטוינןי5ע ווערקע ניבט Íh5- י1עשטש' נ£ך ןו!ן!טע דיין טוופפעריטעט וו£רמ לוור.ן(ווזע ווווונדער הערפוור רופען. קונשטסוו!( 3עק?יידע י>עירן י",,1 נון hn נווקטע ערדע »יט בונטען נרעזערן, ווונד פפ^נלטעטט Viirt£PD »ע:ם—דיון וולווגךעיפלן|(פ ג&נד דפר ק^רפעל, לעובד סםי«ר־ אויןי ערדען. יעטלט ערטט ביגגחן דער גיבטייהפיב ריהעטייג מייעד י־'* יו$ד. P'rt lírl'eflf ה0'י $׳1>p1nc31 יוויפלוגעהען. קעמיסים בעיון עיונים י׳פח־ום בפאר איומרים קמיעים מדק עיונים מקריאים בק׳טב איומרים יזרוניטים בריון עיונים "! דוישיואנים ב ■׳פקד אוסרים יזיזנזוכים בתאב עיונים לי" וקשנב לבדןד יסמליוןד על כל ביחיד: י־ן ככתוב על יד נביאך והיה " למלך ?ל 3ל הארץ ביום ההוא ♦היה י♦ אחד ושמו אחד: ובכן תן פחדך " אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה 'שבראה דיךאוך ממעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ו״יעשו כלם אנדה אחת לעשות רצונך ?357 שלם כימו שידענו י* אלהינו שהשלטון לפניך עז בידך וגבורה בימינך ושמך יא על כל מה שבראת: קפח יי אחד. יזי אלסיני• יי אחד: T V* T! י; אלהיני. וזי אחד: 5 אלסיני. יי אחד: דד t v ׳ י55ן תן כבוד \\ לעמך תתלה ליראיך ותקוה לדוך־שיך ופתחון פה למיחלים ׳( שמחת לארצך וששון לעירך ורמיסת קרן לדוד עבדך ועריכת ;ר לבן ישי י• מך בטהרה בימינו: י??ן צדיקים .יראו וישמחו וישרים .יעלוזו וחסידים במה ♦גילו ועולתה תקפץ ־? וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ:' י T » וממלוך אתה יי לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלם עיר ככתוב כדבר♦ זקךשך ימליך יהוד. לעולם אלהיך ציון לדיר,ודר הללויה: קדוש אתה ונורא שמך:ואץ אלוה מבלעדיך ככתוב ויגבה י♦ צבאות במישפם -׳אל הקדוש נקדש כצדקת: ברוך אתה ץ המלך הקדוש: איעה בחרתנו מכל העמים♦ אדרבת אותנו. ורציח בנס ורוממתנו מכל nW♦ וקדשתנו'במ'צותיך וקלבתט'מלכנו לעבודתך'. ושמך'הגדול'ודוקדוש ' הלאה: שחרית ליום כפור ותתן לנו י♦ אלחינו באהבה את יום (הש2ת הוי, ליקרות;־למנוחה ואת יום) דפפורים הזד, לבחילה ולסליחה ולכפרה ולזחול בו את כל עונותינונ?*י.בי0 מקרא קדיש• זכר ליציאת onyp: אלהינו ואלהי אבותינו.יעלה ויביא מיע ויראה וירצה רשמע.ויפקד.ויזכר זכרונו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדק וזכרו{ ירושלים עיר קד־שה וזכרון כל עמק בירה :שראל לפניך לפליטה לטובה לחן ולחסד7ולרחמים להדם ולשלום ביום הכפורים הזח♦,זכרנו י; אלהיט בו לטובה• ופקדנו בו לברכה. והושיעה בו להעם. ובדבר ♦ישועה ורחמים ♦־ חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליק עינינו ’ כ♦ אל מלק חנון ורחום אתה: סליחות לשחרית של יום כפור. ״י? סלה לנו אבינו כי כתב אולתנו'שגינו♦ מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו: פתיחה <ו!ך ל!ויי5וו5ען א״ב ^עוורדנעט: .יי אלה־ הציאיות *יג בין ההדסים. אמנם,ידענו פי אץ ?ני מעשים. כנ?5ש חשוכה לק נסים. בני לדיריק שלשת חיתוכים• גם כי פפו בעל־אפסים. גועים בתחנון תפלת פיוסים. יחי' טועק לא תחדיל לעמוסים. ךי,נם תצהר כצהרים ל־שים: דיא לפניק גלולם המבכים. הלב עבדיק לשמור נמוסים! ומי מע23 שאיור שבעיסים; ועיר קט?ה ומלק גדול סיויבה באיוכלפי®• זייכי מלה!כאיש עסיסים. זדוניות ופשעים והרהורים ת:ופםי°• היורש רע ואץ כניונ^ים. וקרוב ומחריב והננו נתפסים: טדזיורל וזכים בגלליו גוססים. טנף טיוסיף בלייהייות ששים. !הר W מקדשיםעבוריו נהלכים. ייודעיזבחים ולפנים נכנסים:כוזי® קפט סליחות לשחרית של יום כפוי \ הקנו בניך המעשים. מהח דינך הער לעם מתבוססים: גצח ־ ל^ראל תיישיעמנגשים. נזופים דחופים בשרי ממים: פנגיירים אמץ איותם בלי להססים. שטן.ו״קטיגיור לשתק ולהסים. עוניות י?שעים אפפשה פישים. עלני עמך לד תלוייוח.ולדיהם פורשים: פונים לשוב פני מקדיח ממסים.' פיוחחים בחרמה' ממעשיהם המאוסים. צמים ומתענים ודרכיהם מחפשי□. Sy כנפיך ?!קליוננים [.נמסים:"קבל צקיזנם כקךבן?בשים. קלם ךברךיוהיה ־בקעה הרכסים. .ראה עמך בקרב שיוסיס. רחום כפר רצון אונסים: שנג'ומינו’אםךבו'נזיל:ות’1ממסים. שובנו אלהי לשענו [?פר כעסים. תשובה ומעשה סטיוב"תמיד מגינים כתרסיס.. ועל רח״מיך המביס אנו ח;וסים: כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים" ועל צךקותיך אנו נשענים? ולסליחותיך $ו מקוים" ולישועתך אנו מצפים: אתה הוא מלך אוהב ?ךקות מקדם. מעביר ?ינית עמו ומסיר הטאת^ראיו♦ כירת בריתלראשונים. ומקיים שמעה לאחרונים אי#ה הוא שיזרךת בענן ?בורך על הר סיני. והךא-ת דרכי טובך לטישה עברך: $ךחות חסדיך גלית לו. ותודעתו 3♦ אתה אל רחום ,וחנון. ארך אפ:ם ורב ל׳קי ומךבה להמיב. ומנהיג את כל העולם כלו במרת הרחמים וכן כתוב ויאמר אעביר כל טובי על פניך וקראת♦ בישסע לפניך וחנתי את אישר אחון ורחמתי ^ אישר ארחם: >$ל ארך אפ:ם אתה ובעד הרחמים נקראת" ודרך וקשובה הורית: גדלות וחסדיך " תז;בור היום ובכל יום לזרע,ידידך: תפן אלינו נירחיזים. כיי אתה \א כעל הרחמים: בתחנון ובוקפלה פניך נקדם. כהודעת לענו״מקד־ם: מחרון י^ק שוב" כמו בתורתך כתוב: ובצל כנפיך.נחסה ונתלונן. כיום ד רד יי בענן: ׳#כור על פשע ויתמחה אשם. כיום יס:צב עמו שם: תאזין ישועתנו ותקשיב ימנו ק$מר♦ כיום ויקרא'נשם ♦♦ ו'שם’נאמר: ויעביר ♦♦ על פניו ויקרא: 1 « 11 - 1 1| • — t ««* יי.« ן1 5 1 1 - ..11 ״ 1 ל: אל רחום וחנק. או־ךאפלם. זדבססדואמת: נצר חסד ^ל9יס.נ£א עוין ורזטאה ובמה: וסימה לע^נר ולחטאתנו :״ *T1JM י' 1 ■ ■ מו (3) b ונחלתנו סליחות לשחרית ונסלתני. סלדו לנו אבינו כי ד!?&אנו ממל לנו מלפני פי פשענו: פי אחה יייטוב וסלה ורב ספד לכל קראיך: אלהינו בושנו ?מעשנו ונבלמנו בעמנו: אלהינו בושנו ונכלמנו ?חרים אלחיט פנינו אליך: אין לנו פה להשיב:ולא מצח להרים ראש: ;רענו כי חטאנו ואין !עמוד בעדנו . שמך הגדול.;עמר לנו בעת צרה : כלחם אב■ על כנים . P מרחם יזי;גלינו: ל;י הישועה על עמך ברכתך סלה: " צבאות עמנו משגב לנו אלתי.יעקב סלרי: י; צבאות אשרי אדם בטח בך: :יזי הושיעה המלך!עננו ביום .קראנו: ני לא ■על. כי -על רחמיך. יי שמעהוכו׳. ״!• סלח נא לערן מעם מזה כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם מוה ממצרים ועד מנה ושם נאמר: ויאמר גי ?!למתי פךב.ךיך: הטר, אלתי א!,נק ושמע ?קתן!ינץ:וךאה ®מטותינו <הן!יר אשר ניןלא ??יי עליך! כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי.על רחמיך הרבים• י שמעה י; סלחה ע הקשיבה ועשה אל תאחרלמ״ענך אלהי 3♦'שמך נקרא על^י־רי ועל־עמך: אלהימו ואלהי אבותינו: נלון א״ב ןעלןרדנעש לוורד 0['ש(ך■ דער נלו»ע דעש £ערפלוששערש אליהו בר ממעי׳ דזזק ס אייבה אפצה פה ואיך אשא עלן. כי אין מעש ובירי זכוח נעירתי הויחי באיש שכור יכגבר עברו וון. רמיאי לניכור W י פרדו כלי מין: הוחרד לב דלי.וחדל מהוקם סרסור.'ומהו?»י נבער'מדעת ובין חסוד. ורונו בחכו טמון וחיובו בקן־בו אסיי■ לבקש. לשר מעות תוכחח .קץ פסלתול דגקש, ייהש: אשמתו וצחנתו דו למוקש. לביר איז חיני׳2 ?פ'ועי c3 "י בי מען טע! בפיצה למשיב מה אמצא. נחעבחי mולד$ח,• של ♦ום כפור קצ ?לאתי רועי ושמ׳,יה. סעק מימי לא $up ?'אכזב מוצא. צצריותי און ומרמה וצומותי יריב ומצה: פשע מחה ועוין שא •וא'שם ככר. צעקתי מכאב רב נכלם בוש' וחפר. .קצף ש?ק ןח» הניח וכעסיהפר. רצה מרצח ומחבב 1עךבנ נומק חופר: ^במי׳ערימי:שהאל הכונו בלב נבר.'חיום החזיקו וחמן העיקו נשקו בר. אח::בהמצאיו לדרשו ח:ר יוגבר. °לא בזה ולא שקץ ענות עני ונשכר: ייום:שו?5ח ועת רציו! אמצא לפגיו♦ י?גין וראוי״וישלם אחשב בעיניק; $מדי להתפלל ולבקש רחמים ?עקשיות! עון יעזבו והחודו ואל תוסיפו להקשיוח. ייודע:ישוב ונדום ויקח רכרי' כבושים ובקשות: הקשיבה'אדיון urf! האזינה עלול שוערתי. זעקרתי רצה והתרצה :התנים נקבל שועתי. קלאדתיף ממצר קלב אלי ולעח ליישועדקי. חושה לעזררתי » הישועולזי: אל מלך ♦וישב על כסא רחמים♦ מתנחג בחסידות מיוחל שינות .עמו♦ מעביר יאישיון ראשון. מרבה מחילה לחטאים' וסליחה לפושעים ♦ עושה צדקות עם כל ?שי [רוח♦ לא כרעתם תגמוד♦ אל הוריות לנו לומר ישליש עשרות ♦ זכור לנו 'ל׳יוס ברית ישלש־ עשרה ♦ במו שהודעת לעניו מקרם ♦ כמו שכתוב וירד יהוה בענן !^צב עמו שם !:קרא בשם ;יה)ה: ־ דעביור :: ע?־1 פניו!:קרא, .:: ::אל רחום ?חנון♦ ארך אפ:0 ורב חסד ואמת: נוצר חסד לאלפים ניושיא עוין וחטאה ונקה. וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: קלח לנו אבינו כ♦ ?£אנו. מחל לנו מלבנוני פשענו": כ♦ אתה אדני טיוב וסלח ?רב חסד לבל קךאיך: אל תקתר פניך מעבדיך 3♦ צר לנו מהר עננו: אל תרחק ממנו • פי^רה:קרובה כי אין עזר: יחי חקדך!: עלינו כאישר יחלנו לך: דחסיץ רבים. אל הבא. נדחס. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונוי ז C(3) 1 J\ אלהינו סליחות לשחרית אלהינו ואלת י אבותינו: ;•ון■ 1’cU’SBhi) א*ב ;עןרדנעש ווו:ר pío'to■ דער 5יואע רעש <£ערפווס0׳1דש עלמה: אין טי;קרא בצדק. איש טוב נמשל ?חדק♦ בקש רחמים בער שחוקי חרק• בשום פנים אין בדק: גבר תם ונבר אפס. גמר חסיד וצדיק נדפס ♦ דור עני בעונו נתפס ♦ דרכיו להגיד מי יחפש: הוספנו בחטאינו חמה להבעיר. המתנדבים כבני בית לרפעיר* וגמה !עצור בח רב וצעיר♦ ודוי ופלל לקדיש !עיר: זחלתי ואירא בעד מחן♦ זעיו לחוות להונך ובוחן♦ חקר חסד דתור צהן♦ חן איך אמצא בתחן: טוב לקוראי בנפש רהב♦ טרחם נשוא ולכלכל :דבי :קר חסךךעלי יורחב♦!ען קולילרזאזיז באהב: כהגון מדות ובר/פלה שלם ♦ כזקן רגיל ולא בגולם ♦ להחישב נגדך ךב^י מלהכלם♦ לרוחתי זכרה רחמיך מהחעלם: מרבים צרכינו ואין לדאמר♦ מל!ו*י דעה ומרוב ממר♦ ננדךהכל יוצר חומר♦ נוהג ורועה צל ושומר: שודדנו כתורן סי בדודנו• סהי ומאוס הושם כבודנו ♦ עננו וחננו מחיה בישעבודנו♦ עוד לנינינך ב.ל(ש אבורינו: פגיעת נגעי חוכחור/יך שבוטים. פזורים פרודים ובעמים עבו־טים־♦ בסכך מריבוישפטים♦ צפ/ת תפארתך למו מבטים: קול כחך יהב חוצב♦ לן^ טוב וחילופו קוצב♦ רעיך דופקים בקול זעצב♦ ךצורת נדבת□ ובקרב□ הת!צג! שוקדים בצום לבם להכניע♦ שאונם מזעם בחךריך תצניע♦ תובעים בלח־ש שיפי1 להניע. תאותס אל נא תמניע: שמך אלהים חיים מתפאר♦ לחיים טובים : ד • ** 1־ 1 7 ־ 0 • - • S - t:| דד - - • •:ד•• ;-• . נשאר• מקור ח;ים עמךמתבאר• הביטה ועננו■ ועינינו האר: אל מלך. ויעבוי: האזינה תפלתנו- והקשיבה בקול תחנוננו *• הקשיבה לקול שיענו מלכנו■ ואלחינו כי אליך נתפלל: תהי נא אןנך קשבות ועיניך פתוחות אל'תפלת עבדך זעמך. ישראל : רחמיך רביס. אל הבא• נרחס׳ ליי הישועה. " צבאות עסט ונו': <חך א*ב ;עחרדנעס אנא ד,שם הנקבר והנורא ♦ קלח נא לעון עם זו תהלחך לקפלה ♦ בעבור קבור ^ הטה אזנק♦ לשמוע אל הרנה ואל התפלה אשר עברך מתפלל! לפניך: יום זה להודות לשמך. ולהתודות על חטאתי ועל חטאת עמך. דבל תחנתי בס; י מול־ אדון בריהך ♦ אתה תישמע יהשמ:ם י'הב־ון שבתך: הן עמדת♦ מרעיר בובר'עו'נוחי♦ רבו פשע♦ יעלימו חטאתי♦ ולקחרת עמי דברי□ שהורס^*, »־|י מקדם. בהם לרצ01ק העונה אלתי קדם: זעק תחנתי תבא נא עקך. ואל חשב^: קטין משלוחי עבדיך♦ חנון תענה לקול זעקת משועיך♦ תכין לבם תקישיב אילף' של יום כפור קצא טיב דרס רחמיה אל תמנע טמנו♦ כגודל רוקךך התנהג;!מנו. יחשב לפניף כקרבן צ1כש תעניתנו. הצילנו וכפר על חטאתינו: כפר נא למתירים לפניך חטאתם. 3קסוטהרם! מכל טמאותס. לא <שוכוך;קם כל הטפילים לפניך תחנתם < ושמעת מן תשט;ם את תפלתם: מחל נא למבקשים לפניך מחילה י ותשליך כל חטאתם בעמקי n W. נא כאז מאיש חמודות הקשבת שועה. כן שועתינו ♦« 'שמעה: שוב ?דורון אפך מעמך♦ עבור;רעו כל באי עולם שמך. כי עמך הסליחה. חטאות ?בקשי פניך יזי סלחה* פקוד נא ברחמים עם סנלתך ♦ ואל תמה ואל תשקע ענות עניי עדתך. ציון תרחם ובירושלים עור תבחר. ע הקשיבה ועשה ואל תאחר: ״ן0ן נא נפוצות צאנך. ופקוד גפן ואות וכנה אישר נטעד־ז:מינך. רחום.חיש ?ית ןשועות כמהים♦ לא למעננו כי אם למענך אלחים: שמע נא לקול שועתינו. ?ליעתר לנו בתפלתנו ♦ תשיב שכינתך לציון ועל עמך יהמו רחמיך. כי'שמך נקרא #ל עירך ועל עמך: אל מלך. ויעבור: שמעה תפלחנו י♦ ישועתנו האזינה אל דמעת נו אל תחרש : *1 : * : T; ,,Te: TJ ״ - T : • V 1 • -I •• ־ T V; V שמעה יי צדק הקשיבה דנתנו האזינה תפלתנו בלא שפת♦ מרמה: אנא יי אלה♦ השמ:ם האל הגדול והנורא תהי נא אינך קשבת ועיניך פתוחות לשמוע אל תפלת עבדך ועמך יעויאל: רחמיך רבים. ברחם. אב ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונו,: גוון איי ;עוזרדנעט ; אנא אלזדי תהלתי. א־שסך לפניך מדר שיחתי. אזנך הטה לקול פניעתי. -לחים אדני עוז ♦ישועתי: מול רכיר קךשך מלכי כשוע♦. מתק מררצחן רשעי: מחה י?0ל כובד פשעי. ♦; איורי וישעי: בכרעי עריך נוח♦ ומחוללי. בל תפן בעקוש •^לי ♦ ביר לבן אודם מערי. ♦; בקר תשמע קולי: אתאנו עדיך לבקש חסדיך. אבות י??ס בטוחים ברחמיך"וחסדיך. אמנם אם אפסו ופסו חסידך. יי גדול בשמ:ם ^לך: נשנו גדולים וקטנים כהסכמת . גועים ותוהים על הרעה ןישוב לנחמה. "גלגל ^לך עלינולרחמה. ין איש מלחמה: יום כפור־ טיוחס מיומןם. יועילו לכפרת עמוסי ♦וקשים יחללו בצול תהונדם. ;י דברך נצבכשמים: דפקנו ךלת*ך •מאנדרנו איויגי ״ דלה והעלה' שפד1 ♦דורנו.־' ידענו דרכיך }עורר • רחמיך לעור!גו♦ " ^י׳יי/יך למדנו: השיבנו אליך הקשיבה בקראנו♦ היום ערוב רחשנו חסדך ^.יאנו. ה?נו אתאנו הקתופף בצלך בוראנו♦ ** הושיעד־. המלך.יעננו ביום 4יראני"• ובוטח♦ בך שטוחי כפימוילעטך. וביטה בישתוף שמם הטישתף בשמך ♦ סליחות לשחרית ובספר החיים ,יכתבו ויחתמו לךשומיך. " ויכבדו לשמך: זבודיך ציועקים היום הלולך לקרוס זועקים בלא לב ולב כבודך בלי לעדור. זעקתם רצה פךצותמ1 לגרוס ;;'זכרך לדר ודר: חיוקר רין ומגלה עמקו♦ הקור י ריב ודין';מהר לשתהו♦ חיי אדירי דברו;חיש חמאם לנקר. ♦« חפץ למען צדקו: מי אל כמוך נשיא זעון וסולח סלה ♦ מ!שר פושעים אורח סלולה. מועיל י ללמדם י משוב לכסלה. ל;י ה־ישועח על עמך ברכתך סלה: מבנים בג♦ אל הי לבות ברו♦ מעקמומית רחקו גבהיות לג ישברו. מכשול הרימו ודרך ישר בחרו♦ מכל חטאתיכם לפני;;תטהרו: אדריכם ישראל י לבות ברים♦ ומיי מטהר אתרם ולפני מ♦ אתם׳ מטהרים♦ מהוה ישראל מק1', • T Í ׳* • T * • :׳יי♦ V : V ♦•:••• ־ V • «־ * * I Í״ *5 **Ti י מים ח;ים י מטוהרים ♦ ביום י מחילת העוין ובכפרת יום הכפרים: אל׳ מלך. רעמו־י כי עמך הסליחה. למען תורא: כ♦ עמך מקור חיים. באורך נראה אור: שמע ״ קולנו נקרא וחננו ועננו: רחמיך רכים. אל תבא♦ נדהם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונו': אלהינו ואלהי אבותינו: ייוך איב ;עוורדנעט , יוונד 10'10'ץ דעי VHfo דעס £עד5ווםסער0׳ אליה בר שמעיה יחי לע1: אנא חטא העם הזה חטאה גדולה♦)בינך ובינם חובות נדמו להבדילה♦ נמי משבית הימה ןרוע הגזרה להחדילה ♦ דלגו בעיומד בין הח;ים ובי[’המתים ומולי1 דלה: הועמדתי מפגיע לרצות ולכפר קניך דודי. ורך לבבי ויראתי מן תעבי^ שבידי♦ ןכות חסרתי ומרע לא סרת♦ מעורי. חן איך אמצא ןחות’םזיךי מעירי: טולל^' חרדת♦ לשיומי זאת על י לבי♦ "♦ענה ננד פני רשע♦ ועוין חובי. בעדים צדקתי ולט$א נחשב סבי ורבי♦ למענך תולע לבן וה^הר אולם חובי: מה.יענה מלאך צחון נ0?: ואלוח♦ נאוץ נאץ’ה אולתו קישורה על י לוח♦ סרסור בער רבים איך;הי שלוח♦ מיץ רפוסה מקורו;בש נשחת ודלוח: פועל למדתך עשה חסד עם בשיר. צלול לועבר ולבוש פדיערת מוסר ♦ קרבן תפלתי ייכון בשלם ולא כמחוסר♦ ריצוי לזרעו1 מקבל בטנא בכורי בבוסר: שוקךייךומבקשיך לבושת פנים אל תכלימס'♦ תולעי שפתם תלתה אל תאלימם ♦ אלי* מ;°הו מולשליסילפניך כבוערים לחנלימם♦ "5!. ;חישב דופי יורחק להח;.ם ולהחלימם: שמעיה יוךעייך השליכו אך בך יהבם * לבלם לעד וחבוש י ישבר מכאובם♦ הצת סלון ממאירס וכלה קוץ מלאיבם♦ ו״דע הכל כי אתה אל חי בקרבם*: אל מלך. ויעבר: תבא של יום כפור קצי תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם י מתחנתנו: ו/בא לפניך אל ה?ל 1 fáz זנלי לעני׳ן■ לאמ-הם ל;?י׳ק יל!?ק'כ• אל1 תפן אל רןשי העם הזה רשעו ואד חטאת1 רהמיך רבים. אל הבא. כרחם. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונד. כיוך איב :עוורדנעט ווונד 10’0[ך■ דער נלו»ע דעש פערפווססערס אלעזר: V " אנא זכ1ד לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. ושא לפשע •שבים בכל י לב עדיף ntpv נא לרחמנו כרוב חסדיך. זכר י רחמיך יי וחסדיך: נאה וגבוה השקיפה #9םי מעונים• וראה בלחץ י צגים לפניך בצום וכתחנונים. דרוש נא להעביר חטא תינו ו?סה פשעינו כעננים. אל תזכר לנו עונות ראשונים: הראנו נא ישע תוחלתנו ♦ י2?ח נפש אל וקח♦ תקותנו ♦ ועשיר. נא למענך ולמען ברית אבותינו♦ זכור א^ בריתך אתנו: זעק לבנו אליך מרוב עלבון. עגמה נפשנו מאימת דין!חשבון♦ ^?אנו נא וכבסנו ומשלג כלבון. ואל־1 י לעד תזכור עון: טעינו מדרך חיים בנפשנו וידונו ♦ לכן יאבדנו וכמת נשכחנו♦ ♦ה כרועי מעללינו אל נא תוכיחנו♦ זכור כי ^־י אנלזנו: כעת ישבנו על עונות אבותינו’לעכור♦ מאז נתננו לטשיסה כיד או:יבים •?כור♦ לא חטשנו בעבור שמך הגדול ועומק דיננו אל תחקור♦ חטאת נעורינו י^זענו אל תזכור משגבנו ומנוסנו מעולם היית . ועזרה כצרות לטו נמצאת♦ נא ?#ית טובך אל תישכח עם זו ןצרת. כחסדך זכור לנו אתה: שירידי ישבות ציון בצדקה Dl?C♦ להר קדשך ולבית תפילתך י/חדים. עוד תוסיף ♦דך שנית לקנותם קךם'. זכור ^־?ך קנית קדם: פנה נא ברצון אל תפלת עבדיך♦ המעידים כי אין בלעדיך♦ צפה ?ל1!?♦ ומנאצי שם כבודך♦ זכור אדני ורך5ת עבדיך: קיומם נא בית שכינת אולמך. ־כינן כס מושב הדומך♦ רומם נא קרן עמך. זכרנו ן♦ ברצון עמך: שדי חיודעיךך עבדיך♦ וזעום אויביך לוחצי ידידך. תעשית עמנו חסד ולמשיחך♦ ויראה tfW אל עבריך. זכרה לחסדי דוד ע3רך: אל מלך..ויעבוד: בקראנו עננו אלה♦ צדקנו בצר הרחבת לנו חננו וישמע תפלתנו: עננו « כי טיב חסדך• כריב רחמיך פנה אלינו: כי לא בזה ולא שקץ"ענות עני ולא הקתיר פניו ממנו ♦ ובישועו אליו ישמע : וחמין* ובים. אל הבא. נוחם. ליי הישועה. י׳ צבאות עמנו ונו׳: של יום כפור כיזך א׳ב ;ע^רדנעט: אנא אדון הרחמים י השקיפה ממרומים. ביטה במתהלף תמימי כצדקז תחה כתמים: גבור כחקךף כ4 המעשים. אשמים(גם כעסים. דגול ♦המוירחמיף עי עמוסים♦ סלח"ומחל לעם אשר בצלף חוסים: הפותח דלתות תישובה. פתח לבח השובבה. ובכן ש;נו בצלף לשובה. השיבנו " אליף ונשובה: זעקנו חיום בדלים* יחד קטנים וגדולים. חמול נא עלינו כאבות על עוללים. כי אתה סומך נופלים: םח1י זרוק עלינו מים טהורים♦ טהרני ביום טהרה וכפורים. ,ידעתנו קחו עמכם דברים * רצח נדבות שפתינו בשלום פרים: כי לא תישכח'שבעת:ימינף. וסליחה ישענו ך!בנ.ף% לא למעננו כי אם למענף ♦ קלח ומחל 1 לכל קהל המונף: מכל;מות השנה. נבסי יום זה״לשוישנה♦ נתן פעם אחת בשנה ♦ לסלוח פשעי אום אני ישנה:" שהתה ^ לצום ולהתענות. מערב ועד ערב לשפוף תחנות. עוין ופשע שיא נא אל אמונודי‘ שבחף עדי עד לתנות: פתח לנו היום שער. ואל יישופנו סער ♦ צור קנה נא אל הערער. רצנו בהרצ:ת נער: קמנו היוםבתחנון♦ פני רחום וחנון. רחם והסבת לקיי שנון. תערבלפמף תפלתנו בחנון: 'שעריי־רחמים פתח לנוממרומים. תקני תחנות עמים. ואל תבזה תפלתנו היום בזכות שלישת תמימים: אל לך. } • • • ! • • .I • • V ״ • • 5 VI Z • • אליף«« ישועתי ובבקר תפלתי תקדמף: נפישנו נבהלה מאד ואתה;י עד מתי: כי עמך הסליחה למען תורא : רחמיך. אל הבא. כיחס אב. ליי הישועה.יי צבאות עמנו ובו׳־ ניזך א*ב ועוורדנעט : אנא אחין הסליחות והרחמים. ניטה משמי מרומים. נשנו לפניך ברש בני‘^ אולמים. דדוישלצדקנו מכלבתמים: הננו אחאנו עדיף. וכל תאותנו ננדף* 1ניר רחמיף ** והסדיף ♦ הלץ שאריחנו מתנות ידיף: טפלנו באמרי פינו לשגות♦ להתלכלף כזדונות ובשגגות. כלינו שנינו כמו הנה בתומת. לכן עינינו ננרה^' הפגות: מאנקת.אביונים הצגים לעמף♦ נאור תןתקותם למען כבוד‘שמף". שא ^ לפשעעמף. ענותם בל תבזה למשפט בקומף: פנה אל חפלתהעךער: צבה ל־וי החן עם דופקי שער♦ קמים לחבל נחלתף מנוער. רוח נפישותם לדין בח ^ * שעד, שועתיאמקים ואמורים". שמע ותשע כאישים וכניחוחים. תראי1 - יי אנחנו בטוחים. תחפש זכותנו משמי מתוחים: אל מלך. ויעמד: י״; ; • " ״ • : ״ : ׳ .*יין תשר״דן 5ע£רדגעט של יום כפור תבא לפניך תפלתנו. ואל תתעלם מתחנתנו: אז ההפץ זבחי צךק עולה ובליל. אז.יעלו על מזבחך פרים: תשוב 'תרחמנו תכבוש עונתינו י ותהליך במצולותיס כל חטיאתינו. במקום אישר לא יזכרו, ולא !פקדו ולא.יעלו על. לב לעולם: רחמיך. אל הבא. ברחם אב. ליי הידועה. י׳ צבאותעמנו, יי ונו‘: אלת ♦3ו ואלת* אבותינו: תאבת יוס זד־י. כויל :מות השנה. ישתה ישמו כפור ■והנהלתו לשושנה . ר־ע 1זוס וחטאת צחנה. קלוע כעופרת לבל תמלאנה: צרוף אם בצרף!נשקר עול ?שעם. פנז־י, והבט להקבת שועט. עמך בבואם לדינך אל־1 וזועם. שימה בנאךך; !לוב רמעם: נפשות בל־ח♦ מופקדות 3;ךך. מלך שופט לדק אתה לבדך. לריב אס flsifö דין אנוש בפקדך. בח אף לבל ברית לעמוד מרף: :מאונו רחמיך אשר מעולם < ^כותוחסךיםגמול״ילעם עולם. חקור ודרור כושר מפעלם. זכותם היום י מלפניך ^ תוע״לם: ואם תשקלם בפלס ויכריעו חובות. הטה כף צדק ועשה רבות. דין הוצא £3טש סליחה לחרבות גחלת שביביךיאל התן לכבות: :עמוד מליץ יושר לכפר. מיוד מסטין ויבוש־ן:חפר. הימה עצור ואף הפר. זכרנו לחיים כתוב בספר: זכרנו למיונה נורא עלילה. חון תהין אום סגלה. הננו ועננו שומע וקפלה. ותשליך הטאתינו $?עןי מצולה: בעמלנו הביטה ו־שיך זעמים. בריגז חמתך תןכר רחמיכם. אנא ?1מול על נשואי רחמים. אל מלך יושב על כי£א לחמים: איל מלך. ויעביר: כ♦ אדם אין צדיק בארץ אישר :עשה טיוב ולא :חטא: שוב מחרון אפך והנחס׳על הרעה לעמך:'שמע י: קולנו" נקרא חננו ועננו: דתטרך. אל הבא. ברהם אב. לי♦ הישועה. «י צבאות עמנו." ונו׳. אלהינו ואלהי• אבותינו: °címert olr< T : . " *י 1יום כפרים.?ה. הוכן לברר ולקשטה. m אישי סחר mv מיוטה. קהלי כי הריב אנא לצו־ק ש־ופטה.. קהל כ♦ אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה ביוב.ילא יחטא: "'יוס3פרים.זח.אל'שועסנו העתר. חסאסעטך 3בספ 10323. ״•על.רומא שחטאנו לפ.2יןל ?105. אנא 5לר1ה לנפש נקיטה: קהל ב♦ אדם אין צדיק בארץ אישר יעשה טוב ולא »ה?2א: י. י r fii .יי■ ;מזל, ן׳ סליחות לשחרית "־זייופכפריםגה^ב^לרוסדןדאניתלוי-טפיוףוה^ןדבמיוגרען^קלי. «• על הטאשרוטאנולפמך כגלוי. אנא עמנואל רןךאהץס?י9ה: קהל כי אדם אין עריק בארץ אשר!עשה טוב ולא %i: "זייום כפרים!ה. נזר דין בהענם. יראיך להתניוסם תנה לנו נם• "'׳"על חטא שדוכנאנולפמןדבאיונס-אנא פשעינו עמד אי^רנ^ח• קהל כי ארם אץ צדיק בארץ אישר!עשה טוב ולא יחטא’’ ״״ יום כפריםזה. דרכיו נטיויש לציון. כיונן לטהר פנימי וחיצייז ־ י" על חטאישיהטאנו לפעק ברציון. אנא צנעה תחתית דיו^א• קלל‘כי'ארם'אץ צדיק בארץ אישר!עשה טוב •ולא יחטא; ״״יום כפרים זה. הטיוב והרע ביו נרשם. לצדיק ולךשע וער שם• <« על חטא שחומו עליו אשם.'אנא קחה מרנו כי מטה. קהל כי ארם אץ צדיק בארץ אישר!;!שה טוב ולא ♦חטא: ""ייום כפרים זה. וכח הפכן וסרבן. מעל תביוע במשאה עךב1• ״־׳״ על חטא שחומו עליו זקךבן'.. אנא לסם שארית'פלטה. קהל כ♦ ארם אץ צדיק בארץ אשר.;ע^ח טוב ולא יתטא' "! יום כפריםזה. זכות תחפש לבני חמוחדה. ניואקיק תשקט מפחד ואימתה. לי".על'חטא שהובנו עליו מיתה.' אנא הי5' לשיוכני עלטה: קהל כי אדם אין צדיק בארץ אישר!;!שה טוב ולא,יח?ןא‘ ״״ יוט כפרים ז־. שבחיוןשביחטשמרת. שעאיוחישא הכס המישרת - י " י י v <» על חטא שהובנו עליו קרת. אנאתמן קטורת שפח50^• י■ יי״ כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יתטא: * ייי״י יי מה בצע כימנו בירתנו אל ישחת י היורק עפר היניד אמתק: 2* . חבקש לעיננו ולחטיאתנו תרחיש.ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחנג־י *״ ; ־׳ ״) •:*** ;• •: ••1! : ז|* : • : i • י • י '׳רחמיך. אל הבא־ נדהם אי. ליי הישועה. יי צבאות עמנו זנ״'; מ«*ך של יום כפור קצח 0י?* איב ועוזרדנעט (1ונד פןיסןין דער נ(ו»ע דעם עערמוזפפערס יצחק הנהן הוער הזק ואמץ : שניה אדון בפקדך אנוש לבקריס ♦ במצוי הדין אל תטתח: נוף ולשמה אס תר*?□. י1חו ולא;כלו קום: היובל נבר לזכות במשפט. ואם אין בידו מעש להצטךק: זיתי ?חוסו. מליחה קרוהה: חבוי ארבו בקרבו ♦־ מעת הולדו: טמון בחבו. כרשת לרגליו: !?יתהו בכלי יום־♦ לשחת להפילו: יכה ו;בורה בגוף אין♦ לפניו לעמוד'ולהתייצב: מיום עמדו. על דעתו: נפשו ;שים בכפו. להביא לחמו: שבע כל;מיו. כעס יסכאובות: עד שובו לעפרו. לא .ישקוט: פנה אדון בעצבון רוח♦ צפה ?׳שברון לב: קרוב אתה לרחוקים ♦ רוצה'בתשובת רשעים: *שדי המצא לחךישיף. יזאמר״הנני ^סבקשיף: ’♦כשירו סל־יתתי קורא♦ בשטף ♦ !צדק במשפט י עט $רוךף: חסום מנול מלהךשיע♦ קצוף ?.מסטין מלהקטין: הקם לנו מליץ ’]שר♦ כופר מצאתי'תשמיע"לשוכנים: השלכנו עליך •הבנו. נא אתה תכלכלנו: ^תר לנו בתפלתנו. חפצנו ובקשתנו מלא ברחמים: כף תלינו בטחיוננס ’מהר ולזייף ♦קדמונו: חזק ואמיץ שטף לא שכחנו. אנא לנצח .אל תשכחנו: אל טלך. ויעבור: מה אנוש כי תזכרנו♦ וכן אדם כי תפקדנו: ותפקדנו לבקרים. ולמעים תבחננו: הן בעבדיו לא ;אמין. ובמלאכיו ♦שים תיהלה: ני' אדם אץ צדיק בארץ. אישר ;עשה טיוב ולא ;חיטא: רחמיך רבים. אל תבא. נרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ובו,: כרזך איב ;עוורדנעט וזוגד prt ענדע דעד ratü דעס 5ער5וופםערס זבדיה חזק: שלישיה . אדון דין אם ידקדק. בחקר פועל אם ♦ובדק. נ?ר לפניף לא.יצדק: דופי חתן בץבא *#לה♦ הןבמלאביףתשים תחלה. ואף שותה כמ;םעןלה: זכות ו^דקח אץ בנו. לימא ורשע יכלנו. טיוב אל תביא ?משפט עמנו: ;המו מעיף עלינו. כרוב רחימיף ^ אלינו. לבלתי ברוע מעללינו: משובותינו רבו מלמנות♦ נחותים אין והרבנות. '־?ח מצא לעונות: על צדקותינו אין אנו סמוכים. פשע ועון טמגלכים. צדקה ^ חתן עורכים: קו אל תמתח באורחותינו♦ רימהותיולעהאחריתנו ♦ שואותיבל ^תיני* חישוב על הרעת תנחם. זהדרכף חנם.מךחם ♦ ברחמיף הרבים עלינו ^)ס* דרכיף הודעת לעניו להוריות. ידעתו שלש עשרה סדורות♦ הבטחתו שאין ׳^ס חוזרות: חנוןיבם סדרנו לפ;יף♦ זעק,קשוב מטיחחלנף. ואל תש׳?נו ריקם ־'־• $’ף: אל סלך. רענור: סליחות לש! ׳חת למען ■שמך" וסלחת לחניכו פי רב הוא: כי אסלח לעוכס. ולחטאתם לא *ז*י עור: ואתה' אלוה סליחות חנון ורחום ארך א״ים ורב חסדללא עז;ת~; רחמיך. אל תבא. כרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ובו׳". ניוך א״ב {עהרדגעש יוונד pÍD'Ic־ דעד כוו»ע דעש פעדעפשסעיש שלטח; שלטוניות _ , . v אב לרחם ורב סלוח י חוללתנו. בני ברית קוך־ש ולא חללתנו. גולים ןא0רי, בקרבנו כאשר יהלתנו. וסלחת לשוננו ולחטאתנו ונחלתנו: דם וגיאול תריחןדז תא־ר♦ החטא יועלם ובל :מצא להבעיר♦ !עוין ♦בקש ואיננו פנמת להבאירי ^ אסלת לאשר איעזאיר: ;!הם מרבה ופסק נחוה ממלח ♦ חצי_צת חפיפת ללאך שמ דולה• טבילת מהרת צבור מימיך.:קלת♦ כי אתה;יזי טיב וסלח: !ען סהוחנוניסל ומשמן חח* כי רבו מטומאה ואך מןה♦ למענך יי כאז ןלפ.נים מוח♦ סלח ,נא* לעון העב הזה: מספר עצמו חסדי רוב .גמולך. נהגתה'לעם בית מרי למולך , ס;לם נא תשיא <ימקךם נטולך♦ ’וסלחת לעמך אשר חטאו ילך: עלינו ממרום י,^ קרשויערה♦ פרוש ןהתקדיש וחדש לנויברא♦ צרוף ומחק בלי.יפוךין תורה♦ ה עמך הסליחה למען תורא: קומם נפולה עוד מלהוסיף דאבינינו♦ רוח.הןחר.ש»ע רעבונינו. שלמו תטו עת רעוע בוגינו. למען ־שמך ־יזי:וסלףת לעוננו•: שירים ל4' וטי כמוך נושא. לא על צדקותינו אות ננסה♦ מדת המון רחמיך נפיל מהסה* ך שמעה ע סלחה יל הקשיבה!עשה: ביראתך ופתוךתך הכן פעמינו לצעוי• ך* עונינו כי בישלנו למעוד. נא ♦אמן דברך הטיוב לסעוד. כי אסלח לעוינם ולחטא0^ לא אזכר עוד: ♦ודע העלום כלי דם ולחום. חטאתינו ידענום ואתנו בכל תהו^ 1 הננו אתאנו לך מצא כופר והנחום. ואתה אלוה סליחות חנון'ורחום: אל מלך; ויעבור: . שוב למען עבדיךישב^י נחלתך: שובה ע חלצה נפשנו• הושיענו - למען חסדך: למה ;יל תעמד ברחוק♦ תעלים לעתות בצדדה • רחמיך. »ל'חבא. נרחם אב. ליי'הישועה. " צבאות עסגו ייר ארהמו ואלה♦ אבותינו•: נווך א־ב נעחרדגעש; שלש עשרה מדיות האמורות בחנינה. ןא ??יה נכונה אחלה פני מלכי בתחנה. לחפש לסיח שניים קייייך < • "־'• ־ י י י־ י ־ ' של יום כפור קצה שיישנה.«k סלמם מכל רעיות בזאת השנה: <״ אם אישמתם ?1לחעה שמי' רום וכיוכייהם. י נא כמיימקח נכונה אבקש לססים עליהם. בסל מהם שחוב אסרתי אפאיהם. "יל למה יאסרו הגולם אלה נא אל־יהיהם: ״״ אם גברו'עוינות ועצמי הלספרד!. נא ?ר1 סרה נכיוי^ה רווח אותם יי להסתיךה. ?®קי עוז בסהן לכטר מהם כתוב אסתירה.'"יל לימדה לי מעמיד בךחיוק תעלים לעתות בצרה:״״ אם העוו פני מלכם ?עזוז פנים ומצח. נא על־1 מרח נכונה אתחנן לו בעצור. W1 שפכי כסלם יקבךנכח אדום' וצח.' "'יל למה אלהיט 3הת לנצח: "! אם זדונות השיאו לב טפיש ונישסץ. ןא ?S מיה נבונה הלץ איוחם לל ממחץ. חוש ובאי ושא קול־ נחץ. w למה קדר אלד בלחץ: י"! אם טפלו שקר בחנא והוורד ’’*‘עמיק. נא ?S מרח נכונה לריריות'תזכור טמנעימיק. יהגוללו רחמיק על־1 שאריח עמק. קהל למה יל יחרה אפל ?עסק: ״״ אם כבדו אזן לסלף, מני הדרך. נא 'ע4 מרח ?כונה אלחש עדי עמי בערך. לב ונפש שפכי פני קיונך וצורך. ״!קמח פר?ת גדייד, וארור כיד1 עוברי דרך: «״ אם ומררו ?דוב פשעם לציור מלכי וקדושי. נא עדי מרה נכונה נועם ?לי תבקשי. נורא מדיום וקדוש נעתר אליו תדרישי. קי-ל למה " הזנח משלום נפשי: •י אם סדרנו יכפרה מרוב עתים ולמים. ^־ז כד1 מרח נכונה עלן אשא'למרומים. עדי עסייאפצה $ז סעטי עמים. "יל למה מצח תישכחנו תעזבנו לארך למים: י אפי פשעים עצמו וגברו מאר כסלא. נאי כדי ימרח נכיינה י־צסצףיקוד‘ לספלא-יצרועה אמריחק לחלות על עם אלה. למה תשיב לריק וימינק מקרב חקק כלה: "׳ אם קלקלו '־ עשיס יהדר ולהרשיע. גא כיד1 מרח נכונה רחש לבי להושיע סליחות לשחרית להושיע. קומי רני בללה לא?־1 וזטושיע ?־ל למה חהיזף כאיש נרחם כגבור לא יוכר להושיע:<״! אם אמנם'שבו כלם כלב ונפש לחלותך. נא כ?־^ הדה נכונה חסכים כבז® ?מחילתך. חעשה ארה למענך המר* וסלח לעו־סןד. "־ל שוב למען עבדיך שבטי נחלתן:: אוסל!־. ויעביד: פותחין הארון ״־יי! $b חבוא במשפט עמנו. כי לא .יצדק לפניך חי: צדק ומשפט מכון כסאך. חסד ואמת וקדמו פניו; מלפניך משפטינו וצא. עיניך חחוינהמישרים: הוא.ישפוט חברי בצדק:דין לאימים במישרים: רחמיך רבים יי כמשפטיר ח:נו: חינישא שפט הארץ. חישב גמור ער נאים: כי י שפטנו. יי מחיוקקני. ו; מלכנו הוא יושיענו: חלילה לך מעשור, כדבר חזה. לדומירז צדיק עם ךשע וה;ה כצדיק כרי^ע • חלילה לק השיפט כיח קארץ לא:עשה משפט: פזמון גוון דען נוו»ע דעם פערעוזססערס שלמה חזק ואמץ נע{ורדנעם: ׳שפט S3 הארץ ואותה במשןט ועמיד. נ>ז חוים ורוסי• ע?־1 עם עני חצמיד. את חפלח השחר במקום עולה חעמיי• פעולת הסקר א־שר לעולת התמיד • לובש צוקקה ומעטה. לך לכר היהרון. אם אין בני מעשים • ןכךה:שני סביון • וחם :ע^י רוכיון. רפני יי חמיי ־ פעולת הסקר אשר לעולת התמיד: : '־• ״ 1v ד v : ־ ־־ 1 • מטה כלפי חסד. לסטות איש רחח:ה. עמך י־|חכד חםי־ נמול נא עליו וחיה. כחוב חיו.חיים.,וחיה ערימצחו רזמיר־ פעולת הפד,ד א־שר לעולת התמיד: הטיבר׳ 99י?ח ברצונך. אזה ציון עיר קדושי. ונסת זיד ועם. בביתך ?־‘נןקךשי. ועריכדד גר ■לכן וישי. להעטות נר ?וסיד: בעולת הנקר אשר לעולת התמיד: ן ״־ v ן «־ v ; - ־ t • לןקו ואמצו לבבכם. עמי bm מעייו• .ועדיור1יו 3' סנציורו. 01 את וו לעמת זיו. וכור בעד חטינסיכם. ויזכלרסם ברגזיו. לשו " ועלו. בקשו פניו תמיד. בעולת הבקר אשר לעולת התמיד: 1 2 • ־ זי ד v : - -ד • אל מלך. ויעבור; יזכר אלחים את בריתו את אברהם את.♦צחק ואת .♦עקב: טרף נתן ליראיו. יזכר לעולם בריתו: סביך אברכך והרבה ארבה את זיעך ככוכבי השמים ובחול אישר על שפת ה;ם ♦ ויךש.זריעך את ישער איביו: רחמיך רבים. אל הבא. נרהס. ליי הישועה. יי צבאות עמנו וכד: ״״ סלח נא לעוין העם הזה כגדל ססדך וסאשר נשאת־ לעם w ממצללם ועד ודנה ועם נאמר: י.־ל וייאמר יחזה סלחתי כלבלך: ^קיה אלהיגו ואלהי אבותינו: נוון דען נוןו>ע דעש פערפיזססערש מדרבי נעלודדנעש: ,! מסלטי אלי צורי ?הרי ומניני. וקרן וישעי משגבי כיום צר ,׳’ יאיוני. השכמתי לחליותך מרך רב, ואני. אליך יי שועתי׳ **?קר: בקר־רסם הזכר הסד לאברהם אי איתני• זד.שר תלתו והזלזמין בך ראש ידמאמיני. זכור בריחיו ןהושיעני 2שי?זאתי."יי בקר תשמע קולי בקר: ביקיר דברתו עמו ונפיחיו ^לם ליו משכורתי. וכרת יעמו הכרית להיות ליו למשמרת. »כתוןךצית'ו.וקבללחו כקטורת סמים בבקר בבקר: יבקר - ?ביו האיר בהלצת להלאות צדקתו הנדיולה'. ונקיחיו בעשירי Iv rt ותארי סליחות לשחרית וחיאמר ליו קח אוד בני ולא הכלא. עא אחד ההרים והעיוהי שם אלה. את הכבש אהד העשה בבקר: בקר לקד 5W ושמע לקולר והראה אהבתיו.'ושש בעא לב עא אסרל*' לעשיוחיו • קאהבה קלקאה הארה רקם כשמחחיו. 1!ש5ם אברהם בלקר': בקר הכינו לבם'שניהם לעשיות רציונךאיום• הבן לקח עצים והאב לקח מאכלת לשחוט באי פדיונם • קרואים והולכים'לחמם וראו כביודך. בייום• השלישי בהיוח הבקר: בקריאור כגבר חלציו ולעקור בניו קרם. רקח מא?לח לשחטו ולא חישב ארם. ויאמר היום אקריב עיולחי ואזריק דא ?בחי לא;לין ער בקר: בקר רחמיה נכמרו עא בן:היי ועליו זרחו. ויקרא אליו מלאך יי אא הנער זיר;ם אדי;ש<חו־ כי ביצחק לקרא לך זרע וזכרו לריויריות הניחו. לכם למשמרי• עד הבקר: בקר כיישרו ויושרו וצרקיו״יליץ בעד עם אלירקרב־ ואפרו תמיד יראה לפניך לכבסם הרב. הנתן להם נ?5שם בשאלתם 3' לך נכספה. ובערב. היא באה ובבקר: בקר קורם שמע והכפרי ,עויניוו־דהם. וערך חבלתם תקשיב כערר קרבנוסיהם. לקחו ובאו בזכרו! צדקת אבותיהם. והם הלי" איליו עיור נרבה בבקר בבקר: ־״ בקר הבן אלינו ור6מיךערגי וכמת. והשליך ?מצלות;ם ?א הטאתינו ולא דקרו. v,' העבר עויננו מלפניך." ולא נשאית. ממנו עד בקר: " אל סלך. רעבור: זכור רחמיך יי וחסדיך ני מעולם חטה. אל תזכר לנו עונות ראשונים ^ יקדמונו רחמיך כי דלונו טאד: זכרנו ”'בךצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עך0ר קנית קךםיגאלת'שבט נחלתך הר ציון ך, שכנת בת יזכור ♦: חבת ירושלים ציון אל תשכח לנצח: זכור " לבני אדום את יום ירושלים האומרים ער! ערו ע הי;סוד בה: אתה תקום'תרחם ציון כי עת לחעה כי בא מועד: זכור לא^ילא ל:צהק ולישראל עבדיך אישר נשבעת לחם בך ותדבר אלחם ארבה את !ך^ של יום כפור קצז ?כוכבי השמ;ס וכל האיץ הזאת אישר אפרת• אתן לזרעכם ונד־ילו לעולם: וכור לעבליך.לאברהם ול:צחק ול:עקב. אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו יואל ליטאתו: י י 'י? אל נא השח ^לינו ח^אח א#ר ניוא^נו וא׳ןר חטאנו: •־״* קזטאנו צורנו. סלח לנו יוצרנו: מ-ן מעד״דערען קהלות tini איבדה ניצש ןעזיוכס, ן*נדעדן עם ווירד קול נדול וונןע5ויגנען: 6*6 pנ £ווגן:ע רער 5ער:ע כדיך יען איב געיורז־נעם יווגד ס1יסויך דער נוז»ע דעם 5’oivponcii קלונ׳מוס חזק: איכרה תחנונים כרש ואככה• כענף נפש קהלי אבכה. כי נקף כברזל סבכי. בכו לזעם הרבה בכה: בבה השיביעניכנרעקרני. לענה וראש הריני. הךממתי ונם קום♦ F,* יגעת♦ בקראי נחר כרובי: חטאנו ;נדוני תולשת קרוא ארוכה. קוד. נחת ומת לחכה. נודרת, כצפוי נודד ודרכי נקרכח. מכני.קשת דרוכה: קרובת לשון מקנ׳א♦ 'יחכה. כצרבת פנים בחשש'להבת. נתקס ממצבם בהישלך וסחיבה. וליהט קלב היום הבא: חטאנו הבא בארה במארב לדגור. ,והי צא צורה תתי למגור. *י רעתם לפני ף האגור. והרק’חנית וסגור: וסגור מוצאם ומובאםץיוךממו. בלע & לשונם ויוזממו. הרוס שנימו בפימיו ויוהממו. לקחת נפש♦ זממו: חטאנו זממו ’׳לין כצואר אליך. נועצו לכרות ברית עליך. הדיחומטעוניך צבאות חיליך ♦ -ינחילך: הילך מך/חבא מפחד קטבך. כך,ירוץ לתשתנב בהחטיכך♦ כשעין ׳^לי5ך והרבך וןזיטבך. מה רב.טובך: חטאנו טובך יאבה שאר ישוב. מתנפיל ^®צאך אליך קשוב. קח דבלי כבושים לשוב. מי יוךעישוב: ;ישוב ך.ר1נך\אל תבליגו. $; 'שנינו בהא כלינו. בדרך זו נלך'להשפילנו. הן חבט נא עמך וילט: חטאני ♦.חד נהלה *פניו. נזכיר בלית.יקרת פניניו♦ כצדקלחז־ותנו אור פניו. !קימנו לליה לפניו: לפניו מצפצף מעפר.להקימו י עם מיחדו בשכבו ובקומו. נצח מחכים •ייס קומו. ברוך כבוד ע ממקומו: חטאני ממקומו י.צף בחשלפפושי. לפאר קמיר ?פוש♦. מעוצב עבודה קשה להנפישי* כי שבעד. ברעות נפשי: נפש♦ אשתוחח לשמום מסילה. !ירוי סך למך סלולה. משמיע שלום משוב לכסלת. ^ניה עד עולם סלה: חטאנו סלה דדשתיך ולא נטישתני. כד, תפשטי בצד ך־ ך .. מאש וממים לקויה הוצאתני. .ומקרני רמים עניתני: עניתני בכל עת ^לי^פי. הושטת.ימינך באהב ל*פפי. ועתה מושיעי לא תרפי. תהלת יייד^ד 1 >r.es י ׳ (?c מ פי סליחות לשחרית 5•; חטא« פי;גיד תהלתך תקיתנו. אל ימעטו לפקך תלאותינו. ?מדל הסךךטלט משהיתותינו. כי לא עלצךקותינו: צדקותינו דלו ולמאי קצרו.,עונינו רבו והטוב עציה. חטאי אבות לבנים נאצרו. זרעו חטים וקיצים קצה: חטאנו לןצרויריביזקמור^ אבי. דימו להכרית;שישי וריבי. רןו־את ך מעושק זדים לערבי. שפטני יי וריבה ך*בין ריבי בחפשן־ זישךי תבקר. צדקת חורים ל פני ק תחקר. מצדיקי תקריב ומךשיע׳ -עקרi יסבר פי רוקחי שקר: חטאנו ישקר דובר לא;בוא ♦ לעד עיניך כי תתעני‘ שמיני רגל נאוה מבוא. ומשאת רשעים כי תבוא: תביא לפניךאלהיקדם. ותאני1 מתענים'לפניך לקדם. תעיב מנחתם כשניםמקדם. זכורעדסךקנית קךם*• חטאג1 קרם מפעל־ך״ אדוני. עץתח לכתוב כתבת :נךנ•. בנתה מרחוק חקיך להעירני, ברוך אתה « למדני: לימדני להועיל ממית וטרדה. צויתמעמודאמרתמהיר!. הוו.ני דרכיך ותמים אהיה. .עדותיך לעולם המבני ואחיה: חטאנו וארדה וזיעילפמך?1" ותפלתי כקטורת תמיד תכון. בעד עמיך קמאי לרכך: נכון לבי אלהים נטן: נני] וק;ם אמת• נו ספרו. עורף טובותיך חטאינו בקרו. לקנםנםעתה:ויופרו. ופניהם א' *הפח: חטאנו יחפרו פני מכבידי מועקינו. ילבשו בשת כהוצאת צרכינו♦ ♦נ^ אלחינו ואל ♦חיש לצדקנו. :יזי שפטינו יי מהוקקנו: מחוקקנו הדרש לאום נן-שעח, השאיבה כששון ממעיני הישועה. שמח נפשותינו קחקותיך להישתעשעה. והאי פניך ונושעה: חטאנו.0ונושעה קשפכגו לפניך שיחה. העתר לנו עונינו לסלהה. כי עמך הסליחה. אדני שמעה אדיני סלחה *״ סלחה ולא נצאדחו:ם. פשעינו יהו ב!1' מחוים. נחנו לאור קאור החיים. כי עמך מקור חיים: חטאנו°ח;ים וחסד אלי.זי5* תחון שארית העם הזח. נשים להקדישך בקול זה. ןקרא זח אל זה: זה יכתוב ’י, לקדוש♦ וזה חרש ליוקר:הדוש. מזה ומזה שלשקדיויש. ואדרזקרושקדוש קהש* חטאנו קדוש בבוא אליו הקול. כף שמלת.♦כרע!לשקול. נקות קוראיו כמרעים ק1ל. ואשמע'אחרי קול: «־יח קיויה נדיוד־1 ?הישמנע לרחומים. .קבלו מלכותי $0זקיול רחמים. יזכיור הייום 3'33S מוחרזמים. אית מלך ייושב זגיי 05א רחמים. <ך«יז חטאנו צורנו n:;p לנו ♦וצמו: וכור לנו ברית אביות יאשר אמרת: וזכרתי אה ?דל נעקוב ואף אח בריתי יצחק ואף את כריתי אכרחם או3י 1 והארי5 על ום נפור קצח הארץאזכר: !.כיור לני כריח ראשונים כאשראמרה. וזכרתי ?חם כרייה ראשנים אשר היוצאתי אתם מארץ מצוץםלעוני חניילם לחייוח להם לאלהיים אני י;: עשה עמנו כמה שחבטההנו. [אף נם זיאת בהייותם בארץ איביקם לא מאסתים ולא געלתים ?כלתם להפר כריתי אתם כי אניף אלהיהם: רחם עלינו ואל יזישסיהנו כמה'שכהוי. כי אל רחום:: אלסיך לא -ירפך ולא £יוי0ןד ילא וישכח את כרית אבותיך אשיר נישבע לסם: ומול את לבבנו לאהבה וליראה אח W■ כמרד שכתוב ומל " אלסיך את לבבך ואת לבב זרען־ לאהבה את יזי אלהיך בכל ’??ך וביכד^ נפשך למען סויך: השב שבוחיינו ויסמנו כמרד שיכתוב ושב י; אלהיך אח שביתך ורחמך. וישב וקכצך מכל ?עמים אישר הפיצך יו אללזיך ישמח: .קבץ ניסני כמה'שכתוב אס והיה נדחך'׳כקצה השמום משם יקכצך יו אלהיך ימשמ ■0ן: המצא לנובכקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם ארד 5 אלסיך ומצאת כי תירשנו ?כל לבכך וככל נ?שך: מחה ■??עיני למענך כאשר אמרת. אנכי אנכי הוא מחה פשעיך ?מעני. ו־טאהיך ליא אזכר: מחה פישעינו כעב וכענן כאשר אגרת. מחיתי בעב פישעיך וכענן חטיאתיך שובדד אלי כי יאלתיך: הלבן חטאנו כשלג וכצמר כמה שכתוב • לכי N3 ונוכחה יאמר ק אם וחיו חטאיכם כשנים כשלג ולבינו. א3 [איימו כתיולע' כצמר יהיו:"זרוק עלינו מום טחורים וטהרנו ימח שכתוב. וזרקתי עליכם מינם טהיוריכם'וטחרתס ’מכל ?מאייסיכם ומכל יוליכם אטהר אתכם : ־ כפי חטאינובייום הזה וטהרני כמה שכתוב■ כ" כיום הזה ^יי עליכם למסי אתכם מכל חטאתיכם לפני יו תטהרו: הניאני אל הר קרשך ושמחנו ?בירת תפלתך כמה שכתוב. י.(0® והב־אהים ע חיית bv יגב כפור ווזביאתים אל תר קרשי דטמחתים בכיה ויידוי עיולותי־פ וזב־יהם לךצוןעל מוכתי כי כיתי 5ית תפלה וקרא לכלי' העפים: ל1מע קולנו י: אללוינו חוסזרחם ?גלינו וקבל ברחמים ובתיו! את חפלחנו: Í ״ T *• ־מ־כנו י; אליך והבובה חרש ומיני כקדם: אמרנו האזינה לי בינה תניעו: והיו לרציה אמרי פיני והגיון ד-יבנו לפניך לי צורנו וגואלנו: אל־1 תשליכנו מלפניך וריס קרישך אל חקח מפנו: אל תשליכני לעת זקנה ככליות בתים אל תעזבנו: אל תעזבנו לי אלהינו אל תרחק ממנו: ע?2ה עפני אוח לטובה ויראו שונאינו ירכשו כי אתה לי,עזרתנו ונתמתני•' כי לך לי הורולני אתה'תענה אדני אלהעי: m'p אלהינו*אלה♦ אבותינו■: אל תעזבני. ואל תפשנו. ואל תכלימנו. ואל תפר ?דח!5 אתנו. קרבני לתורתך. למדנו מציחיך. הורני דרכיך. חם לבני ליראת אתי שמך. ומייל את לבבנו לאהבתך. ונשיב אלד באמת ובלב ל$לם. ולמען'שמך הגיל תמחייל וחבלת לעונים ככתוב ברכרי זקףכך למען ישימך לי וסלחת לעומני כי רב חי•*‘ *זז אלהינו ואלת♦ אבותינו» ?לח לנו. טחל לנו. 133 לנו:: יפי אנו עמך. ואתה אלהינו: אנו בניך. ואתה אבינו 5 אנו עבדיך. ואתה אדנינו: אנו ך,ליל־ ך♦ ואתה תלקני: אנו נחלתך. ואתה גורלנו: אנו צאנך: ואתה רוענו, אנו כרמך. ואתה נוצרנו: אנו ?;!לתך. ואתה יוצמה אנו• ךע;תך. •ואתה דודנו: אנו סגלהך. ואתה קרובגר־ אגו עטך. ואתה מלכנו : אנו מאסירך. ואתה טאמירגי: שחרית של יום כפור קצט ? אנו 2נןי פנים ואמה רחום ■ומנין.. אנוקישה עיוך־ף ואחה אחי אפים: אנו מלאי עון ואתה ^אוסמיס. אנו יסיגו כצל ע31ד. וארזה הוא זשגותיק לא ותמו: #א הבא לפניך תפלתנו.ואל תתעלם מתחנתנו'שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לו^זר'לפניך " אלהינו ואלחי אכותינו ־צדיקים אנחנו. ולא חטאנו אכל א נהגי ירפאנו?־ " ^ יאומנו. בגדנו. גזלנו. דפקנו דופי. הערנו. והרשיענו. והנו 0מסנו'. טפלנו שקר.'זיעאנו רע. ?זבנו!ירצנו. 'מרדנו. נאענו. ?ידנו. עוינו. פשענו. ערקנו. קשינו עורף. רשענו. שחתנו. העלנו. רועינו\תעתענו: פדנו טמעותיק וממשפטיק הטובים ולא שוה לנו:: ואתה צדיק על כל הבא עלינו♦ כי אמת עשיית ואנחנו הרשענו! הרשענו ופשענו. לפן לא נושענו. ותן בלבנו לעזוב ־דד ישע. וחיש לני.ושע: כעחוב על לד נייאק:עזבקשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישובאלולויקסמהו ואלאלדדנו כי לך3ה לפילוח: מן אלהיט נאלחי אבותינו מהל וסלה לעונותינו ביום לזבח היה ידי® הכפורים הזרת. ייעתר לני בתפל־ני. מחה והעבר פשעינו מנגד עיגיק. וסיף ליז יצרנו להשתעבד לד. והכנע ערפנו לשוב אליק, וחדש *?יי־הינו לשמור פליק. ומול אח לבבנו לאהבה ולוראה את |5ק. ככתוב כחורחק ומל ו; אלהיק את לבביק ואח לבב 1דעק $rqg את יי אלהיק בכל לבבק ובכל נפשק למען מיק: , הזרונורד והשגגות אתה מכיר. הרצון. והאונס. מליוכש. •#קתרים. לפניקהםגלוום וידועים. מה אנו. מה סוינו. מה ילדנו. מה ערקנו. מה ושענו. מה כחנו. מה גבורתנו. ומה 80®י לפגיד ל אלהינו 1אלהי אבותינו. הלא פליחגכורים כאל! 1 י לפניך שחרית ליום כפור לפני־. ואנשי השם כלא היו. .ומכסים כגלי מדע. וןבונים כגלי משכל. כי רוב מעשיהם תות. דסי מ.?יהם וזבל ל$ניו• ומיותר האדם מן הכלמה אלן כי הכל הבל: מה נאמר לפניך יושב מרום. ומה נספר לפניך שוכן שחקים. הלא כל הנקתיוי* והנגלות אהה יודע*. t ״ * T - i •* ־ ווין פרוון וויו! יזויך לוין ו!נדערן קהילות "ייד אתה מבין ני5ט געזיוגס זוורדע1| שסך 0ע\לם וןלןע»א«עי: ניון לוויי£לוגען איב ןעלורדגעט: אתה מבין תעלומות לבי אפס לך נגלות וגם נקתרות: באנו ברבדים לפתוריף בס• ברישענו אל הפן ולא במעללינו: נשתנו ביום זה כ:ךא וחרד. גאה כרחום למע^ ,עשה חסד: דין אל תמתח מול עפר ואפס דע אחריתנו רמה (הולעה: האם שגג,ני ונעלם ממנו. הלא אתה לבד מבין שגיאות: ואל תחשוב לנו כעושה בזדון. דיי שפתינו שעה בעת ךצון: זה כפר לנו היודע ולא הודע: זדון ונעלם עשה ולא תעשי:{ חלצנו מעונש כרת ומיתה♦ המול על חומר מעשה ידיך: טפישנו ברוע.:^ר א^י בזנעורנו♦ טמון בקרבנו כרשת לפעמינו: יוקרנו ועושינו יודע:צרנו♦ יהמו רחמיך [אל תשחיתנו: כי מלפניך מי.יסתר. כל גלוי לך כאור וכצהך:ם: לבית דין הורית איבע מיתות. למענך עשה ומהם חלצנו: מאז :צרתנו חקרתגו ותדע. מעשינו כייי^ עמל־1 ואון: נצור נפשותינו בי־;:דד כל נפיש. נא ת:קר נפש מטעני לך סקילה שריפה זהרג וחנק. סודם נליתה ליודעי אמתך: על כל פשעינו אלודז לנו. על:רוע לנו ועל נעלם ממנו: פישענו הורינו לך חוקר לב: פדנו מה?זא % מעון: צור אל תפןיבאנוש חציר. צדקה עשה עמנו;עשיית עם כלח♦: קדמנו W13*' קרבנו;שוע. קרבנו אליך קשוב חך• א חיני: רשענו אל הפן רחמנו ו:צטרקה.ר.דל■'^ :מאונו רחום וחנון: לייי שסק מעולם עובר Sy פישע • ‘©ונתיני תאזין בכסל^ לפניק כתפלה: סעמר Hy כשע לעס' שגי כישע. ת;,"׳■ ?שינינו מ^דעיליק: אתה ייודע ו־ד עולם. ותנלומיוח סתרי כל חי: אתה חיו5® כל חקרי בטן וביומן כ^לייות ולב: אין דכרנעלט ססג ^ 1 ^ר ?W־ עי*יה ׳ י:־; שחרית ליום כפור ר יבין יהי רצון מלפזנ:י יי אלהינו ואלהי אבותינו. ש^סיח לני על כל רוטיאסינו. והמחול לנו על יל עונווזינו. ותכפר לני על כי פשעינו: על חטא שחטאנו לפניי ?אונס וברצון: יעל חטא שחטאנו לפניי ?אמוץ הלב: על חטא שחטאנו לפניי בכיי דעת: יעל חטא שחטאנו לפניי בבטיי שפתים: על חטא שחטאנו לפניי בגלוי ולטהר: יעל חטא שחטאנו לפניי בגלוי עריות: על חיטא שחטאנו'לפניי'ביבור פה: יעל חטא שחטאנו לפניי בדעת ובמרמה: על חיטא שחטאנו לפניי'בחרחור הלב: יעל חטא שחטאנו לפניי בהיונאח.רע: על חטא שחטאנו לפניי בורוי פה: יעל חטא שחטאנו לפניי בועידת זנות: על חטא שחטאנו י לפניי בזדון ובשגגה: יעל חטא שחטאנו לפניי בזלזול הורים ומורים: על חטא''שחטאנו' לפניי'ביחיוזה יד: יעל.חטא שחטאנו לפניי בחלול השם: על חטא'שחטאנו לפניי בטפשות פה יעל חטא שחטאנו לפניי בטמאת שפתים: על חטא שחטאנו לפניי ?:צר הרע: יעל תטא שחטאנו לפניי ?יודעים וברא ’ורעים: ועל כלם אלוה סליחות. סלח לט♦ מחל לט♦ נפר לט: •> w « • י* נ* 1 1 $ 1 1- י ".?ל ל׳?א #חטאנו לפניי בספח שוחד: יעל חטא שחטאנו לפניי בבחיש ונעזב: שחרית ליום נפזר על חטא שחטאנו לפניך ברשיון הרע: ועל חטא שחטאנו לפניןד בלצון: ער רוטא שחטאנו לפניך.במשא ובמתן: ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמישחדג על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית: ועל חטא שחטאנו לפניך בנטור. נרון: על חטא שחטאנו לפניך בסקור עין: ועל חטא שלוטאנו לפניך בשיח שפחיוהינו. על חטא'שחטאנו לפניך'בעינים למוח; ועל חטא שחטאנו לפנייך בעזות מצח: יעל נלם אלוה סליחות• סלח לנו. מחל ל»• ?ן׳י י» ! ן ז מ ן• v • * ; • • j על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול: ועל חטא שחטאנו לפניך בפלילוח: על חטאי שחטאנו לפניך בצריח רע: ועל חטא שחטאנו לפניך לצרוח עין על חטא שחטאנו' לפניך בקלות ראש: ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף: על חטא שחטאנו לפניך בריצת רגלים להרע: ועל חטא שחטאנו לפניך ברכילות: על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שוא: ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת חנם: על חטא'שחטאנו' לפניך בתשומת ך־: ועל חטא שחטאנו לפליך ?חמהון' לבב: ועל כלם אלוה סליחות. סלח לנס 9חל לנו • נ$י לג,־ ועל חטאים שאנו חיטים עליהם'עוזלח: ועל חטאים שאנו חיטים עליחם חטאת: שחרית ליום כפור רא ועל חטאים שאנו היעים עליהם קרבן עולה ויורד: ועל דוטאים'שאנו היעים עליהם אשפ ודאי ותלוי: ועל סטאים יצאנו היעים עליהם מעת מרדות: ’יעל חטאים שאנו היעים עליהם מלקותיארבעים: ועל חטאים שאנו היעים.עליהם מיתה בלדי שמים: ועל חטאים שאנו היעים עליהם כרת.וערירי: ועל לוטאים שאנו מיעים עליהם ארבע'בדתיות בית רץ: סקילה. שרעה. הרג. וחנק• על מצות עשה ועד־1 מצורה לא תעשה. בץישישי בה קום עשה. ועץ שאץ בה קום עשה. את שנלוים לנו. ואת שאינם בלולים לנו. אחשנלוים לנו כבר אמרנום לפניק. והודינו לק עליהם. ואתי שאינם גלוים דנו ??ניק הם נלולם וידועים. כדבר שנאמר הנסתרות לויאלהינו !הנגלות לנו ולבנינו עד עולם. לעשות את ?ל דברי התורה הזאת: ודוד עידק אמר לפניק שניאות מי לבין מנסתרות נקני. נקנו " אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מלם ?!היורים וטהרנו. ככתוב על "יד נביאק וזרקתי עליכם מי= ?!הורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל נלוליבם אמהיראתכס: 1 ” V S ״ T • • י * • • • • - אל הירא לעקב שובו שובבים. ישובה ישראל. הנה לא לנום ולא שומר'ישראל: ככתזב * •י X X XV* X X \ x XX v»\vx » t> Xx-x X vx\־W\WVV V V V W' VWV >A Vi\\ X X-X/X vx V'AAXXXX X X XX\ ״^TH . דיין קנעבט לוד הוום דיך זן ווננערעדעס: יווונוזיטסענט5י5ע ívhvn ווער r fin up11>nm בע-" ד,יע ^’ך סער ווונבעץו1ננטען זינדען ,T בעפרייע nirt, ע״ינעד ווונזער ןו!טט ! ha ן rl!h| וןונזערן »יטסע ד,’יומע1; ייינענע ווונז £ןן ו!1!סד ווונרייניןקייט , אוגד בעפפרעננע ווונז איט רייניגונןטווווסםער דוואיט וויו י I ייעידען . זן ווווורדע נידערןעבוריבען דודן דיינען פדןפעטען (ייזזקאל ל!ו כיה). וויך וזערדע לזיין איט ^ןזנ'ג51ג0"יוטטער בעטפרעננען דוווויט וויה ד ריין ווערדעט: 5ןן וו1!ער ווייערער ץונדי־יינק־יט עונד פיון *’'יענ( ווונס5ו!טה וזערדע וויך ווייך ריינינען. ,אל♦ פיד5טע גיגטס. •ערב ' קעוזרע נוי פיו! רסן זי5ד<:ן לודיק. קעהיע לויי? ישראלי' 1 ■'"X0 ׳ נא !3) .F , שהרית ליום כפור ככתוב.על.יד נביאך שובה.ישראל.עדיי אלהיך כי כשלת בעונך: •ונאמר יוהו' עטכם דברים ;ושובו אל יי אנזרו אליו כל תשא וגון \לןח טוב ונשלטת פךיס שפתינו: ואתה רחום מקבל שבים ועל התשובה טראש הבטחתני ועל הקשובה עינינו מ:0לוח לך: וטאלבתך יי אלהינו שאהבת את ישראל עמך. ומחמלתך מלכנו שחמ^ על בני בריתך'נתת לנו יי אלהינו את ניום חשבת הזה ואתי יום צום הכפד^ חזה למחילת חטא ולסליחתזעון ולכפרת פשע: «! יום אשר אישטני ן2לל ויקגד: קהל היום תסלח לכל עדת בני ישראל ולנר הגר: • ; ־ : ז ד־ • }ז ״ :־•• t ככתוב בתורתך ונמלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל ל*55 בשגגה: :זז ."ז ייום ביוגדעוי תשא ותסלח: : ״• • T : •נ- קהל היום שמך יאמן אל טיוב וסלח: ככתוב בלבדי ך,ךשך כי אתה אדני טוב וסלח ייב חסד לכל קודאיך: יום^ 1 .V>י׳ \W־ VX'W'V'WV/T/ ^׳A. <<•* /V %־N -X t/V\VW/W\ ■t X־,v• V\ "%A׳/«"VV W־V* ,X/ י׳_\/A zx X׳A ^V'X,'V הנה♦ ניין ער ש[ע£ש ני2ע, ער 0?ואאערט ני5ש, דער ד.יטער ישראל׳ס. jj,i f ככתוב♦ וש ווווורדע דורך דיינען פרשפעטען נידער;עםריבען: ש קעוזרעלודיק, ישראלי היני•',!' 'ג,ד עווי;ען דיינע5 pששטע; דען דויו ביוש ועורר |:ע£ש([ען דורך דיינע נינדע. פערנער היישש עש: בריגו,־, ">ו געבעשהע איש, יוזכר קעהדש לובך עווי;ע. לוריק! ויעט pn'h : דוש פערןיבסש דיוו :־נדע נענל!יך, 11,11 כעששערונג שננעוראען, ווונד וווגוערער (יפפען דשנק סששטט פשדרען דיר שפפערן! .״,״ ואתה. רות. ער3שרווונן:50ש[[עד1 ניוושע ריוו בעקעהרענדען שויןי; דוש הוושש אונו פון ן שנביאי'! 13ןיו, געכונן דורך בעקעהרונג לוגעוינערט, יזוכד שויןי וןונורער בעקעוזוזנג נעפשילט, הווררען חונורע ווייי'1, נ'ח,יש וטאהבחל. ווויש 1יכע, דיוו דויו עווי;ער ווונוער נשששי לו דיינעע £ש1קע יש־אל !רוושש, י״גןד(ען ו״ינער קוזני.נן»ג׳ר פירוי!ר;ע, דיינע בונדעשקינדער לו ששורנען; ורששש דוש ווונו, עוועער שו«'-נר 1ז00!. די-גי (שבת ווונד רי1ען־) פערוווהנוננששוונ שננעשרדנעש, לור £ער;ע3ונ; שוג1רער פעינערונן, לו ר פערנייד•1־’ דנדען ווונד[לור £ערושהנוננ דער אישסעשחששען. " ך1ז! יום ♦ שיין ששן וון ווע1;עp ווו נו ער פערשולרע] פערגעהט ווונד פערשווינדעע J ד,ייעע פעי1'2 ןיינעננ דער נשנלען נעאיינרע דעי קינדער ישדאליס, שוין דעp פרעאדען שונטער שיהנען, !ש ששעוזש חוי&; לע1עשל3ונע: ״דער גשנלען נעאיינדע דער קינדער •שראל׳ט שויך pri£רעאדען דער ויך שונשער שיד•5* הע[ש וייש עש £עדנע3ען: דען עש נע־נשד. דער גשננען געאיינדע ש!י0 שיררטהוp .״ שיין שש; שן pralrii דוש שונוערע שונטרייע £ערלייהעשט שונד פערניבסש. " ^יעי• הייטע בעוועהרשט דוש דיינען נשאען; ניטיןער שונד פענגעבענדער נש שש! וש [וישען דייו י,יים״;ר£1'1|" «־'['í’í| (דויר׳ט): ,דוש עווינער ביוט שו1ליטינ, ש![פער;עבענד j פשונרששערננשדע l-’Hh , יייי ׳ V ין ד: וירחמהו שחרית ליום כפור יי! ייום געלנו ך!מןיןד שבח ועזוב: קהל היום רחמנו ונשוב ודרך רשע נעזי־ב: ככתוב על !ד נביאך !עזב רשע דרנו ואיש און מוז־שבתיו וישב אל" ואל אלד,יינו ני!רבה לסלוח: יק יום ת5ינו אנא שא נא. קהל חיום קשוב תחנונינו ובתחנון קלח נא: ככתוב בתורתך סלח נא לעוץ העם הזה כנדל חנגךך וכאשר ישאתח öift ל׳/ה םמער!ם יעד הנה. ושם נאמר: ויאמר״ סלחתי בדברך: ו1ל1»0טי;ע .1 •C”:ער טיקע, לוונד קעהרע pö pírt עודלען, ער ערבלור»ט ןיך1יינער; לו לוונוערע ללוטטע ע!י לד;ט ע׳'געכונ05פל!ן!\ יי״ן טל!( י1ן ווע[:על3 דולו לוונועד ביטטען pírt פערלייהונל דער דנדען לונחלורסט. ^ י׳״טע p'íirc לוונוער ביטטען לוונד פלעחען pírt פערלייהונל! ולו סטעהם p’rt געועטלבון: "*יו 6ע1ל«יד.ע י'א וזיססעטהלוט דיינעם 6ל!ןקעס, נל1ךדיינער לרלוםען לנל1דע; ’לוולד ווילו דולו מחן מצרים לווים בטיעטלט ל!5ט ללו5ד5ט »יט די!ער-נלונילון לעהלובט." רלוביילו דדיסט עם £ערנער: ־דעד עודלע טפייוך: לוין 31”יזע, ווילו דולו לעזלולט הלוסט.י ^עכור. דער עהרע דיינעס נלוטענס הלולכען, וד11פלוד.רע לוונו פערלייהונל • לוונד 'םערלעבונלס£לןזלער י ג'כ ייינעס רוהוועס הלו?בען 1 13”I טלו נ לון 11!pr2U דולו דין דעס לעכעטהעם דעס «לונ£ט»יטהילען (משח) ערלוינלערסט. •)י)רדי"יטע סעדליב לוול1ערע זילדען לוונד ערלוימערע דיך לוול!עיס £ערלעה*נס ניגט »עהר. rti [ויטען דילז 1ן^ע י״נעס ד\י1ילען (מיד׳ס)• לעדענק לוונ! ניבט £ערללונלענע דלדען; HHrtp׳ לוול: »יט עדבל1ד»ען בת*ד י ׳ י־ען ודד :ילד ;לולן פערלוראט 1 טיי? לון וויUבעp ל1ומער בעללונלענעד לויררםוזוע £עדלעבעלס ווירד לע!ו2ט טערדען ־ (K(s מי־עע שחרית ליום כפור י קהל היום נאם הקם :בקש עוין ואיננו: ככתוב על :ד ;נביאך בימים ההם ובעת ההיא נאם י« .יבקש את עין ישראל •ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה בייאסלח לאשר אשאיר: . V *.־. • : V * 1 V T • : T ד ״* - v - : • יי יירם יךךשו!ל ?צרף ו?טהר ♦ תהל היום מכל חטאתינו אותנו תטהר: ככתוב כתורתך כי ביום הזה:יכפר עליכם ל?נהר אתכם מכל חטאתיבס לגול יי תטהרו: :1 * : T ״״'יום תשא jty ?תסנון אב®!־,. קהל היום לשועתנו אוזן הטה: ככתוב כיכרי קדישך הטה אלה♦ אז?ך וישמע פקח עיניך וראה שממתינו וריעיי אשר נקרא שמך עליה. כי לא על צד־קיתינו אנחנו מפילים תחנונינו־ לפניך־ביעל רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענו אלתי כי שמך נקרא על עיךך ועל עמך. לייז בעבור כבוד שמך המצא לנו־שו^ תפלה שמע תפילתנו למען שמך: מי <\VV\׳X VWVVVWiVVXVVWV X V׳VX/V׳,V-VX׳t/tVV%■ V׳V\ . V V VX VWVVWWWW\VlX\V\WVV'׳VV\VW»A\V''' חייטע בעטטעטי4ט יענע פערהייסונג prn מומער^ דנדע 1וירד 4עןוצט, מבער ניבט געפונדען ווערדען• וש חייט ט עש בייוו דיינער[ פרשאעטען (ירמיה נ' נ"): ph יענען טש;ען יווני יוין יענער לייט — טפריצנו ר^) עווי;ע— ווירד ישראל׳ט :יניען :ובען, שבער ניבט סדעפפען. יווני יהודה׳ש פער;עהונ;ען, ווערדען נ'1" ־ פינדען ויין! רען יויך וועדדע דעע יויבעררעשטע (ישראל) ;ענל5יך םעד;עבען. שיין טוו; שן ווע(;ענ( וויי יין שנבעטהען, רוש אשבטעמט שונו [ייטערן יווני .רייניגען. הייטע ייי;י;שט רויו שונו עשן ש1'1ען ש! ::עדן ויניע! . 1יז סטע־ט שין ריינעע ;ע!עטלבו5ענ "ריען יי1 יי* טש;ע פערויו־נט איון שייך, pírt שייך לו רייני;ען; אש! ש'[[ע! שייערן ויניע!:rtyh שיחד אש־ pü-s ע1ויגע, י ויעדיען. " שיין טש; שן pi'ili'ii חש ש!1ע ויניע רורך ;עבעטהע פערלייהטט. הייטע ניי;ע דיין שהד לו שונוערע ;עבעטהע. ויש [ויטען ריש ו!שרטע דיינעס ו׳."(־;ען (דניאל ט) נ ״נ״י^ י>1 שהד; ש הערר! שוני היודע; יועפנע דיין שוי; שוני ויהע שונועדע לערריטטומ, שוני דיש טטשיט. 1',־1 13*ד ,v pw נשאען ;ענשננט וושדר. יען ניבט שוך•־ שונוערע ארש»»י;קייט ;עטטילט, [י;ען וויר »יט שונוערע פ[^*1 י ; ש!. 1י!נ־עי| י11'[, דיינעד ;רענלענ1ין!’:ן =שר»הערלי;קייט. העדרי. ערהשיע; הערר! פערלייהע; הערר! £עי־ןץ, ווי[[אשהדע, ליוני״ע ניבט; pm י"ניעטוו־[!ען »יין ;שטט ’ יען נשך דיינעע :שאען ודיי דיינע טטשדט שי5י אש pl ;ענשננט.״ בעבור. יער עהרע דיינעט ;ש ויענם ווי1!ען !!*[[אההתע »ו#, שcניגר יער ;עבעטהעי ע־היוי'1 י"5,5** בעטה דיינעט נשייענס השובע! שחרית ליום כפור V אל ?מוך: מ קהל טי אל כסוף: טי אל כמוך: מי אל כמוך•. מי אל בטוף: מי אל כמוך: מי אל כמוך: מי אל כמוך: טי אל כמוך: מי אל כמוך: א בק־ול רם. מנן אנירזם • ב ידד ממתים. מחיה המתים י ! 5 • I JT • . - ״ ־ ״ • נ דלך אדרוש. המלך הקדוש. דורש אמרי דעת. חונן הרעתי ה אומר’ישובה. הרוצה בוקשובה. ו מוחל וסולח. המרבה לסלוח. קול דנה"ותורות. הטוב לך להורות • ר ם ברך־קהל המוני. יברכך' יי • I: I •• T T- ד J V : T: T :« ש בינתך שלום. עושיה השלום. תעבור על פישע, לעם שבי פשע: ככתוב על:ד ?ביאך מי אל כמוך נשיא עוין ועיבר על פשע לשארית נחלתו לא לילזזיק לער אפו כי חפץ חסד הוא: ;שוב *רחמנו שכוש עונותינו. ןתישליך אצילות ;ם כל חטאתם: ובל חטאת עמך בית ,ישראל תשליך במקום אישר לא ולא .יפקדו ולא.יעלו על לבלעולם: ונאמר תתן אמת ל״יעקיב חסד לאכךהם נשבעת לאבתינו מימי קדם: ״ ; - : t ־ ד v| v , ??להינויואריזיאביווזינומחללעונ'וסינוביין0נ«ו«בתהשבת הזה י?י01> ??פרים הזה. 'מחה והעבר פשעינו וחטאהינו מגנד עיניך. ?‘אמור אנכי אנכי הוא מחה פ^עיך למעני וחטאתיך לא אזכר ‘?*אכיר לחיתייכעב פשעיך.וכענן חטאתיך'שובה אלי כי גאלוזיך ?אמר כ־ ביום'הנה יכפר עליכם לטהר אסכם מכל חטאוזיכם לי תטהרו: נ״ו ™ אלהיט ואלה, אנותיט רצה נביטחתנח .קדשנו F.t׳b~ וסן חלקנובחיורחך שבענומטובך ושמחנו בישועחיך. י ענת והנחילנו \\ אלהינו באהבה וברצון ישבת זקךשך דנוהו בו ישראל ט קרישי יטהר לבנו לעכדך באמת. כי אחה פולחן לישראל ומיוחלן ^?טי לשרון בכל' דורי ודור ומבלעדיך *דזילני מלך מוחי <ס(אלא אתה): ברוך אחה יי. מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות שחרית ליום כפור ולעינדת עמיו בית ושךאל. וטעייר אשמיותינוי ?כל שנה ושנה• מלך על כל הארץ מקדש 0,/w ישראל וייום ה??רים: ז!ין וןייגי^ען קהילות ״ירד ו״יךבייא שחרית נעדוצענט, ו״נד סדר רובן בעפיגדעש ז-ך 2h( ענדע דעס מהזור ט־ nyi יי אלהינו בעמך !״ולאל ובתפלתס. והשב את העבו־ךה ילךביר ביייף ואשי ישראל ותפלתם באהבה מקבל ברצון ותהי לךציון תמיד עבודת ישראל עניל‘ ותחזינה עינינויבשוכך לציון ברחמים: ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון: וועהרענד דעי חזן זיו;ט מודים, מוף□ אנחנו לך שאתד־ז הוא ע אלחינו ואלהי אבותינו לעול□ ועד צור חיינו מגן!ישענו. אתה הוא.לדור ודור נורד-, לך ונספר ו/הלתך ♦ על חיינו המסורים כירך ו:על נשמותינו הנקודות לך ועד* נסיך שבכל יו□ עמנו ועי־1 *תנכי קהל די5עש מודים דרבנן. ט1רימכ אנחנו לד ^ואתו 'י אלי■'־' ד־*: ז' T ־ w T . ףי ואיתי אבותינו 1*עלהי בל בשר ייצרנו יי" ־• 1 ץ 1 t : •• 3יא0וית ברכ׳ות והוךא׳ות ד^מף ד-גיור־‘ רייוי,% ל ^תדילנו 'ןקימתנו יפן' תחינו וחק^י ותאסוף גלי1תנו לחצרות ל,ך'שף לשם1ר לי ואישות רצינף ולעבויף לבבישלכש ש"1 טורים לק. ברוק אל ההודאות: נפלאותיך וטובותיך שעכל עת עיביובקר •וצהרי□. הטוב כי לא כלו יי,^ והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך: ועל כלם יד/בדך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד: אבינו מלבני זכור רהמיך יכבוש בעסך זבלה דבר ו0ינ ורעב ושבי ומשחית ישי! ורעה ומנפה ופגע רע וכל־־־מהלי' וקל־־תקלה וכל־־קטטה ובל־מיני ©־רענייוח ובל-גזירה מיי ישנאה חנם מעלינו ומעל כל״בני בריתך: ובחיוב לחיים טובים כל ?ני ?ריתך: וכל הרועם יורוך סלה ויהללו את שמך באמת ה אל;ישועתינו:ועזרתנו סלי, י ברוך אהה י; הטיוב שמך ולך נאה להודות: אלהינו ואלת♦ אבותינו ברכנו בברכה' המישלשת בהורה הכתובה .על ’י* מ5? עברך האמורה מפי אהרן ובניו כתנים עם קדושיך כאמור: ןברכך י! ?™"׳י1 ♦אר יי פניו אליך ויוחנך: :שאיי פניו אליך וישם לך שלום: שים שלום טיבה וכרבה חן וחסד ורחמים זעלינו ועל כל ישראל עטך אבינו כלני כאחד כאור פניך כי באור פניך נתת לני?’ ^לי*נר' *** שחרית ליום כפור רד יאהכת ורקד וצדקה וברכה :וךחמים ןחיים ושלום;וטוב מדנץי;4ביה אות עמך :שי־אל ככל עת וככלי ישעה בשלומך: בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טיובה ניכר ונכתב לפניך אנחנו ובל עטך בירד :שראל לחייב: טוביכם ולשלום: ברוק אד1ח " עשה השלום:: ויינן יוה׳נ וון שבת £׳u)U !ועידען קיינע אבינו מלבני sshií-i ; פותחיז האיון אבינו מלכנו חטאנו לפניך: אבינו מלכנו אין לנו מלק אלא אחה: י אבינו מלכנו עשה עמנו ממז שמך אבינו מלבנו הדש עלינו שנה טיבה אבינו מלכנו בטל מעלינו |ל בזריות השוה: אביני מלכנו נמל מ־שביות שונאינו: אביני מלכנו הפר עצה איוייינו: . • אבינו מלכנו כלח כל צר ומשטין מעלינו: אבינו מלכנו סתום פי משטנינו ונקטריגנו: אבינו מלכנו בלה דבר וחרב ורעב ושי־ ומשחית ועוין ופשע מכני כריס־: אבינו X יי\י\ז xxx vvx vx vx XX x » י XX-XXNXX\XXX1'\%X\XXVXVX\XNXV\VVXX\XX% vx v%\x vx vx v* wv» VX XX f אכינל« 111 :!נד פ1וטעד, ווו:!•נד קלנינ f ודד היובען ״ידעי ד־ ך *’L'i'JHJ'a . ^ פיוטנד, 1וו::נד ליו:־נ! וויד הוובנן קיינען קלני; ו״־סנד דיי-, u הו נ 111:! pírt inhii דייגעט :י1)!ננש ווי!{נן. י)׳,ל’י|''ק> עמייע 111:: איין נוטעס יווה־. Lr״p''p , פערני5טע 1ו11'נ חו:!נרע ה1ורטען םעדד.ע:ג:יטנ, ו1וענער !יננעטענרערוננ לו ריר נודיקקעהדען.. יו״פ״ש״ע, פערטגופעע ש!1ען ףרשנעען דיינעט פש1ףעש גויינע 4 yíynnPpiÍP3ע<ע«ננ. ש״פ״ש״ע , לערדייטע יגן: חיבע־ גוונו פערהענןנטע בגווע שורט־יי!. p"r"£"rt, וייש גןונ1ע־ שיינגעדענף לונ[ נוטען. גו״פ״ש״ע , פערלייבנע תוכו יוין ייוו בון־ יעט נ("׳ק?יבען [עבענט . p"h"£>"A , פעדלייכנע גוונו גוף יגו: בון־ יער עדלגווולנ יווני רע□ היילעס. tt'־£״p"rt , פע־לייצנע יוונ: גוף יגן! בוך יער נגוהרוננ גווני רעי עיהיווט1ט . p"n"£"A , פעדלייכנע גו1נ: גוף יין: בון־ יער שונטו!י . גו״פ״ש״ף , פעי־לייכנע גוונו שף יגו: בון־ יער פעדלייי.ונ; ףים־ סעדנערמן hl , p"h"£"rt□ שונוע- היי! בש!ד הערפגורטפריסען. י»"פ"גו״ק, ערהעבע יש: שנוער,ען ריינעש פיו!ףעס . ישראל. מ״פ׳ש״ק, עדהעבע דש: צונועהע! דיינעש :עושיבטען. שחרית ?1יום כפיי רה אבינו מלכנו מלא זירינו מברכותיך: אבינו מלבנו מפא אסמינו שבעי: אבינו מלבנו שמע קפדני חוס ולרום עלינו: אבינו מלבנו קבל בפחמים וברציון את תפלתנו: אבינו מלבנו פתח שערי ׳?מים לתפפתנו:ז אבינו מלבנו נא אל תשיבנו ריקם מלפניך: אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו: אבינו מלבנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רציון מלפניך: אבינו מלבנו חמול עלינו ועל עוללינו וטפינו: אבינו מלבני עשה למען הרוגים יעל ישים קרישך: אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על וחורך:' אבינו מלבנו עשה למען באי באש ובמים' על קדוש שמך: אבינו מלבנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך:' י אבינו מלבנו עשה למענך אם לא למעננו: אבינו מלבנו עשה למענך וחיוישיענו: ' אבינו מלבנו עשה למען' רחמיך הרבים: ’*ר אבינו ww W%\V\׳V\׳VVVVVV\VW'/VW%WWWVVVW>/VWVVW\VVVV\־V\־VV׳»,V»^'* V v V V ־v %-־X X X י'\ V X x־X X. X• פאטעד, א ונועד קאניג, פי!5ע אונוערע הענדע 1 d'h";׳!p זעגען. י|׳,^״ק, 5י!!ע חומערע פארדאטהטקאאאעדן או־ט דיינער פי^ע. י|״?״׳יז״ק, ערזזארע אונוערע dmm-dö, טאנע לוורד ערבאראע דיך ווונ!עד. . , גיר[ איש ערבאראען אונד p’iihci'íír.nii אונוער נעבענות ווול. אפפנע אונוערענן נעבעטהע דיא היאאעוטפפלורטען. א ?אס אונו ני5ט ?עהר פאן דיר מריקקעהרען’. %,,^'p , וייא איינלעדענק, דאו ווידז נומ טטויב וינד. א"־",/*,•׳ ?אט דיוע טטונדע איינע ערבארווונגטטטונדע אונד גנאדענלייט פיר דיר !יין . א״ל,\|'',ז, טאנע אונזער, טאנע אוניערע יוגענד, אונוערער קינדער. , סהוע עט ווענען דעדער, די א געטאדטעט חאורדען אונן דיינעם ד."1יני1ן נאאענט וויה,!). א״£,\|״’י׳ טיזוע עט ויעגען דערער, די א אואנעבראכט וואודדען אונן דיינער איינהייט ״'!(ע!. , כ1“!ע עט «עגע\ דערער, דיא דודך פייער או נד וואמטער אואנעקחאאען אונן דיי נע ן נא6ען נו ת"!יני1ן. " *־'־*•• ־.......................... י ־’ י דיינער דינער . 1!V׳P׳ לע5ע פאר אונועדע! אויגען דאו פערגאטסענע בן!ט א״.־״ . ^ ׳ טהיע עט אונן דיינעטווי11ען, ווען ניבט אונוערטווי5ען. יי׳ע״א״ק, א״£"", יייזיע עט אונן דיינעטוויז?ען אונד ד׳יןןי אונו 1 א׳ ע דיו ע עט דיירי m י ר- -I היי י 1 ??רריוראעניו טיזיע עט דיינעט גרענלענ!אוען ערבאראענס וועי.ען שחרית ליום כפור אבינו מלכנו עשה לסען שמך הגדול הגניור והניולא HiW* ^לינו: אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשיר, עטנו צדקה וחסד W^írn * דעי חזן !וו:ס גיוגן קדיש דייו אין נמוך: ועתר, :גדל נא כיח אדני באשר דברת לאמר. וכר רחמיף יי וחסו־יף כי מעזלט דמד. ־ יתגדל התקדש שמה רבא ?יעלמא די־ב־א ברעותה ונמליך מלכור!ה ?מיכון 1־5י1^כוז ובחץ ך.כל בית ץ4;ראל מזכלא ובזמן קריב ואמרו אמן. להא שמה רבא מכרזי לעלם ולעלמי עלכדא. יתנדף השתבח ויתבאר ולתרמים התנשא התהדר ויתעלה התהלל שמך, ךקח־שא ?י’? הוא לעילא ולעלאמן'כל ברכתא ו;שיךתא תשכחחא ונדומתא דאמירן עיעלמא ואמרו M bp קבל לרחמים וברצון את תפלתנו: *!< תתקכל־צלותהון ובעוולהיון לכל ;שירא ל קדם אבוהון יי בשמ;א ואמרו אביז1 קהל יחי ישם ♦♦ מברך מעתה ועד עולם: : • ** !זן t - h : ־ ד «י, לוזא שלמא רבא מן שמלא ודז;ים עלינו ועל כל;שלאל ואמרו אמן: קהל עזר♦ נזעם ” עשה שמים וארץ: עישר, שלום נימרומיו הוא ;עשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרי אצלן: אין כמוך נאלחים אדני ואין כמעשיך: מלבורזך מלכות bs עלמיס וממשלה בכל דור ודר: ץ מלך ל: מלך ״ ימלך לעלם ועד: יי עז לעמו יתן,!: את עמו כשלום: אב הרחמים היטיבה כרצונך את ציון תינה ח1מ1רת ירושלם: כי כך ל;י בטחנו מלך אל רם ונשיא אדון עולמים: ויחי \.Wv VVV\^vvW^.V4A,׳VVVVMWVA^W*Vt^'׳VW\ "»/A/% VV\VV^V>^* ווו«יגד עיוסעד, r:np m;m , סהוע עס דיירעם ג:ווס0י1ן, מעצסיגען cm* עד.ר5ור5ססו4*רדי*ען נ^מעגם u,^ יו"£״ין"<ן. גדגןנעדינע חוגד ערהיודע יוו::, וויי היומן קימי! פעדדעשסע, כעד,«1ש-ןע sm (יון־ יי־';עי י' ח ויד כיו־ווהעיניגקייש iT.rco xih יזע! ב״ סדר הוצאת ספר התורה רו *רן ר!פפ3עט דע! אדון הקדש nm- ניאאט לייייו! ספרי חורה הערבים ו!עד ווונט ויהי בנסוע . רה כ^סלע האף ויאמר משה קומה יי ויפצו אלביך ןעסו מש?איף מפניך: כ♦ ?ציון תץ'א תורה וךבר:י מירושלים: ברוך ׳שנתן תורה לעמו:יטראל בלןךיטתו: 3"p הערויטנעהאען דער ספרי תורה ווונט ארון דיועס. יהוד!ויהוה אל רחופןחנון ארק אפום ורב חסד.ואמת: נצר ספד לאלפים נשא עוין יפשע וחטא«הן3.קה, וי־״״״׳י״י ינק העולם מלא משאלותינו לטובה והפיק רצוננו;ותן לנו שאלתנו ומחול _על ?ר* עונותינו ועל בל עונורת אנשי בתינו מהילדה ?חסד מחילה ברחמים לטהר־נו ?חטאינו מעוגיותינו ומפשעינו וזכרנו בזכרון טוב לפניך. ובקרנו בפקודת ישועה !רחמים וזכרנו לחלים טובים וארוכים ולשלום לפתסה לבלבלה לתן לנו לחם לאכול יכגד ללבוש לעושר וכבוד וארך למים ללוגות ?תורתך ולקלס מצותיה לשכל ובינה להבין ולהשכיל עמקי סודותיה וישלח רפואה לכל מ?אובינו ווקכרך את כל מעשה ילינו ותגזור עלינו גזרות טובלת לשועות לנחמות וק/בטל מעלינו כל גזרות קשורת !ס^ה לב המלכות(יועציה לשיריה עלינו לטובה אמן: וכן להיו’לרצון אמרי פי להגיון לבי לפניך לל צור♦ וגואל♦: ,״״,״ ( ואני הפלתי לך יי ny רצית אלד,ים irtHhvT!> ברב חסדך ?!גגי באמרה יששד: 1 • T ■ « ׳ « •••• • • I דירו פרויענליאאער !וונען דיועט: רעו־ר דעש ווע!מר!!!ס! ערפי!!ע ווונוערע ווינטע p15 נוטען, ווונד נעוועהרע ווונ!ערע כיטטען. פינמיג ג\׳יע ר1ונד ווונוערער הויןנענוןטטען איסטעסהרוטען, רוויו נגוודע ווונד בווראהעדלינקייט, ריינינע יווכ* ,II • אומערער וינדען, פרון ווונ:ערען איטסעטהווטען ווונד פערברעצען. ויירו ווונוער וו״ננעדענק pii נוטען, \'ו' "עוו5ע ו!ונ! איט דיי{ וזונד טרו!סט. סענקע רוונו רויין נ!יף!’3עס רוונד !רוכנעט !ע3ען, £ריעדע, נוווזרונג ’י וו«טעדהוו!ט. ניב רוונו בירוד לוד ק£סט, נע״רונד לוד בעקויידוננ, רייצטהו^ עהרע יו וכד ויוננעט !ע« דיינע !עוזדע 15 עד!עד3ען ווונד דערען נעבהטהע עכפי(1ען לו קווננען, רוויך פערמטווגד יוורד רוייגויפט, ל״ ידע טיפען נעהייאניטטע ערניינדען רוונד ערפוומזען לו קאנגען, וענדע נענעווננ פיר רו!1ע רוונוערע nvuD יעננע רו!{ רןונועד טחון, פערהענןע ו.!יק, וזיין ,יוונד טדרןטט וויבער רוונו יוונד פערסייצע יעדעס איס-c"? • ניינע דרו! הער! דעט רענענטע;, דעסטע! רעטוזע 6וכד 3עוואטען׳ לו ווונוערעע כעטטע! אמן. 1י P1 יהיו לרצון . וורוד! או1גע! דיר נע5רו1!ען דיט רעדען איינעט אוכדעט, דירו געדסרקע! איינעס הערלענט; י ׳ *׳וינעל! איין ,m'hr ר!ונד אייו עד!ר1ועד. והערנווך ווירד דיוער פסוק דדיירוארו! נעורונט): י ?אני תפלת* לך יי עת רצון אלהים ביב חסדך ענגי בא?ות ישעך: 2 (3< ר סדר הוצאת ספר תורה $ףך ע!מה דמרא עלמא ?ריך ?הרך ואתרך • י־א רעותך עם עמך ישראל לעלם:־ יפיךקן ימינך אחזי לעמך ?בית מקדשך ולאטטתא לנא מטוב נהוךך ולקב?-1 ץלות•^ ?רחמין’ יהא רעוא:לןךמך ךתיורך לן מין ?טבותא.’ולהוא אנא ?קידא בגיי צי-ק׳'א . למרחם עלי ולמנטד יהי ויה פד־1 ך♦ לי ודי לעמך :שראל. אנת הוא זן לכלא ןכ^פךי.ם לפלא • אנך! הוא שליט על פלא • אנו־ז הואי לשליט על מלכיא ומלכותא דילר לזיא' אנא ע?ךא 'ךקוךשא ?ריך הוא דקנילנא.קמה ומקמא ךי_קר אורית,n ?כל עלן ועין: על אנש ךחיענא. ולא’על בר אלחין '?זמי?נא • אלא באלהא ז־שמיא. להוא אלה» ר!ע1ט.’ ואוליתה קשוט • ונביאוהי קשוט• ומקלא למעבד טבץ וקשיוט בה אנא רחיץ • ול^י' קדישא.יק ירא אנא אמר תו'ש?חן.’יהא רעיא .קדמך־ ךת?תח לבי באוריתא ןת^דם מעואלין ללבי• ולבא לכל עמך־י״שיראל. לטב ולה:ין ולשלם: דעי חזן 5'אאט דייו ספר תורה רוין 1'1:m 15bn h ; «־יק שמע ישראל יי אלהינו יי 1 אחד: "•יי! אחד אלוהינו גדול אדנינו קדוש ונוראישמו: ״״ גדלו ליי אתי ונרוממה שמו יחדו: ־: T • : ד T : - : T יןסל לך ץ הנדלה והגבורה (התפארת וה^צח וההוד כי בל בשמ:ם ובאל לך י; הממלכה והמתנשא לכל לראש: חממו יק אלמנו והשתחוו זלהד1ם ל?7' קדוש הוא: חממו :: אלמנו והשתחוו להר קרשו פ♦ קדוש ::־אלמנו:' וועהרענד pin פו!רבייטדויוזען יעי ספרי תורה, ווערדען 1-1V געקיסט יוונד על הכל געויזגני. על הכל יתגדל ויתקדש דשתבח מהפאר דתרומם דתנשא: ישמו ־של בל{ מלכי הקזלפיס’הקדוש בחך הוא: בעולמות שברא העולם הזה ןהעולםיזקב^: כרצונו וברצו::ראיו לכךצון כל בית :שראל: צור העולמים אחן כל־1 הכר^י! אלוה בל התפישות: היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם: זקךשתו החיות !קדשהו על כפא הכבוד: ו?כן :תקדיש שמך בנו אלמנו לעיני כל ונאמר לפניו שיר הדיש ככתוב: שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרוכב בערבים ביה שמו ועלזו לפניו: ונראהו עי.ן בע:ן ?שונו אל נוחו ככתוב:" כי ע: ן ב_ע:ן יאו בישוב י♦ ציון: ונאמר ונגלה כבוד.יי וראו כל בשר ♦חדו כי פ♦ ♦♦ דבר • אי הרחמים הוא:רחם עם עמוסים ועבור כריות אחנים ויציל ג?'שיי^נו ks השעיית הרעות (יגער ?:צר הרע מן משייאים דחון אותנו לפליטת עולמים משאלותינו במרה טובה ♦ישועה ורחמים: י : י ־' ; • 1 r ; T ■ .. י . ויעזור רז לשחרית יום כפור דעי חזן בייע וווי£דו£טן זווןזט דיזעט: [.יעזורועןדוישיע לכל החוסים בו ונאמר אמן: הכל הכו גדל לאלהינו והנו כבוד לתורה בהן קךב.;:יעמזד נפב'פ הכהן) ♦ ברוך שנתן תורד. לעמו ישראל בקךשתו: תודת ןי תמימה משיכת נפש ;גדות נאמנה מ ח בימת פתי: פיקוד♦ י ישרי□ ?ש?גורי לב מענת ״ ברת מאירת עימם: ♦♦ עז לעמו יתן:;י.יברך''את'ןגםו בשלום: האל תמים ילכו אמרת יי צרופה. מגן הוא לכל החוסים יו: ואתם הדבקים ב;י אלהיכם סיים בלבם היום: דגי וווי£נעמ£ען "ירד, ער!:ריי£ט דייג סית אוגד־ איו3ט דיוע פמי־בונה. בךכו את י; ך,?זבךך: י1וכד דיו! £פד1וואא!ו5ן: DDoimiDirt : בייו " ס?כיה לעילם יעי־* דעי וווי£ן:עדו£ענע ווידעדדזו!ה1ט ביי׳ה״ליו: ?רוך אתה י; אלחינו מלך העולם #$8ר בחר בנוי מןה העמים ונתן לנו את תיורתיו בתך אהה ו; נייח! חתיורה: כיוך púi !ייוונען אוו3ט ער דו״ס״ה וויךער 15, י1וכד «יו.נכו די!ע נווך־ברנה. ?רוך אתה י; אלהינו סלך העולם אשר נתן לני הורת אמת וחיי עולם נטע ;הייני: ברוך אתה יי נותן ההורה: ברכת הגומל. ן״ו וויינער תיגערםטוונדענען נעפווהר ווירד בייע ערטטען אווה! עולה לתורה זיין, דמע ברכה נעז^נט. כרוך אתה ״ אלהינו מלך העולם הגומל לחיבים טובות שגמלני כל־טוב: דיו! נעאיינדע ערוויעדערט. מי שגמלך בל־טוב הוא שמלך בל טוב סלה: מיו פ׳ אחרי מוה וזיע ערניטעו ספר הורה ווונדווערדען!עכס פעתוזיען וווי5נעיו5ען(מן שבת ז־3ען>: 1:11 מי שבירך «ע!3ען דעי חזן דיט ווץ£נערו£ענען או!5ט, טייטט עי איט ויבתבהו ויחתמהו בספר סליחה ומחילה בזה יום הדין הגדול ונורא: וירבר סדר קריאת התורה % דיבר יהוה׳אל־משה אתרי מות שני בני אהרן בקיבתה לפנךיתודת דרתי־ מאמר יהוה אל־טשה דבר אל־־אך־רן אחיך (אל־שא בכל־עת אל־־רוקדש מ?ית לפרכת אל־פני הכפלתי אשר על־הארךולא ימות כי בענן אראה על־הכפךת: בזאת יבא אהרן אל—הקדש בפר בן—בקר לחטאת ואיל לעלה: בשבת ב כתנת־־־־בי קדש :לבש ומכנס-יבד יהיו על־בשרו' ובאבנט בד.ידזלר ובמענפת בד יצנף בגל’* קדש הם ורחץ במים את־בש־רו ולבשם: ומאת עדת בני,ישראל ,:קח שני־שן1יג* עדם לחטאת ואיל אחד לעלה: :והקריב אהרן את־־־פר החטאתי אשר־-לו ובפן בעדו ובעד ביתו: לוי ובשבת ג ולקח את־־שנ: השיעירם והעמיד אתם לפג: :ר־יוין פתח אהל מועך: ונתן אהלן על־־ישגי השעירה גדלות גורל אחד ליהו:ה וגול אחד לעזאזל: (הקריב אהרן את־־השע׳ר אשר עלה עליו הגורל ליהודי חטאת: והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל,:עטד־חי לפני.יהוד, לכפר "ל לשלח אתו לעזאזל. המדברה: והקריב אהרן את־־פר החטאת אישר־לו ונ|י בעדו ובעד ביתו וישחט את־פר החטאת אשר־לו: ישראל ובשבת י ולקח מלא' המחתה גדולי־אש מעל המזבח טלפני:ה|ה ומלא חפניו קטרתסמיסךקה וךזביא מבית לפרכת: ונתן אתיהקטרת על־האש לפניי יהוה וכסה יוענן הקלדתי איי הכפית אישר על־־העדות ולא ימות: ולקח מדם הפר והזה באצבעו על—$נ: הכפית.קךמה ולפני הכפית יזה שבע־־פעטים מן—הדם באצבעו:}ישחט איי שעיר החטאת אשר לעם.והביא את—דמו אל־־מבית לפרכת ועשה ארד'ים ?אישר עשה לדם הפר והזך! אתו על־־הכפרת ולפני הכפית: וכפר על-הק׳ל מטמאת בני.ישראל ומפשעיהם לכל־חטאתם:וכן:עשה לאהל מועד השכן א^ בתוך טמאתם: וכל־אדם לא־יהית י באהל מועיד בבאו לכפר בקדש .עד-צאוע וכפר בעדו ו;עך ביתו/בעד ??•1-'קהל־־ ♦שיא^: ומעיי בשבת י ה ויצא אל-רומן^ אישר לפניקיהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על-קמות ח^ סביב: והזה עליו מן־הךם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני:שיא./, וכלה מכפר את-הקידיש ואת־אהל מועד ואת־המזבח והקריב את־השעיררס,; וסמך אהרן את־שתי זיח על־ךאש השעיר החי(התודה עליו את־כל-עונר־* $ ישראל ואת־־כל־־פישעיהם לבל־חטאתם ונתן אתם על־ראש השעיר ושלח ?T איש עתי המדברת: ונשא השיעיר עליו את־־כל־־עונתם אל־־ארץ גזרה ו&י' את־־השעיר במרבד: ובא אהרן אל־אהל מועד ופשט את־בנדי הבד אשך לר, בבא1 אל-הקדש והניחם שם: ורחץ את־בשרו במים במקום קלוש ולבש אח^ מדיון£א ועשה אודעלתוי ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם: חמ׳״י’ יב"* לשחרית יום כפור רה יאת חלב החטאת.יקטיר הטזבחה: והמשלח את־־־השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ויחץ את־בשת במים ואהךי:3ן ייא אל־המחנה: ואת פר החטאת ואתו שעיר החטאת אשר הובא אודדמם'לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו• באש את־־עויתם ואת־־בש־רם ואת־־יפרישם: והשרף אתם !בבס בגדיו ורחץ את־כשרו 3טים' [אחיי־כן:בא אל־המחנה: והיתה לכם להקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את־נפשתיכם וכל־מלאכה לא תעשו האזרח והנך הנר בתוככם: כי־ 5;וס הזה:יכפר עליכם לטהר אתכם מכל'הטאתיכם לפני ♦הרך. תטהרו? ״״״ «עבת ז שברת שבתון זחיא' לכם ועניתם את־־נפשתיכם ורקת עולם: וכפר ל!כהן אישרקימישח אתו ואשר ימלא אתץדו לכהן תחת אביו ולבש את־בגדי הבד ??די רהקדיש: ובפר'את־מקיש הקלש ואח־אה^מיעד:את־־המזבח :כפי יעד1 ?כהנים ועל־פל־עם הקהל:כפר: והיתה־זאת לכם להקת עולם לכפר על־״כנ: !שלאלימכל־־חטאאם אחת בשנה ויעש כאשר צור. ♦חוה את־משה: * T ״ • T - T----ATT - { -- ־1 /•4 • IV V (T : )X יער חזן ווונט היר 3ton קדיש לוון ״־רד מפטיר ו1ין ל״ייטען ספר תורה וויו פרשת פינחס ^uiíV'Ií . ובעשור לחדש השביע♦ הזה מקרא—קדש :היה לכם ועניתם את־־נפשתיכם ?ל־מלאכזת לא רתעשיו: והקרבתם עילה ליחות ריח ניתח פר בן־בקר אחד איל י?וזד כבשים בני־־שנה שבעה תמימם יהיו לכס: ומנחתם סלח בלולה בשמן ?־לשח W לפי <•' בשיריל׳ס לאיל" האחי־ W ’’hW״ לכביש האחד ל^בעת הכבשים: שעיר־עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד • ׳) - : 1• : 1• T • ת r * (T V• • : “ • •-> * • -י י : *T ” J • שנחקה ונקכיהם: '1' Pו*£חע3ען דער ס״ת (!פפועט מיון עס, דייו פריפע לו11ען $"1:ע13, rt»| יערער ויהט היניין וומד !וונפ דיועס. ^ לזאת התורה אישר שם מ־שה לפני ןני:שראל על פי י־: ב:ד מישר,: עץ חי,ים היא לטהזיקים בד, ותיומכיק ^מ^שר: ךךכיה לך־ק♦ נעם וכל נתיבתיה שלום: .אירך :מים 1 8רור רעי הפטרה ״עידען pffi מפטיר דיוע ו! ויירו ברכות נע:ו!;פ: ?לד אתה יין אלפינו מלול הןעולם אשך בחר בנביאים מוכים ורצה כדבריהם הנאמרים בא^ת: נייר סדר הפטרה ±רוך אתדל יי הביחהר בתיוו־ה ובמשה עבדו ובישראל עמ1 ומנביאי האמת ו^דק: י הפטרת שהרית יום כפור בישעיה סימן נ״ז פ׳ י״ד: -י ואמר סלרסלו פנרדרך הרימו מכשולה מירך 1®Z'• טי ט כה'אמר רם השא שכן עד וקדוש שמו מרום וזקךוש מל3מ יעמוף ונשמות אניעשיתי: י! בעןן בצעוזקצפהי ואבהי הסתר ואקציף' וילך ישובב בדרך ל־*בו: •ח דרכיו ד>$’1הי וארפאהו ואנחהו ואישלם נחמים לו ולאבליו: יט 13ר>*6 נוב a•• t • v t : -ן:- - 1• -.1• v ע : -ן:־ •י זע •v ■*■־ שפתים שלום 1 שלום לרחוק ולקרוב אמר יהיה ורפאתיה : at t• ז ז זוז .5 I : - ז 11• ז -ע ז I* t : vt כ והרשעים נים נגרש כי השקט לא יוצל ויגרשו מימיו רפי" : ז : ז j at : • jt - V ז : v.t •• j *.־ע 1 _ V וטיט: כא אין שלום אמר אלהי לרשעים: נח א קרא בניו! זו •ן . ••1-1 ז ז -ע :V ־V זן: ז •1* . : tI> ; ז אל־תדזשך כשופר הרם קולך והנד לעמי פשעם ולבית_ןער!ב חטאתם: ב ואור/ייוסו י1ם’:ךרשון ורעת ךךכי.ןחפצון'ב^ אשר־־צרקה יעשה ומשפט אלה•!’לא עוב ישאלוני משפטי" : זז!-1 ז v: <- : t ז J- זיז • ; ז • • °ניב ק׳ !אכיר ♦י אטבט בווהן! איובם בווהן! דייאט דיון טטראששע! טאפפעש יעדעם הינדערניש אויש די־גע איירעט פו1[קעש ! 1D דען ;ו! היום עד נעטפ״חכען, דער הו1הע אונד ערהוובענע:—הייןינעד בעוווווזנער יע יוור1גד1י3קייט, ווענו :יין ;ווhע!—ווין יערער היוהע, ו!ונד היי!ינ 11 יוד.;ע וויך ; ווויך ווין לערקנירטנועע י11 געביינטענך נעאיטהע! 3’11ע3ע דיוו נעבייננוען ניישטעם , כע5עביע די וו לערקנירטטען הערלענס זינד. הווררע ניכט וויאאעדהין, לירנע ניבט ותויך עהיגיע לייטען; ווען נוד וו ין נדו! 3[ :יך הי!1ט, נייטט ייווכד- !ע,!!" ן איך ערטאפפען.— י? דון: !ווטטעד :יירעט ווייורעננוטלעס , .13j3hr ט1ו!נען וויהן »יך אויפגעברוובט; איי « ן — - “״“'•*ן • י • - - י י ־ י ׳ ׳ י ׳* —י ׳ ־ — ■ר ־ן ■ ■ י ן י • ן 1י י 5 ן , הייא[יך. נון גינג ער ווין :יך, וויע וווונדע1 !יינענו ,־דעדלענס. יה :יין וווונדען J|) ,-"ן איך ווי״1< [ייטע ווי,רן, ?וו הרע עיירע רייע יויהע יווכד דיון ווים יו־רזע טדויעדטען. יט דעם טאפפערס fSE'l! ע5ט -זע ר פדידע! פדידע דענך פע־רען רוו:- ויען נאזזיען, טכי־יבט דער ע״ינע! איך הווב' וו י הן נעהיי[ט! כ £רעפ ^ וובעך :ינד וויוו וו1'פרעוויה?םעמ אעעד; עם קוון ניבט רוהען; :יי:ע ווע^ען וויה1ען טטעטס ט1אע אויר ׳ י1ויןי 3א קיין פ־ידיע — :יו:ם איין :ו!םם — די:ען פרעפ1ערן! ♦♦♦ א רוןי וווים פוו?ןעע r:lhn , אונוורעא . 5יך! ערהיעבע וויוו פק:וי:ען ־ טין!! דיירע טטיאאיע! אוו ך קונד איירענך פא!קע :יינע איטםעטד.ווםען, דענ3 ** יעקכ׳ם :יירע :ינדיען. 3 טוונטע:ןיך זו5ען !יא א'ך, ו״נד ווא?1ען איירע ו1ע:ע קעננען, יייא י,"■ ט,,ענד' וויני וויבענדעש פא5ק, דוו: כיו! דיא ־עבשע :יינעס נחטשיעש פעחאשטען; ויוו בדיורען איך כרוך רע5ט5ע!עסלע1 ׳ 11 מיעו We שדרית יום כפיר רם #־ק קיבת אלהים יחפצון: י. למה צל,גו ולא ראית עויט ?'שגז ולא תדע הן ?יום צמכם תמצאו־ה?׳ן וכל־עצניכם י$שו:״י הןילדב זמצה תצזמז ולהכת באגרוף רשעלא־־ תצומו כיום י להשמיע במרום קולכם:' ה'הכוה ןה!ה צום אבחרהו,יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושל! ואפר £־עהאהתקךא־צוםדום רצוןאהוה:' י הלא זה צום אבחרהו ?הח חרצבוח רשע התר אגדות מומה וישלח רצוצים חפשים !?ל־מוטה תנתקו:,־ הלוא פרום לרעב לחדןז.ועניים מרודים 5כיא בית כי־־תראה ערם ובסיהו ומבשרך לא־־תתעלם: י׳>»!בקע כשחר א1ךך'1אלכתך מהרה תצמח והלה לפניך צ!־קק בכיור .יקוזז !אספר: ט אז תקרא ויהיה יענה תציע !יאמר הנני אים־תסיר מתוכך מופזה ישלח אצבע ודבר־און: י יתןק לרעב נ?'שך ונפש נענה תשביע,וזרח בחשך אידך יאפלתך כצהחם: •א;נחך !חוח רזמיד והשביע בצחצחורת ג?שך ועצמתיך !חלי׳ן והיית כנן רוח וכמוצא מ:ם אשר לא־ ♦מכו ־* V »-X.*-X־V V\ x X V\ twVWW vv V־V־ \V VWV־ V W׳WW\V\ V1AVWVVAVWVWVWVVA \,VV\VXV\WWA\ VA V\ V %׳V יל'! נטטטעט פדיינדטטפט !ין . { ,,pnhn פטטטען ווי־? !יהשט דוט׳ט ניבט? וויד פיינינען ווונ!, ווייסט דוט־ס 'י'’•]" ? ווטחתיך טיח־ פינדעט פערננינען ויון טייערן פטסטען, טיהר טונטערדריקט ט!(ע טיידע געוויטטענסביט־. ל'י וואחי?יך! יויה־ פטטטעט נודנו סטרייט אוגד חחדער, לו ט!ט,נען א״ש בטזהחפטער £ויסט; טיהר PhD-ללש ניבט , דטאיס טי:ןי היאאע( טיידע טטיאאע פערנטאאען !וע־דע. 1־1 וויט ? !Uh חט! איר (יבע בוטע !יין, ל־"! יעטנ ווט דעד אענט דען (ייב קטסטייעט? ווט !יין הרפס וויט טי(פרטהר "טנקע, טונד !טק טונח ט טע טיהן . '־רי'1(ען, י חי מ ווט!וט טיהר בוטע נעננען, טיינען ווטה?ו.ע£ע?(ינען טטנ דעע עווינען ? 1 טבעד דיו! הייטטויבע י*־־: דע־ בט:הייט פעסטעון (ע!ען; דער טיקע בטנדע רייטען? דען טקיטפען פרייט ע:ט(טטטען, טונד ל יל' כירדע ע:ט!טםטען. 1 פירווטהר! דעע הוכנדינע] דיין בדטד איטטהיי1ען; דען בעדרעננטען טינט הויז ''5ועהאען: ב־־נן p'b3h טייכעס נווקטען, טי ה ן ק1יידען, טונד דיך דענו גי5ט ענטליהען דער דיינעט פ1ייטעט |)*!’|• H דטן 1וילד וויט אטדנען־דטטה דיין (י5ט דור5בדע3ען; נענעוו:-. דיינער :עע(ע טנע1! ענטטפריטען; ד>ון י|. ש ר* ט טונענד פטר דיר הער דיט אטיעטטעט נלוטטעט ניאאט דיך טויל. D דטן רופסט דוט, טונד נטטס ,ל^לרטעט ; דטן טרייסט דוט, טונד ער טפרי5ט : היד בין טיך! ווען חט אויס דיינער איטטע ט11ען דיטנג ל^עינשט: יעדען דרטהענדען פיננעדלייג, טורד טאעהענדע רעדע» * ו־טבט דיינע !עע!ע דען דידפטינען, טונד *?״*ep סאטצטענדע נעאיטהער: דטן טטיינט p'h דונקע(ן דיין !י;ם . טונד דיינע פינטטעדניס ווירד איטטטנת־* *'}ע• יא דע- עזוינע !ע(בטט !וירד דיך דטן (ייטען מיאאערהין; ווירד איש :עוינךייט דייני! זעע1ע נעחרען, .«1 ט!נד ברכת הפטרה ;סבו מימיו: -נ ובכו ממול חרבות עולים מוסך דור—ודוד תקומם ןכ|ךא לך נדד פרץ משובב נרדמת לשבת: •נ אבי תשיב משבת רגלך עיצות חפצך קום קדשי וקראת ל׳עבח ענג לקדוש.יהוד, מכבד וכבדתו'מעיבות דרכיך מטצוא ח?צןז ודבר דבר: יי *תקענו.'על־יהוה והרכבתיך על־במותיאד! והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי;חוה דבר: ניזך יעי הפטרה ודרי מיון מפטיר די!ע כי»ך* ברכות נעויו?ט. ; ;רוך אתה :י אלהינו מלך העולם צור כל העולמים צדיק ככל הדורות לז^י הנאמן האומר ועישיה. המדבר ומקים. שכל דבריו אמת וצדק: $מן אתה הוא י: א׳’הינו ונאמנים דבריך ודבר אהד מדבריך אחור לא ריקם כי אל מלך נאמן ורחמן אתה: ברוך אתה יי האל הנאמן בבל דביר• רתס על עיון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהךד־י, בימינו: בייו אתה יי משימה ציון בבניה: שטחנו ♦י אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במחרת ^ מל לבנו על כקאו לא.:שב זר. ולא ינהלו עוד אחרים את עבורו♦'בי נשם זקך'^ נשבעת לו שלא •בבת נרו לעולם ועד: ברוך אתה יי מגן דוד: על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום (השבת הזה) ועל יום הכפור5 הזה שנתת לנו יי אלהעו(לקדשה ולמנוחה) למחילה ולסליחת ’ולכי־ךה י לדג^ ולתפארת: על הבל יי אלתינו אנחנו מורים לך ומברכים אותך יתירך שמל ?Í כל ח♦ תמיד לעולם וער ודברך אמת ומים לעד • ברוך אתה י♦ מלך מוחל וסילא לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל. ומעביר אשמותינו בכל שנת ושנת ♦ מלו -1׳ כל הארץ מקדש נחשבת 0 ישראל ויום הכפורים: י י" .♦כור V^/VV\ V^ VV»A.V\ XVvX> יווכז־ ערפריטען דיינע קרעפטע. דחן נ1"5עשט דוי1 חיינעע ;יורטען, רייך יון ניו־דוננש1יופט ; יויינעע ה״־ א,•, דע דעששען ווחששער כיין פעדועען. יב דודך דיך ווערדען דיון יוויפנעבויעט , דעד פיורויעזט (וד* טי'אגכיו' נע:ענקש יודפיש נייע דעד פעששע ידונד פיר פחוגעלייט; דיון נעניש דיון נחכוועןט דיך: 'דעןואעד ז־עט h' •ר,,ן, :עש! ווידעדהערנ1טעןןער פעשטעד פפיודען! י3 ווען יוי[ שית דיינע שדיטשע רווששען; ווען ל-"'1'2' ,?i'C'l חן וויינען ד.ייןי;ען ש יו נע; ווען דורו דען שנת וויו נ נע נעננשט . נין ט שעש ד."1עו:נ פערעהדשט. פי:יע מ; דורך דיושטען פיון ווע[טנעט'1ואע1; ווען דייו :עע[ע פיון יוייט!עע וויזונט, דעד »ונד פחן (עעדען י־דע1,c" רין■ יד יו דחן פינדעשט דו יו וויוננע בייע עווייען! —■ רו־ך ד.עבע יו-כעד ין![ע ערדענויןהנען ךין, ח וני י"51* גענישע! דיינעש פחטעדש •עקב ניונלעש ערכע. !יו ט.פיי2ט ריכס ע1ויגען in:־ ! -׳• 01* hv כפור הזכרת נשמות 3יר p:"h פערטטשל־בענען 2!*ושי:־ ודרד דיזיגש געזשגט : יזכור אלהים נשמח אבא מיורי 1פ־מ» שהלך לעיולמיו כעבור ’?אני נודר צךקה' בעדיו בשכר זה תהא ינפשו צרורה נצריור מחלים עם נשמח אברהם'וצחק ויעקב שרה רבקה Srh ילאה ועם שאיר צדיקים וצךקנייוח שבגן עדן ונאמר אמן: פיר סערטטשרבענע "ושטער ווירר געבעטהעט: לזכור אלהים נשמח אמי מורתי גפנ"פ) שהלכה לעולמה ?עבור שאני ניודר צדקה בערה ובשכר זה תהא נפשה' צרורה ?צרור החיים עם נשמרת אברהם יצחק!ליעקב שרה רבקד־ז יהל ולאה ועם שאר צדיקים וצרקנייורת שכגן עדן ונאמר אמן: יזכור v* vau לשבת שן שבת ודרי־ יקום פורקן עמר הזנות נשמות געזשגט: ;קום פלרקן מףבמ;א דזנא וחסדא ורחמי רחלי אריכי ו?זזוני!־ויחי לס!עתא דעזמןא ובריות ;י?א קהיורא מעל:א: זךעא חלא וקימא. _וךעא יי לא!?סרק ידי לא'.בטול מפתגמי איוריתא: ??ינן ורבנן חבורתא קדישתא ד באךן1א ךי#ראל ודי בבבל.לךישי כלה• ולרישי גלותא. ו! לישי מתיבתא. ולדיני ךבדא! לבל הלמידיהון• ולכל תלמידי חלמידיהץ • ולכל מן באיוו־יחא. מלכא ז־עלמא יביך !ההון. !פיש הליהון. ו!?זנא יומיה־ון. !!תןאמיא ל#יהון • ן!תפךקון חשהןבון מן כל עזקא• ומן כל מך!1ץ בישין. מרן די בשמיא • יהא ל^דהון • כל זמן ועדן. !נאמר אמן: ’קוע פורקן מן קזמיא הנא !חסדא ורחמי!חיי אריכי וגווני רויחי יסיעהא זישמיא ‘3ליוה גופאונהיורא מעליא: זךן1א חיא וקימא • .זרעא די לא !כסוק ודי לא שטיול מפה^זי *$(** : לכל קהלא קדישא הדין. יברביא עם ז?ריא• טבלא ונש!א• מל?א דעלמא !הכין•!3י# מיכון • ויסגא •ומיכון. חתן אךכא ל&ניכון •!תה?רקון ותשתזבון מן כל ומן ;4 מ־ןנין בישי!* מרן די בשמיא!הא כעדכון• 43 זמן י;עדן• •נאמר אמן: הזכרת נשטור" סיד 5עדט«(ורבע5ע ^שע?טעח אוגז־ אנ£עדו!מ«-צ4ע ווורד-ידטעס :;113־ אלהים נשמת אני.ואפי זקני יוקניותי דורי ור־ודדזי אחי' וארלורתי בין מצד אבי'בין מצד אמי ??הלכי לעיוד‘?0 בעבור שאני ניודר צדקה בעדם ובשכר זה חךו:ינה נפישוזלהם צרורות בצרור מסיים עם נשמרת אברהם וצידוק רעלןב שריי ריקה Srn ולאדה ועם שאיר צדיקים וצדקניורז שבגן«די ונאמר אמן: פיר 1ונ£עיווווגדנ1ע í!3Uni וויה־ 1עמ1ן אפפערטען עיר נ5וסע1י5י1ל הייזינקייס . יזכור אלהים נשמרת גפני® ונשמרת כל קרובי וקריוביותי מ מצד איי הן מצד אמי שחומרתו הן"שנהרגו הן שנשחטי ושנשךפי ושנמבעו וישנחנקיו עד־1 קדוש השכם בעבור שארז! צדקה בעד הזכרת נשימותיהם ובשכר.;ה תהיינה נפשוסילזה צרורות מי שברך אניותינו אברהם יצחק ו:עקב הוא :יבךך 86ת בל הקהל הק;־ש חוה עם כי קהלות הקדש• הם ונשיהם ובניהס ובנותיהם וכל אשר להם• ומי ש?ז_יחךים בתי ?נםייוי‘ לתפלה• ומי שבאים נתונים להקפלל • ומי שנכניס נר למאור ו_יץ לקדושולהכילי ופתלאוךחיםוצדזקה לעניים ובל מי שעיוקזקים בצלבי צבור באמונה הקדוש ברוך הוא ישלם שיכרס ויסיר מהם בד־1 מחלה וירפא לכל גופם ויסלח לכל עונם וישלח בך?ה ורצלד ב^ל מעשה ידיהס עם כדיי נ־כיראל אחיהם. ונאמר אמן: ?עבעטה פיר דען 1וונדעס£'רטטע4־ הנותן השועה ל?,לכיס ומושלה לנסיכים מלכותו מלכורת קל עולמים הפוצה *י1 דוד עבדו מקרב רעה. הנותן 3«ם דרך ובמים.עזים נתיבה • הוא יברך ו:שמור ועצור ו-^זוי וירומם ויגדל וינשא למעלה את אדונינו המלך (פלוני) orv הודו • מלך מלכי ה^לכי5 ברחמיו ימהו וישמרהו ומכל צרה ויגון ונזק !צילהו וידבר עמים ך1חת ר^ליו;ויפיל שיונא', לפניו ובכל אשר נקנה נצליח• נזלך מלקי ההלכים ברחמיו ייתן בלבו ובלב כל 1W היד רחמנות לעשיות טובה עמנו ועם כל ישראל• כ:מיו ובימינו תושע יהודה 5י^ר»ל^ לבטח ובא לציון נואל וכן;הי רצון ונאמר אמן: דלזן mi־ אשד• נעזוונט • של יום כפור חא צרורות יצרור ההדס עם נשמיותיהם של אבךהם ערוק מעקב #־ה רבקה רחל ולאה זעם שאו־ לריקים ^־קגיזרז Í3W עלז ונאנזר א5ון: דעי חזן űjrti מי שברך טי שברך אבותינו אקרהס :pny ו!עקב משה(אהרן דור ושלמה י הוא יברך את רב♦(2r״cs ואת נל הקהל הקדש הזה בעבור שנדרו צדקות בעד האשמות שהזכירו היום ?1עבור המקום'ולכבוד התורה ולכבוד היום. כעוכר זה הקדוש ברוך הוא :ישמר□ 1.'<ילם טבל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה. ויכתבם ויחתמם להלם טובים בזה־ יום לדין. וישלח ברכה והצלחה ככל מעשה;ריחם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן: טין ווייניגען קהילות "ירד כרוך מזכיר נשמות, אב הרחמים געזווןס: אב הרחמים שובןמרומים. ברחמיו העצומים. הוא :פקוד ברחמים. החסידים 1לי:שךם והתמימים. קהלות הקדש שמסרו נפשם על קישת השם. הנאהבים ■לנעימים בחןיחם ובמוחם לא נפרדו. מנשרים קלו. ומאריות גברו. לעשות רצון קונס והפך צורם: ־:זכרם אלהינו לטובה. עם שאר צדיק♦ עולם. וינקום לעינינו ?קטת דם עבריו השפוך: ככתוב כתורת משה איש האלהים. הרנינו גו:ם עמו כי לסעבדיו:קום. ונקס:'שיב לצריו וכפר אדמתו עמו: ועל :די עבדיך הנביאים כתוב ?nbS ונקית♦ דמם לא נקית♦ ♦ ויי שכן בציון: ובכתבי הקרש נאמר. למה ♦א?יח לגו;ס איה אלהיהם. :ודע בגו:םלעינינו. נקמת דם עבדיך השפוך: ואומר 3♦ חיש למיס אותם זכר לא שכה צעקת ענוים: ואומר ♦דין בנדם מלא גויות. מחץ ראש •<ל ארץ רבה: מנהל בדרך ישתה. על כן ירים ריאיש: אשרי יזישכי ביוזך עוד יהללוך קלה: אישך♦ העם שככה לו אשרי העם שיז♦ אלהיו: תתלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה ש?זך לעולם ועד: ככל יום אבינה ^ליללה ש־קך לעולם ועד: נחל « וקדלל מאד (לגרלתו אין חקר: ד1ר ;לדור •?!’?ה מעשיך וגבורתיך •טרו: הרד כבוד הודך ודברי נפלאתיך ןךןש'יחדה: .ועזוז ;ו1אורדך‘ייאמרו ונדלותך אספינזח: זכר'רב טובך :ביעו וצדקתך :רננו: חנון יי׳יוכש « ארך א פיכם ונחל הסד: טיוב ןי לכל ורחמיו על כל מעשיו: ♦וחך ” ^ ^שיך'וחסידיך :ברכוכד*.: ככיור מלכותך ♦אמרותנבוךתך:וכרו: להודיע לבני סדר הכנסת 0*ת ל??י והאךפנבודתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עלמים ו^נ<שלתךכנל דור ודר: סומך יי לכל1 הנפלים וזוקף לכל הכפופים: ;ניני כל אליך ישברו ןא0י נ1תן להם את אכלם כעתו: פותח את ידך ומשביעלכלח’ רצ1ן; *לדק ?׳ ריכ-<'(חס׳ד בכל מע׳4י־,קרוב ״ לכל קייא״ו לנלא^ר ■לןואי־יי ?98<־* י.י*!! יראיו.יעשה:ואת ישועתם ישמע ויושיבם: שומר ;; את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: תהלת ;; :ךבר־פי ויברך כל בשר ישם קדשו לעולם ועד: ואנךזנו נברך !ח ?׳.עתה ועד עולם הללרה: סדר הכנסת ספר תורה : 0)h: mh דיו* ספר תורה l-mmהזן :״ in :יהללו את ישם יהוד. כי נשגב ישמו לבח ־י J : T : • T : •• . V : — : ixirtt rtn ד,יוד1 על ארך וישמיט: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה: : 1 T־ • Ti• “ ; • T“ ; ן - ; T לון וו{ו2עמ11וןנען ווירד דיגעט w : לדוד מ?מור ליהיה הארץ ומלואה הבל וישבי בה: כי הוא על.ימים;סרה ועל נהרות :כוננה: מעיעלח בחר ♦חוה ומי ;קום במקום קרשו: ?קי כפ:ם ובר לבב אשך לא נשא לשוא נ?'שוולאנשבע למרמה: ;שא ברכה מאת ♦הוה וץךזקהמללזי.ישעו: והדור דרשו מבקשי פניך .יעקב קלה:׳ לאו שעריכם ראשיכם והנלאו פתחי עלם ויבא נלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד ;חות עזוז וגבור ;הוהגבור מלחמה: שיאו שערים ראשיכם ישיאו פיזוזי עילם ו;בא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכביד יהוה צבאית היא מלך לוכבוד קלה: ׳ רון שבת ווירד 1'oi'i : מזמור לדוד הבו ליהוה בני אל;ם ל:בי * : * Tי .t T ■ • .» ליהיוה כבוד ועז: הבו ליהוה ?ביי : " השתחוו ליהיוד־ו בהדרת־־קידש: קול:יז׳יז על־המ;כם אל־הכבוד הרעים יהוה על•־?,.0 רבים: קוד־1 ♦הוה־־בכיח קוד־י';הוה ^<די * 1 : T ” * ־ י : T _ף קול :חוח שבר ארזים וישבר ;הזוהאת - : ־ הלבנון: וירקידם קמו־עגל לבנוןושךיון ^ בן־ךאמים: קול־;הוה הןיב לחבית אש ^ ;הוה;חיל מלבר;חיל:חוה מרבד קלש־^' *♦חיה.♦חילל אלות ויחשה ועי™ ויס'^ג כלו אמר כבוד: ;הודה לנובל ־׳'" ♦ה;ית מלך לעולם: :הודה ", ל^',* י" ♦הות :ברך ן^ת־עמו ביקלום של יום כפ'י ר*ב »ע! »h| דייו ספרי תורה rs*־! ארון הקרש לוד־ק vc׳r>w L';ri: , uiLן די;ע0 ; ימחה יאמר שובה יהיה.רבבות אלפי ישראל: קומת יהיה לםנוחתף אתה ו^רץ עזןז: nW ילבשו ?דק וחסידיף ירככו: בעבור דוד ע?דף אל תשב ?כי טעיהף: כי לקח טוב ל?ם תיוררן♦ אל תעוובו: ״עין חיים היא למחויקים בה ותומכיה ?יאשר: דרכיה דר?י :9ס יכל נתיבותיה שלום: השיבנו יי אליף ונשובה חדש (מינו ןקךם: תפלח מוסף ריי! תפלה £יר דען ש״ץ <יוי:ט וובען 5ויד במך שאמר נו פינדען. דער חזן ווו;ט וזיו [ב קדיש דוו ן ווירד דוה שמנה עשיר, וונדענטיו ועכעטתעט: !עיזה יגיל נא כח אדני כאשר דברת לאטר ♦ זכר רחמיה י♦ וחסדיה כי מעולם הגזה: י •;־ ז ״ ד t ־ ד־ v : ״ :־ 1: | v - :־ v t | • •י r •• ז !תגדל ויתקדש קמה לבא בעלמא ךי־־;ךא כרעוחה המליך מלכותה בחייבון '?ומיכון ובחיי רבל בית:שירא ל בעגלא ובזמן קייב ואמרו אמן. ,יד!א שמה לבא מברך לע;לם ולןגלמי ןגלבדא. !ה ברך וישתבח ויתפאר ויחרימם ויתגשיא (יתהדר(יתעלה ויתהלל שמה דקודשא ?דיך הוא לעילא ולעילא מן כיל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתה דאסירז m י : י• 1 T • I * י 11 • \• * 1 1 t V í V 1 i ; I 1 T • : 11;• T 3?לפא ואמרו אמן: כי שם ♦י אקרא הבו• גדל לאלהינו: ת אדני שפתי תפתח ופי יג־ד תהלתזז: :־־ T : • T : T • - • : • ז I V ברוך אתה ♦♦ אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלהי.♦?הק ״ואלהי !עקיב ל׳יאל הגדול הגבור (הנורא אל .עליון גומל חסרים טונים .וקינה הכל \ז;נר חסדי £כלת ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה י זכרנו למים. מלך חפץ בחיים. !?סכנו בספר החיים. למענך אלמם חייס: מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה יי טגן אברהם: -_____, ’ ־ י אמתי 1 "י• מיבעדזעטלונ; 6 vnhין בל ;דן? 15 £י:ד׳ע, מוסף ליום כפור אתר, גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושי_ע♦ מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסירים ום_ק!.כ£ אמונתו לישר'עפר מי כמוך בעל גבוהת ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומומיה׳ ישוער־,: מי כמיוך אב הלסמים. זיוכר;ציריו לסרס נרממים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה יי מחיה ד,מתים: אתה זקדוש ושמך זקדוש וגדושים בכל יום יהללוך סלה: ו?כן תן פחדך " אלחינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו'לפניך כל הברואים ויעשו כלם אנדה'אחת לעשות רצונך בלבנ שלם כמו י שידענו " אלהינו שהשלטון לפניך עיז כירך וגבורה בימינך'ושמך נויא על כלימה שבראת: ו;כן תן כבוד " לעמך תחלה ליראיך ותקוה לרורישיך ופתחון פה לנעחלים לו שמודח לארצך וששון לעירך וצמיחת לןי-ן לדוד עליך נערכת נר ילבן:שיי משיחף כמהרדח בימינו: “ ״ 1 : Y יי ובכן צדיקים :ראו [:שמחו וישרים.יעלוזו וחסידים ברנה יגילו ועולתה תקפץ וכל הרשעה כלה'כעשן יתכלה כי תעביר ממשלת זדון מן האיץ J.............. ותמלוך אתה יי לברך על בל מעשיך בהר ציון משכן כבודך וביח־של:ם עיי קךשך ככתוב בדברי קךשך:מלך יהוה לעולם אלה:ך ציון לדיר ודר הללויד•: קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך בכתוב וענה ״ צבאות ;1'W'Q והאל הקדוש נקדיש בצדקה: ברוך אתה ץ המלך הקדוש: אתה בחרתנו טבל העמים♦ אהבת אותנו ורצית בנו♦ ורוממתנומכלהלשונוח; וקדשתנו במצויתיך ♦ וקרבתנו מלכנו לעבודתך ♦ז[שימך הגדול והקדוש עלינו קיא^.; נתהך^ני ין אלהיני באהבה את־יום יא! שבי■־ השבת דעין לחף?' ולמנוחה ואת "®ממרים הזה. למחילה ולסליחה ולכברח וליבוי ב־ד את כל ?גיונווזינו מקך־אקלש'. זכר ליציאת מ^ךפ* כיוסף ליום כפור רע ימפני הטאיני נליני מארגני ונקתרתקנו ??על־1 אדמתנו ואי! אנו־ונו יכולים לעשיות חובותינו ?בית בחירתך בבלההנדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני סיד "שילוחה במקדש!:: יהי רציו! מלעניך יי איהתיני ואאזי אבותינו מלך החט! שתשוב יהרדזם עלינו ועל מק־שך כרחמיך הרכיבם ותבנהו מהדהד יתגדל כבודו אבינו מלבנו גלה כבוד מלבוחך עלינו מהרה והופע והנשא עלבי לעיני כל חי וקרבי פזורינו מבין הגוים 1נפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לעיון עירך בתרח ולירוישלי----------—״-----------־—"•׳־י• י יי' כלבב בירת מקדשך ?שמחת עולם ושם נעשה לפניך את קקבניוח חובותינו תמיריבם כסדרם ומוספים כהלכתם: [^2T1 מוסף ייובש (השבת ואת מוספי יום השבת הזה ויום) ד־זכפרים תזה. נעשה ונקריב לפניך באהבה כמעורר רצונה 1'כמו שקתכת עייני כתורתך. על ידי מישה עכדך מפי בביורך כאמור: ה שבח 11 ירד !'őri נע!ו!נג1: וביום השבתישני־לבשים בני־ישגה תמימסושניי^שרניס ס׳לת מנחה בלולה בשמן (נסכו: עלת שבת בשבתועל־־עלת התמיד ונסכה חהקרבןשבתילןלבן היום כאמיר: __________________________________________________________________ ובי1שור ווכער pírt וו1נ1ערער הנדען !!'!!ען, וינד וויה פערטריבען וווים חונוערע mirtl, ענטפערנט £ויזן *'נ,עדע ערדרייצע, ווונד וויר קו!ננען ניבנו »עהד ווונוערע פפ!י5ט ערציו1ען יוין rti> pm| דיר עיווער,זטען ’׳'תע, pm ןר^סען ווונד ד.ייןיןען vehvo[ , לויי!*" דעע ריין נווסינ נענווננט ו!ו!ר . ווענען געו1וו[ט, ווע!5ע 'ףוגעוויבט וווןורדע וון !"pri ד.ייןינטהו»ע. עט היוו דיין ״'!!ע, עווי;ער ווונ!י1ר uurtí , סונר ;rr.irt oort־ 'י £ו!דע!טערן, ונדבו!דאונג50ון!(פד rtp:־;! rtn orti לוריקקעהרעטט ווונד דיך ערבווד»עשט,ווי10ר חול:תובד יז>'־עי דיין היילינס,pír , ווין דיינער גרווטען בוור»הערלי;קייט; דוו מ דווו עט ביו!ד ווידער ?נרבויעטט חונך העררןיכקייט פערגרווטעדטט. — וזונוער פווטער ווונד קווניג, וופפענבוורע ביו!ד דיון הערר1י5קייט יגעש דיי;!נ ט וויבערווונו, עדסיינע ו!ונד ערהינבע דיןוויבער ווונ!, פטר דען וווינען וו??׳נר לעבענדען . 1>Ímhim 5•'נרע גינרטטרייטען ווויס in ן 5ו!1קערן, ווונד ווונ1עדע פערטריבענען £rt| דען ענדען דער ערדע; בדינגע 15 I115 ציו? דיינער טטטדט אין יובע[, וןונד נווך ירושלים prm תייןיגען טעזופע1 ווין עוויגער צריידע. . ני ייודט !uUrti! וויר דיר נובערייטען דיון טפפער ווונוערער םט!י;ט, דיוו טענ<י5ען נון ך וויהרער חרדנונ5, ^'י דיו! לוגוובטטפפער נוזך דער פטרטריפט. ווונד דיון לוהוטמופפער (דיזעס שבת׳ס ווונד) די!עס טוונעס ** *עיזוותנוננט וווו(לען וויד לובערייטען יזוכה דיר דוודברינגען ווין [יבע נו! ך pm נעבווטהע דיינעם וויןןענס, ייו! יזונג פווינינטריבען הווטט לוין דיינעד {עהרע, דורן משה דיינען קנעצט, נווך 3 pinעפעה.!ע דיינעד ר’יג?*יט, וויו! פערוורדנעט ו!יגכ»: pp! ♦ D1f31 שבותיטוונע לווייוו יעהרי־ע [ע»»ער {והנע פעו:?ער; ווונד (wrrrttarH pi לוויית נעהנסה״ו ייעוז?0 איט Inrt וויינגינריהרט ; נעבסט pm טדוונקו!פפער דוולו. די!עס וויזט דוו*. גוונלעטפפער פיר יעדען . י י״יסער pm טע4?ינען גוונלענטפפער, נינבטט דעע טרו1נק1ובפער דוו לו. דיועס וזיזט דו» שבתיוופפע*, I # י^פפ^ד cm שנ*עס !.!■•ו* ב׳גפטה(ען מיי": H ^ T ובעשיר מוסף ליום כפור ובעשויר לחדש השביעי הזה מקו־א קדיש יהיה לכם ועניוזם אח נפשוזיכם כל מלאכה לא תעשו: והקרבתם עלה ליזי ריי׳ ניחח פר בן בקר אחד. אזל אחד. כבשים בני שנה שבעה• תמימם.יהיו לכם: ומנחתם ונסכיהם כמרבד שלשה עשירנים לפר.שני.עשדנים לאלל. ועשריוןלכבש. ויין כנסכיו ישני שעירים לכפר • יישני המידלם כהלכחם: הן שבת שירד דיועש ךע:הנט. :שמחו במלכותך שומי־י שבת וקוראי ע;נ_עם מקדש♦ שבק*♦. כלם ילקעו' ו:רתע;נגו מטובך ובשביל רציות בו וקדשתו דומיות :מים. אתו קראת* ז.?י למעשה בראשית: אלרוינוו^היאביוחינו מחל לעיוניותינו בייוםניוושבתהשבתהזה 5ניים) הכפרים הזח. י מחה והעיר פשעינו וחםאודנו מנגד עיניו־ • יאמיר אנכי אנכי הוא מחה פשע;־ למעני וחמאתיק לא אזכר: ונאמר מחיתי כעב פשעיך'וכענן חמיאתיך'שוכחי אל' י גאלחיו *׳t׳ לטהר לבני לעם־ןד באמת. כי אתה סיולחן לישראיה ומוהל; לשבטי ;'שרון בלל דור ודור ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח (אלא אתה): ברוך אתה לי. מלך מוהל וסולח לעונוהינו ולעונות עמו בית ישראל. ומעביר אשמותינו ?בל שנה ושנה. מלך על כל הארץ'מקרש ו) ושראד־* ויום הבכרים: לצה " אלדדנו בעמך ישראל ובספלתם. ןה־שב *1ת האבודה ל׳ךביר ביתק ואשי שי־אל־* ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבורת ישראל עטף., יתחדנה עינינו כשובף לציון ברחמיםבחף ■אתר־*.״ המהדר שכינתו לציון מודים אנסנו לף שאתה הוא ♦ן אלהינו ואלה♦ אבותינו לעולם וער צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לףונס$רתהלהף. על חי״ינו המסורים בידף ועסי ׳שמותינו הפקודות לף. ועל נסיף שבכל יום עמנו ועל נפלאותירוטובותיףישבכל עת עלב ובהר וצהרים ♦ הטוב כי לא בלו רחמיף והמרחם כי חא רעמו חסדימ . '« • TT. T !. I .* T * ״ • T * ד S J 1 Y * * |י >/• I ?.עולם קוינו לף; ועל כלם ♦תברף ויתרומם'שמף מלכנו תמיד לעולם ועד. יכתוב לסרס טיובים כל ?ני ?ריהך:« וכל : ח! ;!ער נאטט, ר ונד נאיוט אוננערער פאדע5טערן, האבע וואה?ן:עפא!1ען יון אומעדע רותע), הי'1י;ע יסס V '"נע נעבאטהע, אונד ;יב אוננ רוו;!ערן טהיין רזן דיינער [עד,רע, !עטטינע יוו נ! hő ן דיינעע נוטע, אווד ו5,""- או נ! דורך דיין ר."?, (ph עד,״,: !־וו נד פער1־'הע נווט, עוועעד אונ!ער נאטט, h ף רבע יו ונד ,irtiilnhn ?£׳ 1יינינן ה"1יני1| שית, דאט אן דעא:ע21ען רוהע נעניטע ישראל, דא! דיינען נא(1ען פערעהרטן, אומי ■ר^ - ׳ י1ונ!עי העדן דיר אין "אהדתייט לו דינען; דען דוא פערלייהעסט ישראל, פערניבטט דען 1'mh1>do| ישדון p-’'nn pJ לייטאוטער, אונד אויסער דיר יועם ק-ין הערר וא פעחנעבענד אונד פעדל־יהענד וויא נור דוא עט ני^אבט !ייטט דו א ע 1 וינער! הערר, דער דוא פערניבטם אונד פערלייהעסט אומערע וינדען, אורד דיא שגגו, דיינעט פא[ךעט, דעס ח1’!עט ישראל. דער דוא טילגעמט אומערע פעיטוודועען אץ יעדעע יאהריע יי" דיא גאנלע ווע?ט, דער דו א היידנעשט (ד־1 שבת)׳ ישראל אונד דען פערואהנוננסטא;! H (3) 2 גיוסף ליום כפיר ובל החיים יורוך סלה ויהללו את שרך יאמת האל ישועתנו ועזרתנו סלו־*׳: בחף אתה;י הטוב שטף ולך נאה להודות: שים שלום טובח ובלבה חן וחסד ולחמים עלינו ועל כל :שראל ערף ברכני אבינו כלנו כאהד באור פניף כי באור פניף נתת לנו.V אלחינו תודת דדים ואהבי* הפד ועהןה וברבה ילחמים יח״ים ושלום וטוב נ.עי,נ-ף לביף את עמף.ישראל ?נל עת ו?נל שעה בשלומך: כספר סוים בך?ה ושלום ופרנסה טובה ניכר ונכתב לפניך אנחנו וכר עטך ביה ״#־אל לחים טובים רל־שדום: ברוך אלר ן־י עו׳^ה חשלום: אלחינו.ואלחי אבותינו: תבא לפניף תפלתנו ♦ ואל■* תתעלם מתחנתנו. שאין אנו עזי פניכם וקשי עורף לומד לפניך* יי אלחינו ואלחי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אניחני חטאנו« v אשמנו. בנדנו. מלגו. דברנו דופי. הערנו. והרשענו. !דנו. חמסנו. טפדנוי שקר. מנצנוךע. מבנו. לצנו. ??דרנו. נאצנו. סדרנו. עוינו. פשענו. צרתו. ק^סינו ע־וךף. רשענו. שהתנו. תעבנו. 'תעינו. י חעחענו: סרנו ממצותיף וממשפטיף חטובים ולא ישוח לנו: (אתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשיית ואנחנו הרשענו*• מהנאמר לפניף יושב מרום. ומה נספר לפניך שוכן שחקים. הלא כל הנהתריי* והנגלות אתה יודע: : • • : ־ t " ־־ אתה ייודע רוי עיולם. ותעלומות סתרי כל חי: אתה חיופ׳גי ?ל חךרי בסן וסיכון כליו־ח ולי: אסין דברנעלסם נ־כיל ואיי'! נסתר מנגד עיניך: ובכן יהי רצון מלפניך יזי אלהיני ואלחי אבותינו. עהסל' לנו על בל חטיאתינו. ותמחור לני על כל עויניותינו. וחנפי לני על כל פשע נו: על מוסף ליום כפור על 9/1א שחטאנו לפגיך באיעפ וברציון: לעל חטא שחטאנו לפניך באמוץ הלב • על חטא שחטאנו־ לפני^ ב5לי ד־עת: [על חטא שחטאנו לפניה בבטוי שפתלם: על חטאשחטאנו'ייפניך' בגלוי ובסתר: ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי עריות: על חטא שחטאנו'לענין:'ברבור ne: ועל חטא'שחטאנו לפנייך בדעת ובמרמה,:; על חטא שחטאנו לפניך בחרחור הלב: ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע: על ־טא שחטאנו לפניך'בודוי.פה: ועל חטא שיחטאנו לפנייך בועידת זנות: על חטא שחטאנוילפניך בזדון ובשגגה: ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול היורים ומורים: על חטא שחטאנו לפניך'בחוזק יד: יעל חטא שחטאנו לפנייך בחלול השם: על חטא שחטאנו'לפניך'בטפשות ןה יעל חטא שזלטאנו לפניך בטמאת שפתים: על חטא שולטאנו'לפניך'בוצר הרעל יעל חטא שחטאנו לפנייך ביודעים ובלא יודעים ועל פלס אלוה סליחות. סלח לנו♦ ?גחל לנו. כפר על חטא שחטאנו לפניך בכפת שיוחד: יעל חטא שחטאנו לפנייך בכחש וב?זב: , על חטא שחטאנו'לפניך בלשון הרע: יעל חטא שחטאנו לפניך בלצון: על חטא'שחטאנו לפניך במשא ובמתן: טוסף ליום כפור ועל חטא ?צרר^אני לפניך במא?ל ובמשורה: על חטא שחטאנו לפניך בנשןי ובמרבית: ועל חטא שחטאנו לפניך בנטית ;רון: על וזטא שחטאנו לפניך בסקור עין: ועל חטא שחטאנו לפנייך בשיח שפתותינו. על חטא שחטאנו לפניך'בעיניס רמות: ועל חטא שחטאנו לפנייך בעזות מצח: . ועל ;לם "אלוה סליחות• ן.לה לנו. ?׳ח?1 לנו• ?פי לנו על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול: ועל חטא שחטאנו לפנייך בעלילות: י על חטא'שחטאנו'לפניך בצריח רע: ועל חטא שחטאנו לפנייך בצרות עין על חטא שחטאנו לפניך בקלות ראש: ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף: על חטא'שחטאנו' לפניך בריצת רגילים להרע: ועל חטא שחטאנו לפניך בחבילות: על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שוא: ועל חטא שחטאנו לפנייך בשנאת חןם: על חטא שחטאנו לפניך בתשומת;ר: ועל חטא שחטאנו לפנייך ?המרי; לבב: ןעל כלם אלוה קליחות. סלח לני♦ 9רזל ,לנוי 33ר לגי: ועל חטאים שאנו חיבים עלוהם עולה: ועל חטאים שאני סיבים.'עליהם חטאת: ועל חטאים שאנו ח;ביפ עליהם קרבן עולה ויורי: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם אשם ודאי ותלוי: רטז מוסף ליום כפור ועל חטאים ׳®אני חיבים עריהם מכת מחיית: ועל חטאים שאנו חיבים עליתם מלקות ארבעים: ועל חטאים'שאנו היבים עליתם מיתה בלדי שמים: fö חטאים שאנו מיעים עליתם כרת.וערירי:" יעל חטאים שאנו חיבים עליתם ארבע מיתות בית דין: סקילה. שרפה. הרג. וחנק. על מצות עשה Sjn מצורת א העשה. בין שלשי בה קום עשה. ובי; שאין בה קום עשה.' את שגלולם לנו. ואת שאינם ולילם לנו. אחשנלולם לנו בבר אמרנים לפניך. והודינו לק עליהם. ואת שאינם גלוים יהינו ללניק הםנלוים וידועים. כדבר שנאמר הנקתריות לליאלהינו #jjלוח לנו ולבנינו עד עולם. לעשיות את מל דברי התורה איאת: נלאתה סלמללשראל. ומחל; לשבטי ישרו; בבל דור !יוד. ומבלעריק אץ לנו מלך מוחל ובולם ואלא אתה): . . אלדד עד שלא נוצרתי איני כראי. ועכשו שנוצרתי באלו ■א נוצרתי. עפר אני בחיי. קל וחומר ?מיתתי. הריני לפניך ׳>לי מלא בושה וכלמה. והי רצו; מלפניך :י אלמי ואלה' ?®•קי שלא אחטא עיור. ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך לרעים. 'איל'לא על.ידי ופורים.וחלום רעים: ^להי;צור לשוני מךע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפישי תרום ונפשי כעפר תהיה פתח לבי פתורה ף ובמצותיף תרדוף נפשי ובל החושבים על♦ ד^ד ?mp הפר עצתם וקלקל מחשבתם . ;!שיה למען י שמך ;!שיה למען ימינך עשיר, V.rf\ קךשחךעשהלמען תורתך׳למען!הלצון ידידיך היו־שיעות ימי;ך וענני:י!היו !יצ1ן אמרי פי והגיון לבי לפניך!י צוו־ץגואלי. עשה שלום במרומיו־ הוא !עשיר-, J עלינו רעל פל.ישראל ואמרו■ אמן; !V רצון'לפניך !!'אלהיט יאלהי אבותינו'ש!בנה בית המקדיש במהרה בימיני י ■'1 חלקנו פתורהך: (שם נענךך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. י וערבה ל!י מנחת.יהירה וירושלים כימי עולם ובישנים קדמוניות: הפלו I ! . מסף ליום גפור חפלה לשליח צבור בקול פותה* ן ריאיון י ?רוף אתה " אלהינו ואלה• אבותינו אלה♦ אברהם אלדוי!צחק ואלדזי % האל הגדול הגבור והמרא אל ;[ליון גומל חסדים טובים וקיגה הכל וזו^ר חקר אבורת ומביא גואל'לבני בניהם למען ־שמו באהבה . * ׳• • ~ :••1 — : V: :-ד! מסיור חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה 9' בחפלה ובתחנונים. לחלוח ולחנן פני מלוי מלאיו־סמיס מיוחל וסולח לעונים: סונר׳! ראי" די!ער ורוטן היגט כחך דידו ווהרטער שבת שבהון נעהרדנעט, ווע5כע yph£:b p'rt רעד ויחרנ1׳*ר פיעראה[ £הרקהאאען: ש •* ז עמק איומה. ישבת שבתוןלקימה. שיורש וענף סימה. ׳?ויג5 :הד לצומה: בעת מטו וסודותיה. בטרויה בחין מוסדותיה. ד5 תקעה יתדותיה. ?ספלילהשעיךדיותיה: תמקה בפועל צור^ תמת המה היוצרים. תרופה תת לעצירים. תביה להאפיר לצרים: זשתילי גבעות ארבע. שאג.ספד ־מרבע. שוע פגיעיי ארבע. שעה צדקם לתבע: ביטח במחר׳לד תמים. במ:9י 'ölni VV\ X, x X VVVVVXVV\W%\X VWWW VW> VXXW> W Vvvx v vv% wvw\ V\VW^׳V» VVVW\VV\׳W» ‘VVvv שושן ♦ דיה לו היינער רה:ע הינך טהה?ע פערנ!יי5בהרע נהליה!, הי:ט :עהר 3’L'ii'HH'pi , דיי'1! r יח. דער רוהעטהנע פיין לו הה1טען. טטהp הונד המט, (פעטער הונד !יוהנע) סטעהען היינאיטח■; פחטטי^ יעטלט דה היחרע פעטטע (ךי>|! בית המקדש) ניצט אפחד הי!ט, £ער?עטט :יה :יך^הוי[י דה: הנ:עה־1 י* ^ פפיי?ער (די״ אבות) הן :יה טפרייטט :יה היהרע טטיטלען הונד u-wio ווי! כפל *C היהרע ח?האאעיי _ץןד• דה פוסט דך הדן' דעד הורפעטער טחהטען pib דעדען בידעדקייט דוה היינע ווע!ט ערטהפפען ־־י־ י"נר י יוו רעט הדן, היי?: נור פרעפלער אהנען הין פינטטערדט טאהכטען. דיה טפרהטען יענער פיער חייבים היינטט פיער הבטהיילומען פהראטען, ע5לען דיר ^עבעטרע הין פיעד הבטגיטטען; ה <־p :־רו הן. *‘5י,". £ערטי;ע דה. נע[ ריקויכט הול יענען פרהאאען פי^ער. וויה פייער5יך ער דע! הידדינען אהיה? *tv •) דיה מערת המכפלה ״הדין דיה אבות הונר אמהות בענרתכע! :י:־. מוסף ליום כפוי רי* ?חימזי חתומים. נצדק־ותדיח פתטים. כאפס אורים ותמים: ?!מור!תשלומי פר. 'ו!.בן הגג המספר. תוקעי בחדש'שיופר. הלאובם בכפור וכפר: וישסך המר! !עמק. ותחיו! שרידי עמך. #לינו יהי בעמך.'ונחיה ממקיור עמק: באיור עמק הסליחה. ?כיון מהר לסלחה. ״״ ניבש?תינו הצליחה. נאק שמעה ויסלחה:. ״ל שפתינו מחבבות וישנים. ינצחוקכעל שישנים. ״! חרשים ונם ישנים.' ?מגנת אב נשענים: (?!־נו לחי,ים. מלך חפץ בחיים. וכתבנו לספר החיים. למענך אלהים חיים . מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה יי מנן־ אברהם: אתה גבור לעולם מחיה מתים אתה רב להושי״ע • מכלכל חעם בחסד ?מיה’מתים ברחמים'רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתן לישני עפר מי במוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממירה ומהיד־, ו?׳יצמיח ♦ישועת: ניון דייו "ארטעד ■יס נ פו דים׳ 2יערפאן געארדועט: יום מ;מים הוקס. ייום כפור המיוחס. ייודעיו רומית־1 וחס. 'יק׳עיו לפוערת ־ס: וביו בחחבוליות יועצת ודוי'בתהן;איצו. '-'יכני עפר יקיצו• ומראש הרים וליצו: מפערוחעיוקדועקוד. ?!אזיבד־ם פקוד. מיופת העמוסלפקוד, מיוקשלהבעיתבסקור; כהבטחת ״<,׳,'«V׳«^V׳\V׳WWWVM״V-W%%V'WWWWWVWVVVIi ■V VV׳V%f׳w V WWVVVVWV WW%^r׳.%V^'VA'WV^ v ^"'1י £דאוו»י;ק»ט ווי((ע!, רייוענע אוו: פאן!יודען, יעמלט דא תייר: אורים ו!!;! תומים וועתר הנד. m>nuu -האוווי^פן אפפערסטיערש, דער הייטע לור פעתאהסננ נעאעפערט :ואורדע, 11ערקע אוי!, דע1 ahiuihc ^ נעבעטתע דערער, דיא pn וייח»אוד !-א: שופר ני31[א:ען, אווד פעדלייהע איתרע :יודען. גע:ענפטי:ע l-:‘j נרי,ך; אוו־ בעננעדינע דען איבכעררעסט דייועש 2א!קעם; !חת ו1ד דייוע «י!1ע אבווא1טען, או נד בע{ע־ '״יוימ ווידער ד1רך דייוע !עכענסקווע!!ע. ^ארייכתטער! בי י ח דיר אי:ט פערנעבוו:; לוד פערנעבוו: בי!ט nn נעויינס, ח (את עש דאך pn אואדרוק אוטרער !יפפען נע!יונען, דאת אוווער פ!עתען געתאר סינדע, r'׳:' 5-'ר:בו:: ער£א?-ע. שפתינו־ או::רע!יפפען ער״אהוען יעועד ס!אפענדען! :יו:ען דיר ו!ית יער: :ענ:עד י, ׳ניושנים • דיא ואך !עכעכדען נעת(עכטער, גא וויא דיא פערמטארבוען, סטיטנע! :ין הייטע א:*ןי דעת א!ט: ״ש'יש תי[ד. . י? י אן 1':׳:p פארלינויבתטע!, לור םערואהנונג עיתיעגטען טאנע, סאהוע אונד כע»יט!יידע, א תעיר'! ^ "'!!מ איה! לו סעטלען ווי0תע!. וור דו5!א1ע !אש היואב צאהדען אין ט!ווד דער תא(!ע. וויי:)ין האבען "יע יעיליעד נעראטתען: דא: !ינדענכעקעננטויס p’h געכעסתע לייט!יך ר3לו1ע^:ו. דיא איו איתרע! גרו&טען ־ ‘״״־י יה (.1 C3 רותעודען • ; מוסף ליום כפור כהבטחת סביכח איל. כפריוהנצורלסוד־ • ®תעצים סיד"• כיודעי־ בעצם ןללד־, : פחדיו;חיל־1 י שיוטמים. פייוהם ־.יור, אטומים. פרחיו במישעניוחם חתומים. פלטסמרברפטומיה; ואם אין מעשים.'מבוז מבלי משים. וזכרה לנבזים ומאוסיםימנזעם הפר 3זע0ים: רם קיושט טעבדיןד. ראה תראה עיוברל ■ רעים באי עריק. רחום.זכיור'לעבדיןד. ;בק׳ט עלן.ואינני* 91י׳ במצולות חננו. .ילד בשעשועיו תעננו.' ייוי׳פר מיליץ לחנני• מברק חרב השנון. מלט מאריכי רנון. "י! מלא מישאר־־יוחם כהסנין’.’מלןי רחום וחנון: י י!־ל כופר פדית נפש. פ־ה מטביעתךפיש. ״״ כיחליך בענוי וכופש. ססוים בטללי נייפש: ,דיוק עוד בו נשמתו!.קו תשובת !ציר אדמתו. להחיותו לתטיב אחריתו*• ני׳ד א״ב ;עמרדנעט; אניויש איך לצדק פני יוצריו. והכל נל־־^וי א תעלומיו ופותח. בזיאר־ז יכפר "עוניו ויגהר. מויוריו‘. אם יישוב טרם וכבה ניו: 7 חיושך לא יחשיך ממנו. אט.יסתיר פניו הוא יישורנו. זר|ו ורשעיו על פניו;עננו. לתריון ליו אם בחייו יודגי: הן יפמ;ם זבו' בעיניו-״אר- בי נתעב באשמיו ובעוניו. מר למה לא ,יל' ׳ י ברעיו דו vvw^v '׳'VWv דוה<1:דען (אבות) וונלורופען ווונד דיו! פרוואאטן טהווטען דער נימסען הייפטער פוורלוטדוו;ען. :יוו ה»י^ע|; עאפעו!ה5ען יענע אעכטינע טהוושען דעט בינדערט (אברהם) ו1ונד דעש געמנדענען (י5$הף) 15 עי״; ו*וו". !יון בעדטלען דיוו נעהייאע קרוופש דווט וויהרע ערווווהנונ; דען פעיןייאדער לוריק טרעקקעס. מ או!נ- !' ריוו טויער עלנלייפען אוונע! ויון פערטטואאען, דיוו ?מען־ איי?ער (מקטריגים*! דו>|! !'י* 0ערט"5ט 11עידע'וופט״י דו!פפע5לי;גןער וו!!ע! ווו;־ :ינד ואיך קיינע טו;ע;דען 5י־ ווו;: ווויפלובריעען, ווונד קווננען וויי ״1־T ת"גע ’ וו!15 דמדבדיעען; :h": h וויינ;עדע;ק דעט טאווכ׳ט לוונד דער פעדווכטוע דיו! וויר דייני1טהוו1בע1 ד■• '."טר ווע;דע וו3 דיינען נריע rtü| דען וובקמאאןיננען דיינער פרמאאען, הווכטטער ! טויע דמך דיי;ע נעטי"ע'ד,^ פפע! טויע דיינע וונבעטהעד, וויו! :יו! ווין טרויטער וויינטרווצט 1יך וו ף דיינען הוו^עין ווייג«'נדע1’.לג ךמס דערען וו!!בוןדאד.ערלינער! דיינען קנעבטען, ו!ו;ד :עכקע וויהרע איטטעטהווטען ווין דעס י<עערעס_ע'’1'1.זי!ךינטי אוון ויו! «5ט ווו;ד ניבט פיגדע. נעוועהרע דעע קיגדע ויינען 5יב!י;נט ווווו;ט, pm ודין רעד^י5ער ?1יט'ן'ןמה^י1־ :יך ניינער מננעהאע. ענטליהע, דיו! ואנטער פ!ו!(אען בייוו דיר וד־5ען, עגטליהע :יוו דען <*י־ח^י י אעטלטען טןןערדטי1. ווי^פאהדע נ;י1די;טט וויהרען ווינטען, מ וו![ג;עדינשטעד, וןןןבווראר.ערנינער 5י ■ ׳ מוסף avb כפיר rm ?רעייוניו. הלא ייומיו ואידיו נוכח פניו: זהבו וסנלח עשרו Sa יועילנו. לתרח כפרו ביום עברה להיועילנו. הבד וצדקה אם רדף בעודנו. לפניו.יהליוך וכבוד בוראו!אספנו: טיוב לגבר לשא עול חורה. לק.ים חקיהבאהבה ביראהובבקרה. ימי חייו ?גחנו מסלה לישרה. תנצרנובגבורה ולוזחי תישיוזנו לעזרה: ׳®יי הננו בירד כיוצר חומר. רצונן: להחיות ולא להמירה ילגמר.״״תיש'ר לבבנו ?יראיתד לתחשיב ולהאמר״קיבנו לחיים יניד־ לעולם ונזמר: קו־ח עוד בו נשמתן. :.קי תישובת יציר אךמחין. להחלתו להטיב אחךיתו: מי כמיוך אב הרחמים. זוכר יצוריו לח:ים ברחמים * ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יי מחיה המתים: יא ין׳’ דיון ווףרטער צום העשור פיערפלוך געוורדנעט: צפה בבת תמותה. ציום העשור עמותה. צאן ?הענשד־ז ®ירזדח. צדקה'ממכר צמיולזיה: ובבוא סומן לנקוב ^ ולחשוף ®רעף העקוב יבל לרשרח לקוב. .וכח חיולדיורת לעקב:' מכון השבח־ בשונבד. מאז חקקתיו ?רשו??. מיולדיוחיו הכלולים ?ש?וך. מלטם למען שמך: היכר לשיבת אהל. המאביק לשר 5?ל. הצילה שאונו מבהל. הצגים להרטיוח מחל: ענוי נפש 0ד. עלן ?לי תשיר• עו־רהי ש1ע ?'שורי. ענם באמת ואשור. x סלח VVA. VWWVfcWWWV WvV\\V% V\V\ fc\V\ VVVWlVWWWVVO^wW׳WV•VWVWV%׳V VXWVÍ״V׳V׳.%ww ל2ה. ווירדיגע דחך דער פיר דיך ערטטערבענדען טחבטער ווייכען ב(יק. דיו! p-h לעהנטען דוו: פוושטע! !י' י!ג£ע־דטין הסט . העששע דוו: 11 ראע טחן ואיך דען ט£ד פערטו(דעט; :ט ענסטו(דיגע עש 3h :ייגעד טק(יופע n'>(, - שרעטעט דער נהטטערליע(ער ווויך לוע ל1וכ־יי1 לווין־,; דעש הערלעגש טיקע לו עוטהי((ען; :וו :111( עט י|>"? טטלענגשטענש ואנטער:ו1נש ווערדען דוו: רעכטען גי1גי1ן יעקנ׳ש :וואען, דעששען (יעקב׳ש) וןבבי(ד1נ; 1>n . * ד":'1ן טהרו!ן. דוואווהוש מלון ווייעעפרענט. h ע:ש(יוששע דו! ך דעששען טפרוןשען דירו דוו! איש דיינעע עערפוו((קו!אא:עש הוושט —־ דיינעס נוואעגס הח(בען, געדעכקע וויהנען איוו עד לוין לע(טען לובראצטע, 1־ וויינשט איש דעע פייערעעע( רח:נ. ון בעוושהדע דלוך :":ער נווצקו!אאען אעננע פיר טרעקקען, דיון י)|>/ל ׳ י"י1י ה"1ו:ג0איטטע( ׳ יאיןי פערן.עב1:ן הווררען. :יהע לוויך דוו: פייניגען וויהרער (ייבעד, לאגד סויע גידט ן,.ן!.^’הי פערכרעצען וויהנען, דיו! הייטע וויהר וונ(ייען איש נאכדרוק פשרכרינגען, ערווידרע איש טרייע לואד '״חיע • פעדגייהעדען בישענדען, לוורד »ונמערדריד,ע דאו (וושטער. אענדע דיך לו חיהרעע ווו!ה(געארדנעטען ^ ;ע־ הוסף ליום כפור סלד׳ לשבי פשע. סליחה תכריע רשע. סדר תפלהסשע. ס;י פדורתזל:שע: ואם ולמדד כאדם. ומעדה ומטה נךם. ואולר ניצר האדם. ותרון תנה לע1דדם: רעבס וצמאים חזה. רעהגי נלי תחזדח: ״ז רגשי רח^ם מימרת. ר־וגניכם סלח!Ni לעיו העם הזרד: ימלוך !* לעולם אלהיך ציון ?1דור ,ודוד הלאיזד ־: ואהה מד1'ש יושב תהלורת ♦עזראד1 אל נא צ ; • IT I י« • * * : T *’ T ״־״! נחשב בצג באיחיון. mm בפלילי עדןלתיין. ונקדישן5 בשבת שבתון i רןדיוש: ״־״ הייום בפחורך בפרים. חיה איים שמך מפארים. ונקדיש^ ביום הכפרים.'לןדיוש: ״־״! מסטין בסבל אסור. וסקות אסירי בשיור. ונקדישך בציוס מגשיור.'רןרוש:......................................................... *V רען גש»ען דעש £ער£שששעדש אלעזר ביובי קליד לווייש5שך געשרדגעס : ״! אשא דעי למרחוק. שעיון ?את םךחיוק : w בפסליו;צרי רחוק: אספריז %/A^ .V•V•X/X -v.־ < .XXX.X/VX,X,/S י׳VXWWX^AXX״ ^V»'lV»Ax. VIXWVV׳Vx.X’>-X'XXX XX.VWt נעבעטהע שונד טיק שיהנען הייז. שו;ד השבען !יש ש1ש 4וענט שירדיט ן:עהשנדע?ט , ר»וכז־ !ינד :יין שיהדען נ־1' רען שונטער1עגען, ש !ש השבע דוש, טיופפער דער אענטען! נשצ!יצט איט שיהרען שונד ריצטע ניש ן!ידער \״יו' :יהע וויש !־ש הוננערו שונד דודטטען, שונד טויע ניבט רווי[1 שיהרע פרעפעןטדזשטע!, פערטוועהע ניבט די1| יי געדננטען ״ויפען, ו!שן ערפ5עהט שונדטרייט: ש פערלייהעדשך דיש איששעשהשטען דשעט 5ש1קעש! ימלוך♦ דעד העדר דעגירט עווי^יך; דיין גשטט, דורך ש![ע לייטען ציון! הללויה : ואהל! ♦ דוש היי?יגער! טהרשנשט שונטער' 5שבגע1ענגען ישראל'0 אל גאז* נחשב♦ העטטען וויר דשן דש! שמעהען דעש שבערפדיטטעדש. דער otrtfHny שינן איתון ןןייןט’־■ יד שויך שומער געבעטה דש! ש ונג-ע היי ש ר (שטן) לו פערטייצען £עתושגע, ש! נר וויר ןןערדען דיךהייזיג פריי’•’׳1! שבת שבתון קדיש • D1*H ♦ .־.ייטע וויו! דוש דיינע ביצער נשצט5עגסט. !'יש דער נשניש! דיש דיינעק נשאען הוןדי5י1ן ינע' שונד וויר ווערדען דיך היי!ינ פרישען ph פע!שהנונגםטשנע . קדיש . מסטי|♦ ש ט1שגע דען פער["א1פר (שטן) שין פעששע[ן, שונד פערקינדע איינען געפעססעוטען מ'׳ .-.שפפנונגשפש1!ע בשטהטשפט, דשן «ערדען ןןיד דיך היי!י; פריי!ען ph פששטטשגע דע ש לעהנטען • י1ייש ’ אשא♦ שיך ?ענקע »יינע !יננע שוין' דיש פשרנייט . דינר שיינשגו שויש רעד פעמע הערש! ;עלש.ע1 'י' ,ששט טטיטלע »יר. שב זיינען טעעודען ״ירד וויי! ערלפ־ינד פערדרעניס. אספלל* חט טופף ליום כפוד ״י אספרה אל pin ♦ מסכיו בלי לרח־וק י: . קהל חיים לי לחוק : ״״ לשוד ?ססף ימח־וק. ל־ולזמי לבל ל^ח־וק: "הל וימלא פי שחוק ק?ייז נחישב ?צג באיתון♦ ל־חות בפלול♦ עקלתון♦ ונרןדי־שךפישבת שבתון ♦'רןדו־ש: "! עורכי שוע לריוב. וזין ער^ם:ערוב: י חי־ל כני אלהים מ3ך'וב: עחירמי או ועקריוב. עכךסי לבל הארוב: ?־י אלי לבל קרוי: *׳ ויום□ אם ערוב. עודד אל־1 לחרוב: 'ז,י1' דעע פוסע נטכנעהע, טונד עדטייסערטע :יןדער טו:היי?טבריטער רווי ך טיבער דער גטטטעס נעאייגדע; 0וי5לורייבען, :ט בעט רוט נעדעכטער טיין גטהער בייטטטטנד איר . . ’^{[ ♦ ט!גטער1ענ טיך טויך pin ?טסטער, :ט נייט דיר איין הירטע טיינגעדענק . נייגע מרלואאינקייט ^'אגעכע איך. ט וגד !ייטע דיט סטפע איינער העערדע גור נוטען!ויידע הין, אט דט: (עבעגמ(י5ט איך בענטגגע . ׳•*מןהנטע טיך ט!יך דער בענירדע, טונד ניינט דיט ווטנםטט{ע pii (טסטעד ויך, ט 1ט0 עט איר ני?£ עגטנעןטען . T ♦סכיחן מוסף ליום כפור * לוס מסטין בכבל אסור. וחקור־! אסיר♦ בשור. ונקויישך בצום ה^ור. קרוש : י״! יסכיתו שובו לכשרון. נשים פני ארון: ״־ל להעצים ארשח ר'ון: ״! יחלו ראישיון ואסרי[. משבית אף וחרון: י1י< בזאת זיבא אהרן: ״״ רוגשים קרוא בגרון. פלוש אטומי סברו!: "יל מציוא מסילה ותרי! : לוח נחשב כצג ןאית־ון. ךח1ת כפלולי עקלתון. ונקדישףכישבח שבתון. קרוש‘• "" בשבחיו בכס ריב. ירי3י לעיני יריב: <>״ל:ח נצב לריב: ״! נומי חרוב יחריב. כמו.קדמיים הסריב: זי-לייונאקי לפניו.יקריב: <״! יצג אתי בריב. מליצי שי להקריב : ' " ־ י' ^ ושיסי לגוסי:עריב: לוח היום כפהחך ספרים. חון אום שטף מפארים. ונקדיי־שף ביום הכפרים. קדושי* ״״קול ארים כשופר. במתן אמרי ישפר: '""ל לפני חזקים שפר: ־ :• T• | י T קצב VVVV%VV\VV\V\V׳\V׳\\\tVV׳VVWVWV׳^WVVIW|^rvWVlrtA־^VV\WrtAíV«VI^Vi%^%׳\VVV*VW%^^^'^' *W30. ליחס ווידער הייע לו איירער בורג! !א 1וירד ווייך פערקינדעט וועידען, איחד דיא איהר אייך רעפ ארון הקדש גאהעס, אנלוטטיאאען [ויטע פ!א!אען. ס!עהט עס וון, רוו ן או:ענד1יכע וועןען, דאט עס פערטי'-" ;pn אונד לארן, ראן ווירד ער איעטט ווידער ו״יפטרעטען, אייעד לבעדפריפטער אהרון. רופס אויש חא[:ע, איי<ע !יבען! ערוועהנט דיא דלרט ווי! חידון ט5וו«<ערן, ראן ערפל!;ט פעדלייהו:; אן;ד!יגדען־ער5יוס' בשבתו ♦ אאכטע ער אייגע ווידער!לכער (מקטריגים) ריכטען, ער רעד א!!אע5טי;ע! רעד דע£005עחיח ׳ טער אויןל דעע טהראנע לעס ;עדיכטעט! אא5טע ער !יא אויפרייבען, דיא פעד!"ארער, וויא ער טאן(!עתיר 1 אויפ;עריבען, אונד ערהאדען איין פ!עהען. ניוד אייגע פערטהיידיגער !ל[!ען פאר pri טראגקען רעט ;עדי־"' ;עהאר פינדען, אויןל דאט איין ;עבעטה ptö טחעפער וואח1 אנגענלאאען ווערדע. קול . אין !אפסע אייגע טטיאאע לויס, וויא דעס ש'פר'ס Hbo בייא איבער!י£רוגג דעס ;ע!עטלעם; 5^ איה ן 'אן, איהן, דער ריא אעכטיגען היאאע! אדטגעטאיקט , אי נר ער;ענלע רען פער!ושט דעי !UD:í ^עי£.~ט!) טען באוןע אוגד פארדען, דורך געכעטהע דיא אייגען !יפפען ענסטטראאען, אוגד דער טאדען־פראהע !\ר« p .קזצב שעירים ופר. בניב שפרדם יספר: "'קהל ובען ס־וטן יוחפר : "! לפלוסים ככוכבי מספר. וישדוים עד עפר: ^ מעם ועודם י?פר : יווה מסטין ?כבלאסור. לתקות אסיר♦ בשור. וגקדישך בצום העשור. קדויש: ״! 'ושלנו איודמי שנים. של כל ימיות השנים: ! T ״ ״* T ״ T V : ־־ T • י׳*5 חרשים וגם ישנים: ״״ יוליכנו כתמי שושנים. ויושבו לתערם שנונים: ?־ל בפלול אישר משננים: י״! רחצו והוכו מעשונים. לאולח מהיות שיונים: י ״ ?5ל ועל מבטרוימו שעונים: ק׳ויי נחשב כצג באיתון. דחותבפלולי עקלתון♦ ןנקף־שךב־שבת שבתון. קדוש; הזן וקהל את *לחש♦ שעה נא. זעקי רצה נא. האל קדוש: תז! וקהל אדון *לקול עמך. זכ׳ור״רחמיך♦ נורא וקדוש: גווך דען איב נעארדנעש. אין ערוק אליך. בין עוצם מפעליק. גישר־! המיון מוחליןל. לריוש לנכר ודליק: את לחשי היוני המולרת קודש. ומהללים ?הדרת קודש.'.זרע תבואת קודש.' חשוב ?אילי קודש: י א"! 9עסרי מרבעי פנים. ::שירוק עם אופנים. עבקו־ןד כל פנים. 7?לר!י נשוא פנים. אח לחש׳ מלעשא לכל לראשי. נועץ אחרית ^____ ________________________ ___________xwwww מראש "'5י' לו סוונרען וועררען. יו! hn פערנייהטט וויינער נלוליוון היוו !{!כסס דען סטערנען prS היאא’-1 נ1ייך געזעטלט "יייירע, ו!וגה גון בי! לור ערדע נעביינט וויוט. *ושלנו. היו! דגרען רעם נוזגלען יווהרעס. היוו ייונטט בענווגנגען:h !ואה? ו!?ט היוו [עננטט בענאנננען, ! עידע! פעינעהען וויו! טנעע; היוו בעפ5עקטע רו!!ע ( ישראל) ווידר ווייס וועררען, ווונר הווו וויבער 1'h גע־ ר;י״עגע ט״ערט ווירר ווירער ווין היוו טיירע נעטטעקט וועררען, רורך אווגגינפוו[טינע נעבעטהע. ״ווטעט ! .,”ני״עט ו!”ך העט ווולרווטהעס! בענעהט ניוו וו!31ע ווזכענרהייטען ווירער, הוון קווננט וויח־ געטס׳והט וווגר ׳ ״עי T ’ . pj־.׳ ובכן מונך. ליום נפוו מראש. פליסה לשיובבים דרוש. .עינם לשאות כמראש: ™!פרודי כנףרננים. צדקיוהיק חי מרננים. קול שאג מסננים• רצה בסין ובתחנונים: את לחש׳ שנאן רבבות אלפים שואגים ולבקרים נחל־פים: ״״ תוקף .ישיגו אלופים. 'חוררה וזמרד"■ מאלפים:”, ס!ן וקהל אדון לקול עמך. זכור רחמיך♦ נורא וקדוש: ובכן ואתה כרחום סלח לנו: בשמן? נקרא ותכננו. ותשבר אח ^ ,אתהניודלדחמי^תיודיע.'וקלכוחו עלינו תופיע. וכאז אותנו תושיע: ואתה דברן: נצב לעיולם• זכור נא אבות' העולם. והקם ברתק לעולם: ואתה'חרצה לנו כמאז. וחן לנועז. ונלמד נחמדים 156: ואתה והשקיפה ממעדקרשק. .וקוסם אח מקדשן־. ונערץ בכל יום Í.W1R ואתה זכור צדקת ראשונים. וסלח נא לאסרנים. וחושייבם אי ארביוחיחם ביונים: ואתי, חוסה עלז צאן מרעיחק. ובךקאלה נחלתק.־ ולמדם כאז דחק: ואתה טהור תראה כבודק. ותיור® כנו'הודק! ונסביוליעיול מוראק ווחודק: יאההייראיקילשסחו בוי׳ ובכל יום יישתחוי לק. ונוי וממלכה ״יעבדו לק: ־ ואתה כרסמיף עשה עמנו.'כיבכלי'ום'לק קראנו. לצבאיות עמנו: ואתי■ לביר חמלוקכמ ראשית. ורזשירה עיניק'כראשיר־ז! במקום כיוננו מראשית: ואתהמלכווקקעלינו חגלה. נוקאוסיקנחזחונתעלה׳ ומציון ברחמיק חגלה:ואתה נחנויבאמתק לושמחנו כישועחק• י אנחנו עמק'ונהלחק: יאתי׳ שימנו ברכה בארץ: ותנעררשעים מארץ. ונשב לבמת בארץ: ואתי, עננו בדבר אמחק. והושיענ דאכווגרד :?אמונתך. כי אנחנו צאן מת1יהןל: ואתה פניןל האר בציוץ. יק!לוך עלינו בצביון. ותסיר'טמאה מציון: ואתה צדיקיאתה 23ל. ורחמיק גדולים על כל. סירק הוא ולק הכל: ואתה קרוב אתה לכל'קוראיק. רחם על ממליכק. כי הם מעשה;ריק: ׳אתה רחום סלח נא לעיון. כי על ארם מלא עין. ואתה תכפר מין: ואתה'שמק בנו נקרא ואל תניחנתנקראק ואתה תעננו. ילמענק האר עיגינו: 'יאתה ־״- תואר ןניק תראנו־. ובתוךחק ?0?מנו. ו?מךעה טיוב וישמן חרענו. ואולח כרחום סלח לנו: וכס; אד הנון אתה ורחום לכל פיועל: כחך א״ב ןעוורדנעש אק אומרים ?הין לפמק. כי אתה רחום לכל פועל: #־ ? אים ימשהמוים לפקק. כי אתה רחום לכל פועל : אד נשים ?ספלה לפקק. כי אתה רחום לכל פועל : ד יורשים בדסך יומם ולילה . חנון.ורחום לכל פועל : יי-״ הוגים כהלל ותשבחות.'־ כי אתח רחום לכל פועל : W !אומרים סלח נא לעוינינו. י כ♦ אתה רחום לכל פועל 1 אך p-'U ♦ ו!חהד(יך! דוו! ביוש :נעדיג ווו נד וו!)בוו:־»הערלינ! Í ווווד.!־1יך! דיך בעשהען ויון ני1דש!יך וון. דען דווו ביוש וו!ןבקדאתערלינ! ך 'וווהר!יך ! וי וו nnhp׳1| ווו:ד <£ח(1!ן הין 5חר דיד . דען ד1וו ביוש וו!ובו1ר»העדלי;! ^ "וו.תד!יך! ע1ע־.ענד נווהען ויו! ויך דיר, דען דוו! ביוש וו!!בוןר»הערליג! — 1•וו־דליך! ש יו נ ווו נד ניו3ש rí די! ע ן :יו! דייני! נעועשלע. גנעדינער תו נד וו1זבו1׳1<העילי^ער ! 1 וווור.ד(יך! דיר וינגען ויח !תב-תונד דוונק ־ געוענגע. דגן דוח ביוש וו!ןביןד»הי1דל'(! ! ״11'•vb ! חינברינסשי; רופיג! וי ח; ח פערגיב חונורע וינדען ! דען דויו במש ו!1זגחד«הערלי;! י ״׳»T ז ט (3) 1! Kוור.ר- ־מוסף ליום כפור אך זועקים בחפלה לפניך. 3׳ אתה.יחזם לנל 1?!!iá • אך ח ׳והרים סיור כריסך. ?י אך כלתך. חנון ורחום לכל פועל : אך טוענים 03# י^אל. ?י אין ?אל. י י כי אתה רחום לכל פועל: אך י‘וחגים שם המפורש. ובפיהם זוזפרש. י י כי אתה רחום לכל פיועל i אך כלם היום ?מלאכים. קךשה לפניך עוךליים. כי אתה רחום לכל פועל : אך לבו'שיך!ם ?קדם. יכלם צמים ומתעבים.* חנון ורחום לכל פועל : אך מעשיהם מגירים. וחטאיהם מתנים. סלח בא עונים. כי אתה רחום לכל פועי1: אך נלןךאים היום. וסלהתי לכם היום \ נ׳ אתה יחזם לנל פועל •• אך ?פורים ?חול הים._ועוניותי.הם תשליך במצולות p'T • כי אתה רחום לכל פועל י• או, HvVv.^ .VT\VV^VN/\׳\WX VWWV־V־.VVVIVVVV»/VV\V VWV'iWX ■V'X.'X.'X.'X A^/X׳x v V^.VV\WWVWVVWVWVV\/VV\V yfor.tfii T! דוו דעטהען עדנשט5יך פין־ דיר, דען 3 rtn־;'L ווןןבו1ר»ד.עדליך! ה ybrsrtii ! נור דיוו נעד.יי1!גיששע דיינעס בוגדעט פ ין ר טע ן :יוו, דען ניכטט ווי!ט וודשער דיר• ננעדינער לזוכד ו1!!בחד«ר.'-גי־^ L3 וויו־ר1ץ• !יו! בעטוזען שמע«יעווא7, דען ניפטש {[ייבש דיר, 1y'v;rn]Irt.־! «י,\! דען ב,!ט ^ןן־וור»ה־• ־ * ווווד.־5יך! דוו קיונגען דיינען ווו:=ע,צרייפ!י=ען נווווי1ן לווכד טפרעבען לויתן וווים. Nv• ! v דע, דו" ב-־ט "ןןבוור»וזעינ 2 rt11־yb ! ־ייטע וורדנען דו! קרושה 5ו!ר דיר, דען ע;ו.ע?ן נ(ייץ ; ״רו.י! . י ' דען דוו! בד:ט וו?4ו1ד»ר- ׳ ל Üvbnrtn דוו דנד ריין געחזיירעט; קווששייען דך ווו:ד פאשטעו. י״״ו ! י נ־עדינער יי™ ^^יד^־ דחך’ כ* ווווהד1יך! דוו פערר.וור.1ען 3י5ש, prtii דוו נעטתוון; נעטטעהען וויהרעדנדען, וןוגדטרייע!: י £ע' "י•עי־ליי ־ דען nn ביןט ,>ן!;בוור«ר• j ו»לותר?יך! הייטע בערופען דוו!יך י•1'!, דיינע פערהיישו:;: הייטע פע־צעב וויך ויייך • ",.•רציו רען ד!וו בי!ט רעם 7'bnhu D! ווייינע לווה^זע »עמע וויוו־ווונד snvifaprtביטטעט,לדןון וויו3טעשט חיהי־ יר״^הערג^ י »עערעש טי£ע ״ערפען. ידען דו וו בייט י" בחי ןן'וןהי׳ אך עיוניםאך־בע קן־שיות. לפני חוקר בלייוח. ךורע בל נקהריוח. כי אתה רחום לכל פועל : אך פקדם יחלים(טיובים). וטסים בבלם חיים. בי ע?ןד בקור חלים . כי אתה רחום לכל פיעל : אך צועקים אנא אל נא. קלח גא המא למי מנה . " פי אתה ו־הום לכל פועל : אך קיולם ברעש מרעישים. קרו'שזקד'ו'שזקד1ש קיויאים אבות ובנים . כן אתה לחום לכל פועל : אך ר אשיו! ואהרון אתה. למעגן: עשה גם עתה. כי אתה רחום לבל פועל: אך שמע חפלתנו. בקראנו אליך עננו: : ־ : • t : •• t ן: ** •• י.י I ״־־ " פי אתה רחום לכל פועל: י אך ת'ולים לק עיניהם. עגם וישמע בקיול ת9ל'וסיהם. סלח נא לעיוניומיהם. חנון יימסילכל íSjjis וכבן אמרו לאלתים מה נירא מע^יזל: עותחין הארון ״״ אמרי לאלהים. "י5אל מלך בעולמו. מחיש עדות עשו. t י.,?■״ ״״•׳־ nr.'ff ל־*׳*' f׳-" י —״.י 1• *M0 mm. לקום קבר נאמיו. בי. סליקה עמיו הודי קייקךאו בשמיו: אפרו ^V\AVV\XVX\V\\\VVA\ WAVl-VvVVXAVWAXAXVVAVV׳V V\WV\ %V־VVVWWtí\^WW\ X׳V‘\VV׳%W־A ».אלהים./־ל יועץ מיישרים להוק7 יראיו לחייה־ לחוק. סולח לחטא למחוק. כנישמע לרועה מרחוק. וועמין,־' לועקב לחק: , , , ״׳; אמרו לאלהים. <<״ תקיף אלהי עולם. דבריו נעב לעיול3; והיא מבל נעלם. ואנחנו מהללים' ישמו לעולם. ברוק ל אייל' ישקאל מ; העולם ויער העולם: ובכן גדולים ס^ר, אלדזעו: נ'וך א״ב נעשרדגעט : ״! מעשהאלהינו. ’!־5אדירבויעורו. ברים ובתחת הודו. גלה אור לעבדו:'ך5ר היקים לעירו• ?15 ומאה אין עוד מלבדו 1 יי מעשהאלהינו. ?־■: הבהיר עולמי ער. וסופד וסיועה ערי ער • די מיושביו נועד. תלך צופרת במסעד. 'לבן למארת' המביט ?ארץ ותרעד: ""מעשה אלהינו- ?ד טוען עולמו. יודע הדומו. הללו מאמו לעד לחקימו. לכן ומאה יזי צבאיות ישמו , יי י, «״ מעשהאלהינו. "י־ל מושל במפעליו. נורא על ובולו. סלודיו ?גדלו'. עזיו כרוב סילו. לבן יתגאה שרפים עומדים ממעל ליו: *! מעשה אלהינו. 8* ?ארו בשמי מעוני. ציוגלה ומביט לעיג*. קלוסישמו בהמוני. דורה בקרב מיני. ?15 ימאה גדולים יי: סוברין הארון מ/1ש1ה אנוש ותחבולותיו מזמר,. שפתיו בתוף מרמה. ךפיךת1 רמה. לןנורב?^ף אדמה..ואיך יתגאה אדם להבל דמה : ד 1 • I •* ; T T ז T T V V - T T V פותחין האדון , , < "ו אבר מעשה אלסינו. קיו״־שדי ר־ו_קע הארץ על ?לימה. שי?גיןז בלי Í1WW* טהשטען שו3:ערש ניוטטעט! ■— ערהוובען טהרשגט ער שיבער דע־ קדיי!ע:דען ווע!טען = גי33ע1 ן היאאען ווירד !ייגע ש11אשצט נעפריוען, ווונד ווויך ווויני ערדען, 11?! !יין בעזעע!ינעגדע0 (י5ט 6רשאאע v‘'h~~°v עלןייבטעט, 11? !"3 I-ג1יעעגדעט וושרט דע ן נעאייהטען ווירדדיטען לועשאאט -— ™pnh לי־וזאט ״sí!'| וויה? דע? לויי נ לי נע ן. ינהיושען שומעדס נשטטעס! — שויפנערש^ט פיו ד h'־p שיוט דיו! שונענד?י3ע ע״ינקייט; דיו! לוו־ה?!זען לגיטען לעה{ט איט וו יי 2 ע p ב5יקע ער. ער 1יהש פ? ן זייגעע נ('1;:£?ו1!ען היאאע(פ!יטלע דען טווי»»ע:דען <י,־ב1ו1ו פדיינדדך וון, ווו:ד — ער בליהעט; up'h לידגעגד וווין' ח יד. ן העדווב, ווונד .— עד ו!יו;«ןט — דון 'V ליהאט השמין וו י ה ע. קדישטען ווו::ערש נ?טטעש! -— ד־עש וווגעגד!י3ען ווע?טיו?(ש נרע;לע:1ש:ע רייאע רי^ !יין אשצטוושרט וחיש דעגן J״ ־שט העדפשר! נע.-," 3( ערמש11!יין טיופפעדיטעד רעי, !ש טששגד די וו י1:נע ווע1ט בעבענד 5שר pr.'h דוו — י דען 4עטרייעז אראלים; ךען היבערו״יס אעבטיגען (ענ;ע(ן); דעו "hv|l lr , <ןע1טע, לוורד דען וועוען דיוו היסלע טפ-רען. ה!נר ויינע פורכט דןר־ירינגי1־ ןיעע דרוך הייטעטט וויו !יוגד פיון הירדריטען קיזרפערן: פוון עדהליישעין; פיו טיגעני^יעו י!5ד °־’3>,Vrvh ■ רען.' י י' ’ י’« י־יט ד'י ע5ד:ן, ווה ביוש טרעקבהר, וזיע דזיאאע( וער עעע(; היע ל)?ע וער ו.יי1ץען מההרען; וויע רוזטוזע דעי סו' ',״יו. הוגו הין וער פערוה«א1וגג וער אידיהוען (עעע!). הונו וייגע פורכט ווי־בודינג'-1 . וזז־' רה ך הייטעפט rtn (הב, 5הן ווייגעע פער(עע(י5ען טיזואעד ; פה! פ!יטטערטיין; פיון ב1ווו:'::יג':| , !הטטער£ה((ען . ־'״ י|י!ט י',י עופל • ווה במט טרעקבהר, היו רען ווייטע^ערבות; הין דען הוישגעדע.־.נטען שחקים ; יי1 דע1 1,1. n :יא־ הוגו הין וער פערו,י((טען מעוגה . הוגו וייגיג פןי',1 חי:יי;לר,. והן זזייטעשט ווה (הב, £ו!ן י.עברהנדאהרקטען. הייאשיקיטען, עערוויררטען הוגו הב!עטאהקשע1 * ^ ר!ר.נ( 3 חזן יו-• מוסף ליום כפור ■רכז־ יי אייסר אימתך. ?-•ל במסלולי ןבול. במרומי'׳?פר.■ בנטנת יוק i בנתיח עבים. ומוראך עליהם: יי ואביתת תהלה. ?י־לימסתחימעש משבעי רוגז• מעדירי ??מה.’ מעמיס• בטן. וודא ההלתך: ״י- אסרי אימתך. חיל בפיוחחי קדוש. בפיוצחי ברוך. מדודי ארבע. בצנופי rn שיש. ומיראך עליהם: "! ואביתהחהלה. י׳,5 מקרואי אל(. מקוראי בחנף. מרחיוהי ??מת.מריקיצדק.וד,יאתהלהך: ,־ «! אשראימתך. ?יל בשביבי איש. בשבילי מים. בתלולי רום. הלתלי גיובה. ומיוראך עליהם:: י ואביתר, תחלה. <״ מבשר ורם. מרגל ותוהו. מהציר '?ש.’ מצל עובר.’ימציץניובל. ממישלימינסש. ממפריחירוח. ימטעיופפי חיה. ומחניטי נשמה. ומוציאי יתירה. ונשמעים ?דין. ומתים במשפט. וחלים ברחמים. וגיוחנים לך' פאר חי ׳לי) עולמים. וספאךחך'עליחם: ’ י □וגיין' האי,! ליושב V^V\׳\WWWVWWVVVVVVVV\^VVV׳%WVXVV\%VVWV׳^\1«!-V»:V\WV%\^VVVV\VVVVVVVWV׳VtV^V^W. 1•ura h סרעקבאר. אין דען טטייגען דעש ז13ל'°; אין יעכען גועגלהגדען האהען; איע געווא!בע דעס יוק■0 יןן:ד איע לוגע דפר ווא?עען אוגד דיינע פורצט ד1דצךרינגט :יא. ילך הייטעסט דוא [אב , פאן געטו:אקןא:ען, יעלאמיגען, אוגרעד[יצען א1נד ן:עבדעצ5יצען. ■דיס אי:ט דיר pnn. 1יא כי:ט טרעקבאר, דען קדוש בעגיננערן; דען ברוך בעגעדייערן; דען געפיעדטען געגיצטערן, אוגד דען ‘ :'ש געפןינע?טען. א21ד דיינע פורצט ד1דצדדיגגט :יא . ילך הייטעסט דוא ?אב, פאן אוגוועדטהען; פאן פעררופנען הייצ[ערן; פאן אונטרייען אוגד טוגי1גד1וו1פן. דיס אי;ט דיר רוהע . ״ ייא ura ■סדעקבאר אין פייעדקדייגען; אין וואססעד וואגען; אין הי»»ע01פע0טען אוגד אונעד»עס0ויכען י •*׳ע1. ׳ אוגד דיינע פורצט דורצדרינגט גיא . ,.ילך הייטעסט דוא (א3, פאן C"iő אוגד uih ; סאן א”טע1ן אוגד ןעערעןווע:ען; פאן דיררענן ג׳1אא:ע; פאן "טעגדען טאטטען; פאן פערווע?קטען טטויבפעדען די א איהר ווע:ען בעט5יםען, איהרען גייטט פערב1א!ען, יל" !עבען פעדאטחאען, איהרע :עע5ע פערקייצען. אוגד איהר גפאיטח פערהויצען. גיא ווערדען פאר געריצט ענלגע|, גיגד דעש טאדעט טטרעפ1יך; דאך, דיינע 3אר»ר.ערליגעייט פריסטעט איחר 1ע3ען. פאן!א!צען גע׳ ?1-53 ווירסט דוא געחו1ד-:.ט, אוגעגחיצעס rumן! אונדדיינע אאיעטטעט urutoii איבער איהנען . ליושב á מוסף ליום כפור ״־יי■ לי1שכ חהליות. ?'1־331 עךכיות. זקדוש ומרוך: כיוך לוויי£ו21ען איי געהרדנעט: אמיצי שחקים ממעל. וכל צכא מעל. אומרים1pT־yl: אמוני אה3ה. וצמחי ך3בה • איומרים בתו; בכתי מלאכים. שמיו ממלימים • איומרים קרי2 • בני"בחוע"מריח. לזיוכר המריח. קרוש ומריר ליושב תהלות. לרוכב ערבות. קדו־ש וברוך: גביורי כח. לאמיץ ושניא כיח. א־ומרים _קדו'ש: גדולי צדקה. לנק־ש בצדקה. אומרים 3ריך דמות ארבעה פנים. לכל צר סייגים. א'ומריםזקרוש־ דגלי גצודה. לעמם בצרה. קרוש ומריר לייוישי תהלות. לרוכב ערבות. יקד1'ש וברוך: המיון צכא מעלה. לשומן מעלה. אומרים קדיש היולכי'דרך תמים. להצור תמים. אומריםבריף; ורצים וישכים. טעם יצור מקשימים. אומרים זקריויש; קדוש ומרי'" ליושב וסירי ישועות. וחיוכי סליחות. : ן♦• : • • ■Hv X'*XVXXV*־V ליושב♦ דעע טהדיונער ווונטער 1פבגע!ע:גען, דעע ערבית דיעגענטען, קחש ווונד ביוך • אמיצי♦ ןוענטינע ד\»»עןט» בעווההנער ווומ־ Hh׳1 הבערהעערע, 1'Ivt ברון־ דיוז וויהן'ו1ויפרי..וינ ?יבען (ישראל)\ ווונד דעד ;עטוופפע »עשע׳ ”£ע1 קרישי• ענןען״קיוהרע, דייז דינען נווייען הוזדיגען, l ,״» 1 h וי. דיו! עדפדוובטען בונד׳גש!?!הנע (ישראל), נעננעןדעןד־גנקערדעטמנדעש, 2’nF יבייו׳ יי ,,£>1ן קרוש • »ע5טיג קרעפטיגע — לוע ו!1ן»ע5ט';ען ווו:ד ו!ןןקדעפטיגע! • רו£<גן בחך" בעדיהווטע דורך געדעצטיגקייט — לוע פערהייןיגטען דודך גערעגטיגקייט • -- ר£1ען קר1*'•’ געפיערטע ;עויגטער (עעע!), דיו! איט וויינעע ב!יק וווי!’ !1'iir| !ייטען טויען, דיון טוטלגעניוטנרען :יינעד פווהנע, נעננען וויהן, דען טהייזנעהייעד וןיד.רער זיייען׳ ;................ * 1 J'. קמש ובייל ׳ ל י ""יען ?יי"' טוווורען דעד ?ובעדן העעדע — לוע בעוואהנער יעגעי ״וי־עו *־־־' íren בייו־ דיוו ״וונד?ער דעס דעיטען ווע;עט (ישראל) — לוע טיופפעד יווועד ;lrc"mrMnhpttor " דופען קיי* י ט:ע?!ע ?ייפער, הין ווו־ד הער, דעט ט?!פפעיט חרדרע נין fi™™״’1! ׳ ' ייריד ליושב וו. 1. " דיה ״!V היין היוררענדע, נעננען יו־הן, וזין לופעחינט יווע פעדל״הן:;, קדוש וביין• »■: מוסך. ליום כפיר דני". ליושב ר/ך.לות. לרוכב חייבות. קדיוש וברוךí מידות רב־ות. זכי שסי עך־ביות. א־וסרים זקד־וש: !לע מטע אמת. לאלסים אמת. איומרים ברוך: לגמלים עדם. לעושה סחים. איומף־םקרוש: היונים' ונוסעים. למעלה נשיאים. קדוש וברוך: ליושב תהלות. לרוכב ערבות. קדוש וברוך: מפסרי מרומים. לרם על רמים. אומרים קדוש: ©נו אוהליו. יונקייו ועולליו. אומרים ברוך: ודורון חולמים. כורעים ובוךכים. אומרים קרוש: ’ישבי אוהל ימשכן. לבתיכם ישכן. קדוש וברוך: ליועב תהלור.. לרכב ערנות. רןד1ש ובחן■: ?הי המונים. עם סיוח ואופנים. אומרים קדוש: ?הר נותנים. בני איתנים• אומרים ברוך: להקת שביבים. ואש להבים. אומרים קדוש: למעניו גוי אסר. לשם אל המייסד. קדוש וברוך: ליושב X XX XXXX XXX X XX XX V-X-XX V\\\WVVM V־WVXVW\WVVVWWV\WV'VXXX-X^V'V ייגגגער ־ קקהרע, ריין וויו דען היאאען! ערבות, c rtn כר port טיינעס טרייען טטיואאעט — לוע ddrtj דער טרייע — ^:צטי^על חשמלים (פייטר נעמוופפע) — לוע טןיידרער רעד׳ .pio'ta 7'rt ווייננוט וזונסער pptrtii (וו^ערפען וווגד לוו;ען, :^;p דען טוופפער דעד pplrtn, קדוש וברוך. עירסטען דעס ד.יאאע?0 לוע p-.artm-'ürt — דייו פרוואאען לעןיוען־בעווווהנעד, וויהרע p3rt:p מורד די;זינך1. (1ה;רט31וורט וווונדרער (עננע?) 3'pp !יך וווצר p>;p הין, irt-י׳י* וויו אורל irt:־ משבן pHi, נעגנע 11-1 הייןיןע! דעד יזונעער יו־ועען דעדדירט, קדוש וביוך. מייי^י«ג קוזהדע, חיות וו!ט- אופנים 1״יו הו5די;ער דער נלוטטהייט, !rt.־r:r דעד ט&£2עדן (אנוחי* ״'*יען פיון 0טר,י1ה(ען 5 xirt"׳pM«rtlín1 _ ליי יזיינציניט bírt ערדע!, נעננע! p7 יויינל" יזו1»ע2טיגע1י קלוש וברוך. יי .Í. C3) \1 Tóm רו£ען קרוש. יופען ברוך . רופען קדוש . ליושב וו. ». !1. רופען קרוש-רופען ברוך . דופען קדושי. ליושב יז. !. 11. רופען קדוש ■ יופען ברוך. רופען קדיש • ליושי י>. א «. מוסף ליום כפור ליושב תהלות« לרוכב ערבות. רןדד5ז וברוך: מםיוככיםףעופפים. בכנפיהם מר ופפים. איוקדיס זקדמ נוראים בנפלאות. לצדק נוראות. אומרים קרוש נדיכי עמך. מסלמלם לשמך.' קרושוו;חי1י ליושב תרלות. לרוכב ;!רנות• ,קרוש וכרוך. שרפים עומרים. משתחוים וסיורים. אומרים קרוש סולרי בסירה. לנורא עלילה. אומרים'ברחי עיניים מלאים. לתרשים ממלאים. אומרים קדוש עונים למקהלות. ללחש וקולות. קרוש ובדיו ליושב תהלות. לרוכב ערביות. יקד1ש'וברוך: פניהם בברקים מאירים. ופז בגד פאורים. אומרים קריי^ פדויי בזרוע חזק. לגואלם מק; ' אומרים בריו צבאות שמים. לרוכב שמום. אומרים קרי® צאן קדשים. למטע קדושים. קדושובריו ליושב התלות. לרוכב ערבות. יקדוש וברוך: 3עפ3יכע[טע ווע!ען, דיוו וזיע £[ובע רך 5עדהיןוע1. דיוו ווובוזובטערברא5ען ו! ונד טעז:ןיך רינער וויערייט הוןדינען. £ור5טבוורע ווווונדערטהעטעד — לוע כערעצטען וו!ן£וד5סברןרען — דיי! פד[ען דיינעט פו!1קעס, פרייוען דיינען בוואט!, קדוש ובדיל • ון־אאער טטעהעכדע שרפים, נעביקט וו ובר כעביי;ט. דיון חירע עבנטטויך פ[עהען׳, דעבך פורצטבוודען ווע ריבע! טדיווטען . והיגטן ־ h'ii , riihfi תרשיש'0 rliha ־.דעע, דיון קיוהרע דפר 1ועטטןנע:פבנע, רופען 5יי!ע ווובד (ויט , קדוש וברוך בעב יו פט ע איט ב?יטלטטרווהזענדעע חבטןיטלע, וזונד טיאאערבדעע גו!?ד4עווו1בדע. דירו :־ורך דע ד ו!5{אוו;ט היובד בעפרייפט — לו ווטזרעע אעצטינע! עיזאגעי — מיויז־טן ־עט cirnirn ■— לוב[ רעגעבטען דעד li'Hirn — דיון ׳ד\י}יגיג העערדע (ישראל) בעבגט דע! טטיפטעיר דער ־"4ך1ן, קדוש וברוך קלים Wv״״*׳ ל,£עו קיי?; ל,פע| בריל רופעו קיי^■ רופפו ביי; רופפו קייע, . ליושב "ל׳ררוש־ רופפו קי’" ח£פ| ביי[, מוסף ליום כפור רכו קלים לצוךם. קיוךאים לייוצךם. אומרים קדוש: קחלות :עקיב. בלי לב לקוב; אומרים כדיר: מליחם כעגל •'ואופן מתגלגל. אומרים קרוש: וציום לבוראם. לרם אשר בראם. קדוש וברוןד: ליועזב תהלות. לרוכב ערבות♦ ך!ד1עז וברוף: שוקני בצל שדי. שניוחם אין די. אומרים קדיויש: שומרי חקוקים. מצות.ותקים. אומרים בריר: ״״ תוקף תרשישים. במרום חשים. אומרים קדוש: ומימים בודביחם. ולמעשה וריחם. קרוש ובדור: יי״'ליושב תהליוח. לרוכב ערביות. קדוש ובריר: ובכן שרפים עומדים ממעל ל1: אלו לאלו שואלים. אלי לאלי ממללים. אנה שיוכן מעלים . להעריצו להקדישו • כפאר מפלפלים:־ אי!ט ראך pm א*ב ;עחדדנעס. אילי מרום אומרים חלילו. אופן וגלגל מביעים פלפולו. $ימה וביראה מכתירים שם גדלו: שרפים עומדים ’ממעל לי: ״לי גבורי כיח כרעד יכפחד'. גאהTוגבוה ליד!ד לאחד • דממה 3׳גסגרדיג פערניצטער דער אויפטרענע איהרעס סאפפערס , רופען קדוש. יייי נע^יינדען יעקב',*, »יט סיינענך הערלען אוזנע פא!ט, ייפען ברוך. 5'^3 * 5עיפיטינע (עננע?) אונד דער :יך אתוסער אואדרעהעכדע איפן*׳ רופען קדוש • ל* א גינשע1ינ;ע דעט טאפפעדס (ישראל) נעננען דען אןן'עדהיוצטטען איחרען סאפפער, קרוע) וברוך. ליושב א. י. !1. 13גייא״געד דעד לז5ן»אצט כזאטטען, פאר 5או7?{ש!פן יאהרען, רופפן קדוש. 1'י• בעווא־רטע דורך נאטכוןיבע אנאדדטנגען , הרך געבאטהע אוגד געןעי1לע, ריס׳*1 ברוך, י׳יינעוואןטינע תרשישים, דיא איי{פערטיגספען ו1ינך .1'hhv[, י־ הפען קדוש. ד’א בידיג־ן אין איהרעע האנדע? אורד וואנדע!, הפען קדוש וברוך. דעע טדזראנער אונטער זאמעועננען דען ןענקעל■ ,-ע,- ערבדת קדוש וברוך. מוסף ל׳זם כפור דממה רקה דאים בלי 103־ . ?׳!’ש כנפים שש כנפים לאחר: היושב יהירי עי־1 אופניו. הדובר דבר דבור על־* אפניו• ורצוא ושוב כבזק לפניו. כישתום י93ח פניו: ילי זוהר{?ךקיט כעין דוישמליו. זועף 3*0 ויהמו גליו. וזיל שרף אימה עליו־ ובשתום.יבכה רגליו: «יי טפסרי יקלל כעין נחושה וצפצף • טהור עינום עליהם וחופף • ודוד יבכה פניו בלי מתרופף־ ובשיזום ועיועף: *יי כביר יכם הוא אלי זה. כי לא בן'ה ענווי עם עני ונבזה. להקדישו ולהעריצו וחד נרשימ.וה מזה. וקיא זה אל זה:«* מלך מהלל בפיהם גמר. מוראל עליהם תטיר להישמר. נשא ונעלם ך,לולו לומר. .לקרא זה אל זה ואמר: י" שרף מכנה אחד קדוש. סלוד אומר לברוך וקדוש. עונים בקדשה לאל■1 הקדוש. קדוש,קדוש.קדוש:'«* פאר וישבי1 לאדון הצבאיות \ פוצחים ברנה מלאכי צבאיות. צבא מל0 גדלתם מצביאות. לי צבאיות: אלי קדושי ונורא שיוכן עלילזם בערץ. קלים לרוץ עד קצה הארץ. רם ונשא יושב על חיג הארץ. מלא כל הארץ: אלי שמים(שמי שמים כקד, הור^ שחקים ממעל פועל;דיו. תולה תבל בזרוע;דיו. מלא לי הארץ בנוריי <ז« אלו לאלושואלים. אלו לאלו ממללים י אנחשוב!מעלים. להעריצו להיוי׳^* *v ; •** ד• ״ • -*• « 1.יי •״ י • \■ • I * ך • 1 w • * בפאר מסלסלים: שותחץ האמן ובבן ולך תעלה לןךשה. כי אתה אלהינו מלך מיוחל וסולח; ונתנה תוקף קרשת היום. כי הוא נורא ואיום. ובו חנשא סלביחו w'״״ VWfl» V1V^>WVVV\ kV »VW ww׳V׳V׳V\ W WV׳VVV|V\'\(V\\VV\\VW\WVH\%VV‘UVVV1\%V*\^\W“ ובכן. נון H$1 ויו) דיר ueB'irt ייגען דייו פערהייזיגונג, ךען hn כיום י" יןןעס, h מ ע ר לייה ע נדער mit פעינעבענדער p וו נ» נ! 31ת5!ך . י**י «tfé |»Hj דע! אע5ג1י*ען oituov evysv erm 0«jrH1 כד1י1היע1; נועי פ1רצ»; מוסף ליום כפור רכז «לכיסןד. רכז! בד,סד כסאך. ותשבעליו באמת. אמת;יאחה הוא דין ומוכיח ויודע ועד. וכ:וסב וחיוודם וסופד ומונה• ותזכור הנישכחיות.' ותפתה ?ni ספריהזכריונות. ומאליו!;קרא • והיותם נד קל אדם ביו. ובשופר גדול יתקע. וקול דממה דק־ יקמע. ומלאכיםנחפזון. יוחילורעךה יאסז< ויאמרו הנהייום הדין. לפקוד על צבא מרום בדין. ;י לא נזכר בעיניך בדין. וקל ?אי עיולבש ״יעברו! לפניך כבני מרון.' יי'כבקרת הועדה עדרו. מעביר צאניותסת *עבטו. כן תעכיר ותספור ותמנה. [תפקוד נפש קל לד. ותחתיו?קציה לכל ברלה •י.ותכתוב את ג!ררינם: ?ראש תשנה וכתבו!. יכייום ציום ?פיר!דותמון. נמה ועידון. ובמה ובראו[. מי וחיה. ימי!מות. מי בקציו. ומי"לא בקציו. ®יבאיש. ומיבמום. מייחרב. ומיבחיה.' מיברעב.ומיב'צמא. מיברעש. ימיימגפה. מיבחניקה. ומיבסקילה. מקינוח.. ומי [ניע. מי ושקט. ומיוטרף. מי יקלו. ומיוחיסר. מייעני. ומי '-עשר. !מי יקפל •ימינרים: ותשובה ®1יגמבווד ווונד טרער,ןיך! וון חיה:[ ווידד !ין דיין רייך ערהעבען, דיי) גנוודענטתראן געגרינדעט ווערדען! דויו בעטטענדיג דולרויןי :יטלען. וויוה1 0'vi'h! דווו 3י!ט ריכטער ווונד ענטטיירער! לוטויער ווונד לייגע, ®"יגעי ׳יוונד בע!יג{ער; 3ו:הין1טער יווני רעבנונגסטיהרער! דווו עריויננערסט דין וו!?ער }ענגטט עערגעטסע־ ^1 י־ינגע. רוו! בון דער געטיכטע ווירד ערחפפנעט; דיו! בעגעבענהייטען 1ע!ען זין ןע?בטט הערויס י ולוני ׳''- טהווט ווי!ט איט דעט טהעטערס ילייגענער הוונד ווונטערטריבען. יוון ווירד ווין דוו! גריוטע שופר 'כיי»ען! לזיין דואפפעט געטרייוו ווירד פערנטאאען; דיו! ענגע[ געריוטהען תין בעבענדעד רוייןפערטיגקייט • קי עיגיייפט טרעקקען ווו נד ליטטעדן ! יוון בדענען 1יוו וווים; הול! דער גערינטטטווג! דוו! ד,יאא1יטע העער 'יי פטר גערי5ט ;ע5וודען! לווין !יוו דנד דיר ני5ט !ינדענריין. יו11עס ווווס לוין דילו ווע?ט היניין טרעטען י’ / ווירד דיר הייטע, ג(יין וויינעד העערדע מיו£ע, טהרגעפיהרט, לוונר וויו! דער הירט ויינע העערדע .'נ;,ער דעע הירטען « םטיו3 אוטמערט, וול אוטטעדסט דולו) ניאאטט וווקי, לעד.[טט, 3ע£יד.(טט 1עע1ען -[כעד יעדעס [עבענדע געטוופן■’, בעטטיאאסט דיו! (עבענמפריטט וויינעם יעדען, לוונד טרייגםט דעפםען ’*ייזענגניססע ני־ער. ))י יאש השנה ו!ירד'ס נידערגעטריבען, לוורד לון יום כפור 3ע1יגע?ט, וויו! 5י1 וווים דעדוועוט, לומד ^ סי? היניין טרעםען ווז?5ען; וועד (ע3ען, •וועד סטערבען; וועד ph ענדע אינער בעטנזיאאונג, ווער 1)^ער דעע ענדע; ווער דורך פייער, וועד דורך ווווםשער; וועד דורך קריג, וועד דורן הונגערסניוטמ; וועד |)יל יוונגעוויטטעד, ווונד ווי1ר דורן פעסם ווואעו!«אען !Uh. וועד וונ!עססיגו1ו:ד וועדווונטטעמיג!יין 1יו!1, j י”1 רוהיגעס, וועד היין ו!ונרוד.יגעט, וועד וויין פערגניגטעס, לווכד וועד חיף ס«ערלד.וו£טעם 1עבען "־'Üht I1 , ווער וורן, וועד רייך, וו גר נייער , 11 י: ר היוד די! !ו!זז. מוסף ליום כפור קול מטון ותשובה ותפלה וצרמה צום t t 2 !*־י!'* מעבירין את רוע הנורה: כי כישמק כן תתלחק. קשה לכעוס ונירם לרציות. ?י לא תחפוץ במזח המת. כי אס בשובו מדרכיו ורדה. ועד ייום מזוןו תחכהלו. אם וישוב מזר תקבלו: ״״ אמת כי אתה הוא יוצרה• ויזרע וצרם. כי הם בקר ודם: ארם ייסוריו מעער וסוסיו לעפר• בנפשו יביא לחמיו. מישוליכחרס הנשבר. כוזצירוכיש. וכצייז נזבל. כצל עובר. וכענן ?רה. וכרות נושבת. וכאבק פיורלז* וכסלום ועיף: ואתה הוא מלך אל חי ומים : - V V T | •• - : - ן־ו אין קצבה לשנותיק ואין קץ יתאזרו־ ומיק. ואין לשער מרכבות כבודק. ואין לפרש עילום שמק. שמק נאה לק. וא?11, נאה לישמק. ושמנו קראק בשמק: עשרי "־-.י y^^V^VVVVV%^«/VVV^\^Vl^VV%^A/V%^VVVVVVVVV«V%VVVVVVVVVVVVVVV^VVVV V\WVVVWVVV\ «/V%/V שבער —וייע (תשובה), נעבעטה (תפלה) וזוכר א ן»rt * ע ן (צדקה) ומיד,*► י"1" בשוע פערהענןניש זוב! 00 עי♦ דען וויו! דיין נשאע 1ש דיין רותע, םו1עהר לוערלירנען, 1"5ש לובעוענפשיגען> fin £ער!שיי^ם ניכש דוו ש ער טשערבע דער שוודעס טו1דינע, ושנדערן דשש ער לוין וין בעקעהיע י״נד ^עבע• טי מוזי שיוזע נעדו1ד ביו לו ויינעע טשערבעטשנע; קעהר’ש ער לוריק, !וונליין ניאאסש דירי וויה! ״יןןי5 וו ויל • יי (= שיוט ש! דעןדוווביוש יו!משפפעד! קעננטש דער אענטען טריבע; ויו! וינד נור £(ייט ווו5ד 3!וש ! יעי עי.ער. :שהן! ויין ענטטטעהען — וווי! דער ערדע ויין ענדע — לוד ערדע; אוש ברש ד וו»ען איש [עבענשנעעווהר 1 ו,"5^ ~ן,ץ• דשרבנע טערבע שיוט ערי. _• דיררעש נעאשו — שיין פערוועלקשער טטויבפשדען (שיינער ב1!אע) "יי|י״י., טענדער טשטשען — שיין טווינדענדער רדך _ שיין טוועבענדער ניישש — שיין ן!פשטייב2ע1 עג־ £?ששטערטרויע Í — שבער דוש קו!נינ! ביוש שיין ש^אעכשינעס — לעבענדעט — שו:ד ןעןבט״ם דיגעס יועזען ! . ןיינ*ו אין* דיינע ישהרע השבע! קיין ליע1, שוגענדןיןוינד די-.ער טשגע לעננע! לשד.((שו"דו« גע£י ,1ייו'־ אשיעשטעט! שונערנרינדלין דשו נעד,"א:יש£ש?5ע דיינעש היילינען נשאענס ! דיר ש>(0 דיין ך,ייןינער נשיי זין, שונד דו וו דיינע£ היילינען נשאען! וווין שונו נשננשעסש דוש נשך דיינעע הייזינען כרז»ע! • מוסף ליום כפור רנח עשה למען שמך וקדיש את שמך. על מקדיישי 'שמך. בעבור כבוד שניך הנערץ והנקדש. כסוד שיח שדפי קדש המקדישים שמך בקדיש." דרי מעלה עם דדי ntp9 קוראים ומשלשים כשלוש קדשה’בקדש: י י V ?כתוב על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: ק־י" זקד'וש רןדיויש זקדיוש ״ ץבאות מלא S3 הארץ כבודו. קהל כבדו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו לעמתם • ״ י • י : • ד• TT V ״ ** •1 ; : t J ז ברוך ייאמרו: הוגדי! הארק <ו!ך r51S5h"11i| א״ב געוורדנעט: , אז מל?ני ?ראשית. דת וכס השית: אמנה יום יום. אצולה אתיו ?סנייון: בארה לשעשועים. בה לנקיורת ás מבועים: גמר בעצתה'כל באומר. גשה לרונן כעד'?ל לצורי חיומר: חלה ל?3י מנון׳ככת. דריור.ישע'כעלה במסיבת: הוענה עד לא עולם. הייות מליץ י'ו#ר לעם עיולם: ויענני אלפי רבנות גדודים. יכמ1 הם כרויים'אז יכם מהניודדים: זקיוף למ?פךם מרבים. זיו ספיר לס מלבינים: חשררת מלם. 'עט ל!'ש5רה מלם: הבא ?מצולות מלם. סטא שופעי לב כמלם: טורח נושא ונראה נשא. טוען משא בקול בל תשא: לתרעישי אופן וגלגל. ייוקש עם זו להאפין ולגלגל: ""כרוב וחלה רופפים. ?;גפי נשר מעופפים: כאב זי מדפים. עניות לעמת שרפים: "יז כבודו מלא עולם משרתיו'שואלים זה לזה איה מקום כבודו לעמתם ברוך יאמרו: י קהל ״ח ברוך ?ביוד יי מ?זקיומיו ק?ל ממקומו הוא .♦פן ברחמים ןיחיון עם המיחךים ישמו ערב ובוקר בכל יום תמיר פעמים באהבה ישמע אומרים:v אז סלפגי נראישית.’ אניות ובנים רוישית. לחח ארכה. להעלות ^________________ , ^ LWWUWu w ‘ י^ ^ ארוכה ^ ^עשה♦ hí ווי!!פוו1זרע ווונ! דייגעט היי!יגען נוואענט הוו!בען, ו!ו:ד 5ערד.ערר!י5ע מיהן וויבער דענען, דיוז וויה! ד.'_'"!יגען . ווענען דיו! אוויעטטעט דיינעט »ע;טיגען ו״נד היי!יגען נוואענס, נווך דען גע»ייאגיטפוו!ןען ווארטען ""!'גע! שרפים, דיו! דיון ,־זיי!יגקייט דיינעטניואענט ווויטטסדעכען וזיע ה"!יג0־ואע. וויו! עט דורך דיינען פדל!־-׳'-1-! בעכודיבען וויזט: וויינעד רופט דעע וונדעדן נו ווו5ד גזפדיצט: ארוכה: מאזעפם. מהרוחקצפם: נועץ והבין• נאציות להלביה סקר עשיות נכוחד־ו. סיום קיוםתוכחה: עלהבמחשבה לחי• עתיררתם למלטם מפחד: פורם העלם מקרם; פשע לנקור"? מקניית קדם: צפה בוער יום זה. צועקים סלח נות יעון קעם הזה: קורא'דורות מראש. קשט אב לבנים הכין לדרוש: ""רבי רחמיו וחסדיו. רציות רחוכויו וחסידיו. שהם ורידיו. שכליי מעבדיו.' תמיד מעידיו. כי אין בלעדיו: "ומטק1מ1 היא :פן ברחמים. ן:ה1ן 08 הנדחךים יביטו ן1רב ינ1רןר?נל •01 פעמים באהבה שמע אומרים: -י-• : - 1 1 :־ : • "י-ל ״״ שמע.ישראל־1 יזי אלהיני יל אהד: קהל אהד הוא אלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו. והוא יישמיעט ;רח^ שנית לעיני כל חי להיות לכם לאלהים: גווך ל!1ייי1פ1וכען תשד׳ק נעארדנעם אז מלפניבראשית. נוהוינון השית: תלפיות מדיום מראישיד תכן מרם S3 עם ולשון: שכנו עץ שם להשרות. שוגיבל להדריך בדרכי ישרות: .רשע אם האדים . רחצו והוכו הקרי®: קצף אם קצף באימתו. קרוש לא זעיר S3 ממתיו: «3״5 כבצעינו עד עתה. צורנו עלינו לא נעתרה: פנה מנו מש" צדקנו. פלצני ואי; מילצדקני: עונותינו ועול פשעינו. עומ^ והיא מהולה־ מפשעינו. סוכל על שכם תטאתינו. סליל1'1 מציוא לעונותינו: נרפא לנו בחבוו־תת נצח בר;ח חךש'ה ?יי! לבראחו: ״״ מחוג' העלהו. משעיר הדלהו• להשמיענו ?-הלבנון. שנית כנר לנון: 0! אחד הוא אלוהינו הוא אבינו הוא טלכנו הוא מושיענו: 1הוא.״סמי8גו בותר שנית לעיני כל וחי להיות לכס לאלהים: ^ ׳״״ אד יזי אלחיכם: ’ז־לאדיר אדירנו " אדונינו מד, אדיר שמך ככל הארץ: וד,♦ה "למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ♦י אחד ושמו אהד: T ; ז' ־* • v t: V S ▼ נ J T V. אז מלפני בראשירז. שבעה אלה לזשית: בו?ם מעת נולדו. ?ותורים בטרם הרים ילדו: 'צלם ואצלו בללו. !חד לפני ??עיות חוללו: טפל באבס'תשובה. טבועה היא"לבת השובבה : ליתלה צלי לחטאים. חובש לנטעי נטעים: ןדוניורת ושגגיורת ?ה לרחורד. 1עף ועברה בה למחיורד: ומלפד עשור עשרה. ויעדה למרפא שוררה: הננו ארזנו לןד איום. הביטה וראה ?שברון לב היום: דליות שיוקלם. ומצב תלום: דריכת מתנים. ימעדקרסלים: ?שים יחפים. בענייעיפים: נישיורז־ מאלפים. ?שיריות מעופפים: ""בך מו־זהדרים. בשמך.נאדרים. אמצך ?אדירים. אדיר ?אדירים. בקול אדירים: י יי! אדיר אדירנו אד1רנ1 מה אדיר הארץ! !היה ״ ל?לך!hí נר הארץ ביום ההוא ♦היה יי אחד ושמו אחד : ובדברי זקךשך כתוב לאמיר: יי״ומליוןד ל לעולם אלהוך ציון לדיור ודיור סללקיה: "יז לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים קךשהך נקדיש ושכחך אלהינו מפינו-לא ;מויש לעולם ועד בי אל מלך גדול וקדושאתה: קמור1 ערי מעשיך. והשמח במעשיך. ויאמרו לך חושיך. ?צדקך עמישיך. תוקדש ארון על ?ל מעשייך: י כי סקדישך בקדושתך קרישת. נאה לקדוש פאר מקדושים: ובכו ♦הקדש שמה ^':וי^ים ז!ייף. % *לן 9^ ?טךף. מר 2לכית בית דוד מישיחך ו_על מכונך ןהיכלך: ע1ד עכור'לנו אהבת איתן אדוננו. ובבן הנעקד.ישבית מדיננו. ובזכות התם ^׳א איום לצדק דיננו. ב♦,קדוש היום.לאדוננו: באין מליץ יושר מול מניד פשע. $'י ל!עקב דבר ח1ק ומשפט. וצדקנו במישפט המלך המ'ש$ט: נח (3).m Tew. 1- האוחז פות־חין הארוז מוסף ליום כפור כוון ל״ייפוגצען א״ב ן:עוורדנעט : ה א ־רחז בנד מדת משפט : וכל מאמינים שהוא אלאמונה׳■ ה 3 'וחן ובורק ונד נכחריוח י : ןמ"ש 3 'ולוין כליות; י ה 1 יואל ממות ופודה משדות : ומ״ש ג יואל חוק: ה ד ן.יחידי לבאי עולם : ומ״׳ש ד ין אמת: ה ה גוי באמה אשר אהיה : ומ״ש ה;ה יומה ויהיה: ה ו דאי שמיו כן תרולתיו : ומ״ש ו אין בלחיו : ה ז■ יוכר לימזכידיו'טובות!כרוניות: ומ״ש ז וכר הבדיח; ה ח וחקי חיים לכל מי י : ומ״שחיוקנם: ה ט זב ומטיב לרעים ולטובים: ומ״ש ט ובי לכל: היודע .%VV\VVV\V״»‘\\VVV'VV׳X^VV\VVV^VVVV1VVVV\VV%^AA.Vt\^VVV\^A\\.VtWVVVVVVVVVVVV»yVVVVVVVV^,V^) קהל האוחז, ער וויגט דער rtmsrtn• כער דעס רעצטס! - עד פריפט מנד דודכפוורטט 1'h פער־ בהרנענטטען נעדייאניטטע. עד עיזוווט phö טוודע תיכד בעי פרייעט מיס דע ד ןרו5ט . ער ווי!ט lih"| ריכטער ו!1[ער ווע1מ« |עטו!פפע. ער ווירד דמ ווונפערענרער1י5ע עווי5ע ווע1ען נענעננט, ער וועט׳ט, דעססען pnn דין נוואע גזייבט. ער ד.ע!1ט וזיע בעטטען יונדענקען, דיו! !'ינער נעדענקען. עד וועט׳ט, דעד וו((ען (עבענדען רו» לעבען לואיטט. עד ווי!ט וו!1נ'טינ; וויין ווווד.[טחעטער דעד ניצטס״ירדעען !ש וויו! דעל .§דו<אאען, מנד יערער נ1וי3ט דווס ער rfr נווטט דעד טרייע ווי:ט. מנד יעדער נ^ויבט 01V1 ער דעם אענטען מננערטטעט פריפט . מנד יעדעד נ1וי3ט דווט ער ו!יין אע2 טינער עניןמעד ווי!ט . מנד וערער 03'1h דוו ט ער מ־ין טריי־ ער ריכטער מוט. ווו נד יעדער נלויבט דוו ט ער וווור, וויי®׳ מנד זיין ווירד. מנד יעדער נלויבט דוו ט מיטער וויהע קיינער ווי!ט. מנד יעדער ג?וי3ט דוו ס ער דעט בונ־־ דעט נעדענקט. מנד יעדער ![וי3ט דו! ט ער ךוןט וע־ בענדע מנד ןע5בטטטטענדינע ווע!ע1 ווי1ט. מנד יערער נ1וי3ט דווט ער ת!ז״1"$י׳ז‘ טדזעטין ווי!ט. מ י ודע יצר ?ליצורים 3 כ ל ןכיול וכוללם.יהד י : 0 ל ן בסחר כצל שדי : יו מ מליל מלכים וליו המלוכה: י! נ מזג בחסדיו כל'דיור ’ : יו פ יובל ומעלים עין מפוררים : יו ע ליון ועינו אל יו־איו י : ל• 2 והחי שער לדיוכקויבח׳טובה: יו צ'מ5ה לרשע רחכ5;ן בהצדקיו : לקציר בזעם ומאריך אף' : ער קעננט דייו נייגונג יו!5ער גע-סוופפע. ער וויוט אןןפערוווזגענד ווונד mrtBrt* פאססענד. ער u3nrtn םעדבו«־גען, יזין יעגעע חונדור5דרינג1י5ען טווטסען. ער :עטלט קיוניןע יזיין 116 pn’rt ■r"! חיוט דיוו העררטוופט . ער 1עסט !יינע ד.ו[ר rbJrtu! איבער א15ע געט!ע3טער . קהל וטr י וצרם ביטן: ומ״ש כ ל ;כול: (sf'ü ל בדו הוא:' ומ״ש מ לןי ע־ולם: נ 1צר הפד: ומ׳'ש ס ־ולח סלה: \מ״# ע ־ונהזלחש: 'ןמ״ש $ תורוה;דו:: ומ״׳ש צ ריק ולשר: ומ״ש ק שה לכעוס: דזרחום קהל אוגד יערער ג1!י3מ דיוט ער זיו! p-rt טוטטער5יי3ע כזדון ןעביזיעט היו ט. אוגד יערער ג(וי3ט ראש ער י!ןן»ע3־ טי; יויזט. א1גד יערער ג(וי3ט ראש ער דער Irt; זיינעע איוט. וועד יערער ן5ויבט רוו ט ער יויין עוד; גער קקגי; ווי2ט. ׳וועד יערער ג!וי3מ רוו ט ער וייגע הו?ד יוויפ3עהעןט. ער וויו ט רען ודדערטפעגטטיגען 4'1-1ווטטען חוגר נא3וי3טטפא!5. עד ווי1ט רער א!(ערו?א3טטע, ווונד!יי«ע אויגען טערקען וווין, וייגע פראטטען. ער יופפנעט רען 3וטפערטיגען וייגע פ5ארטע, ווען ויין דווריזן פא3עז. עי היוט «יט ד3ננןן פרעפ1ער נא3וי5«; טינטט רוו ט עד ויך בעקעהדע. ער איוש קורגלארניג. אוגד ויעגטיסהיג. אוגר יערער ג1ויב0 «־יו« עי יז!יןי עוויג פערלייוזט . אוגר יערער ג1ד3ט ראם ער געבעטוזע עמזארט. אוגד יערער ג!דבס דאט ער 1יו! »יט אפפנען ארטע! עאפפעגגט. אוגר יערער ג1!י3ט דאט ער גערעגט אוגר רעד1ין אי!ט. אוגד יערער ג11י3ט ראם ער טוועהר ערלירנען ot’rt . . M (3) t מוסף ליום כפור מק קהל 0 ר חום ומקדים רדומים לדנז: ומ'# 1 ר לרצוח: ה ש ודו ומשוהזקט1ן וגרור, ־ :’ר’”ומ׳יש ש 051 .צ.הק: חתם ומדומם ?גם חפימים : למ״ש ת מים 5עלו: <״ ולו#נ לברך וחמליוןי על כל ביחיד: ייח ככתוב על t ^ביאך והיה יי למלך על כל הארץ ביום ההוא ♦היה" אחד ושמו אחד: וכבן תן פחדך ץ אלהינו על כל מעשיך ואימחך על כל מה שבראת ו:?איוי כל המעשים וישתחוו לפמך כל ה? רואים ויעשו כלם אנדה אחת לעשות ו*צ^ ?לבב שלם ?יטו שידענו יי' אלהינו שהשלטון לפניך עז בידך וגבורה בימינך ^ נ1ךא על כל מה שבראת: _ ובנן הן נטד לעמך ר•,הלה ליראץ: וחקוה לייישץ: ופתחון פד, יה *?יל™ לאחל ו?י׳«ז חיוה r*m ,קלו לדד w מר5ח וו ?B משיחך במהרה בימינו: 1 • t . | v :ז־י ובנן ;יריגןים .יראו רשמחו וישרים .׳עלווו וחסידים בינה,יניא ועלתה i’n?‘,' פיה יובל הדשן1ה נלהי^שן חבלה ני.תעביד ממשלת |י'| מן האי<־’ ולאחיו כל לעבדך. ויברכו #ם כבודך. ועידו באלים •צך.לןזי• רררשוך עמים לא ירעוך. ויהללוך כל אפסי ארץ. ויומרו ס^יי ייגרל מקרא קן־ש'. זכר ליציאת מצרים: ימ?ני הטאינו נליני מארצנו ונרתרסקנו מעיה אדמתנו ואין VAV^WVVWV%WVVV»VVV» VWVV^ wv%w V% X.X.X/XX/X’VX/VX V'X VX VVWWM vvv%v» VX v׳% WV» WVX/VXX׳X י־ ע,?1ליקונ5 דין וונפעטהען. 113 דוו hu דער זוע1טען p«n *ין ענדעט, וועודעןדיינע 1וו3ע13ען קעהרע זיןw--1י1!; 113 1וון 1!ivi |y ?עטלטע לייטטדוופסע 3ע11י33ען ווירד׳ וויו־ ד 5ע1חוו11ען ivi נעפייעדמע רו!י; הי4ן 0 3 hl3,1 דעו yviiy!׳ — 13vn3rtnv דעט טהע1י3טען נעטלע13י03טעט. ווע11ען yin'h !hí |y1”r1 ^*יכיזען וו3געטטער לי.(1טרי»»ערן, 1h5 V3"ri3y3 |vnnh1D p’h 131h דיר דיו! 3 h’3pיינען, »יט יעדער גי,ע1 :y33h דיך עהרפירצטען, 3 1nvn 35hnUh y3"1 13ihע״ווונדערן yp33'n1'h y3"p . |y31yl| לווי’13ע1 ״'יי דיו! i.ivm yny זעהען—1 |h5 yllhיי3עד נ(וטט1י5טן ווווד.רהייט vvu3"hy ; קיינע vnriny1v331ri| ״עי1י—y3hl p'h yllh דיי3ער P5hnHh בעועדעט. yphn yllh! דער ערדע ווערדען hí ן pnn’holh הערס י£עי דיך v33vp1y:h| ; עהו5ור3ט50וו11 ווערדען זיו! דיך וו23עטהען, ysriip h'1 131h דער ווו33ער;ענ14ינען יייי5ט דיר Uh"! לו*עםטעד.ען. Ihfi דער 3ער;ע ניפפע! 1:1h דעם »עערעם סיסען ווירד יו3עDiri |ri11 יוי4 *ע1 יוו3וווי£הו!רןיך לו 1"pv3 טוזרוונע ע»3וורטטיינען; דוו yllri ו!ו3טער דיי3ען לעפטער זין סאינען, vllri דיך ®”עי1י5טט ערהע3ען, וו!1ע ו!«ן סעדקינדינוננ דיי3עט רור.»עט וועטטווייסער1, rllri Diri דין <ו1, nlri 1'1”)וזעדרפער ו!3ערקע3נען ווערדען. מוכף ליום כפור ־ ואי! אנחנו יבולים לעליות חובותינו בכיה בחירה־ בב:ת הגריוי והקדוש שנקרא שמק ?ליו מפני היד השלוחה במקדשך: יה' רצון מלפניק ין אל־־ודני!אד# אבותינו מלק רחמן שחשונ ותרחם עלינו ועל מקדשק ברחמיק קרבימכ וחבנהו מחריז וחנך־ל כבודו אבינו מלכנו גלה כבוד מלשחק עלינו מהרי י והופע ו־נשג־יז עלינו לעיני כל הי וקרב פזורינו מיי; הנוים ונפוצותינו כנם מירכוזי ארץ והביאנו לציון עירק ברנרי ולירושלוכב בירד מקוישק בשמחת עולם ושם נעשה לפני' אח קךבניות חובותינו' תמידיבם כסדרם ומוספים כהלכתפי ואחה מוסף ייוכס (י!ושבת ואת מוקפי יום העבת לי™ ויום) דלזבפרי& הזה. נעשה ונקריב לפניק באהבה למצורד רצונק; '■?מיו שכתבת עלינו בתיוךסק. ער ידי משה עכ־ק מפי כבודק באמירי <י1 שברן ווירד דיזענו געוחגט: וביום השבתישגי־כבשים בני־ישנה תמימפוישני עשיתים סלה מנחה:בלולה ב־ידיז ונסכו: עלת ישבת בשבתו על־עלת התמיד ונסכה;זהזקךבן'ש3תוקרבן היום כאמוי: ובעשור לחרש השביעי חזה מקרא קרש והיה לכס ועניריס אח נפשרדכם כל מליאכה לא תעשו: והקרבתם עלה לין ריר ניתח יפר בן בקר אחד . אול אחד. כבשים בני שנה שבעי" רומימםיהיו לכם: ומנתחם ונסכיהם כמרבד שלשה עשיני0 לפדשניעשרנים לאיל. ועשרו; לכינש. ונין כנסכו וישני שעיריס לכפר• ושני המילים כהלכועם: יון שבת ווירד דיועס געזהגט. :שקהו במלכותך שומרי ישבת:וק1ראי ענג.עם מקך־ש♦ שביעי. כלם- ישבעו ן:קתע:ננו מטובך ובשביעי יציקת 13 ןקד־שת1 חקרת זימיכם• אתו קך^0 י .למעשה בראשית*. פותחין הארון "'1 דעי חזן וונפענ;ט עלינו ווירד דווז אדון הקודש ן:על!35עט, 13113 3 03«J3וםען ביו לו לכל ־המונס. 1?I וויד1 עט ל!3עוו3ו3ט. •13113 ווען ער 033135313 ואנחנו נודעים וויר1 עט ווי1ער עוץ!פם3עט, 1313113יי3ט 5513ען 3י2 בנכהי טרץמים: , עלינו לשבח .לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית ‘שלא עשנו ׳נגו.יי הארציות ילא שמנו במשפחות האדמה שלאי שם חלקנו כה ם וגורלנו ככל המובס. .ואנחנו כירעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברון־ ד־חוא שהוא ;ועה שמים דוסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים,. 1 - • : •• I V T ־ : ד/ - T ־־ • • — : י ־־ T : V : ” : • סוגרי! הארון קהל 31ו;ט ווייטער הוא א ל הי נו יזונד־ נ3ו3ר.עד ווי1ערר,3ו1ט עט דעי חזן היא אלהינו אין עוד. אמת מלכנו אקס זולתו ככתוב ?הורהו !;דעת היום והשבת אל לבבך כילי הוא דזאלהים בשמים ממעל ועל'הארץ מתמרלאין עוד: "'^־•יענד קהל 1ו!,3מ הוא אלהינו, 1ו1;ט דעי חזן ייגע פסוקים ווע51עס 20כ!ל \וי1ט גזירות רעות ן!יט 6<* 33ו3יוע דעט ר' אליעזר בעל הרוקח. אתה הראית לדעת ני"הוא האלהים אין שדמלבדו: רדעת היום והשבות "*ל לבבך כי ץ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: שמע .’■שלאל ך אלהינויי אחד: הן לך אלהיך השמים וישמי השמים הארץ וכל אשר בה: 0\\ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא אישר יא ,ישיא פגים ולא *קח שוחד: כ♦ שם יי אקרא הבו גדל לאלהינו*. יהי שם ־, מבוךך מעתה ועד שלם: ״״ אלהינו ואלהי אבותינו הלה עם פיפיות שלוחי עמך בירה י?ךאל. ך,עומרים לבקש תפלה ותהנונימ מלפניך עיח עמך ?יה לשראל: היורם מהשיאמרו. הבינם מה שידברו. השיבם ?תשיישאלו._יךעם איך יקארו:?איור פניךןהלמן.3ךןו לך יכרעון ''׳'׳'V'.‘V׳/V־^\%V\ VW*.WV\'V‘VVVV\ VW׳^WV« V1AA7V 5ייאלהינו ♦ 3וו3וער 33ןטט 15113 33!טט 3וו13רער פעטער! גיי3ו »יט 1עע או13ע 1ער 3ו33עטיקטען דיי3עש ןי' ”עש ישראל, 1י3ו 11135יר p'rt גע3עטתע נוטעהען, pírt ערב13ר»331 פיר 1יי| plrtő ישראל לו עי5ןעהען. 2’1 01311 rtי3ו יערען, 3וו3טעררי5טע 1י13 01311 וי13 ו3ו3ען 1לון[ען. וויו1פ3והרע 13יהוען ורי3טען, 311313113* 1' ""יע יייז וויה גירו רין ו3ובפריי1ען. 131 ט ןי13 !p'rt |1v13rt1 (י5טע דיינעס 3ו3ט[יטלעט ! זי3ו כייןען דיר 1י3« מוסף ליום כפור יכרעון.עמךבפיהםיברכו!. ומברכות פיך בלם יסברכון: ע?זו לפניך.יעבירון. והכם בתוךלעביורון: עיני עמךבמתלרורל• ועיניהם לך מלחלות. נעים מול ארון הקרע ?אימה. לעכו בעם ותימה.'ועמך מסביבים איוחם בחומה'. ואתה מן העמים תשגיח אותם' לרחמה: עלן נושאים לךלשמים. לב שו?כים נבחך במלם. ואתה תעמע מן השמים: "'י שלא יבעלו בלשונם• ולאלנקשובשנונ״ם. ולאלביוישו במשענם. ולא.יבלמו בם שאונם ואל ייאמר פיהם דבר שלא ברצונך: בי חנוניךיי אלהינו העוז חנונים. ומרויחמיך חמה מרוחמים: במיה שלרעניוייי אברינו את אשר חחמיוחן. ואת אשר הרחם וריחם: בבתובבתיורסו ןיחנחי את אשר אחיין'.' ירסמיחי אח אישר ארחם: ונאמר אל ינשו בי קלך אדני אלהים ^כאותי אד‘ יבלמו• נ♦ מבקשיה אלה♦ ישראל: * •« vl#■ ! • J ן זד ״» • « י י• ™™!האמן . לשליח צנור אוחילה לאל. אחלה פניו. אשאלה ממני. מענהrtoS: אישר בקהל עם אשירה עזיו. אביעה רננות. בעד מבעליו: לארם מעריכי ?נים, וויהר »ונד ועמעם דיין plhö • ח וענני! 1יוו ח([ע1ח»ט איט דען ועגען דיינעס ח״נענען n ונרעם ז ?'í1 ציהרען דיר ריין £plp פחר, חונד חין דעססען 1'dd'h סרעטען *'לי 'V11 ; ריח וזוינען דיינעט D1’p1h5 #ןףי ויח !עהעפטעט, חונדדיח יויהרינען ט»ח;סען לו דיר. עננטטינם טרעסען ויחפחר דען ארון הקרש היי צחרדיינען £rp)p יוי»נעבען וויח £חן חיינער ריננ»ויער — דיינען חונווי11ען לו בעוענ£םיגעןחונד דיינעןירלי ח V«h p'h ויח ערבחר»וננ£0ח(( חויט דיינען הווהען הערחב! ויח העכען חיהרע חוינען pil היאא,^ ע^ם, סיטטען חי־ר הערן סחר דיר חויס, וח ערהחרע ויח חויס דיינעע ר.ימ»ע1! ניב חיהרער לונ;ע ןייגטינקי חיהרען פחרטייוג חנטסחנד, דח»יט ויו! חי| pywrt בייטטחנד גיצט בעטעאט, חונד חיוורי! י^י* ?!■יו דורך ויח לו טחנדען ווערדע; ח »ח3ט חיהר »ונד p"| ווחרט חויטטפרענען דחודיר »יט£חן(ע! רען נור ר' ^ בענינסטינטען, הערר חונוער נחטט! וינד בענינסטינס, נור דיינע בעמעדינטען וינד בעננעדינט; "יי’ " טען עט הערר חונוער !חטט ! דחס נור דער בענינסטיגט חי!ט, רען דוח בענינטטינסט / נור דער בע!<ע חיוט ׳ רען דוח בעננעדיגסט; וח טטעהט חין דיינעד 1עהרע נעטריבעו: חיך «ערדע נע״סנען *ויו !עווחגען בין, חונד »יך ערבחראען, דעסטען חיך »יך ערבחרויע. סעדנער הייסטעם: ני2ס י,י^ 1לז בעטעמט ויין, ריח דיר פערטרויען, !חטט! מעיי צבאות! (חט ני3ט חן »יר לו סחנדען ווערדען, דיח דיר פרחנען. נחטטט ישראל׳ס! י £*<י אוחילה, חיך בעטהע pö העררן, פ1עהע חיהן חן, חונד ערבעטהע איר חיינען חייננעה״ענרע* סרח!. חונטער דיוער 6ערוח»»1ו3נ ווי11 חיך 1יינע הערר1י3קיי0 בעויננען / חונד ויינער טהחטע, דיה־נ׳ י?. 6ח! מיינען {יפפען 16יסען. דער *ענט ןרדנעס ויינע !עדסנקען, !uup חבערניבט דער ^'ננע דע, 4"'?רר מוסף ליום כפור רלג מערבי לב. ימ;י מעגה לשה: לי שפסי תפתח ופיוגיד ססלחןד: ללזיי לרצון אמרי פי וסגיון לבי ל?גיןד יי צורי וגואלי: סונוין הארון ד\ר 3*1 יוע ענדע דעי סדר עבודה חיזט ח[|עט כרוך א׳ב געחדדנעט חוגר j'lc'io־ דער ניו»ע דעס פער־ פח ס שערש ׳ משלם בירבי קלוני.’וס הזק: סדר עבודה "ל אמיץ ?ס ?ביר ורב אונים. אשר מי ועשה. ?מעש גבורותיך. אמץ עליותקריה על קרים. אף.וסרח סבל על בלימה: בהיות עולם’ חשק וצלמות ועיפה. במעטה לכושל איור ביקר הנהר!. ?ין׳זדונים סצרן' ?קרח הנייךא'. ?ציי הקויסם לבל לבסון חלד: ?ליולז פגי ן#י והגיצדח סנו?ו־ז. גן טקהס טעה לשעשוע מאמירןד. 'גורל־1 מאוריורז סתדח ?רקיע עיןד. 0 מזרות עמם ציית: די שחים וראיס משעל צרחה. דמיון בריח לבורח יירשיי גנים. דבוקת רגבים הוציאה רומשים ושואפים. קר קגה ובצרה לארוחת קתאך: סכנת טבח ומסך וסועד *מן. סקרצה גולם מחומר בסבנית חותמך. ס@חס ?חלדו טויזר נשם בדביל,7. הירדס ימצלעיו עזר לו וערחח: וצייתו ?לי לעוט מעץ הרעת. והפר צווי ?פתי ?השאתזוחל. ועניש בזעת V\V\ XX XXXXXX XXXX XX XX XX XX XX־\V־\XX JXXXX/XX %.WW\ VVf/VVWVX'X V\A\VVW V׳XX׳XX. XXíXX XX#XX '''11־1 ! יופפנע זויינע !יפפען, דיו פ דיינען pnn זויף 13 w שערקיגרע! ווחה1־ »יו!ען דיר געפיו(1ען 1'rt רע־ יע1 »יינעט אוגרעש, ריח געדחגקען זויינעס הערלענש, דירעווי;ער! זויף החרט חונו איף ע11ח1ער! , אמיץ. ח(1ווע5טיגער! ח?1ווח1טעגרעד! וועד פערזזחג דיינע ערטטוינליצען טהחטען נחכלוחה1וען ? _ ׳1יזט״ספחננטעשט דוח דחז היאאע?טלע1ט |>ו|ין' ?ופטינע פ£”(ערי, חוגר הענזטעשט רען ערדבחק חן חיף — '5"שי. p£6 חבגלחגלע דיינעט ;ע״חגדעש ערד.ע1לטע דיו! פינשטערע קהחחש, חוגד דיין 11 חרט טרענרטע ע*ט*ג ריח ווילרען פ5וטד.ען ; היעס זיח חף דיחיטיעפע זעע זין זחאזועלן, רחזויט :יח ריח ערדע ניכט חיבער־ ^’1ייאען. טחן בעק!יידעסט רוח ריח נחקעטען פלורען זויט בונטען גע״עצזען, פפלחנלעמט ש,'|י חיהרער פלעבע 1'נ'* זיב?יצען 13וזועגגעפ*1רע, חוגר pia ערר1ח:ען פירזוחאעגט ענטריעןי ריף ווחרנר חונגעהיירע ויצטקחיפעד, , ^׳5ת*’3 זחננעמיסטעהע, דיי1 ח!לע דיינע ח11אח5ט בעלייגען. ח!ס גון רויין1 דיין טחפפעייטעש ווחדט דער "’*■ piMv £ישע חוגר פחנעל, חוין דער ערדענטטויב געזוירזוער חונד טהיערע העדסחמעברחכט החטטע. ני זח דחז העדרןיךבעדייטעטע ז!חד.1 גור רען געניעטענדען נחטט ערווחדטעטע; פחרוזטעסטע דוח חוים . 1'11•(טען- טטייבצען דח! זוענטליכע 3י1ר, חף־ דעטסען pvwi'h דיין זיוטטלינער הוין חיינען נעטייהטען ןייניזע1 חגפחצטע, חוגר רעג( דוח זע31סט רען טטעזופע! היזוזו!יטער £יןל1עחא»עגה”ט חויפדריקטעטט. טחן חייגעגען קיזרפער ביזדעטעטט דוח ^pn דחן חיינע 1יעבעגטווידדיגע געהי!£ף; דחן דיזע £ח! רעד ייינע כחש.דח£טען חייגליספלזגגעו, פערלייטעטע חוין חיהן דיינען בעפעה! לו חיכערטרעטען׳, יילייייןי טגע11 י ׳ •י .Tóni ניט (3) N ’ ד׳ח מוסף’ליום כפור !זעת אף לטריוף מן)־. מת מידים וערום עפר2!־ו10: ;זרי ר!ע1 הקפיא פגמן ׳ חומדת. !רעה והולידה אער ורועה צא1• זלח ושי מישו למולך 1חד..ןעמל! ברב ו^ערו לזמורת ^עיר: חמל רחמיו שיאה וערף את. סלה פניך' ושמת'או אות. 1חיי שלישים קרוא בשמך לעמר. מיל לאלים קראח ושטפום ואברו: טעו גאיכם ופצו סור לנגדך. טורפו בחום חוסים קורבו נצמתו. טעו!’,גופר נושע מסגרת בעדו. טפוליו הפרי0 ימלאו פני!nj: ועצו נאסרים לרובם ער'לשחק. יקשו נפצי ברוא סיועה וסער. י וריד אחיי עבר ודעך בעולם. וחום ולוני' העלדח לך לבליל: בשה תמים:בוחר איש יום. בחשק לשינוי אוהלים ונמשך אחריך.־ פשר הניסי יוה היועאתה מחלציו. 5ל' ורע אמת ואין דופי: לשראך אוירזה לוי איש ססידך. להבי־יי ממעיו מוקדש קודש קדשים. לקישור גזר קדש ולעטות אורים• >.£***' ' *r !*?1s* ■יי ״י״׳ן m é I ±mé Y ♦ י u I1W חטאת לטארו. זורק מקטיר ואטיב להארגל בעבודה: 'Ww דייו ;עביהרענדע טט דיו פע ערפיו^ט . דרוך טענקעטט חיו דעגועלבען 3יו(ד לחייו! yUhDD)313BDhn ולי v" דעיען ווייניגר דעע h'131ir5 , דער יונדערע יו בפד דער 3יהלו3ט ויך ווידאעטע; יחנד cin ביידע' ל'^"י וויינעט טיונעט לפפערטען, דויו יו בפד נור דעט ייננערן ;יובע ןנעדיג יחיפניוהאטט, חיחדדע די!ער פל) n אענט?יבען ברודעד — נעאיורדעט; דלן דעד ע?י1נדע אלרדער פ5עד.י1ט דין ilrtdv'n יון, יחנד ב(יב ניצם ין, עדהיורט . rir;rntln: פערברייטעטע וין דיו! חענטענגעט1עכט, יוונד דעד יובטיי1י3ע גיוטלענדינטט בעניו! נעאיין לו ווערדען; דיו ריעפטט דויו רעכעגדע פלוטתען הערביייו, יו 31( ריין טטלןלע: עחפיורער פלו ~עי "־ ן,י לו 0'1’3Í| , נור דיין גע('3טעד ענטקיוע יויכן ט״יאחענדען טיפפע ;עבלרנען, יווגד זיינע ענקע1 פי^טע’ 1"רען דייו ערדע חידער. חיוו טהלריכט פערניוט זין גון חידער דיוו י1ייט5ע »ענטענ;עט?עכט! עס •.•{■«*״* ^•louiit ווייי׳ודוורגוייו hnvn Iי-וורו י-י\ו וויי■!! זיידו • IV1I ^ ;Uwhv ערמטיר»ען!___________דיין כזטריועענדעש mhii לעדסטרייטע bN ^יבער דיען ערדע הין; טפדייע לערוועהעט. ביולד דיורוי!, ערטין דיין ןיב|יננ prtS ־לריעגטע, דעד דען יובנלוטטיטען פלןק״י* ר״ן גדוזסע פרעדינטע, יוחד דעד p'rt היוהען יו1טעד 3לן 1ין'ע3טט?יוט , דיר ויינען ולהן לו לפפעי1 • *"* ין1ים וזהחטע pri'rt (יון יוחד 3'h ״דיד טדיייו, דיופיר 3ע!הד.:עטט דויו יויהן חיט היוזטען טפריושןיני;ע, ׳ דעדען איטטע דויו דיר דען טדלאאען לוי וועד.1טעטט, pírt יוין pri'n טעאפע! דיר יחיפלחיוי,"0“* ׳ רע! דווו ר.יי1ינע pyihn יוחד דייו געווייהטען יוריוקע! פלד דיו ד.ערלושריונען-----------------ויבען טוונע 06י מ.ין וויינטריטט דע ט פערויוהנוננטטיונעט פיהדטען דייו פי!!קשע[מעשטטן יו־הן (דען הלהען פדיסט״י/ ן,ר 1? יויינווווועם נעמיון; דיו ער דוו ן איט עוטריינינוננטוויוטטער טענ|ין וין בעטערענן<*ן 1יעם ׳ '"ני \ Pn'h* יוין פ1יטטעד1’3ען פערריכטוננען יויבטע. דיון ע[טעטטען דעט הי^הען רי1טהעט בעןיובע1 1 T1יי1.• ^1»ü>Jt)a pírt !ין יויינען (פין ן דען הלהענפריטטערזיכען פערריכטחגען pn פערויוהנחנסטיונע היונדעלדעו) Ifin v דעט געועטלבובעס 5לן יויהגא 6לד(ע!ען לו (יומטען. 5 prt'»'יובע<דע 1-1ם.tbePViHignnB*® ""י** מוסף ליום כפור דלד נלויט אליו נבונים :ישישי שער. נואמים ליו קרא נא בפין:. ט־גהיתשיעי יעמידוהו בשער קרים. נוי זבחי יום'לפניו:עבירת ??!ך ביאת שמיש צירו:מעיטו. סאב לובן פן ברדס :קרחו. ?3י ׳עבטו ללמד ספן יוליכוהו. סמינב לחמר בפנים איותו ???יעו: סמר בשרו והדמיע כי נר!שד. סרו נם סם ובכה הגירת מיה מדרש בפיהובבתב הגיון. סביבי! :שננו לעוררו ער חצות: ?לצו תרום דשן בפיס ראשון. עוד יפיסו לדיישוןיפנימי ומנוקה. ?קב קטורת פ:ס סךשים :ישלשו . עריון!" נוקהיס:חד ן:ס לרביעי: עלה ברקי השחר כנם חצופה.' עליו פרשו זו ט0ןו בוץ להצניע. עירהיסוחיו טבל ועט זהבים. עמד וקדש וקרץ תמיד לשחר: פקד למרקו והוא קבל וזרק. פירש הקטיר והטיב הקריב ונשק. פעלת כליל השלים ועש כסדר. פרשו סדין לבן עיור כבראשונה: פקוח בקודש ישם קיש ופשטי. פסע וטבל לכנים עט וקדש. פלוסים ערכם מניםשמקהעשר. פאורים לשרתבסלמלרהכבוד: עדו'מו?ב בין אולם למזבח. פניו:מה וראשו 1*'^p שין דש! ווטט1יכע טהשר דעש 0עאפע1ש, hu שיהע דיש שפפעדטטיקע פיר דען קשאאענדען טו!נ פאר־ ’’1פיהדט ״שורדען; ש ונד ביין הערשננשהען דער נשבש [יעש אש! שיחן נוד !עהר וועני( טפיי!ע 3! !ין נעוזאען, *'P שיינען פערשונרייני(ענדען געכטזיכען לופשזל לו סערהיטהען. נון בעוושהרטען שיחן דיש עד1ען !”3עש ’*שי|אאעש :שן שימאש!־.!, !ין בייש !יינען הייזיגען שאטטפערריצטמנען דעט קשאאעכדע׳ן- ט שנפש יש (!1 :ויש I דיש £שרםרי£טען דעט (ע!עטלעט לו ד.ש1טען; דש !יש דשן וויינענד צשן שיחן שבשיר ;שהאען דיש ווי*!ע| ׳551עי ׳שדאל׳ט בענשבען !יךנון לו- שיהע שיןדען טעאפע1, שוע איש (עלעהוטען (עטפרעכען שיהן בי! איט-^עיישצט לו שו:שעדהש[מען: דש דשן שוע די!ע טויער!יצע שטוגדע דש! 1שש!ען דער דינשטהשבענדען פרישטער ייבעד דיש פשרלונעהאעגדען די:שט£עדשד\י1ו:(ען שיע שעאפע! בעןשן . בייע (לויען דע ש אשרןעגש וושורדע ־״I פשרהש:( 5שן ביסזס שע שיינגשעע דע ש השהענפריטטערןיכען בששדעליאאערט (עוזעננט; די!ער ('V ,^1 הי:י’|, לשנ דיש ר,ןיידער שויש, בעטהעטע, לש; הירוי!, דיש (1£דע:ען (עווענדער שן, óihii הענדע שו:ד \0ע< שונד טגיטט שין דען חש1! דעש אשרנענשפפערט, ווע1צעש שיין שנדערער mnlUhfi טזשכטעטע . ער ךכעי עאפפינג דש! שפ£ע1־ב(וש, ספרעננטע עט שויןי דען ש1טשר, שיי1טע דש6שן רייצערטע שיע שימערן. .’ל0 °עאפע1ש דש ש (עו!שה:ןיצע דייצערווערק, 3ולטע דש!ע1ב0מ דיש (עווייהטע 1שאםע ׳ ברשצטע דשן דש! ^גדנ|ידעדטע אשרנענשפעעי יייץי דען ש1טש1, שונד :שט דש! (עוושה:(יצע טרשנקשפעער דשרויןי, נשך 6ש1!= נעשעפשע דעט אשינענשפפערש ו!ש!רדע שבעדאשד.1ט שיין פשרהש:( 6שן ביסוס שע שייעשעע שיינעש דש: פשדערוועהנטע שיפער שיע שעאפעל (ינענדען) בשדעליאאערט (עהעננט. עי (י:( דש היניין, !eirsi ”ע־דינ שונד פישע, לש: דיש (ע״ענדער שויט, בשדעטע, לש; דשן דיש ןיינעגען (עווענדער (פשןדער פימסטען י rt',cD "־ודי( דעע קשני( דעש ר!ה«עש דשרין לו דינען) שן, ו!ש!0 שכעראשד,זש העגדע שמד פיסע. נון 2 (3) » (י:( מוסף ליום כפור וראשיו גנבה מערןם. "ז פגש וסמך;דיו על ראשו. פשעיו היורה יכתבו יא ממן:" יו* וכך היה אומר. אנא השם. חטאסי. עויתי. פשעתי• לפניך אני-וביתי. יעזנא״כשם. כפר נא. לחטאים• ולעוניורז• ולפשעיכב. שחטאחי. ושערתי.' ושפשעתי"לפניך אני וייהי ככתוב בחיורת" משה עברך מפי כבודך’. כי כיום הזה וכור עליכם לטהר אסכים מכל חפאתיכם לפני י;: ק־ייי והכוזנים והעם העומדים בעזרה• כשהיו שיומעים ארז דתשם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקלשה .ובטהרה- וליו כורעים ימשתחוים ומודים ונופלים על פניהם• ואומרים ברוך שם כבור מלכותו לעולם ועד: י ואף הוא היד. מתכוין ^מור את השם מגד האברכים ואזמר להם hn!pn: ואתה בטוכך הגדול מעורר רחמיף וסולח לאיש חקידף’: צער לילך לו למורת עזרה. צמד שעירים שם מתק ערה• צמודים אחויכם שיים כתואר ובקיומר־ו. צגים לכפר עו 5ה : ״* .:־ * .T * ־ .T T- J, Í • השזבברי Vxvx» ^WVVVVV«,׳\V׳\VV\W%/VVVVV\V%/WW\W.V^W׳VWVtA,\-V׳VWWVW»^WW־\V׳vVWv\vVVWVvVW\X גינג ער פארווערטס p’rt טעאפע1, hit ער דען ל• אפפערנדען טטיר לוויטען דער האזלע אונן• ך(1נ[ וו^ט^י כערייט טטעהענד פאנד; ער !ענטעריא הענדע״אויןי דעטסען קאעןי, אונד בענאן ראז בעקעננטנים *"*.,ן זינדען פא1נענרער א אטען: ״הערר! אין האבע פאד דיר געדנדיגעט, פערבדאכען, ןע0דעפעןט- 01״י■, אין א?ט איינע פאא1יע: א הערר! פעדניב ראן דיאזינדען, פערברעבען אונד"פערפעז, דיא אין »0״^ט א1ס איינע פאאי!יע פאר דיר בעןזאננען, וויא ד1א עט אין ריינער 1עה1ע דורן, ריינען דינער משיי הייגי. נידערטרייבען (אסטען: "אן דאע^ טא;ע ווירד ער איין פעינעבען, אירד איין פאן א?[ען אייערען !'״־11י די 33 ןען; פאר איהע, דעע עווי;ען״--------א1ם נון דיא פריטטער אונד דאו"איבדעע פאזק, 1*Dv5ly -מ! פארנעאאן דעט טעאפע[ט זין בעפאנד, רען זוירקזיכען נעעהרטען אונד £ודכטבארע1 יעט ־עיי1יד לו דעע הייזינען חאהע:פרי0טער1י5ען אונדע אויטטפרעכען הארטען; פי!ען זיא אויןי דיא קניע, ןוארפע1 יו, באדען, אונד ריפען: ןע־לאבט זייא ד ער נ א א ע ז-יי נע ר fa א רוו־ידדיןען »איעמטעט א ונר עזויג! דער האהע פריסטעד רעי איהנעןנוןדאז לוריקנעדזאלטענע תטהרו♦ 1וערדעט "'הי נעניש ער טי י נע ן" ענטנעגען (דא דוא או(3אראהע7לינער ראן דעע פראאאע! פערלייהעטט) ז איי!טע ל״,ר דיא עטט?יכע זייטע רעט פארגעאאכט, ווא לווייא זינדענבעקקע דער נאליאן בערייט טטאנדען; ב"יע אוגד ניווטע איינאנדעד טאזזקאאאען נזייןI היד נריןי ער ראט אין איינע ביקסע, 5 p!hו1״א נא!1,31 •יןן״>ס ראז איינע איט pri גאאען דעט ה 5 tv ס נו ע1, ראז אנדעדע איט pr7 נ^ען עזאזל בעטריבע! יל1 כיוסף ליום כפיר רלה יקשובבה: צהוב סלשים נצרף והעלה מקלפי. צנחוהגריל ?שם גבוה ולצוק. צעק בקול הם ילק חטאת. צותרדויענו ליו יכךכלאת חשם: צבע זהורית קשר בראשהמשחלח. צגתיו א?זן נגד בית שלוחי. ״״ צלח ובא אצל פרו שנית. צחנתו לישלמטהו פני צור התורה: "׳יי! וכך הלה אומר. אנא השם• חטאסי• עויחי. ?'שעחי, ??גיך אני וכיחי ובני אהלן עם קדושיך. אנא כשם. בפר נא. ?חטאים. ולעונות. ולפשעים. שחטאחי-׳ושעויחי. ושפשעתי ?פניך אני יכיחי ובניי איחרן עם קדושיך: ככתוב בתורת משה ?נכדך מפי כבודך: כי כיום חוה לכפר עליכם לטהר אתכם מכל סטיאתיכם לפני יל: יי" והכחנים והעם העומרים בעזרה כשהיו שומעים אר־ז השכם'הנכבד Wyürn מפורש יוצא מיפי כחן גדול בקדשה יכטהרה. יהיו כורעים ומישתחוים ומודים ונופלים על פניהם. • T : T TT: T •:.־:־• < ן• : : • : •• V ואומרים ברוך #D גיב־וד מלכות־ו קעיולם ועד: ואף הוא היה מתכוין לנמור את השם כנגד המבךכים ן אומר להם תטהרו: $י/ה בטוכך מעורר רחמיך וסולח לשבט משךת*ף: , ^ קח מאכלת חדה וישחטו כסדר. קבל דם במזרק ונתנו M. קלישתו־ימס על עת הדה. קפל §ן יהי ןסעדר vv% J׳V% v׳«V\ V׳%V׳V\ VWi׳%WVWVWV׳ %׳\ %/V-A/X/%/V^X י דיעכען, רי[י דון ן וויבער דען ווייגען ?ינדענב^ק c’h לויטער מטיוואע: דענן ע״ינען (וועל5ען ני1»ען דיון ^^!אאעלטען לוהלורער דוון ווידערהוולט בענעדייטען) וו יין זינדענווספער! ווונד בוונד וויינען רוו־ ״י,ע1 פיודען וויבער דע ן קוופןי דעס וונדערן, (דעט ווענלוםיקענדען 3עהא(יץ) דען ער !וופוורט נעגען דדו* ^"'יי, pnrtu ער "עננעפיהרט וועדדען ווירד, ט0ע15טע. מנעלל וויילטע ער היוויןי 15 יענער( טטירע ווידער , 75 3יגנו! ן דוו? ?ינדענבעקעננטניט פיר ויינען טטאע פוו^ענדער אווסען: "הערר! וויך הוובע סוור דיר ןע־ 1יזד'נ’גט, פערברלוכען, נעפ1עפע1ט nhnhi( ווין, זויינע פוואי1יע, ו!?ס ו!ן?ע <וו5קוו^1ינגע אהרן׳ס. דיון ^ 5ע? נעוויי־טעל טטווע וווים»וו5ען; {1 הערר! פער*י3 דוו ץ דיו! וינדען, פערברעכען ווונד פרעפעל דיו! ^ 1 !0״לוד.5, וועד *יינע פוואיליע, וו5^ווויך וו!?ע נוו5קוו»״!יננע אהק׳ס פטר דיר בענווננען! וויו! דווו עס ג ' י׳ייכער לעהדע דורך דיינען דינער משה הווסט נידערטרייבען (ווסטען: וון דיועגךטווןע ווירד ער ווייך פער* ^ ע1, זוירד ווייך פוון ווללען ווייערען זינדען ריינעען; פווד p.i'rt דעע עווינען-וולט נון דיוו פריטטער ע״^.די|ן יויברעע פללק וו. ז. 11._ יעטלט מלווכטעטע* עד יענען וזפפערטטיר נווך סוורנעטריבענער ו1”1ע, ’•1עינן h1| דעטטען בל1ט, דוו? ער וו" נע ן פריסטערליבען קבוובען pt5 לערטרייבען וויבעדנווב, דוואיט עש <י5ש כיוסף ליום כפור סליחה. קיום ליוהישיוח חח במחתת פךרם. קלה וגלד רזי וארוכת :ד. קרר לתיוקה שלשת קבין.גחלים. קן־נו ל1ני' וגדוישרח דקה . קלט וחפן והריק לחיוך פןך. קפץ סחקרז בימין ומךבשמאל. קיש ¥?גךיו לפרצות וקרבלבדים. קטולח שם ביקמיו ועשן קצא: רובה ממרים מנו נטל דם• רצף ונ?:ם וקם בין שרום• "" רצוי סויות טכל והצליף ?מקן. רום מעלח אחת וממה שבע: «•! Itt : ^ רום הרמיפו יחיף מלכם. תלמי שרי רזי תת ובולם. חיודלה נקנו אוספי זרע שללם. תתלה בשרו נושאי'אלפיורר ברנ.|: ההתייורת ארץ צבי ז.מר'שפמו. תנו צרקיוחיו חצץ דהיול'?, נתיבות: תקורה שולחיו אמון לא אבוב. תיוחליקט בצנלה שלג ביום קציר: מציואתם רוחצו ממנף צחנתם'זבו. שלמים תמימים בבור כפימיו זומכו. להגיד'כי מטהו־ם מקור מ?ם הרם. "פקוח.ישראל טנקם מים נאמנו: בטוהר ובנקייון לבקי ויוטהרו. יחדשו’בחדשי בקרים מכתם יצתצחי. רוממות אל וחגלכנרונם. ?לשונםריוןבפימיושייריחדש: עילוברמדומלר, ביראדה.' קדוש לשךא5 מקדיש קדושים•"לשנן לרנן לתיופף ו׳לצלצר־‘. ולנצר! בנגינות ולהנמים זמר: נחבקיטבמוז ימי1 רוממח w\wv^%׳^w׳^\v v-xs/%/vxx wvwwv vyw־ v •v-v •vw\ vva •x v׳xx/v'W%/vx׳x׳w\vwv\ vxx/v׳\x vvv ער דייו פעדו!דדנוגנען פירדען פערווןהנונגסטווו: ו!1ימ דעע ן:ע!עטלבוכע • t'Jhn דיון הענדע ווונ,־ דיון נעווענדער ווו«ט, בוודעטע לוע רריטטענאווהל, לוון דיוו נהזיעגען געעעגדער וון ווונד cimi וובעי״״ה וזענדע ווונד פיטע. נווכדעע ער נון pírt■ !יין !!ידדער וועד דוו! ווידדער דער נוןליוון נעוועפערט. ווייד י מוסף־וופפער נו! ך פוורטריפט געברווכט ד.ו4טטע, rirtii ער ה ע נדע ווונד פיסע, לףג דיון ;עסענדער י"' ׳ בוודעטע, t'irtii וו::ער*וווה(ט הענדע ווונד פיטע, לוונ דיוו(יינענען געווענדער וון, נינגיוויןדוו! וו1זערר.יי'ינםטים גוווזע דיוג נעפעסע דעט ר״כעדווערקעט פ{ון דוורט וועג, ríni הענדע וו ונד פיטע לקג דיוו 5ע1וי1נרער ו״>ך (ווע51ע דוון וויו עוועע פערווווהרונג נעברווכט ״ווורדען) בוודעטע, לוע דיון נ^דענען גע״עניעי '״׳.' ט*ע eirtii וו3עראוןד.(ס חענדע ווונד פיטע. הירהיין׳' פערריכטעטע ער דוו! ’;עוויוהנליכע וובעידו!פ£עי׳ י"”־״ונ; דוו ן דוו! רייב־ערווערק, ו!ו:ד לינדעטע דיוו געווייהטען (וואבען וון. נווך פוון?עגדונג וו?ןער דינסט£עיר': וי*. rirtH ער נון נטך וןיינו!וןד.ן חענדע ווונד פיטע, לחג 1יינע גע!וווהג[י5ע ר,ןיידונ5 וון, ווונד נינן דוון ו<יע iSccwrt( ווונטעד דעע לויוכלען דער וויהן בענ!ייעענדען עעעע נווך !יינער וווווזנוננ. — חסמה. ירד נסמכים במלאה צרק. משוכים ל0* שעךיו ברננה. "וששון ושטסהי״שיגו נצח: ששים וגלים בשמיו כל תייום. ?דים בשמרו־' את פניו. <״ זייו אורם כשחר לבקע. קולם לשאו דךונובגאון צור עולמים: • ' אשרי העם שלבה ליו. אשרי העם ש;י אלהיו: ;ויום טוב היה עושר, כהן גדול לכל אוהביו כישנכנס כשאם דצא בשלום בלי פגע: וכף היתר, ואפלתו של כיהן גאל ביום הכפורים כצאתו מבית קדיש האדישים בשלום בלי פגע( והי ךצ'ו! ס?!«יןז ן; אלתינו ואלת' אבותינו שתהא תשנו־־! ריאת סבאה עלינו ועל ?ל עמק בית לשראל: שנת אוצף־ הטיוב תפתח לנו. שנח איוסם. שנת בר?דת. שנח גדרות'טובות מלפניך. שנרד י דגן תירוש ויצהר". שנרד דלודוה ו־צלחח וקומיים.ישנתיויעוך בית מקדשך• שנתיזול, שנח הלם טובים' מלפניך. שנח טלולה ונישומה אם שחונה . שנת:מתיקו מגרים אח' תנובתם •ישנת כפרהעל כלעוניותינו. שנת ?תמנו ומיימיני תברך. שנת משא ומתן• שנח נבוא לבית סקדשני • שגת שובע •"שנח עונג • שנח פרי בטננו וגורי אדמתנו תברך 1יו0 ♦ רער תבערפריסטער פפ^עגשע תיאאער ו!יין פדיידענ5עסט פיר ויינע פריינדע תנלושטעלוע!, ííii) דין ואים לוג תדס דעע ת!!ערמ"1יגשטען ווו:ד מתנע וויינען ווידרינען לופת!! ת3גע[וי3ע1 איור. p*h מעד־ 1'שנעדדגן וווים דעע ת!!ערמ”!יגסםען prs פעחתמנונגםםתג, בעטעטע דער וובערפרישסער פת1גע:רעש געבעטה: יהי ♦ עש וייוו דיין ווי!!ע. עוויגער, תוגוער תוגר וווכ:רער פעטער גוו ש ש! רוו ש דיועש קינפטיגע יווהד, .£יר "'5י ת!:!־ גחנן ישראל דיע . *A3C . וויין יו! מד ווי! 11׳pr5L חוו ואגו דען 3עמע!טער דיינעש ועעגעגט יזפפנעשט. וויך 3ת!!עס וו;«ד ^נעגדייכעס יתמד . תיין יתמד 3ת!!ער ג!יק!י5ער ערתייגניש, תיין געשריידעיאתשש־ תוגר תמ1 ־ ריישעש יתמר. ‘I יתמד רעש פערגניגענס , רעש ג!יקעס תוגר וותה!בעפינדענש. תיין ותאאע!יתמר p'h מוי! ע ריינעש הייןיג־ י',^0■ ודין יתהר רעם תיבעד5?וסטעס. ווייו ג?יקגע!יגעס יתהר. תיין יתמר רעם טהויעש, תוגר רעש פליישיגען ביית תגמת!טעגרער מיטלע. ווי ן פדוכטרייצעס יווהר. תיין יתהר לוד פערגעבונג תומרער וינדען. תיין תן ^י״ייג תוגר געטדעגקע געועגנעטעש יחהר . תיין יתמר רעש געוועדבעם . תיין ותאאע[יתמר p’h הותע תוגועדס '׳נשמואש פיר דית גע:וואאשע נתלית! *' . תיין יתמר רעד עמזפרים!יכקייט. תיין עיגעל!יכעס *תמר. וויי! — —---------------- ספייוע ^ ב*גקתננש!'ך התש תיין גרת ס ער שר;"? דער נתלית! קיינען תגטמיי! pn לווייטען טעאפע! געגתאאען. ווייו גיי עריית תוגר תונת3מעכ4יג אתר, דתחער תויד צי!ע תין ערעאדען [עגרערן לוריקטייבען תמנע אעמר רען ל1 כעויצע*. Te,•1• ס (ג) ס מוסף ליום כפור תבחי. שנת'לאתנו ובינוי תבר!י. שנת קהלנו תושיע. שנר־י הסמיק יגמרו ?גילינו. שנח ש5ו0 וישלודה. לשנה שתיור^יסני קוממיות לאר׳לנו. שנה שלא הפיל'אשה אח פרי רטנה): שנח תעלינו שמחים לארצנו.'שנה שלאתיטרכו עמך בית.ישראל [ה לזה ולא לעם אחר בתתך ברכה במעשה ידיהם: \!!b אנשי השרון דרה אומר. ;ה• רצון מלפנץ; " אלדזינו.יאלדז• אטהינו ♦עשו בתיהם קבריהם: אמת מה נילדר היה כהן גחל בצאתו'מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע*. :y ץ ־ VS V ז 1 T •• • : TI** f T: •״ ״V • : T : • TIT חזן כיוך דען 3*S כעחרדנעט כאוהל הנמתח בזדרי מעלה: כברקים היוצאים מדו החיות. כגודל גדילים בארבע קצוות. כדמות הקשת בתוך הענן. כהוד אשר הלביש צור ליצורים. כורה הנתון בתוף גנח חמר. כזר הבחון על מצח מלף. כחסר רבתן על פני חתן. כטיוהר הנתון בצניף טהור. כיושב בסתר לחילות פני מלך. ככוכב הנוגה בגבול מזרח. קהל מראה בוזן: מראה בוין: מראה כסה מראה כסה מראה כס: מראה כס1: מראה כרזי: מראה כסה מראה כס1; מראה כסה מראה כמ: כל ^VVVvVVVVW »wvvvvvv^vvvvvvvwwv־vwv^\ xvwwvvwvvwvwv vv׳\vvvvvvwvvvtvvwvx w יחהר פוו^ער :ע?ען פיר דיון פרוצט חונוערש ?ייבעש חו;ד חונוערש ערדענרייצעש . ?ויין פיר ח!כ!ער חויטנ;1,^* יוונד־ ח:^ווואען ?!ייצעש י ולהר. וליין יוו־ר נוע היי? חוגורער כע»יינדע. ווי! דער נווטט?יכען הו^ד ריי"עם 'ינויל ודין יווהר דעש פרידענש ווו;ד דער בעהחרר!יצקייט . וליין ייוהר ילין ווע!צעע דורו ווונ! i!h׳1 פרייר'3 פיהרעשט :חך חומערע 1ח;דע; חיין יחהר חן ווע!צענך דווו ח11ע הענדע וורבייט דיינעש פ?^תעם 'שרא ווחי נען זוחנעשט, דחאיט קיינער פולן חיהנען וזעדער דער הי!פע דינעש ברודערט, נחןחיינעש "דסןענדעיסבעי ו י ועל♦ פיר דיח שיו! ־ בעווחהנער * החט ער פול^עודעש נעבעטהעט: ״עש 1"h יי,! "י^ע׳ ע״י1ע", ״חו:;ער חונדחוגנרער פעטער ?חטט Í דחשניצט חיינטט דיח הייוער דעי שיו1‘ כע״0יז5ער י|יהיע גיעבעיאשרי שיי! ווחר חיינע פרח״יק חין ארץ ישראל, p’h טד.ח1ע. חוסריננס 5ח! לחנדנעכירנען. מוסף ליום כפור רלח ?ל אלה בלויות ההיכל על וסיודיודזיו. ומקדש הקדש עדי ?זכיוניותיו. וכהן גדול עומד ומישרת. רוריו ראו ושמחו: 7 }**יו 5 T -T I T ** T אשרי עין ראתה כל אלה. הלא למשמע און דאבה נפישנו: 'לישרי שיו ראתה אהלנו. בשטרות קהלנו. הלא למשמע אז; יאבה נפשנו: אשרי עין קאתה.גילנו. ריצת קקד״גו. הד*א למשמע אזן דאבה נעישנו: אשרי עלן ראתה המשוררים. יוכל מיני שירים. הלא למישמע אימן דאבה נפשנו: אשרי עין ראווה ןבול המחכן. רוי ביו שען. ?נלא למשמע אמן דאבה נפשנו: אשרי עלן ראתה שמתח בית השיואבה. עם שיואבדז רוח דוקיודש רוח נדיבה. הלא למשמע אזן דאברד נפישנו: אישרי עין ראתה פריישח כחי! ט־שם.צ'ועק אנא השם: הלא למשמע אזן דאבה נפשנו: אישר' עלן ראתה קהל קדושים. רוגשים ?בית קרישי הקדשים. הלא למשמע און דאבה גפישנו; אשרי עין ראתה שני המלבן• משעיר הקרבן. הלא למשמע אזן דאבה נפשנו: אשרי עיןיראתה תמירים קרבים. בשער 2ת רבים. הלא למשמע אזן דאבה נפשנו: איל עונות אבותינו החריבו' גוה. וחטיאחינו האריכו קצו. א?ל"?כדיון דברים תר,א'סליחתנו'. ועברי נפישנו תהא נפרסנו. «ל א׳צרי♦ היי? דעע יוויני1 דלו: דיס erűn נעועהען! וולוד.ד1ין! 13ווט £ph הוודי!ן ולוני!! 3י!טרי3ט זין רןו6־ ^ !עע!ע! .דיי! די1 נ{ וווינע דור: ווונ:ערן iihS ]vzuva דענו £ו!?קי1ס נעועד.,!]! וולזד.־ןיך ! 3!לוס hí| הלו־ דיזעש cl'cc יזייןי דייו טענ1יגען ןע£ער «ן, דייו דע? יז!שי«ינטטען. 6י1ט«ר דיורנע2ביו3ט pruiSii צרי עין מצאו:ד. פועלי #קד חלל עשו: עשי צדקה לא* נראו. שונאי בצע לא עמדו: גרמינו ככלי ריק• מכל נשאךגי ערומים: לא נביא ולא חזון כנו. כעורים.נגשש ונלך: יום ייוס נאמר מה בסופנו.'טוב מור־ז מחליט זלמרנו: חיינו תלויס מנגד. זרים לראש ואנחנו לןנב: ומה נעשה ומטמינו עשי׳ הן' אנו כלא היינו: דלים נבזיכש וישפליט.' נעולים מאוסיכם ,וסולם: בגי נקר משלו בנו. אמרנו נגזרנו אכלנו: ארון הקל עלני• ושלח ישע לגאלנו:. אלתינו.ואלדזי אבותינו*. אל תעש עמנו כלה. תאחז לדק במשפט. 3ביו>! תוקחר1 לנגדך • שמנו מספרך אל תמה: נשתך לחתום מוסר. רחמיך.יקדמו דנזך: דלוו־ז מעשים בשודך! קרב צרק מאליך: הורנו מה שנציעק לפניך.'צויז ושועתנו במפגיע: ותשיב שבות אהלי תם. ?תקיו ראד־ז ?' שממו: זכור' שחתה לא תשכחלעדורת מפי.זרעו: חותה תעודה תתיר. סודך שים בלמודה: טבור אגן הסהר. נא אי יחסר המזג: ידע אח אשר,ידעוך. מגר עם לא ידעוך: כי ת'שי3 לבצרח• לכודים'אסירי התקוה: ת1 v^vV1 33♦ ♦ rirtairta! הו!םםען ו!ונז בעהעררנזם! דוו דוובטען וויר : נון וויום עם nirt pírt נעכועהען, ווירי'גי 6ע11ווהרען! 1"05עדע ווונ»ער יוון, rt הערר! וןונד וענדע דוו: היי1 ווונ1רער Ipnrthv 1 rt כ* ע ר לז י כ ד ווו נזרע ר 5 עם ע ר גווענו; אל, rt רייב ווונו ני05 גענלין Drti !1!'irt דיינע הוו נד דען רעבנוספרוך לוריק חוו(םען, ווען Irtó י*' מורםהיין געטפרווכען ו! סטרייך וויהן ניכם וווים, ווונ:ערן נוואען, וווים דיינעp בו5ע! ר■ יף;ן, קעננע דיון לין ערקעננען, ווונד עער״ירןי דיוו דין !ייגנען. עיהרע ויון לוריק נו!ן וויהרער בי ויו! דיו! גע5עםמע(0ע הם£םנוננם5מ!1ע! ן רט מוסף ליום כפיר והן אנו עתה: כייך תשר״ק (uriTihy . ?תועים ואין לבקש. כשבוןם ’ואין לשיובב: ?רעבים ואין להאכיל. ?קנים' ואין לקנות: י ?צמאים ואין להלקות. ?פתאים ואין ללמך: מניפים.ואי! ?לסיב. ?שנואים ואין לאהוב: ?נהדפים ואין לקרב. ?מנדים ואין להתיר: ?לקה־וים ואין אדוניכם: ?כפופים ואין לזקוף: ?יתומים ואין להם אב בטמאים ואין לטהר: כחסרים וא\ן ?מלאות. כזנוחים ואין לזכ ור: כתומים ואין להם מנוחה. ?דלים 81ך לחננם: ?גירים ואין לקבל. ?בזרם ואין לכבד: כאבלים ואין למנחם. אנוסים ואין מנ׳וס: אלהיט ואלה♦ אטתיט: כיון השר״ק: אט תעינו לא תתענו. אם שגעו לא השלנו: אם רחקנו קרב נא. אם קרכנו לא תקתק: אם צעקנו לא מעלים. אם פשענו לא תפרע: אם עוינו לא ל«טיור.זאם סרנו לא תסור: אם נקמנו לא'תלחם . אים מרינו לא תמרנו: אם לצנו’לא חלסץל אם ?חשנו' לא הכלה לאם :לדנו לא תטביע.'אם טעינו לא תטאטאגו: אם חבלנו לא החבול. אםזדנולאתוכיור: אם וכחינוליא תוכיח. אם הרשענו יא מרדוף: יי אם ־*',*■’* WWVVVWVVV\VWVVVVVW\VV'וד(יננ<1 דיוו קיינער חויפניאאט ! bm £עריזבםייעט דיוו גיעאווגד ווצטעע! 11'b טרוי־ י5יע {והנע טרוופטער! 11'b בעדרעננטע יוהנע לופ(וכט! p א0 ♦ וויי האבען 1b« פערחירוט• 1rt obi« ניכט j'b חומרער חיררעי וויל 1:1b !rabn סער^ננען; b 'ער״,ר1' 1b« ניכט! וויד 1:1b !rabn ענטפערנט; b ברינ; 1b« דיר ווידער נאהעי. 1)1b ווען וויר לווכ* דורך 0ע דיר נעוזערן, b ענטפערנע 1b« ני5ט! אם מוסף ליום כפור אם דפקנו לא תדחה. אם געלנודיא תנעל: אם באני לא תמאס. אם איפסנו לא תאבד: ומרוב עונינו: "כ!אות לב לא השגנו. שקט קוינוולבא רונז: תם.קח וחני1 שפלה. קרבה לשועה אמרנו ונתרחקה: צפינו לטובה וברוקדח ממנו. פח נפש בא באסמינו. עעני! ?משלחלדינו. שמחה עךבה׳מארץ: נארתלבולי שדה. זמורות עדניה לנכרים: ונמכרה ארץ ביד רעים. חון בצע לא מצאו בה: זדמינו גם ממציוא לד. גלח שכר היצורים: בעונינו בית מקיש אל חרב. אסף חסד מכל אנוש: אלהינו ואלהי אבותינו: ניוך איב געררדנעט: תאמר למחיורד אשמינו. תבא לחריש ימינו: תגלה שנלי ‘של־ומינו. תדגיר לגדל את שמנו: • • > ן •ון * #e• . • • תהדוף _ A אס♦ 11**1 1rt« ניבט ווב׳ ווען וויר וון דיינען פפוורטען פ0צען! £עיוו3טעווומ ניצט, ווען 11*7 «3מ1*ץ נע»וו3ט! פעדטטווס ו1ונו ניבט, ווען וויר לוריק קעהרען, ווונד רי3טע זווג! ניצט לו ניונדע, •*"’ 11 לווג1 פערנווננען היובען. ומרוב♦ *fi ווונ!רע 1*גחגן» 1ו!טט רויגט סו1ד דתרוון, ד1זס 11*7 וזונגערס הערלענס וווווגט רצם עררייג*^ ד ו! ס פערדריטןיצקייטען ווימטרעפפען, ווען 11*7 וזוג! גווך רוהע !וו־גע!. הו. ך 7hn וזונוער t phncp'h ___ טיעןיוומט עט נעטנקען! ו!פט דווצטען וויר: עט קוון ני5ט וועהר פערנע 1יין, ווונ:ער היי?, 11 בער — ״*ח ווייס • ש דמינו ♦ וויד !*גד גוונן וובנעסניטטען! גיאו! גד רייכט 111;: דיו! וזוונד! 7-וו ערקעג:טן-נקי-ט וו-! ט פעיב^. פון ן דען טסערבזי5ען! {יידער! עד וויזט לערטטווהרט, דער ר.יי[ינע טעאפע! נווטטעם \ ווו נד ט1!ע טוגיעני פ טווו1ונדען וודט דעע נעט(ע5טע דער אעגסען! . וווג1עד וווגד וווג1עדעד פעמע7 ג^טט! , תאמר♦ h טפרין דוו ט ווונ1רע !מדען פעדםווינדען! i’MHrtp ו1וג1דע פי!-ע ל! ער:ייעדן! !יום יט 3 <ען דוו: יווהר ווו«ערט סרידענט! 1יוט וויהן ניווט ו1עררען וווג1עדן ניוויען Í מוסף ליום כפור רג׳א תהדוף מהדוס מתקיוממינו. תופיע ממריוכם לריוממנו:. יןנ1ר רחמיף לרתמנו. תרויש מנחם לנחמני: תטסר שמצת ?תינו. תלדע כי ארזה הוא אלהיני: הכפר עין’זדירננר. תלוי יאש ההן להחלינו: המחיול עקשוח מתינו. הנאום להעצים ^תינו: הכליח ש5י3ת שיהנו. הענה עסירי פצמנו: הפנה לקיימם ®[?הנו. הצדיק'ניב שפתינו: הקרב קץ משיחנו. תרצה רית מחיותינו: השובב מקצרות ילתנו. תחמכנו ולאזור הדביקני: אלתינו ואלת♦ אבותינו: (אך א׳ב געארדנעט אזר־ הזרים להשיבה. ברחמים גדולים הישוב אליה: נלוז לה יום;קם 3?ב.'ךברןד השלח ותרפאני: האר?נין:אלינו.. ואלחישכסנו לנצח: זכות הררי קדם זכור. למארה ניעורים אל־־‘ הזכור: טמאה מעלינו תסיר. לדירות WF אד1 תישכח: כלולות אהבתנו הזכור. לכתנו אחריק 33זדבר: מישבנו ונרוץ אחריק. נתנו ״והביאנו אל תרריק: ?ערנווסמבנו ונחיה. עת כי השמיענו קוקז: פצני משאון גלים. צילה החריב באפל: קומהבחרונךעל גאים. רומהעזןד ורומם ש?לים: שבור זרוע רשע. חמלוןד לב־ך בקורא* שמך: תודיע ♦ פיהרע חייהן העדביייו, דע! לייטפזנקס ^וונ2ערס משיח׳ס! ו*לזן:ען חומדע ^עבעטהע דיר valnhii-^ ויין! א ואטא1ע אומרע לערטטרייטען אויש rüh! ענדען! וייא אונו טטיטלע, אונד D’lo א 01, »יא °ר° אן דיינע 1ענדען! סונוער גאטס אונד אונוערער פעטער ג אט ט ! ♦ א 1יי5טע טיט דיינעע 5יצטע איהר, דיא איע פינטטערן וואנדע?ט ! בעווצע וי א טיט דיינער גר$סען יוי״טתערליגקי׳ש! לייגע סיהי רען ראצעטאג רען דוא p'ú הערלען האטט! סי? דיין וו$דט דאו *1M היי! ט! מוסף י^ום כפוד תודיע לעין כל אטים. כי אין אלות בלעדיק: 3י תביאני■ למי ק!שק: יתפסנו כבית מרןדשןז: אלדדנו ואלוהי אב־ותינוג . . כיוך דרייפטצען א־ב געטרדנעט: . « . אופל אלמנה תאיר, ביוהו בוכיה תבהיק: גיל נלמודה תגיש• דלף דמעתה תרסיס: הר משמם תמרר, ימשוב ואליו(W>: זוסרןבולף הורית. חדר חפתקתחרש: סינף טסאתה חטמי• יופי לקרת תוכרח: כדכוד כבודה תכיוננה לאורה לאסים תליה: 0לךמכבוךןד חמלאה. נצחי נצחים תנוססה:'ע5וםע שמחות תשבענה ענן עשן תעטרנה: «וז פתחיה תפאי■ צדק צנועים תצמית': קמי קהליה תקיא. רגש רנלים תר'^ שבמים שכחת תשובב. תקרא תשרוק ותתקע: כי תביאם למי ,קריש־. ותשמתיס כבית תפלתק:........................... אלהינו ואלת• אבותינו: 'תת; אחרית לעמק. תשיב מקדש לתוכני: תיומם הרמריוס מרים. תקומם קרן גרועה: % w WWVtWW^Wl\׳WWVlVV\ w׳w\ > תצהיר ^ י %J VvVvvw^wv\ywwww אטכט עט 5טר דען טויגען ט((ער ®ט(קער קו:ד, דלו ט עט קיינע גטטטהייט גיבט טויסער *"ל רדינג טונ: נטך דעע בערג דיינעד הייןיגקייט, טונד ערפרייע ט!נו איט דע5[ הד!ע דיינעט היי(יגטהואט. ן ט1נ!ער ט ונד טונגרער פעטער h4 ט מ! א• 72 ♦ ט הייטערע !י ט טדל’, דיט בעטריבטע וויטווע! £ערע(עהרע דען וויינענדען דיטטעמהייס! פיי טיהר פ־יידע העדבייט, דען פעד(טטנען! הייס ט י־ ן סי וייגע!, דען píVjcö טיהרער טהדענע{! גיב טיה£ !" הערר(יבקייט ווידער, .יענעע עדען בערג! 3ע:ו3ע טונד 3עטטרטה(ע מיהן* וו״דער! (טט טיהן זוייס ןייצטע| י י ט3ג(טנין דיינעט טעאפע?ס ! עדנייערע דיט ליאאער דיינער הט((ע! רייניגעדט פטן ט((ער טזנרייגיגהייט! בעני/., ט־הן -ער מטכהייט יג?טק! בעפעטטיגע טיהרער הערר(יכקייט פיטבט! (טט נטליטנען ווטנדע(ן !p'r סטרט׳* ט״הרעס (יבטעט! 5י((ע :'D גטנן איט דייכער אטיעטטעט, קטניג.! ערהטןטע ץ״,ןו עודן;ע ,ג״<;וע( ) ןעטט »״ט אטננע זיט ! ט!אגי3 :יט איט ווט!קען דער רייצעראערקע! פעדהעדר(יכע ודהרער טהטדע פפטסטען! נוידעד ט1'פ3(יהען, דיט טוגענדהוופטען רעד(י5ען! פערבטננע דיט •אידעהטצער טיהדער געאיינדען! ע'ה?ע ,־י, ודדער טן, דיט 5ט((ען הייפען דעד פעטט(״3ען פייעד! 3רינג!יט ,p'V , דיט לוריקגע(טםםענען מטעאאע ■ ווינקע ד,ער3ייט ט! נד 3(ט: !יט לו:טאאען! פיהרע זיט.הינטועי רטן דיינעp ד."(יגען בערג, טונד ער£ר»ע די• !":3 prעטהוי:ע. ט1 ר:ער גט 0 ט טורד ט! ננער ער פעטער ג ט מ ט !, ♦ rt געוועהרע די':ע5 pט(ק h"| ג('ע('צעמ ענדע! 1עלע טיהן אידער טיף דען הייזינעז טי! ט!נ!־ער איטטע, פ •ד,רע טיהן הטך ט ועי, pih יענע סנהלוהע דער הטהען געבירגע! (טט עם הטך " רד: טבנעברטצנע הטזלן! ' י TTTt־'?5 ימב מוסף ליום 5פור י^היר מהשביאווי. ת?ארי'וש3ח בדר: תעמד, בה כזלר^ה >3!ק. תביר חוקה מעיר: תנעסרים מןבו?יןד. תמציא צדקה $ךסף; תלבב אחךגעסןל. הכרות לה בריתתרשה: תקר 3?שה בעיניה: תטהרנה במים טהורים: תחנה בעיר חנה דוד. #ף’קיו™ תמרה: תיוריע לבל אקבתנו\ תהלך בקרב מתנותינו: תדרוש גאלה לגלותנו. תגלה קץ לקנוחני• תבוא מתרח לרחמנוי. תאמירנו ל1 וגאמירןד לנו: ומרוב עונינו: תשדיק: תעינו מאחריה. שגגנו ממצוהיה: דוחקנו מבית חיינו. קלקלנו ארח־ות ע־ולס: צעדינו לא ושרנו: פשענו לשפקדשך: עובנוח־וךתך. סרנו #אמרי פיך: נאצנוך במעשה ;דינו. מרינו ומרךנו בך: לא לקשבנו לדברי נביאך. כעקנוך ללא בקישנוך: .יראתך מלב שבחנו . טהידחך במעשדה'לדינו ממאנו: חטאנו לך ץ #לדדנו. זעמנוך ביוב'עונינו: ואמצנו ארח לבבנו. הקשינו אח ערפנו: דביל ''׳'\VV\'W»\V»W\\'"VVVV>A.VVVVV׳\\|A.,».VVV V\>x\V\A*A\V\''W\^\V\V\VVV\W\V\VV%״V\׳Y*׳\.4'\l\V תדרוש ♦ »5ע יוו;: ווויט דעע irorto לו ער?ו!:עך! otil עט ערטיינען, דוו! 2ע0י1«!טע 1יע1 , לו «,וונ!רער ’1'2 . uHnfaS'iiW1ע:ובע 2 cihוו1ד «ויט דייגעד ביורווהערליגקייט! פערדריס ווו:: דיינע ר.ולד, וו1נד וויו סעוי.׳. י׳"סען דיר טרייע. 1מרו3♦ Uh"! ווו:!רער !';דע! {ווסט ! — וויי זיני ווירריג פוון דיר גי1וויצען, הוובען pírt !;irt דיינע 4ע־ $3ש־ע ניכט בעקתוווערט , pnm ״ווורדען וויר prts ד.וי!ע ווו:!ערעפ 1ע2ע:0 ענטפערט, ןויר הוובען דעמ ווענ :יטט!י5קייט ל״וידער געהוו:דע{ט, וזו:ד ני5ט דיוו רעצטע בווד.ן בעטרעטען. וויד :ינד די י נ ע:ן הייזינעןנאיוע! 'u:'r’־"rt געווארדען. ד,וז2ע! דיינע !ע ד, רע פער{וו0טען, 1 *cmי:ד וובגעו«י:ען פאן דען «וורטען דיינעס »ונדעם. 'יי הוובען ווו;! דיי;ען וןן:ווי?!ען דורך ווו::רע טהווטען לוגעלוזגען. וויר וווורען וו^נעהוןרווו;[ ווו;ד טדייןוו!, ווו;ד \)כע| דיו! וו!לרטע דיינער פרו!פעטען :י5ט נעהוורכט, וויד הוובען דיךעדלימט, אורד ני5ט 2ע:ו2ט. וויד הוובען 3ו!טטע50ור5ט prtö הערלען פערנעססען. ווירד.וו2ען דוו! ריינע סעדווונרייניגט דורך ווונ!רע טהווטע1. וויד ^כען דיר געדנדינט ^ גווטט ווו::ער הערר! אונד דיך ערלידרעס דורך יוונ;רער !ינדען »עמי1. וויד וווורען פעי־ ש0?ט אובד הוון:פשוורי;’. ■מוסף ליום בפד דברןלאחיור קשלכנו. גולוזן: לא רעדנו: .ביוןןל.נהרס בעיגיגי• אי?ןי ym נסטאינו.: מה נדבר ומה נצטדק . •ומה נענה לממנו מענה : גמלנו טובות וישלמנו רעות: ו^י׳ יש לנוי עוד צדקה ולזעוק פני המלך: סליחות למיסף של יום כפור m? ס^ה לנו אבינו כי ברוב אולתנו ׳שגינו . מהל י לנו מלכנו כ♦ רבו עוננו: T I • T ; • • T T * i ־ • - T "־ כיוך א״ב {עוורדנעט ווונד טזיטוין דער נמ»ע דעס סערפווססערם אפרים בר יקד • '™אין^ה 1להשיב ולשיא פנים. בבושת עלומי פני לבנים: נכרו דברי עוינות ךאשונים־’ דופי נתן עם7אחרונים: הנה פסו מישוחים כהנים. וישכעה' פוך־שים ליום זה נכוגים; זריזים היו אחר מתקנים. חסידי עליון בני הסגנים: טבילות חמש ועשר הנמנים* ידיו לקדש כתקון" רוזנים: כבשנים עשר ושמונה עשרה מנים. לבוש♦ שרר בגךם שונים: מזה בן מזה ישים קטורה לקנים..נגש להגריל על שעירים י מזומנים: ם§ו והתודה שגגות וזדונים. עךך ערכו לאדני האדנים: פשעים כפר בעד שומר אמונים* ^דקילין דר מעונים: קשר,לשון וחוט השנים. רחום ! מלבין מחב אונים: שמיי היו בלם פיונים. תורה זובחים בקול הודו עונים: אנה אני בא בבהל רעיונים.^, כבשתי והנם י משתנים: ריקנית־ ביאה שלחוני המונים. °יחורופני לכמה גונים: מיי טובי ומה יפע ואם בודי כח אבנים. נירחטים לבא בבכי ובתחנונים: רחמיך רבים והסד קטנים. יבואונו חסדיך (צדקת איתנים: קוראים רחמיך ועל חקז־ך נדונים. חייףם ^ירך ועל צךקותיך'מסוידים ונתונים: כ♦ על רחמיך הרבים אנו בטוחים. ועל;צךק1תיך אנו נשענים: [לסליחידו אנו מקוים. ולישועתך אנו מצפים: אתה הוא" מלך אוהב צדקות מקרם. מעניי עונות 'V^.VVVVVVVVVWVV^A^WVVVVVVVVVVVVX'VVVVVVVVVVVVVVVtVVVVVVVVVVVVVVVVVVV^A.VV׳ דברך♦ ד נובע ן דייני! וווורטע הינמוון נעוווורפ?גן, ו!ו:ד די י נע הערר!יכקייט ניככו פערקינדעט • י"עי יט^?, b׳U דייני.׳.־ היי5ינקייט ווווודדעילעדטגווורט, וויי! וויר נעוינדיןט החכען, י1ונד ו!ונ!ערעט פערגעהענם ף״!ג ל<1רסרי»»עדט דאוג הוי; דיינער ווו!ננע. .,jjj מה♦ וווו! !וו[1ען וויי Ypjhi וווואיט יוונ* רע5ט£עדטיני11 וווו! prs'rt ערווידערן ? אוי,pr דעי יי>גן *0 ®.D ühnu]r.ru׳!| עדליי;ט, אוו;ד וויי ר.וובען ווידוע כע!עס פעד^ו!!טען ? »יט ווע!כעד טוגענד קוזנרנן חיר דעס 0P' «ונ4ע1'3מ וונבעטהען ? סליחות למוסף של ♦ום כפור דמג שנות עמו ומסיר חטאת,יךאיו•. 3;רת ברית לראשונים. ומקים שבועה לאחרונים אתה הוא שירךת בענן כבודך על הר סיני. וחראית דרכי טובך לטישה עבדך: יאךחות חסדיך גלית לו. והודעתיו פ♦ אתה־ אל רחום ,וחנון. אלף אפןסי זרב יוקד ומרבהלהטיב. ומנהיג את יכל העולם כלו במרת -הרחמים(כן כתוב ויאמר אני אעביר כלי טובי על פניף,וקראת♦ בשסע לפניך ןד/נת♦ את אישר אחון ורחמתי את אישר ארחם.: *• 1 V - י•• __ אל ארך אפ:ם אתה ובעל1 הרחמים נקראת. •ודרך תישובה חולית: גדלות יחסיך וחסדיך ♦ תזכור היום ובכל יום לורע':יךיךף: חפן אלינו כרורמים ♦ כיי אתה הוא בעל הרחמים : בתחנון ובתפלה פניך נקדם . כהודעת לעינו 'מקדם: מחרון אפך שוב♦'בסו בתורתך כתוב: ובצל כנפיך'.נחקה ונתלונן^יכיום.וירד י♦ בענן♦ תעבור על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עטו שם: תאזין ישועתנו ותקשיב מנו?אסר. כיום ויקרא בשמיי וישם נאמר: 1 1 •• ן 5 1J וז :{ 1 .V זי * דעכו־:ה;וה על פניו ו?קךא* ♦חוח! ♦חוה אל רחום וחנון ארך אפי.םורב חסד ואמת: נוצר חסד לאלפים נושא שן יפשע וחטאה ונקה. וסלחת לעויננו ולחטאתגו ונחלתנו: 'סלח לנו אבינו כ♦ חטאנו♦ ?חל לנו מלכנו כי פשענו: * כי אתה אדני טוב'(סלח (רב חסד לכל קיךאיך: מה נאמר לפניך יושב מרום ♦ ומה נספר לפניך שוכן ׳שחקים: ?ה נאסר לפניך » אלוהינו ♦ מה* ?דבר ומה נצטיק: ואתה אלוה סליחות חנון;ורחום איך אפים ייב חקר ואמתי: רהמיך רבים. אל הבא. נרחם אב. ל«י הישועה. יי צבאות עמנו וכר: <״ סלח נא לעו! העם סגה כנדל הסדן: וכאשר נשאתה לעם מפיצרום לעד ה^ה ושם נאדר: מלפנ ך: רחמיך. אל הבא. נדהם אב. ליי הישועה.יי צבאות עטנו ונו׳; אלהינו ואלהי אבותינו: כיזך א״ב ןעןידנעט ו1ונד 10'0?'ץ דער (i'Mrt דעם סערפווססערם בנימין: אבל אנחנו חטאיםואשמים. במה;תכפרו עונותינו העצומים: גלה ממנו כביד כ׳ בית ת?ארה.מאז אין לנו סליחה ולא כפרה: דירת הקדש כנ?נה על מכונת החוטא מביא קרבן ונסלח לעונת ואם לא השיג בטיבה תקנתו במועט ♦ כי אין ליי מעצור להושיע כרב או במעט: ומנת שמנה עדים לכהן גדול המכפר. חטאי עטךיבמו להתכפר: טוהר הכתונת ארוגה פשתים וצמר. חטא זריעת כלאים לכלות’ולגמר; מכנסי בד ממתנים ועד ירכי.ם. כופר לגלוי עריות חמוקי ירפם: לכורח ונתונה מצנפת ;ראש. לגסות הרוח נדלה למעלה ראש: מלאכת"האבנט’ארוג וך־ילוד הלו. נקוה על גונב ומוחביא פעלו: סדור על י לבו תישן המשפט. לכפר ולהפר עוות יין ומשפט: עניבת האפוד בשני ושש משזר. כפרה על "שע עבודת זי*י פעמוני פז;רמוני ארגמן. צדזצוה רשע מלשני בם יוטבע ויוטמן: קבוע/על מצחו ציץ גיר מפתח בשם. רצו♦ סליחה לחלול השם: שחתנו דדך ואבדנו אלה וכאלה. תמנו וניעאךנו דקים ונעורים י מאלה ומאלה: תקיף תומך שפלים נקרא שמך מעולם. ביטח לשפלוחנו ובמצר אל תתעלם: נפשנו הלצה כי שהה לעפר. יה הסימנו ונעמו ימן ליעפי: מדת המון רחמיך יהיה לנו היום לעזרה♦ עשר לתליין וסליחה לבשרה: מ: שיפתינו יקבל כקרבן לפניך. kÍ אל תשיבנו ריקם ־ מלפניך: אל מיד• קחו עמכם דברים (שובו אל ״. אמרו אליו כל תשא עון: מי ייודע;שוב/נהם האלתים.}שכ מחרון אפו ולא נאבד:/וגם עתה נאם ♦י שבו ערי בכלי לבבכם. ובצו□ ובבכי ובמספד : * ז! : 1 ;1 r י' : t ; “ : <י : רחמיך רבים . נרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונו': אלהינו ואלחיי-אבותינו.* נאן א״ב מ^רדנעט; אכפרה פני מלךךבה.נה בדבר♦ יואל. אף אשלמה שיפה בער קדבנות קלביטהרי׳ **ל ♦ כפל ידם כפורי בעוד עטנו אל. בקריות הגבל נתמלאת עזרה מןשדאל׳ גדול כחנה לל עבודת הי ום עליו ♦ לטבילת הול־משכים ולביש;1קךישזיךיו י \דגלל. 'יי -קרני אילה "י׳זפציל נס הצופה מליויךיץ;וקירץ התמיד ול^ח הרם אליו: הטיב וזרק והקטירוריעלה סליחות לכופף וקדיש ופשט פסים ♦ ירד וטבל בקיש ועט פלוסים. ובא אצל פרו ופרט עליו מעשים. ובפר בעדו ובעד ביתו באנא השם ובפיוסים: זורז אצל שעירי עם בפוו חלשו. עלה בימין הגבה אמר סק לאישו. חטאת לשם צרח בכתבו ופירושו • חזר לפח וכפר על בני אהריןקדושו: טס וישחטו וקבל הדם אהרן הוא בעצמו י זמנו לטמרסבו שלא ♦קרש דימו. ♦רוץ. במחתת פרדס קלה למזבח לרוממו י ?חתה לוחשות במעזבו והוריד עטו: כף.קלח !ארכת;ד אליו הוציאו♦ רצוף לד מחתה דקה מן הדקה המציא‘. לתוכה קדר וחפן ובמזיתה הביאו. לכף נתן והשימאיל (הימין האיש (הובאו: קהלך בין הפרכות עד בואו לדביר. בין בד♦ ארון מורתח האש תחביר. נתן את הקטרת וחוצה לו הצביר♦ התפלל קצרה ביאורו מן חךביר: קר אל הממרס ונטל דםהפר. רגש וישנה בדביר ובמצליףשמנה ספר* עד השיעיר בא וישחטו וקבל דמו בכפר. על עקדו" עמד וחטאו בראשון וכפר: פחכח !ז למשפט כפורת ועש♦ותיו. בא למז:בח סגור וטהרו וכלל קינותיו. "צרת החלבים ־והחי הטעין שגנתעסועונותיו. צוהלעת♦ לעשות לו כל חקור/יו: קרא פרשה בכתב ובעשור בעל פה. וקדש ופשט וטבל ושמנה לביש למוספי. רחץ וטבל:וקךש ועם בהגיון להת:פה. רץ למוצנע וכלי קטדת הוציא לתורפה: שלח מדיו בקדיש והמיזם נצח ♦ נחץ וטבל וקדיש וציץ נתן על המצח. שחט התמיד ואבריו הקטיר והעלה לצה * שלם עבודתו וקדיש ופשט ומדי חול צחצח: תמתי לפרט בפה עבודת יום כפרה♦ תהא אזכרתם בהקרבתם בבית הבחירה. תשיא חטאינו כשלג וכצמר תצהירה* כאז על.יד שלוח ביד איש עתי המדיברה: תרט למצוא כפרה [אין במה להתכפר י נתבטלו קרבטת ופסו מעשיר ומכפר. תמציאנו כופר(טהרנו"ככל הכתוב בספרי כי ביום הזח ?כפר אל נלך. ויעבור: אל תתן לרעת נפיש תורך♦ ח?ת עטיף אל תשכח לנצח: למען ׳שמך יי תתעו. בצדקתך תוציא מצרדת נפשנו: ואל תסיתר״פניך מעבדיך♦ י כי צר לנו’מדיר יעננו: רחמיך. א^ חבא. כרחם אב. ס׳ הישועה. יי צבאות עמנו• יי צבאות אשרי ובו׳. אלהיגו ואלה♦ אבותינו: גווך pm א ב ^ע^רדנעט. אך במתח דין ומרוץ חבל. בני אמוניך אל תחבל: גלו♦ הריב להם(טוש. ךריש עלבונם’ואל תטוש: הואלת לעשותם לך לעם. ואל תשלחם מד פשעם: זיונוה חישוב כשגגות. חשוך מודים נפשות לך עלטת: טנף טהר ותדיח כתמים. יוצלי בצלו-ל כובד אשמים: כלה אל תעש ונחרצה♦ לקוחיך לקח מ?ד'הנטוייה ’ היעוצה של ♦ום*כפור רמה ל׳זעיצה: מועד כתקח לשפוט מישרים. נזוף?מקטין מללמד.קטגורים: ספרזכרונות ילעניך ?התגולל‘. עוןעקמם לא;שובב לפעמים! מר/בולל: פישר הדין ותבצע השורה. צרוף ?בור סיגים ומהר בדיל י להסירה: רןפיי ומוו/יך וכדונג נמסה. ־רגע:נועיש אם ?משפט עליו הנשא: שלם לו ?מעשה החסד;ולא־כגמולו \ תכריע רוכף לזכותו ולא לחבלו. תפישט יד ותקבלו. תחננו בב1ר שחת מלהטבילו: אל*מלך. ו׳עמר: T ; : 1“ 5 • : « Í י' I ־*״־ •:.*2• * ן כי ה:ית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו : כי ח/ידך מחסד. לנו מגדל עוז מפ;י אויב: כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו. ו?ש1עו אליו שמעז רחמיך רבים. אל תבא• נרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשרי ומי. אלהינו ואלהי אבותינו: ניוך pm א״ב ^ע^רדנעט. אך בך לדל מע1ז♦ בצר לו מצא סתר: גונז דווקא גועל רשע. דן לזכות מחפש $*ק: הכל • לך מפורש 1 שכל.‘ ובל תחפוץ התבונן און: זאת דעתנו כי כן דךכך. 0סות בצלך הנה באנו: טוב חנם תושיט לנו. ;מין סעד פרוסת פתח: כהקיש יש י שואל חקר. לו קח טוב תען: מךך.ך כי כן הש?ח. נעור וריק מחזיר מלא: ?מוך נופל1 ילא תמה. ענות עני קריבות תירץ: פנקס חוב ♦מרקו חסד. צו ש1?ר ?ת1ב השובר: קול הקל יחליף קשה ♦ רצץ יוצר תכון יצר: שור. לכף n'V תקרב♦ שלוך שרץ נובילה תעל: תבער י רעה תעביר טמא- תת טהור ל?ת הקיף: אל מלך. ויעבר: מה אנוש כי יזכה. וכי י.צךק;לוד אשה: חן ?עבריו לא יאמין. ובמלאכיו;שים תחלה: כ* הוא ידע יצרנו. זכור כי עפר אנחנו: רחמיך רבים. אל תנא. נרחם אב. ל"הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשרי ונוי: <יזך יינק.-א'ת נ״ש נעחידננט , יזונו j'Íd'Io■ דער נוו»ע דעפ פערפנוססערס, אליה בר שמעיה חוק: שניה T . >$רץ ?שקגקך אנוש רמה. תןכר ?רגז חנות רחם: בערכך זיין אשמים לוכח. ?יוגה ופת♦ זכה והצדק: נמול חסד וטובה לחייבים. ריב״אל תמתח למצוי; דלי W ורק♦ כשרון. קוראים אליך למו להמצא: הננו לפניך באשמה רבה. צפצוח $\ בושנו לפוצץ: ואם מאלוה אנוש ה:צךק. פני עשהו גבר ה;טהר: זדון ?חבו אין בקרבו. יעץ מלא ופשע רב: חשבון ורין׳למלך מלבי המלכים. סופו לתן ?בא ל׳ליפתו: ט?ע חותם ?כפו נחךרת• נגד פניו רשעו יענה: יורה כפיס מעץ ויניד. מקיר אבן תזעק ותקרא: כובש קניו נדון ונקלס. לאין'חשוב ?עקרו לפניך: א3א Tóm• 1• סב (3) Q למעשה סליחות למיקה למעשה :דיך הרצה. קשקרון ראה •שמור נידחי״ :קצאו היזם חנינהי. e3t * bir מלך,**יעבורע ארם ילוד אשה. קצר;מים וש־בע רק: אדם להבלדמה-" ;מד עובר: ברחק מזיח שטערס תדחק ממנו את פשעינו: רחמיךרכים. אל הבא♦.נרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות.אמדי וגו‘: א ל ודמו "ואל ודי ■אבותינו־: ^ כרוך רעע איב ועוורדנעט: אדם איךקכה. בבל יום־לבדת מחכה: בשר מה ידבר. והוא מובל־יללן3ר* ?י1 לבור נופל. ’ למקס חיישך.ואופיד: דקדונו להביל דמה. ונמשל 3בך.מר>, נדמה: הלא כל;מיו מעט ורעים. וכל מעשיו עונות וקשעים: ובלבבו יבין ושג־י ורפא לו לקולו קיורןשב: -זבות ומישור אם:עשה. בהם ♦מצא מנוס ומחקה: r.’n •קאין חישוב. וסופו לעפר ♦שוב: ■טוב לו שלא נקרא. משג־רא ליום ציה ;מיו כלים בעיני ועלבון. ואחייתו לתן דין וחשבון: קעבד ישאף צל . ומ:ד שאולי לא ינצל: למה מרחם יצא. והוא שטור לריב ומצה: מה יועילנו רוב הונו. וליי0 ír׳•• •\*ד«ז ד 1 י T ״ •יד . עניה מכהה עינו: נשמתו מנו תופרד. בשעת מיתתו מאד יחרד: סופהוסעיי V : - T : V ־זי . : T- T ן 1 V «... J T • - - 1 T : . י ♦בעתוהן. חבלי מות ;סובבוהו: ערים ;צא מבטן אמו. וערם ;שוב לבית עולמו* פתאום ילכד במצידה רעה. ואין מי אותו לפודעה: ציה וצ^מיתיירש. מביח,' ומהונו יופרש: קיב קצו ינלל$ך סברו. בבה ניד ואבד זקרו: רמה תוך־שנו. תולעה תשלטנו: שומע זאת ;בכה ן;ךאגי בקב♦ ובתחנוקם כלביא ישאג: רזפלהוצך^ ♦רבת. אולי מיסורי? יתבא: אל •מלך. ׳רעבור: . : • י־ ־ * • • י *־ י ’״ א־^היסאל דמי לך אל תחיש ואל תשקם אל : כ♦ רנהיאויקיך;המיון ומשנאיך נשאו ראש: הנשא שופט הארץ* תשב נמול על;א*ם: רחמיך רבים. אליתבא. צרח*. ?1״•הישועה. יי צבאות עמד " צבאות אשרי וכוי: נעך 1’1 !1-1 rrn| א*כ געוףדנעט, טיס• ©זיםןיך די!ר נעור! רעם 1י1ר5רטטט7ט רוד בריבי שלמר׳ הקסן pm : אלהים אל דמי לדמי. אל תחיש יאל.1ךשקט למתקוקימי. בקשהו דרשהו ני-י מחרימי. בל תכהוד ארץ בכל מקומי: 1יגלה לפניך ישפך ודלת.־ גס בפךפלו מלא .טיות יגלף.־ ד;ן,^ ^ ^ משפכים בשני• *Stfc רתיעצי של יום כפור רמו יל־יעצו :הד סוף מסך רעל. הלוט הלוט פניי כל הארץ להעל♦ ולא :זכר שם !שי־אל המועל♦. ולכת אחרי דתה,ו משוקץ, ומופעל: זרע קדש בנים לא :שקרס זה אלי ואמהו זעקו ושוררו. חבל נחלתינו הוא ובו נתאמת. ח:ת♦חידת ם בצרור ידיחום צררו: טף ונשים השלימו !חד לעקר♦ טלאים המבוקרים בלשכת בית סמוקה. יחיד ונשיא עלייך נהרנןנשקד. :ודורו (יחד לו לבד ראש ל:קר: כבשים כני שנח תמימים. כבשו כזבחי אימות שלמים. לאטותם אומרים לא חכמרו רחמים י לקרבן' אשד, ליי'נתבקשנו ממרומים < מפרפרים ה:לךם והו על זה מפרכסים. ?מהרם שחוט אחרים ברסיחם מרזבוססים. נתון על תבד היכלך לאף לממרסים. {גד עיניך'לעד :הו תוססים : סדרו לפניך• מערכה ?דולה. סובב וגם ה,:סור קטין מהבילה. עוללים ויונקים הנזבחים כלי״ל לעולה. עולר/ך:דשנה:ןכר כל נעחתיך סלה:" פניות ועזרות מלאו זבחים. פרתם ואיברים הראש והמל והנההים. צריד♦ • • ז • •דד TJ • • t• ; ז י ; Tj 2 V -• * I * t• : י •• מנחות כמה עשרוני מוחים. צךק:נות קניהם דמה עוללי טפוחים: ק:ץ לנץבח הם ?ניבי רב. קרבן העם לכפר תלמיד עם צורב. רחש מורכךזה מזה מאז לא נתקרב. ייח ניהח מנחת ♦הודה הערב: שרתי כהנה כשרו נשים כאנשים. שחיטה זריקה וקבלה מקריבים ומגישים. תקרובת מנחה טהורה נפשות הקדושים. תנופת חזה ישוק ולחיי הראשים: דמעות מפה ומפה מבעיםומקלחים. שוחטים ונישחטים אלו 2ל אלו' מנחים. דמי אמת וכנים מגעים וסיוקחים . ברכת הזבח ישמע יש׳ראל צורחים: יראה :ראה פעלת בנות בוטחות♦ כחם היום ערומות לשמש נישטחות. יפה בנשים מבוקע♦ כלס נמתחות• מבין.תליה שתא ולד־מפריחות: שמוע אם נשמע א1 אם נראה. להאמין מי יאמיןויולה פליאה. מוליכין בניהם לטבח כלחפה ^ה. העל אלה תתאפק רם נאה גאה: קרם נשענו ותעמוד עקרת הר מור. טמון לישע בכל דור ודור לשמור. נתוקפו אלד, (כאלת ער בלתי לאטד. ח* סך קוכש השמור לנו וצרותינו,הנטור: אל טלך. ויעבור: נשא לבבנו אל 5«ים < אל אל בשמים: עזלנו מעם *« . עשה שמ:ם וארץ: ק/סטאני?אזיב ונטהר♦ תבבסנוומשלג.נלבין: רחמיך ובים. אי* תבא. □רחם אב. ליי הישועה•. יי צבאות ערגו. יי צבאות אשרי וגו'. אלהיגו ואלת♦ אבותינו: גאך די!פ1ע5טען א״ב גע^רדנעט ו!,נד ס1י10יך דע ר גיומע דע פ 4עד£וו0סעמו אפרים: אני אני המרבד. בקרב♦ משתבר. ואת מלין אחבר. ולב עם פה הו־שה: בנטשו סמשבן. ולא הושב יעל פן. בכן באתי ריקן. וכל י לבב יוה: גד ל אחים ורב ♦ 2 (0 ס ביום סליחות למוסף ביום זך, ;הקדב ♦ ולגעת ;!רב. ודם חטאת יובא: ךמ« פרו מזה* 2(* שזי♦ יחזה• ובו ביום הזה♦' יבפד את אשר העווה: הלא פילוס מדו. לבושו לפי כבודו. והסמים בידו. ןגחל♦ איש להבה: דשיםהקטוךה. באפךתשורה. בחר,תהתורה. ולא חסי מצור,: זדונו הנאלח. וכל תטאת נסלח. בשיעיר המשולח. לצוק הר חרבין< חטאי נמחקים. בדמים נזרקים. ועתה נחקקים. ואין למ1 קצבה: טלאי ממסלחי גזורים עד תבלה. והייתי לאבלה. ויפי מדהבה: ;פה נוף לשאיה. ונקתה שחיו!', ואין עולת ראיה. (לא עולת חובה: בבודי החולק. באפס דם נזרק. והחטא לא (מרק. לבת השובבה: לשפך הדמים. לשטף מהדמים. חטאי קאדמים. סלח נא מאהבה: מיחרךבגפישם. להרגהקדישם. מזנבהתישס. הדפנו באיבה* (נפת■׳ עוצרים. בדמנו• בוצרים. ביום״קךאו נודרים. למען תפוח הרוה: סבבוני בחבלסי להד־יהי גיהבלם. לנשוא את סבלם. מעשה עכיום תועבה: עטך לחצו♦ בךמינם יחצו. חצו וגם נאצו. ענקו/מו "נאוה: "פלטיך סגרו. לפי חרב מגדו♦ ךמיך!ם נגרו. ושמוני'עור,:" צבאי אמללו • לטבח יובלו. בשמך הבלו. לך נפישםעךביז: קטנים עם זקנים. ואבות'עם בנים. להרג רב נמנים. ונר אלהים כבה: ךפוסים ננלל!. בדמים נבלל!. ובלולים ;עלו.'מסילה בערבה: שקודים לטבחה. בחולו למנוחה. חבה משפחה. בבית קדיש נאוה** תלו;ם וטבועים♦ בשמךנפצעים. ודמים מודיעים♦ לזכרךהתאוה*. אי^ר שמך ♦.;כיד!. ואליל הפקיר!♦(אותךהכירו. בכל דז!י| !חוה*: פקדת כל אלדד.'בפוךפיך לפלא. גויותיהם י מלא. ליום נקם לתיד",5 רצה דמיהם ואתהן. תמוד עבודת כהן. לכפר זובריהן. שכרם לי נקבה: ;הי כעולי׳ ®קדה. ל־קי-־ה״קדה• 1W״ ל?י!'לה. ניש מדנה־ סקד ל?ךה• ל1 נפיש״ם חמדה. וצדקתם ענזדה. קמרה וגם נצבה: בחסדם תמצא♦ בציקג^ תחרצדה♦' וזעם לא :צא. "לנפשי לעלובדר** נפוצים בקצות. בארץ תלאובוח,’ ועדר לקצובות♦ ל!'ש;!ך הישיבה: רבות למומופת. להציל מתופרת. והטיף ־ נופת♦ ’סליחתך לקרבת:" חקוק לי זכרון. לכל יתרון כשרון. והשיב־ לבצל?’ אסיר♦ לתקוה: הזה"בתום'החתומים♦ במדייך רישומים. "קדושיך תמימים* זב1ר לגו לטיבה: א* <• רעבוי• ■ אליך ץ נפשנו נשא: נשיא לבבנו אל כפים. אל אל בשמים: נשא עיננו אל להרים. מא;ן;בא עזרנו: מי ייודע;שוב ונחם האלהים* ושב מחרון אפו ולא נאבד: מי יודע;שוב ונחם. והשאיר אחריו ברכה: רהמיך רבים. אל הבא. כרחם אב. ליי׳ הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשיי זני.־ * אלהיני של ♦ום כפור רכז אלדדנו ואלה♦ אבותינו: fta א׳ב 10 Diri , otfmrivtיסזיך דעו 5 ovi vufoער5ווסםעיס ברוך בר שמוא^ הזק: אני הוא השואל" ?עד בית ♦שמל. ואניאךרוש אל אל. (אשיםד?ךתי: ?קירות הלבביות" אנחות♦ רבות" לבב♦ איך סבות. לאל צור ישועתי: גבורותיו הפליא♦ אלהים ין חיל♦. ועשר־. משכן לי. הנעתי ומצאתי: דברו גם י מלא♦ אלתי איש אוכלה" והעלית♦ עלה. ונם שעה למנחת♦: הזיות♦ בחר" ביום זה הנבחר. בתמיד ידישחר. בכהן ראש החילותי:'ואדריו העמדות♦ ?ודורוח נכבדות" ועמן התודות״ ?אנא השם הודיתי: זהירים וטהורים. ביום זך. מתכפרים. ?דם פר ושעירים. נהעיר .עם רבתי: חת:ית גחלים ״ פרקליט ל־מולים״ ובישנן האלים. כבן לאב אזי .?א ועי: קבילות וקדושים״ כמשפטים נעשים. לשוכן תרשישים♦ עמלת יום הכינותי: !לידות'השירים. בקולות וזמרים. בשמע♦ קול מרים. אזי,יד♦הרימותי: ?כסת !ד׳קט־רת״ פני הכפלת♦ בקרבי תפארת. והוראתי והונפתי: לפנים ה!תה זאת. !עתה״ברגזות. ללעג ולביזות♦ אשר מעשי קפלזתי: מאד תרו עיני. ?הכבדת♦ אזני. וצדיק הוא". כ♦ פיהו מרית♦:'נלוזים"אהבתי. וערק שנאתי. ומעשי קלקלתי♦ הרעות♦ אשר עשיתי: שלח נא לעוינות" אלהים ממעונות. ראה נפשות ,נענות. והנה נא זקנתי: עשיה נא נפלאות. אלה♦ הצבאות. עננו נוראות"(אל י)חלש לדמעת♦: פתח t הרמה" לאום לא רוחמה. בלא שפתי מרמה האזינה הפלתי:'צפה אל עלמגי״׳ואל נא'לעוני. עשה אל דין עני♦ ואל אראה ברעתי: קראתיך גיוחי. ולבלתי שיחי " י בהתעטף רוחי"'את ע זכרתי,: ראה גאלי ממי. שמע קוליבמי. וגם תדרוש דמי. ?אל תדרוש לחטאת♦: ישמע קול מאומי. ותדרוש את שלומי. ומה"בצע ?דמי. אלי שחת ?רדתי: תהלתך אספר♦ וחטאת♦ כפר. לבר♦ אל תפר. והקם נא אילמתי: מך נמכר גאלו. וברך את חילו. ומת♦ תאמר לו. ♦,דעת* ?נ♦ ידעתי: ראיתיך סובל. בצרות מהחבל. שמעתיך קובל. וגאלתי (הצלתי: ועתה גאלי'שוס בשלשלאות קישור♦ ובקש החמור. ?שיה אובד תעיתי: כלילת תפארה. '?פולה וישבולה.'ומני/עדרה" יצא האחד מאתי: בריחי תן ש?ר. ועלי התעבו־. ודודי חמק עבר♦ ונערער נישאלתי: ישער♦ גם ט?עו. ודלתות♦ יעו. ונדו נם ינעו. ובשתי"וגס נ?ללתי: מליצי' נאלמו♦ י לנאצי הורמו.' והעלם !עלימו. מנוחת♦וטובת♦': א״להים " חיל♦. אזיון וישמע קולי. "ענני ואמיור לי. קח נא את ?לכתי: חזה את שפלות*. 'ורחם על'עדתי♦ ונפישי;חידתי♦ טוב אותה לך ההת קנה 'שנית בנך״'ךאה ופקח עינך.'ואל תעלם אזנך. לרוהת♦ ולישועתי: אי! סלך. ויעבור ז שמעו סליחות למוסף שמעו אלי רדפי צדק מבקש♦ *: ענו• ל;י בתודה. זמרו לאלהינו בכלור. ע^ה אליהים בתרועת ♦י'בקול שופר: רחטיך. אל תבא. ברחם אב. ליי הישועה. יי צבאותעטנו. יי צבאות אשרי ובז׳; אלהינו ואלהי אבותינו: כיון א* ב nh1q־;׳u1 ווונד 0!'10ך• דער נו»»ע דעס עערעוזססערס .אפויים: אלתי האמרים. נקרא מכל דברים. מלבות נשברים. לכו נא הגברים: בתורת לו עימדו♦ והודו והתודו. חכמים' עירו♦ ויורו הטורים: גבורותהזובחים. א!שר ;צים מומחים♦ ומודים ומשבחים. המה חגבורים: דברים תקחו.‘עוטרת:שתמהו♦ דלתותיופתחו♦ ועמדו בשלדים: הלא אם •ראה♦ לב נישבר ונלכה. וחטאתו תרארי* על* מפי נשרים: ’ואם נפש תחטא. ואם לבי נפתה. שעה מני ממטא. עמיסלב בדים: י זדוני למוני. מחוק עם שגיוני. $?בר לי מהיניוני♦ מידית בין המתרים: חסדים ךאש־וניכם ♦ נצור למג♦ בנים. משולים כיונים ♦י ומני התורים: טרופים מכלפיות* ובשני אריות. ועיניהם תלויות. לפוקח עולים: :צפצפו מצרות'. ומכל הקורות• אשר עליהם עוברות. חרשים לבקרים: לליות מהפלחים. לחצים י משתלחים* ועיניהם» מולחים♦ כמ:ם הנגרים: לבבי החורק. בלען עול פרק. והן שטף ומולק• ממיס המארליס: מעילת הנשמה. אישר נפשי אשמה. ושכנתי נשמה. ובת, החצלים: נפוגתי שחוח. וטובי עלי חוח. ואפס ניחום."מזבחים ומקטרים: קלי0יי בניב שפחי. לך אלהים ♦פה. בעשירית האפה. ונחלב'ודם פרים: עונות אי תזכור. ואל תשחית לעקור. צעדים אל תחקור. בדרך האתרים: פלה עמך והצל‘ אישר ♦מיהםבצל. בני מקל פצל. והמה היוצרים: צפה"לגב♦ חורשים. ונחלח, ♦ודשים. וצדינו לראשים. תשיתמו לשרים: קדושיך בידם♦ מענים עד ישפך דם* וא-ן'אלד!י0 לנגדם. לאריג בםו?'תיים/'דציצים פ?יך-'זנל?בםיטירר• %'rp* ברך ♦ מהיר אסורים: שלח לנו ןשע. וכלה הפשע. והורו♦ תשע. מעל ישני השעירים י הדומם 1מהלאה• נחלהך נלאה. והתם חטאה♦ מ!לד העבלים: אןנך ל• דטת• ונקה בל חיטא. בבאזוב.:תסטא•. וממי״ם טחורים: פקודאלהים צאנך. והושיעי1 ימ?ך."עליהם שים עיניך.' ולבך לערלים:" רעה עמך משבט. ודי מחסור העבמי )אתהקסדיצמט. ולחם אבירים: יעוררו מלוברון • דעלולזכרון. וכל מעשה כשרון• דהאהד ועשליס: מלא לחמים♦ גא הפר זעמים. ויודוך עמים* אלהים.אךלים} אל מלך. ויעבור: אלהים של cv כפור רגזה אלהים באזננו שמענו אבותינו ספרו לנו. 2&b פעלת כמירס בימי קרס : אף זנחת ותכלימנו. ולא תצא כצכאותינו: ואנחנו עמים יכואבים. ;ישועתך אלהים השגבנו: גח«יך רבים. על הבא. בדהם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו י יי צ1אות אשדי וני: אלהינו ואלה♦ אבותינו: דעד נוו»ע דעס פער£ווםםערם בניסן הקטן חזק: כרית כרותה מלשכוח. תישי דדשבח שנוח. תריב מ♦.יעצור בה: נד־חו האשכלות וכטל זיוהחכמה. פנה בחל וצמל אנונה ועגומה♦ אזלה ומלה ולכתה הכנימה: ’לאי ח^א נמאסו מפקקו העונן • נמזו חנויות מיוזמת ואין מנין. פלחי ולב* ?!י ?לסי מנן: מקול המון ישמעאל נפלה שלהבת. באחים שתה בולשת ובעבה♦ מה :עשו אזובי קיר אל בית: נחל שוטף לבית שלחים ןאבים. לויתן כחכה העלה מגעם לבים. ומה נעשו רני לקק ומי גבים: הן בו ביום ישבו בחיקו. ועמם ספר מלחמות ונטוקו. מדקדק עם קביביו לתאבוןחשקו: 0קפוד וקאת גס^נאקפו לקרבה♦ לראות כשוד ושבר הבא. על החכמה מפוא־לח בעולם חטיבה: טיעת אדר וסולני נזבחי. יך:ה בחור ובתולה מזבח. מאת זיוובח♦ הזבח: נפשי קצה על פלח♦ קוי־ש הרוגע ה. מזחים לאמותס כיס לעולה לצרה. אבל כישלאל בכהנה ובלויה: במדות החמות מתרומות הופרישנו. הפורש כנפרישמהעם בשנת תתנו. הן מענו אכלנו כלנה לע נזירות הרישעה ופחקיה כמסה♦ ודברו ונר/חבמו למחות שב בהמסת. מוסרות♦ ולנתק דהיו למישיסה: כילמקט בזזו כלום אוצר . מקדש מעט לעד וחד שקרו לקצי♦ מלאו ליבו אויב וצר: ידוו הדווים ויספדו. על כי חלל י לאת־נצ* העדוי איך נפלו ?בורים ויאבדו: :דאת חטא נעמה בטלה♦ פסקו הסירים ואנשי מעשה בגולה כלח♦ אלץ אמללה ואבלה: חדישה כרית כרות לחרשי למקדישים עצמם שמך לקרש♦ :כלבך י♦ מה ?דק הר הקודש: ;חבבו עושיצכיונךומצפים תפארה. במהמר ועולה מקטר קטורת. בעל הנס לא:ביר בנסו לעטרת: • ריר♦ שלפי׳ הצלה כייודבא בחרדה מבוא.'מסלול דרך יקיא למו לעבור בו."הנה אלהינם נקם יבוא: אנא לדור יתום שלום שלום תשלים. לאנשי הנבול הסובכים מעיר לעיר מהבלים ♦ את דכא ושפל חח להחיות.רוח שפלים: חזה קיץ בנאים מ־צעמם בלס ד׳מאל. לנקום דם עבדיך השפוך הואל♦ נשמעה אל ההגה עבךך ועמך ישיא ־י: אל מלן. י יעביר: אלהיט סליחות למוסף 4ףלהים י מלכי מקדכם ♦ פעל ישועות בקרב הארץ*. הישוב תרחמנו ותכבוש עונותינו• ןתשליך בטצלות ;ם כל חטיאתינו: ואנחנו עטף וצאן מרעיתךמדה לך לעולם לדור ודור נס$ר ר/הלתך 2 רחמיך. אל תבא. גוחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשרי וגו׳: אלהינו ואלהי אבותינו: דער 1>mS3 דעס עערפמססערס מרדני ברבי יעקב חזק ואמץ: מלכי מקדם פיעל ישועות בקרב חמוני ♦ נצר חסד לאלפים ונשיא פישעי ועוני. נסי׳ חטאיי וברחמיך הרבים חנני :;. כי אליך אקרא כלהיום: היום רפא משובותינו כ׳ אתאנו לך והננו. שכנו אליך אילחינו וכססךך חננו. דלף רשעעזכטןד,נהאיננו. כיח עמנו היום: היום דם עטף תדיח מקרבו ותרחיק צאתו. וזרוק עליו מ:ם טהורים לטהרו מחמאתו. טקוה ישראל יי ובו בחר לשרתו. ולברך בשמו כל היום: היום כפר לעמך ישלזל ותפלתו תקשסיןשןעתו האזין ןאותו אליך השב. וזכור צדקת אי המון'יושב. פתח האהל כחם היום: היום!חשב דם הרוגי ושרופי כדם זבחי♦ נקום ד־! " "T J • • סססססססס . T . ד • * ״ * 1.1 נקמתם׳טטסטיני וממחריבי• ברב♦:עקב לנאול אחי נד־חי. חי חי הוא יודך כמג היום: היום:גדל נא בח:f ובעונותינו אל תגמול. כרחם אבעל בנים רחם עלינו וחמול • רחמיך וחסדיך פנה אלינו' כתמול שלשום גם תמול. גם היום: היום הזה צוית לעשות לכפר פשע וקשר. בים פריים ושעירים הנזרקים במזבח כושר. צורי באפס אלהצלקגו בצדק אבות. אשר־ ♦שנו פה’עמנו היום: היום הזה אף וחמה יופרו ויזי לא:זעם* בצרה:חלצנו רעננו בסתר י רעם כי הוא אלחינו ואנחנו עם מלעיתו. וצאן ♦דו חיום; חיום רשענו תסיר ובספר הח:ים אותנו תחוקי כיום קראנו אליך קרב(אל העטוי מרחוק. ביום הזח סליחה וכפלה שמתיו לחוק. ולמשפט לישראלי עד היום: היום זרוי עמך ךצה וקבלי את ניבו. ומליץ’יושר:עמוד לפניך לצדקו מחובו. וראח צומי ונפשו כי רוח איין בו. כי לא אכל! לחם כל היום 2 היום כפיו:פרוש אליך וגבורות^ ימלל. ‘כצדק:חזך. פניך יכשירו אותך:הלל. עונו מודה ועוזב:בקש טחילה ן:ח^ל* כעדו תמיד כל היום: חיום סמוך ותמוך עם אשר רלתיך דופקים. והיקר נא נפשם כי עליך מתרפקים. פרוש יך־ך לרזם וקכלם ובשרם ואתם הדנקים. מי אלהיכס חד0 כלבם היום": חיום ייעלב לפניך שיחי כמנחה כשמן בלולה. חישוב נא שלום שפס‘ כפרים ואיל♦ עולה. :׳ הטה ארך אל חמה ואלד,תפלח. אשר ענייך טתפלל״ם לפניך ד,יום. היובש חזק ןאמי0ץ לן♦ לריב יריבי. ארם וישמעאל מהרס♦ ומחליט* חרבם! מעטה לטבח כחדק טוכי. כי עליך הותנו כל חיום*. סיום פנה נא m:( בזנות של יום כפור רמס בזכות איתני. רןדו־ש נ״קנו וטהרנו מכל זדוני. ?*תה שערי רחמים ו;עלו תחנוני. ליסנצבו וראו את ישועת יי. אשר יעשיח לכם היום: אל מלך. ויעבור: פזמון דער נוו»ע דעט 5ער5ו1ס0עיס אפרים הקטן: אם יוספים אנחנו לעמית־ לשרת בשמיו. 0:531 שטחנו באפס רישת לחמיו. י שמע יי קול עמו. אשר סלף ןבהימו. לעשיות משפט עבדיו ומשפט'עטיו:שו־אל ריר יום ביומו: 0$! שומרי דז?ף. ?דלתי ארון לקוב. אין קך?ן ואין מוסף. והדין ההר לקוב. ?זאת :כפר עון ועקיב. הסר חטאתו בצומו: לעשות משפט עברו יטשפט w •שיאל דלי •01 3י1מי! ראה ?י אןלת בקע. 3סף נפשיות ערכי. למה נפשי תקע. אך אח:י בך3י. עליעבדיוייחנחם. 3י {דין יי עמיך: לעשות משפט עבדו ומשפט עמו;ש־ראל ך־בר יום כיומו: QV ?ליחה הן הוקם. לעשיות תשובותינו אם שלחנך.ריקם. ענוי נפש חיוביוסינו. ?ק ?טחו אביויסינו. ?טחו ותפלטמיו: לעמת ט׳י9ט ״?ייt>9fyעמו:שךאלךבי •1ם?ייי»י (ספניידשנשתלחה. ?משכנותיו ילעו־יו. אין!בת ואין מנחה. מעת מקרש חרב.'נקם :ישיב ל^1־י1. וכפר א־מחיו עמו: לעשות משפט עניו ומשפט עטו:עזיאל ינד •ויש ?•ומי••' 5לןכ£יוךת לפניך חטוף• מלחי כמרקחת. תפלה לעני 3י:עטוף. תחשוב מלא כף נתח. ולא:מות לשחת. ולא.:חסר ?המין: לעשות משפט עיברו ומשפט עמו:שיאל רני יום ביומו: |צרה על דל שפחי. כנצרה ?מלא קמצו. ממקום תפלת אביותי. ינער שיואל ?עציו. :קנא י: לארצו. ו״יחמיול על עמו: לעשיות משפט עבדו ימשפט עמיו:שךאל ך?ר יום בייומיו: *ו < י'ע3,י- חטא לפניך א?קת אסיר בנרל ויועך. הותר נני תמותה: לשמעא?רןת אסיר. לפתח פני תמותה: אל תנאץ למען'שמך אל תנבל כסא כבודך. ־ ןכד אל ת$ר כריתך אתנו: רחמיך. אל הבא. נרחם 8ב. ליי הישועה, יי. צבאות עמנו. " גבאות אשרי וגו׳: סג (3.) מ Tóm. 1• יזז■ את הבחת:ואתההסרןאת השבועה. לאברהם אבינו בהר המוחה קבועה. בי׳ אנו נאותים ומחזרים לתבעה י מחילה וסליחה בתפלת היום רבועה: גזע הלולים מאינהמד למראה י נבשר לגבי המזבח להעלותו ב:ךאה. ך־בר מלך שלטון זק! משתאה. סגל מצותוישניה מראישזנה להתנאה: הנה לבחנה ומלבות ולשתיה! זכה. עודף עליהם שכר קימה והליכה. וביום השליש♦ משלש בזכות זכה.־ ?אי השכינה מקום י מרות סוככה: זכות הישתחויה עד כה פשטה. צבי לצריה חזרת1 t :• ד ••ז •;•רד! ־ «:י • • - - • | tr-r לשלוסלקשטה. חמורו כתטעין קריאתו לרחם הושיטה. קרב הלופיו ולא מוחלפי דחשטה: טהור בנה מזברו ומערכה העמיד. רגל 1:ר עקדו כטלה התמיד. ;י לצואר במבשרת אוכלין כהעמיד. שליח בזריזות לשון חבה החמיר: כנבחןצייק בצדקו משמם נשקף. ככרו מבין השמשות בסבך מוקף. תמורת יחידו התקרב בטליתו תקף. תחתיו רמו זרק ואטוריו זקף מקום גבוהות לדורות חין ערף♦ אנא השם הנכבדוהמבורך. יראה.יראה בראש בית הירך. יצחק יחידו אפרו צביר וסוחרך: מושיטים לשם זקנם ומתפארים באבותם. אשריהם ׳ מי׳מטהרם ומעניי חובותם ♦ יוצךם שבשמים י מקוד, ישראל וגאותס. רצונם;פיק למלאות לטובי׳ תאותם: אל מלך. ויעבור: •רדד 1 זכור רחמיך ״ וחסדיך כי מעולם המה. אל תזכר לנו עונות ראשונים טיזי ;קדמונו רחמיך כי דלונו מאד: זכרנו;; ברצון עמך פקדנו בישועתך 1 זכור עךליף קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכ;ת בו: זכור \\ הבת ♦;רושל:פ אהבי ציון אל תשכח לנצח: זכור י; לבני אדום את יום.יחשל:ם האומרים זערו ערו עי היסוד בה: אהה תקום הרחם ציון כי עת לחננה כי בא מיועד: זכור לאבריה ל:/יחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת לחם בך ותדבר אלים ארבה את זךעבם ככוכבי השמים וכל האיץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם::זנד לעבדיך לאברהם וליצחק וליעקב. אל תפן אל קשי העם הזרז ואל רשעו ואל חטאי‘1 יי יי״י■ אל נא חשת ?ילינו חטאת אישךנ־ואלנו ואשר חטאנו: ״’יק חטאנו צורנו. סלח לנו י־וצרנו ' T נ" אלה סליחות למוסף "ז סלח נא לעוץ העם הד כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועדי הנה ושם נאמר: ייהל ויאמר ליי סלחתי 13?ךיך: ’ 'הטה ו"־. אלחינו ואלה♦ אבותינו: גוין א״ל ב^ם ;ע^רדנעפ, יוונד טזיקדך דעד נר1»ע דעס פערפי1סטערס מאיר בר יצחק: ת של יום כפור נדך אי ב 5עןור־נעמ, nih■ טןיטןיך דער נו!»ע דעם פערפווסשערם •הורה חף: . >י,ל־ אזכרה ונפשי עלי אשפכה. כי בלשנו ודים כעוגה ?לי הפוכה'.’ כי בימי השר לא עלתה ארוכה. לעשרה ־הוגי מלוכה: בלמדו ספר מפי מישילי ממנות. }הבי! 'ודקדק כדה דישומרת.' ופסח ?ואלה המישפמים וחשב מזימת! ונוגב איש ימכרו ונמצא בידיו מיודד יומיו־ד: גבה לב בנהולים. וציה למלאות פלטיריו נעלים. וקרא לעשרה חכמים גדולים:. מביני ירח וטעמיה ?פלפולים: דיני משפט זח לאשרו. ואל קעותוהו בכזב לאמריו.' כי אט הוציאוהו'לאמתו ולאורו. ?י ימצויד'איש'גונב נפש מאחיו מבני לשךאל והתעמר ביו ומקרו: יי׳“״) הם כעני ליו ימת הגנב ההיא! נם איה אבו״תיכם אישר אסיהס מכרוהו. לארחח וישמעאלים" סחרוהיו. ובעד נעללם נתנוהו: ואתם קבלו דין שמום עלייב״ם • כי מימי *רןביוהיכם לא נמצא בכם. 'ואם לויי מוייס לידתי דנם לפניכם. ואתם תשיאו עלן אבותיכם: ״<<«״» זמן חנרת״לנו שלש— ומים. עד שנדע אם נגזר הדבר ממרומים'. אם אנו תלבים נאשמים. נסבול בנזידת מלא רתמים: חלו לועו ונעו בלמו. על יבי לשמעאיל כהן ברול נתנו עיניטו. להזכיר את ה׳בם לעליות לאדיונימיו. לרעתאסלצאה הנזירה מאח אלהימו:(n=״tu מיהר לכי ישמעאל“ עצמו והזכיר אדר השם' בסלידים. ועלד־ז למרום ושאל מאח האיש לבייש הברים. ונם ליו קבלו עליכם צדיקים לידידים • כי שמעתי מאחרי הפרגוד כי בזאת' אתם נלכדים: ידי והניד לחביריו מאמר אל. וציה הבליעל לוחרגם ?כיה ולאל". וישנים מהם"הוציאי תחלה שהם גדולי ושדאל. ר?י לש״מעאל כהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל: ""■"ס כדורת ראשו החלה הרבה לבעון.’ ונם הרגני תחלדח ואר־‘ אראה ?מיתת מישרת לדר במעיו!. ולהפייל' נדלות צוה הוסף ליום כפור צפעון. ונפל הניוו־ל על רבן שמעיון: לשפיוך דם'ו הסר כעזר ןר. וכשנחתןו ראשיו נטלו וצרח עליו בקיול מר כשופר י. א' הלשון הממהרת להיוריוח באמרי שפר'. בעונות איל עוחה ליוחבת אח העפר: פקידים נהרני מאחרי שבח בחי כנסיות. מלאי מצות ערמון יבזוייוח."להוציאו אח רבייעקילה דורש בתרי איוסייות. וקרקו בשרו במפךקיוח’פיפיות: צלה להיוצא רבי סננלא בן חירדייון מבית אולמ׳יו. יבחבילי זמיוריוה שרפו גולמו'. וספיויגין'של־1 צמר שמו Sí לביו'לעכב'עצמו• וכשנסתלקי מלו־ נשרף וספר תורה עמיו: קיוננו עם לא אלמן.' כי על דבר מועט נשפך דמן. לקרש שם שמים מסיי עצל! • פהריגו־ח רבי חיצפיר־ן המתורגמן: רעררד האחיין ?S שיומע שמוע. ותזל על עלן'דמוע. ונהפך לאבל על שעשוע. על חריגה רבי אליעזר בן שמוע:" נחטא")'שוחתיני צוררי ומעני. 'ומלאו כרסם מעדני'. והישקיני מי ריוש ולעני• כסרינרת רבי חנינא 3ן סכינאי: תקפו'עלינו צריוח מציי״ן לחפר. ימאנו לקחת היון' וכופר. בי אם נפשיות הד,יוניות אמר שפי מוסף ל׳ום כפור תא שפר. כמיורכייישבבהפיופר: יי׳™■”' יחתונו בני עדינה השיוממה. ילזירעוילנו מכל מלכי ארמה. והרגו מנו כמה וכמה. בהריגת רבי להורא בן דמא: לברת ביתילעקב אש וכיח ייוסף להבה. 6ן 2ר!ה קש אורם כבה. חי!עקי קשוב וקרב ביעור ייום הבא. כי י־זמה הסכימו להרוג עשרה צדיקים עם רבי לחורא בן בבא: יי׳™"' זיאר־ז קראתני וספרנו בשנון. ושפכנו לב שפול ואנין. ממרום הסכת החנון. לי י; אל רחום וחנון: חנון הביטה ממרומים. תשפיוכתדםהצדיקיםיותמציתדמים. תראהבפרגו־ףוהעבר ?המים. אל מלן יושב על בפא רחמים: ?כיור לנו ברית אבות כאשר אמרת: וזכרתי לאת ברית' :עקוב ואף את בריתי לצרוק ואף את בריתי אברהם אובר להאיץאזכר: זכור לנו ברית ראשונים כאשראמרת. וזכרתי י־הם ברית ראשנים אישר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגולם להייות להם לאלהים אני לל: .עשה עמנו כמה שהבסחתנו. ואף גם זאת בחיותם בארץ אייכיהם לא מאסתים ולאיגעלתיס לכלתם להפר בריתי אתם כי אניילל אלהיהם: רחם עלינו ואל חישחיהנו כמה שכתוב. כי אל רחום יל אלהיק לא לרפןד ולא :שחיחןד ולא לשכת אח ברית אביותיק אישיר נישבע להם: ומול את לבבנו לאהבה יללראה אח שמק. כמרד שכתוב ומל לל ??לחיק אתלבבק לאת לבב זרעק לאחיה אח יל אלחיק בכל ?מק יוככה־, נפשק למען חייך: חישב שמחינו ורחמנו כמרר ׳ככתוב לשב יל אלהיק אח שבוחקורחמק. וישב וקבעק' מכל לעמים אישר הפיצק יל אלחיק שמה: קבץ נדחגי כמה שכתוב אם לחיה נדחק בקצה השמלם משם יקבצק יל אלחיק ומשם חמצא לנוכבקשחנו כמה שכתוב ובקשתם משם ארד ג ??לחיק ימצאי! כי הדרשני ככל לכבק וכבל נפשק: מחה פ*זזי1ינו מוסך. ליום כפור פשעינו למענך כאשר אמרת. אנכי אנכי היא מחה פשעיו למעני. ויהטאחיךילא אזבח: מחה פצעינו כעב וכענן W3״ אמרת. מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שוברה אלי 3' נאלתיך: הלבן חטאנו כשלג וכצמר כמה'שכתוב. לכו«א ונוכחה יאמר י: אם :תיו חטאיכם כשנים כשלג:לבינו. אס יאדימו כתיורע כצמר':היו: זרוק עלינו מים טחורים ומהךני כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מיט טחיוריכב וטהרתס’מכל טמאיותיכם ומכל נלוליכם אטהר אתכם: כפר חטאינו ביום הזה וטהתי כמה שכתוב. כי ביום תירי יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאהיכם לפני י: תטהרו: הביאנו אל הר קדשך ושמחנו בביתר תפילתך'כמה שכתוב • וחביאחים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיסם וזיכסי־ם לרצון על מזכתי כי ביתי בית תפילה :קרא לכר‘ ד!עםים: שמע קולנו י: אלחינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וכךצח את תפלחנו: השיבנו י: אליך ונשובה הדש;מינו כקדם: לאמרנו האזינה י: בינה הגיגנו: :היו לרצון אמרי פינו וקניו! ?־1בנו לפניך יי צורנו 'וגואלנו: אל־‘ תשליכני מלפניך יוריק ק־שך אל תקח ממנו: אלי תשליכנו לעת זקנה ככלות כיחיני איל תעזבני: אל תעזבנו קאלתינואלתרתק ממני:יעשה עמנו אוח לטובה ויראו שונאינו'::בשי כי אתה יזי עזרתנו ונחמתנו: כי לך:: הוחלני אר!ה תענה ארק אלחינו: קייס אלרזינו.ואלד־ז♦ אבותינו: אל תעזבנו. ואל תטישנו. ,ואל תכלימנו. ואל תפר בריסו אתנו. קרבנו לתוקתך. למדנו מצותיך. הורנו דל־כיך. ורנ* * לבנו מוסף ליום כפור דנב לבנו ליראה אח שמך. וטיול אח לבבנו לאהבחק. ונשוב אליק באמת ובלב שלם. ולמען שמק הנדל חמחיול.ותסלח לעיגיגו #ודוב בקברי זקך'שק למען שמק י; וסלמת לעוני כי רב הוא: ״ז אלהיני יאלחי אבותינו♦ סלח לנו. מחל לנו. כפר לנו: ti ״ ** י !* ״ t T * J ״־ T ״ t V כי אנו עמה ♦ ואתה אל־הינו: אנו בניה. ואתה אבינו: • ׳ « ** : J : “ י זד•• T ז 1 * I I V ז • . אנו עבדיך ♦ ואתה אדנינו: אנו קהליך. ואתה חלקנו : אנו נחליך. ואתה טרלנו: אנו צאנך: ואתה רוענו* אנו כרמך. ואתה נוצרנו: אנו פ;1לתך. ואתה ♦וציינו: אנו• רעיתךי ואתה דודנו: אנו קגלתך. ואתה קרובנו: אנו עמך. ואתה מלכנו: אנו מאמירך. ואתה מאמירנו: לייי אנו עז;י פנים ואתה רחום וחנון. אנו קשה עורף ואתה ארק אפים: אנו מלאי עו! ואתה מלא רחמים. אנו ימיני ?¥ל עייבר. ןאחה הוא ושניוסיק לא.יוקמו: אנא תביא לפניך תפלתנו.ו_אל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקיש* ע1רף לומר’לפניך ♦« אלהינו ואלה♦ אבותינו צדיקים אנחנו ו4א חטאנו אמד אנחנו חבנאנו־: אשמנו. בנדנו. נזלנו. קברנו היופי. הערנו. והרשענו. זקנו רמסנו', טפלנו שקר.' יעצנו קע. בזבנוi לצנו. מחקנו. נאצנו. עתרנו. עויניו. פשענו. צקרנו. קשיניו עורף. רשענו. שמחנו. רעבנו. תעינו. מעתענו: י סרנו ממעוסיק וממישןמיק הטוביםולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו. לבן לא נושענו. ותן בלבנו לעזוב דרך רשע. וחיש לנו ישע: בכתוב על נר נביאליעזירישע ירכו ואיש אין ממשע-תיו וישוי אל יי וירממהו ואל אלינו בי:ך3ה לסלוח: אלהינו מוסף ליום בפור מן אלהינו ואלד־*.* אבותינו בזחל וסלה ^עויניותינו בי'ום נלשנל ל™ !ק® הכפירים !חזר־ז• וסעסר לנו בחפלחני. מחה והעבר פשעינו מנגד.עיניך. וכייף ארה יצרנו להשתעבד ילך. והכנע ערפנו ישוב אליך. וחדש כליותינו לשמור פקדיך. ומול את יכבנו לאהבה וליראה אח שמך. ככתוב בתורתך ומל לי אלהיך אח לבבך ואת לבב 1רעך לאהבה אח לי אלהיך בבל לבבך ובכל נפשך למען חייך: הזרונוו־ז והשגגות אתה מכיר. הרצון. והאונס. הגלויט• והנסתרים. לפניך הם ג־לולם וידועים." מה אנו. מה חיינו. מד חסרנו. מה ערקנו. מה ושענו. מה כחנו. מה גבורתנו. ומר נאמר לפניה יי אלחינו ואלה' אבותינו. הלא כל הגמורים כאין לפניך. ואנשי" השם כלא ר,<.וחכמים' ככלי מרע. ונבונים כבלי השכל. כי רוב מעשיהם תוהו. וימי חויהם הבל לפניך• ומותר האדם מן הבהמה אין' כי הבל הבל: מה נאמר לפניך יושב מחם. ונזה נספר לפניך שוכן שחקים ♦ הלא כל הנסתרוה והנגלות אתה יודע*. *" •• T - ; • “ Í «ין פרוון וויו! ו!!יך ווי! חנדערן קהילות "ירד אתה מבין ני3פ גע!ווןנ1 וחגדער! שמך מעולם וונגע£ווננ׳גז י• , , כיון ל״ייעיורען א״ב ןעוורדנעס: אתה מבין תעלומות לב♦ אפס לך עלות וגם נסתרות: באנו בלבריס לפת^ף בם• ברישענואל תנין ולא במעללינו: נשתנו ביום זה בירא וחרר♦ גאה כרחוםלמ^ו עשה חסד: דך אל תמתח מול עפר וא$ר ♦ דע אחריתנו רגזה ותולעת: האם ישג?^ וגעלם ממנו. הלא אתה לבד מבין שגיאות: ואל תח'שו3 לנו כעושה בזדון♦ וירי שפתינו שעה בעת רצון: זה כפר לנו הודע ולא הורע: זיון ונעלם עשה ולא חעשו־זז חלצנו מעונש כרת ומיתה♦ חמול על חומר מעשה. זיךך: טפשנו ברוע.!צר אשי מנעורנו♦ טמוןבקךבנוביישת ל$עמינו: יוץרנוועושנו יורע:צרנו'♦ יהמו רחמיך ו^ תשחיתנו: בי מלפניך מי.♦סתר♦ כל גלוי לך כאור ןכצך.ך:ם: לבית דין הורית אר.בע מיתות♦ למעגך עשה ומהם סלצנו: מאז:צרתנו חקלתנו ותדע♦ מעשינו בי ה&י1 hüvt (און: נצור גפישותינו בי־ בירך כל נפש. נזח תיקר 3פיש מטעני לד סקילה מוסף ליום כפור רנג קקילה שריפה הרג ומק. סודם נליתה ליודעי אמתך. על כל פ־שעינו אלוה כפר לנו.עלעץ־ע לנו'ועל נעלם ממנו: פשענו הורינו לף חוקר ל3: פדנו מחננא נקנו סעון:"צור אל תפן*כאנוש חציר. צדקה עשה עמנו נעשית עם כליחי: קדמנו בנישף קיכנו בשוע. קרכנו אליך קשוכקריאסינו: רשענו אלתפן רחמנו:ונצטדקה.רחמיף ינואוגו רחום וחנון: <וי<׳ שמך מעולם עובר Sy פשע • #ועחינו תאזק בחסדנו לפניך בתפלה: תעבור Sy פשע לנכש שבי פשע. חממו—. פשעינו מננד עיניך: אתה יולע ו־זי עולם. וחעלומות סחרי כל חי: אחה חופש ?ל מדרי 93! וביומן כליות ולב: אין דבד געלנם ממל וייחין נסתר' מננד עיניך: ובכן יהי רצון מלפניך י; אלדדנו ואלהי אבותינו. שתסלח לני על כל חטיאלדנו. ותמחוי לני על כל בנותינו. ותכפר לנו על כל פשעינו: כל חטא שחטאנו לפניך באונם וברצון: ועל חטא שחטאנו לפניך באמוץ הלב: על חטא שחטאנו לפניך כבלי לעת; יעל חטא שחטאנו לפניך בבטך שכחום: על חטא שחטאנו ,לפניך בגלוי ינפחר: ועל חטא שחטאנו לפניך כנלוי עליות: על חיטא שחטאנו לפניך בדבור §ה: [על חטא שחטאנו לפניך כדעת יבמרמח: על חטא שרוטאנו לפניך בחרחור חלב: ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע: על חטא שחטאנו לפניך בודוי פה: ועל חטא שחטאנו לפנייך בועידת זנות: .1 .Tűm סד (3) s עי מוסף ?1יום כפיר על חטא #חטאנו לפניך בזדון וכ#ננה: ועל חטא #חטאנו לסדק בזלזול היורים ומורים: על חטא'שחטאנו' לפניך' בחוזק יד: ועל חטא שחטאנו לפנייך בחלול ח?1ט: על חטא #חטאנו לפניך בטפשוח פה ועל חטא #חטאנו לפניך כטמאור ׳לפטום: על חטא #חטאנו לפניך בחיר הרע: ועל חטא #חטאנו לפנייך ביודעים וללא יודעים: ועל כלם אלידז סליחות. ס״לח לנו. מחל לנו. כפר לנו על חטא שחטאנו לפניך בכפח #וחד: ועל חטא שחטאנו לפנייך בכחש ובכזב: על חטא #חטאנו לפניך בלשון הרע: ועל םטא #חטאנו לפניך בלצון: על חטא שחטאנו לפניך במשא ולמתן: ועל חטא #חטאנו לפנייך ?מאפל ובמשתה: על חטא #חטאנו לפניך בנשך ובמרבית: ועל חטא #חטאנו לפניך בנט״יח נדון: על חטא #חטאנו לפניך ?סקור עלן: ועל חטא #חטאנו לפנייך ב#יח #פחיחינו. על חטא'#חטאנו'לפניך' ?עינום'רמות: ועל חטא #חטאנו לפנייך בעזות מצח: ן_על קלם !!לוח סליחות. סלח לנו. מחל לנו.-?$־ לנו על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול: ועלחטא #חטאנו לפנייך בפלילוח: על חטא #חטאנו לפניך ?צריח רע: ועל חטא שחטאנו לפנייך בצרות יזין : m ־* : T T : ) V T : T T V • < רנד מוסף ליום כפיר על חטא שחטאנו לפניך 3קאח ראש: ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף: על תטא שחטאנו לפגיך בריצת רגלים להרע: ועל חטא שרוטאנו לפניך ברכילות: על חטא'שחטאנו'לפניך בשבועת שוא: ועל חטא שחטאנו לפנייך בשנאת חנם: על סטא שחטאנו לפניך' בתשומת;ד: יעל חטא שקטאנו לפנייך נחמהיון לבב: ועל כלם אלוה סליחות. סלח לנו. מחל לנו♦ כפר לגו; ועל חטאים שאנו קינים עליהם עולה: ועל חטאים שאנו קינים עליהם חטאת: ועל חטאים שאנו סינים עליהם,קרב; עולה וייורר: ועל חטאים שאנו חיבים עליהם אשם ודאי.וקלוי,: ועל חטאים שאנו וריבים עליהם מנח מרדות: ועל חטאים שאנו סיבים עליהם מלקותיארבעים: ועל חטאים שאנו היבים עליהם מיתה בורי שקים: ועל חטאים שאנו סיבים עליהם כרת!ערירי: ועל חטאים שאנו קבים עליהם ארבע ימיתוה ביה דין: סקילה. שרפה• הרג. וחנק. על מצות עשה ועד* מצורת לא תעשה. יבין שוש' בד. קום עשה. ובין שאין בה קום עשה. את שגאים לנו. ואת שאינם גאים לנו. אתשגלוים לני נבר אמרנום לפניך. ויהודינו לך עליהם. ואח שאינם גאים ראי לפניך הם'נאום וידועים. נדבר שנאמר הנסתרות איאלהיני !הנגלות לנו ולבנינו עד עולם. לעשות את כל דברי התורה • 4 T « • T T • T • _ היאר־ז: ו! יוד עבדך אמר לפניך שגיאות מי,יבין מננתריות.גדןגי. גקני 2 (3)5 אלה׳ : - י t v i • ג v . v - x - v • • אל הירא יעקב שובו ש־ובבים. שובה לשראל. הנה לא ינום וידא לשן שומר':שלאל: ז \T בכתוב על יד נביאך ישובה ישראל עד ♦י אלךןיך,ב♦ כשלת בעוינך: ונאמר ר!חועמ?ם רבדים וישובו אל ”יאמרו אליו כל תשיא עלן וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו: ׳ ’;ואתה רחום מקבל שבים ועל התישובה מהאיש הקמלזתנו ועל היתישובה עיניג, מיחאת לך: י ’מנויה ינמורה. בסוד חכמי היורה. אשרי מי ׳8לא ?ברא: '1 5 T • • • • T * • י • T ומאהבתך«♦ אלתינו שאהבת את ישראל עמך. ומחמלתך מלכנו שחמלת עי^ בני בריתך נתת לנו יי אלהינו את ס! שבת יום השבת הזה.ואת) יום ציום הכפרים •הזה למחילת חטא ולקליחת עלן ולכפרת פשע: ’ "ז ייום אתא לכפר פשעי לשינה. קהל היום ביאתו אחת בשנה: כבתוב בתורתך ות;תה זאת לכם להקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם: ״״ ייום 1ה נתן ךזעודה ל;עם ן!־!. קהל היום חל בו ציר קלח נא לעוין העם הזה : ככתוב קתורתך קלח נא לעון העם הזד, כגדל חקדך וכאשר נשיאתה לעם תזיז ממצרים ועד הנה. ושם נאמר: וייאמר ♦♦ סלחתי בדברך: <׳m בעבור ככור שמך המצא לנו• מוסל וסולח סלח נא למען שמך: יום v»avvvvvwvvvv\v\vv1vvvwvvvvvwvvv\\vwvv׳\vvvi^vvvvvvvv%^vvvvv%vvviví^avvvvvv׳'^'V DV . דער hu? איוש 1:פףאאאי1ן , ז־יוו איטשעטהאטען ישראל'״ לו פערנעבען. <יויין טאן: דער גור אי״יגאאח* אינך יאהרע קאאאט. וא טשעהש איגך געזעשלבוכע (ויקרא ט" ו י"7) דיועט וייא אייך איין orj'iiy גע1עט] ׳ דיא קיגדעי ישראל , ווענען א^ער איהרער וינדען, לו איהר פערועהנען אייגאאה( אינך יאוזרע. אן דיועע ש אגפ וואורדע דענך פא?תע דאו ליינניש ?ענעבען. הייטע באש דעד טרייע באטד,ע (משה) •י א פעיגיב דאך דיועע פא5קע! :א טטעהש איג( נע:עשלבו3ע: ״!א פערלייהע דאך דיא איטסעשהאט די!עט פא?קפש, ראך דיינער נר0ש‘ ־ננאדע; אוגד וויא ךןא <£ר!ן מצדים אויש ביו יעשלש טאן !א אפט נאכזיצש איש די!ער נאליאן ?עהאבש . דאב' הייתש עש פערנער: דעד עווי;ע טפראך : איך עערליי״ע ודא ח א נע1א;ט האשט. ׳ מוסף ליום כפור רנה ״״ י'ום ?זחילה to!־n לציר בך#ם. קהל היום *נתיצכת עטו וגןראת כשם * בכתוב כתורתק דרד :: בענן ויתיצב עמו שם ו:?ןךא ?שם.ד• ™nw אי׳חגען ?שר אני מביא אתכם שמד, לא תעשי ובחקתיהם לא תלכו! את־־סשפטי תעשיו ואה־-חקתי תשמר! ללבה נהם אני,!היה אלה;נם־ ושמרתם,את־־חקי־׳' זאת-מש?טי אשר ;׳}שה אתם האדם יחי בהם אני ,׳הוף: A• ס איש איש ?י־ ?ל-שאר בשרי לאמןרבי לגליתnng אני;היה־ ס ערי,ה אבין י׳}ייי! אמן לא מלה אמן הוא לא מלה ?ריתה ־ ס ,ערות אשת-אנ׳ן לא חגלה עייף אביך היא־ ס עריה אחיהן בה״אבין א,1 נת־אמן מילדת ב:ת או מילית חיץ לא מיה עריהן־ ס n3 tm־9 Wי 3 IÍTW ^ Ww' ?!ייתן הנח־ 0 עריה בת־-אשת אבין מילדת אנין אחיהן פיא לא מלה עוותה ־ ם ?!ר!,ה אהיה-אב-ן לא מלה שאר אבין הוא ־ ס עריה אחיוד־אמן לא חנלה לי־שאר אמן היא ־ ס ;!רותאח׳־אביןלאהנלריאל־איעתולאהוןרבדרהןהוא־ 0 ־!דיה בלתן לא מלה אשת בנן'היא ?יא מלה״עריתה־ ס עחה אשת-אחין יא מלה ׳!ריוה אחין היא־ ס,עריה אשה ובתה לא מלה את־בה־בנה יאת־ בת״בתה לאי חקה' לגלית עייתה שארה הנה זטה הוא ־ יאשה א־אחחה לא מ!ח לערר לגליה עדותה ?ליה בחייה־ וא.ל־־אשה מנדה טקאהה לא תלןיב לגליות .1 rom סח (Tc3 ערוחה סדר קריאת התורה של מנחה יום כפור עןותה־ ןאל־א?ת עמ׳קזף לא-תתן עזנעוון: לזרע לט?אי״ני.: !aro <א~ ר® להעכיר למלף,(לא מחלל את־שם אלך!•[: אני,׳הורי•• י״ייי ואות—זכר לא תשכב משכבי אשד־־! תועבה הוא; ובכל-בהמה לא—חפ1 שכבתך לטמאה־בה \אשה לא״־־תעטך לפני בהמה לרבעה תבל הוא: אל־תטטאי בבל‘־אלה כי בכל־־אלה נטמאו חגיויכשאישר־־אני משלח מפניכם: ותטמא הארך ואפקד עונה על:ה ותקא הארך את״ישביה: ושמרתם אתם אר־־חקיסי ואת־משפטי ולא תעשו מכל התועבתהאלה האזרח והנך הגד בתוככם; כי אח" כל־התועבת האל עשואנש׳־הארך אישר לפניכם ותטמא הארך: ,ולא־תקיא הא.ח אתכם בטמאכם אחה,כאשר קאה את־הנוי אשר לפניכם ; כי כל־אשר .;עשר", מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם: ושמיתם אדר' משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות ץ$שר נעשו לפניצם ולא הטמא' בהם אני יהיה אלהיכם: פ AV T ד IV •• I VI Jt : t כייע טויפהעבען דעי h*D {!פפועט »'ון עם, דיוו טריפט rHrt! וייגענד, 11"! יערער ןיד,ט ממיין יויגי 1וונט די:עט. וזאת התורה אשר שם מישה לפני בני ישראל על פי י♦ ביד משה: עך חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: ררביה דרכי נעם וכל נתיב־תיה שלום: אירף ♦מים בימינה בשמאלה עישר וכבוד: יי חפך למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: •סיוד דער הפטרה ווערדען phö מפטיר די1ע ברנות 5ע:וו?םי ברוך אלוה עאלולינו ס,לןד העולם אשך בחר בנביאים ט1בים ורצה בדבריהם הנאמרים באמח: £רוך אהיח י! הבוחר בהורה ובמטה עברו ובישראל ע?י ובנביאי האמת וצרק: א ויהי דבר יהוה אל־־יונה נך־אמתי לאמיר: נ מום לל אל־־מטה'העיר הגדולה וקראוה בלעלתה רעתם?W: ךקם '*wx> א ויהי« דענך יונה :ווהן אמיתי D , וווורד וויינטט דוו: וווורט דעש ע״ינען וו1:וו : 3 דיך Virt ׳ 4י1ה»ג ני!ך 190<► , יענער נ־טטען טטוו־ט , וזורד ulha טיהר *"נע פ־־עדינט, רען טיהר [*סגועד 6י:ט &אר »r ><טטי• נ'.רר)ם י־ונד! לירח הישישה מלפני יי דו־ד:13 יימצא אגיה 1 ?אה הישיש דתן קוברה וידך בה לבוא עמרזם הישיש!-, הלפני:חודה: י דהויה הטילי חרתדולה אל־־הים ויהי סער־ 4יול ביסזהאנידה חשבה"להשברי: יי וייראו המלחים ויזעקו '•י - T:JT : AT י vr : • T : ״ I" T ־•j : I “ ־ I :— * T איש אל־־אלהיו רטילו את־־הבלים אשר־־באניד־־, אל־־הים להקל מעליהם ויונה ירד אל־־ירכתי הפפינדה וישכב וירדם: ג ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מד-,־־לוד נרדם מום קרא ״־ : |-> •• I” -1~ T ״ע V- . V ״ . : • : AT > ( : ן־דנ_ אל־־אלדדך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד: 1ויאמרו •י :I V V - י • ■*•I- I•• J.: V T •V. V:|T V : אייש אל־־רעהו לבו ונפיל!-, גורלות ונרעד—, בשלמי הרעד־*, הזאת לנו 1!3לו גורלות רפל הגורל על־־יונה: חויאמרו אליו הגידה־־נא לנו באשר למי־־הדעה הזאת לנו מה״מלאכהד ולאין תבוא מה ארצך ואי־־מזה עם אתה:״ט ייאמר אליהם עבדי אנכי ואת־־;חוד-,'אלהי השלים אני ירא אשר־־עשד*׳ את־־הים ואת־־היבשה: ־ וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה־־זאת עשית כי־־ידעו האנשים בי־־מלפני יהוד! הוא ** T J - T.T* ־T “J IT *J :1T 1• T A י '1 * 1 ! ••> 1■ J T בורח ׳WWWWV\W»AA1WWWVVVVWV\ X *W«׳VX.'V'V WWW«A^A־ VW%/V%/V WiVW'VWVl'X/% געטטי^ען. J יונך׳ וזאצטע ןיך נ^!ך תרשיש לו פ1י3טען, pírt דעד ערטייגוגג דעט עוויןגען לו עננוגעהען; עד רייזטע כרוך יפי היגאב irt;־ ha;־ דא:ע[3מט וויין טי!י, דא! עבען נאך תרשיש זעגעלן ווא1(טע; ער פעלאה!-vo רוו! פוהרן:ע|ר, רווכד טטיג היגיין, איט איה:ען נר!ך תרשיש לו ריי!ען, פערן פאן דער ערטיינונג דעט עו1י־ נשן. ד וובער דער עזויגע טטיט אייגע! העפטיןגען ווינד אי;0 זזעער, עט ענטטטוונד ו!״ן העפטיגער טטורע ו*ויןי דער ועע, irt;־ דלי* טיןי דראהטע לו טייטערן. ה הירוויבער 4עריטר,ען דיון טיפטלייטע ווין פורצט דווט יע־ יעד לז !";pa גאטטע טריו!, וווכד־ ווארפען דיון טיפטלוודוגג ווינט אעער, piri !יך לו ערלייכטערן. W־, א3ער זיגג ווי! וויינען וועקע? דעט ט־פפעט היגאב , 1עגטע זין ווונד ט5יןי פעטט. 1 דוו גי;ג דעט טיפ׳ט אבערהויפס לו pr.'rt הין ווו;ד טפרווך: ווווס ווי!ט דיר, טלעכער? אויןי! רופע לו דייגען גיוטטע !. פי!(ייכט בעקל»ו!ערט י*גע גאטטהייט זין pírt ווו;!, דוו ט וזיר ניכט אונטערגעהען. t גון טפרוון ווייגער ;pi אנדערן; atwrtp! לווטט יי*« ?ארען , ווו;ד ערפאהרען, חעטטען וועגען cirt דיזעט to'3'rt געטראפפען: זיו! (אזטען חונד דווז(א: טרו!(■' ׳ינה• ח דוו טפדאכען זיון לו irt 4rt: !pn'rt;: ראן •— דוו נאטהווענדיג די!עמ אי3ע1 איינעע פאן וווגז לו ל4 יייעטסען זייוו — וואט וויזט דיין טחון ? וואהער u0nnrtp דורו ? וויו! ווי!ט דיין 1וו3ד בעטאפפען ? וו1;ד ha! ״ע!צער גאליאן בי!ט דוא? 63 ער אנטוואדטעטע איהנען: אין בי! וווים דעp סטאוזוזע, עבי; אין פערעהרעדען ^"יגען, דען/אטט דער היאאעל, דען טאפפער דעט אעערעט אוגד !א;דע®! י דירו אע;;ער ;עריטהען וזין 4רא-יי׳ג פ1ל5ט, 16 ;ד זאגטיען לו pn'b : וואט הססט דו6 ד(ו געטהאן!. •— זיא זואזמטען גון דאט ער דער ער0";»4 Ti דע« 5.ויכןם י־ונד! לברה תלשישה מלפני ״ דו־ד ;te דמצא.אטה I באה תרשיש דתן שכרה וירד בדו לבוא עמהם תרשיישד־, ?לפני ויהודה: י ויחורהחמיל'רוה־גרולח אל־־׳רים ויהי סער־ חאנה לזל^ר: <ך«ך'או המליחים!העקר !!!־'ש אל־־אלהיוידטיא את־־הכלים אישר־־באנידה אל־־הים להקל מעליהם ויונח ירו־ אל־־ירכתי היפפינדה וישכב דרדם: ג ויקרב אלי1 רב החבל ויאמר לו מד־,־־לק נרדם קום קרא אל־־אלידדק אולי *והאטת האלהים לנו ולא נאבד: י ויאמרו I v v: v ־. י! ■'׳ע vt •V. v:it •ו ־, : איש אל־־רעהו לכו ונפילדה גורלות ונרעד־, בשלמי הרעד־, *ע t fr TIT .)• : V : *T :-i- : . T| T _j•-: : . •• . V דמאת לנו דפלו גורלות דפל הגורל על־־יונה: חויאמרו אליו ך!גיךדד:ןא לנו באשך למי־־הרעה ה;את לנו מה־מלאכתן־ ומאין תבוא מה ארצק ואי־־מוה עם אתה: ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת־־יהוז־־,' אלה׳ הטסים אני;לא אישר״עאד*׳ את־־הים ואת־־היבשה:'׳' וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו T |T < :1— IT T- - V : VT - . V ־ • : T : ->T ־1 : J אליו מה־־זאת עשית כי־־ידעו האנשים כי־־מלפני יהיוה הוא ״ VT - ע T :IT 1• T Vl• ,T| :־ T ־ J T r בורח ‘\X Vl'V\WvWVM^1\'»WWVt^WWW«lVVVt,VWvVVWV\\'V׳X/%/V'V/%'׳V׳V'V׳V ׳V/*־ V׳V״WW/V/% געםטין:ען. J יונח »וו5טע ־יך ^ןין׳ נאן תרשיש לו 5ןיכטען, pírt רעד עדטיינונג דעטעוויגען לו ענטגעהען; ער ריי:טע כויוך יפי הינויוב ויווכד 3ויו;ר דוו:עןבטט וויי! טיןי, דוו! ע3ען כא!ך תרשיש :עגע[ן וווו!(טע; ער בעלויו.רז. 0ע רוו! 3והרגע(ר, ווונד טטיג היניין, איט וויהנען כאך תרשיש לו ריי:ען, 3ערן rt3| דער ערטיינוגג דעט עור־ נען. ד וובער דער עוויגע טטיס וויינען העפטעען ווינד ווינט »עער, עט ענטטטוונד וויין, העפטיגער p1133 י1וי(י דער !עע, ווונד דוו! טא ד ר ו! ר. ט ע לו טייטערן. ה הירוויבער !עריטהען דיו! טיפטלייטע ווין כורכט רו! מ יערער לו 1"!p3 !ווטטע מדיו!, ווונד pínrtii דיון טיפטלוודונג ווינט »עער , pírt !ין לו ערליינפערן. יוגה וובער גי3ג וזין וויינען ווינקע! דעט טי£פעט העוו 3 , 1ע!טע !ין ווונר ט!'!, פעטט. 1 דוו גיג! דע מ טיפ׳ט וובעררויפס ^ וויהp הין ווונד טפרוון: Drtu ו!י!ט דיר, טלעפער? ווויןי! רופע לו דייp33 !חטטע ! פי!!ייכט 3עע:אאערט 1'!ע גווטטהייט !ין pírt ווונ!, דוו ט וויר ניבט ווונטערגעהען. t נון מפרוון וויינער ל pi וונדערן; 5 ! DMMrtpו!מט יו!מ nrtl! , ווונד ערפווהרען, וועסטען ווע!ען 131rt דיועט ווי3ע? ;עטרוופפען: !יון !וו:טען ווונד דוו! rtl! טרוו!,' ׳ינד,* 'ח דוו טפדווכען:יו! ל! 31 rt !rt! !pr.'rt: דוו ן •— דוו נווטהווענדי; די!עט ווי3ע1 3 p3:nrt וון ווונ! לו לו־ ייעטטען !ייוו — ווווט ו!י:ט דיין טחון ? וווןהער ppwirtp דווו ? וויו! ווי!ט דיין 1ו!3ד 3עטוו33ען ? וו31ד פוון 'יעלכער כווליוון 3י:ט דוו! ? D ער וו3טוווורטעטע וויהגען: ווין 3ין וווים דעp םטוו»ווע עבי; ווין פערעהרעדען ^“יגען, דען גטטט דע ר היאאע!, דען טוופפער דעט וועערעט ווו3ד $וו3דע«! י דירו »ע33ער !עריטהען ווין ייע פ1ד5ט, 16 נד !ווגטיען לו piJh : prt'b ה6טט rtn ד6 !עטהוון!, ■— !'rt ווו!וסטען נון דיוט ער דע ר ערטיינונ! 1 T דע« מס של יום כפור אל־־היכל לןדשןד: י אפפוני ntlí ónj תהום יסיב^גי סיף ה?וש לראישי: ׳ לקצב, סרים' :לדתי הארץ 1.5־70*׳ שוי לעולם ותעל משחת חי; יהוד־, אלהי: ״ בהתעטף על; נפשי את־־יהוז־ה ןכלתי ותניא אליך תפלה* אל־־היכיל קדשף: טמשמרים הבלי-ישוא חסדם ׳"עובי: ׳ ואני בקול תורה איבחדד־לך אישר גדרתי אשלמה ישועתה ליחות: יא.ויאמר :הוה לדג דקא את־יונה אל־היבישה: ג.א רהיךבר־:הוה אל־יונה שנית לאמיר: - קים לך אל־נינוח סעיר חנרולה וקרא אליה את־ הקריאה אישר אגבי דבר אליך: ־"רקם יונה דלך *ל־נינוה בדבי :הוה וגי$ה עקוי, עיר־גדולה לאלדזים מהלך שלישת ימים •• י רחל ׳ונדה לבוא נעיר מהלך:יום אחד רקך»>י ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת: ה ויאמינו אנישי נינוה באלהים : T ־J- י VIT. : V V : 1• S -:״״ו• ־ : "VÍ 1• J •יו *A ייקןאר־צום רלבישו שיקים מגדיולם ןעד־קטנם: י רגע הדבר אל־״מלך נינוה רקם מבקאו״רעבר *התו מעליו ״ויבם Pp 30 על־־והאפר: י ר!עק ראט־ר ?נינוה מטעם המלך וגדליו לאפר /^%VVVV\,VV\WVV׳V\'\/VVVVVWVVV\^VVV’\A/VVVVVVVVV׳VVVVVVVVVVVVVV%A rt'iö שידן ווידער, דען שעאפע? דיינער דוייןיגקייט! irtó השבען געוועטסער pírt שוגד pih איר יונט ?טבען ן:ע־ ירונגען! דער שבנרונד »יך בדוכן שואפששט . שונד נעאשט איין הויפש שואווש!גדען ! t כור בערןע ווווורלען ביןשיך חינשב ן:ע!ונקען, טשן חשש דיש עדדע שיהרע ריוגע? פיר עווין: pírt א'ץ !:עטשבען — rtn טוויננעטש עש ווידער ש!יש דער גרופש הערויוויט, איין 1ע3ען, ע״ינער, איין נלוטש ! IÖ וועהרענד: אייגע ועע1ע שין !:pi'n ויך uM'n , יעגקע שיך rt| דען עוויןען; איין געבעטה קוואאט פשר דיר, פשר דעp טעאפע( דיינער היי!ינקייט. ס דעד יועבטער פ!ייט, שיוט וי1'יש[ער טשגד; ויש פערפעח1ען שיהדעט לאעיןעש: * שיך שבעד בריגןע שפפער דעט 5וי־ טעסטען דשנקעט דיר; בעלשה1ע ortit שיך ;ע!שב« ; רעטטוגג שיוט 3"p עאונען! -— • ? • יא דער עוויןע בע־ 5שח? דעp פיטע, שונד ער טפיש דען יונח שויפ׳ס ?שכד: א דשו וושרט ;שטטעט ו!שרד דעp יונה pii לווייטען אשש? וויש פש?גט: כ דוויןי! נעהע גש ך נעוה יענער ייששען סטשדט, שוגד פרעדיכע שיחר דיש פרעדיגט דיש שיך דיר שדפטרשגע: ג יונה אשכטע ויך שרן,, ניגג נשך נינוה גשך דעש עוויבען בעפעה?; נינוה ״שר דעp העררן שייגע גרשטע טטשדט , 5שן דרייש טש^ריטען. ד יוגה אשצסע שייגע טשנרייוע שין דער טטשדט, שונד ריןי שוגד טפרשך: גש ך פירליג ט שב ע; ש!נד ניניה נ עד. ט שונטערי H נינוה'0 שיינ״שהנער נ?וי3טען דער נשטטןיכען פערקינדינוע, ט0ע(?שען שייגען פשטשג שן, ש וגד ק!יידעטען שין זעקע (טרויער ק!יידער) ויך פשן גרשט בי! ר,ןיין: 1 ש?0 דיוע פעדקינדיטיג בין ^p1 ע(!גינ <5שן נינוה ;ע?שננטע, סטשגד ער 5שן וייגעp טחרשנע שוי!1, לש ג!יינען העראע?ין שויס, פערהיז?טע *T שין שיינען ושת, שונד ועטלטע וין שין שסע \ ? שוגר 0'í שין נינוה פ^נענדעס שויטספען: «שוי!י דעש ק6י רן0 הפטרה למנחה ' לאמיר האדם והבהמה הבקר והצאן אל־־־י.מעמו מאומד■"׳ אל־ירעו ומים אל־־יישתו: חויתכסו שינוים האדם.והבהמד״י ויקראו אל״אלהים בחוקה די^יבכו'יאייש מדרכו התערה ומך ד,חמם אישר בכפיהם: ט מי־־יודע:שוב ונחם האלהים ןשג מחרון אפו ולא נאבד: ;וירא האללדם’את־־מעשייחם כי־* ישבו מדרכם הרעד“, וינחם האלודים על־־הרעה אישר־דבר V: IT VJT VT TIT -1 , : “\T • ־ V '4T TIT •׳־ לעשות־־להם ולא עשה־,: ד א וירע אל־־יונד־־, רעה גדולד־׳ דהר לו: 3!!תפלל אל״יהו!—,ראמד אנה :תוה חלוא־רה דברי עד־־היותי על־־אךמתי על־־כן קדמתי'לברה תוישיישה בי:דעתי כי אתד־נ אל־־הנון"ורתום ארך אן:ם ןרב~לז5ר ונחם על־־הרעה: ל רעתה יחלה קח־־נא את״נפישי ממך בי טוב מותי מח»: י ראמר:הודח ההיטב חיד־, לך: "!.?צא יונה־; מן־־העיר רשב מקדם לעיר רעש לו ישם סכה דשב תחתיה בצל,ער אישר.יראה מח::ת:ה בעיר: י וימן:הירי" אלד,ים קיקיון רעל 1 מעל ליונה לח:ות צל .על—ראשו להציל ניווט רווכד דינער גרששען בעפעה!ע ! אענט שונדפיה, רינד רזונה טשןי, ניאשנד :lih ענןוושש ^עכיסען, ני5נ< וויידען נשך ווששטער טרינקען: * H .ש1!עש, אענט שונד פיה, !iih !יך שין ועקע הי{{ען! רזונה ערנששלך לי 4 ש שש רופען; יעדער :ilh פשן ויינענ[ בש!ען וושנדע? שב!ששסען, שונה פשן!־*נער הענדע פרעפע?. ט ."עי דן טו!די4 ערקעננעש, קעהרע לוריק, דשן ווינה דער ש[[אעצשי4ע שנדערעט דננעש וו?גרדען, זיינען ברעננענדע! לשין פשהרען !ששטען, ש ונד זויר ווערדען ניכש שונשעדןועהען: ׳ י ש5ט דער ש[ן»עכשי4ע שיהרע השנד1וננע1!שי!•• דשט ויש 5שן שיהרעע בש:ען וושנדע! נוריק ועקעהרש וושרען, דש ענדערשע דער ש![»עכשי4ע דע1 רששהט1וש דעס שיבע!ש דע ן ער שיבער :יש בעטןשטטען השסשע, שונד פש!1פיהרט’1 שיהן ניכש : א דע^ יוגה בעפיה! שיין שיבע!, דש! ער פיר גרשש 4עהש[שען, שונד שיהן פערדרשששען השששע: 3 ו!רי־ ריבער ער לוע עוזיןגען נעבעשהען שונד געטפרשצען: . שך עוויןוער ! ו!שר ניכש די!עש איין וושרש, ש5ש שיך נרין שין איינעע פששער(שנדעוושר, דשרוע שיך איך'שיי(שע ;,-!ך תרשיש לו פפלצשען? שיך ו1"ש עש, דשש דוש l"h ש!!4נעדי4ער, ש!!בשל־אהערנינער, !שפואישהקוער שונד הו!דרייצער נששש בשש, דער דך דע ש שיבע(ש 1"צש ב׳^ דע נקש! 3 !ש ניע עש דע ן הין, איין!עבען, עווינעד ! דער שיורש, שי1ש איר יש בעששער olh דש! !עבען. י וור1רזיןי דער עוויגע שיהנך !שנשע: • פערדרישש דיש דיך !ש געהר 1 — ה יונה השטשע נעהא1יך דיש טששדם פער!ששטען, !ין ש!ישערהש(ב דער!ע1בען לוד אשרןוענ!ייטע שיינען דשן געוועה(ש , שיינע הישטע דש •־•יו 4עאשצש • *ונשע1 דערען טשששען דך גע!עשלש, לו זעהען' וושט שין דער טטשדש פשרגעהען אש ג: 1 ;ששט דער הששםע p.1'6 ■ של יום כפור רס להציל א מלעתי ויקמח יונך, על־־הךןיר!:1ן קיפחה גדולה: י וימן האלחים תולעת בעלות ד־,קחר למחרת!תך את" סקיקיון דבשי• י׳זיחי 1 בורח היקנגיט וימן אלדלם רוח קדים חרישית ותך דתקמיש על־־ראיש יוגד*, ויתעלף וישאל'את־ גבשו לגגות ויאמר טיוב מותי מחיי: טלאמר אלהים' אל־־ ׳ונרד ההיטב חרד־,"לך על־הקיקיון דאקר חיטב חרה־לי עד־־מות: ידאמר:תה אתה חסת על־חקיקיון אקר לא־ עמלת בו ולא מילתו שבך־ל:לו“.'ה;ך, ובך־אלדת אנד׳• ואלי לא אחים על״ניגודת העיר הגרולד־ו אשר ייש־־צה חרבה< מקתים־־עקרדה רבו ארם אישר לא־־ידע בין־־ 5 •• • : ••ן t t • : rv _ ג :•> ו r t ••ן I :מינו לקימאלו ובחמה רבה־,: מי־־אל במוך נשא עון ועבר על־־פשע לשארית נחלתו לא־החו־ק לעד אפיו כי־חפין הפר הוא: יישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כלחטאתם: תתן אמת ליעקב חפר לאביהם אשר־־נישבעת לאביתינו מימי קדם: — •־* •IV/ V “ v י ברוך ־־•:־• *V יויהע יויינען P'p’p הירד,ער בעטערט, דער יויבעד יויהן עאפיור וויווצט , !־ין .־־.ויפכו לו בעטיוטטען, ויו!;־ וויהן פיר יאננעאיוך לו דעמטען; יונה פרייעטע !יך דע5[ p'|l'p’p :עהר: iih f"ן רעש איןרן:ע05 דיודוין,, בייע ויזנ־ כרובע .יעס טיונעם בעמיד גיןטט יויינען וויוור5[ הירהער, דער דען P’p'p יונן:עטטיוצע) -eh ער פערווע1קטע: H יו 01 15) דייו:יוגכע יו1'פן:יננ, דיו בעמיד נ eh ט יויינען הייטען יוטטווינד; דיויו :יוננע מסיוך pin יונה ויוויפ ט הויפט, יוונד עט וויורד יויה5[ יוהנאעצטינ; היר ווי:טטע ער !יך דען טיוד, יוונד טפריוך: . דעד טיוד יויוט איר 5י? בעססער יו1ט איין 1ע3ען! ״ Ű היריון'[, טפריוך גיוטט לו pr.'h : . פערדרימט עט דיך וועגען דעט c'lVp’p h* זעהר? :ער,ר, יוכטוויןרטע ער, פערדדיטט עט איך , לוע טטערבען ! י דיו טפריוך דער עוויו.ע : ":יהע, יויו פיורדערטט טי1נו5נ פיר דען H’p’p , דען hn ניבט נעוויורטעט, גיצט נעליו!ען ,j oehr ער איור יויינער =:"h לינער 5יוצט נעבודט . יאנד דער :יוה) יויינער גיוצט איור עט, וויו ט לן נרו נדע ועניוננען: *א יוו15 יויך, יויך rollhs ניניה דער ;ריוסען טטיודט ניבט מיו5ע), ־יוין ווע!צע יויבער לווע1[י איוה! לעהן טוי:ע:דען יוו5מו?דינע אע5־ סע ן :ינד ? יאנד טהירע , יווכיוויטטפרעצ1יך פיע1! — ווער יוי:ט אעצטינ איי! hn ? דער :ינדען פעיניבט , יוו5ד 0יסטעטהיוטען ער1עטט, דעע יויבעררעטטע :יינעט ערבעט ; עד 1עטט :יינען ליורן ניצט עווין1יך דויערן, דען ער 0':ט ;יסיג, ער אירד :יך יוו:ו5ר יובעראיוה01 ערביוראען, יוונד יוו::ערע :ינדען יוונטערדריקען. ייו חיו אירטש 0!(ע :ינדען פעחענקען טין דייו טיפע דעט אעערעט, ערניי;ע ;-2pi?> py יטרייע, דע^ אברהם ניטינקייט , אייו ־'•P *יהכען —* «אנ:ע־) 3יורע1טער! — ph דען טטנען דעד פי!רוןע1ט — ל1נעטווי!רען הטסט . ברכת הפטרה ניון דעי הפטרה ווירד £1g מפטיר ויזע כיון* ברכות ברוך אתה י♦ אלהינו■ מלך העולם צור כל העולמים צדיק ככל האריות האל הנאמן האומר 1;עושה. המדבר ומקים. שכל דבריו אמת יציק ג נאמן אתה הוא " אלהינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא יעזוב ריקם כי אל מלך נאמן ורחמן אתה: ברוך אתה יי האל הנאמן בכל יבריו: רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפיש תושיע במהת־ח בימינו: בחף אתה יי משמח ציון בבניה: שמחנו ♦י אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה זיבא ךנל לבנו על כסאו לא ישב זר. ולא.ינחלו ע־וד'אחרים את בבורו. כי בשם קך'שף ־ נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד: ברוך אתה יי מגן דוד * דער חזן ניאאט דלו! ספר תורה מונד ז^ט • !הללו את ישם !הוה ני נ׳|גנ ישמו לבדו: דיו! פערןו1»»ן!נן זווןט: הודו על ארץ ושמים: .וירם קרן לעמו ההלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללרה: לחד מזמור ליהוד. הארץ ומלואה תבל ויישב♦ בה: כי הוא על!מים :סרה .ועל נהרות ♦בועה: מי:עלה בהר:הוה ומי:קום במקום קרשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשיא ל־שוא נפישו ולא נשבע למרמה: :שא ברכה מאת !הוה וצךקה מאלה' :ישעו: זד, דור דרשו מבקשי פניך יעקב קלה: שיאו שערים ראשיכם והנשאו פתה' יעלם דכא מלך הכבוד:' מי זה מלך הכבוד ;הוה עזוז תפור !הוה גבור מלחמה* שאו ־שערים ראשיכם ושאו• פיקחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הבכור :הוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה: ווען אוזן רוו! ספר תורה וזין ארון הקדש לודיק טטע!5ט, ןווןט ארון דיועס: ובנחה יאמר שיבה יהוה רבבות אל3י ישראל: קומה יהיוה לימנוחתף אתה וארוז עיר •־ פוזניף ילבשו־ צדק וחכזידיף ;רננו: בעבור דוד ע?דף אל תשב ?:י משיחף: ?י לקח טוב . נתתי לבם תורתי אל תערבו: .עץ חיים היא למחויקים בת ותומכיה מאשר: דר5יה דיר כעס וכל נתיבותיה שלום: השיבנו ע אליף ונשובה חרש ;מינו• בקדם: הפלח רסא הפלח מנחה דייו תפלה פירדען ש״ץ uvrt אבען 0£ר במך שאמר 11 3יח־ען. יעל חזן 1יונט ה יו 31 קדיש די<ן mi■ דחי שמנה עש י ה י1:דע;םינ נעכעטהעט: ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברתלאטר♦ זכר רחמיך!,’ וחסדיך כי מעולם המה: יתגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא ך־־ברא ברעותה וי_מליך מלכותה בתיכון וכיומיכון וקתי דבל בית ישראל בענלא ובזמן קרב ואמרו אמן. ירא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמלא. !תברך וישתבח ויתפאר ויתרימם ויתנשא ויתהדר ו;ר/עלה דר/הלל שמה זיקודשא :ךיך'הוא' לעילא ולעילא מן כל־1 ברכתא ושירתא תישכהתא ונחמתה דאמירן כעלמא ואמרו אמן: כי שם ♦י אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך: ברוך אתה!! אלהינו ואלה♦ אבותינו אלת אברהם אליהי!pny .ואלת !עקב לזאל הגדול הגיבור והנורא אל .עליון גומל הסדים טובים וקינה ’הבל וזוכר חקרי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. זכרנו לתלים. מלך הפץ בקיים. וכתבנו ?ס?ר החלים. למענך אלהים חליכב: מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה «♦ מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מתה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחקד מתה מתים ברחמים רבים סומך טפלים [רופא חולים ומתיר אסורים ומ_ק!.0 אמונתו לישנייעפר מ♦ כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומץמ<ה ישועת: מי כמוך אב וזרוזטים. זיומר לצוךיו לתלים ?רחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה ♦י מתה המתים: אתה קדוש:ו־שמך קדוש וקדושים ככל יום !הללוך סלה: מנחה למס כפור וכבן תן $חךך ״ אלחינו על כל מעשיך ואימוזך על כל מה שבראת ךך*יף כל המעשים רשתהוו לפניך זכל דזבחאים רעשו כלם אנדה אחת לעשיות' רצונה בלבב שלם עמו שידענו.״ אלהינו שהשלטון לפניך ש מרך וגבורה בימינך ושמך נורא על כל מה שבראך/? ״ ובבן סן ככור :: לעמך תחלה לידאיך ותקודז לד1רשיך ופתחון פה למיחלים לך ש?זחה לאךצך וששון לעירך ואמיתת קרן לדוד עבדך ועריכת ;ר לבן משיחך ב^הרח בימינו? ובכן צדיקים ;יראו דשמחו וי־שרים :עלהו וחסידים בינה;יגילו ועולתה תקפ? 7פיה יוכל הרשעה'(ילה כעישן תעלה בי תעביר ממשלת זדון מן האךץ ותמלוך אתה לבדך על בל מעשיך בהר ציון משכן כבודך וביד־ושלןם עיר קך־שך ככתוב בדיבר♦ ד!ךשך יכזלך יהוד, לעולם אללייך ציון לדר ודיר הללויה? קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב רגבה ♦י צבאות במ־שפ& והאל הלןדוש נקיש כערקה? ברוך אתה':ן המלך הקדוש? י■אתה בחרתנו;מכל העטים♦ אל־יכת ’אותנו♦ ויצירת בנו♦ ותממתנו ככל הלשונות♦ וקדישתנו במןיותיך .וקרבתנו מלכנו לעבודתך♦ ושמך הגדול והקרוי עלינו קראה? 0לרןיו־שה ובמנוחה ואת יום) דכפוך mn nrfn)• ותיתן לנוע אלהינוכאהבה:את יוס הזה למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עונותינו(באהבה:) מקרא קרישי ■זבד ליציאת מיצרים? אלהינו• ואלהי אבותינו ייעלה ויביא ויניע רראה וירצה וישמע דפקד ויזכר זכרוני ז״ • :•: J**T*S ״ T•; V 1-: vr•די • :׳ r: VT •• ־• *• ״ ד ff ופקחננו ןזכרון;אבותינו חברון משיח כן דוד עבדך וזכרו? 'ירושלים עיר קרשף ךננרק כל עמך בירת :שראל לפ^יך לקליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים למים ולשלום כיום' הכפורים הזה♦ זכרנו ע אלהינו בו ליטופה ♦ופקדנו בולכיבה. והושי.ענו ב1?!ס?ים♦ ובדבר:שועה ורחמים♦ חוםדוה.3נז ורחם עלעו;והושיענו כ♦ אליך עינינו* כי אל מלך חנון ורחום אתה? '0יר ntnי אלוזינוואלסיאביוירזינוגזחללעוגיוהעובייוםנ״י״בי׳ס^נת המרים היה׳ מסח והעבר ?שעינו לרופאסינו 030־ עיניו: כאסיר אנכי אנכי הואי סרוח 9שעיק לסעני וחטאתיןז לא אוני י3אסר סהיהי כעב ^ועך־יכענ! חטאלזיך ^יכה א9י כיגאליחיו ונאמי עאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אסכם סכל חטאתיכם ?""391,' יי nniptf " ני!! שבת אלהיט ואלרזי אבותינו• רצה במנוחתנו _קךשנר ?כשיתיך ות; תל״קנו בחוךתך שכעני טטיבך ושכירונו בישועוזך. (א! שבת והנחילנו:• אלהיט באהבה וברצון שבת זקךשך דנוהו בו ישראל מקךש♦ ׳?9ך) וטהר לבני לעבדך באמת. כי אתה סולח! לישראל ומוחל! 1לשלטי לישתן בלל' דיור' ודור ומבלעדיך s!< לני מלך מיוחל וסולח(אלא אחה): ברוך אתה יי, מלך מוסל וסולח לעונותינו ולעונות עטו בית ושראל. ומעכיר אישמייתינו בכל שנה וישנה. לך על כל הארץ לקדש«) .ישראל ויום הכפרים: רצח י♦ אלחינו בעמך ישראל ובתפלתם. והישב את העמדה לךביר ביתך ואש♦ Sn*!^ והפלתם באהבה ס_קבל בךצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך ♦ ותחזינה עינינו בשובך לציון לרחמים. י ברוך'אהד־־׳ ע המחזיר לבינתי : hb מודים אנסנו לך שאתה הוא יי אלהיט ואלה♦ אבותינו לעיוזלם ועד צור היינו מגן :שענו אתה הוא להר ודור נודה לך ונספר תהלתך. על רוענו המסורים בידך ןעיד נ׳שטותיט הפקודות לך. ועל נסיך שבכל יום עמנו•.ועל נפלא־ותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקרוצהרים. הטוב ב♦ לא בלו רחמיך והמרחם כי ידא סמו חסדיך t • • • tt: t fv t v y • ד j I v • ן • •• •- ״ *Iyt מעולם קדט לך: , ועל בלם יד/ברך ויתרומם שמך מלבנו תמיד לעולם ועד. יכתוב להרס טובים ןל מי כריהך: וכל הח:יט יורוך סלה ויהללו את שמך באמת האל ישועתנו ועזרתנו סלדה: נרוך אתה::הטוב שמך ולך נאה להורות: שים שלום טובה וברכה חן וחקר [רחמים עליט ועל כל :שראל עמך ברכנו אבינו פלט כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לט " אלהיט תורת ח:ים ואהבת ?קי וץדרןה ובירכה ורחמים ימים \áhé וטוב מ(י,ניך לניול W .׳?יואל ??ל 8י> ובכל שעה בשלומך: כסכר תיים בר?ה ושלום ופךנסה טיובה נזכר ןנכחב למי־ U<3) 2 VT אנחנו מנחה ליזם כפור אנחנו וכל עמך בית י׳סלאל לחיים טובים י^ליס: ברוקי אתה יזי עושה הישר־ ם: אלהיט.ואלהי אבותינו: תביא לפניך תפלתנו. (אא תר/עלט מתחנתנו. שאין אנו ;!זי פניכם וקשי עורף לומר לפניך יי אלהיט ואלחי אבותינו צדיקים אנלזנו ולא חטאנו אבל אנחנו תטאנו: אשמנו. בגדנו. גזלנו. הפרנו ד־ופי. הערנו. והרשענו. .?דנו'. חמסנו. uS5d שקר.,יעצנו in• ??בני• מני. מחלנו. נאצנו. סרלנו. עדנו. פשענו. צררני• קשינו עיוליף. רשענו. שחחנו. תעבנו. תעינו.' חעתענו: סרנו מטצויתיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: מהנאמר לפניך יושב מרום. ומה נספר לפניך שוכן שהקים. הלא כל הנסתרות והננאת אתה יודע: אתה יודע רך עיולם. ותעלומות סתרי כל חי: אתה חיופע! בל חדלי בטן וברמן כאח ולב: י<הין דבר געלס ממון i'Sn נסתר מננל עיניך: ובכן יהי הציון מלפניך יזי אלהינו ואלדד אביוחינו. טחסלח לנו על בל חטאתינו. וחימחול לני על בל עוניווןינו. ותכפר לנו על כל כשעינו: על חטא שחטאנו לפניך באונם וכלציון: ועל חטא שחטאנו לפניך ?אמוץ הלי: על חטא שחטאנו לפניך בבלי לעת: ועל חטא שחטאנו לפניך בבטיי שפתום: ’ על חטא שחטאנו'לפניך'בגלוי ובפסר: ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי עליות: על מנחה ליום כפור על ודטא שחטאנו לפניך בדבור פח: לעל חטא'׳®חטאנו לפ״ניך בדעת ובסריה: על 1דטא שחטאנו לפניך בחרהיור הלב: יעל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע: על חטא שחטאנו לפניך בורו' פה: יעל חטא שחטאנו לפניך בועידת זנות: על חטא'שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה: [על הטא שחטאנו לפניך בזלזול היורים וסיורים: על חטא שחטאנו'לפניך בחוזק יד: ועל.חטא שחטאנו לפנייך בחלול השם: על חטא שחטאנו'לפניך'בטפשות פה ועל חטא'שחטאנו לפניך בטמאת שפתים: על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע: ועל חטא שחטאנו לפנייך ביודעים ובלא יודעים: ועל כלם אלוה מליחות• ?נלור לני. מחל לגו. כפר לנו: על חטא שחטאנו לפניך בכפת שיוחד: יעל חטא שחטאנו לפנייך בכחש וב?זב: על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע: יעל חטא שחטאנו לפניך בלצון: על חטא'שחטאנו לפניך במשא ובמתן: [על חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה: על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית: יעל חטא שחטאנו לפניך מטית.ברון: על חטא שחטאנו לפניך בפקוח עין: יעל חטא שחטאנו לפניך בשיח שפתותינו. טנחה ליום כפור על חטא #חטאנו לפגיך בעינום ךמיוח: ועל חטא בחטאנו ירפניןד בעזות מצח: ועל כלם אלוה סליחות. סלח לנו. מחל לנס כפי לני • ן 1 t - $ •• -n : • ז v י על חטא #חטאנו לפניך בפריקת עול: ועל חטא #חטאנו לפניך בפלילוח: על חטא בחטאנו לפניך בעדית רע: ועל חטא #חטאנו לפנייך בערות עץ על חטא #חטאנו לעניך בקלות ראש: .ועל חטא #חטאנו לפניך בקשיות עורף: על חטא #חטאנו לפגיך בריצת רגילים להרע: . ועל חטא #חטאנו לפניך ברכילות: על חטא'#חטאנו'לפניך בשבועת שוא: ועל חטא #חטאנו לפנייך ב#נאח חנם: על חטא #חטאנו לפניך בתשומת;ר: ועל ח#א #חטאנו לפנייך ?תמהו! לבב: ועל כלם אלוה סליחות. סלח לנו. נוחל לנו• כ$ר לנד. ועל חטאים #אנו קינים עליחם עולה: ועל חטאים ׳#אנו היפים עליהם חטאת: ועל חטאים #אנו חונים'עליהם קרבן עולה,וערד: ועל חטאים #אנו חיטים עליהם אשם וי־אי ןתלוי: ועל חטאים #אנו חיבים עליהם מנת מךדוח: ועל חטאים #אנו קיבים עליהם מלקוח ארבעים: ועל חטאים #אנו קינים עליהם מיסה בירי #מים: ועל ח?£אים שאני חילםעליהם ?דח.שרירי: ועל חטאים שאנו חימם עליתם ארבע מיתיות 3יח דין: סקילה• שלשה. לזרג. ויונק. על מצות עשה וער1 (mixi לאתעשה. 3<ש;ש בה קום עשה. ובין שאין בד! קום עשה. אח שוליים לנו. ואת שאינם נלרם לנו. אתשנלוים לנו בבר אמרנום לפניך. והודינו לק עליהם. ואת שאינם גלוים דעי לפניך הםינלרם וידועים. כדבר שנאמר הנסתרות ליאלהינו והננלוח לנו ולבנינו עד עולם. לעשות אח בל דברי התורה הזאירז: אלמי ער שלא ניוצרתי איני בדאי. ועכישו שנוצרתי באלו לא נוצרתי. ע?ר אני בחיי. קל ותומר במיתתי• סריגי לפניך בבלי מלא משה ובלמה. יד,י רצון מלפניך ת אלתי ואלמי אמתי שלא אחטא עוד. ומה שרומאסי ללניק מרק בלתמיך הרבים. אבל לא על ידי.יסירים וחלום רעים: אלד־.’;צור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמ_קללי נפ'שי הדוס ונפשי כעפר לכל תלדה פיתח לבי כתזרחך וכמןולתיךתךריוף ;פשי וכל החושבים על♦ רעד־. מהרדת הפר עצתם ןקללןל מחשבתם עשה למען י שכך עשה למען ימינך עשה למען קדשחך עשה למען תוךתך למען:הלצון:דידיך הוישיעד־. :מעך וענני: :היו■ לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך!* צוף וגואלי. עשה שלום במרומיו' הוא :עשי־ שלום עלינו ועלכל ישראל ואמרו אמן: יחי רצון לפניך :♦ אלהינו ואליהי אבותינו שיבנה בית המקרש במהרה בימינו יתןיחלכןני בתורתך: וישם נעבדך ב:ךאה בימי עולם ובשנים רןךפי*וני1ר/*. י ועיבה ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: חפלה מנחה ליום כפור הפלה לשליח צבור בקול ייוהחין הארון- י ברון־ אתה יי אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלהי:pnv ואלה♦ יער!נ האל הגדול הנבור והנוךא אל עליון נוטל חסדים טובים ןק';ה הכל וזוכר חסי' אבות ומביא מאל לבני בניהם למען שטו באהבה. מפורד חכמים ונכונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בתפלה ובתחנונים'. לחלות ולחנן ?.ני מלך מלא י רחמיכם מ^רןל" וסן-לד)'לעןךם; י י יי' סונרין רארו! ווי:ט 3ו!ך א׳ב געוורדנט : י!* איתן הביר אמונתך. ברור לא;יךעו לרצותך. גהץ בך ררע .יראתך. רץ להודיע לכל,הדךתך. הדריך תועים בנתיביחך. ונקרא אב לאמתך. זיהר לעשות דברתך. חפץ לחסות נצל־1 ש?ינחך. טעם לעוברים כילבלחך. ירע לשביס בי אי1 בלהק. "! ?י האמין בך להלותך. לטע אשל ולהזכיר נבורחך. ׳־ל צדקה חחשב לנו. בצדק אב סלח לנו. ״״ לא כחטאינו תעשה לנו. מגננו כי לך.יחלנו: 'זכרנו להעם. מלך הפין בחיים. וכתבנו בס״ר החיים♦ למענך אל הים חיים • מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה " מגן אברהם: אתה Vv\w\w\'\/VVVVVVVV\^'V«A איהן♦ דער טו1פ£ערע (אברהם) חווט דיינען נ!ויבען קונד ןע»ווכט, ווי! וויינע:[ לייטווןטער !!ו! און! גינט ווו!וטטע דיר געפע!!ינ לו ויין. ויין פערננינען וורוד רירו ן:ווטטעטפערעהנוע לו פרעדינען, ווו:ד :יינע!וסט דיינע אוויעטטעט 31nr.c:riíh׳1| קוגד לו אוורען. פערוויררטע חווט ער וו ך דיון רעכטע בוורזן נעוייטעט, ו!!:! ןןווורד’1 דער פווטער דער רע3ט:1"3יו.ען נענוןגנט. ער ״וור 3עפ1י0ען דוו! לו טחון ווווט דורו וויה:[ ןעהייטען, ווונד ודנטטע כור סוטן ווונטער דע:[ טווטטען דיינער שנינה • דען וווונדערער 1וו3טע ער u'M דיינער קווטט, נוו3 דען רייועי׳ דע ן דע ן ווונטערריכט, דוו ט וווים ער דיר וו!1עט טוודט גיירו. כור דו וו וווודטט :יין ג[וי3ע ; דיך irt("! חווט ער וו<: נעבעטהעט; ער חווט וויינען אשל *) געפ?!ווכלט, ווונד דוורונטער דיינע וו1(אוו3ט געפרעדינט. 5 hווט ווו:: דעטטען טו־ענד נעגיסען! פערלייהע דען זווחכען דע ט פווטערט טונענדען הו!ן3ען; הוונדןעני5י* איט ווו:: כרוך ווו::עדן :ינדען, וו i fűm וויד הווררע! לו דיר. ______________________ T דיוו י) אשי1׳ :un ע וויינעט סיאעט דען ער נעעפ?וונלט דען ״וזגדערער דר,רונטער לו כעווירטהען, ו!ונד prurt ר11 ווווחרען ;1וי3ען לו פרעריךע!, אתה גביור לעולם יי מתיה מתים אתה רב להוישיע. מכלכל חיים בחסד ־ r: T *: • T • - •• • ־ י ־־ •י ♦י' : - • : V V ?רעה מתים כ״רחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומלןים אמונתו ליישני עפר מי כמוך בעל גבוהת ומי דומה לך מלו־ ממית ומחיה "י r.... I T • . 1 t ----X V | T V • : | י• • : - V ומצמיח י״שו^ח: <ז־למואך,ב ויחידלאמו. גפישו לטבח בהעלימו. שרפים ץ8קו ממריומו. עיוגים חוסה לאלמרחמו. פיולה ומציל רתמו.'?יוה שח תמורה במקומו. קש3'אל־, תשפוך דמו. רחפו רחום לרוממו:'שמרו וקימו לשמו. שפר תארו כנוגה יומו'. ״״ תראהו היום כשרוף באולמו. תזכור עקדתו'ותחון עמו. ק־ל לפניו יקימנו'ונחיה.' ??יריק אבנחיה. m ף ממית ומחיה. בטלליו רדומים יהיה: • : T T : • י. ־ V מי כמוך אב הרתמים זוכר יצוריו לסזים ?רתמים: ונאמן אהה להחיות מתים: ברוך אתה ין מחיה המתים: נהן דען נה״ע דעט פערפהססערס אלי' בידני מרדני געהודנעט; אראלים?שם תם ממליכים. "למלך מלכי המלכים. יפיו לשור בכס הולכים. ילדיו היום צנים כמלאכים.' המקדישים וסחן עורכים.'?יום זד! איבה משליכים. יחד ?שבס אביהם: מברכים 'W>X\\\XVVV XXXxxXX % XXXX-XXXX X XAWW\\׳\VWVVV׳\V\X/\VWtV׳%VWWV\X\V׳V > XX XX X V\'vvXX V\A" מואד־ב ♦ דער נע5יבטע הינד דער "וטטער היינלי^ע (י צ ח Cp גווב פרי'1וי!1ינ !יך לו הפפערן הין. hl טריען ז־יה הי״״ויטען שיפים: ו! ט?והנע ה]]״ע;טע.ער , דיינעט op'13'i ! דער ער?ה:ער הונד רעטטער, ערבהר״טע :ין־ :יין; עד tahiira, דה טטהנד היין ווידער הויןי דער טטע1(ע, ווונד היינע טטי״״ע די!1: "פערגיסע ני5ט דעט יינגוינן: uih !" דער המבהר״הערלקנע טווהנ; היהן חינה!'!, הין הי״״עו; הונד בעווההרטע פיר•! ו״י[יינווינ. :־ין בהדניט נ(ענלט דוו;ע1בטט וויה טיויעט !:[חנן. ה טויע הייטע דעסטען הין דיינענ[ טע״פע! הויפבעווההרטע יוטע! געדענקע דע ס ןעבונדנען, הו נד נייה ננעדי; :יינער נהליה!. יה, ער ״ירד הונ! 3"p [ע3ען ערד,ה!טען; וויד ווערדען 1ע3ען, דעט פהטערט טוגענדען הה31ען. דער עוד־ נע טחדטע הונד 3ע(ע3ט ווויך חידער. עדו וירד דיה ט(1״״ערעד הין רעד עדדע ווידער 3ע[עבען, דורך :יינען ה(?־ =ע!ע3ענדען סויה. אראלים♦ דיה ״עכטע p'h הי״״ע[ הו(דין.ען דעע ק(וניג ה^ער קהנינע הונד נעננען היהן י״קב ט ;הטס. :׳ה קה״״ען דיה :ההנע יעקב’0 דעססען 3י?ד p'h נווטט?'3ען טהרהנע לו טויען. הייטע טטעהען :יה דיה הב־ קה״״וינגע יעקל0, וויה ענןנע? דעט הי״״ע1ס, ה"1יג הונד יעבעטהפעדטי;, הייטע ההבען:יה ה!?ע הונהיינינקייט ה!יט היהדער ״יטטע ענטפערנט . דיה זעננען היינ״יטהיג דע] הייוינען נה״ען דען היה ר 3ו!טער פערעהדט', חונן •1 .X (3) fD Tóm ןוכען מנחה ליום כפור מברכיבס. רם ארציות ברברים רכיבם. בזכודת התם :ציץ הסרבים. יה יאיר עיני 'חשכים. מלוי נצב בעדת ברוכים• רירלה בעמיו יפאר נמוגים. דופקים בחבלה להטכים. כטוב וסלח עמם יסכים"' ״״ ישמיע לא תבוטל דכים ^ יאמר'רב! לבית המחכים. ;מלוך ייז לעולם אלהיך ציון לדור ודיור הללויה : ואתה קדוש יושב תהלורת ישרא4 אל נא : : - T t| •י ל• • : t •• י <י" אמונת איום נוטרת. למענך עזור לנטארת. ןעקה ךצוז ;א כקטורת. קרויש: "יי? •כפר ויסלה. אל טיוב וסלח. נורא וקדיוש : ״’״תפלסני ממעונות. יקבל כקרבניות. תאלקדיויט: <ית מיכאל מימין מהלל. וגבריאל מטמאל ממלל. בשמים 1 . T ״ ־ T • (.:־•• :־:•ו״ * : : ־־ •• ~ T ~ אין באל. ובארץ מי ?עמך וטךאל: . , ובבן טרפים עומרים ממעל לו: נאץ איב געסידנעט: אראלי היוד:פוצחים חלוליו. ברתת וזיע מפארים סלסולו• נשים ובאים בשנון'פלוריו. שרפים עומרים ממעל-, ליו:' מינאל דגול מרבבה'הוא ברי בחד. המביט לארץ ותרעד!תפחד: ועמו צבאהמישל ופחד. שיש בנפים טיש בנפ:ם לאחד : 'ט-ס:י •זקים V־ * «־-VV\ VWV\/WVWVVVVVV'A’VV'» \,* -v> x > X־. ^'V\xvVVVVVVVVVVVVXVVVVVVV׳VVVVVVVVV\\'VX׳\XVVVV !וצען דורן :וונפטע וווורטע, דען ווו;ווי11ען דעט ווןןערהווכשטען לו בעזענפטיגען. דעט 5רון»»ען פווטעיס דיז; בינן- .ווידד ער וווים זיינען די(1אע(ן הערווב מויען, דער rj'L’5rnHn.! ווו:ד עדןייכטען דיו! ווד״גן דע־ בי1ט"-: שען. ער DoaU't , דער קווכי;! פיגדעט :יך וויין. וו־ן ■דער געאיינדע -ער ןעזיג^נעגוען כישראל); עי לו',0 כעע פוו1קע יכעדיג, ווו גד קריוהנט דיון ווונטערדריקטען. דעטגן דיוו :יך פריד ווגטיקקען פוור וויה^ לן בעט"*; פע־כיידט ער גוון !יינער וו5!גישע, ער ?עשש :י וו פערגעדאען דע ן ווויטטפדוך : וויהר !ullh גיצט 3י01עד.או1 11־1 דען, בעדיטנגטע ! ווווהרןיך! וויין ווירד אוון נעגגען! דוו: הוי: דע* ד.ו!פפ:וגגשפו!?ןען! ימלוךי דער הערר רעגירט עודגןיך ; דיין;שטט, דו־ך 1iih ליישען ציון! הללויה • לאתה > .ד:וו ד־יןיגע־! ט הדח;מ ט ווונטעד ך:ב־י::ענ;ען זימראל'0 אל נצי גינתה ליום כפור׳ רסו זקיםוברקים מרעידים לפניו. חרדים להרעיד בכל פניו. טסים ?ארבע פניות מצפוניו. בשתים יכפה פניו: טינאל יראים וחרדים גדודי תלליו. !S מלאכיו וחי^י דגליו. למולו;ריצו לגדלו ?שכלוליו. ובשתים יכפה רגליו: מיכאל כדם ועד,ים ברגע מעופף. נורא בלי יכולים לשוריולציופף. סביבות כפא מתהיופף. וכשתלם יעופף: מיכאל עורכים עבדן עזחיוילומר. פאר פקוד פלל לגמר: צפצוף צהל צדק כנאמר. וקרא זה אל.זה ואמר: מיכאל קלוס קדשיות זקד'ו'ש' קוראות. .רבוא ריבון ’עינום מלאות. שיוכן עד לעריצים ביציאות. קריש קדוש קרוש לל צבאיות: מיכאל תקיף מריבה מפארים לסלרו. הלי חלים עומדים לכבדו. תבל וכל דדיה מקדישים הורו. מלא כל לארץ כבודו: -!יי" מיכאל מימין מהלל. וגבריאל משמאל ממלל. כשמים אין כאל. ובארץ מי ?עמול ישראל: ובכן יל|ל העלה קךשה נ׳ אחה אלחינו כיל[־ טלול וסולח: כי רכיביובערכיות. ועזיוכשהקים. וזרועובמעונה. וקדושיו מובדל! ואימתו בערפלי.''ומוראו בשמי למום. וקשתו בשמים. וקולו על המלם. ומושבו ברום. ומבטיו בתחת • ממעלה קדוש. ימממדהברוך. ממ:םאדיר. ומנהריות Síp. ימארץ זמר. 1מעצים רנן. ומהרים רקד. ומגבעות שיר. ומכל בדיה תוקף. 1?!?S ראש כפף. ומיכל עלןרמז. ומכל איון! שמע. ימכל פה הוריה. ומכל לשוןישכח. ומכל גרון היון. ומכל לב החיש. ימכל קרב הגיון."ומכל כריך כריעה. ימעל קיומההשתחויה. ימזקנים כבור. ומאנישימ ונשיים שיר. ומבחורים ויבתוליורת חלת. 1מעוללים ויונקים עוז. ומדור לדיור נבירה• ומעולם ועד עולם ברעה: כי י בלם בראת למענף. יקראו ת לזה. רענו תלת• דאסיו י (3)X כנחר־ ליום כפור ייאמרו זה לזה. גושו עושו,חרשו. מעריץ להל[!־ העכיוד. האי" חנעךץ'להנקךש בקודש: ככתוב על !ד נביאף וקרא.זה אל זה ואמר: P״m קדוש קדוש זקרו'ש ״ צבאורת מלא כ4 הארץ כבודו ♦ קהל כבדו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו לעמתם בחף יאמרו: קהל י״ז ברוך ?113 יזי ממקיומיו: קהל ממקומו הוא .יפן ברחמים ויחון עם המיחרים שטו ערב ומקר ככל יום תמיר פעמים באהבה ישמע אומרים: ייי!״״ שמע ישראל־‘ יל אלוהינו לי אחד: קהל אחד הוא אלהינוהוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו♦ והוא ןשמיענו בוחמיי שנית לעיני כל חי להיות לכם לאלהים: קהל י״ז אני יי אלהיבם: * V: TÍ •״ V י לזן אדיר אדירנו יי אדדינו מה אדיר שמר בכל הארץ: והיה ♦י לכלך עי־1 מל ” « ״ • ״ ;t •• 1 t “ ׳ * ! t » ; P ז י. < : י ז יי .•'I הארץ ביום ההוא יהיה ♦י אחד וישמו אחד : ובדברי זקך'שף כתוב לאמיר: י!•'" למלוך יי לעולם אלהלןו ציון לדיור ודיור הללולה: ימן לדור ודור נגיד נדלף ולנצח נצחים קדשר/ף נקדיש ןשכחף אלהינו מפינו לא יזמו'ש לעילם ועד כי אל מלך גדול וקדוש אתה: חמור־1 ער־1 מעשיך. ותשמח במעשיך. ויאמרו לך תוסיף• בצךקך עמוקיך. תוקדש' ארון על כל מעשיך: י כי מקרישך בקדשתך קדשח. נאה לקדוש פאר מקדושים: כאין מליץ יושר!' לזול מגיד'פשע. תגיד ללעקב ידבר חיוק ומשפט ומשפט. וצדקנובפישפט הפלך המשפט: עיודקכיור לנו אסבח איתן אדוננו. וכבן הנעקדי״טביח מדיננו. ובזכות התם ייוציא "איום לצדק דיננו. כי'קדוש היום לאדוננו: ובבן:תקדש שמק ייאלה־ניו. על ישראל 2גפק. ועליתשל:םעירןד. ועלציוןמישבן כבוךק. ועל מלכות בית דוד משייסק. ועל מכו;־ ןהיבלק: ונ־ן הן ז־תיך ״ אלתינו b b «?!שיןזואימרון!!b bt מה ■שבראת וי.יךאוןנ b המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים רעשו כלם אנדה אחת לעשות רצונך בלבב ישלם כמו שידענו:י\ אלהינו שהשלטון לפניך עז מרך וגבורה בימינך"וישמך נורא על כל מה שבראת • ובכן תן כמד יי לעמך תחלה ליראתך ותקוה לדודישיך ופתחון פה למנהלים לך שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת כןך'ן לדוד עבדך ועריבת נר לבן ישי מישירזך במהרה ׳בימינו■: : •• T : T ־ ובכן צדיקים ניאו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה ♦גילו;1עולתה תקפץ פיה ובל הרשעה כלה כעשן תכלה בי תעביר מקושלת זדון מן לזארץ; 1 ותמלוך אתה ♦י לבדך על S5 מעשייך ■בהר ציון משכן כבודך ובירושלנם עיר קך־שך"ככתוב בלבדי קךשך:מל־ך נהוה"לעולם אלדז:ך ציון לריר ודר הללויה: קדוש אתה ונ1ה8 שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב ועבה ♦י צבאות במשפט ;'האל הקדיושונקדיש בצדקה ן בחך אתה ♦;‘המלך הקחש: אתה בחרתנו סכל העמים. אהבת אותנו. ורצירת בנו. ו;רוממתנו מכל הלשונודת. וקדשתנו במצותיך • וקיבתנו מלכנו לעבודתך . ושמך זל-גדול1 !דדקיוש עלינו י|יאת; י ותמן־לנו אלהינו ?אריה אה־ייום כי" ־בת השבת י!™ לי!ךשדי ילממהה ואת •01>■הכפרים הזה. למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחיול • 1 • T ־־־׳.*• ־־ T • V : * : יי í TT : T ״ . 15 את כל עונותינו י?*מיי> מקרא קרש. זכר ליציאה מצרים: אלה׳נו מנחה ליום כפור אלהינו ואלהי אס־סינו נעלה ויבא ויגיע ויראה כחיה וישסע ויפקד ומכר זכריוננו ופקדיוננו וזכריון אביווזינו וזכריון משיה בן דוד עב־,ל תהיה ירושלים עיר קישך וןביון ?ל עמד ביח ישראל לפניך לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרממיט לחייט ולשלום ביום הכפריםהזה. זכרנו;י אלהינוביו לטובה.ופקתי ביו לברכה. והושיענו בו לחיים. ובדבר ישועה'ורסמים.יחוס ולבני'ורחם בילינו והושיענו כי אליך עינינו." כי אל מלך חנון ירחום אתה: סליחות למנחה של יום כפור <״ז סי*ח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו♦ מחל י לגו מלכנו כ♦ רבו׳ שיננו: : “ T T • • : •־: ♦. T • :־ 1 - T - פתיחה נווך דען א״ב נעוורדנעט: יזי אלתי הכבאיות יושב הכרובים. בטיח ישובו בנים שובבים: גשו נא אלי ברברים ערבים. דרשוני ותיו למים רביפלהלא דבריך לעולם נ^בים.'ובם אנו נשענים ונקךבים. זכרנו לחיים טובים חננו כחסדך המרבים: 'טוב אתה כרעים ולטובים • ימינך פשוטה רקבל־1 שבים: כי לא תחפוץ במיסר־זמכים. לכן'אנו משכימים ומעריבים: מרך מהלל בטרוניות כרובים. נקנו'מחטא ימחיובים: ס״לח לנוי כי פשענו לבים. .ענינו למען צורים החצובים: פתחי' תשובה לבל נהו נשלבים ! צעקחיני לפניך יהו מקיוךבים:'קרבנואליך חיוצי להבים. רצנויכעיולח ?לים ובשבים: שינו אליך נערים ושבים. תמוכים ובטוחים על רחמיך הרבים י: כ♦ על רחמיך חרבים אנו בטוחים♦ ועל צךקיותיהאנו נשענים: (לסליחותיך אני מקיים. ולישועתך אנו מצפים: אתה הוא מלך אוהב צךקות מרןדם. מעביר שנות עמו מנחה ליום כפור רסח עמו ומסיר חטאת יריאיו♦ כרת כרית לראשונים. ומק!*ם שבועז־ה לאחרונים: אתה הוא שירדת בענן כבודך על הרי סיני. והראיה דרכי טוכך למשה עכךך : ואותות חסדיך גלית לו. וד,ודעת1 כי אתה אל רחום וחנון. אךךאפ:ם ודכי חסד ומרבה להטיב. ומנהיג את כלי העולם כלו במרת הרחמים . וכן כתוב ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ♦י לפניך. והנהי את אשר אתן ורחמתי את אשר ארחם : ' אל ארך אפים אתה. ובעל הרחמים נקראת ודרך תשובה הוריתי: נךלת רחמיך ילסדיך. הזכור היום וככל יום לזרע ידידיך: חפן אלינו ברחמים. כ♦ אתה הוא בעל'הרחמים: בתחנון'ובתפלה פניך נקים. כהודעת לעניו מקדם: מחרון אפך שוב. כמו בתורתך כתוב*• וכצל כנפיך נחסה לנתלונז י כיום וירד " בענן: תעבור על פשע ותמחה אשם. כיום 1ית:צב עמו ישם תאזין ישועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום'ויקרא כישם ”. ושם נאמר: ויעבור יי hv פניו ויקרא. --:־־ :T T ^ T -י : T I יי יי אל רחום וחנון. ארך אפ;ם ורב חסד ואמת: נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשעי וחטאה ונקה. וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח דיינו אבינו ני חטאנו'. מהל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתת אדני טיוב וסלה ייב חסד לכל ק'ך$יד: הושיעה את עמך וברך את נחלתך. ורעם ונשאם עד העולם: הושע ע את עמך את שארית ישראל: השקיפה ממעון זקךשך מן השמים ובלך את עמך את.ישראל: תזכור ללם כריתך והנחם לרוב חסדך אישר בית את אברהם ושבועתו ל:צחק: רחמיך רבים. נרחם אב. סי הישועה. יי צבאות עמנו ונו': סלה נא וכי־ ויאמר ה׳ ונו; הטה וני,׳ז אלהינו ואלהי אבותעו: נחן איב נעקרדנעט ווונד 10'10'j■ דער נו!«ע דעט סערטויוטטערם מנחם ברבי מאיר: אחלה את פני יי אולי אכפרה. בעד חטאת ועבירות עצמו טלספרה. נכרו :־ - T! •• : v v ־־ - : t : - - ~ ד •• T r t ; - : • : t ועברו ראש פנינו להלזפירח. דישנו בס בהתרחקים להפרה: הרוה את הצמאה להגריל זיספנו. ושריר לבבות ותור עימם כספנו. ילז^נו כעומדים ברום עולם !כספנו. חללנו כבוד והסד ספנו אספנו: טויפנו מקרבנו וננחם ער1 המרדות • :יענו רשענו ונכנס ילבנו מרדות. כוננו לשוב’לאל ברגש וחרדות. למען נמלט * : • : ** : ״ : - : • *• ־ : • - : V : V V : «• T T : ---י • T •• מידת בור ורות: מרה הישנה תפשו עם ספורים. נאוק מדורת שלש עשליה שלוב סליחות למנחה ׳שלום פרים. סמנו בכה החשובה וביום הכפרים. עהד לסליחה ומחילה לחוטאים ולכופרים*״ נגיעה וענוי הן הם זבחי איוםציר הןבירזה ומנחה ל־גייש בר/יום • קרא ונענה הלא מצא פדיום ״ רדתו הוריד לחות האחרונים כהיום: 'שמענו שופר r |ד : ־ ד V :־* 1 1 • : • : • \ ד * ד־ • : ־ 1 * t בכסה והוזהרנו חרדים. שבו נצום בייתים ;♦ רז ידים שרידים. תממו היוכם ♦הר הורים וילדים. תקפו במקרא עצרה למעט שלדים: נדני סמי קטורת ריחן ערב • חלבנה צרופה בינם עטם להתערב♦ מכאן לשובבים אשר בעטים בקרב. בך|ימם בהיות עטם יקבלו להתקרב*♦ מצרף ומטהר.;נקנו ויזכנו כבבורית. יכופר .ירננו מעירית ולא מזבורית♦ יושר ;ריר ;זכור לבת עברית ♦ רץ.והטיף כהיום דם ברית•• אל מלך יושב על כסא רדומים ♦ מתנהג בחסידות מוחל עוינות עטו. מעביד ראשון ראשון. מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים♦ עשה צדקות עם כל בשיר !רוח. לא כרעתם הנמל. אל הורית לנו לומר שלש עשירה♦ זכור לנו היום ברית שלשעשרה. כימו שהודעתלענז מקדם♦ נמו שכתוב ירד ♦חוח בענן דת;צב עמו שם ויקרא בשם •הוה: ונענו־ יזי על פניו ויקךא: .;י. ;י. אל. רחום. ,וחנון. ארך אפים. ורב הסד.ואמת: ניתיר חיסר לאלפים נושא עון ו?5שע וחמאה ונקה: .ופלחה לעונינו'ולחטאתנו ונחלתנו:" סלח לנו אבינו כי חטאנו’." מחל לנו מלכנו' כי" פשענו.' כי"אתה אדני" טיוב וסלח ורב חסד לכל T « T T • T ־ • • •1• . י r < ק'ךאיןז: ובחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים ליא תמה י. היטיבה ביצינן את ציון ותבנה חומות ירושלים♦ כי שומע אל אביונים י♦ ואת אסיריו לא בזה,- /״ • T T • 1 V 5 1: • : V v - . •XX : V : • : I ד רחמיך רבים. אל הבא. כרחם. ליי הישועה. ין צבאות עמנו. יי צבאות אשרי. אלהינו ואלהי אבותינו כיזך א׳ב נעוורדנעש: אפסו אשים ובטלו קדבנות. במה ג״קדם שובן מעונות♦ נבר הגון בקרבנו א:ן לרצותך בתחנות♦ דרוש רהטים בעדנו למצוא חנינות*. הלא מקדם בשנו הורים לפניך ♦ !דאי חטאת!אישם ומכפרים פניך. זבח ומנורה סלקו ונהרס ביתמעונך* ח^ות פניך לא נוכל להשיב חרונך*♦ טנף שמצחגו במה־.נדיח ונכפר $שע. ;חי קרב ומקריב קצת מלישע. כפרה אם אין ומאין.;ישע* למילובלכים בכל יום בחטא ועין של ♦ום כפור רסט $!ין וישע: קשוגתינו אתנו תלין כאפס תמיד מנחת ער3. ניחוח♦ שחר גם דים פסו המצד/ק־ ס שגנר־ז ערב. סרחונות יום ♦01 נוסיף ולא נגרע מקרב ♦ עונוח יכו וגברו חרב: פסו כל אלה,ונשארנו רקיסי צום צמנו• היום למעט דם ;חלב תסור רמים הנןרקים. קומה נכ1ף בהחן שת;ם המור עקרת כבש בשני פרקים. יאיש נשוח וצואר נפשוט בער קריצה ומליקרר וקבול רם במזרקים: שרי שור כמערימיס כל זאת לרצותך. שועתם שעה ותרבה למ1 מחילחך. תראח לעמך ישעך ואהבתך. תחת כי הם עמך ונחלתך: אל מלך. ויעבור: ־"אם עונות תישמר ;ה. אדני מי.יעמוד: כי עמך הקליחה. למען תורא: כי אין לנו פה להשיב♦(לא מצח להרים ראש: רחמיך. אל הבא. כרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשדי. ובו,: אלהינו ואלהי אבותינו כיון איב ^עווידנעש וועד plc'to• דער נוו»ע דעש פערפיוששערש זבדיה חזק . אפס זנח:ועוזלה. במה נמצא לפניך מחילה♦ גבר חטא ועולה. ך־לני מהקריב זקךבן מעילה: הוחרב מלון השכינה- ואיך נמצא לפניך חנינה. זלזל יקר כבוד ה?הנה. חקרו ונמנעו אנשי אמונה: טירדו עומדים כחומה♦ יודעים לעתר ולהשיב הימה. כפרה עתה במה. למליאי תוך און ומרמה: מי.יעמוד'לפניך בשעתזעמך. נאוק בעד עם עני ומך♦ קלח נא למען שמך. עבור כי הסליחה עמך: פנינו אליך ב1'שנו להרים ♦ צדקה אין לנו להרבות דברים.קרבנו אליך בושים!חפורים. רחמים וישע ממך מסברים: שיוקרים ר־לתיך בשיה תחנונים. תוקעים צךקדה כעמים ואקונים . זועקים לך על חי״יהם מתחננים. |טוחים על רחמיך ועל צדקות׳ ך נשענים: ךב’וב שפתינו רצה נא כפרים. 0;ערב תחנונינו בהקרבת רם'ואמורים. חקל׳עול כלא חון מכורים. חופש קרא וקבץ פזורים: חוקר לב עמנו בדין אל תשב. .זעם! מעמך העבר ואל חישב♦ קבל שייהנו וקול שועתינו הקשב. אל מלך על־1 ככ*ין רחמים י1ישב: אל מלך. ויעמד. הושיעה ♦י כי גמר חסיד. כי פסו אמונים! מבני אדם: ח1'ש;עח אח עמך וברך את נחלתך. ורעם ונשאם עד העולם: תוישע” את עמך את שאריתישראל: רחמיך. אל תבא. כרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. י׳ צבאות אשדי וכר׳.. אלהינו ואלה♦ אבותינו ?אך איב ןעןרדנעט חונד pto'te■ דער נוו»ע דעש פערפווששערש שמעון בו יצחק חזק. אפס מזיח מחבב'ומכפר. בטלו תמידי ערב וצפר. נחלים לוחשוח עממו . י # •• • • 3 *י 3 . י י . •• • • י•• .T• ■י• לדזחפרי רמים ואיסורים קטלו מלכפר: המשיח פס ומדים! מךכה. ואין מיצה •י .<™>t פח(3) Y ותבלה סליחות למנחה ותפלה מריה. זדונות ושעות עצמו לחרבה. חבלה רוחנו מאותו כבה* •טליוי מקדשנו מעת חרבה. יום .על יום הוספנו חובה. בשל בוחנו משמוע רבה♦ לול, רחמיך ותורתך הךחבה. מסורת מדנו מיטות אבות. נהוג לפניך בתחן להרבות♦ שיחות לשפוך ותחנותערבות. עצרה לקרות ואוהבם נדבות: פלל להקדיר כרגיל ושלם. צום לקבוע שפתים לשלם. 'קדס־ לקראתך הנון’להשתלם. רוחה להמציא יונת אלם: שער פתוח הכנת לשבים. תפנית זיד מתחת לכרובים. #פנו עדיך נערים ושבים♦ מקוים להטוןדחמיך חרבים: עינינו כלו לישעצדקותיך♦ ואף רוחנו בקרבנו לתאותך. עדך תאותינו (דמעסינו בספיםך.' פך מבטחנו לשעשועינו תורתך: רצה תפלתנו כאזכרת קומץ. ;ערב שיחנוזלהטהד משמך♦ צדקנו ופך נתהלד ונתאמץ. חטאנו באזוב ונוסיף אומץ: קוינו אל יי חנון’ומרחם. חבוש מכאובנו אכלנו לנחם. זעקתנו קשוב מרעד־־, להנחם. אשר בך;תום ומתרחב 3 huלץ. ויעבור. הושיעה" כ♦ גמר חסיד. כ♦ פסו אמונים מבני אדם: כ♦ אדם אין צדיק ;ארץ אשר.יעשה טוב ולא ♦חטא: הושע״ את עמך את שארית.ישראל: רהטיך. אל תבא• גרתם אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אמרי ונו: אלהינו ואלה♦ אבותינו ניון איג נעוורדנעס, אנשי אמונה אבדו ואין עומד לפניך בעתירה . גיאפךהם אישר חלה פניך־באמירה. בקש למעט מחמשים עד עשרה. קהל ויאמר לא אשחית בעבור העשרה: "ז אנשי למונחי אבדו ואין גבור לעשות;אמריך. כמשה בן.עמרם אישר היה עניו בחצריך♦ דבר ועתה אם תשא חטאתם ואם אין קחני נא מספרך. קהלדאמר "סלחת♦ כדברך*• יי׳ אנשי אמונה אבדו ואין הנון להמציא תרופה. קאה לן אישר בחן לפניך לדניפה♦ ובעת החל הנגף בעם מהר להתךיפה. ק׳ ויעמוד בין.המתים ובין הדדים והעצל המגפה: "׳אנשי אמונה אבדו ואץ זך לעמוד לצפצפה. לפינחס אשר קנא ויכפל עלי ♦פה. הרד ולקח רימה וידקור מנאה ומנאפה. ק'ויעמוד פינחס ויפלל ותעצל ו•• r ז T ־ : 1 - 1 ״ ־•:I :ז •י | : t : • 1— t •• t -;־-*• —״ ז המגפה: מ׳ אנשי אמונה אבדו ואין טהור לצפצף בשפרדם. לדוד אישר טיבוסי,קניי מקיום מקדיש בירוישל:ם. :מן לפניך אנכי •חטאת♦ ןח.נן כפלים. ק׳דענהו״באשמן השמים: יי׳ אנשי אמונה אבדו ואין כובש כעסך להדמים. בשלמה אשר חכמי1 מכל.יצורי הדומים. לעת בנהזבול עניתו ברית האש ממרומים. ל ותאכל רעולי [השלמים: ס׳ אנשי אמונה אבדו(אין מאמין כך להבטיחה. כאליהו אישר עמד ׳פלי הכרמל של יום כפור רע לזכרמל להפציחה. נזדמנה ליו אש ותיאכל את העולה: והעצים;והמים לחכד“-♦ ^לויהי כעלות'המנחה: "ח אנשי אמונה אבדו ואין סובל כל בלא עולתה♦(יתי^ אישי חמודות אותו העלית♦ עניתו בגוב אריות נס להראותה♦ קהל א4הי שלח מלאכה וסגר פס אריותא: יהןיאלש♦ אמונה אבדו;ואין פונה אליך לדרשה♦ ליונה אשר ברח ללכת תרשיישה♦ צעק ממעי התה ועניתו כקרשה♦ קהל ויאמר י♦ לדג דקא את יונה אל היבשה: יק אנשי אמונה אבדו דאיןזקרוב אליך נפש לשפכה. כחנגלה מישאל' ועזריה אשר חמתך בם שככת♦'רוממוך:והצלתם!ולא נמעא בהם’מכה i קהל ומתכנשין אחשדךפניא סגנלא ופחוחא:והרבךי מלכא: יזיז אנשי ?}סונה אבדו ו;אין שופך עדיך תחנון♦ כנאמן ביתך אישר עמד:והרבה הנון.תרחם עלינו ?אשר נאמת כישנון. קהל יי" אל רחום תנוך. אל מלך. דעבוד? תפלה לעני כי !עטוף ♦ ולפני«י ♦שפוך שיחו: גשפיך לפך שיחנו♦ וצרותינו לפניו נגיד: כי לא בזה (ab שקץ ענות עני ול*א תקתיר פניו ממנו♦ ובשועויאליו שמע: רחמיך. אל הבא. כיחס ■אב. ליי הישועה. יי צבאות עמנו• יי צבאות ונוי: אלהינו ואלת♦ אבותינו: נלון תשריק ןע^רדנעס י1וכד 10י10ך■ דער <וו»ע דעס 5עד5ו1ססערס מאיר: המור עבודת מזין. שן_עת עני תאזין. רויחתי חמציא ותפיק♦ קביעת צרכיו תספיק עמצומו תרדה בנקיות. פרתו מדקדוקי עניות♦ עלבונו וצרת דאבוגו♦ קליחה מצא לעונו: נורו וטלטול צעדו♦ מבפדיבב !תיו בעדו♦ לבעבור המקדש חרב♦ כפרת דברים מקרב: !ען חטאתו ועולתו♦ טוךהמלכפר מעילתו♦ חישוב בקיו ?אנחתו♦ זכר נקנו ומנחתו: ודי תאמר ליסודי! ♦ העביטנוד♦ מחסוריו♦ דל♦ דלות מניפה♦ ^מ רה עשירית האיפת: במנחת אכיונך חחזת. אל ר/שקץ וחמת ♦ מבטאו אליך°!שפר♦°ךם אשכול תכופר; אל מלך. ויעמד. אנא " אלה.’ השמים תכון תפלתנו קטורת לפניך: :ותוציא כאיור צדקנו♦ !משפטנו כצהרים: אמרינו האזינה יי בינה הגיננו. בקראנו עננו אלחי צדקנו: •י : ז ״ ־ ז:ז ז י «־ 1 ~ - t• ד ;T • t ד•'• ; I •• T ״ יי♦• ד< "I רחמיך רבים. צל תנא. נרחם אב. ליי הישועה, יי צבאות עמנו• יי צבאות אשדי ונוי: אלהינו ואלה♦ אבותינו דער ניואע דעס פערסווססערס מרדכי בד שבתי!. משאת בפי מנתח ערב רצה נא בכיו׳טר. חפיון תפלתי קטו־ח לפניך ?חום יניוישר, 3גןךאי עמי צירי תייום לבנה.' באשר;ביאי y ($) t בני 0סליחות למנחה r בני ישראל את המנחה:.ריח ניחוח אמרי פי לפניך צור עולמים• חלבי יורמי לינמעט בציומי חמור חלבים ורסיסי. קבל הגיון ל?י אל!ר ערכתי!העשרה ודמים. כחפואת כאשם וכמנחה: דרוס נא ביום!ה דורשיך והדרש להם בניב שפתום. שעה למעמדם וסחרם ככסף מוקק שבעתום. ורצה שיחתם כשה אחת מ! הצאן מן המאחום. ממשקה .ישראל 1 למנחה: כלי^ועלד־! תחנתי תחשב,י0שטיני ריב תריב. ותוצא כאור צדקי סלם שא השמש יעריב! שפך כמוס לביו בתפלתו כל אישי. והקריב המקריב קרבנו ללי מנחה: לשרון עמך';שיר חסדך בטוב לקח• הסיח אליו אונך לשמוע ועיניך פקח, וראה כי טוב מסתופף בשערי רחמיך. יקדו מן הבאיבידיו מנחה: ברוב רחמיך'אמרי האזינה לי הגיגי בינה. ואם נא מצאתי חן בעיניך אלתי קרם 1 מיענה. ולקחת מידי מנחתי אישר הבאתי לך בחלונה. יהי בעלות המנחה:#י לא מצ^ניך שגיא כיח לעדה מקדם קנית.!אחר המרבה וארור הממעיט בשובו נפשו רצית. אך למין לביו לפניך במנחתו בעת הקריבאיותה. וזאת תורתהמנחה: בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו. לויי מכפרים עלינו כשעירים העולים לגורלו. ועתה באשמתינו לו חפץ'ל; להמיתני. לא לקח מידינו עלה ומנחה: תחניני׳ם ידבר עמך לבקש סליחה בלב מר' הנו מת״יצב על מצור ועומד על המשמר. מחלה׳פניך לעת מנתח ערב ומצפה כיפר. כי אמר. אכפרה'פניו כמנחה: ירושללם עירך כינה ועריה מקצה. אסירים רצוצים פתח ולחופש הוצא• וערבה ליי'מנחתם כימי עולם וחישוב ותרצה.'עיור'פניות אי המגרה: נרסי לשראל ונפוצות''חורה לקבץ עיור ירך שניתי תוסף• כרועה עדרו ירעה כנגה טיוב תיאסף • חשב מצרף ו0ל.ר את ?ני ישראל כזהב וככסף. והיו קי מגישי מנחה: יל ילו י״י אלהינו של יום כפור רעא אלהינו בושנו במעשנו ונכלנינו בעמנו: אלהינו בושנו.ונכסנו להרים אלהיט פנינו אליף: אין לנו פה להשיב.ולא סצחלהרים ראש:’ רחמיך רבים. אל הבא. נוהםאב• ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונוי: אלהינו ואלהי אבותינו: דער ניזוזע דע1 פערפוזששערש אליעזר ברבי יצחק: אלדזי בשר עמך מפחדך סמר. ומאז עליורה השחר ועמוד עלי’משמר. עד'מנחת ערב ל כי אמר. אכפרה פ;יו במנחה: דיהקישיב למסטיגינו מאן רומא?.’ באונו' ברעש אל נאי תהי סואן'. ואמי עונות תשמור'הלא רבו. מאין. עיור פניורה איה המנחה:'ישראל עמך יאשר בך מאמין. אם בשמאל־1 רחיתיו .קרבהו בימין. בא'לשחר פניך. רקח מן. הבא מרו מנחה: עורכי שוע משלמי פריםשפחיותם. רצח וסשלןי במצלוחים !ל־1 חטאתם. .יערב לפניך שיחתם וירנחם. כחטאת וכעולה וכמנחה: !כר פר פנים ושעיר כנימי וחיצון. וחיו נא אמרינו לפניך לרצון. ותערב'מנחתניי כשדה אסרה מן הצאן. מן המאתים. ממשקה לשראל 1 למנחה: ראה כי אזלה!ר ויושבי מדיום ישחו. פסו אמינים ובכן ילקהו.' כבר פחי"וערל שפה. ויישלחו. בני ישראל מדיו מנחה: ברר ניב שפתי כשחר פרוס. ענני'ירפא מזבחך ההרוס. דולקת לשוני תערב כשמן לרם. את חעיולה ואה המנחה: כיח חפלתם מקיום צקיוןלחשם. חישוב כבמקום יאשר לבשלו ישם. הכוזנים את החפזאת ואח חאשם. ואישר ייאפו יאה המנחה:יצוה לי חסרו 0קוממיות השיבני לנוי . לפאר מקיום 1 מקו־ישי לחרש הדר זיוי. ן;'שב מצרף וטחר את בני לוי. והיו ליי מגישי מנחה: ...... : t י־ז — ’ •• • : t אל מלך. ויעבור : אב־גו סליחות למנחה אבינו מלכנו חננו!עננו ס אין בנו מעשים. צדקה עשיה ;נמנו למען שמק: אל תבוא כמשפט ;נמנו• כי לא ♦צדק לפניק כל חי: למען "יחלצון;יד;דיק♦ הושיעה )ימינק ועננו: רחמיך. אל תבא. נרחם אב. ליי הישועה. יי צבאות עסט. יי צבאות אשרי וגז׳. אלה1ינו ואלהי אבותינו: כיין א*5 ;עןרדנעס ווונד 0('10ך• דער כזואע דעס פערפויוססערם משח : im אבינו מלק אנקת עמק !שלאל [שועתו. דאה מטרו□ להסכין־* תחנתו♦ בטוי הגיונו ^עקב כמנחת .קדמהו. קהל דשע יי אל הבל :ואל מנחתו: ימן אבינו $לק נמול חסלק לחולק שחוח♦ דאה ־שפלותו!תחליף כיח. דמו וחלבו חשוב כקלבן נח. קהל וירח ♦י את ריח הניחוח: י״ז אבינו מךף העלה ד־יורד לארצות מעני. ראה ההולכים ומכבידים עול אביוני. וזכור שמת!לעי כעפר במניני \ קהל דנן שם! מזבח ל:י: ילח אבינו מלק זלעוד:נת במלניות לעמול. ראהבקקום וד,שהיתום ומי.♦חמול. חקותיק ישמר זברה [חסר נמול. קהל בעצם היום הזה נמול: מק אבינו מלק טהר חוסיק נלחצים. לאח רודים בחם עושי שקוצים. .יען:יחידו ןגקר כתטירים קרוצים. קהל וישם אותו על המזבח ממעל ולעצים: מיז אבינו מלך בפר ותעבר זדון ומעילה. ראה, חרב בית זקךשנו והסרנו חמלה. לק עינינו'לפפי־ד־**• תלולה. קהל זיקת את האיל ויעלהו לעלה: חזן אבינו מלך מנע מעמק חרון מלהבעיתו. ראה, סכום כספיו בשנות גלותו. נ_סק איש תם להמתיק עבודתו♦ יהל ויצב .יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו: מלן אבינו מלק’ספל עצת אויבנו להלהק. לאה דווי עמק שעבוד ודוחק. עקב כבודק חקוק ככסא שחק. קהל ויזבח זבחים לאלת, ?*כיו יצחק: מזן אבינו מלק פדנו משחת ומזעם. לאה אבד ונדת כרוח נפעם. צחן טהר כיום לכהן הונעם. קהל דקלב את זקךבן העם: מזן אבינו מלק.קבץ נדחי עמק מטביעתם. ראה ♦ושבי שלוה :בשחץ טירתם. רחומיק חטא מכל טמאותם: קהל ונשא השעיר עליו את בל עונותס: יחן אבינו מלק ־שעה מ:חרק בלבםו?פיהם. ראה חנון וצום טפם ועולליהם. תקבל ?!כחי היום וחטאת כפריהם• קהל ועולת התמיד ומנחתם ונסכיהם’: מזן אבינו מלך מנע מנפה:ועוני ומחלות. ראח זהים וישבוים בארצות ונבואת. שפערחמיק כאז ב_יד סודר היתלות. קהל קבן שם שם דוד מזבח ת♦!.יעל עלות: נתן אבינו מלק תשב נקם לצדיק עוכרי אלילות. לאת קדוש מעיקיק הנ״שתתים לשאיות. בק נךבקו.יחד וכבוקק הוקיעו למלכיות. קהל.יל’1 כגרם מלא גויות: "ז אבינו" מלק מלכותק חדש ןכנס :גליות. לאח ׳שוממה לכבוי בה לרדות.‘ ד,יכל שכלל לעבלק בעליות. קהל כימי עולם וכישנים קדמונעת: ’ אל מלך. רעמי. זבחי •של יום כפור רעב ?;חי אלהיםרוחנשברה לב נשברונדכה. אלהיסלא תמר,: יורוך עמיסאלתים יורוך עמים כלם: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לכנו-לפניך♦;♦, צורני וגואלנו: והמיץ. אל הבא. נרחם אג ליי הישועה. יי צבאות עמנו ונו/: א ל הי נ ו ואל הי אבותינו: דער נווד.»ע דעס פערפווסטעלס מרדני. מאתך ו/הלתי שומע עתירה (שועה. ובך תקותי ליד,עביר מעשות הרעה•♦ ברחמיך תשפוט .עם חננך: בתשעה♦ לחרש בערב מערב עד ערב:רג־ש ארבע תפלות שעה והטה אזנך. וערק נחלק עליו קלילה זכור ופקח עיניך ♦ תכיון תפלתי קטרת לפניך. משאת כפי מנחת ערב : •ערב דיני יוציא כאור יושב בשחק♦'שט^ה ונאעה הסר (תןרה בשחק♦ ותרעה שיחתי כיום יצא.יצחק ♦ לשוח' בשדה לפנות ערב: ערב כמה לך בשרי ולבי להללך[קדם♦ ולקראת חסדיךיבצומויעאולאךדם. כיומו התן ישכרו ויצא אדם♦ לפעלו ולעבודתו עדי ערב: ערב יום ואישון לילה נשא עמך עיניו ונחץ ♦ פגיעתו כפניעת״תמה קבל ורפא המחץ♦ בבא השמש זרוק עליו טיס טחורים;וךחץ. במים וטהר בערב: ערב היה כטל ל:שךאל ויפרח כשושנה•,.. ון־אה צומו אשר עם ונפשוענה. חתום אותו בספר החיים כי פנה. ד,יום כ♦.ינסו צללי ערב: ערב סליחותיך מקור, וברהמיך יונעם ♦יתנהלו תקותו}העבר רשעוזעם♦ אתה קדוש יושב התלות ובל העם ♦ נצב עליך מן.בקר עד ערב: ערב ובקר וצהרים אשיחה לפניך שוכן מעוני..רחשי־ולחש♦.♦ערב כקטורת נקטר לפנים,ולפני. עשה עטי יאות לטובה דו.דע לך. לא יום ולא לילה ןהיה לעת ערב: ערב ניב שפתיסיה וטרם אקיא תהינטצא. לעניותולפנות:ערב הזה ועלה מן הרחצה. שער.סליחה פתח לנו ונקי וצךק.:צא. והשער לא ♦סגר עד.הערב ״. אל מלך. ויעמד ., אנא האל הגדול הגבור והנורא שומר הכרית והחסר לאוהביו ולשומרי מצויתיו: תהי נא אזנזל.קשבת ועיניך 3>nin1n לשמוע אה* תפלח עברך ועטך ישראל: רחמיך.. אל הבא. נדהם אב. ליי הישועי,. יי צבאות ערגו. יי צבאות אשרייונו/. אלזזינו. ואלהי.אבותינו: כריך pm א״ב וע^רדנעט. אנא הואל סלוח לעבדיך ♦ באים בכפיפת ראש עדיך ♦ גאה חלצם מתגרת.*דך יבובש שעה בעולת מוקדיך: הנס אבות וינים בנטוי♦ גרון. ומרבים תחנה ופלל 'לשב*■ ׳ של ♦ום כפור לשכך חרון♦ זבלה לנו■ חסד אטומי חביון. חיים מציוא בעדם מח/לה ויתרון: טנף שמצתנו במה’יתכפר♦.יחד מגיש.ועש פסומלבפר. כביר בח פנותק לחתום ספר• לברית הבט לאל תפר: מךאית פנים בושנו להרים. נטשנו ארחות יושר ונעשינו סוררים. שמנו כזב מוחסנו'ובשקר נסתרים♦ ־עונינו נבח'עד שמי אוירים:’ פגיעה בכן הקנו"להשיב חרו:נק♦ צפונות וגלויות להר/ורות לפניק. קולנו שנענה משמי מעוגיק. רם קשבות תהיינה אזניק: שמור לנו הברית :והחסד. שדי הנקרא רב חסר♦ תגמול למענק עטנו חקר. תחת כי עמק הקליחח והחסר? ^ 70‘ץ. דעבור. תפלה לעני כ♦.יעטוף♦ ולפני;; יישפוק שיחו: נשפוק לפניו שיחנו וצרותינו לפניו נגיד: ישובה ישראל עד ;; אלהיק.כ♦ כשלת בעומק: רחמיך רבים. אל הבא. כרחם אב. 6< הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשרי ונו׳. אלהינו ואלהי אבותינו: נווך איב ןעוורדנעש ווונד 10'פ1ך■ דער נוו»ע דעת פערפיוששערס גרשם 2ן יהודה. אשפק שיחי לפניק צורי♦ כלב נשבר (לא כאולם בריא. גם צרת♦ אניד וצערי בעד פשעי לפניק־אודה♦ גם חטאת עמי אהודה. דגול רחמנו כעוזב ומודה:’גופנו מרעיד ונפישנו נכהזלה. דואגים על חטאה כ♦ גדלה ♦ הננו לפניק כאישמה גדולה: קבלנו עושק ןסרה♦ הלכנו אורח לא;שדה♦ ויקלקלנו דדק בקלה בערה: הן עונינו מנו מאוד גברו♦ וכבדו’כמש־א בבד לראשינו עברו♦ זבלזנו מצותיק אישרבכרות‘• ובמה נקדמק אל כביר♦ זדונות לכפר ושמות להעביר♦ חטא להרחיק וחסד להגביר? ןבחים’ומנחות מסלקים♦ חטאות ואשמות נפסקים♦ מפי דמים לכפר לא"נזרקים? חרב ביתקך־שק’. טבעו שערי מקדשק♦ ;שינה בדד עיר קחישק: טבהת;ושלהת מעל מיק ♦;צאו דחופים מלפניק♦ כתנים מקריבי זקךבנק: ;זמנו לבנו ורוחנו לשברה♦ כי זבחיק רוח נשברה♦ לב’נשבר ונדבה לא תבזה נורא: כוננו לבנו לצד התשובה♦ לקחנו דברים עריק לשובה ♦ מבטא שפתינו;ישלם פרים;קבה: לפניק עמדנוצמאים ורעבים ♦ ממעטים כצום דמים וחלבים♦ זנא ך.צם כעל מזבחק קרבים: ממעמקי הלב קי־אנוק אלייזה♦ נאיר הפלתנו לא המה♦ סלח נא לערן העם הזה: טאצינו אם מקטרגים ונואמים♦ סננודים אם שותקים ודוממים. עמוד מכסא הדין וישב על כסא רחמים: סליחותיקהרבה והפקס♦ עונותינו מחהופזרם♦ פשעינו אתה תכפרם? עמק אגו מנה תלקק♦ פנה נא מכל עסקיק♦ צא מבור ל:ישע חישוקיק? פזורים לארבע רוחות." צועקים ומתאנהים אנחות? קובלים על צרות המתוחורע: ערורז לבות ומצוקות♦ קרבות ובאות ־ודוחקות♦ קאשינות פקודות ושניות רובקות: קולני שמעה של יום כפור - ר•;; שמעד, כחברך. זכור י רחמיךוחסדיך. #מר הברית והחסד לעבדיך ן דכה ריבנו וגאלנו.’שבעתים השב לחק מענינו. תי־דוף■ כאף ותשמידם מחוללנו:שנת• שלומים לריבציון. תקרא אל אלו־זים עליון . גאים תכניע ■כהורב בעיון: תושי״ע ציוןות*סךה. • גם תבנה ערי יהודה. רוזס יושבת שכולה;וגלמודה: שבות אהל׳קעקיב השב. משכנותיו תרחם וו/ישב. בנוה שלום,עמך הושב: °יה אליך גלית את ריבי..3ודברת♦ .עד הנה שיחי ובאבי. אמרי האזינה יי בינה ניבי: :דעת שלש עשידת מתרת לנא|ניך. הכטחת,שאיןה״רות דקם ’מלפניך. דבדך :אמןינא לבניך: .זעקתינו שעה ממעוניך. פיסה בנענוי בניך. ואל תשיבנו ריקם! מלפניך: דרשניך כ!דין ושועה. זיה הרעה לנו בזו השעה. תחנונינו י♦ tfíyúf אל מלך. ויעבור: י' rnkתים פן תפלס. נעו■ מעגלותיה לא תדע: יה♦ הסיך:;י עלינו כא#ר .יח־לנו לך: עזרנו מעם יי. עשה שמים וארץ: הננו" חננו כי רב שבענו'בוז: רדוסיך ונים•. אל תנא,. נדחס אב, ליי הישועה. יי צבאות עמנו. יי צבאות אשוי ונו־:: אלהינו ואלת♦ אבותינו; " ניזך לוויי£יו3ע| א׳ב ןעיורדנעס »ונד ם5י0ןיך דער גיו»ע דעם פערפ^ססערס שלמה : אורח צדקה ועלמות נחיתדברך. אמץ להעצים עשוה רצונך נדפיך. בלגי רחם תזכר.♦הלחנו סברך. במשפט אל תבא ותאחזדברך: גזר גמר ובינוני נגדך מתות. גול אליך בונת שער פתוח. דורש♦ קרבוקך בלב קרוע ורהוח. דנם העהר צדק קבל פנתוח: הן כביר ןשניא כחך. הגנו אתאנו■ לך לקדם גובהך. \אתה רחום מסביר קבל כורחך. ומי ’כמוך מורה חטאים אוו־חיך: זכית♦ לבי' מ♦ בעל דברים. זך זונה ומזכה לחטא גברים. חובות חבילות וגדישם מכל עברים. הסד ערל לרפאות מלטת שבדם: טיף העיקר nnp ומתוכו מתליע. טנף תבלין שאור שבעיסה מבליע. לקש למישור ועוין וחטא לתקליע. זיקר לזלזל בכל חושית להנליע: עישל הנדוןתנחו פרקליטי יושר. כבוש כבוס גזר מלשכת העושר. למורא אין להביא תשר. לכן רב | I j׳• '• T F V • * * • י «׳ « V V T ץ ״ י *■ הפגר ואמיץ הקשר: מעת הוסר התמיד עולת זבחיך. מביבי לב מנחה עיחוחים ?!שיטחיך. נזופים בריא אולם משמוש שבחיך: נשברו טהרו הוכשרו כקךישי זבחיך: סלקו סגגד עטך דורש וקרובם. קטופים לעד קרוביך כך קרבם־. ;עשוקים כי המה בגופם ומערבס. ערבת טיוב והצלה היות עךבם: פגע שיח מעמד אומנותקדמונית. פי תולעתלעקב תחת אדמונית. צעקתנו שלש עשרה מישוב ריקנית. צורחת קול ערב יונה שתקנית: קוסמיות קדם הלכנו ’ועתה קדורנית. קרן נבואה ומלבות לרה ואהרינית. רומם צדקתם וזכור ברית ךאשונית. ;ראשונית נדלת וגדוליה ממן אחורנית: .!.,Tón • סט נ3) z שובה סליחות למנחה ז^ניערפיסת תגובתנו. 'שכך כעסך השיבנו ושובשביתנו ♦ תשוב תיחמנו ותכבזע חובותינו. תתן >nct ליןגלןי הסר לאברהם אישר נשבעת לאבותינו: שטרה דל שפתינו בקרבנו חשבון \למקךש נ;עט חישוב כשחומו משכון • מקטר ומגש סנהירי גקטוית מך בון. הערב נא תפלתנו ולפני ף תכון: אל מלך. ויע-בר: *ומוי .ניוד דין ע í תעדיה ־נעיוח־נעס י1ונד Id'Íí ־ד עד ליו 11 ע ז־עט סערסוןמטעדם ;*ילוזד.•' אחריצר, תעחענו'דין יוצרי. שלוח לאעיוצר. שחר וערבבד^רי: <«ל» רצנו רוע הרגל. רשענו צךק מ,עגל. ,קישרנו אהב הך5ל: קלקלנו קטט גלגל: ניאל;י צרפנו מקור רטוב. צמאיון לא קורטוב. 'פצני רע לטוב. פרקנו עול מלחטוב: ניאלני על עסק מעורים. עזבנו אלוף נעורים'. סייחים בכן פעורים. סגוף עוני וצעירים: י״אל3’ נחנו במרר ובמעל. ניואשנו ישע ממעל. מריינו מאם ונעל. מדתי רחמים,נעל: ניאל" לא בצדק וביושר'.' 'לנו גגרןדיפשר. 3’ח רחריון חבשר. נביר תן לפשר: גיאליניילם 0iy לנשר. לשראי־1 מקוזז כיושר. טך<ה חזריוק וחחשר. טמאה חשילירוועשר: »אלני חבאחטארגרע• חיזור אחור מרע.'.זביוח סף חסרע. .זרות חובות מלהפרעי: 3'א*, ואחה הוא סייגת י'ולא בוזה ועוגה.' חעם עני ומענה" היום לטובה חפנה: ניאילני דלות ראשיךלחיך. דופקת היום ולהקל; גלה להיגאלחף. ובוכנה בגדלחך: 1'אל3’ דרוש חיום חנם. דגלי רובע מהנם. גישות עדיף'וחנינם. גמ1ל מסד חנם: מאלני ברביע תשיבבמצר• במקרא משלש בפצוי.' אחר גמר מצוי. אכול רצויורצוי: !יאלני בלע בגר בוגדים. בבוא חטי/בגרים. איסוף אובדים אגודים■ אחר אחיהם אוגרים: ניאל3ו שרי שיובן'שחקים'. שיר ׳שגלם שחוקים. ך*ף לבר להקים. ך־הוקים בקיוקים נקיקים; נואלני מדרבי V יום נפזר ועד סרדמיימהימיו מריקים. 4הר ממה מחוקים. הבריח והתורות דוקים. '!?זזכר העדות והחקים. ניואלנו חטאנו נא 'לנו אד־1 ; אל מלך. ויעבור אל תבוא במשפט עמנו כ* לא/יצךק, לפניך כל ח♦: ♦ה♦ ♦י אלחיגו עמנו כאשר י!:ה עם אנולינו אל.׳.עזבנו ואל;טשמ יי לא/וף;מים ג יה* כטד « ל׳ו1<ם :׳ngs «93עע1יו- רחמיך. אל־ הבא. כרחם אב. ליי הישועה. •י צבאות עמנו ונו': "! כלח נא לעין העם הזה כגודל המרק וכאשר מעאת לעם הזה ממצרום וער הנה וישם נאסר: ?»< ניאמר יי' עלחחי כן־בךיף: י יה™ <«■. א ל חינו ואלה י אבותינו: ניזך א״ב: נעיזודנעש ווונד ש!יש1'ך רעד hmm דעש £ער5ווסםער0׳ בנימי]: עקדה אמונים בני מאמינים הנאמנים בבךיו/ך. באים ליקוד.ולכרוע כספי חצרותיך. נועים בתפלה ומחפקקים בכריעה. דופקים שעוייך.ואומרים;; שמעה: המקריכים תקרובת מנחה רוח נשברה. תיאות רוח תחת עלה תמורה ♦ זבח כליל המזביךים ;נקרת מוריה. חלביאעים כעולה ראיה: טעעת״עציים אשרעל המזבןיז מ1מסה. ;קוד איש ומאכלת אשר אב גשא ♦ כפיפת:ד:ם ודבלים אשר על המערכה נ^קדה. להב בחל.וקופץ מרוטה והרה: מאכלת לקוחה וצואר לשחטה פשטי■ נתכפר-. קטינה ולקו־ץ אב קשט. שמח האב בזניחתו כעל משתה ־בנו. ,עלץ הבן בקרבנו כנהתנות אפךיונו: פעלת צדקתם בניהם בהזכירם לפביך♦ צפון להם חושיהם ובמנינך תגן חנוניך ♦ קרני סביבת איל הנאחז בחורשים ♦ רצה להנהן' כופר לעס קדושים: שעת ניחוחו;ונשבעת לו. תולדותיו להרבות ושער אויביו להנחילו. בהר ;;יראה ולבניו;הי מורסה. נקרא שם המקום הר י♦.יראה על שם המעשה:"ידיריו היום בצר ובמצוק כעסרם. מעורי מוקנים ובישולי ברכים ורפות;לס י. משא♦ לך עימם ברר לב מענם. זכור ריח ניחוח וחזק.דמיונם: ונפוצותיהם וקכנם ונרחיהס תאסוף. ואבודיהם תבקש ונויהם ת;שב. והושיבם בטח ותישכנם 'שאנן בהר טרום :שראל. ותמלוך עליהם לעולם לברך. המה יהיו לך לעם (אתה החיה להם לאלהיר : אל מלך. ויעמד זכור רחמיך " וחסדיך כי מעולם המה. אל הזכר לנו עוימת ראשונים כהד , סליחות לני נחה יקדמונו ךהמיך פי־ ילונו ק&ד; •זכרני « ברצון;לכף פקדנו• ביישועחן;; זכור עךחןז קנית קדם גאלת שבם נהלתף הר ציון זה שכנת,בו: זכור יזי הבת ירושלים אהבה ציון אל ׳תשכיח לנצח: זכור <* לבני אדום את יום ירושלים האומרים זעח ער(• עד ה!סוד בה; אהה תקום תרחם ציון כי עה לחננה כי בא מועד: זכור לאביהם ל׳ץחק ולישראל עבד־ף אשר נשבעת להם בף ותדבר אלחם ארבה את זרעכם פנוכבי השמ:ם וכל הארץ הזאת אישר אמרת♦ אתן לזרעכם ונחלו לשל□; זכור לעבךף לאברהם ול:צחק ויליעק־ב. אל הפן אל קשי העם הזה ואל רשעיו ואל חטאתו ג •יי" אל נא תשת עלינו חטאת אשר ניואלנו ואשר חטאנו: <ייה חטאנו.צירנו. ?לח לנו יייצרנו:־ זכור,לנו ?דית אבות כאשר אמרת: וזכרתי את ?ריחי נעקוב ואף אח בריתי.יצחק'ואף את ברייתי אבריהם אזכיר והארץ אזכר: זכור לנו בלית ■ראשונים כאשר אמרח. ון3רתי לתם.?ריח ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים למיד הגולם להיות להם לאלדזיים אני לזי: עשה עמנו ?מה'שהבטחתנו. ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולאגעלתים לכלתם להפר ?ריחי אתם כי אני יזי אלהירזם: רחם עלינו ואל השסיסנו ?מה שכתוב . ?י אל רחום ני אלךיק לא ודפק ולא נשחיתק ולא וש?ח את בריח אבותיק אשיר נשבע להפ:ומול את לבבנו לאהבה וליראה אח שמק. כמרד שכתוב ומל יו אלך,יק את לי?ק ואח לבב 1רעק לאקבה אח יו אלדזיק ?כל לבבק ובכל־‘ נפשק למען חייק: חשיב שבוחינו ורחמנו כמרר שכתוב.ושי ין אלהיק את שבוחק ורחסק. ושב והבצל סכל העמים אשר היפיצק י; אלתיק שמה: קבץ ניתנו ?נזה שכתוב אם והיה נרחק בקצה השכלס משם יקבצק יו אלחיק ומשם יקחק: המצא לנו ?בקשתנו כמה שכתיב ובקשתם משם ארח יי אלקיק ימצאך! ?י תדרשנו בכל ליבק ועכלינפשק: סחד! N 'פשעינו מגהה ליום כפור י מה פשעינו למענך כאשר אמרת. אנכי אנכי היא מסח פ׳טעיןד למעני. והטאהיךילא אזכר: נזהה פשעינו כעב וכענן כאשר אמרת. מחיתי כעב פשעיך וכענן תטאתיך שיבדה ארי כי גאלתיך: הלבן חטאנו כשלג .ולצמר כמה שכתוב. לכי ןא ונוכחה יאמר י: אם :היו חטאיכם כשנים כשלג:לבינו. אם יאדימו כתורע' כצמר:וזיר: ןריוק עלינו מים טיהורים ומקרנו כמה שכתול. וזרקתי עליכם מלכם טחוריס וטהרתס'מכל טמאותיכם ומכל נלוליכם אטהר אתכם: ’ יכפר חטאינו ביום הזה וטהרנו כמה שכתוב. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתייכם לפני י; תטהרו: הביאנו אל הרקרשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב. והביאחים אל הר קרישי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזכחיקם לרצון על מ!2תי כי ליוד בית תפלה :קרא לכד־1 העמים: r שמע קולנו יי אלהיגו חוס ובתם עלינו ן_קבל ברחמים וברצון את תפלתנו: ־ . השיבנו י: אליך [נשיבה חרש:מינו כקדם : אמרנו האזינה י: בינח מיגנו: :היו לרצון אמרי כינו והגיון ^בנו לפניך י: צורנו וגואלנו: :אד1 תשליכנו מלפניך ורוח קד:שך אל ותקרן ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כיחינו אל תעזבנו: אל תעזבנו!;יאלדזינואלתרסק ממנו: עשה עמנו אוח לטובה ויראו שונאינו רבישו כי אתה ;י.עזררזנו ונחמתנו: כי לך יי הוחלנו אתה תענה אמי אלדוינו: לוס אלרזינו״ואלדזי אבותיגו: אל תעזבנו. ואל תטשני. ואל תכלימנו. ואל חפר בריתך אחינו. קרבנו לתורתך. למדני מעותיך. הורנו דרכיך. הט לכנו מנחה ליום כפור לבנוליךאה את שמק. ומול ??ת לבינו לאהבסק. לנשוב ??לק באמת ובלב שלם. ולמען שמק הגדל תמחיול ותסלח לעונינו בכתוב 1315' זקךשק למען שסק יי וסלחת.לעגני בי רב הוא: ״? אלהינו ואלד!♦ אבותינו^ קלח לנו. ?!חל לנו. כפר לנו i כ♦ אנו ע?ך. ואתה אלהינק: אגו בניך. ואתה אבינו: אנו עבדיך. ואתה אדנינו ג אגוקהליך; ואתה חלקנו; אנו נחלתך. [אתה גורלנו: אנו צאנך: ואתה רוענו " אנו ברבך. ואתה נוצרנו: אנו ?•;גלחך. ואתה יוצרנוז אגו רעיהך. *ואתה חרגו נ אנו סגלתך. ואתה קרובנו: אנו #סך. ואתה מלכנו ג אנו מאמיךך. ואתה מאטירנו: ק*" אנו עז;י פנים ואתה רחום וחנון. אנו קשה עיורף ואתה ארך אפים: אנו מלאי זעון ואחה מלא רחמים. אנו ימיני ?צל עובר. ואווה הוא וישנותיק לא.יחמו: אנא תנא לפני ך תפלתנו:ו_אל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ע1יף לומר לפניך יי אלהינק ואלה♦ אבותינו צדיקים אנחנו וילא חטאנו אכל־1 אנחנו הקאנו: אשמנו. בגרנו. גזלנו. דברנו דופי. העוינו. והרשענו. !רנו חמסנו', טפלנו שקר./יעצנו רע. מבנתילצנו.'מרדנו. נאצנו. ?לדנו. עדנו. פשענו. צררנו. קשיניו עורף. רשענו. שחתנו• תעבנו. תעינו• תעתענו: ׳ סרנו ממצגתיק וממשפטיק הטובים,ולא שלח לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשיית ואנחנו הךישענו: ד,!שענו ופשעני. לבן לא נושענו. והן בלבנו לעזוב ד.רו רשע. וחיש לנו ישע: ככתוב על:ד נביאך:ןנזב ך'שע דרכיו ואי& אגן מחשבותיו וישובאל/י וירחמהו ואל'אלהינו?י/ךבה לשלות: אלהינו רעו מנחה ליום כפור מן אלהינו ואלהי אבותינו נזחל וסלח לעוניותינו בין□(השנת ה;ה 01-31> הכפירים הזד־!. והקיסר לנו בתפלתני. לחה וכשיר <5^!עיני מנגד עיניך. ולוף ארה .יצרנו להשתעבד לך. והכנע שלפנו לשוב אליך. ומרע ?לייסינו לשמור פקד־יך. ומול את לבבנו לאהבה יללראה את שלך. ככתוב ?תיךהך ומל יזי אלהיך את לב?ך ואח לבב!רעך לאהבה אח י; אלהיך ?כל לבכך ובכל נפשך למען הייך:, סןדיוניורת רהשגג־ות אתה מכיר, הךצ׳ון. והא־ונס. מלדט. ןהגסתדים♦ ל?.ניךהם גלדם וידועים. מה אנו. סה חיינו. $ה חסדנו. מה צדקנו. מה ושענו. מה כחנו. מה גבורתנו. ומה נאמר לפניד י; אלהינו ואלהי אבותינו. הלא כל הגנורים כאל! לפניך. ואנשי השם כלא היו. !חכמים כבלי מויע. ונבונים כבלי ה#ל. כי דוב מעשיהם ח־והו. וימי חליהם הבל לפניך. ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל ךי5ל: מה נאמר לפניך ♦ושב מרום. ומה נספר לפניך שיוכן שהקים. הלא כל הנסתרות ןהננלות אתה י;דע: ווי! פר*נ וויו! ו11יך ווין וונז־עדן קהלות !וירד אתה מנין 1'5יפ ;עויוגט יווגדעוץ שמן מעולם í’::nfrvrt| ן גיון לו1ייפו!כען א־ב נע^רדנעט: אתה מבין תעלומות לב♦ אפס לך נגלות וגם נקתרות: באנו בדברים לפתיותך בס • ?רשענו אל הפן ולא במעללינו: נשתנו ביום זה כירא;והךד♦ נאה כרחום למענך ;עשה חסד: דין אל תמתח מול עפר ואפר. דע אחריתנו.רמה [תולעת: האס שג?נו [נעלם ממנו. הלא אתה לבד מבין שניאות: ואל החישוב לנו כעושה מרון. וידוי שפתינו שעה בעת ךצון: זד. כפר לנו הודע [לא הודע: זדון [נ^לם עשה [לא תעשה: חלצנו מעונש כרתומיתה. חמול על חומר מעשה ♦דיך: טפישנו ?רוע.:צר אשר מנעורנס טמון בקרבנו כרישה לפעמינו: ♦וץךנוץעיושנו ייודע:צרנו. יהמו רחמיך ואל תשחיתנו: כי מלפניך מי:סתר.' כל נלד לך כאור וכצהי:ם: לבית דין הורית ארבע מיתות• למענך עשה ומהם חלצנו: מאז:צרתנו חקרתנו ותדע. מעשינו בי המד. ואלן: נצור נפשותינו בי ב;דה Hj lép? bp ח!רןי *V W vp סקילת נשחה רום נפוד ?!קילה שייפה היג וחנק. ס1ךם גליתה ליודעי אטתק! על כל פישלנו אלוה כפר לנו. על ידוע לנו ועל נעלם טמנו: פשענו הודינו לק חוקר לב: פדנו מחטא נקנו מעוך. צור אל חפן באנוש. הציר. צדקה עשיה עטנו כעשית עם כל חי: קדמנו בנשף קרבנו בשוע. קרבנו אליק קשובקריאחינו: רשענו אלתפןרחמנוןנצטדקה. רחקיק יביאונו רחום וחנון *.׳ ק״ייי שמ^מע־ולם עיובר Sr פשע.. שועתינורזאןין בשמרנו לפניך בחפלה : תעבור על־1 פשע לעמי שבי פשע. תמחר־! פשעינו מנגד.עיניך: אתה ייודע ך5י עולם. ותעלומות סתרי כל חי: אתה חופש ?ר חך.רי בם!. וביום! כליות ולב: אי! דבר נעלם ממך. ואץ נסתר מ.ננד עיניך: , ' י י, ובכן להי רציו! מלפניך אלהינו ואלהי אכיוחינו. שתסלח לנו על על חטאתינו. וחמתה לנו על ?ל עונותינו. 'ותכפר לנו על כל פשעינו: על חטא שךוטאנו לפניך באונס וברצו!: .ועל חטא שחטאנו לפניך באמוך הלי: על רוטא שחטאנו לפניך בבלי דעת: ועל חטא שך!טאנו לפניך בנטוי שפתים: י על חטא'שחטאנו'לפניך בגלוי ובפסר: ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי עריות: י על חטא שחטאנו לפניך בדבור פה: ועל סטא שחטאנו לפנייך בדעת ובמרמה: על חטא שרוטאנו לפניך בהרהור הלב: ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת ריע: עלתטא שחנ!אנו לפניך בודוי פה: ועל סטא שדוטאנו לפניך בועידת זנוח: על מנחה ל־ום כפור על חטא שחטאנו לפניך נקרו! ובשגגה: ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול היורים ומורים: על חטא שחטאנו לפניך בחוזק יר: יעל רוטא שחטאנו לפניך ברזלול השם: על חטא שחטאנו'לפניך'בטפשוח פה ועל חטא שחטאנו לפנייך בטמאת שפתים: על חטא שרוטאנו לפניך בשיר הרע: ועל סטא שחטאנו לפניך בייודעים ובלא •:ירעיב: ועל כלם אלוה סליחות♦ סלח לנו♦ מהל לנו♦ כפר לנו: « j י • * • • • T • •ן• 1 על חטא שחטאנו לפניך בכפח שוחד: ועל חטא שחטאנו לפנייך בכחש ובקזב: על חטא שחטאנו לפניך ברשיון הרע: ועל חטא שחטאנו לפניך בלציון: על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן: .ועל חטא של׳טאני לפניך בסא?ל יבמישותה: על חטא שחטאנו לפניך משך יבמרביה: ועל חטא שחטאנו לפניך בנטית גרון: על חטא שחטאנו לפניך בסקור עין: ועל חטא שחטאנו לפניך בשים שפחיותינו. על סטא שרוטאנו' לפניך בעינלם'למות: ועל סטא שחטאנו לפניך בעזות מצח: ועל עלס א.לוה סליחות. סלח לנו. ?וחל לנו. נפר לנו- על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עיול: ועל רומא שחטאנו לפניך בפלילוח: על דוטא שחטאנו לשלך בצריח רע: ועל סטא שחטאנו לפניך ?צרוח ע?ן ע (4) a רע? הנחה ליום כפור על חטא ש״טאנו ולפניך בקלות ראש: ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף: על חטא שחטאנו לבניך בריצת רגלים להרע: ועל חטא שחטאנו לפניך ברכילות: על חטא שחטאנו לפניך כשבועת שוא: ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת חנם: על חטא ש־טאנו לפניך בתשומת;ד: ועל חטא שחטאנו לפניך כתביה'־; לבב: מןל כלם אלוה קליהות. קלח לנו. bnq לנו♦ בפר לנד- ועל חטאים שאנו חיכים עליהם עיקלה: ועל חטאים שאנו חיבים.עליהם חטאת: ועל חטאים שאנו תלייט עליהם קרבן עולה..ויורד: ועל חטאים שאנו ח;בים עליהם אשם וראי וקלוי: ועל חטאים שאנו סיבים עליהם מכת מקרות: ועל חטאים שיאנו וריבים עליהם מלקוחי אקבעים: ועל חטאים שיאנו היבים עליהם מיתה מלי ששים: ועל חטאים שיאנו חיבים עליהם כרת!ערירי: ועל חטאים שאנו חלבים עליהם ארבע מיתות בית.דין: סקי״לה. שרפה. הרג. וחנק. על מצות עשה.ועל־1 מציורי לא תעשה. בין שוש' בה קום עשה. ובין שאין בה קום עשה• אח שכליים לנו. ואח שאינם נלולם לנו. אחשנלוים לני כבר אמרנום לפניך. והודינו לך עליהם. ואת שאיינם גלוים <ךני לפניך הם נלולם לידועים. כדבר שנאמר הנסתריוח לקאלהיני ויהננליוח לנו ולבנינו עד עיולם. לעשיות אח קל דכרי התורה הויאו־ז: והלה עבדך אמר לפניך שניאות מי;כי! מנסוזריות נקני. נקני מנהר! ליום כפיר רעה יזי אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכיל טמאותיני וזרוק ערינו־כדם טהורים וטהרנו. ככתוב על .יד נביאך וןרקתי עליכם מיס טהורים יטהרתס מכל טמאיוסיכם ומכל נלוליכם אטהראתכם: אל תירא.יעקל שובו שיוביכים. ישובה לענראל. הנה לא;נום ולא י׳טן שיומה לשראל; ככתוב.על.יד5נביאק שובה.ישראל עד" א לתיק כ♦ כשלת בעונק: ונאמר:קחו עמכם דברים :ושובו אל י♦ אמרו אליו כל תשא זעון:ו.קח טוב ונשחטה פריכם שפתינו‘:' י ואתה רחום מקבל ׳כבים ועל החשובה מראש הבטחתנגי ועל סרזשובה עינינו מלסלוח לך: י ומאהבתק " אלת,׳נו שאהבת את.ישראל עמק. ומח?זלתק מלכנו שחמלת על בני כריתק נתת לנו ♦י אלתיגו את (יום השבת הזה ואת! יום צום הכפרים הזה למחילת חטא :ולםליחת ,עוין ולכפרת פשע: <״! יום לאיכר היסק לכןךסני. קהל היום תכשירנו צורנו תטהרו: ככתוב כתורחק וה;תה זאת לכם לוהמןת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם: ״!. יזם מ4־זיל דת שוע בעד דיור. קהל היום נשיא לו בבקשו סלח נא: ככתוב כתוקתק כלח נא לעון העם הזה כגדל הקדק וכאשר נשיאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה. וישם נאמר: וייאמר י♦ סלחתי כדברר: - •• ד : ד דמי• - t t; v - : • • ; ז v | יום ^vvv׳^vvw^'vvvvvvvwvvvvvvvvvvvvvvvvvvvvvvvv\vwvvvvvvvvvvvvvvvv.vvv%‘\׳a!vV\v%־vvv% יום . ו׳ויין 3 jhuעטטיאאט לו ^מרער פער:ווד.נונ;. הייטע אטכטט דוו! ווונו דען ווויטטפדון קונד: וויתר וייט ריין, bt טטעהט ^^:עועטל3וכע (דקד6 י״וי׳ל) . די!עט :"h ווייך וויין עווינעס 4<טעטן ׳ יהי!' דיו! קינדער ישראל, ווענען ווע31ער וויהרער 1ינדען, לו פעלזחה־ נען וויין p'b Inbw יוווזדע .. י '01 . איין טוו^ וון 11<1(5׳p1 דער וויבעדזיפערער דעס ;ע1עטלעש (משה) פיר ויין ;עט1ע;ט נעפוינתט . הייטע ווו!ורדע b'־p וויז!פ^ךרעט cib ער טפרbך: »b פערלייהע, bt טטעדזט 4 p'bע1עטל3ובע: ו,ןו!פער־ לייהע ר(וך bn אישטעטהווט די!עס h: ,, prpibS[־ דיינער נרווסען נ^דע; bn b’ii 1:1b מצרים 0'ib ביז יעטלט טוון bt וופט :ו1::״5ט איט דיוער ;4 |h'$bעד.א3ט.. h"3b1 הייטט עט פערנער: • דער עווינע טפ^ך: rb פערל"1וע\וויוו bn נעו^ט uobn . « (4) a יום מנחה ליום כפור ״״ ייום קוראי ומלטי. קהל היום רחם ;;לינו כאן רןךא בשם*♦ ככתוב בתוךתך ררד י♦ בענן רו/יצב עמו שם וירןרא כשם ": .רעבו־ יי על פניי רקרא יי " אלרחום:וחנון ארך אפים ורב חסד ואימת♦ נצר ח?נר לאלפים נשיא עוין'ופשע וחטאה ונקה*. חונד פערגעב1נגספח5זער! פער* גיב׳ דיינעט רוהאעס הח?3ען! יום• חיין טחג חן picim דוח דייניגן 5י1רוויסטעטען טע»פע1 4'T'Id'h חגטויעסס. הייטע ו1י!!פחהרע •דיינעטהח!3ען. 2ח סחטה דער th־'^ 2 . XN’JIיינע ווחרטע{ויטען!ח: !•גיינע דיין חתי ■ ח תעדר! חונד החרע; ח5פגי1 דיין חויג ח וגד 2יהע חונ:דע לערריטטונג, חונד די ח טטחדט ריח נחך דייגי! p גא’ p'ü געיחננט !וחרד. ידען ניבט ח!ץי חו:1דע פרח^יגקייט ;עטטיטלט, ליגען ו1יר 5m l"m:׳p5i פ?עהען דיר ח1• ן.ח5דע־ן חוין, דייגער גרע55ע:!ח:ען בח־»הע־ליגתייט. נעביר ♦ דער עד,רע דיינעס גחאעגס ר,«31יגן :וי!?פחה־,! !se , החדעד ו־עד געגעטהע! ערה$ןד*, ח!5רגי געבעטה דייכעט ד1ר.יועש הי!( פגר. מנחד, ליום כפור דעט ככתוב על יד ;;יאק מי אל כסוף נשיא עוין ועבר על פ־שע לשארית נחלתו לא חחזיס לער אפו כי חפץ חסד הוא: זישוב "ירחטנו :לבוש עונותינו■. יותשלץ־ במצולות ♦0 כל חטאתם: וכל חטאת עסק בית'.ישראל תשליך במקום אישר לא .יכרו ולא/יפקדו ולא.יעלו על לבלעולם: ונאמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו טיט♦ קדם: אלהינוו^סי אניותינו קזחל לעיוניוסינו בייום ג"! ׳זנתה^בת קה י?-וס) הכפרים הזה. י מסיה והעכר פשעינו וחטיאוזינו מנגד עיניך. כאמור אנכי אלפי חו>$ מחה פישעיך למעני וחטאתיך' ליא אזכר: ונאמר מסיוזי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה'אלי ני גאלתיך ונאמר ני ביום הזה יכפר עליכם לטהר אסכם מכל חטאתילם לפגי.יי תטהרו: נת שבת אלחינו ואלת♦ אבותינו תת במנוחתנח קדשנו ?מעוהיך וסן חלקנו בתיוךחך שבענו מטובך ושמחנו גישועתיה: נ יי! שבת והנחילנו ץ אלתינו באחבה וברצון שבת הרשך ויניחו בו :?יואל*«q וטזלזר לבנו לעברך נאמה. כי אתהסיולחן ללשרארי ומוחל! לשבטי לשרון בכל דיור ודיור ומבלעדיך אץ לנו מלך מיוחל וסולח (אלא אתה): ברוך אתה לי. מלך מיוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמיו בית לשראל. ומעביר אשמותינו ?כל שנה ושנה.• מלך על על הארץ מקרש <הץפת ף לשראת ויום חנפריס: רצה מודים כיי עושה השלום, גרונן קדיש בע6י:־*ס <•!־ ץ3י«ן 3"!r שחרית: תפלת נעילה די א ני״ש £^ן תפלת נעילה ir.'h, פאר ז׳ן!מע^ו1נמעדנוזנג, !rtw oh! rt! עש n1n;yi!hr ווען !ין* ’ דיא, מטערניס ליינען,. א^ךי יו־י׳^בי ביהןד עיור יהללוך 5לה: אישך העם שבכה א א'שך העם 'ש:י אלתו ג׳ תהליה לדוד ארוממך אאד\קמלף ואברכה ש^ לשלם ועד: בכל ’וס אכרכן• !אהללה שמך לעולם ועד: גדול " ומחלל מאד ללמ־להו אין חקר: דוד לדור ישבח מעשיך וגיבורתי ימח: הדד עבוד הודף ודברי נפלאתיך אשיחה : ועזוז נורא1תיך"יאמרו וןדלותך אספו־נה: זכר דבי מועך :בייעו וצדקתך :מנו : הנו) ודחוס ע איך אביס וגדול חסד : טוב ;י לבל !רחמיו על כל מעשיו: ♦ודוך :: כל מעשיך'וחסיךך:ברכוכת: כבוד מלכותך ♦אמרו וגבורתך:!־ברו •״ להזךע לבני האדםגבורתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלבות כל עלמים וממשלתך בבל דויד ודיר: סומך י♦ לכל■1 הנבלים וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ישברו ואתרי נותן'להם את אכלם בעתו: בו ת ח את :דך ומשביע לכל חי רצון: צדיק יי בכל דרכיו1!חסיד בבל מעשיו: קרוביי לכל קראיו לכל אשר :קראהו באמת:ז רצו! :ראיו:עשה ואת ישועתם :ישמע ויושיעם: שומר:: את כל אהביו ואת כל הרשעים. ישמיד: תתלה:: :רבר־בי ויברך כל בשיר שם קדשו לעולם ועת ואנחטגברך:ה מעתה ועד עולם דזללדה: ובא לציון נואל ולשב♦ בישע ביעקב:נאס ך: .ואני זאת ברית♦ אותם אמר :: רוחי אישר עליך ודברי אישר שיטתי בפיך לא :מוישו מפיך ומפי זרעך ומפי ז_רע זרעך אמר :♦ טעתה יועד עולם: ואתה קדוש ♦ושב התלות ישראל: וקרא זה אל־ זה ואמר קדוש קדוש קדוש" צבאות מלא כל־־האלץ כבודו: ומקבלין דין מן דין ’ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתה♦ קדיש Sy ארעא• עובד גבורתה קדיש לעלם'ולעלמי עלמיא צבאות מליא כל ארעא זיו יקדה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כמד יי ממקומו: ונ:מלתני רוחא וישמעית בתריי קל זיע סגיא דמישבחין ואמרין: בדיך:יקךא ד:י מאתר בית שכינתה: :: ימליך לעלם ועד: יי מלנותח קאם לעלם ולעלמי עלט:א: יי אלתי אברהם !P0V ו:שראל אבותינו שמרח זאת לעולם ל:צר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך Í והוא רחום :כפר עיון ולא :ישחית !הרבה להשיב .אפו!לא :עיר בל חמתו: כי אתה תפ^ת נעילה רפ אתה אמי טוב וסלח ולב ספד לכל ק1ך5!׳]ל. צדקתןז #ץ לעולם ותייסד אנ!ת: תתן אמת ל!עק'ב חכור לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קךם : בחך אדני יום יום :עמס לנוי האל!ישועתנו סלה: "צבאות.עמנו׳.משגב לנובלה♦:עקב סלה: ” צבאות אשרי ארם בוטח בך: !: חויש;עה המלך !עננו ביום קראנו: ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם י.' •י I • T • : • : : • T 1 : V - • • « ־־ | v V. - T : ״ •י T נסע בתונינו הוא !פתח לבנו בתורתו דשם בלבנו אהבתו ויראתו ולחשות רצונו ולעברו כלבב שלם למען לא ניגע לריק'ולא נלד לבהלה:־־יחי ךצ1ןי מלפניך :: אלהינו• ואלה, אבותינו שנשמור חקיך בעולם הזה ונזבח ונחיה ונראד־י. ונירש טובה וכךבה לשני!מזת המשיח ולחיי העוזלם הבא: למעןיזמרך כבוד.ולא ידום !י אלה♦ לעולם אורך: ברוך הגבר אשר יבטח ביי והיה !« מבטחו: בטחו ביי עדי עד כי ביה !: צור עולמים : ויבטחו" בך יודעי שמך כי לא עזבת דוישיך ;♦ י: הפך למען צדקו יגדיל תודה ויאדיר: דיו! תפלה פיר דע) ש״ץ בעפינדעט זי׳ך 0בען 05י ברוך שאמד : ועתר, יגדל נא כח אדני כאשר דברתלאמר. ןכר רחמיך יי וחסדיך כי מעולם המה: :תגדל ויתקדש שמה לבא בעלמא ך־־־ברא ברעותה ו:מליך מלכותה במיכון וביומיכון ובדלי ךכל בית!שלאל בעיגלא ובזמן קדיבואמרו אמן. יךוא #מה לבא ??הי לעלם ולעלמי <גלמ;א. .יחברךוישתבח ויתפאר דתרימם ויתנשא ■ויתהדר ויתעלה ויתחלל שמה דקודשא בדיך‘הוא־ לעילא ולעילא מן ביל ברכתא ושירתא ־ תשבחתא .ונחמתה דאמיךן בעלמא ואמרו אמן־: כ׳י שם " אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני #פהי הפתח 31< נגיד תל׳להך: ברוך אתה" אלהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלהי.יצחק.זאלהי !עקיב האל הגדול הגמר ןהנ1ךא אל .עליון גומל חסדים טובים וקנה הכל .וזוער חסדי אמת ומביא נואל לבני בניהם למען שמ1 באהבה. זהרנו לחנים. לד חפץ בקדם. וקתמני ?ספר הסנים. למעוך אלהים יסדם: טלו הפלת נעילה מלך עוזר ומושיע ומגן: בחף אתה «« מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחסר מחיה מתים ?:רחמים רבים סומף נופלים (רופא חולים ומתיר אסורים ומ_ק:.3כ אמונתו לישני־עפר מי כמוך בעל;בורות ומי דומה לף מלך מימית ומסיח ומצמיף ♦שועדת: ג r מי כמיוך אב הרסהים. דיו©־ יצוריו לה?ים 3רמכןים: ונאמן אתה להחיות מתים: בחף אתה יי מרדה המתים: אתה זקחש)ושמף קדוש וקדושים בכל יום ♦הללוף סלה: וכבן תן פחדך " אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייךאוף כל המעשים דשתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כלם אנדה אחת לעשות־ רצונך נלבב ישלם כמו שידענו יי אלחינו שהשלטון לפניך עז בידך ונטרה בימינך ושטף נורא על כל מה שבראת: ובכן תן כבור ע לעמך תחלה ליראיך ותקוה לדווישיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך ורמיסת קרן לדוד עבדך ועריכת גר לבן ♦שי משיחך במהרה בימינו: ובכן צדיקים .יראו דשמחו וישרים .יעלוזו וחסידים במה יגילו• ועולתה תקפץ פיה וכל הרשעה כלה'כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ:’ ותמלוך אתה " לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך וביחשלש עיר קדשך ככתוב כדכרי קדשך ימלך יהוה לעולם אללי? ציון לדיר זודר הללויה קדוש אתה [נורא שמך ואין אלוה מבלעדיך ככתוב ועבה ” צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה: בחף אתה ץ הטלף הקדוש: אתה בחרתנו מכל העמים. אזד׳כת אותנו. וךצית בנו. וחממתנו ככל !,לשונות. וקדשתנו במצויתיך וקרבתנו'מלכנו’לעבודתך. ושמך הנדולז והקדוש עלינו סראת: ותתןלנוייילהינו באהבה את יום{ייעשבה העבת הדך, ייקיושה ולמנוחה ואה יום) הכפוריס !זה למחילה ולסליחה ולכפרה(למחול בו את כל עונותינו(באהבה) מקרא קדש. זקר ליציאת מצחם: אלודנו תפלת נעילה רפא אלהיט ואלהי אבותינו.♦עלהדביא ויניע ו!ךאה ןיחית וישמע ויפקד רזכר זכרונט ופקדונט וזקרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עמיך לזכרון ירושלים ע* ר קךשך ןזכרון בל עמך ביות :שראל לפ^יך לקליטה לטובה לחן ולחקר ולרחמים לחיים ולשלום ביום הבפורים חוח♦ זכרנו''יי אלהיט בו לטובה♦ ופקדט בו לברכה. והושיענו בו לחי.ים ♦ ובדבר!שרעה ורחמים♦ חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו ♦ כי אל מלך חנון ורחום אתה: אלהיניואלהיואניוסיניכזרוללעוניותינובייוםניוושבתפעבת tofy ntn ח3ןדים הזח. ימסה והעיר ?שעיני ווזטיאתינול "עד עיגיך. ?אמור אנכי אנכי הוא מסה פשעך: למעני ןחטאהיך לא ז<ז13 וגאמר מלויסי בעב פשעך: וכענן חטאלזיך שובה אלי 3י נאלחי־ ונאמר ?י בייום הזה יכפר .עליכם לטהראתכם מיל חטאסיבם • • • » ״ ••**•*•• • • • • ?־‘‘פני לי 3 :n!1ípn״! שבת אלהיט ואלה’ אבותינו רצה במנוחתנו .קדשנו ?מןוהיך ותן רלקני בחיורסק שבענו מטובך ושממנו בישועהק. (״! שבת והנחילנו יי אלהיט באהבה וברצון ישבת קדשך וינוחו בו ישראל מקדש♦ W> וטהר לבנו לע3ךןד 3אמח. כי אתה סולח! לישראל ומיוהלן לשלטי לשרון בעל דיור ודור ימבלעריק >י\ן לנו מלל מיוחל וסיולח(אלא אר!ה): ברוך אתה לי. מלוי מיוחל וסולח לעוניוהינו ולעונות עטיו בית לשךאל. ומעביר אשמותינו בכל שנח ושנה. מלך על כל הא.רץמ_קךש 0, « עוז Tóm. I. תפלת :עילה עת ערב ובקרזצהך:ס. הטוב כי לא כלו ךחמיק והמרחם ב♦ די׳א הזמו חסך־ק מעולם יןיגו לף:”י ’ : י־'׳" ■״’ ׳ ועל כלם יתברק ויתרומם שמק מלכנו תמיד לעולם ועד. וחתום לחלים טובים ?ל ?גי 3דםןז: וכל החיים יודו-ה סלה ויהללו את שמה באמת האל ♦ישועתנו ועזרתנו סלד*.: • 1 1 t • ־* ג 1 : • v ז יי 1 •• * v י•• 1; v1 ״ v־♦ במק אתה;י הטוב שמק ולקנאה להודות: שים שלום טובה וברכה חן והעד ורחמים עלינו ועל כל :שקאל עמק ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך כי כאור פ;יק נתת לנו יי אלהינו תודת הקם ואהבת רועד וצדקה וברכה ורחמים והקם ושלום וטוב בעיניק לברק את עמק,ישיראל ^נל עת וככל'שעה בשלומק: בספר חלים בר?ה וישליום ופרנסה טיובה ני5ר ונחתם לפקד אנחנו וכל עמך'בית לשלאל לתייםטובים ואליום: ברוך אתה יי עושה השלום: אלהינו.ואלרזי אבותינוr תכא לפניק תפלתנו. ואי־י תתעלם מתחנתנו. שאין אנו עזי פניכם וקשי עורק לומר לפניק יי אלהינו ואלה♦ אבותינו עריקים אנחנו;ולא חטאנו אבל אנחנו חטאנו: אשמנו. בגרנו. נזלנו. רברנו דיופי. הערנו. והרשענו. זרנו'. לטפנו. טפמנו שקר.,יעצנו רע. בזבנו.' לצנו. טררנו. נאצנו. סררנט עדנו'. פשענו. צ״ררנו. קשינו עיוךיף. רשענו. שחתנו. תעבנו.'תעינו.'תעתענו: סינו ממעותיק וממישפטיק הטובים (לא שוה לגו: ואתה עריק על כל הבא עלינו. כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: טהנאמרלפניק׳ושבמרום. ומה נספרלפניק שוכןשחקים. הלא כל הנקתרות והאלות אתה יודע: :אתה תפלת נ/דלת __ ייפ- אתה נותן ק־ לפושעים וימינו פישוטה לקבל שנדם ותלמדנו י; אלהינו לההודיות לפניך על ?ל 'עיניוודנו למען .נחדל מעושק ידינו וחקבלנו בתשובה׳ שלימדת לפניך כאשיט וכניחיוחיט למען דבריך אישר אמרח אין'קץ לאשי חובותינו ואין מספר לניתוחי אשמתנו ואתה ייודע שאתריסנו דמה ותיולעה לפיכך הרבית סליחתנו. ימח אנו מה חיינו מה ספרני מה צדקנו מה ישענו מה כחנו מה גבוךחנו ימה נאמד לפניך וי אלהינו ואלחי אבותינו הלא כל חנבודים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים ככלי השכל כי'רוב מעשיהם תוהו וימי חליהם היל־1 לפניך ומיותר חיאדט מן הבהמר־ז אלן כי הכל הבל^: אהה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך: כי מי יאמר לך מה יתפעל ואם לצדק מה לחן לך: וחתן לנולי אלהינו באהבה אח יום ציום חכפדים חזה קץ ומחילה וסליחה על בל עונותינו'למען.נחדד" מעשך ידינו ונשוי אליך' לעשיות חקי רצינך 6 1 V^W^^VVVVV^ ־V׳X.X׳VVW׳V׳VVW\W^WWAMW׳VV\\VVVVVVV\V% WXf■*• אתה♦ דוא רייכעסט די א האגד דע! זדססעט״עטערן, דיינע רעצטע איזט אדסנעגוטרעקט, אדפלונעו7ו1ע1 די א רייאיגען; דוא ?עהרטעטט או;!, ע״עער או:וער נאטט, דיר לו בעקעננען א!!ע אונוערע זינדען, דוואיט וויו פעדגער אונטער?אטסען יעדע אוננערעכטע הארד?וננ« אונד דו א אונס אדפנעדטועסט אין פאןןקא»»ענער דננעס-ענדערוע, איט דעע זואד.!נע5א!(ע! וויא פייעראפפער, דיא לוע אננענעה»ען דופטע דאינעבראצט וואורדען, נאך דיינער פערהייטוע, וויא דו א אונו לונעזאנט דיו ס ט. — אונענד!יך וועדע דיא »עעע דער פייעדאפפער, וואצו ןויד פערפפ!יכטעט וועדען, לאד!!'!! וועדען אונזעדע טוודאפפער ; אבערדוא ווייטט , דאש אונוער ענדע איוט !ואורנן אונד «אטטע, דארוע פערוזעהדטעשט דוא די א פעדלייהוע פיר אונס. — וואט זינד וויר ? וואש איזס אזמער [ע-גען ? וואט אונזערע ניטע? וואט אומעדע ;ערעבטינקייט V וואט אונוערע ד.'1פע, וואס אונזערע קראפט, או נד 11 א ס א1:1ערע טטערקע? וואט זאל1ען ודר דיר ואנען עודנער אונוער נאטט, אונד נאטט אונזערער פעטער? זירד נייט א!!ע הע(דען פאר דיר ודא איין ניצטס, אעננער פאן בעריהויטע! נא»ען — א?ט ווערען דא נע1וע!ען, דיא וויי! ין —ווי א אהנע ודטסען, דיא פערטטענדיניען וויא אדזנע איינזיבט; דען דיא אייטטען אידזרער טהאטען דנד ניצטי;, איה־ע ?עבענסטאנע וינד פאר דיר כור טאנד, אונד זע!בסט דער פארלונ דעס אענטען פאר דעע ביודע יויוט איין ניגטס , ווא א11עס אייטע[ אי!ט . אתה* דו א האטט (דעננאך) דע ן אענסען אדסנעלייצנעט פאן אנבענין , אונד ד.א ט ט איהן (פיר ודרדיג ערקאננט), דיר לו דינען! דען ווער קאן דיר זאנען, וואט דויא טהון וא11מט, אונד ווען ער (דעד אענט) טונענד־אפט אי1ט, (נעדעצט בעפונדען ווירד), וואש ניבט ער דיר? אבער דוא נאבטט א01 עודנער אומער נאטם, אין 1יבע דיוען פעריאד.נו:נםםאנ, א1מ אבטלזס, אונד פעינעמע אונד פער- B (4) i לייחוננ תפלת נעילדו רצונך בלבב עלם: ואתה ברהמיך הרכים רתם ?;לינו כי לא התפיוץ בהשחתת עולם. ׳®*ז5מר דרשו י; בהמצאיי קךאהז בהיותו קרוב: ונאמר.נעזב רשע ירהו ואיש און מתשכורדו ו:שב אל יזי וירתמהו ואליאלהיני בי נרבה'לכלות : ואתה' אלוה סליחות חנון ורחום ארק אפים ורב חסד ואמת ומרבה להמיב ורוצח אתה בתשובת רשעים ואיןאתיה ת5ץ במיתתם. שנאמר אמר אליהם הי אני נאם אדנינהיוהאם אתפץ במוח הרשע 9' א□ בשוב רשע מדרכיו ויתנה. שובו שובו מדר;*;פ הרעים ולפה תמותו בית וש:ראל7ונאמר תתפק אתפק מוחי רשע נאם אדני יחיוה הלא בשובו מדרכיו'וח;ה: ונאמר 5־ לא אחפץ במוח המרת נאם אדני.וחוח 'והשיבו ותית״כי אתה סיולהן לושראל ומוחל! 'לשבטי ישרוין בכל דיור ודיור ומבלעדיך אין לנוי מלך מיוחל וסולת (אלא אתיה): אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי. ועכשו שניוצרתי כאלו לא"נוצרתי. עפר אני'בחיי..קל וחומרי?מיתתי. הריני לפניך ככלי מלא בושה'וכלמה. וחי רצון מלפניך יי אלה־ ואלה' אמתי w. X. *VX־ %VVVVVVV\ V׳VVVVVV׳AV-A%/V V'V'%. w\ X.X X/X X/XX/X \XVVVVVV1AXXVVVVVVWVVVVWVVVVVVVXVVVVVVVVV לייהוננ מיד ו![!ע ־חומערע וינדען, דוודים וויר חב?חששען 5חן חונ!עי| חו:נערעבטען שהחטען, ווונד נו ד«ר :לודיקקעהדען, ו1וע דיון נעועסלע דייני! ש ווי^ענש לו בעפח!נען »יט גיונלעע העדלען. -— ווו נד דוח חין דיי־ נער ניוושען בחרווהערלינקייש ערבחתוע דיך ווונ!י!ר, דווו 11'üdII יוו ניכש דוו! פערדערבען (די וו לערטטח* רו: נ דעי ווע!ט). דע ן!ו! היישט עש ווי! דעי טריפש: !ובעט דע) ע״ינען, דוו עד (לייבש) לו פינדען, — ר: 5ש וויה! וון, דוו ער נוו״ע וויוש! — פערגעיש, דעי פרעפלער פערלחששע !יינען ווענ, דעי (ווששע-חוופשע !יינע נעדננוננען. ער קעהרע לוריק לו דעע ע״ינען, ווו:ד דעי ווייד !יינער !יך ערבווראען, לו ו!ונ!ערנ[ נחששע, ווע1« צער פי! פערלייהעש ! יוו דוו! ביוש וויי! גווטש דעי פעדלייד.!ננ, iin•;עדיו, וו1!בוותוהעילינ, לח:נודטהינ.• פאן ווונענו־ליצער ן.נוודע וו ונד שרייע, ווונד פיעלפחך עדליינעשט דווו דיינע ניטע: ד ווו הוושט ווחהלנעפחןלען וון דעי בעקעהרוננ דעי ב(!:ען, ווונד ודללשש ניכש וויהיען שחד; !ח וויו! חין דעי טייפש ע'נטהווןטעןיווי:ט : ז!וונע וויהנען, !ח וווו הי וויך לעבע , טפדיכע נין ש ש דעי הערר, וויך ווי[! ניבט דען ש ו! ד ש דעש בו!!ע1!יצשעש , !חנדעין דווש דעי בו!;ע ויך בעקעהרע פו!ן ויינעע 11 וו נדע[, ווונד (עבע! — ווענדעש חייך, קעהרעט לוייק פחן’חייערען בו!!ען ווענען, pnhn ווו![!ש חיהר חואךחאאען, חיהר ph5 הושע ■ישראל? — !ח היישש עט חויך: 'פערלח:נע חיך דען שחד דעט בוו1ען, טפריצש נחשש דעי הערר, נוי דווש ער לוריהקעהיע 5חן !יינען ווענען, חונד ?עבע! — פער* :עד ש: חיך פערלחננע ניבט דען שחד דעטיענינען, דעי דען ט חך פערטולדעש חווט, טפייכש נחטט דעי הערר. בעקעהרעש חייך חונד לעבעש! — דען דוח פערלייהעשט ישראל׳ פערניבשש דען טשעאןןען ישרןן׳ס חין יעד׳!?[ ליישחלשע־, ווונד חוישער דיר החבען ודר קיינען הערר! !ח פעדנעבענד חו:ר פערלייהענד. אב1תי ־שלא אחטא ע1ד. רמה שרזטאתי לפניןד מרק בלספק? הרבים. אבל לא על ידיופורים.וחלים ךעים: אלתי נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה ולמקללי נפישי תחם(נפישי כעפר רכל תהיה פתח לבי כתורתך וכמצויתיק תךדוף נפשי וכל החושבים עלי njn ?*הררדהפרעצתם וקלקל מך1שבתם. עשה למען־שמך;נשיהלמען:מינךעשה למען קרשתק״עשה למען תזרתך למען:הלצון ידיך ק הושיעד־.:מינק ועננים:היו לרצון אמר♦ פיי ורעיון לבי לפניך:: צוף:וגואלי. עשה שלום בנזרומיו־ הו» :עשר". שלום עלינו ועל כל.ישראל ואמרו אמך יהיז רצון'לפניך :♦ אלהינו ואלה♦ אבותינו שיכנה בית המקדיש במהרה בימינו ותן’'חלקנו כתורתך: (שם נעבן־ך ב:ךאה כימי עולם וכשנים קדמוניות.“ י ' "־וערבה לץ מנחת :הודה וירושלים כימי עולם ובישנים קדמוניות? תפלה לשליח צבור בקול רותחין הארון י ברוך אתה י: אלוהינו ואלה♦ אבותינו אלה♦ אברהם אלה♦:צחק ואלדוי:עקיב האל הגדול הגבוד והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקינה הכל ודבר חסדי אבולה ’ומביא טאלילכני כניהם למען ישמו כאהבה ♦ מפיוד חכמים ונב־ונים. ומיימד דעת מבינים. אפתחה פי בחפלה ורתחנינים. לחלות ולחנן שנימ.קד מק!א'רחמי= סוחל וסולח לעונים: , קהל אב ידעןד מנוער. בחנתיו בעשר בל עביור ברא'ש1חער.״יינש לחלוחן־'|נער ולא ?בער. דגליוילבא 3ןה השער: *?ל אמונים |שו- 'לנצד1ןי איום. נצח קל היום. ״״ עביר׳פיפנה יום. גונננו?צךקיושי ?חום היום: u״ a:־ f * < !!,׳־־ :•* ד K. י I 13 n . .זכרנו \V\\\v\VV׳\\VV vwvu VWWWV,V׳%\\lVWW/V\ML^VVVvV\VVV/V%VV»/VlAW.VtVV/V»^V»lA^VvVVVV אב . 5וון יעענד וון, הווטטע פחטעד אברהם דיינע נווטטהייט חנערקחננט. דואו הווסט חיהן דורך לעהן צע;״.וכונ;ען עליזרחבט; ער וויבערטרווט גי5ט ו1יין הוווורברייט. ער hu ר נחך יוג:, דרוך וווווסטע ער ם£ן »י« פערסטוונד דיך וונלובעטהען, דיו! נעטוווורנען!ייועד פווהגע וינד׳ס. דיוו הייטע פחרדיינער פפוזרטע טטעהן. אמונים. עט וינד דיינע :עטרייען, וו!!פו31ט3וורער! דיוו :עוווו1טינ «יט :עבעטהען פ6ר דיר דריננען הייטע דען :חנלען טוו:. בון הווט ער ויך געקעהרט דער hu:, ח גיע חזנט חין סוט)! (ווס ווונט נעניסע! דיו* xrjiu רעש החררערט חע הייסען טח:ע <אברהם.) • ■ 1 הפלת נעילת זכרני לחיים. מלך ר!5ץ 3מים. ודזתמנוי 1802־ סמים. למענך אלמם מים • מלך עוזר ומושיע ומגן: ברוך אתה " מנן אברהס: אתה נמר לעולם ♦♦ מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחסד • T • ״ * TJ :“־•• ••• -י : ־ • : v V מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו ליש.נ׳ עפר מ♦ כמוך בעל :נבורות ומי דומה לך מלך ממית ומהיד־ ומצמיח לשועה: ' ייל הנקךא לאב זרע. ונפנה לסיר ממיוקשי רע. יי זעק וחנן ושיחה לא גרע. רוסן ברכה באשר זרע: ייל יה שמך בני וערב. וישעך לנו הקרב. "י גאל נא מקרב. ססוינו בטל ?שח לפנות ערב: י י מי ?'מוך אב הרחמים זוכר יצוךיו לחוים ברחמים: ונאמן אתה להחיות מתים: ברוך אתה ״ מחית המתים: קהל טבע זיו תארה! יה יחקקו'בכס יקרה: ?ישר תם מקיום מה נורא. לעת זקץ חן ווידא: ימלוך " לעולם אלהיך ציון לדור,ורוד הללויה: ואתת קדוש •ושב תהלות .ישרא4 אל נא : ייי? ישמע נאסלח נא היום. עבור כי פנה יום. ומהללך נורא ואיום. קדויש: "ובכן לך תעלה קישה כי אתה אלחינו מלך מוחל וסולח: «vvvvvvvvv\xvvvvv^vvvvvvvvvtvvv»Aavwwvvv^vvvvv%vvvvv%vvvvvv\^Av־,vv\vvvv^\^vvA%־vvv הנקרא ♦ דעס פווטערט עצטער !nrt! (יצחק) ״וונדטע 1יך pírt דען rppruciihá! דעד בעוהייט לו עגס rmirtp!; ער טריע, פ5עהטהע אורד- ס׳וטה ווונו11גטערברו!צע!, irt;!־ אעצטיגעד !עגען prt prtp !ייגע ortrti . יה י וויד זיג־ דייגעש רוואעגט פעדווווגדטע, גווטט’! rt !עכדע 3ח!ד rtוגוער היי[! nrtby וווים דער לער-טטדייוזו:: irt:!! (יו ט irt נ: ווידער ווויפ1ע3ען דודך דען ו11!3ע(ע3ע:דען rtn tv 11 , rt’ino היו ט יו וווי16ע2ען í'ocrtl! יענען 3עטד.ער לוד וו3ענדלייט (יצחק) • 30ע * יענע גלעגלעגדע 3'ní:: דע ס בעסטען ט!וו:ע0 (יעקנ'ם 3’1דו:ג) , הלוט ג űrt ט prt !יינער אוויעטטעט, טהרו! ן וויינגעגרו!3ען. דוזרט!ווה דער פרוווואע יענען פ;ר5טבוןרען הדש, cirt ער c'irt !יי:עp ט־ו־אע> ערווווצטיע אורד־ פורצט עיגריןי וויהן. ימלוך. דער הערר רעגירט עוויג?יך; ד»ן:uurt , דורך וו11ע לייטען ציון! ח^ויח! (אתה ♦ rtn הייזיגער! טהרהגטט וווגטער 1ו31נע1ע:נען ישואל׳ס אל נאי שמע. rt פערנין! פערגיב דאך הייטע! דעד שוונ örtn זיך rto| געווענדעט! נון rHrtii! ודי יי.ך*'יויז פריידען, פורצטבארער ! םרעrt3pדער ! .גאן איב r •#ערי ארמיח. מהרה תפתח לביוארי ודת) אכזו־ן: שערי מידכש. מהרה תפחה לרתק אחוזים: שערי היכלי הנחמדים. מהרה תפתח לועודים: שערי ?כול מחנים. מהרה תפתח לחכללי עינים: שערי טהררד. מהרה הפחח ל;פדח וערה: שערי כתר המןמן. מהרה תפתח ללא אלמן: ויהכםחוערץ ותולןו־ש: כסוד שיח שרפי קרש הניקדישים 'שניך בקדש: בכתוב.על יד נביאך וקרא זד, אל זח ואמר : <«! זקדוש קדוש.,קרוש ״ ץבאורת ?!לא S23 ד^ךץכבירז. קהל כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו לעמתם • t ״ • * * • • • 1 1• ** v t ל ן י ז ברוך יאמרו: קהל ייית ברוך ?ביוד * מ?7קיומ1: קהל ממקומו הוא .יפן ברחמים ויחון עם המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום תמיד פעמים יאהבה שמע אומרים: ־ ד - • : t : ־ : • י־ל ■״״ #מע ?#ךאד־1 י אלהיני לי ארור: קהל אהד הוא אלהינו הוא אבינו הוא מלכנו הוא מושיענו♦ והוא ישמיענו ברחמיו שגית לעיני כל חי להיות לכם ליאלהים: • •• V T : » v V •• •• : • M קהל יי* אני יי אלהיבם: • ♦ן■ ••• *« *•* f אדיר אדירנו « אדויינו מה אדיר שמך בכל האךץ: והיזה י; למלך עד1 הארץ ביום ההוא יה*ה י♦ אחד ושמו אהד : r V : .TV t: ¥5• - - | VT X ובךבך* קך־שך כתוב לאמרי י״ומליוןי יי לעיולם אלה?ןו ציון לדיור ודיור מללרה: תפלת נעילה רפה אלדזינו ואלדד אניותינו לעלה ולבא ויניע ויראה וירצה ולשמע ויפקד ויזכר זבריוננו ופקדיוננו חברון אבותינו ווכרון מישים בן דוד עבדך חבריו[ ירוישללם עיר ק!־שך חביון בל עמד בית ישראל לפניך לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרהמיכס לםליס ולבלום ביום הכפרים הזה. לבינו י; אלהינו ביו לטובה.ופקד־נו בו לביבה. והושיענו ביו לחיים. וביבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ויחם עלינו והושיענו בי אליך עינינו. בי אל מלי הנון ורחום'אתה: 0י׳5 פחח לנושער. בעת נעילת שער. בי פנח יום. י״יק חיום ופנה. השמש לבא יפנה. נבואה'שעריך: "׳יו אנא אד־1 נא. שא נא. סלח נא. מסל נא. חמלנא. ררןםנא.ז בפר נא." בבוש חמאועון:«^ד ימי: כ♦ עטף הסליחה למען תור א. אם עוגות תשמור;ה אדני טי •עם יוד: ומי נעמוד חטא אם תשמור. ומי;קונם דין אם תגמור. הסליחה עמך סלחתי לאמור. הלחמים נם לך מדתך לכמיור: ־בדוי דלותנו ראה ואל תבלים.' דעת נתיב דרכיך חפצנו השלים. גדול וזקטיוןריה שבל החלים. נביולי כיח רצונך חלק וחאליבב: בצלך ישבת שבים קבר־5 נדבה. ביתך נפריחו ולא יוסיפו לדאבה. אובד וניח חשביה ניו״גש ומיהבה. אז.יעלו ויראו פתח . h וומפנע דיון פעארטע 131a , לוד ליינו דער טוזוורמסעררע! uha !hu !ין־ דער hó( (עווענדעס. DVn . רער uha )hu ויד געווענדעם; דיו! ו$גנע מננינגט לו §ערטוויגדען! 1h ohl h« לו דיייען inhne! וויין ! אנא ♦ ahn נ(ו:ד5ט, h (!??*ועגטינער! 3ערלייהע! 3ער(יב! wnhti #ונד עדבארייע ייד (11 ««ג ד! 0•!׳״. ^הנע, nm״ ענטוינד•(* uih פ(ןן piywh *ערסו(ד׳ג .1 .״!*ז עב (04 c הפלת נעילה * ולךאו ברוח נריכה: ׳כלים פרים ?síס־גי הכית אטה. לכתנו אחריך כהיום וייוצר העמת. מליץ יושר קבל ומלשני צמה. דדחפץ בחייט !(־1א במורד ־טרד: הקימנו באור פניך וחשב;•; לתמצה. קיום מרדת 'שחת כופרי למצא• ט.רם נקרא עיור דבור «א. נקביות פיני !.תח: מרבים ’^רכיעמך וךערזםיקצךה. מחסורם וטשאליותם בל יובלי לספרה. 'נא בינה מיננו מרם נקרא. האל'הנדיול הגבור והניורא: י ספי ונם כלי יודעי פגיעה. סדר תפלורד ?מענר־ז לשונם להביעדח. כרומיים נותרנו ורבחח הרעה. "כל כן לא השיג לשקגה: פנים אין לגו פניך לחלוח’. פשענו ומרדנו והכרנו מפלות. צדקה י לך לבד’נבק'ש במערבי תיהליות. העומרים בבית יי בלילות: קדיש' ראירח כייפסימל^יץ כשוררר.' קבר1 ניבי'כמרכירד תשורה. דנתי היום תהא בבתךך קישורה־ אל נאזר'בנבירה: שועהי שעה ותפלתי'תהא נעימה. שמע פניעסי כפגיערד תמרר. 'תחוקקני לחיים ותשיב לנו החתימו־,. חולה ארץ על־1 בלימה: 'ירך פישיוט וקבל תשובתי'?מעמדי. סלח ומסל רוע מעבדי. פגה נא ועסוק במוכת משסריך דודי'ימעיודדי. ואתה לי מגן בעדי: «ל מיו יני׳, <« זכור בריית אברהם ועקרו: לצחק. והשב שבורר אחלי לעקב והיוישיענו למעןישמך:' «ואל חזק למענך פדני. דאה כי אזלח ידנו. שור כי אבדו חסידינו. מפגיע אין בעדנו: וישוב ברחמים על שאריח לשראל. והושיענו למען שמך: ־׳׳<העיר הקדש והמחוזות. דדו לחרפה ולבזות.וכל מחמדיה נטוליווד וגנוזות. 'ואין שיור דק התורה חיזאדדזי וחשב ישבות אחלי לעקב והושיעני למען שמך: הפלת נעלה *"זכור ברית אברהם ועקדתל^חק. והשי שיותאהיינעקב והושיענו למען שמך: *"אנקת מסלדיך. תעל לפני הקא כבודך. מלא משאלות עם מיוזיךיך. שומע תפלה באי עדך: ישראל נושע ביי תשועת עולמים. ׳גם היום.יושעו מפיך שובן מדומים. ?י אתה רב סליחות ובעל הרחמים: י ״׳<״ יחביאנו על לדו תחת הנפי השעינה. חון לחון הי ובחון לב עקוב'לולוהינה. קומה נא אילהינויעזה עזי לא. לללשועתני האזינה: י "־ל ישמיענו סלחתי יוישב בסחר עליון. בימין .ישע להושע עם עני'ואביון. ב־שיועני אליך נוראיות בצדק תעננו. לליחלד־! עוזר לנוי: גאן דעע נלוייע דעס 5ער5וו0סערם אמתי נע{ורדנעש: יי 1 יי אל רחום וחנון ארך אפים ורב חפר ואמת. נוער חסד לאלפים נשא עון והישע• וחטאדח ונקדח. וסלחת לעונינו ילחטאתנו ונחלתנו: אזהרה אלחים ואתבדה. בראותי כל עיר על תלה בנדה. ועירי האלודם טושפלדד עד'שאיול תחתיה. ובהר־1 זאת אנו V *• • » ‘ Ví T »l "”־ • • T T * T ליה ועינינו ל:ה: ’ ׳ מדתי הרתמים עלינו התגלנלי•, ולפני קונו תחנתך תפילי. יבער עמך רתמים שאלי. בי כל לבב דיי. להל ראש לתלי: תמהתי וחדיוהי. בשלש עשרד־ז תיבות. ובשערי דמעות. הי לא נשלביוח• ל5! שפכתי שית. פני בוחן לביות. בטוח אני באלה. ובלבות שלשת אבות: יהי רצון לפניך שומע קור־1 בכיות. ׳בתשים דמעותינו ■י (4> c ב נא י־ ך תפלת נעילה בנ׳אךך לקייוח. והצילנו מ?ר־ בזריות אכזריות. ?י לןד לבד עינינו תלויות: יי יי "■יי להם נא קהל.עדת יישרון. סלח ומהלעונם. והודיענו אלד,י:שענו: ' "־יי<שערישמ:ם55סח. ואיוצרך הט־ובלנותפתח. תיושיעןריב אל תמתח. ותושיענו א.להי ושענו: 1s»V ®1 אלהינו יאלס׳ אבותינו. פלח לנו. מהל לנו• כפר ל»: כ• אנו קקך. ואתה אלתינו י. אנו בניק• ואתה אבינו! אנו ענדיה • ואתה אדנינו: אנו קהליה. ואתה חלקנו: אנו נחלתך♦ ואתה גורלנו: אנו צאנך: ואתה רוענו* אגו כרמך ♦ ואתה טי&רנו: אנו ?:עלתך♦ ואתה יוצמו: אנו דעיתך ♦ ואתה דודנו: אנו סנלהך♦ ואתה קרובנו: אנו עמך. ואתה מלכנו: אנו טאמירך ♦ ואתה מאמיךנו: <ייי אנו עז;י פנים ואחה רחום וחנון. אנו קשה עורף ואחה ארך אפים: אנו מלאי זעון ואתה, מלא רמשים. אנו;מיני כצל ע'ויר. :אתה הוא ושנותיך לא:תמו: איא תביא לפניך תפלתנוץאל תתעלם מתחנתנו ־שאין אנו עזי פנים וק?זי עיךף אמר’לפניך יי אל־הינו ואלה♦ אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אביד אנחנו *• ; ן .׳ | ;ז יי ״ «• •• ír ״ - • • | ד• . t t די • חטאנו: % י אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו תופי. תעייני. 1תךש,ענו. 1דנו תמפנו', טפלנו שקר.';עצנוךע. בזבנו. לצנו. טו־דנו. נאצנו. קדרנו. עדנו. פשענו. צררנו. קשיניו עיוךף. ו־שענו. שמתנו. תע^נו. תעינו. תעתענו: י סרנו ממצוסיך וממישןשיך תטיובים,ולא ישיח לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו♦ כי אמת ע^ית ואנחנו• הך־שענו: מה נאמר לפניך יו־שבמחם. ומה נספר לפניך ־שוכן ־שחקים. הלא כל הנסתרות והעלות אתה יודע: T ־ תפלת נעילה רפז ■ אתה נותן יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים ותלמדנו ין אלסינו לההיריה לפניך על'?ל' עונותינו למען גוזדלמעשק לך־יבו והקבלנו בחשובה שלימה לפניך ?אשים זוכניחותיט. למען דברייך אשר אמרתאיןקץ לאשי חובותינו ואין מספר לניתוחי אשמתנו ואתה ייודע שאחריתנו רמה ותיולעח לפי?ך הרבית סליחתנו.' מה אנו מה ימינו ימח"חסדנו מה ערקנו מיה ושענו מה כחנו מה גבירתנו ומת נאמר לפניך י; ארה־נו ואלמי אבותינו הלא פי־1 הגביורים באון לפנייך }אנשיי תעט פלא קיו והעמיס בבלי מדע ונבונים פפידי השפר־1 פי רוב מעשיהם חוחי לימי מיהם היל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין סי הפל העל: אתה ה?דלת אנוש מראש ותפילהו לעמוד לפניך: כי מי יאמר לך מה יתפעל ואם וצדק מה נתן לך: ותוזן לנו. יי אלהינו באהבה אח óf («ו«׳m העובת הזה יאת' ייט הפפריכם מזרת .קץ ימתילה וסליחה על פל עלטד־ינו למען נתךד־1 מעישק;דינו ונשוב ^ליך לעשיור־ז ת.קי רצונך בידבב שלט: ו>פתהר ברחמיך הרבים' רחם עלינו פי לא תחפוץ בהשחתת עולם. שנאמר דךשו יי ?־מצאו קראהו בהיותו קרוב: }נאמר נעזב לישע דרכו ואיש און מחשבותיו וישיב אל}' וירתמרתו ואל־1 אלתיני פי נלבה לסלוח: ואתה אלוה סליחיורדיחנו; לרחוט ארך אפים ורב תסד (ואמת) ומלבה להטיב ורועדת'אתית בתשובת רשעים ואין אתד־ז חפץ במיתתכם שנ^מר >$מל אליהם חי אני נאם אדני נהוה אם ז־תתפץ במורת הרשע פי אם בשוב רשע מדרכו ומה. שובו שובי מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית .ישראל: ונאמר התפץ אתפיץימורת רשע נאם תפלת נעילה נאם איני ןהיוה הלא בשובו מדן־לו ורדה: ונאסר כי ד*א אספץ בטיוח המת נאם אדני יהיוה והגיבו וחיי: ' אלוזיני נאלהי אבותינו סחר לעונותינו ביום גה׳6זבת ח!ה ו?י1ם> "בפרים הזה. ממה והעבר פשעינו והטאיו־זיני•מגד עיניך. ?אמור אנכי אלבי הוא מחה פשעיך למעני ותטיאיתיך ד־א אזכר: ונאמר מחיתי כעב פישעיך וכענן הפיאת־ך עובה אלי כי נאלהיך: ונאמר בי ביום הלה,יכפר עליכם למהר אתככם סכל הטאתיכם לפני יי תטהרו: נייז שבת אלהיגו יאלהי אבותינו'ךצה ??:•ל.ד.־-0 .קדשני ?טע יר־זיך' ותן ה־־*.קנו כהוו־תך שבענו סכוייך ושמחנו בישמ1ר־זןד ני!! שבת וה;חילנו " אלהינו באהבת ובךצון ?!2ת;קך?יף י-לוחי ט:^יאל?.קך?׳ ?wj וטהר לבני לעברך באמת. כי אתה סולח! לישראל ומוחל! לשבטי לשתן בבל דיור ודיור ומבלעדיך אין ?1נו מלך מוסל וסולח (אלא אתה): ברוך אתה לן. מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית לשראל. ומעביר אשמותינו ב?ל שנה וישנה. מלוי על ?י הארץ מקדש גל&נת 0 לשראל ויום הכפרים: רצה «י אלהינו בעמךןשיךאל ובתפלתם ♦ והשב את העב1ךה לדביר ביתך יאש♦ ישראל ותפלתם באהבה תקבלי פךצוןזותהי לרצון תמיד♦ עבידת ישךאע ערך. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים: ברון־אתה יי המחזיר שכינהו לציון: וועהרענד דעי חזן 1י1נט מודים/ מודים אמדנו לך.שאתה Nn יי אלהינו ואלה♦ אבותינו לעולם ,;ער צור ס!ינו מגן ישענו♦ אתה הוא לדור ודור גודר־־. לך ו;ספר ו/הלתך. על חי.ינו המסורים בידך ועל נישמור/ינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום ע;זנו ועל 'נפלאותיך זיוגט קהל דיגעם מודים דיבנן. מוייס אנחנו לך שאתד■־". הוא יי אלהיני ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצתו יוצר •• •• 1 •• מו •• 1 t־ t ... " בראשית ברכות והודאות לשמף הגדור־, והקדוש ?ל שמחייי־נו 'וקימתנו יכן תחינו ותקימבו ותאסוף גליותנו לחךות «;ך#ף לשמור חלןיף ולעשות רצונך ול^ברף ?לבב ישלם ![י-4 שאנו מוךים לך• ברוך אל ההודאות: חפלה ;עילה - ר פח נפלאותיך(טובותיךש?כלעתעךב ובקר וצהרים. הט1ב כי לא נא 3W1 והמרחם כי לא תמו חסדיך מעודם קוינו לך: ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעילם ועד: אבינו מלפני זכור רהמיך ובביויש לעסך וסלה רבי־ .וחרב וךע3 ושבי ומשחית ועוין ורעה ומגפה יפגע !פ!סל מחלה ולל־־תקלה ולל־־לןטטה וכל־מיני פוךעמיוח ו;ל־!!יךה ך?ה ושנאה חנם מכלינו ומעל לל־־נגי בריסך: וסתום לחיים טייסים סל בני בריתך: וכל החיים ♦ורוך סלה ויהללו את שמך באמת האל ישועתינו ועזרתנו סלה : ברוך אתר,יזי הטוב שמך ולך נאה להודות: אלהינו ואלד,י אבותינו בךכנו בברכה המשלשת בתורה ה?תובה על־* ידי נז^דץ ע?ךף האמורדה מפי אהרן ובניו כהנים עס קדוישף כאמור: ,יברכף ע וישמרף: ל פניו אליף ויח:.ךז: ןשא \\ פניו אליך השים לה שלום: שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים זעלינו ועל כל ישראל עמך בלמו א?ינו כלנו נאחד ?אור פניך כ♦ ?אורי פ^יך נתת לנו«« אלהינו תורות חיים ואהבת חסדי וצדקה ו?ךכה ןרחמיים וחיים ושלום .וטוב'בעיניך לכרך אות עמך ;שרא4 בכל עית ו?כיל שעה בשלומך: בספר חיים ברלה ושלום ולרגלה טיובה נזלר ונחוזם ללמך •אנסנו ולל עמך בירר' ישראל לרו!ימ טיוביכם ולשלום: ברוך אהה יי עילה היללו□: אבינו מלכנו חלאנו לפגיך: אניני מללנו אין לנו מלך אלא אחה: אלינו מלבנו עשה עמנו למען שמך אבינו מלבנו חדש עלינו שנה טילה אלינו מללנו נמל מעלינו כל נוריות השית: אבינו מלבנו נמל מלוישניוח שונאינו: , *V ־ אבינר הפלת נעילה אבינו מלבנו הפר עצת איולבינו: אבינו מלבנו בלה ?5 צר ומשטין מכלינו: אבינו מלבנו סתום פי משטניני ימקטריגנו: אבינו מלבני בלה דבר וחרב ורעב וישבי ומשחיר. ונבון ופשע מבני בריחל: אבינו מלבנו מנע מנפהמנחלחך: אבינו מלבנו סלח ימחל לכל עוניוסינו: אבינו מלבני מסה והעבר' סטאסיני יפשעני מננד עיניך: אבינו מלבני מחיוקיברחמיך הרבים בל שמרי חיוביחינו: אביני מלבני החזירנו בתשובה שלמה לפניך: אבינו מלבני שלח רפואה שלמה לחולי עמך: אבינו מלבני קרע רוע נזר ריננו: י אבינו מלכנו.זכרנו בןכריון טיוב לפניך: אבינו מלכנו חתמנו בספר הזים' טובים: אבינו מלבני תסמנו בספר נאלח וישועה: אבינו מלכנו חתמנו בספר פרנסה ובקבלה: אבינו מלכנו חתמנו לספר זכיות: י אבינו מלכנו חתמנו בספר סליחה ימסילה: אבינו מלבנו הצמח לנו ישועה בקרוב: אבינו מלכנו הרם קרן לשראל עמך: אבינו מלבני קרם קרן משיסך: אבינו מלכנו מלא לדיני מברכותיך: אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע: אבינו מלכנו שמע קולנו חוס ורסם עלינו: אבינו מלבנו "קבל ברתמים וברצון את ספלסני: אבינו מלבני פסח שערי שמום לחפלסנו: אב*ני הפלת נעילה רפט אלינו מלכנו נא אל תשיבנו ריזקם מלפניך: אבינו מלכנו לכור כי'עפר אנסנו: אבינו מלכנו תמא השעה הלאת שעת רחמים 1עתךציוןמלפניך: אבינו מלכנו הטיול ערינו ועל עוללינו וטפינו: אבינו מלכנו עשה למען הרומס זעל שם יןדישך: אלינו מלכנו עשה למען טבוסים על וחורך: י אבנינו מלכנו עשה למען באי באיש ובמים על קדוש שמך: אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך משפוך:' י אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו: אבינו מלפני עשה למענך והושיענו: י אבינו מלכנו עשה למען רחמיך הרבים: אבינו מלכנו עשה למען שמיך הגדול הגביור והנורא שנקרא עלינו: אבינו סלכנו חננו ועכנו כי אין בנו מעשים ?שיה ?מנו צ!ץןה וחסד וחושיענו : דיזעט שמע ישראל ווירד זעהר וונדעצטיג »יט 1ויטע1 פטי»ו1ע רוורד־ ןראסער יונסטרענגונג זע!'1נט, אונד 0טע1(ע וין ו!יע ויננע 5טר, וו(0 ווערע אוון בעדיים, פיר נטטט וין ווויפלוחפפערן; דען ניוטט 3’UMH דען נוטען 11'cin pH פוו?(ברוו5טע טהווט וון. דדייאווהז, "•""־י• שמע ושלאל והו־ אלהינו,יהוה 1 אחד: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם וער: יי הוא האלהים זיבענ»וור,ן. V! T יער חזן ייונס ניוין קדיש: "יון ב?טוט טיינע תקיעה, דיון ור;ט »ו!ן לשנה הבאה יירושליס: -X % XX V% \ % XX X> XXX VV» VV%♦ יו־זברך ולפתבח מוזמימי רהרומם ויתנשא ?מו מלבי הפייביבש הקדו* 3דזןי הוא !שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין &הים • סלו לרכב בערבות 3;ה ind ועלזו לפניו• וישמו מרומם' י "על כל ברבה ותהלד־ת: בדוןי שס כבוד מלכותו לעולם ועד! יהי' שם ;;'מברןי מעתד״ועדעולם! מעריב למוצאי יום כפור והוא רחום ?כפר;נון ולא !שהית ןהרבח להשיב אפו •ולא !עיר כל חמתו ז ז; חושיעה המלך'!עננו ביום ך!ךאנה !!עחרענד דעי חזן;!ו!גט ברכו. »וו5ס קהל יוערך ""ברכו את" המבוך• הף!אבליג י׳לב׳!"•• השמרו מעריב למוצאי יום־. כפור רצ יושטרו 8 opbךי?תה ל5י^ו,הךיט ®{י׳יט ,!לרזים אחרים !השתהי״סלפ=! וחרה אף״היה 3?0 ד»ך את־השטים ו<א“יהןי; מ?ר 1ה#דמה _חחן אח־ ,יבייה יאבךתם מהרה מ׳1ל'האי׳ן הטבה אשר זההח צתן לכם: onpbi את־ד?ר #לה על-לבבכס ו׳1ל־־נ?שככ וקשרתם אתם דאות על־־לדכם ולו,׳י U !}-?נם: ילםדתם אתם את-בניככם לדבר בם נשבהןז. בכיתה יכ.למ 3ד.הר ובשכביובקונ׳ןי; ונתבתסעל־מווזזת ביתך ובשער,׳ך• למ!1ןקרב!,ימיכם וימי כנ׳לם על האדמה אשר נשבע;הזה לאבמיכס לחת להם p רושמים על־הארץ! דאמר ;הזר, אל־משה לאגור: דבר אל־בנ; ישראל ואמרה אלחם ועשו להם njpp על-כ?2י ננדיהם,לד;רתם ינחני ׳!ל־ציצת הכנף ?היל רוכלת: וילה לבכם לצי•,•־ וראיתם אתדוןכרתם את־כל־מצזה;הזה ועשיתם ארוס ולא־תתורו אחיי לבבכם ואחרי 1עיניצם 'אשר־אתס זנים'אחריתם: למען תזכרו ועשיתם את־כל־ :־ : v •• J- v •- : v :־ ד ־ :1 1' y״ •• IV : •ג־־׳ו • : : -וד • r (V W והעתם קדשים לאלהיכס^ אני ;הוה אלהי?ם• אשר הוצאת♦ אתכם önp לושות לכם לאלהים אנך;הוה אלהיכם" וזיין ני1ך אלהינם ווירד tm וותיט אמת העוווגס, דחך cin ארן דאו א פיון אמת ועוזר דייטזין לוויסטםיע5ען: אמת ואמונה בל זאת ומים עלינו כי הוא יי אלהינו ואין זולתו' ואנחנו ♦שראS » V . *.יי• ד ▼ . ״-|ד . r •• » :ז מ » : •• t I ־ ר - ג י 5 י " עמו הפורנו מ!ד מלכים מלכנו הנואלנו מכף כל העריצים האל הנפךע לגו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו העשה נדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מקפד: השם נפשנו בחיים ♦ ולא נתן למוט רגלנו. המדריכנו על במות אויבנו וירם קרננו על־כל־שונאינו♦ העשה לנו נסים ונקמה בפרעה . אתת ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל־פכורי מצרים. ויוצא את־עמו ישראל מתוכם לחרות עולם: המגביר בניו בין גזרי.ים סוף. את־רודפיהם.ואת־שו:נאיהם במהומות טבע וראו כניו" גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצוןיקבלו,עליהם מ־שה ובני.ישראל לך ענו שירד־־, בשמחה רבה..ואמרו כלם:‘ סי כמכה באלם יי מי כמכר, נאדר בקדש נורא לתלת עשה פלא. מלכותך ראו £יך בוקע ים לפני משה. זה אל♦ ענו5ואמרו: יזי.ימל1ל<לםזועד:. ו$מר כי פדה״ את!עקב וגאלו מיד חזק ממנו: ברוך אתה י♦ נאל.ישראל: השכיבנו " אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לח״ם ופרוש עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו למען'שמך והנן בעדנו והסר מעלינו'אויב •2 ^ ^ . י . דבר דננר וחרב וירעב רגיון:והפר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו כי אל שומרנו ומצילנו אתה בי אל מלן* חנון ורחום זאתה ושמור'צאתנו ובואנו לחיים ולשלום טעתה ועד עולם: כרוק אתה י♦ שומר עמו ישראל לעד: כרוק ♦♦ לעולם אמן ואמן: ברוק” מציון שכן ירושלים הללויה: ברוק יי אל1,ים א לחי ישראל עשה נכלאות לבדו: וברוק שם כבודו לעולם רמלא כבודו את כל הארץ אמן [אמן: :יהיכבוד יי לעולם:שמח יי במעשיו: יהי’עזם יי מברק מעתה ועד עולם: פי לא .♦"מיש " את עטו בעבור ישמו הנחל כי הואיל ♦י לעשיות אתכם לו לעם.דרא כל העם.ויפלו.על .פניהם ויאמרו יי הוא האלהים יי הוא האלדזים : וה:ה ” לטלק על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד: יה• הסדק’י עלינו כאשר יחלנו לק : הושיענו ץ אלתינו וקבצנו מן הנושב להודות לשכב זקךשק להישתבח בר/הלתק: כל־1 גויס אשר עשית יבואו וישתחוו ■לפניקי אהיני ויכבדו לשמק: כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדק:״ ואנהנוי״עטק וצאן מרעיתק נודה לק לעיולם לדור וחי נספר תהלתק:• ברוק יי י ביום. יבדוק ” בל:לה. ברוק « בשובנו. ברוק יי בקומנו: כי כירק,נפשות החיים והמתים אישר מח נפש כל ח• ורוח כל בשיר איש: בירק אפקיד רוחי פדיתה אות♦ יי אל אמת: אלהינו שבשמים.יחד שמק ורקם מלבותף תבדד ומלוק עלינו לעולם ועד : •ראו עינינו דשמח לבנו והגל נפשנו ביישועתק באמת בא מר לציון מלקאלהיק;: מלק :: מלק ץ:מלוק לעולם ועד. כי המלכות שלק היא ולעולמיעד תמלוק כעבור כי אין לנו טלק אלא אתה: ברוק אתה;; הטלק בכבודו תמיד;מלוק עלינו לעולם ועד ועל כל מעשיו: דעד חזן ן 11 ;ט ,n?hr קדיש, דו׳) ן ווירד Dm שמנה עשרה געבעטזזעט, אדני שיפתי תפתח ופי יגיד תהלתזז: •- T : • - T : T * • ־ : • I V T ברוק אתת ״ אלהינו ו״אלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלה♦;עקיב. האל הנחל הניוד והנורא א4 עליון נוטל חסדים טובים וקינה הכל וזוכר חסדי אמת ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. מלק עוזר ומושיע ומגן: ברוק אתה י; מגז אברהם: אתה גמר לעולם יי מחיה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחסד “ י * : r :ד : • •• • ־ ז “ : י - נ ־ - • 1 v ד מחיה מתים לרחמים רבים סימק נובלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומק:ם אמונתו ליישני עפר מי כמוק בעל נבורות ומי דומה לק מריק ממית.ומחיה ומצמיח •ישועה. זנאני? מעריב למוצאי יום כפור רצא תאמן אתה לתהיות מתים. ברוך אתה יי מחיה המתים: אתה קדוש ן־שקז קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה: בחך אתה י♦ האל הקדוש: אתה חתן לאדם דעת ומלמדלאניש כינה: !י ז־' "' אתה חיוננתנו למדע תיוךתןד. ניזלמו־נו לעשיות בהם חקי רציונןז נתידל יי אלד,'מ בין קדש לחיול ~;א'ור לח'^ןד בין ישראל לעמים בין ייום סשייעי לששת :מי המעשה אבינוימלבנו החל עןלינו הימים הבאים לקךאסנו לשלום חשיכים מבי^ חטא ימ5ק־כ מלל ?fii ומדבקים ביךאקןז. וחננו מאתך.דעה בינה והשכל: ברוך אתה" חונן הדעת: השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו• לעבודתך החזירנובתשובה שלמה לפניך: ברוך אתה;י« הרוצה בך;'שובה: קלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי מוחל:וסולח אתה: ברוך אתה יי חנון המרבה לקלוח: 'ךאה בעטנו וריבה.ריבנו וגאלנו מהרה למען שמך כי גואל חזק אתה : ברוך אתה ;; נואל ישראל: רפאנו:< ונרפא הושיענו ונושעה כ♦ תהלחנו אתה והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו כי אל מלך רופא.נאמן ורחמן אתה: כרוך אתה.ץ רופא היולי עטחשראל: ברך עלינו יי אלהינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן'ברכה על פני האדמה ושיגענו מטובך וברך שנתנו'כשנים הטובות:’ ברוך אתה:; מברך השנים : יתקע בשופר גדול לחרותנוושא נס לקבץ גליותינו;וקבצנ1 דור מארבע כנפות הארץ: ברוך אתה ץ מקבץ נדודי.עטו.ישראל:1‘ הישיבה שופטינו כבראשנה ויועצינו כבתחלה.והסר ממנו עץ ואנחה ומלוךעלינו אתה יי לברך ברוקד וברחמים וצדקנו במשפט:'בחך אתה מלך אוהב צדקה ומשפט: T Í • ’ולמלשינים אל תה* תקוה ובל עושי רשעה כיגע יאבדו ובלם מהרה י*בךתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר והכניע במהרה בימינו: ־בחך אתה ♦* שובר א רבים ומכניע זדים: ‘על הצדיקים ועל החסידים ועל.זקני עמך בית.ישראל ועל פליטת סופריהם ועל ;יי הצדק ועלינו־;המו רחמיך ♦י אלהינו וחן שיכר טיב לכל הבוטחים בישמה* באמת : v הד V ושים רשים חלכןנו עמהם לעולם :ולא נבוש כ♦ בך בטחנו: ברוך אתה יי משען ומבטח לצךקים: ולירו'של!ם עירך ברהטים תשוב ותישבף בתוכת כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם וכסא דור מהרה לתוכה תכין: ברוך אתה יי בונה ירושלים: י את צמח דוד.עבדך מהרה תצמיח'וקרנו תרום. בישועתך כי לישועתך קו-ינו כל היום: ברוך אתה "'מצמיח קרן ישועה*. שמע קולנו יי אלהיט חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים ופר־צין את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה. ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. כי אתה שומע הפלת עמך.ישראל ברחמים: ברוך אתה יי שומע תפלה:־ רצח ע אלהיט־ בעטך ישראל ובהפלתם. וחשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל והפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד. עבודת ישראל עמך. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ? ברוך אתה יי המחזיר שכינתו לציון: מודים אנךונו לך שאתה הוא « אלהיט ואלהי אבותינו לעולם ועד צור'חיינו מגן ישענו אתה הוא. לדור ודור נודה לךונ:ספר תהלתך♦ על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך:'ועל נסיך'שבכל יום עמנו [על נפלאותיך"וטובותייך שבכל עת ערב ובקר וצהר;ם * הטוב כי לא כליו רחמיך. והמי־וזם פי לא המו חסדיך מעולם קויט לך'»' " . ־ י [על כלם ?הכרך [!הדומם שמך מלכנו תמיר לעולם ועד. וכל התעם ♦ורוד סלה ויהללו את שימך באמת האל ;שועתנו ועזרתנו'קלה: ברוך'אתה " הטוב שמך ולך'נאה להודיות*. ' שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום וטוב בעיניך לברך את עמך.ישראל בכל עתובכלשעה בשלומך:' ברוך אתה יי המברך את עמו ישראל בשלום: אלתי נצור ?ישוט מרע ושפתי י מדבר מרמה,ולמקבלי'נפישי הדום,ונפשי כעפר לכל הודה: פתח לבי בתורתך ובמצור/יך תרדוף נפש♦ וכל החושבים על♦ רעד־*. מהרה הפר עצתם וקלקל'מחשבתם. עשיר, ל_מען שמך עשה למען.ימינך'עשת למען קדשתך עשה למען תורתך למען.!הלצון ידידיך הושיעה }ימ’נך!ע;ט;ד*היו לרצון אמרי $♦ והגיון לבי לפניך " צור♦ וגואלי" עשית שלום במרומיו הוא!ע^ה שלום עלינו• ועל כל ישראל ואמרו אמן: י יהי רצון לפניך י'זי אלהיט ואלה♦ אבותינו ש!בנה בית המקדש במהרה בידינו ותן חלקנו בתורתך : [ישם נעבדך ב!ךאת כימי עולם וכשנים קדמוניות: דעי חזן ואנס 1N!? קדיש, דאן ״ירד הבדלה ןנע»א5ם, אן סוצאי שבת ווייד ער©ס דתן לך bíbwj. דיון עלינו, קדיש יתום• דתן מעריב למוצא♦ *ום כפור רצב ^ען יו״כ h! שבת dHpb , «ידד היר ויתן לך c*rtw•: דתן לק האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ןר'ב דגן ןתיריש 5 .יעבדוך עמים וישתחוו‘ לך לאמיט הוד־־, גביר לאחיך דשתחוו לך בני אמך אדריך ארור י59ד?^ כתו־ יאל tsí-w איסו 5ma m מלס ^ליל *י״* m לו אות נרפות אברהס לך יאח1ך ארקל לרשמו את ארץ מנתו ימישר{מן אלהיט לאכרהם: מאל אכיף יפ!רןי ואת שרי ויברכו נינת שמיס מלל1 ברכת תהום רבצת תחת ברבת שדיכש ורחם: ברכת אביך ג?ח על בלכת הורי עד תאות גכעוד עולכם תהיץז לראש ♦וסף ולרןךקד סיר אחיו: ואהבך ובלכך והלכך ובלך פרי בטנך ופר♦ אדמתך דגנך ותירשך.ויצהיך ישגר אלפיך ועישתדת צאנך על האדמה אשר’נשבע לאכתיך לתת לך: ברוך תה:ה מכל העמים לא :ח!ה בך עיך,רועלןךה'ובבהמתך:דוהסיר יי מטך כל הלי \בל מדף'מצרים הרעים אשר^דעת לאיש/מם בך ונתנם בכל שגאיך* המלאך הגאל אתי מבל־רעיבלך את־הנעדים;ףקדא בהם שמי ושם אכה• אבדתם ויצחק וידנו לריב כקרב הארץ: "אלהיכם חרבות אתכם והנכם’מיום בכוכבי השמ:ם לריב: :י אלה♦ אבותיכם ♦וסף עליכם בכם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דפר tojS ברוך אתה מניר וברוך אתה בשרה: ברון אתת בכאן: וברוף אתת נאאחק: ברוך טנאך' ומשארתך: ברוך פך׳ במנך ו?ך' אדמתך ופלי בהמתך'שנר אלפיך והשחרות צא{!־־ ** אתך את הברכה באסמיך ונבל משלח גף ינלמי m אשר יי אלהיך נתן לך? .יפתח ץ לך את אוצרו הטוב את השמ;כש לתת מטר ארץך בעתו ולברך את כל מעשיה ידך ןהלוית גידם רבים ואתה "לא תלוה: 3♦ ץ אלהיך יברכך כאשר דבר לך והעבטת נוים־רבים ואתת לאי העביט ומשלת בג1:ם רבים ובך לא ימשלו : אשריך ןשיראל מי במוך עם נוישע בף מגן עזרך ואישר חרב גאותך רכהישו א:ביך לך [אתה על במותימו חדלך: ”מחיתי כעב פישעיך וכענן חטאתיך ישובה אלי כי $אלתיך: תו ישמ;ם כי עשה ץ הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה.יער וכל עץ בי כי גאל ץ .♦עקיב ובישראל יתפאר: גאלנו יי צבאות שמו קדוש ישיראל: .;זז :־ ״ גי־ ג ז : • : t •• - ישראל :וישע ב;י תשועת עולמים לא חבשו ולא תכלמו עד עולמי עד ואכלתם אב1ל ושבוע והללתם את שם ץ אלהיכם אישר עשיר, .עמכם להפליא ולא ♦בישו עמי לעולם: וידעתם כ♦ בקרב ישדאל אני ואני«« אלהיכם ואין"עוד ולא ♦בישו עטי לעולם: כי בשמחה תצאו ובשלום תובילון ההרים והגבעות יפצחו’לפניכם תה ופל עצי • ; • : t v 1 r t : •*• t • ; • : ז • • ; *• t • v • י די•• השדה דהשרד, ימחאו כף: הנד, אל :שועתי אקטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה *♦ ויהי לי לישועה: ושאבתם מים בששון ממע:נ♦ הישועה: ואמרתם ביום ההוא הודו ל״ קראו בישמו הודיעו בעטים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו: זמרו;♦ כי גאות עשית מודעת זאת בכל ך■,ארך: צהל♦ ודיני יישכרת ציון כי גדולי בקרבך קדוש :שיאל: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו' זה " קויגו לו עילה ונשמחה בישועתו: בית :עקיב לכו ונלכה באור «י: והיה אמונת עתיך חוקן:שועות חכמת ודעת ♦לאת:: היא אוצרו: !:חי דוד לכל דרכיו משכיל!;׳ עטו: פדה כישלום נפישי מקרב לי כיי כרבים היו עמדי: ויאמר העם אל ׳שאול היונתן:מות אישר עשה ח:שועה הגדולה הזאת בישראל חלילה י חי " אם :פול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה'ויפדו העם את יונתן(לא מת: "וידויי:: :שבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה :שיינו ונסו יגון ואנחה: הפקת מקפד♦ למחול לי פתחת שקי ותאזרגי שמחה: ולא אכה ייאלחיך לשמוע אל בלעם ויהפוך':: אלהיך לך את הקללה לברכה פי אהבך:: אלהיך: אז תשמח כתולח כמחול ובוררים קקנים :חדו וה3כת* אבלם לששון ונח מת• ם ושמחתים מיגונם: בורא ניב שיפת:ם שלום שלום לרחוק !לקרוב אמר יי ורפאתיו: ורוח לבישה את עטשי ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שליום לך ושלום לעוזרךכי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד: ואמרתם כה לחי(אתה שלום וביתך שלום וכל אישר לך שלום: יי עז לעמו:תן:: ♦ברך את עטו בשלום: אמר רבי יוחנן ככל מקום 'שאתה מוצא גדלת! של הקדוש:רוך הוא שם אתה מוצא ענותנותו ♦ דבר זה כתוב בתורה♦ ושנוי בנביאים♦ ומשלש בכתובים: כתוב בתורה כי י♦ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדיל הגבר וייניורא 71 v •• v! • t ״ ▼ מ • ־ד •• t ד • t •• " ז ז• ז אשר לא.♦שיא פנים!לא.:קח שיחד: ו:כתיב בתרה עשה משפט:תום .ואלמנהןאהב גר לתת ליו לחם ושמלה: ישנו♦ בנביאים דכתיב כי כה אמר רם ונשיא שוכן עד וקדוש T f : • S v V •" T ־ : • י * • • • t ־ Ili -I•• T • : T שמו מדיום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים: משלש בכתובים דכתיב ישירו לאלהים זמרו שמו סולו לרוכב בערבות ביה • • t • : ן ד ־ : • • : • • •• • - : . : 1 י י י :* שמו יעלזו לפניו: וכתיב בתרה אבי,יתומים ודין.אלמנות אלהים במעוןזקך'שו: :הי יי אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל ♦עזבנו יאל יטשנו: ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כלכם היום: כי נהם ע ציון נחם כל חרבותיה דשים מדברה כעין וערבתה כגן:: ששון ושקחה ימצא כה תיוךה וקול זמרה: " ח5ך ל?.ען.צדקו.יגדיל תורה [:אדיר *• שיר 'שיר המעלות אשרי כל ירא יי. ההלך בדרכיו*. .יגיע נעיף כי ח אכל אשריך וטוב לקד אשתך כגפן פ1ריר, בירכת♦ ביתק בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנק: הנד, כי כן ♦בורק גבר :יךא יי:*ברכף י הו ה מצדן וראה כטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים־ לבניך. שלום על־ ישראל; ’ סדר הבדלה למוצאי יו״כ בתך אתה ל: אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן: *) ברון־■ אתה יל אלהינו מלך לועורם בורא מיני 'בשמים: בתך אתה יל איר־נו מלך קעיולם בורא מאורי האש: ברוך אתה.;י אידדני מלך לעולם המבךיל בין קרש ל־יחוד1 בך אור לחשך בין.ישראל לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה: ברוך אתה לזי המבדיל בין קדש לחול: עלינו לשבח לאדון הבל לתת נדלה ליוצר בראשית שס1;!שינו ?געי האיצ1ת !לא שטנו במשלחות האדמה שלא שם חלקנו בהם וגורלנו ?כל הטונם. !אנחנו כורע׳□ ומשתחוים ומורים לפני מלק מלכי המלכי□ תקרוש ברוק הוא שהוא nyú שמים [יוסר ארץ ומושכי:יר)רו בשמים 0פ%ל ושכינת עזיו כנבהי מרומי□: הוא אלהיט־ אץ עוד. אמרת מלכנו אפם זולתו ככתוב כתורתו ן׳דעת היו□ והשבת אל לבבך כי יי הוא האלהים בשט:ם ממעל ועל הארץ מתחה אין עור: על ?ן נקוה לק* אלחינו לראות מהרה בתפארת עזק להעביר גלולים מן האריך והאלילים כרות־יכךתון. לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר.*:ק:ראו בשסק להפנות איליך כל רשעי ארץ. .יכירו וירעו בל יושבי תבל. כי ילק תכרע כל יברך תשבע כל לשון: לפניך* אלהינו.יכרעו רפולס.ולננמד שמק;ןקר ♦הנו. .יקבלו כלם את עו4 מלבור/ק־. ןתמלוק־עליה□ מהרד־, לעול□ ־ועד. כי המלכות שלק היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד: ככתוב בתורתך ♦י ♦מלק לעלם זועד : ונאמר והיה "־למלך על כל־הארץ־ ביום ההוא יל,יה יי אחד ושימו אחד: ק״י יוד לזיין די!ע בדנה־ לויבער בשמים" d!U״ען יו'כ ^ שבת 5׳ (* E (4עד נ Tóm. I. הללויה סדר ברכת הלבנה! בעפלור אלו! דילו לבנה מקדש וויזט , :^ט rtu| דיזעס: >ה־לו*ה! הללו את יי מן השמ:ם. הללוהו במרומים: הללוהו כל־מלאכיוי הללוהו כל צבאיו: הללוהו שמש וירח. הללוהו כל־בוכני אור: הללוהו שמי השמים. והמים אישר י מעל השמים: ♦הללו־את־שם יי♦ כי הוא צור! ונבראו: יעמידם לעד לעולם. הק־־נתן ולא ♦עבור: ••ל* ״ T ־ T I T T s י־ I : •ד 81! בעטרלו5טעט אלון ערטט דילו לבנה בייע לוגפלונג דעי ביכה 6ונד דיגטעס !ין ;[ייך דילו פיטע $ו1לואפי1ן לוונד זלונט נ1טעהענדדי!ע ביכה: ברוך אתה ;י אלהינו. בזלך העולם. אישר במאמריו ברא שהקים. וברוח פיו קל צבאם. ח'קה?זןנםן'לדום. #לא״^נואת תפקיז־ם:'ששים ושמחים לעשיותרצון קונם. Syié אמת שפעלתיואמח ורלינה אמר שתתחדש. עטרת תפארת לעמוסי בטן'. שהם עתידים להתחדש כמותה. ולפאר ליוצרם.על שם כביוד מלכותן. ברוך' אתה יי מחדש חדשים: : ” : T י T; T : י T'Tl " יייי״״יוהו ברוך י1ץךך. ברוךעושך. ברוך קיונך. ברוק ביוךאך: יי״״יי״י־ז כישם שאני רוקד ?נגיה י ואיני ♦כל לנגע בך. כך לא יוכלו כל או:יבי ’לנגע בי לרעה: ־ ״ : ־־ • ץ •דד דלייל!"^ הפל עליהם אימתה ופחד בנדל זרועך ידמו כאבן: כאבן •דמו.ןרועך בנדל ופחד אימתה עליהם תפל*. דוד מלך ישראל חי וקיס: אלון:יוןט ליע חכר דריילואלוה! שלום עליכם: לוונד דעי חבר לונטוולורטעט דריילואלוד׳ז עליכם שלום : דייילואלוהי סימן טוב ומזיל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן: קול דודי הגה זה בא. מהל( על החרים. מקפץ על הגבעות דיומה דיודי לצבי.'איו לעפר האילים'. הנה זהעיומד אחר כתלנו. י. י . • • • • • . -ך •— -ך • ••• •• יי •“ •״ -f • •!» משניה מן החלונותמציץ מן המרפים: וקנא רבי רבי לישמעאל. אלמלא לא זכו ןשראל. אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחרש דלים. אמר אביי הלכך צריך למימרא מעיפזד : מי מי m עיגלה מן המדבר מתרפקת על ד1ךה: ירוי לציון מלפני־ יזי אלמי ואלסי אביותי למלאיות ?ניסת חלבנה • ולאיהיה בח ׳בום מיעוט. ויהי איור הלבנה באיור החמה. באיור שבעת .ימי בראשית. במיו שהיתה קיו־ם מיעוטה. ׳בנאמר אתי שני המאורות הגדולים ויחקלם מקראשבתובובקשו אתי;אלהיהם ואת דוד מלבם אמן: שיר למעלות♦ אשא שני אל ההד ם י מאין ♦בא שף ג שף מעם " עשה שמיס וארץ: אל.יתן למוטירגלך. אל ינום שפרך: הנה לאיגום ולא!ישן♦ שמר ישראל: ייישמרך. יי צלך. על.׳ד ימינך: יומם השמש לא ♦ככה. דרה בלילה: י♦ ישמרך מכל רע. ישמר את נפשך: יי.ישמר צאר/ך ובואך. מעתה:ועד עולם: הללויה הללו אל בקךישו הללוהו ברקיע עזו: הללוהובגבוריתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו ?נבל .ומנור: הללוהו בהף ומחול הללוהו בפנים ועגב: הללוהו בצלצל♦ שמע הללוהו ?צלצלי תרועה: כל ח;שמה ההלל ־ ער, הללויה: ■כ׳ה׳ת׳י׳יה: למנצח בנגינת מזמור שיר: אלהים יחננו!•ברבנויאר פניו אתנו סלה:. לדעת בארץ ךת?ך בכל־־גףם ישועתך: יורוך עטים ■ אלהים יורוך עמים כלם: .♦שמחו וירננו לאנזים בי־תשפט עמים מישור ולאטים י בארץ ת;נחם סלח: "יורוך עמים י #להיםיודוךעמיםכלם: ארץנהנה :בולהיבךכנואלהים אלה־נו: :ברכנואליזים ד/ראו אותו נל־אפפי־ארץ: סדר נשיאת כפים ללה יי אלהינו בעמך ישךאל ובר/פלתם. והשב את העבודה לךביר ביך<ך ואשי ישראל והפלתם באהבה תקבל ברצון ותה♦ לרצון תמיד עבודת ישראל עמך י י לי" ותערב עליך עתירתנו בעיולה ובקךבן אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך תליון וסדר העבודה לידו׳בלום. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ושם נעבדך ביראה בימי עולב וכחנים קךמיונייוח: 2 (4) e ברוך ׳סדר נשיאת כפים יבי! היהער קהל, in:־ דעד ענדעט ■ךי^ן בדנה • ברוק אחה י; שא־רסןד לבקק ביראה נעבוד: ■וועהרענד דעי חזן ז^ט מודים. טורים אנהנו חיך ־שאתה הוא !; אלהינו זאלהי אבותינו לעולם ועד צור חיינו מגן,ישענו. אתה הוא לדור ודור נודד־־. לך ו^ספר תהלוהך♦ על חיינו המסורים בידך 1ועל נשמותינו הפקודות לך :ועל נסך שןכל יום עמנו ועל זוזןט קהל דיזעט מודים דרבנן: מיוףפ אנחנו לך ינואתה הוא _יי אלחינו ואלה י אבותינו אלי‘ כל כ י•.'ר יוצרנוי ייוצר.בראויה ברכות והיוראות לעקק ר גדול.ורק דיתזדל' ^זה ח ן י הפו ויל מתנו פן תחיינו' והאמנו ותאסוף' *ללגו 'לחצרוי־־1 ל!ולף ליטמיור הקיף ולעעווי-ז רצ1נף ולעבדף בלבכ/לם' על ?טאבו מ׳ורים לי ביחי k הד,־וראיות: נפלאותיך וטובותיך שקבל עת ערב ובקר וצהר:ם. זדיטוב 3♦ לא בלו רחסיך והמרחם כי לא תמו הסדיך מע;לם קוינו לך: ועל כלם ייר/בךך דתריומם שמך מלכנו י תמיד לעולם ועד. אבינו מלכנו זכיור רחמיק וכבוש כעסק ועלד־! דבר וקרב ורעב ושבי ומשחית ועיון וךןבה ומנפה ופגע רע וכל מחלד־! וכל־י תקלח ועל קטטה וכל מיני פורעניות וכל נירה קעי־ז ושנאת חנם מעלינו. ומעל קל בני קריתך: יעתיוב לחוים מוכים כל בני בריחןד: דייו נהנים לוובד דינו נ^יינדע:יונע! וייזע די:ען יהי דצון; דו!ם, י!ען דעי חזן דינו ברכה ולך נאה להודות ז^ט : tbi אמן זין ib'!' ביידעם בעליהט . י;הי רצון מלפניך יי אלוזינוואלהי אבותינו־ שתקיה הברכה הואת דייו נהנים זא:ען דיזעט : I שהדחנו לברך את ע?ןף י.קראל I ברכה שלמה ולא והיה בת מכשול וערן מעתה ועד עולם: דיח ןע»יינדע זועט דיזעט*. שצוירה הכהנים ?־1ברבנו• וכל החןיכם י׳ודוק סלה ויד־זללו אח #צמק באמרח האד־1 :ישועתנו ועזרתנו קלה: בתך אר!ה ;י 3693 #צמק ולק נאד־! סדר נשיאת כפ״ם רצה אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה הטישלשת בתורה הכתובה על ידי כשה עבדך האמורה טפי אהרן ובניו דעי חזן u'tl uan ד״ג "0יט uvinhmiirt plrtS :m *wrt. :־ • נהנים עם קדושיה כאמור: י1ונד דייו כהדס זזעכען טיהרע ־ענדע יודןי ר«וכד »י51ען !ו״ט ד'!ע כינה: ברוך אתה ;; אלה נו מלך העולם אשר קך־שנו בקדשתו של אהרן ועונו לברך את־עטו;ישראל באהבה: דער fin יימט ערנוט יברנך י!ונד דייו נהגים וינגען עט גיון, 1 ןדי1| דייו ניו;0סיג!־.ינגדען וויודכו־1ד '1-111 , '1ווד דיוו דוודויןי פוו1געגדע פסוקים ווערדען נוד) וועהדענד דער חזן וע’בעס וווןוט ומ;ט, יובעו <י;ט 11•;!* רענד דייו נהנים עט וינגען, גע!יו;ט; בעטטער יובעו »ען rtn| וייוגיור ניכט ויו גט: וברכן: :נייד 5 m Dvw m> m י » י " אדזנינז מה אדיר עמך האיץ: ן<שמףך ישמרני א?1 כי הסיתי בך: :• : : V י זועהיענד דייו נהגים זימען וישמרך 2יוגט קהל דייען דמנו של עולם. רב־ונו של עולם אני שילך והלומותי שלך חלום חלמתי ואיני ייודע נזה הוא יהי ך־ציון מלפניך יי אל חי ואלה♦ אנוסי שייך,ת בד חלומותי עלי יעל כל .ישראל לטובה בין שחלקתי על י עצמי ובין שחלקתי על אחרים ובין שהלמו• אחרים עלי אם טובים הם חוקם ואמצם חתקןמובי ובהם כחלומות יוסז הצדיק. ואם צךנים רפואה "רפאס עה;קז*הו מלך יהודה מחליו וקטרים הנביאה מצךעתת וענעמן מצרעתו ועמי מרח על;יךי משה רבנו ועמי יריחו על ידי אלישע• ועשם שהבעת.את קללה בלעם הרשע מקללה לערכה כן ההפך כל חלומות♦ עלי ועל כל.ישראל לטובה "ותש״מרני ו״תחנני ״ותרצני: אפן אלהים ;חננו ו♦ברבנו• ♦אך פניו אתנו• סלה: 1 71 י .T 1T T • T • T • יי יי אל רחום ״וחנון ארך אפים;ורב חסד ואמת: פנה אלי והנני כי זיחיד ״ועני אני: אאד אליך י♦ נפשי אשיא: Tj •י TS | V ־ : • T V ףךן^ך הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל t גברתה כן עיני^ אל י♦ אלהינו עד שיחננו: וועהיענד דיי! נהגים 1יח:ך!יי?׳!! יי׳וס קהל רבשיע :T «־ *• ״ T : v - T יו T• ישא סדר נשיאת כפים ♦שיא ברכה מאת " וצדקה ??אלל׳ייישעו. ומצא חן\ש'נל ט;נ מ1’נ*א'זתש ואדם: יי י; חננו לך קוינו היה זרועם לבקרים אף ;ישועתנו בעת ציה: :1 ^ין אל תק^ר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא נוהר ענני: א^ידאליף נשאתי את עיני הישבי בשמים: ן־ד ••v ן « * • - ־ : • ־־ י ״״ וישיח ושמו את שטי על בני ישראל ואני אברכם: U W : ז v : • - : •• •:זי" ־ ד♦ :־זר♦" לך ♦י הנךלה ןתיכורה:והתפאךת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך י; המט לכה* והמתנשא לכל לראש: שלוב} שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר \\ ורפאתיו: T וועהרענד דיו! נהנים שלים ןינ:ען, !יווט .קהל דייען יהי רצון • יהי רציון לפניך יי■אלהיואלהי אניהי שהעשה למען קךשת דזסדיףוגדד רחמיךהבשימים ולמען מהרת ש?ןך הגדול הנכור והנורא ?ן עשרים ושת*ם אותיות היוצאים מוזבסויןים שדי ברכת כהנים האמורה מבי אהרן ובניו עם'קדוש^שתודהקרוב לי ךזקךאי לך והשמע הפלתי ־נאהחיגמגקתי המיר ?שם ששמעה אנקת.יעקב תמימך ה:קךא איש הם וחתן לי ולבל ??שוהביתי מזונותינו ופרנסתנו ?רוח;ולא;בצמצום ?וזהר ולא באשור ?:חת ולא בצעי• מיחסת ידך הרחבה בשם שנתת (פת) ילחם לאכול ובנד ללבוש ליעקב אבינו ה?יןךא' איש קם ותתננו לאהבה ולחן ולחבור ?עיניך ובעיני כל רואינו ויקיר דבי־י נשמעים לע?וךףך קשם שנתת את יוסף זיהקך ?שעה שהלבישו אביו ?תנרת פסים לחן ולחקר ולךחנדיס ?עינןך ובעיני כל רואיו קתעשירד עמי:?לאית.ונסים ולטיבה אורת ותצליחני בדרבי וקן בלבי בינה להבין ולהשכיל ולקים את כל דקלי תלמיד תורתך וסודותיד־ת ווזצילני מישניאיורת וקטהר לעיוני ולבי לעבודתך ותאריך ;מי(וימי אשתי ובני ו?נועי) ברוב יעז ושלום אמן סלה: hn| סערלוונערע ד.יו1»יט !h ?אגנע בי! דיי! נהנים דיו! tnhu שלום ענדען, דו!»יס אמן (*'V ביידעם זיך בעליהעט. אדיר במרום שיוכן בגבורה• אתה ׳שלום;שמך שלום •;הי רצון שתשים עלינו ועלעבעז ?ית;שיראל חיים וברכה למשמרת שלום: וועוזרענד דעי חזן שים שלום !יוגט, !ווןען דיו! נהנים די!עס. רבץ העולם עשינו מה שגזרת עלינו אף אתה עשה עמנו כאשר הבטחתנו• השקידה ממעון קן־שך מן השמים וברך' את עמך אתיעיראל לאת האדמה אשרינסתה לנו'?אישר נ.ש?עזת לאבותינו ארע עבת חלב וךזבש: שים שלום ונר ןבען בייל! דעי תפלה •- אווירה ואזמרה לארהי קעזיךי• עד היום הזה החזקת ב;ד ♦ ברוך יי וברוך שם כבודו־ לאלהי מרום במה אקדם♦ אלן הרים למערבה • ואם כל בהמות וחיות קרוצי ס ♦ ואף5זןייוה מזבח מכוסים • וכחול סלת דשן ןישמך ולאופרה לב)ינה וסמים• ואלו נרות על המנורות* ובהררי אל לחם יפנים• ויין כמטר השמים * ואלו כל בני אדם כינים * יל״״׳ ״יו יכל XV• '"י'=• וכל בגי אלודם בקול תרועת ם • וכל הלבנון עולת כלה* הן בבל אלה אין די לעבור כי נכבדת מאד מלכנו * אמנם לא יובלו כביף* ואני נמה והדל אישים * ואין לעברך כל לרבךהי כי הרבית טובות אלי * ד ורב גלומים לך חיבתי • ולא חיבת לי ?מוליך• על הטיוביות לא עב־תיך • אם אמרה♦ אספרה נא. כמו ♦ ומה אשיב לך והפל שלך. ימים וכל אישר בס בידר ♦ - • ;1 ר •ד * :I *r ו־אלהים הרועה א1הי מעודי; ח:ים וחסד עשיית עמדי• פי על עבדיו הפליא חסדו: ובמה אכף לאלה♦ קדם* {כל עצי לבנון בבל ערובה: נתחים ערוכים על העצים*. דם במים ל?ם מפסים • בלול ברב;כות נחלי ישמן: ולקטורת כל ראשי בשמים: :רזיו מאירות כשני המאורות: על שלחניות ערוכים בפנים: וישכר לנסך כעינות מים•: ולהם משוררים בכנף תנים: כנורות ונבלים לשרים: והכוכבים ממסל־והם: אין די בער ואץ י♦ עולה: ואין די לקדם לאל הכבוד־ ובמה נכף לאדוננו: כל חי אף כי אני ?ברף י נמאס כעיני וישפל אנשים: להעיב לך גמול על חסדיך• כי הגדלת חקדף עלי: פי עשית טיוביות אתי 1 . . T * T * כל טובת♦ בל עליך: אחה לרביוא לא גמלתיך: לא ;דעתי ספורות לסו: לך שמ:ס אף אדץ לי: ־ וכלם :#עין מידך* ואנחנו ואנחנו עטך וצאנף■ ואיך נעבוד (אין לאל ידינו• ואיך נעבור ואין זבח ומנתה • ומים אין להעביר ממאת* שש אנכי.על אמריןז• פי כתוב לא על :זבךזיך • עלי דבר זבח ועולותיכם• מה שאלתי ומה דרשתי"- י ־ : ־ - í - T » לעבור בשמחה ובלבב לוב■ ולב נישבר ממנחה ?נחורה • זבח ומנחה לא חפצת. מזבח אבנה בשבחן לבי" רום לב אשפיל ואה רום עיני. שברי רוחי הם זבחיך ♦ ואשמיע בקול הוריוהיף. ואשר ידעה נפשי אחבירה ♦ - 1־ T ;t v ־־ : • ־־ : • ז ומה אערוך ולא ;דעתי מה. כי אין חקר לגדלתו. חכם לבב הוא ומי כמוהו. עושה נחלות ורב נוראות" ער אין מספר ועד אין חקר •י איזו _ע:ן אישר ו־/ע׳דף. סי לא יאף!3V לא ןיעף. גם ?ושלתיף לא ראוך• אתה לברך מכיר עזבחיך. ןאין ♦ורע בלערין? ♦ על כן תבורך כראוי זלך. ומפי הכל בכל אילותם ♦ וחפצים לעשות רצונך. 1 ולקזרפת אש בית מקדשנו; כי לא באנו אל המנוחה: .ואנחנו על אדמה ממאה ג ואני באתי בדבריה ועיולוריך אוכיחך*• לא צ ויה י את אבותיכם; ממך כי אם ליראה אות♦; הנה שבוע מזבח טיוב־ זבחי אלהיט רוח נשברה: חטאת ועולה לא שאלת: ואשברה אף רוחי בקרבי: ואקרע לבכי למען ארני: ^עלו לרצון על מזבחך: ואספרה כל נפלאיותיף• אמלל גבורות ואדברה; 1 - ” : ־ ד ־ ״T היב־ול אובל דבר מאומה: .וגם אין מספר לתבונתו: שגיא כיח לא מצאנוהו: גדול אתה ועושה נכלאות: ולא נורע, כי לא יחך,ר: ואיזה פה אשרעיךך: ואיזה שבח אשר.יצ;עף ■י .ובל חכמי לב לא ניצאוך: ואין זולהף ייודע כיוחף־• שבתות ראויות לכבודך: ל?י יגי*ף ?בי!ף ו3ך<1י: כפי 9ךע אישר אתה הננהם: ♦זרו פ לאף דדסמים • ויריעו לך פלל־אחי אף י־ודוף כל העמים י ?ל <יע,"?דה• את שם יי ידללי כלם • ליום ואני;־כדף בן אמיזף• דרכי *1בםיך:קצתם אספרה. אין אליף.ערוך בספר • ודעןר אלוה לא ןמצא. ולהבוגתיו הלא אין חקי י רגם אין מספר לגדודיך. איוו ע:ן אשר חעידף• נכון וחכם הן לא ילע ♦ ואם י׳אמר איש ;נד תכליתיו. אבא;ואמצא הכליה שבחו. ;יבלע פי לא.:ד;־ ערכו• ועמך♦ לא כן אנכי. אספרה לאחי;קצ־וה דרכי אל • בכתוב אמרו לאלהים. ואמדת עם זו לי ןצרתי• במצרים שמתי עלילותי. ואני עברף על כן אספר• תהלל נפישי כה מעשיך. ואכרבבה בבל עניני־' נם בנרוגי רוכומוהיך. בי פי עיר תהלתף • ואקורד. נא עזוז נוראוהיך. Tóm, J, ויאררו-ף קולות מ;ם: יורוך כל מלכי א.ךץ: וי^זבחוף בל האמים כי עליהם נכרו חסדיך: • ר״ r v : ד J v t אל אלהיט אמת ומלך עולם: ש נ י אדבר אמלל גבורהיף־ מעשיך מה נורא אומרה : אגיד אבהיות עצמו מספר • והכליה שדי לא תרןצה: ומספר שניו לא יהקר: כצבא־ותיך אות כבודך ז ןחי לא ראה פני בבוהק: ואיך אערוך על אשר לא אדע: אערוך אליו ובמהבנתו: לא .נאמנה את אל רוחו: אחרית פיהו ראשית דרכיו: ופי לא אתן לחטוא וחכי: ולישראל מת פעל אל: מה נורא מעשך אלהים: יכל רןך.בי את‘־:־ יוד־ו־ ובבל לבי אודה אה אדני י• ואת פי אמלא תך,לתך: בל היום את תפארתך : ואש־יחהדכרי נפלאותיך: עד, (4) F ואזניי יספרו שמי ותהילתי • למען תספר את אות והי באשר אד־ריויש מעל מפר: שיר היחוד גי על בל מי ועל ארם יזחר • תשמע כרגע כל הקולות. אף תכין אל כל מידיהם• ולא תאריך על מלזשבותיך י אצל גיצהף;ג.:לסף• יכלם כאמת כתום וביושר. ממף דבר לא ?אבי ■ כל אישר תלזפוץ תוכל לעשות. יביולת ץ בחפצו ך,שורה • אין יכר סתר מתך נכחד. אשר מעולם ן_עד העולם, חדשות תגיד וסוד דרכיך. ד V t I : • - t י לאינף צריף להשמיעף• כי לך כל סוד עלה♦ בלב כל נברא לא תמצא׳ ?אין א,קער•!יא "די• באין לו רוחות ולא רוחות • למרחוק טי:שא דעו. אגורים אהודים תוך וסוף ור}«ש גובה ועומק מעוצים כסוכני סובב את הבל ומלא את כל- או ?גל׳ד,'אין ד-־ר׳•־• אין מראה וגב לאחורף. ואין בתוך מטך נבדל. ואינףגאצל מכלונבדל. מקדח ושנו• אין כך נמצא. כל זמן וכל עת אתה מבינם• כל מדע לא.ישיג אותך. r I 1 / ליום שליש♦ , על בל י״־בר ברגע אחד: .זעק ולסיש וכל התפלות •. לרגע תחקור בל לבביהם ־ ולא תתמלזמה.על עצתך: ׳ לקץ ולמועד:קףאהף; מכלי עורך ומכל♦ חוקר: ח־בר מ?ןף לא .יבבר: ואין מי מוחה בידךמעשות: וברצות .;י לא אחרה: /!תידותועוכרות לך הםזיהד: הם בלם בף ואתה בבלם: איי bqn3y#^ ייבר ס־וד וסהר להודיעה v כ?נךם על לב כל !ציר יעלה: ומפינו עתק לא יצא: לכלא יתור ?אין פהפוצה: אין לו עויחיות כיו פוביחיות: ללא תחלה ולא סוף להביעו: פה ולב א ב ל יום מררויש ומחרוץ: חכם ולב נבוב לא:לבב: ובהיות הבל אתה בכל: אין חוץ לך ?אין בינותך: ואין גוף לעוצם.יחוךף: • ואין מקום דק ממך.נחיל: ואין מקיום רק ממף ונחיל: ולא זמן וערער;ולא כל שמצח: אתה עיורבם ואתה משנם • אין bip אשר:?צא א1תף: במדהך במרתף חבמיזןי• חכם אתה מאליך . זו־לת חכמתף אין חכמה 4 חלקת בלב חכמים שכלי. T ־ : ן V .. • T V : T מבלעדי ביוחף אין גבורה• אין נכבד כי אם כבדתו. בל :<ןד ובל ט־וב מידף . איו מוי *!־ליו• אין עיור זוללת הניותף . ולכני הכל כל העת. לא לחצוף ולא הטוף • כל לא נבדלת♦ בע^יותף את השמים • לאקךבוף ולא ץ־חקוך♦ זרם מים לא י.ן»טםף• אף כל טנופת לא ו/ט^פף.' לתוליותף אין חסרון■ כמו העת לשלם תהיה. וישמף מעידף בירייה• הוה לשלם ןכן נודעת. !מאתה היא וחוד. בבל • שמותןזקךף יענו ויעידו . ליום ארומם אללי אבי‘ואלי• איחד אלהי השמים . אל חי אחד הוא בראנו י אר1»ו b3, |hs הארץ• ?נןי״ן< יזביני׳'1: סי מהמיואץ ?ולו־ בלתי בינת ף אין בינה ומזמר. : ודוחף תמלאם ודעתם תשכל: )־מבלעדי <גןף איין וגירה! ואין גדול כ♦ אם גדלתיו: לאשר תחפוץ עשיות חסדיף ־ [אין מקפד לתבונתף: חי וכל תוכל ואין בלתף: וכסיות הכל את כל מלאת: '.צוריף אף לא מזןטוףג מתוף מלאכתף לא נחדלת*• את הארץ ואת המים י כי כל קירות לא !חלקוף: .ורוח בביר לא ידו־פף: איש אוכלה אש לא תשרפף : ול;חודף אין,יתריון: ipm מלו• ?ו ל־•■:מי■־ והיות ותהיה ובבל אתה ־ נ^ידך ינן נף העידיס־ !עלף הבל וממף^הפל: כתוקף יקדף כף יסדלה: דניעי אנוה אלוהי צזלי וג׳יאלי * והארץ בכל יום פעמים: אביר.;ע7;ב אב לבלנוי מה אדיר עמן: ??ל האח־ אין דין יתיב כע״יק יומין* הדרו והודו על בני עבדיו י J T 1 הוא אל׳ארהי הרוחות לבי. ודאי ותיק יודע ועד• ואשר חרב גאותגו • זוכר לעולם ?רית ראשונים. זה אלהינודלו קוינו• חלק ♦עקיב ♦וצד הכל. חי לע׳ו^ם יי חלקי• : T :י V : •י טוב ומטיב המלמד דעה < י*טר יי ויישר דברו • r: t r •ד ד ; ז 1 ♦ועץ וגוזר ומי ♦פירנה. יפה דורי יפיו וטובו, • ?גמר וצא כאיש מלהטות. כנ׳שר .על כנפי.נשרים • ?דוב שכול וכנמר שחל. •• V. T: T J שיר היהוד ליום רביעי אין כאל איש אוכלה ו_ק3א. לעולם » אמת אל אמונה י אורי וישעי מעוז חיי. אלהיט אמת הוא אלהיט חיים • אדיר ואמיץ כח(.רב אונים. אלה עושי אישי ובועלי■• בורא כל וישראל גואל. . בורא רוח הרים יוצר • גאה משיב גמול על גאים. בבורו בקומו לערוץ מעברה • גבוה כל אשר תלזתיו נושא. גדול הוא ושמו בגבורה• דודי דגול הוא מרכבה. עליו תלוי.ם כל מאד♦ ז לא;בילו זעמו גויס ואיים: nk♦ האלהים ואיני האדנים*. v* r •• T1 • - ד •• • •X T אלוף נעורי שומרי וצלי: בחף אלהים אלהי.ישראל: ממף מזמר■ לא יבצר5 על הרמים ועל הנשיאים: מהדר גאוניו מי לא יירא» וגדל כח גדולות עושה: אריה שאג מי לא ׳.ירא: אל ג_עךץ ?סור קדושים רבה: וצבאו על שמאל ועל ימין: הדד הוא לכל רזסיךיו: בישר שומע תפלה מכל: " •.מליו לעילם מי« להלחם מלחמתנו: ?יום אתמול לו אלףישנים: וזמרת ;ה הוא .ישענו•: חנון«♦ וחסיד בכל: חכם הרזים :: חזלוי5 טה1ר עינים מראות ברעה: ;דירי ירידות מישכניוח דבירו י דו־ותוף דפעל ומי ♦שיבנה; יראו.דן! יו ציון בשובו: ♦עיר קנאה לעשות נקמות: «• 1#: T ־ >' : .I T נשא ;עבריו ויישר הדורים : כרקב ובעש ורוחו כנחל: :T : . - |t t : ־ י "׳ בילב 3113 שבול «יככטר ש1?ןד > כייר כה לב כסו שחל. - t : - • - כארז בחור בגרל׳תו־ כתפוח בריחו עוז אהבתו י כתפוח בעצי ך,י_ער. כביר כה לכתי״זי אל. כוסי מנת חללן׳ וגורלי • כבודיע לא אמירנו♦ כאריה י^אג וככפיר ינהם־׳ כרועה אישר לא יובל כגביור אין א;ל וכאורח • כאריה טישחית וככפיר לעקביו. כביר כיח בשמיר ושית • כישטיר וש;ת צרים ימגן. כג^מינדבה לנו;בא. משר ירחף.על גוזליו. כצפרים! יגל עירו עך לבדו יי הוא ונפלאות גדולות. : ־ :7 $ • : T : לצבי ולע1פר דיומח דיודי. לפג♦ עמו יישר הדורים. לעולם;; חלקי וצור ייבבי• לבדו י; הוא ונחלאות. מקיום ומעון אתה לעיולמף • מוראי אל רוע♦ ויוצרי. מרום ומעיון הוא לי ומחסי. מלך.♦עקיב מעונב לנו. מגריול :שועות נישען יהי לי. מושל עולם מלכותף. דבריו לעשות במקל שקד: כלביא וכארי ורוחו כנחל*. כבריוש רענן ענותנותיו: על ישראל גאותד: כן ד־ודי עם יושבי שער: נוקם:וכטל הוא לישראל: אני לר1ךי נחלה ור1רי לי: לזאמךנוהו והאטירנה אל יהיה כגר ובאיש נדהם : צאנו להציל. והיה ל:מאכל: נס ו ביורת מר צורח: כדקב גם כעיש לאויביו: ולא ;שאיר כניוקף זית: כצפרים עפות לעירו עך. כמלקוש ובטל לרבקיס בו: ובעל כנפיו;חסו טיחליה ובצל כנפיו רננות ננגן: עושה אל נורא עלילות: בי:קדמני אלהי חסרי5 . וינשיאם על כנפי נשרים: בלה שארי לף ולבבי5 ,גדולות עושה ורב נוראות: ואין ייודע את מקיימף־ צור ♦לדני מחוללי וצורי: : T״ * : : ״ : • מנדל ע1ו שם,יי מנוסי: הוא ?זחוקקנו ומושיענו: מבבת אלהים;; חילי־ ככל דור ודור מנושלתף *. מי יתנה כאח לי ?1צרה• י והושע יי בי ידה ליא קצרה: T ;י T J ÍT • ד: TT : • T : I; ד• • מקור חיים מקוד. ישראל♦ : \ ־ • י : /- • 5 T י• מגן:יעעי וסיב גאויי, מגן הוא לכל החוסים ב1 ♦ בבר ונעים באור ונורא • נאמן 3צח :עוראל וגואלו. נצח :שרון האל הנאמן־ נפלא על כל הנפלאים ♦ נקרש ונערץ אלר׳י ןזיוש, * מקם ונוטר ובעל חמה: נרי ייזבה<ו נרו♦ סומף וסועד ” סלעי ♦ סי,די יי סלעי וסתרי • סלענו יזי ומצודתנו. עזוז תבור עזי ועורי. עיר וקדיש שת קביביו סתר. ער ממהר לשלם גמול לאלביו• פד־ה את אברהם.יףדו, סחר יצחק ימן פחדו. פועל וחוקר ודורש ובורק. צר1ר המור אישביול הכופר. צחץאדום דור♦ בצבאיו אות. צדיק :יז הצור תמים • ^בא השנעס מישתחלם לו. קרוש הוא בכל מיני קדשות. קים לעלמין אלהא היא. קוני מרחם מקנא לשונאיו • דחוק מכל ואת כל רואה. לא אעזוב כי מעזי אל: לשמה ולזכרה נפש תאוה! ; • : ו : • : : י 1 - V V־ T אשרי אדם אשר עוז לו בו ♦* ונאדר ובאור שמיו בגבורה,־• לא ישקר אשרי כל חוכי לו: מאלהיו יהודה לא אלמן! ומתנשא על כל הנשיאים: נכון ונשגב .יזי נסי: לשיריו לא3:1יו איש מלחמה: עלי ראש• ונר לרגלי דברוי סובל וסולח ונושא לפשעי: סולח וסובל סעדי וסברי: עזרתנו ומפלטנו: .עליון עיוו לי אל ;הי ערי: אכן אתה אל מסתתר: שומר הברית ;החסד לאוהביו: הוא .יפדה את ןשיךאל "עכרו: .על צרי ?ני:עקיב "עבדי •י 3ל הלנכות לו אתן ■צדק: נותן לעמיו צריו כופר: על 3ן נקרא שמו עץבאות: אבטח ערי עד ?צור עולמים: שדפים עומדים ממעל לו: בתות שלש זקרוש משלשות: מדא דאלעא ומרא שמיא: קרן:שעי וקרוב לקוראיו: ?׳ום״ושפל.*ךאה: רועי ר1עי יי לא אחסר כיל * רחום :י רופא ומחבש* ר,עי פלו הוא מחמדים. ראשון ואחרון מעולם ועד. שליט מלך cd* א בכלזדר rn • שליט ומגן ן♦ אלדזים. שגיא כח לא מצאנוהו. שלטה שטו ני שלו שלום. שם ;; אידיה אשר אהיה• שדי מאורי מלכי ואליי : • - : • .... תרנמם יעם יושבי נטעים. תתחסד תתבר עמם ♦ T • T - • T - : • תמים ררביף תקיף מכל. תוחלתי וסבר♦ ותהוו/♦: • t| : • S • : • : • : - מהלתיותפארתי ועת• תמים רעים אל דעות אחד ורב כיח ורב חסד לכל! :־ • :־־־ v v - לשבורי לב ועון כובש: גז^פטיו אמת מחוקים וחמודים: עולם אתר, אל שוכן עד: ליה אנא משבח ומרומם ומהדר: שופט ^דק ומשפיל ;בוהים: יפ\גיב 3 כיח יו ומי בכ5הו: פיי:ךבר אל חסידיו שלום: ?תויעפות ראם יו ככפיר וכאו־יה: , הללדה שמו נבשי חללי: השריגים שלשת הרועים: ועם עקישים תתפל להמם. תוכל לבו־ף לעשיות את כל: תאות נפשי ותשוקתי: ממעי אמי ג׳וחי וג1זי: כל הלבביות דורש יחד: ליום חמישי מי כמיוף רעה מיורדי יי טחשנותיך עטקו ורמו. לא לפרוף חכמתך•, לא קבלת מלכותך. לעולם !הא לףלביף• ולא ח חן לאלתים אחרים. וכבוד וגם כל ;קר מאתך• אתה תעיד ביחודך. אלהיני.על.יחודו* לפניך לא אל הקדימך. Tóm, I. ניב שפהים אתה בורא: ושנותך לא יתמו ףאך־בעוף תבונתף: ולא ן_רשת מנגשלתך: ולא לאחרים כב־וד הודה: IV • • •• 1 — • תהלר/ך לכסילים חריט: וכבודה tő לזרים אתך: ' TIWÍW• אתה עד אמתואנרונו עביף: ובטלא?תך ליא היה:ר עמך: עו(4) g לא לא גייעצת ולא למרת • - : י״. .«״: ▼ ממעמקי מחשבותיי קצות ררביף הלא הפינוי. שאתה אל כל יערת♦ לעשיות מלאכתף לא לחצת. כי אתה היית לפני הכל. בי מאהבתה עבריה • • ר•• — 1 ; I ן I לא נישמע מן אז והלאה. ול# ביודע אל זולתן. • :וגם א חריף לא יהיה אל. ברוןי יןמח־ד ומיוחד• אישר מי.יעשה כטלאכתף. אין ’,ציר זולת יצידתף. כל אישר תקפוץ תעשה בכל. אין כמוך. ואי! בלחף• אתה האל עושיה פלא. מי כמיוף נורא תהלוה • אין אותות כסו אותותיף-. אין תבונה בתבונה ק - כי מאד עמקו מסשבותיף. אין ׳נאוה כמו גאוהף . אין קרשח כקךשתף-אין צדנןה כמי צךיו?!ף • אין זרוע כזרועותיף-. אין רחמים כרחמנו־תף׳ אין אלהות כאלהותף* בי $מ1תיף אלים מרוצים • ואשף וחרטום לא !לקצוף•. פחישף בריאות כי.גבינות ומלבף כל כעלוקיף: 1־מפ^יףהן;דענוי ־לבלףמאומה לא נגריית• וגם לעור לא נצרכה: ואז באין כל לא נצרקת כלי: כל בראת לכב1ךף: ■ולא קם ולא נהיה ולא נראה ; ד ן : • : t • • : ז לאין כמוף ואין 3לה^ דאשון ■ואחרון אל ישראל. יי אחד ודומיו אחדו כמעשייף וכגבורתיף: ואץ בריאה בי אם בךיאהקז .כ♦ אתת נעלית על כל: כי אין אלך,ים זולתך..: ולבר מטף לא!פלא: אלהים לברך. ע'וע\ר, גדולות ■ ;.אף אך ■מופת כמו מוכס־ף: אין גדלה פגדלהףי וגבהו דרבי אורחותיף: אף אין ענוה כעניהף: :אין קיבות כמו קרבוך/יף: אין תשוער, בתימו^חף■• אין קול כרעם ןבורותיף: אין הנינות כהניניותף- ;ואין מכליא כישם תכארתף: בזכךף לחוצים להפליא נחוצים י יכל ישם ולהט לא ♦נצחוף: ל.א 86 ינצחוןז כל החכמים•* אתה משיב *1אחור חכמים. i 1 T : להשיב לאחיור מזפיותיף ??רצונך לא .יעבירוך. עצהף תפר עצה כל יועצים - אתה מצוד. ופחזיך מישוה «* אתה מרןוה ואינף מקורי • וכל היצורים וכל ענינם. ; T ׳* TT : • T : • Í לא מחשביוהם מחשביוהיף- ואין דמיון נכלא אלהינו. סתור מכל סחור ועמוס* דק ככל דק וצפון מכל* נשגב מפל נשגב ונעלם• גבוה מכל נכוה.תליון 4 חבוי ועמוק מכל עמוק* שאין שיכל וטדעוחכטה* לא משיגים ליו איך וכפרי• מקרה וערער ושנוי וטפלי* ולא מיוצאים ליו מדאה "וצבע • לכן נבוכות כל עשתונות. וכל שרעבים וכל הרהורים • מלישערהו וטלהגבילהו. • : * י •*:•־• בכל שכלנו חפשנוהו: לא מצאנוהו ולא ידענוה*. שהוא לבדו יוצר אחר • כי הוא היה לכל קודם . ? I - t ד בקשוהו בלי בל מאום את פיל. באשר מעשיו בחכמה כלם». דד ד t־ : 1 : * • • ■ 3ל הקוסמים והחרטמים: לא יוכלו לך לרומים וקוסמים: להפר יעצת סור גזךתןז: לא "♦מהרוך ולא יאחרוך: ועזף מחליש לב אמיצים: ואין עליך פקיד מצוה: לך כל מקוה בפש הלוה: ^ ;י,ר א'שרבןז»ין.ד?י1נם: כי אין בורא זולתף: ואין חקר נשגב אדוננו: מכל עמוס ומכל במום: צפון וי״כול מכל ♦כול: מכל נעלם ושמיו לעיולם: $כל עליון ומכל ר׳כיון: לב כל רעת עליו חמוק : יכולים להשוות לו כל מאומה: :•:*־־: T S T לא מיוצאים לו דבר דיומה! וחבר ומסמך אור וגם אופל: ולא בל טבע אשר שש ושבע: ונבהלות כל -החשבונות: ?־ז ; ד t — • : נלאים לשום ביו שעורים: ומלתארהו ומלפרסמהו: ן ז ;t ״ •:־::־* במרענו למצוא מה הוא: אך ממעשיו הכרנוהו: ח* וכל יובל וחכם מיוחד: !3 bs! ניןי־א אלוז׳,קיפ• "ידענו פי הוא בל (כול: ידענו כי בבינה פעלם: i״׳ ף • : • ז : 1 1 • (4) G בכל שיר הירוד ליזם חמישי בכיי י1ם ויז־ם בחדריו כלם • ידענו כי הוא אייה' עולם: באשר היה קודם לכלם י • ד j } •; | t t v ז ואין להרהר אחר י1צרנו • לממש ו:גודש לא ישעיהו. ולס נחשבהו לערןר ונצס כל הנראים והנשכלים. 1 ־ • J * ; - י : ך . וישבע במי־ות וששת נרות. הן בבורא אין נם אחד. כלם (בלן אף יחלוםו • לאתה תעמוד והגלה כלם. ;דענו כי הוא ח♦ גקים לעולם: בלבנו ול>* בספורנו׳ לטפל ותואר לא נדמהח ולא למין וכל איון ולבל נקצב‘ והמדעים בעשר כלולים: ושלש גזרות לעתות ומדות: ויי הוא בראם כלם יחד: ' :ז ז \ T T- הם יאבדו ואף ;סופו; כ♦ חי ןלן;ם אתה לשלם: שיר היחוד ליום ששי אתה לברה יוצר בל הוא. ולא ;רמה מעשר לעועוהו! כל הארצות לא יבילוד. ▼ זדי : • I אז יחילו• מים חיים • חגשד, ארץ ונסי מ:ם• בוטה לבדף רשמים • w ל־ עמד למד♦ סועד אין ?זי:סעיף• בכוחך אז כן עתה ;וךעתך. ולא יעפת ולאז;געת. 3׳ נןנ!מ פל :ציריו ♦ ולא אחרת־ו ולא מררתו • מבלי מאומה כל חרשת. ועד ל*ז יסור כל rntr . זרועות עולם את כל נושאות. בעינף לא דבר היזשה• לבעלהך לא דמית. ואף השמים לא :בלכלוך: מסניף אלהים חיים? ונטפו מים מן השמים: ר־ורןע הארץ על רמים׳ ן6י {Wüf מי פננרף׳ הכל מסף ומירף: ולעולם כל בכורך אתך: בי במלאבתף לא עמלת: 1מ׳!ע1ה חפ?'ןל קמאמוך־ הכל בעתו זיפת לעשייתו! ואת הכל בלי כל פעלת: ברצון דוחף כל תלית •• מר^ש ןעד סוף ואינם נלאות: ו־צונף כל דבר ריחף עשה ז אל כל תו$ר לא שוית: שיר היהוד ליום ולא קרמה למלאכתף מלאכה• לרצו־נך לא קדמו ואחרו. מפל חפציף לא שכחת• לא החסרת ולא העדפת. V : ?:-*IV : י אתה תשבחם וימי ההעיבם. החלות ?חכמה עשיתם. מראשית ועד אחרית עשו.ים. הקדמת במ׳גש, :דף• בי דחמיף וחסייף• ועד לא כל חי הוכן לכלכל■. מעיון ומקור, תעשה בפי כל• שלישת ימים הראשונים. • * T • T V I אז עמית איור כשלמה י בטרם כל הי;צור מאוד גדלת. אז באין לבוש היוד והדר ליובש • אור כשלמה וכמעיל עוטה. עשיית בם לאיורים דרבים - הבדלת בין מים למים. מזיוניות מעיוניות לשרץ נדם • "עשב וחציר לבישה אדמה. בקרן שמן גן נטגגת• עזר כנגדו עשית לו. בל מעשייף בידיו תתת. להעלות מהם בקר וצאן. עשית ל1 בת1נת לשרת • שמת בקרבו חכמת אלהים. ״ : T : T : ־ » • לא מנעת על פני האדמה־• ?זעשיך מאד רבו וגדלו. ששי שג חרטי ף היא הבל ערכה: ועל חפציך לא נוספו וחקרו: ודבר אחר לא חסרת: !ונר לרן נם לא פ^ר"־ מצמץ דבר לא נשמע בם: בהבונה ובדעת כליהם: • T Í : ־ ־י • • T באמת וביושר וטיוב ראוים: " רובירחמץל וחסדיך: הלא מעולם על עכריף: לפגי אוכל חתן אכל: צרכי רכל כאשר לכיל: אז הכינוהם לאחרונים: אדר מאורות ממול שלמה: ואחר כל מאוד נחגדלת: : ־ עד לא אורג גאות לבש: 'שמיים כידיעת נוטה: רציוא וישיוב בנחת מהלכים: במתיחת רקיע השמן ם: . ועוף יעופף "על פני רקי״ע השבדם: מאכל לחיה ולכל בהמה: אל האדם אשר עשית: 1 Ti T־ T • T Y ך מחסורו אישר ןססר לו: ותחת רגליו הבל שתה: על מזבחך ♦"עלו לרצון,• להדרת קיויש ולהפאקת: כי^רתולך בצלסאלחים: צרכי אדם ובלם בחכמה: וישמך יי כלם:יהללו: רבו וגדזיד מאד מעשיה • ני !פעלת לטןנף• יידיף.ל כיי ם??י־ף* ילינידף ני TOP‘ שיר היחוד ליום השנת או ביום השביעי נחת • געל כל פועל ר/הלח עהכד". ברוק יי יוצר בלס. ני♦ מעולם על עבדיך♦ ובמצך;ם החלות • על כל אלהים בעשותך בהם. בבקעף !ם סוף עמף ראו• ?דעת עטך לעשות לך: ורברת עמם מן השמים» ♦דעת לכתם במדבר. ר T : • - T : V T תתה לעמף קנן שמים י תגרש גוים רבים עמים. בעבור ;שמרוחלן־ם ותורות - ך תעד גו במרעה שמן. ?נוחם בנו עיר זקך^ף־ !תיאמר פה אשב לאורך. בי שם .יזבחו• זבחי צלק;! ובית הלו♦ נעימות יזמת. ,־••• :• .... ב״ י.^ךאל מלאי:V• הטיבות מאד לראשונים . יי תשייש' נא עלינו• אותנו לחרבות ולסמיב. י; תכני- עייף מהיר־* וקרן דוד תצמיח ?ה. יום השבת על פן ברכתי וחסידץז בכל עה ;ברכינה‘ אלהים ח;•ים ומלך עולם: רוב רחמיך וחסךך5 להודיע בי מאי נעלית־ שפטים ןדול״ם ובאלהיהם: יד הגדולה וייראו ג קזם ותפארת להראות נרלך : וגם העבים נטפו מים •• בארץ ציה איש לא עבר: ־ וכעפר ?2זאר ומצור מ;םז ♦ירשו ארצם ועמל לאטים: •3 -: t -ר־ :1 • אמרות יי. אמרות טי,ור1ת ■ ומחלמיש צור פלגי שמז: *״ • י ־* : *״ t ד I ויפארו ביח מךךשף« ♦נעם צדה ברך אברך: אף בחגיך :ל3<עו צדק• לך;הרועעו אף ♦שיח: יכבדו• ויודו #עמך כן תטיב גם לאחתניס: פא^זר עושת על אביו־ינוי•• ינודה שמך לעולם כ♦ תטיב: פי עליך■ שניף נעו־א: wnj! ועיים ד. sm‘ זבת* זבחי *דק יצפה ניפייה • וברך את עטך בא1ר פנ*ף• וברצונף תע?זה חפצנו. ?חיתנו להיות לך לעם ק?לה. (חפיר נספר הד^חןז• ומבךכסךעמך;מרף♦ ואני בע־ורי אהללה בוראי • יהי שם ♦י מבורך לעולם. «״ *״ 1י : : * 1 ובימי רןך0 תערב מ;חה פי חפצים לעשות ךצונך: הבט נא עפף כלנזי: ועל עמך ברכתך סלה: ו;הלל לשם תפארמף* כי את כל אשר תברך מבוךןת ואברככה כל ימי ??אי- כן העולם ו:ער העולם: ככתוב ברוך ♦♦ אלה♦,ישראל מן העולםועד העולם י ויאגרו כל העם אמן והלל ליי: ענה דניאל ואמר להוא שטה די אלהא מברך מן עלמא (עד עלם א די תכמתא ו?בוךתא די לה היא: ונאמר יאמרו הלוים ;שוע ןקךמיאל בני השכמה שרביה הוך;ה'שבמה ?תחיה קומו ברכו את;יז♦ אלהיעם מן העולם עד העולם ויבלכו שם עבורך ומרומם על כל ?רכה ו^הלה: ונאמר ברוך ן♦ אלה♦ ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל־1 העם אמן הללויה: ונאמר ויברך דויד ארד יי לעיני כל הקהל ויאמר דויד. ברוך אתה;; אלה♦ ישראל אבינו מעולם ועד עולם: ש י ר הכבוד *יען ״וון בייוי אנעים זמירות רען ארון הקודש יועענעס, «וו;ט #»וון די!ע 3יעי פסוקים. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא נלך הכבוד : מי זה מלך הכבוד ה׳ עזוז וגבור ה׳ גבור מלחמה: ׳ שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: סי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא סלך הכבוד סלה: א נ ?ים זמירות ואירים אאר־וג. W סמרה בצל:חל• סדי דברי בכב1דף• ?ל 5ן אדבר {?נדות. בי אליך נפ^י ת?ך1גי לדעת כי־1 רז סודך: ימימה לבי אל רוריף: ושמך אכבד בשירי;דירות: אספור. ש ר הכביד אספרה בבורה וגיא ראיתיה • ד • : 1 : ; י : * • י ביד נביאיך כסוד עבדיך. ייזילכף• קמו אותך ולא נפי ישך. רמישילוף ברוב חזיונות • ויחזו• ?ך זקנה ובחמת. זקנה ביום דין ובחרות ב־יום קרב - חבש כובע;שועה בראשו. טללי אורות ראשיו נמלא • יתפאר בי כי חפץ בי. כתם טהור פז רמות ראשו • I לחן ולכבוד צבי תפארה. מתלפיות ראשיו כבימי בחורות• גלד. הציק צב♦ תפארתו.] סגלתיו תהי נא בידיו עטרת ־ ;1: t • : tv ד־.־., עמוסים נשאם עטרת ענדם. ר׳ • ; T T ד v t • : י* פארו עלי ופאלי ן<;ו • צח ואדום ללבושו אדום. ק#ר תבלין הראה לענו• t : v I • • : ? ,v ;זז רוצה בעמו ענוים ♦.פאר. ר־א׳ש דברף אמת קורא מראים• שית המון שידי נא עליק. תהלתי1תהי נא לרא^ף ^טרת• • תקר שירת ריש בעיניך♦' ברכתי העלה לר!זש.מ#»ביר. ו?בדבתי תנענע לי ראש. אויפף אכנף;ולא יר;עתיף^ דמית הדר ?בור חורק; כנו לתיוקה פעלהה: ויישווק לפי מעשיק; הנף אחד בבל דמיוניות: ושער ראשך ?שיבה ושחרות 5 -'12N3 מלחמות ;ריר לו רב; הושיעה לו;מינו,יזרוע קדשו; קוציותיו רסיסי לילה י והוא:רדה לי לעטרת ץבי: וחק.על מצח כבור שם קרשו • אמתו לו עטלה עטרה: קיצותיו תלתלים #שחורות! !עלה נא על ראש שמחתו: 1יצניף מלוכה ץבי תפארת נ מאשר;קרו בעיניו כבדם: וקרוב אלי בקיאי אליו־ פורה ?דרכו בבואו מאמם: תמונת ו! ל™ ?יניוי ♦וישב תהלות בם להתפאר: דור ודיור עם דורשיף רר1יש: ודנתי תקרב אליך: ותפלתי חביון קטיורת: בשיר יושר על קרבנך: מדולל ומוליד צדיק בכיר: ואותה קח לך כ?שמים ראש: יערב נא עויחי ,על'ף • כי גפישי תערוג אליף: לך יי הגדולה והגבורה והתפאר ה והנצח וההוד ני כל בשמים ובארץ לץ יי הממלכה והמתנשא לכל לראש • i A" A׳f 3/י ־> , V * • י ־ /p;. vi לו ' J'- י ו / ^י־י í,:^' <í>j£ /C .r POKRAJINSKA IN STUDUSKA K|VJ|_|iX. - י ־ íURSKASOBOTA ZVEZNA UUl> *י \ . Z í: /י' י ' י י